הצעת חוק לדיון מוקדם

מספר פנימי: 481022 הכנסת התשע-עשרה יוזמים: חברי הכנסת מסעוד גנאים אברהים צרצור טלב אבו עראר באסל גטאס עפו אגבאריה דב חנין מצטרף: חבר הכנסת חנא סוייד פ/1274/19 הצעת חוק ביטוח בריאות ממלכתי (תיקון – הרחבת הזכאות לשירותים בתחום התפתחות הילד ולטיפולים פארא-רפואיים), התשע"ג–2013 דברי הסבר הצעת חוק זו מבקשת להרחיב את תחולת שירותי מרכזי התפתחות הילד וכן את הטיפולים הפארא-רפואיים המוענקים לילדים. במצב הקיים כיום, מסתיימת הזכאות לשירותים וטיפולים אלו בגיל 6 או 9. מצב זה אינו מטיב להתמודד עם המציאות ואינו מתחשב בתהליך התפתחות הילדים ובמיוחד התפתחות ילדים עם עיכובים או בעיות בהתפתחות בתחומים שונים. המצב גורם לכך שילדים עם בעיות התפתחותיות או בעיות בתחום קשב וריכוז ולקויות למידה המאותרים לאחר גילאים אלו או שבעיותיהם אינן נפתרות עד גילאים אלו (או אפילו מחמירות) אינם זכאים לטיפולים כלל, אלא באופן פרטי, על חשבון ההורים. מוצע לתקן מצב זה ולהאריך את תקופת הזכאות במספר שנים, כך שגם ילדים אשר אצלם מתגלה הלקות בשלב מאוחר יותר, יהיו זכאים לטיפול. סעיף 1(1)(א) החוק הקיים מאפשר מתן שירותי אבחון וריפוי בהפרעות דיבור לילדים עד גיל 9 שנים. משפחה לילד מעל גיל 9 שצריכה המשך טיפול, או שילדיה מאותרים או מפתחים הפרעה בדיבור אחרי גיל זה תהיה חייבת לממן את הטיפולים על חשבונה. מסיבות שונות משפחות רבות אינן מטפלות בבניהם הצריכים ריפוי בדיבור, טיפול המסייע לאנשים הלוקים בהפרעות תקשורת הקשורות לדיבור. אחת הסיבות המרכזיות היא העלות הגבוהה שההורים צריכים לשלם עבור הטיפולים הנ"ל. הורים רבים מוותרים על הטיפול, בתקווה שהבעיה תיעלם כשהילד יגדל. למעשה ילד הגדל עם הפרעה בדיבור פוגש קשיים ואתגרים, אשר עלולים להוות מכשול רציני בתהליך הלמידה האקדמי בבית הספר שלא לדבר על ההשלכות השליליות על בטחונו ודימויו האישי של הילד הסובל מהבעיה. התיקון מעניק לילדים הזדמנות להיות בריאים בתחום השפה והדיבור ובכך להיות מוכנים לאתגרים הרבים בתחום הלימודים ובתחומים חברתיים ונפשיים. סעיף 1(1)(ב) סעיף זה אמור לתקן עוול הנגרם לילדים הצריכים טיפול רב מקצועי להפרעות ריכוז וקשב או ליקויי למידה. כאשר במצב הנוכחי הסעיף מכסה ילדים רק עד גיל 6. הפרעות קשב וריכוז ולקויות למידה מאותרות לרוב במסגרת לימודיהם של הילדים בגן טרום חובה ובגן חובה (גילאי 4 – 6) וכן בכיתות א' עד ו'. במקביל לתהליך האיתור מתחילות סדרות הטיפולים בהתאם לממצאי האבחון שהילדים עוברים. הפרעות קשב וריכוז ולקויות למידה מתחדדות ככל שהילד גדל וככל שהדרישות האקדמיות בבית הספר נהיות מורכבות ונשענות על יכולות ומיומנויות בתחומים שונים. אז מתחילים להתחדד הפערים המשמעותיים בין הישגי הילדים הנזקקים, על רקע הפרעות קשב וריכוז או לקויות למידה, לבין שאר אוכלוסיית הילדים לטובת האחרונים. סעיף זה בא כדי להעניק לאותם ילדים הסובלים מהפרעות קשב וריכוז או לקויות למידה קבלת טיפול רב-מקצועי עד גיל 12, דבר המהווה הזדמנות אמיתית לאותם ילדים להתמודד ולהתגבר על בעיותיהם. סעיף 2 (א), (ב) ו-(ג) בסעיפים אלו מוצע להרחיב את תחולת הטיפולים הפארא-רפואיים עד גיל 12 במקום עד גיל 9, כפי שקיים כיום. כמו כן, מוצע שינוי משמעותי במספר הטיפולים להם זכאי המבוטח. כפי שהוזכר לעיל, הארכת גיל הזכאות לטיפולים עוזרת לאותם ילדים המאותרים בגילאים מתקדמים וכן לאלו הממשיכים לסבול מבעיות התפתחותית בתחום הפארא-רפואי. יש לציין כי רבים מן הילדים הנזקקים בגילאי 6-9 לא מקבלים את מספר הטיפולים הנחוץ לשם פתרון בעיותיהם, וכך הם נשארים עם עיכובים התפתחותיים רבים, ליקויים וקשיים ביכולות ומיומנויות בסיסיות הדרושות לתפקודים הלימודיים והחברתיים של אותו ילד. בנוסף, במצב הנוכחי ילדים בגילאי 9-12 אינם זכאים כלל לטיפולים אלו. התיקון המוצע מעניק הזדמנות לילדים אלו, הנזקקים לקבל מסגרת טיפולית אכפתית והוגנת. כמו כן, הגדלת מכסת הטיפולים תאפשר מתן מענה מקצועי והולם בזמן סביר. הדבר יעזור לתלמידים להחלים ולהתמודד עם האתגרים בבטחה בגילאים צעירים יותר בשל טיפול ממוקד, רחב והוגן. הצעת חוק זהה הונחה על שולחן הכנסת השמונה-עשרה על ידי חבר הכנסת מסעוד גנאים וקבוצת חברי הכנסת (פ/1668/18; הוסרה מסדר היום ביום י"א בתמוז התש"ע (23 ביוני 2010)). --------------------------------- הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים והונחה על שולחן הכנסת ביום י"ח בסיוון התשע"ג – 27.5.13 תיקון התוספת השנייה 1. בחוק ביטוח בריאות ממלכתי, התשנ"ד–1994, בתוספת השנייה – בחוק ביטוח בריאות ממלכתי, התשנ"ד–1994, בתוספת השנייה – בחוק ביטוח בריאות ממלכתי, התשנ"ד–1994, בתוספת השנייה – (1) בחלק הראשון, בסעיף 20(א) – (1) בחלק הראשון, בסעיף 20(א) – (1) בחלק הראשון, בסעיף 20(א) – (א) בפרט (2), במקום "גיל תשע שנים" יבוא "גיל 12"; (א) בפרט (2), במקום "גיל תשע שנים" יבוא "גיל 12"; (ב) בפרט (6) , במקום "גיל 6" יבוא "גיל 12"; (ב) בפרט (6) , במקום "גיל 6" יבוא "גיל 12"; (2) בחלק השני, בסעיף 6 – (2) בחלק השני, בסעיף 6 – (2) בחלק השני, בסעיף 6 – (א) ברישה, במקום "9 שנים" יבוא "12 שנים"; (א) ברישה, במקום "9 שנים" יבוא "12 שנים"; (ב) בפסקה (2), במקום "עד 9 טיפולים" יבוא "עד 12 טיפולים", ובמקום "לא יעלה על 18" יבוא "לא יעלה על 36"; (ב) בפסקה (2), במקום "עד 9 טיפולים" יבוא "עד 12 טיפולים", ובמקום "לא יעלה על 18" יבוא "לא יעלה על 36"; (ג) אחרי פסקה (2) יבוא: (ג) אחרי פסקה (2) יבוא: "(3) לגילאי 9 עד 12 – עד 9 טיפולים בשנה (ובלבד שסך כל הטיפולים שיינתנו בכלל המקצועות האמורים לא יעלה על 18);".