קטע מדברי הכנסת

הצעת חוק-יסוד: זכויות חברתיות [הצעת חוק פ/1/19; נספחות.] (הצעת קבוצת חברי הכנסת) היו"ר יצחק וקנין: הצעת חוק-יסוד: זכויות חברתיות, של חברת הכנסת זהבה גלאון וקבוצת חברי הכנסת. לרשותך עשר דקות. זהבה גלאון (מרצ): אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, אני מתכבדת להציג - - - היו"ר יצחק וקנין: אם אפשר, לפני שתתחילי את דברייך – הודעתי שהצעת החוק של חברת הכנסת איילת שקד עוברת לוועדת החוקה. לא היה אף אחד שהתנגד. גברתי, את יכולה להמשיך. סליחה שהפסקתי אותך. מרב מיכאלי (העבודה): לא הבנתי. זהבה גלאון (מרצ): אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, אני מתכבדת להציג את הצעת החוק של סיעת מרצ כולה – אילן גילאון, ניצן הורוביץ, מיכל רוזין, עיסאווי פריג', תמר זנדברג – הצעת חוק-יסוד: זכויות חברתיות, הצעה שסיעת מרצ מגישה בכנסת, אני חושבת, למעלה מעשור. חברי חברי הכנסת, נבקש בהצבעה הצבעה שמית. אני הגשתי 20 חתימות לצורך כך. אני מודה, אדוני היושב-ראש, שאני לא מבינה למה הכנסת הזאת – או למה הממשלה הזאת, ליתר דיוק – מתנכרת לזכויות חברתיות דווקא היום, ב-1 במאי, יום של סולידריות חברתית עם העובדות והעובדים במדינת ישראל. ממשלת ישראל מורה לכנסת להתנגד להצעת החוק שלנו. אני לא מבינה למה. מה אנחנו מבקשים, אדוני היושב-ראש? אנחנו מבקשים לתת מעמד חוקתי, משוריין, לשורה של זכויות אדם חברתיות וכלכליות; זכויות בסיסיות, אדוני, כמו הזכות לקבלת שירותי בריאות, רווחה - - - ראובן ריבלין (הליכוד ביתנו): חמשת המ"מים של ז'בוטינסקי. זהבה גלאון (מרצ): תודה, אדוני היושב-ראש. חמשת המ"מים של ז'בוטינסקי, אותם מ"מים מפורסמים. אני נותנת אותם בסדר אחר, אדוני. היו"ר יצחק וקנין: האמת היא שהמזל הוא שיש מ"ם פתוחה ומ"ם סתומה. זהבה גלאון (מרצ): אדוני היושב-ראש, איך זה יכול להיות - - - אילן גילאון (מרצ): מעון, מרפא, מלבוש, מזון, מורה. זהבה גלאון (מרצ): תודה. תודה, חברי אילן גילאון. - - - אדוני היושב-ראש, זכויות בסיסיות שהפכו למצרך שאתה קונה בשווי כספי, כי הענקה שלהם בכלל לא מבוססת על תפיסה של זכאות. הממשלה הזאת באה עם איזושהי תפיסה שבכלל כאן מדובר באיזשהו חסד שלטוני. ממתי זכויות בסיסיות הופכות להיות חסד שלטוני או מצרך שאתה קונה אותו בשווי כספי? ומה עם אלה שאין להם יכולת לקנות אותו? מה עם אלה שנידונים, אדוני, לחיות במחסור? מה עם אלה שלא יכולים לרכוש רפואה פרטית? מה עם אותם אלה שלא יכולים לקנות שירותי חינוך? זכויות בסיסיות, איך הממשלה הזאת מתנכרת להן ומתנגדת להן, חברי חברי הכנסת? למה ביקשנו לעגן את זה בחוק-יסוד? כי הזכויות האלה היום, חברי חברי הכנסת, נמצאות בעמדת נחיתות. יש חובה למדינה לאפשר לתושבים רמת חיים נאותה. אני רוצה לפרט בקצרה למה אני מתכוונת כשאני אומרת רמת חיים נאותה, או מה אומרת הצעת החוק. אנחנו מדברים על ארבעה עקרונות בסיסיים. העיקרון הראשון – אני לא מבינה איך אפשר להתנגד לו – שלכל תושב במדינה תהיינה זכויות בסיסיות כמו הזכות לקיום אנושי בכבוד, הזכות לעבודה או לשכר הוגן, הזכות לחינוך מתקדם, ביטחון סוציאלי, ביטחון תזונתי, דיור, בריאות, זכויות רווחה. עיקרון שני הוא זכות ההתאגדות של העובדים, שהיא זכות דמוקרטית ובסיסית. עיקרון שלישי הוא זכות השביתה, שהיא זכות יסוד בזכויות עובדים – רק לאחרונה שמענו על ניסיונות לבטל את בתי-הדין לעבודה; אני מקווה שחזרו בהם – ועקרון השוויון בעבודה, חברי חברי הכנסת, ללא הבדל גזע, דת ומין. איך זה יכול להיות שהממשלה מתנגדת להצעה הזאת? הרי ראינו מה קרה כאן בשנים האחרונות. היה כאן קיצוץ עקבי בסיוע ממשלתי לדיור, שחיקה של סל הבריאות, צמצום ההוצאה הלאומית על חינוך, הפרטה של שירותי הרווחה. אנחנו רואים איך כל פעם מתפרסמים דוחות שמשקפים עלייה בעוני; ילדים מתחת לקו העוני; עלייה בשיעור העובדים העניים; שיעור מוטרף וחריג של עובדי קבלן; גידול בפערים בבריאות; ירידה ברמת החינוך; וזלזול – וזלזול – ברשת הביטחון החברתית. אז איך זה ייתכן שכשמוגש כאן חוק שמבקש להגן – מבקש להגן – על העובדים במדינת ישראל, אנחנו רואים איך הממשלה הזאת דואגת לאותם בעלי ההון? ממשיכה במתן פטורים והטבות לאותם בעלי הון, ובעצם פוגעת – בצורה בוטה הייתי אומרת – בעובדים במדינת ישראל, נותנת עדיפות למעבידים ופוגעת בשכבות המוחלשות בחברה? חברי חברי הכנסת, אני ניסיתי לתהות למה הממשלה הזאת מתנגדת לחוק זכויות חברתיות. איך זה יכול להיות? מה הממשלה חושבת, שמדובר בזכויות יקרות שמכבידות עליה? מה, אנחנו צריכים להסתפק רק בזכויות האזרחיות והפוליטיות שקיבלו עד כה עיגון חוקתי? איך זה יכול להיות? איך זה יכול להיות שממשלה שרק לפני כמה דקות אישרה את הצעת חוק הנזיקים האזרחיים של חברת הכנסת שקד מתנגדת להצעה שביקשה לחזק את הסולידריות החברתית במדינה, ובעצם מאפשרת את שחיקת הסולידריות החברתית? ראובן ריבלין (הליכוד ביתנו): - - - תגידי שאת מסכימה שהחוק הזה ייכנס לתוקפו אחרי שהם מבטיחים שאחרי שנתיים יהיה - - - ייכנס לתוקפו. זהבה גלאון (מרצ): חברי חברי הכנסת – אני מוכנה לקבל את ההצעה שלך, אדוני, חבר הכנסת ריבלין, לקבוע שההצעה הזאת תיכנס לתוקף שנתיים מאז – איך הגדרת את זה? איך הגדרת את זה, אדוני? ראובן ריבלין (הליכוד ביתנו): - - - זהבה גלאון (מרצ): כן, בדיוק. אבל אתה יודע, אדוני היושב-ראש, יש לי תחושה שהשאלה שצריכה להישאל היא לא מי מפחד מזכויות חברתיות, או למה הממשלה מפחדת מחוק-יסוד: זכויות חברתיות. יש לי הרגשה שיש כאן מישהו שמפחד מבית-המשפט העליון, שאם החוק הזה יעוגן בחקיקה כחוק-יסוד משוריין, אולי מישהו יכול לחשוב שבית-המשפט העליון יפסול חוקים. כאילו כל יום שני וחמישי הוא פוסל חוקים. אני מודה שאני לא מצליחה למצוא שום הסבר אחר – שום הסבר אחר – שנותן מענה להתנגדות של הממשלה. חברי חברי הכנסת, אני רוצה לסיים ולומר: להכרה בזכויות חברתיות יש מחיר; יש מחיר, גם מחיר כספי. אבל המחיר של אי-הכרה בהן, חברי חברי הכנסת, גבוה הרבה יותר. תודה רבה. היו"ר יצחק וקנין: תודה לחברת הכנסת גלאון. תשיב שרת המשפטים, השרה ציפי לבני. שרת המשפטים ציפי לבני: אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, הצעת חוק-יסוד: זכויות חברתיות באה לעגן שני סוגים של זכויות חברתיות: הזכות למענה חברתי מטעם המדינה בתחומים שונים וזכויות קולקטיביות של עובדים. באשר למענה חברתי מטעם המדינה, הצעת החוק מבקשת לקבוע כי כל תושב יהיה זכאי לסיפוק צרכיו הבסיסיים לשם קיום בכבוד אנושי, בהתאם ליכולתה הכלכלית של המדינה. באופן מפורט יותר, מוצע לקבוע את הזכות לביטחון תזונתי, דיור נאות, רמת בריאות, חינוך והשכלה וביטחון סוציאלי. אכן, כפי שאמר ז'בוטינסקי: מזון, מעון, מלבוש, מרפא ומורה; דומה לפחות. בנוסף, באשר לזכויות הקולקטיביות לעובדים – פה, ז'בוטינסקי, אני לא בטוחה שהוא היה להוט בעניין. ראובן ריבלין (הליכוד ביתנו): - - - שרת המשפטים ציפי לבני: לא, כי זה 1 במאי היום. ראובן ריבלין (הליכוד ביתנו): לא, לא, יש זכויות - - - ז'בוטינסקי. אילן גילאון (מרצ): - - - שרת המשפטים ציפי לבני: הוא היה בעד העובדים, אבל לא בעד הדגל האדום ו-1 במאי. אותי היו שולחים בכוונה לבית-הספר להפגין שזה לא – אבל אז הייתה מפלגת הפועלים, והפועלים היו בתנועת החרות. הכול היה הפוך אז. סליחה, זה ככה שיח. בנוסף, באשר לזכויות הקולקטיביות לעובדים, מוצע להכיר בהתאגדות בארגון עובדים, התקשרות בהסכם קיבוצי ושביתה כזכויות יסוד – זכויות שקיימות היום בחקיקה הרגילה, אבל לא כחוקי-יסוד. חוקי-היסוד הקיימים היום אינם מתייחסים במפורש לזכויות חברתיות משני הסוגים הנזכרים לעיל, אבל החקיקה הרגילה כן מכירה בזכות השביתה וההתאגדות וכל זה. עם זאת, בית-המשפט העליון קבע כי זכותו של האדם לכבוד מכוח חוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו כוללת בחובה הגנה על קיום אנושי מינימלי. גם באשר לזכויות קולקטיביות של עובדים הכיר בית-המשפט בשורה של פסקי-דין בזכותו של עובד להתאגד בארגון עובדים ובאיסור לפגוע בעובד בשל חברות בארגון או בוועד עובדים. גם זכות השביתה קנתה לה מעמד איתן בפסיקה, בשילוב ההכרה בזכויות ואינטרסים נוגדים. קודם כול, ראוי להבהיר, מכיוון שהיו כל מיני שמועות שקשורות בתקציב, בחוקי ההסדרים ועוד כהנה וכהנה, שיכול להיות שמישהו מעלה בדעתו להכניס במסגרת של חוק ההסדרים מניעת זכות ההתאגדות או השביתה, או הכרה בהסדרים קולקטיביים, או ביטול בתי-הדין לעבודה. אז קודם כול, אני רוצה להוריד את העניין הזה מסדר-היום. זה לא קיים ולא יהיה קיים בחוק ההסדרים. לדעתי, זה גם הובהר במפורש על-ידי שר האוצר, שלא נמצא כאן, אבל זה בוודאי, על-פי מיטב ידיעתי, לא כלול. זאת אומרת, הרעה בוודאי לא תהיה בחקיקה הקרובה שמונחת על שולחננו. עמדתו העקבית של משרד המשפטים היא שיש מקום לעגן את הזכויות החברתיות בחוקה, בין השאר בשל חוסר האיזון שנוצר עם חקיקתם של חוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו וחוק-יסוד: חופש העיסוק. אני מוכרחה לומר, אני מודה שאני מקריאה מן הכתוב, ואני כותבת: עמדתו העקבית של משרד המשפטים. אני מוכרחה לומר שזאת גם עמדתי האישית. זאת אומרת, מסתבר שיש גם שר במשרד המשפטים. אני מאוד בעד חקיקת חוקה שתכלול את כל המרכיבים החוקתיים. אני מאוד מכבדת ומבינה את הרעיון שבו חוקקו חוקי-יסוד בעבר. הבעיה היא שבית-המשפט העליון בעצם לקח חקיקה של חוקי-יסוד שנועדה לתכלית אחת ותלה עליהם את כל השקפת עולמו, ובעצם הכנסת השאירה ואקום, אני חושבת שצריך למלא אותו בחוקה. ראובן ריבלין (הליכוד ביתנו): לכן צריך את חוק-יסוד: החקיקה, כדי להניע - - - שרת המשפטים ציפי לבני: צריך חוקה. ראובן ריבלין (הליכוד ביתנו): חוקה זה הכי חשוב. שרת המשפטים ציפי לבני: חוקה זה הכי חשוב. יש אלה הטוענים שרק חוק-יסוד: החקיקה יאפשר לנו גם לחוקק חוקה, מאחר שיש חשדנות מסוימת בין החלקים השונים שבדמוקרטיה הישראלית. בקיצור, בהתאם לתפיסה זו הפיץ בעבר משרד המשפטים תזכיר עם הצעה לשלושה חוקי-יסוד, גם זכויות חברתיות. ולכן אנחנו מתנגדים להצעה הזאת. ואני אומרת, כפי שגם אמרתי – אני מאוד בעד חקיקה של זכויות חברתיות. אני לא בעד רק לחכות שלכל אזרח יהיה את יומו בבית-המשפט או בבג"ץ. כאן הצעת החוק הנוכחית קובעת שורה של זכויות באופן רחב ביותר. היקף הזכויות הוא כל כך רחב שבצד האחריות העקרונית יש גם אחריות תקציבית, שהממשלה לא תוכל לעמוד בה בנסיבות האלה, מעבר לעובדה שראוי שהממשלה תיזום הצעת חוק-יסוד בנושא. אבל באופן המהותי זה לא עניין טכני של מי הגיש את הצעת החוק. זה יותר העניין שזה מפריד מתוך החוקה נושא אחד, ואין גם יכולת – בגלל רוחבה של ההצעה, לא ניתן יהיה לעמוד בה תקציבית. אבל אני בעד להמשיך ולקדם את הדיון בנושא גם אם הממשלה מתנגדת להצעת החוק הזאת, כי אני מאמינה בזכות חברתית שקבועה בחוק, ורצוי עוד יותר בחוקה. לכן, הממשלה מתנגדת. היו"ר יצחק וקנין: תודה לשרת המשפטים. אם כן, רבותי, הממשלה מתנגדת לחוק. הוגשה אלי בקשה של מעל 20 חברי כנסת להצבעה שמית. רבותי, תתקיים הצבעה שמית. מזכירת הכנסת, נא - - - קריאה: - - - היו"ר יצחק וקנין: שמית, כן. קריאה: חבר הכנסת רוצה להשיב - - - היו"ר יצחק וקנין: אני אאפשר לך, אף-על-פי שאני - - - אילן גילאון (מרצ): - - - היו"ר יצחק וקנין: כן, אבל לא אמרת. היית אומר לי את זה לפני כן. אילן גילאון (מרצ): מצטער. היו"ר יצחק וקנין: לא ביקשת. אני לא צריך לנחש את זה ככה. חבר הכנסת אילן גילאון, שלוש דקות לרשותך. אילן גילאון (מרצ): אדוני היושב-ראש, תודה, חברי הממשלה, גם זו זכות חברתית, להשיב לשרה מיניה וביה. החוק הזה נדחה כל הזמן, אף שהחוק הזה היה צריך להיות התשתית למגילת העצמאות, לחוקה, אם תהיה. אדוני, אתה רואה חוקה באזור? אני לא ראיתי חוקה, ובסופו של דבר לא ממש הבנתי את השרה כי היא אמרה שהיא בעד לחוקק זכויות חברתיות, אבל החוק הזה, היא לא בעדו והיא נגדו. אני רוצה להזכיר לכם שבסופו של דבר, השרה, זה נובע מחוסר רצון של מדינה לקחת אחריות על אזרחיה, וזה נובע מתוך אותו טעם שמנוגד לתפיסתי, תפיסתנו, תפיסת סיעת מרצ ובית-המדרש שלנו, להבין מהי מדינה, וכל מה שהיא צריכה לעשות זה להבטיח לכל פרט בתוכה להגיע למחוז חפצו בצורה מכובדת ועצמאית. אין לה שום תפקיד אחר. היה כאן ראש ממשלה אחד, ואני לא אגיד לכם את השם שלו – אהוד ברק – והוא אמר משפט מדהים; תשמע טוב, אדוני ראש הממשלה, מה אמר קודמך. הוא אמר: למי שיש אוכל במקרר שייתן למי שאין אוכל במקרר. נו, טוב, בשביל דבר כזה לא צריך ראש ממשלה. מספיק טכנאי קירור חברותי. הוא יגיד לך את אותו דבר. הבעיה המרכזית בהתנהלות היא שהיא לא יכולה להתנהל באחריות של עמותות וקבוצות. מדינת ישראל איננה עיירה בסוף המאה ה-19, בזולוטונושה שבפולין. היא אחראית שלאנשים יהיה מקרר מלא. היא אחראית על אותם זקנים שבבוקר הם צריכים להתחבט בין לקחת תרופה לבין לקחת פרוסה. בדיוק על זה מדבר החוק הזה. אין זמן יותר מתאים – כאשר מערכת יחסי העבודה, מערכת העבודה המאורגנת, נמצאת בסכנה של קריסה, באיום מתמיד, ברגרסיה, בשם פוליטיקה חדשה של עשיית פוליטיקה ישנה – מאשר להביא את החוק הזה. מישהו בבית הזה מתנגד לרעיון הציוני שאומר שברוחם של נביאי ישראל, אמר הזקן, אני מכריז בזאת על הקמת מדינת ישראל? אני רוצה שנעשה סדר מי הם הנביאים האלה, כי אני חיפשתי ומצאתי. זה עמוס, החבר'ה קוראים לו עמוס, והמורים לספרות קוראים לו עמוס – הנביא החברתי שדיבר על צדק צדק תרדוף ולא תעשוק גר ויתום ואלמנה; וזה ישעיהו בחזון המדיני שלו, שהוא תוצאה של התפיסה החברתית. לכן זכויות חברתיות מוקנות לאנשים מעצם היותם אזרחי מדינה. לכן לא ברורה לי ההתנגדות המתמדת שלכם. אדרבה, רבותי חברי הפוליטיקה החדשה, יכולתם לעשות, מה שנקרא, ספתח בלתי רגיל לממשלה שלכם לו קיבלתם – איך היה אומר ראש הממשלה המנוח, זיכרונו לברכה, בגין? – את המובן מאליו, לו קיבלתם את הדברים המאוד בסיסיים שעליהם מדינה צריכה להיות אמונה. אני למ"מים של ז'בוטינסקי הייתי מוסיף עוד מ"ם אחת, אדוני, וזו המ"ם של המלאכה, שגם זה תפקידה של המדינה. איך אומרים - - היו"ר יצחק וקנין: תודה. אילן גילאון (מרצ): - - באין צדק אנחנו אפילו מתגעגעים לפעמים לז'בוטינסקי. היו"ר יצחק וקנין: תודה לחבר הכנסת אילן גילאון. רבותי, כפי שאמרתי, אנחנו עוברים להצבעה שמית. נא להקריא את השמות. מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: (קוראת בשמות חברי הכנסת) טלב אבו עראר - אינו נוכח. היו"ר יצחק וקנין: אינו נוכח. קריאה: - - - מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: (קוראת בשמות חברי הכנסת) סליחה. טלב אבו עראר - בעד עפו אגבאריה - אינו נוכח יולי יואל אדלשטיין - נגד יצחק אהרונוביץ - נגד שמעון אוחיון - נגד אורי אורבך - נגד דוד אזולאי - אינו נוכח אריאל אטיאס - אינו נוכח ישראל אייכלר - אינו נוכח רוברט אילטוב - נגד קארין אלהרר - אינה נוכחת זאב אלקין - אינו נוכח אופיר אקוניס - נגד גלעד ארדן - אינו נוכח אורי אריאל - אינו נוכח יעקב אשר - אינו נוכח מיכל בירן - בעד בנימין בן-אליעזר - אינו נוכח אלי בן-דהן - נגד נפתלי בנט - נגד יחיאל חיליק בר - בעד אבישי ברוורמן - אינו נוכח מוחמד ברכה - אינו נוכח עמר בר-לב - בעד באסל גטאס - אינו נוכח אילן גילאון - בעד זהבה גלאון - בעד גילה גמליאל - נגד מסעוד גנאים - בעד משה גפני - אינו נוכח יעל גרמן - אינה נוכחת דני דנון - אינו נוכח קריאה: - - - היו"ר יצחק וקנין: הקריאו את שמך; אתה לא היית, אדוני. מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: (קוראת בשמות חברי הכנסת) אריה דרעי - אינו נוכח רונן הופמן - נגד ניצן הורוביץ - בעד צחי הנגבי - אינו נוכח יצחק הרצוג - בעד אבי וורצמן - נגד יצחק וקנין - בעד נסים זאב - אינו נוכח חנין זועבי - אינה נוכחת ג'מאל זחאלקה - אינו נוכח תמר זנדברג - בעד ציפי חוטובלי - נגד דב חנין - בעד ישראל חסון - בעד בועז טופורובסקי - נגד אחמד טיבי - אינו נוכח מרדכי יוגב - נגד שלי יחימוביץ - בעד משה יעלון - נגד אליהו ישי - אינו נוכח איתן כבל - בעד אמנון כהן - אינו נוכח יצחק כהן - אינו נוכח מאיר כהן - אינו נוכח חיים כץ - אינו נוכח יעקב כץ - נגד עליזה לביא - נגד ציפי לבני - נגד לימור לבנת - נגד אורלי לוי אבקסיס - אינה נוכחת מיקי לוי - נגד יריב לוין - נגד אביגדור ליברמן - אינו נוכח דב ליפמן - נגד יעקב ליצמן - אינו נוכח עוזי לנדאו - נגד סופה לנדבר - נגד יאיר לפיד - אינו נוכח מנחם אליעזר מוזס - אינו נוכח שולי מועלם-רפאלי - נגד שאול מופז - בעד משה מזרחי - בעד אברהם מיכאלי - אינו נוכח מרב מיכאלי - בעד עמרם מצנע - נגד אורי מקלב - נגד יעקב מרגי - אינו נוכח אראל מרגלית - בעד משולם נהרי - אינו נוכח בנימין נתניהו - נגד חנא סוייד - אינו נוכח שמעון סולומון - נגד אורית סטרוק - נגד ניסן סלומינסקי - נגד גדעון סער - נגד חמד עמאר - נגד משה פייגלין - אינו נוכח שי פירון - נגד מאיר פרוש - אינו נוכח יעקב פרי - נגד עיסאווי פריג' - בעד רינה פרנקל - נגד עמיר פרץ - אינו נוכח דוד צור - אינו נוכח אברהים צרצור - בעד עדי קול - אינה נוכחת פניה קירשנבאום - נגד רות קלדרון - אינה נוכחת זבולון קלפה - נגד יפעת קריב - נגד מירי רגב - נגד מיכל רוזין - בעד מיקי רוזנטל - בעד דוד רותם - נגד יואל רזבוזוב - נגד ראובן ריבלין - אינו נוכח יוני שטבון - נגד יובל שטייניץ - אינו נוכח מאיר שטרית - נגד אלעזר שטרן - נגד נחמן שי - אינו נוכח סילבן שלום - נגד עפר שלח - נגד איציק שמולי - בעד יאיר שמיר - נגד סתיו שפיר - בעד איילת שקד - נגד פנינה תמנו-שטה - אינה נוכחת היו"ר יצחק וקנין: אם כן, נבצע הצבעה שנייה לאותם חברי כנסת שלא נכחו באולם בשעת ההצבעה הראשונה. נא להקריא את השמות של חברי הכנסת. מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: (קוראת בשמות חברי הכנסת) עפו עגבאריה - אינו נוכח דוד אזולאי - אינו נוכח אריאל אטיאס - אינו נוכח ישראל אייכלר - אינו נוכח קארין אלהרר - אינה נוכחת זאב אלקין - אינו נוכח גלעד ארדן - אינו נוכח אורי אריאל - נגד יעקב אשר - נגד בנימין בן-אליעזר - אינו נוכח אבישי ברוורמן - בעד מוחמד ברכה - אינו נוכח באסל גטאס - בעד משה גפני - נגד יעל גרמן - אינה נוכחת דני דנון - נגד אריה דרעי - אינו נוכח צחי הנגבי - אינו נוכח נסים זאב - אינו נוכח חנין זועבי - בעד ג'מאל זחאלקה - בעד אחמד טיבי - אינו נוכח אליהו ישי - אינו נוכח אמנון כהן - אינו נוכח יצחק כהן - אינו נוכח מאיר כהן - אינו נוכח חיים כץ - נגד אורלי לוי אבקסיס - אינה נוכחת אביגדור ליברמן - אינו נוכח יעקב ליצמן - אינו נוכח יאיר לפיד - נגד מנחם אליעזר מוזס - אינו נוכח אברהם מיכאלי - אינו נוכח יעקב מרגי - אינו נוכח משולם נהרי - אינו נוכח חנא סוייד - אינו נוכח משה פייגלין - אינו נוכח מאיר פרוש - אינו נוכח עמיר פרץ - אינו נוכח דוד צור - אינו נוכח עדי קול - אינה נוכחת רות קלדרון - אינה נוכחת ראובן ריבלין - אינו נוכח יובל שטייניץ - אינו נוכח נחמן שי - אינו נוכח פנינה תמנו-שטה - אינה נוכחת היו"ר יצחק וקנין: רבותי, יש מישהו באולם המליאה שקראו בשמו ולא הצביע ונוכח כעת? אין. אם כן, נא להגיש לי את תוצאות ההצבעה. אם כן, רבותי, להלן תוצאות ההצבעה, הצעת חוק-יסוד: זכויות חברתיות: בעד – 29 חברים, נגד – 55 חברים. אם כן, הצעת החוק לא נתקבלה.