קטע מדברי הכנסת

DOC 11,177 תווים המסמך המקורי ↗
הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (חישוב מס לבני-זוג העובדים יחד), התשע"ג–2013 [הצעת חוק פ/827; נספחות.] (הצעת קבוצת חברי הכנסת) היו"ר יצחק וקנין: אם כן, רבותי, אנחנו ממשיכים בסדר-היום: הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (חישוב מס לבני-זוג העובדים יחד), התשע"ג–2013, של חבר הכנסת משה גפני. משה גפני (יהדות התורה): אדוני היושב-ראש, אדוני ראש הממשלה, חברי הכנסת, שרים, אני מתכבד להביא בפני הכנסת הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (חישוב מס לבני-זוג העובדים יחד), התשע"ג–2013. אני מבקש להגיד לחברי הכנסת – אף שבעצם רוב חברי הכנסת חתומים על הצעת החוק הזאת, אני רוצה להגיד על מה מדובר. מדובר על שני בני-זוג שעובדים. מדובר על מעמד ביניים. אני שומע כל הזמן שמדברים על כמה דברים; מדברים על כך שהעובד נמצא במרכז, מבקשים ששני בני-הזוג יעבדו ומבקשים שלא תהיינה אפליות נגד נשים. את כל זה אני הולך לתקן בחוק הזה; אני, כולנו – הכול אנחנו הולכים לתקן בחוק הזה. חברת הכנסת שולי מועלם, כיוון שדיברת כל הזמן על הנושא של לא להפלות נשים, תמיד זה נופל על הדיינים ועל הרבנות, הנה, זה החיים האמיתיים. מרב מיכאלי (העבודה): לא תמיד. לא תמיד. משה גפני (יהדות התורה): זה החיים האמיתיים. אם אני מביא את זה להצבעה, מה היא מצביעה? מרב מיכאלי (העבודה): מה את מצביעה, שולי? שולי מועלם-רפאלי (הבית היהודי): נגד. משה גפני (יהדות התורה): נגד. לכן, כל האמירות על נשים הן לא אמירות נכונות. שני בני-זוג עובדים. הבעל עובד בדבר אחד, האישה עובדת בדבר אחר לגמרי, הם עובדים באותו מקום עבודה, לפעמים זה יכול להיות בחברה ציבורית, לא רק במקום עבודה שהיה בדיונים בוועדת הכספים בקדנציה הקודמת, שבא הבעל ואומר: אחרי חמש שנים שהעסק עומד, מאז שאשתי נכנסה, שהיא הנדסאית או לא חשוב מה, העסק פרח, גדל, הרוויח הרבה יותר. באה רשות המסים ורצה אחרי הזוגות האלה בבתי-משפט, אחרי שבית-המשפט פסק שמדובר במקרים האלה על חישוב מס נפרד; בפסיקה האחרונה, שהייתה לפני שנה ומשהו, אומר השופט: על-פי החוק צריך לעשות חישוב מס מאוחד, אבל, הוא אומר, המחוקק צריך לתקן את הדבר הזה, זה לא יכול להיות. הבעל יכול להרוויח כמה שהוא מרוויח, אבל האישה יכולה להרוויח 4,000 שקלים לחודש, או יותר נכון 49,000 שקלים לשנה. עוול. אני לא מכיר – אחד הדברים הבלתי-מוסריים בעליל, שזה תמונת המצב. יותר מזה. אנשים, חלק מכם גם ראו את זה, באו זוגות צעירים – לא זוגות צעירים; זוגות – בכו. אחרי הפסיקה הזאת באה רשות המסים והנחיתה עליהם לשלם מס רטרואקטיבי של הרבה שנים, 800,000 שקלים, מיליון שקלים. זוג עובד, אין לו משהו אחר, זה – ממש חרב עליו עולמו. וכמה שדיברנו, אני שלחתי מכתב לדורון ארבלי, כשהוא היה מנהל רשות המסים, ולאחר מכן למשה אשר. אמרתי: תגידו על כמה מדובר, תגידו בכמה זוגות מדובר. ביקשתי מהם שלא יוציאו שומות, זה חורבן לאנשים האלה. לא נעניתי. זה לא אני, אני דיברתי בשם כל חברי הוועדה. אנחנו קיימנו על זה הרבה דיונים, ואני אומר לכם: אין עוול כזה כמעט בספר החוקים הישראלי. חוק אנכרוניסטי, מ-1949, כשאישה, הכניסו את השם שלה כדי אולי לשקר לרשות המסים, היא לא עבדה. נשים היום לא עובדות? נשים הן לא חלק מן העניין? עכשיו, אם אומרים שמשקרים, אז אפשר למצוא את הדרך, לרשות המסים יש הרבה כוח-אדם, הם יכולים להגיע לזה. עכשיו אני אגיד לכם את האמת, עכשיו אני מגיע לפוליטיקה. על החוק הזה חתום שר האוצר, חבר הכנסת יאיר לפיד. על החוק חתום סגן שר האוצר, חבר הכנסת מיקי לוי. על החוק הזה חתומים כולם. סגן שר האוצר מיקי לוי: משכתי. משה גפני (יהדות התורה): אתה לא יכול למשוך. סגן שר האוצר מיקי לוי: משכתי. משה גפני (יהדות התורה): אתה לא יכול למשוך - - סגן שר האוצר מיקי לוי: משכתי. משה גפני (יהדות התורה): - - כי השם שלך נמחק. היות שאתה סגן שר אתה לא יכול לחוקק בחקיקה פרטית, אבל אל תגיד שמשכת, אתה שוב עושה טעות. סגן שר האוצר מיקי לוי: לפני. משה גפני (יהדות התורה): מה? סגן שר האוצר מיקי לוי: לפני. משה גפני (יהדות התורה): השם שלך מופיע. אתה יודע מה? בסדר, משכת – משכת, בסדר. מה, זה כל כך חשוב לי להיות אתך חברותא? משכת. עוול שאין כדוגמתו כלפי הזוגות האלה. מה זה הססמאות שהאדם העובד הוא במרכז, ששני בני-הזוג עובדים, שאי-אפשר להפלות אישה לרעה; מה זה, האישה היא ת"פ של הבעל, ואם לא, היא משקרת? ואז הגיעה רשות המסים עם הדרך הרגילה שלה – העלות של זה מיליארד שקל. ומיום ליום, מאז שהחוק הזה הגיע לוועדת שרים, המחיר עלה, זה עכשיו כבר עומד על 4 מיליון שקלים. ראובן ריבלין (הליכוד ביתנו): - - - משה גפני (יהדות התורה): 4 מיליארד. 4 מיליארד. לפי החישוב שלי, אני לא בטוח שזה בין 100 ל-200 מיליון, אני לא בטוח, כשבעצם כל הזמן לא שילמו, עד הפסיקה האחרונה של בית-המשפט – הפסיקה האחרונה שהוא אמר שצריך לתקן את החוק – שברור לי שאם זה מה שיישאר, גם הכסף הזה לא יגיע לרשות המסים; או שהאישה לא תעבוד עם הבעל, או שיתגרשו, או שיכתבו סכומים אחרים. זה לא יכול להיות. 4 מיליארד שקלים – לא מתביישים להגיד את זה לשר האוצר ולסגן שלו, התמימים החדשים, שלא יודעים איך משרד האוצר עובד עליהם. הנושא הוא כסף? הנושא הוא שאומרים לאישה: אל תעבדי עם הבעל. לא אל תעבדי עם הבעל, אפילו - - - ראובן ריבלין (הליכוד ביתנו): - - - ההצעה שלך היא מעולה - - - היו"ר יצחק וקנין: יתרה מזו, אדוני חבר הכנסת רובי ריבלין, אני במקרה מכיר את זה לעומק. יש פה אפליה כפולה. האפליה הכפולה היא שבית-המשפט תיקן תיקון בזמן מסוים. כל מי שהיה לפני כן לא נכנס לתיקון הזה, אז יש אפליה בין אחד לאחד. ראובן ריבלין (הליכוד ביתנו): אתה צודק. השאלה שלי היא עכשיו לא רק לגפני אלא גם אליך. תסבירו לי, מה נשתנה היום הזה מלפני שלושה חודשים? היו"ר יצחק וקנין: הבטיחו שיתקנו את זה. הייתה הבטחה. משה גפני (יהדות התורה): לא, אני אגיד לך, אדוני יושב-ראש - - - היו"ר יצחק וקנין: אני אומר לך, הייתה הבטחה ממשרד האוצר להגיע לתיקון של הדבר. ראובן ריבלין (הליכוד ביתנו): - - - משה גפני (יהדות התורה): - - - יושב-ראש הכנסת לשעבר, חבר ועדת הכספים - - מיקי רוזנטל (העבודה): היה פיחות בשקל. משה גפני (יהדות התורה): - - חבר הכנסת רובי ריבלין, אנחנו קיימנו על זה כמה דיונים בוועדת הכספים. ראובן ריבלין (הליכוד ביתנו): - - - משה גפני (יהדות התורה): יפה. אני לא הלכתי מייד לחקיקה. אתה יודע, חקיקה, בכל אופן, הולכים בשלב האחרון. ראובן ריבלין (הליכוד ביתנו): מאיפה תוריד את זה? זה לא 4 מיליארד, אבל זה - - - משה גפני (יהדות התורה): אין מה להוריד, אין כסף כזה. ראובן ריבלין (הליכוד ביתנו): - - - משה גפני (יהדות התורה): אין, אין כסף כזה. ראובן ריבלין (הליכוד ביתנו): זה מקור הכנסה לממשלה. משה גפני (יהדות התורה): לא לא. לא, רגע. חבר הכנסת - - - ראובן ריבלין (הליכוד ביתנו): אתה צריך להוריד או מהמשטרה - - - משה גפני (יהדות התורה): חבר הכנסת ריבלין, שני דברים לי אליך. האחד, אין כסף כזה, מפני שלא שילמו עד היום. אין מציאות כזאת. לכן הוא לא יורד משום מקום. יכול להיות שהוא יתווסף. לדעתי, הוא לא יתווסף. אבל הדבר היותר חמור – חסר כסף באוצר. למה שלא ייכנסו לכל אזרח – בלי שום דבר, בלי שום החלטה – ויגידו: הוא אמר שהוא צריך לשלם 30% מס הכנסה? הוא ישלם 50% מס הכנסה. ככה יחליטו. למה הם צריכים לשלם? הרי מה הבעיה? הבעיה היא שאומרים שהבעל משקר. אשתו נכנסה לעבודה רק בפיקציה. זה דבר שניתן לבדיקה. מה זה יש חור בתקציב? יש חור בתקציב, אז לקחת את הזוגות המסכנים הללו ולהגיד להם, אנחנו מושכים מכם כסף? ככה מעודדים את האנשים ללכת לעבוד? ככה מעודדים את האישה שהיא תהיה שווה לבעל? מה זה חסר? קודם כול, לא חסר כסף. זה מניעת רווח אולי, שלפי דעתי לא יגיע. והדבר הנוסף, זה לא יכול להיות שכשחסר כסף לוקחים ממישהו בשקר, כשהוא עושה את כל מה שהוא נדרש. ולא עוד, אלא שכל הזמן הם עבדו על-פי הפסיקה הקודמת של בית-המשפט – לוקחים מהם רטרואקטיבית מאות אלפי שקלים. עוול שאין כדוגמתו. כמעט לא נתקלים בעוול כזה כאן בבניין, ונתקלים פה בהרבה עוולות. מיקי רוזנטל (העבודה): השקר הוא כפול, כי כשביקשנו לדעת בכמה אנשים מדובר הם לא היו מוכנים - - - משה גפני (יהדות התורה): לא עונים, הם לא עונים. יש לי מכתב; לא עונים. הוועדה ביקשה, לא עונים. לא עונים, אתה ראית את זה מהקדנציה הזאת, אנחנו כבר בקדנציה הקודמת. לא עונים. הם עונים רק לשר האוצר ולסגן שלו. 4 מיליארד – איזה 4 מיליארד, זה שטויות. אני אומר לחברי הכנסת, אני מוכן להגיע לכל פשרה. אני מוכן. אני מוכן להגיע לפשרה על הסכומים, אני מוכן להגיע לכל דבר – לתקן את העוול הזה ולהגיע להסכמה, להגיע לפשרה. אני ביקשתי להצביע על זה בקריאה הטרומית מפני שאם זה לא יתחיל, ההליך, לא נתקדם לשום מקום. אמרו לי שהממשלה רוצה להביא הצעת חוק משלה. ביקשתי: בואו נביא את הצעת החוק הזאת, נמזג. הרי אני לא אעשה שום דבר, גם אין לי יכולת. אני לא יושב-ראש ועדת הכספים – יושב-ראש ועדת הכספים הוא מהקואליציה הנוכחית. זה יעבוד לוועדה, יידון בוועדה. ראובן ריבלין (הליכוד ביתנו): היה דיון, היה דיון, אתה ניהלת את הדיון. משה גפני (יהדות התורה): כן, כי הייתה הוועדה הזמנית. אבל אני אומר כאן, מעל הבמה: אני אלך ביחד, אני לא אלך לעשות דברים שהם – אני יודע גם מה היכולות שלנו. אבל אי-אפשר להשאיר את המצב הזה ככה, זה פשוט עוול שאין כדוגמתו. אני גם – מתברר שמבין כל הדברים אנחנו נהיה עדים להרבה מאוד נושאים שבהם שר האוצר - - - היו"ר יצחק וקנין: נא לסיים. משה גפני (יהדות התורה): אני מסיים. - - - שר האוצר מדבר דבר אחד, מדבר בהרבה ססמאות, ומגיע לחלק המעשי, פתאום הוא נגד. זה לא יהיה הדבר הראשון. זה לא הדבר הראשון, אבל זה לא יהיה הדבר האחרון. ראובן ריבלין (הליכוד ביתנו): תהפוך את זה להצעה לסדר-היום. משה גפני (יהדות התורה): לא, אני לא הופך את זה להצעה לסדר-היום. לא. ראובן ריבלין (הליכוד ביתנו): אני לא רוצה להצביע נגד זה. משה גפני (יהדות התורה): בסדר, אני לא הופך את זה להצעה לסדר-היום. אני לא - - - ראובן ריבלין (הליכוד ביתנו): תיפגש עם שר האוצר, תדבר אתו. זה דבר רציני מאוד. משה גפני (יהדות התורה): אני לא הופך את זה להצעה לסדר-היום. אני רוצה להצביע על ההצעה הזאת. אבל אם סגן האוצר - - - מיקי רוזנטל (העבודה): גפני, למה שלא תדחה? היו"ר יצחק וקנין: אני מציע הצעה יותר פרקטית, אדוני. אני מציע, אם אפשר, לדחות את ההצבעה למועד אחר. אם סגן שר האוצר יסכים - - סגן שר האוצר מיקי לוי: סגן שר האוצר מסכים. היו"ר יצחק וקנין: - - אני חושב שזאת תהיה ההצעה היותר פרקטית – לדחות את ההצבעה למועד אחר. קריאה: - - - היו"ר יצחק וקנין: בשבועיים. אדוני מסכים לדחות בשבועיים? סגן שר האוצר מיקי לוי: או 30 יום כפי שנקבע, כפי שהוחלט. היו"ר יצחק וקנין: אוקיי. משה גפני (יהדות התורה): ומה יהיה כעבור 30 יום, אדוני סגן השר? סגן שר האוצר מיקי לוי: - - - היו"ר יצחק וקנין: אדוני יסכים לכך. חבר הכנסת גפני, נא להסכים. משה גפני (יהדות התורה): מה יהיה כאן בעוד 30 יום? היו"ר יצחק וקנין: 30 יום. אם לא, יביאו את זה להצבעה. אני מציע שתקבל את ההצעה. קריאה: - - - היו"ר יצחק וקנין: רבותי, תנו לי לנהל את הדיון. חבר הכנסת משה גפני - - - סגן שר האוצר מיקי לוי: - - - היו"ר יצחק וקנין: הבנו, אדוני סגן שר האוצר. אדוני חבר הכנסת משה גפני, אני מציע שתקבל את ההצעה לדחות ב-30 יום. אני חושב שההצעה היא טובה. ואחרי 30 יום, במידה שלא תגיע להסכמה, זה יובא להצבעה או לכל דבר אחר. ראובן ריבלין (הליכוד ביתנו): אני מבקש ממך, תן לממשלה לשקול חודש וחצי. משה גפני (יהדות התורה): לא לא – המון זמן. היו"ר יצחק וקנין: חודש, חודש. משה גפני (יהדות התורה): אנשים סובלים, אנשים סובלים. היו"ר יצחק וקנין: חודש ימים. סגן שר האוצר מיקי לוי: אבל זה היה אצלך כל כך הרבה שנים. היו"ר יצחק וקנין: רבותי, נא - - - משה גפני (יהדות התורה): לא לא לא. סגן שר האוצר מיקי לוי: זה היה אצלך ארבע שנים. משה גפני (יהדות התורה): שנים? היה אצלי חצי שנה, ניהלנו דיונים מול רשות המסים. היו"ר יצחק וקנין: חבר הכנסת משה גפני - - - משה גפני (יהדות התורה): אתה לא מכיר את העניין, למה אתה סתם אומר? היו"ר יצחק וקנין: משה גפני, אל תיתן. אני חייב תשובה. משה גפני (יהדות התורה): בבקשה. היו"ר יצחק וקנין: רבותי, אני הצעתי לדחות את ההצבעה ב-30 יום, סגן שר האוצר הסכים. אדוני, תסכים ובוא נלך הלאה. משה גפני (יהדות התורה): תודה רבה. אני מסכים, בעוד חודש נביא את זה להצבעה. היו"ר יצחק וקנין: תודה לחבר הכנסת משה גפני. אם כן, רבותי, הצבעה ותשובה במועד אחר, עוד 30 יום, כפי - - - קריאה: - - - היו"ר יצחק וקנין: תשובה והצבעה במועד אחר. אם כן, רבותי, אנחנו עוברים להצעת חוק 827, הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (חישוב מס לבני-זוג העובדים יחד), התשע"ג–2013, של חבר הכנסת – סליחה סליחה סליחה. מיקי רוזנטל (העבודה): זה נדחה עכשיו. היו"ר יצחק וקנין: זה נדחה. סליחה, אני פשוט רץ בסדר-היום.