הצעת חוק לדיון מוקדם
מספר פנימי: 479708
הכנסת התשע-עשרה
יוזם: חבר הכנסת מאיר שטרית
פ/1304/19
הצעת חוק מסירת מידע להורים בנפרד (תיקוני חקיקה), התשע"ג–2013
תיקון חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות
1.
בחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ"ב–19621, בסעיף 18(ב), במקום פסקה (1) יבוא:
"(1) גוף המחויב על פי הוראות כל דין למסור מידע בכתב להורה בעניין ילדו הקטין, ישלח את המידע לשני הורי הילד בהתאם לכתובתם הרשומה במרשם האוכלוסין."
תיקון חוק עדכון כתובת
2.
בחוק עדכון כתובת, התשס"ה–20052, בתוספת הראשונה, אחרי פרט (4) יבוא:
"(5) משרד הכלכלה – גני הילדים לפעוטות;
(6) משרד הבריאות – קופות החולים ובתי החולים;
(7) מוסדות חינוך – גני הילדים ובתי הספר כולל גופים חיצוניים הנותנים שרות למשרד החינוך;
(8) צבא הגנה לישראל;
(9) משרד הרווחה והשירותים החברתיים."
דברי הסבר
כיום, כאשר הורים בוחרים לגור בנפרד, ובהתאם למצב הקיים, מען הילד רשום אצל הורה אחד בלבד. הורה זה ימשיך לקבל את כל המידע, באופן אוטומטי וכברירת מחדל, בעוד ההורה האחר צריך לבקשו. על פי לשון החוק ניתן לבקש ולקבל את המידע רק מחלק מהגופים שעשוי שתהיה להם נגיעה לילד במהלך חייו. מטרת הצעת החוק היא לעגן את חובתם וזכותם של שני ההורים כהורי הילדים לדעת מה קורה בחייהם ולהרחיב את אותם גופים מהם ניתן לדרוש מידע הנוגע לילד.
כיום, מאחר והמידע מגיע רק לכתובת אחת, חלה על ההורה המקבל (לרוב האם) חובת יידוע של ההורה האחר (לרוב האב) - אחריות לא הגיונית ולא סבירה שנופלת על כתפיה. אין כל סיבה שהאם תשמש כ"מזכירה" של האב ותהיה אחראית להעביר לו את המידע, ואין סיבה שהאב יהיה תלוי בנכונותה של האם לשתף ולהעביר לו את המידע הנוגע לילדו שלו, מה עוד שהאם יכולה, בתום לב, לשכוח לעדכן, ועל לא כלום נוצרה עילה לוויכוח מיותר בין ההורים, אשר לרוב יגיע גם לפתחו של הילד.
מצב בו המידע נשלח להורה אחד בלבד אינו משרת את טובת הילד. למידע הנמסר מן הגופים השונים חשיבות מכרעת לגידולו של הילד ולטיפול בו. מניעתו ממי מההורים מהווה פגיעה קשה ביכולתו של אותו הורה למלא את חובתו כלפי הילד. דואר רשמי המגיע בעניין הילד לרוב עוסק בעניינים חשובים ומהותיים – אם רישום ושיבוץ לגן או לבית הספר, אם זימון ליום ההכרות לקראת עליית הילד לכיתה א', אם מידע רשמי מבית הספר, אם בעניין טיפול רפואי, ואם צו גיוס ראשון. חובה ששני ההורים יקבלו מידע חשוב זה. מוצע כי התוספת לחוק תורחב ותכלול גופים נוספים אשר שולחים מידע רשמי הנוגע לחיי הילד.
השארת הבחירה, בהתאם ללשון החוק הנוכחי, האם לקבל או לא לקבל את המידע הנוגע לילד כוולונטרית פוגעת באותם ילדים, שאחד מהוריהם (כיום לרוב האב) אינו מעוניין, מסיבה זו או אחרת, להיות פעיל בחייהם. מחובתה ובאחריותה של המדינה להעביר גם להורה זה את כל המידע במסגרת חובתו ההורית, בדיוק כמו שהמדינה מעבירה מידע זה להורה האחר.
חשוב מכך, מעצם מתן הרשות להורה לקבל או לא לקבל את המידע, יחד עם היותו של ההליך לקבלת המידע הליך בירוקרטי הכרוך בהגשת בקשה כפי שמחייב כיום החוק, מאותתת המדינה להורה ש"מותר" להתחמק ולהשתמט מאחריותו ההורית לילדו. בכך משאירה המדינה את כל האחריות ההורית על הורה אחד בלבד. קבלת מידע לגבי הילד היא זכות אך גם חובה הורית, ומחובתה של המדינה, בראייה של קשר ילד-הורה, לדאוג לכך שהמידע יגיע לשני הורי הילד.
כיום, כתובות שני ההורים רשומות במרשם האוכלוסין, אך רק פרטי הורה אחד מועברים לכל הגופים כברירת מחדל ובאופן אוטומטי. מטרת הצעת חוק זו היא לדאוג לכך שפרטי שני ההורים יישלחו על ידי מרשם האוכלוסין לכל הגופים הרלוונטיים, כך שבאופן אוטומטי כל מסמך רשמי שיוצא להורה אחד, ייצא גם להורה האחר, מלבד אותם הורים אשר בית המשפט שלל את זכותם זו המעוגנת בסעיף 18(ד) לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות.
ההצעה מעגנת את חובת וזכות שני ההורים לקבל מידע לגבי ילדיהם.
הצעת חוק זו היא המשך לחוק כתובת נוספת למשלוח דואר לקטין (עדכוני חקיקה), התשע"ב–2012, שאושרה ביום כ"ח בטבת התשע"ב (23 בינואר 2012).
---------------------------------
הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים
והונחה על שולחן הכנסת ביום
י"ח בסיוון התשע"ג – 27.5.13