הצעת חוק לדיון מוקדם

מספר פנימי: 481477 הכנסת התשע-עשרה יוזמים: חברי הכנסת בועז טופורובסקי דב חנין עפר שלח מצטרפת: חברת הכנסת רינה פרנקל פ/1268/19 הצעת חוק המועצה להשכלה גבוהה (תיקון – עידוד הנגשה ללימודים גבוהים), התשע"ג–2013 דברי הסבר כיום, הן אחוז הזכאים לתעודת בגרות והן אחוז המתקבלים למוסדות להשכלה גבוהה (בין אם מדובר בבעלי תעודות בגרות ובין אם לא) – נמוכים. בשנת 2010, 48.3% מכלל בני ובנות ה-17 בישראל השיגו תעודת בגרות, שהיא, ככלל, דרישת סף לכניסה למערכת ההשכלה גבוהה. נוסף על כך, בשנת 2010 14.9% מן הזכאים לתעודת בגרות לא עמדו בדרישות הסף של המוסדות להשכלה גבוהה. דהיינו, 51.7% מבני ה-17 לא עומדים בדרישת הסף של תעודת בגרות וגם מאלה שכן מחזיקים בתעודת בגרות – 14.9% לא עומדים בתנאי הסף של המוסדות להשכלה גבוהה. מטרת סעיף 15ב המוצע היא לטפל בסוגיה זו ולהנגיש את הלימודים הגבוהים הן לאותם מועמדים שלא מתקבלים ויש בידם תעודת בגרות והן למועמדים ללימודים שאינם בעלי תעודת בגרות אך יש בידם להצליח ומעוניינים בהשכלה גבוהה. יתרה מזאת, התיקון המוצע לחוק הולך ברוח החקיקה שדוגלת בהגברת הנגישות: למשל בסעיף 9(ב) לחוק זכויות הסטודנט, התשס"ז–2007, נקבע כי "רשאי מוסד להקל את תנאי הקבלה לשם קידום הנגישות של מועמדים מקבוצות אוכלוסייה מסוימות, לרבות מטעמים של רקע חברתי-כלכלי". סעיף קטן (א) מעגן בחקיקה ראשית את הכלל המקובל לפיו תעודת בגרות (או תעודה שוות-ערך) היא תנאי הבסיס לקבלה ללימודים גבוהים. כחלק מהמגמה להגברת ההנגשה, התיקון לחוק מציע בסעיף קטן (ב) לאפשר הנגשה גם להנדסאים, לבוגרים בהצלחה של מכינה קדם אקדמית וכן למועמדים מעל גיל 30. הכרה בתעודת הנדסאי כתנאי סף חלופי לקבלה למוסד להשכלה גבוהה תסייע למשוך צעירים מוכשרים ללימודי הנדסאות. לימודי ההנדסאות הם לימודים ממושכים וברמה נאותה ומי שבגר לימודים אלה העיד על יכולתו להשתלב בלימודים גבוהים. הנגשת הלימודים הגבוהים לבוגרי מכינות קדם אקדמיות מתבקשת נוכח המלצות ועדת אריאב (הוועדה לבחינת פעילות המכינות הקדם אקדמיות) שקבעו כי המכינות הקדם אקדמיות ימשיכו לפעול ואף יגבירו את פעילותן, במטרה להוות כלי מרכזי לצמצום פערים בחברה הישראלית. המכינות יעשו זאת באמצעות הנגשת ההשכלה הגבוהה לכל חלקי האוכלוסייה ובפרט למגזרים חלשים בחברה, שיש להם נחיתות בשוק העבודה. מגזר חלש נוסף הוא מגזר המועמדים מעל גיל 30 חסרי תעודות בגרות: נוכח ניסיון החיים שצברו מועמדים אלה והקושי בהשלמת תעודת הבגרות למעלה מעשור מסיום הלימודים (לאלה שהגיעו לכיתה י"ב) – הנגשת הלימודים הגבוהים לאוכלוסייה זו חשובה עד מאוד ועומדת באיזון עם הדרישה מהמוסד להשכלה גבוהה לקבוע לימודי הכנה מתאימים לקראת הלימודים במוסד. כחריג לסעיף קטן (א) הקובע את הכלל – מצוי סעיף קטן (ג) המאפשר שיקול דעת למוסד להשכלה גבוהה לקבל תלמידים על סמך קריטריונים השונים מהקריטריונים המנויים לעיל על מנת להנגיש את ההשכלה הגבוהה לכלל האוכלוסייה, וזאת בהתאם לדרישות וקביעות המוסד, ובתנאי שמועמדים כאמור יעמדו בהצלחה בשנת הלימודים הראשונה. הצלחה בשנת הלימודים הראשונה מלמדת על יכולת התלמיד להשתלב בלימודים גבוהים. מתווה זה אומץ על ידי מדינות שונות בעולם והוא מהווה זרז חיובי להגברת ההנגשה להשכלה גבוהה ונותן הזדמנות חוזרת למי שלא רכש תעודת בגרות בתקופת לימודיו בתיכון. כיום, המועצה להשכלה גבוהה קובעת, בנוסף לתנאי של תעודת בגרות, תנאי סף נוספים כחלק מתנאי ההכרה של המוסדות להשכלה גבוהה. דוגמאות לכך הן: תנאי סף ללימודי פסיכולוגיה של ציון 600 במבחן הפסיכומטרי ומתן הסמכה זמנית למוסד ללימודים אקדמיים להענקת תואר ראשון בפסיכולוגיה בכפוף, בין היתר, לסף קבלה מינימלי באנגלית לפי מבחן אמיר"ם, חלק האנגלית של הבחינה הפסיכומטרית או מבחן אמי"ר (ועדת ינון). דרישות נוספות אלו פוגעות בהנגשה להשכלה הגבוהה ומהוות חסמי כניסה חמורים אף יותר בפני המעוניינים לפנות ללימודים גבוהים. לפיכך, בסעיף קטן (ד) מוצע כי מוסד להשכלה גבוהה, והוא בלבד, יוכל לקבוע תנאי קבלה נוספים מלבד תעודת בגרות, תעודת הנדסאי וסיום בהצלחה של מכינה קדם אקדמית. משוכה נוספת בה נתקל הסטודנט הישראלי הממוצע, היא הגיל המתקדם שבו הוא מתחיל את לימודיו, וזאת לאחר השירות הצבאי כאשר הוא מוצא עצמו לא אחת לומד ובונה משפחה בו זמנית. בהתאם, תופעת סטודנטים אשר עובדים במקביל ללימודיהם רווחת עד מאוד בקרב אוכלוסיית הלומדים, עקב שכר הלימוד הגבוה יחסית לשכר הממוצע במשק והמחסור במלגות לכלל ציבור הלומדים. לפי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, שיעורי התעסוקה של סטודנטים לתואר ראשון שהחלו את לימודיהם בשנת הלימודים התש"ס היו גבוהים מאוד – כ-52% בשנה הראשונה והגיעו לכ-64% בשנה השלישית. בסקר שערכה התאחדות הסטודנטים נמצאו נתונים גבוהים עוד יותר – כ-74% מהסטודנטים עובדים ובמכללות לא מתוקצבות מעל 80% מהסטודנטים עובדים. סטודנט שעובד עלול לא לסיים לימודיו לתואר ראשון עקב חוסר יכולת לשמור על עבודה יציבה (והקמת משפחה) במקביל ללימודים המתפרסים על פני שלושה ימים בשבוע לכל הפחות, וזאת על פי החלטת המועצה להשכלה גבוהה, ועל פני שני סמסטרים. סעיף קטן (ה) להצעת החוק מבקש לתת למוסדות האקדמיים אישור לפרוס את תכניות הלימודים לתואר ראשון באופן המאפשר, למי שנדרש לכך, לשלב לימודים ועבודה, כל עוד הלימודים מתקיימים במהלך יומיים בשבוע לכל הפחות. יש להשאיר בידי המוסדות להחליט האם ללמד את התכנית על פני שניים או שלושה סמסטרים, יומיים או יותר, כל זאת בהתאם לסוג המוסד, לתכנית, לסוג האוכלוסייה וליכולת המוסד לתת מענה לתוכן ולרמה הנדרשים. --------------------------------- הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים והונחה על שולחן הכנסת ביום י"ח בסיוון התשע"ג – 27.5.13 הוספת סעיף 15ב 1. בחוק המועצה להשכלה גבוהה, התשי"ח–1958, אחרי סעיף 15א יבוא: בחוק המועצה להשכלה גבוהה, התשי"ח–1958, אחרי סעיף 15א יבוא: בחוק המועצה להשכלה גבוהה, התשי"ח–1958, אחרי סעיף 15א יבוא: "עידוד הנגשה ללימודים גבוהים 15ב. (א) מוסד להשכלה גבוהה יקבל תלמידים ללימודים בו לקראת תואר ראשון על יסוד תעודת בגרות ישראלית או תעודה שוות-ערך. (ב) מוסד להשכלה גבוהה רשאי לקבל תלמידים ללימודים בו לקראת תואר ראשון על יסוד תעודת הנדסאי כמשמעותה בסעיף 1 לחוק ההנדסאים והטכנאים המוסמכים, התשע"ג–2012, או על יסוד תעודה המעידה על סיום בהצלחה של מכינה קדם אקדמית ואם היה המועמד ללימודים מעל גיל 30 – רשאי המוסד לקבלו ללימודים אף אם אינו מחזיק בתעודת בגרות ישראלית או תעודה שוות ערך ובתנאי שהמוסד יקבע לאותו תלמיד לימודי הכנה לקראת הלימודים במוסד. (ג) על אף האמור בסעיף קטן (א), מוסד להשכלה גבוהה רשאי לקבל תלמידים ללימודים בו לקראת תואר ראשון שלא על יסוד תעודת בגרות או תעודה שוות-ערך וזאת לפי תנאים שיקבע המוסד, לרבות חובת עמידה בהצלחה בשנת הלימודים הראשונה במוסד. (ד) מוסד להשכלה גבוהה והוא בלבד רשאי לקבוע תנאים נוספים לקבלה ללימודים בו בנוסף על התנאים האמורים בסעיף זה. (ה) מוסד להשכלה גבוהה רשאי לפרוס את ימי הלימודים על פני שבוע הלימודים ושנת הלימודים כפי שיקבע, ובלבד שלימודים לקראת תואר ראשון ייפרסו על פני שני ימי לימוד בשבוע לכל הפחות. (ו) לעניין סעיף זה, "מוסד להשכלה גבוהה" – מוסד מוכר כאמור בסעיף 9 או מוסד שניתנה לו תעודת היתר כאמור בסעיף 21א."