קטע מדברי הכנסת

הצעת חוק הדיינים (תיקון – ייצוג הולם לנשים בוועדה למינוי דיינים), התשע"ג–2013 [הצעת חוק פ/788/19; נספחות.] (הצעת קבוצת חברי הכנסת) היו"ר יצחק וקנין: רבותי, אנחנו עוברים לחקיקה, הצעת חוק הדיינים (תיקון – ייצוג הולם לנשים בוועדה למינוי דיינים), התשע"ג–2011, הצעת חוק של חברת הכנסת שולי מועלם-רפאלי וקבוצת חברי הכנסת. לרשותך עשר דקות לנמק את הצעת החוק. שולי מועלם-רפאלי (הבית היהודי): אדוני היושב-ראש, חברותי וחברי חברי הכנסת, יש הטוענים שנשים לא צריכות להשתתף בוועדה למינוי דיינים בטענה שמדובר בפעולה שמנוגדת להלכה. הרב בן-ציון חי עוזיאל, זכר צדיק לברכה, מי שהיה הראשון לציון בימי הקמת המדינה לצדו של הרב הרצוג, זכר צדיק לברכה, לא הבין כיצד אפשר למנוע מנשים לבחור מצד אחד, ולצפות מהן להישמע לנבחרים. בספרו שו"ת "משפטי עוזיאל" הוא כותב, ואני מצטטת: "ואין הדעת מקבלת לשלול מהנשים זכות אישית זאת, כי הלוא בבחירות אלה מרכיבים אנו אלופים לראשינו ונותנים ייפוי כוח לנבחרינו לדבר בשמנו" - - - היו"ר יצחק וקנין: סליחה שאני עוצר אותך. אני ישבתי בוועדה למינוי דיינים, והיו אתי נשים בוועדה. שולי מועלם-רפאלי (הבית היהודי): אם תחכה, ברשותך, אני אזכיר את זה. אני אצטט מחדש את דברי הרב עוזיאל. אני מבקשת, משום כבוד הרב עוזיאל, לא לקטוע את הציטוט שלו לפחות. "ואין הדעת מקבלת לשלול מהנשים זכות אישית זאת, כי הלוא בבחירות אלה מרכיבים אנו אלופים לראשינו ונותנים ייפוי כוח לנבחרינו לדבר בשמנו, לסדר את ענייני יישובינו ולהטיל מסים על רכושנו, והנשים בדרך הישר - - - מקבלות עליהן מרותם של נבחרים אלה ונשמעות להוראותיהם וחוקיהם הציבוריים והלאומיים. ואיך אפשר" – כותב הרב עוזיאל – "לתפוס החבל בשני ראשין: להטיל עליהן החובה המשמעתית של נבחרי העם ולשלול מהן זכות בחירתן?" טענתו של הרב עוזיאל מתייחסת לבחירות הכלליות, אך עיקרון זה שייך גם בבחירת הדיינים, שכן נשים מושפעות ישירות מבחירת הדיינים, שדנים בדיני נישואים וגירושים. סעיף 7 לאמנה לביטול האפליה נגד נשים לצורותיה עוסק בחובה לנקוט את האמצעים המתאימים כדי לבטל אפליה נגד נשים בחיים המדיניים והציבוריים של הארץ, בתנאים שווים לתנאי הגברים, וכן בזכותן של נשים, ואני מצטטת, "להשתתף בעיצובה של מדיניות הממשל ובהוצאתה לפועל, להחזיק במשרה ציבורית ולמלא כל תפקיד ציבורי בכל דרגי הממשל". מכאן ניתן ללמוד על החשיבות הרבה בייצוגן של נשים בוועדות הציבוריות השונות על כל גוניהן. חשיבות זו מתעצמת כפליים כאשר מדובר בייצוגן של נשים בוועדה למינוי דיינים, וזאת לנוכח מהות תפקידה של הוועדה: בחירתם של דיינים לכהן בבית-הדין הרבני אשר עוסק בדיני משפחה, שלפחות מחצית מקהל המתדיינים בפניו הן נשים. בהתאם להוראת סעיף 6 לחוק הדיינים, הקובע את הרכב הוועדה למינוי דיינים, הוועדה תכלול עשרה חברים, ובהם שני הרבנים הראשיים, שני דיינים מבית-הדין הרבני הגדול, שר המשפטים, חבר ממשלה נוסף, שני חברי כנסת ושני נציגים מטעם לשכת עורכי-הדין. משמעות הדברים היא כי מבין חברי הוועדה משוריינים בהתאם לחוק ארבעה מקומות לגברים, ואילו מקומן של נשים כחברות הוועדה לא רק שאינו מובטח באמצעות שריון בגוף החוק עצמו אלא אף אינו מוזכר כלל במתווה הראוי. אכן, במשך שנים, כבוד היושב-ראש, כמו שאמרת, כיהנו כמה נשים, אומנם בודדות, בין חברי הוועדה למינוי הדיינים. ואולם עתה, בהרכב הוועדה הנוכחי, לא מכהנת אפילו לא אישה אחת. מצב זה, המשקף תהליך פסול, בלתי ראוי - - - היו"ר יצחק וקנין: למה? שרת המשפטים היא חברת הוועדה. שולי מועלם-רפאלי (הבית היהודי): אחת. - - - בלתי ראוי ובלתי מתקבל על הדעת - - היו"ר יצחק וקנין: היא גם יושבת-ראש הוועדה. שולי מועלם-רפאלי (הבית היהודי): - - הסותר את העקרונות ואת ההוראות של חוק שוויון זכויות האישה, את עקרונות חוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו ובראשם עקרון השוויון, ואת הנורמות הנהוגות בכל חברה דמוקרטית. יתרה מכך, אי-הכללתן של נשים בוועדה מונעת השמעת קול ייחודי וזווית ראייה נשית בעלת משמעות בתהליך מינוי הדיינים, ולפיכך הוועדה ללא נציגות נשית היא פגומה. ב-2011, חברי וחברותי, הוגשה לבית-המשפט העליון עתירה על-ידי תנועת האישה הדתית-לאומית, "אמונה", שעניינה דרישה לפסילת הרכב הוועדה הנוכחי ותחת זאת שילובן של נשים כחברות בוועדה. בית-המשפט העליון הביע את תמיכתו העקרונית בעתירה והוציא צו מניעה האוסר את התכנסות הוועדה עד למתן החלטה אחרת, וכן קרא למה שאנחנו עושים כאן עכשיו, לקידומה של חקיקה אשר תסדיר את הנושא. הצעת החוק שהגשנו, חברת הכנסת ד"ר עליזה לביא ואנוכי, משנה את פניה הנוכחיות של הוועדה למינוי דיינים ומבטיחה את ייצוגן של נשים בוועדה. הצעת החוק משריינת את מקומן של ארבע נשים בוועדה: שרה, חברת כנסת, עורכת-דין וטוענת רבנית, ובכך מספקת ההצעה את המענה לצורך החקיקתי שהעלה בג"ץ, באותו בג"ץ "אמונה", ומאפשרת לנשים אשר יהיו חברות בוועדה להשפיע באופן אפקטיבי על תהליך קבלת ההחלטות ומינוי הדיינים. לאחרונה דובר רבות על חיזוק והעמקת הקשר בין המערכות הממלכתיות הרבניות, הרבנות הראשית ומערכת בתי-הדין, לבין החברה הישראלית בכללותה. חידוש הקשר הזה ייעשה רק אם מערכות אלו יגלו מחויבות למציאות החיים העכשווית, וזאת, כמובן, חברי וחברותי, במסגרת גדרי ההלכה. הסוגיות המתנהלות בבתי-הדין הרבניים בתחומים של המעמד האישי, עגינות וסרבנות גט, הן מן הדוגמאות הבולטות בצורך בשינוי התפיסתי והמעשי הזה. מינוי דיינים בעלי ראייה ממלכתית, המכירים בשינויים החברתיים שחלו במעמד האישה במשפחה ובחברה, וחיזוק הליך המחויבות של הדיינים לשיח החברתי הישראלי, עשויים להובילם לקידומם של פתרונות הלכתיים למצוקתן של מסורבות הגט והעגונות, לשחרורן מכבליהן. מסיבה זו קיימת חשיבות רבה שנשים תשפענה על מינוים של דיינים. איזה רעש. היו"ר יצחק וקנין: רבותי, נא לאפשר לדוברת. שולי מועלם-רפאלי (הבית היהודי): על מנת להדגים את החשיבות שבדבר, הייתי רוצה להפנות את תשומת לבכן ולבכם למקרה מיוחד מבין שלל המקרים שעלו לאחרונה בתקשורת בעניין סרבנות גט. מדובר בזוג יוצאי ברית-המועצות, חסידי חב"ד עם ארבעה ילדים. הם החלו בהליכי גירושים ב-1995 על רקע אלימות פיזית ומילולית של הבעל כלפי האישה. בשנת 2000 החליט בית-הדין האזורי כי על הבעל לתת מייד גט לאשתו, ובשל סירובו הוחלט לכפות עליו במאסר לתת גט. מאסרו הוארך מעת לעת והוא ישב בבית-הכלא עד לתקופה של עשר שנים מכוח החוק. כשהתקרב תום העשור לשבתו של הבעל במאסר, ולאור בקשתה של האישה, קבע בית-הדין כי הבעל ייאסר לתקופה בלתי מוגבלת, עד שיסכים לתת גט. אולם לאחר 11 שנות מאסר, בעזות מצח של הבעל, הוא עתר בבקשה לשחררו, בטענה שסמכות הטלת המאסר על-ידי בית-הדין מוגבלת לתקופה של עשר שנים. מנגד טענה האישה, ובצדק, שהסמכות קיימת בידי בית-הדין להאריך את המאסר שלו. בתחילת החודש אמר בית-המשפט העליון את דברו וקבע שהארכת המאסר של הבעל נעשתה בסמכות בית-הדין, תוך שהוא חוזר על הפנייה אל הבעל לתת גט לאשתו ובכך לשחרר גם את עצמו מן המאסר וגם את אשתו מכבלי הנישואים וחוסר היכולת שלה לפתוח בחיים חדשים, להקים זוגיות חדשה ולהתקדם בחייה. "הרי זה גטך" אומר הבעל לאישה, "הרי זה גטך ויתקבל גטך זה, והרי את מגורשת בו ממני מעכשיו, והרי את מותרת לכל אדם". מילים אלו, שאותן אומר הבעל לאישה בשעת מסירת הגט, הן המילים שהאישה הזאת משתוקקת לשמוע כבר למעלה מ-11 שנים. ואולי תקוותו של הבעל להשתחרר אחרי עשר שנים, תקווה שנגוזה, תוביל עכשיו להסכמתו לתת לאישה את הגט המיוחל. במקרה זה, בית-הדין הרבני הוא שהביא למאסרו של הבעל ללא הגבלת זמן, וקיבל את תמיכתו של בית-המשפט העליון. מקרה זה מלמד אותנו על כך שהכלים מצויים בידי הדיינים לסייע לאותן נשים, ויש צורך בתעוזה הלכתית ומחשבתית על מנת ליישם את הדברים בפועל. לכן, חברי וחברותי, תפיסתם וזהותם של הדיינים הן בעלות משקל מכריע בעתידן של נשים רבות בישראל, ומינוים של דיינים בעלי מחויבות הלכתית לשוויון מגדרי היא בנפשנו. הנושא של מינוי דיינים אינו תחום - - - היו"ר יצחק וקנין: אני נותן לך עוד דקה. שולי מועלם-רפאלי (הבית היהודי): פחות, אדוני. הנושא של מינוי דיינים אינו תחום שהוא נחלתם של דתיים בלבד. בתי-הדין הרבניים משרתים את כלל הציבור במדינת ישראל, ולכן על כלל חברי הכנסת, המייצגים את פלגי הציבור השונים בחברה הישראלית, לקחת חלק פעיל ואחריות אמיתית בכל הנוגע לשילובן של נשים כחברות בוועדה למינוי דיינים, על מנת שייבחרו דיינים שבדעתם לסייע לנשים ולמשפחות רבות הזקוקות כל כך לשינוי שיבוא. נוכחותה של נציגות נשית בגוף הבוחר דיינים לבתי-הדין הרבניים הנה הכרחית, חברי וחברותי, ולפיכך אני קוראת לכם לתמוך בהצעת החוק, שקיבלה, כמובן, את תמיכת ועדת השרים לענייני חקיקה. תודה. היו"ר יצחק וקנין: תודה לחברת הכנסת שולי מועלם-רפאלי.