קטע מדברי הכנסת

הצעת חוק למניעת הטרדה מינית (תיקון – הגדלת סכום הפיצוי ללא הוכחת נזק), התשע"ג–2013 [הצעת חוק פ/903/19; נספחות.] (הצעת קבוצת חברי הכנסתן) היו"ר משה זלמן פייגלין: אנחנו עוברים להצעת החוק הבאה, הצעת החוק של חברת הכנסת מיכל רוזין בנושא מניעת הטרדה מינית. בבקשה, חברת הכנסת מיכל רוזין. מיכל רוזין (מרצ): כבוד היושב-ראש, כנסת נכבדה – ברכות על התפקיד. אלימות מינית היא חלק בלתי נפרד מהחברה ומהתרבות. היא מתבטאת בחפצון נשים ובהתייחסות אליהן כאל כלי לסיפוק צרכים ויצרים, והיא פוגעת בכל מקום: בתא המשפחתי, בשוק העבודה, בייצוג נשים וגברים בפרסום, בתקשורת, במדיה. זאת הבניה חברתית שלא רואה את הנשים, את האישה, כסובייקט נפרד ועצמאי. החברה כולה נדרשת להתמודד עם מגפת ההטרדות המיניות ועם ההשלכות של הפגיעה, ולהילחם בכל הכלים שעומדים לרשותנו. החברה עדיין לא מודעת ולא מעריכה את הנזק העצום שנגרם לנפגעת או לנפגע, בין אם הוא אישי, נפשי, ובין אם הוא כלכלי. בשנתיים האחרונות התפרסמו שלושה מחקרים שמעידים על היקף האלימות המינית במקומות עבודה, במרחב הציבורי ובחיי נשים בכלל. מחקר של משרד התמ"ת בשיתוף ארגוני הנשים – איגוד מרכזי הסיוע לנפגעות ונפגעי תקיפה מינית, ארגון "תמורה", "קיאן" ו"מהות", מצא – הקשיבו טוב – כי 165,000 נשים דיווחו על הטרדה מינית במקום עבודתן בשנה החולפת. מחקר שני, שנעשה על-ידי הוועדה לקידום מעמד האישה בעיריית תל-אביב בשיתוף עם איגוד מרכזי הסיוע ואתר "כצעקתה", מצא כי 83% מהנשים שנשאלו – 83% – העידו כי הוטרדו מינית במרחב הציבורי במהלך חייהן. המחקר השלישי, שפורסם מטעם קואליציית מדד הביטחון של נשים, הראה כי הפחד מהאלימות המינית ומרחובות חשוכים הוא אחד האיומים הגדולים ביותר על נשים, בלי הבדלי לאום, מוצא אתני ומעמד סוציו-אקונומי. נשים מרגישות כי עצם היותן נשים מהווה גורם סיכון. אותו מחקר גם קובע כי מלחמה ופיגועים, כמו גם דאגה כלכלית ליקיריהן, מעוררים בנשים פחות פחד מאשר אלימות מינית. מחקרים אלה התפרסמו בציבור. גם נתוני מרכזי הסיוע שמתפרסמים מדי שנה בציבור מוצגים בכנסת ישראל בוועדות השונות, אבל עדיין, תופעת האלימות המינית אינה מקבלת את היחס הראוי ההולם את חומרתה. האחריות החברתית למניעת תופעת האלימות המינית מונחת לפתחי גורמים רבים. ראשון לכול – רשויות המדינה, אך גם גורמי האכיפה והצדק, התקשורת והקהילה. יש ליצור אווירה של ביטחון והבנה חדשה של מושג האחריות החברתית. כדי ליצור אחריות כזאת נדרש שיח פתוח על פגיעה מינית, היעדר סודות, מיקוד האשמה בפוגעים ולא בנפגעים וטיפול ושיקום מתוך רגישות ומחויבות. המחקר, אותו מחקר שנערך עם אגף מינהל מחקר וכלכלה של משרד התמ"ת בשיתוף ארגוני הנשים, בחן את ממדי ההטרדה המינית במקומות העבודה בישראל. זה היה ניסיון ראשון להתייחס לנושא ההטרדה המינית מהצד הכלכלי ולנסות לכמת את המחיר הכלכלי שנשים משלמות, אך גם המשק הישראלי. מיותר לציין כי נשים רבות סירבו להשיב. מתוך אלה שכן השיבו, חלקן לא ידעו אם ההטרדה שחוו היא מה שמוגדר בחוק. 11% מהנשים שנשאלו השיבו כי עברו הטרדה מינית בשנה האחרונה במקומות העבודה, מה שמתורגם ל-165,000 נשים שהוטרדו בשנה האחרונה. ממצאים נוספים, לגבי פעולות מניעה של המעסיקים, כפי שמחייב החוק, מגלים תמונה מאוד מאוד מטרידה: 55% מהנשים השיבו כי במקום העבודה שלהן לא תלוי כלל התקנון בנוגע להטרדה מינית. 45% מהנשים דיווחו כי אינן יודעות מי הממונה לנושא למניעת הטרדות מיניות. נתון קשה נוסף הוא כי 43% מהנשאלות השיבו כי אין להן תחושת ביטחון במקום עבודתן. אך הנתון הקשה ביותר הוא כי 92% מקרב הנשים שעברו הטרדה מינית ומעידות על עצמן שעברו הטרדה מינית, החליטו שלא להגיש תלונה נגד המטריד. ובאותם מקרים שבהם כן הוגשה תלונה, לרוב לא נעשה דבר נגדו. המחיר הכלכלי של ההטרדות עולה בבירור מן הסקר: כ-26% מהנשים שהוטרדו נפגעו בצורות שונות מן ההטרדה. חלקן הפסיקו את עבודתן בשל ההטרדה, חלקן דיווחו כי נעדרו רבות מהעבודה וחלקן דיווחו על ירידה בפריון העבודה. 11,000 נשים עזבו את מקום עבודתן בשל הטרדה מינית. ממוצע אובדן התוצר השנתי בגין פגיעה באישה אחת שהוטרדה מינית הוא 13,500 שקלים. מינהל מחקר וכלכלה העריך כי קיימת פגיעה בתוצר השנתי בסך מיליארד שקלים כתוצאה מהטרדות מיניות במקומות העבודה. היו"ר משה זלמן פייגלין: רק שאלת הבהרה – 11,000 נשים לאורך איזה תקופה? מיכל רוזין (מרצ): בשנה האחרונה. באותה שנה שזה נבדק, 2011, באותה שנה 11,000 נשים עזבו את מקום העבודה. היו"ר משה זלמן פייגלין: 11,000 עזבו את מקום העבודה בשל הטרדה מינית? מיכל רוזין (מרצ): בשל הטרדה מינית. 8,000 דיווחו כי הן עזבו מרצונן, כלומר הן התפטרו, ו-4,000 פוטרו. החוק למניעת הטרדה מינית, שחוקק לפני כמעט 15 שנה - - - מרב מיכאלי (העבודה): כבוד היושב-ראש מתעניין מאיזו סיבה? היו"ר משה זלמן פייגלין: אני רוצה להבין, זה הכול. מרב מיכאלי (העבודה): בסדר גמור, זה נשמע הרבה. היו"ר משה זלמן פייגלין: נשמע המון. מיכל רוזין (מרצ): כן, בהחלט, המספרים מדהימים כל פעם מחדש, אבל משום מה הציבור לא מזועזע. החוק החשוב למניעת הטרדה מינית, שחוקק כבר לפני 15 שנה, הוא באמת חוק שפורץ דרך כי הוא לא מדבר רק על זכויות העובדת, הוא מדבר על פגיעה בכבודה של המוטרדת, ומטרת החוק לפי הסעיף הראשון היא באמת להגן על כבודו של האדם, על חירותו ועל פרטיותו. והוא בעצם הציג לנו ראייה חברתית כללית הנוגעת לפגיעה של ההטרדה המינית במרקם החברתי ובאינטרסים הציבוריים. בין יתר חידושיו של החוק למניעת ההטרדה המינית שמור מקום של כבוד לקביעת פיצוי סטטוטורי, ללא הוכחת נזק, בגין פגיעה של הטרדה מינית. בקביעת הפיצוי בעצם הכיר המחוקק בכך שלאישה הנפגעת מהטרדה מינית קיימים נזקים כלליים של פגיעה בכבודה, בפרטיותה או בשוויונה, שאינם ניתנים לכימות או להוכחת נזק ברורה; לא על הכול אפשר להביא קבלות שבית-משפט יכיר בהן. ולכן הן ראויות לפיצוי כספי. המחוקק הגביל את סכום הפיצוי ברף מקסימלי, שעמד, נכון לחקיקת החוק, על 50,000 שקלים. נשים שעוברות הטרדה מינית צפויות לסבול מנזקים מוחשיים רבים, שבאים לידי ביטוי בנזק פיזי, בעלויות כלכליות, בנזקים אישיים, משפחתיים, ביציאה ממעגל התעסוקה, מתסמינים פסיכוסומטיים, רגשיים ונפשיים רבים. ולכן יש צורך להתמודד עם הנושא בשלל תחומים של החיים, ויש לכך עלות כלכלית גבוהה מאוד. וכמובן, כפי שכבר הראיתי לפי הסקר שנעשה, מתווסף לכך אובדן שכרה של האישה הנפגעת במקרים שבהם היא מאבדת את מקום עבודתה. בדברי ההסבר שנקבעו להצעת החוק המקורי, המתיר לבית-המשפט לפסוק פיצויים עד לסך של 50,000 שקלים ללא הוכחת נזק, עולה כי ההטרדה המינית גוררת אחריה גם נזק תוצאתי בלתי מוחשי של פגיעה ברגשות: תחושות של בושה, השפלה, סבל נפשי, עלבון, פגיעה ביכולת המימוש העצמי ועוד. בערכאות השיפוטיות השתררה התפיסה כאילו תקרת הפיצוי ללא הוכחת נזק היא תקרת פיצוי כזאת כוללת, 50,000 שקלים, שהוא הסכום המרבי שניתן לפסוק לתובעת בגין הטרדה מינית. התפיסה הזו חוטאת ללשון החוק ולרוחו, וכמובן גם לפסיקת הפיצויים נכון להיום, שכן החוק לא נועד למנוע מנפגעות הטרדה מינית פיצוי גם על נזקים בני הוכחה, כפי שהזכרתי. בנוסף, יש מקום להתחשב בנסיבות המיוחדות שבהן בוצעה העוולה, בהתנהגותו הזדונית של המזיק ועוד; נסיבות אלה הן מאוד רלוונטיות כי הן מגדילות את שיעור הנזק לנפגעות ולנפגעים. היו"ר משה זלמן פייגלין: חבר הכנסת ריבלין, קולך הרועם מפריע לחברת הכנסת רוזין. מיכל רוזין (מרצ): הצעת החוק שלי מציעה להגדיל את סכום הפיצוי ללא הוכחת נזק שבית-המשפט רשאי לפסוק לנפגע או נפגעת בהתאם לשיקול דעתו ולנסיבות המקרה, ללא צורך מצד הנפגעים בהוכחת הנזק. על-ידי העלאת תקרת הפיצוי האפשרי תוגבר הענישה האזרחית בגין מעשה ההטרדה או ההתנכלויות בגינה, שהנם מעשים חמורים וקשים. תוגבר גם ההרתעה מביצוע הטרדות מיניות, לאור המחיר שייאלץ לשלם הנאשם, גם ברמה הפלילית אך גם ברמה האזרחית. רק לשם השוואה, בכנסת הקודמת עברה הצעת חוק איסור לשון הרע – פיצוי ללא הוכחת נזק, שהיום הוא מוגבל לסך של 50,000 שקלים. הצעת החוק ביקשה להגדיל זאת ל-300,000 שקלים ו-600,000 שקלים, פי-שישה מהסכומים הקבועים היום. היו"ר משה זלמן פייגלין: אני מבקש להתחיל לסיים. בבקשה. מיכל רוזין (מרצ): המצב כיום הוא שפסקי-הדין הניתנים קובעים רף פיצויים נמוך במיוחד בתביעות הטרדה מינית. כך, בתביעות רבות ניתן פיצוי בסך 10,000–20,000 שקלים בלבד, וזאת לאחר ניהול הליכים משפטיים מייגעים, עינויי דין ותשלום הוצאות רבות, כגון לעורך-דין ועוד. תיקון החוק למניעת הטרדה מינית והגדלת סכום הפיצוי ללא הוכחת נזק יגשימו באופן הראוי יותר את תכלית החוק, ייצרו מנגנון הרתעה שיביא לצמצום התופעה, ותוגבר המודעות בקרב הציבור הרחב לעצם קיומו של מנגנון פיצוי מוגבר; ויותר מכול, הוא ידאג לתת פיצוי הולם לאותם נשים וגברים שנפגעו. תודה. היו"ר משה זלמן פייגלין: תודה, חברת הכנסת רוזין. אני מבקש מהשר ישראל כץ לעלות ולהשיב בשם שרת המשפטים. בבקשה. נסים זאב (ש"ס): מה זה קשור לתחבורה, לא הבנתי. שר התחבורה, התשתיות הלאומיות והבטיחות בדרכים ישראל כץ: אדוני היושב-ראש, חברות וחברי הכנסת, בשמה של שרת המשפטים הנני להשיב: החוק למניעת הטרדה מינית, התשנ"ח–1998, מאפשר לבית-המשפט הדן בתביעה אזרחית בגין הטרדה מינית או התנכלות לפסוק לתובע פיצוי ללא צורך בהוכחת נזק עד לסכום של 50,000 שקלים. פיצוי זה הוא בעל חשיבות רבה לתובע. הטרדה מינית גורמת לפגיעה קשה מאוד בנפגעים והשלכותיה על אלה הנן פעמים רבות ארוכות טווח והרסניות. העלאת תקרת הפיצוי עשויה להגביר גם את ההרתעה מביצוע הטרדות מיניות. בהצעת חוק למניעת הטרדה מינית מוצע להגדיל את תקרת הסכום שבית-המשפט רשאי לפסוק לטובת נפגע או נפגעת, בהתאם לשיקול דעתו ולנסיבות המקרה, וזאת ללא צורך בהוכחת הנזק על-ידי הנפגעים. בהצעת החוק הוצע לשלש את הסכום ולהעמידו על 150,000 שקלים. הממשלה תומכת בהצעת החוק בתנאי שגובה התקרה יתואם עם משרד המשפטים. היו"ר משה זלמן פייגלין: תודה, כבוד השר. חבר הכנסת נסים זאב מבקש להתנגד. שלוש דקות. חבר הכנסת זאב, בבקשה. נסים זאב (ש"ס): אדוני היושב-ראש, אנחנו כל היום עסוקים בהטרדות, במוטרדים ומוטרדות. גם הכנסת הזאת מוטרדת מכל כך הרבה הצעות חוק. אני רוצה להבין, למה 150,000 שקל? אם את כל כך חוששת ורוצה למנוע הטרדה ואת חושבת שהגדלת הסכום מ-50,000 ל-150,000 יכול לשנות את המצב, אז אני אומר לך שזה לא ישנה כלום. אני אומר, לא להגביל - - - תמר זנדברג (מרצ): בוא לא נעשה כלום. נסים זאב (ש"ס): לא, נעשה הכול. בואו לא נגביל את הסכום – שבית-המשפט יקבע לפי ראות עיניו, אפילו מיליון שקלים. למה להגביל את זה בסכום? אגב, זה לא קיים בחוקים אחרים - - - ראובן ריבלין (הליכוד ביתנו): - - - נסים זאב (ש"ס): פתאום יש, אני אגיד לך מתי - - - ראובן ריבלין (הליכוד ביתנו): - - - נסים זאב (ש"ס): לא, לא, אבל אני אומר, ברוב המקרים, ב-90 וכמה אחוזים, השיקול דעת הוא לבית-המשפט - - - ראובן ריבלין (הליכוד ביתנו): - - - אתה צריך - - - נסים זאב (ש"ס): - - - אתה לא יכול לקחת את זה מהשופט. אני לא אומר שזה לא יהיה 150,000 – זה יכול להיות גם 200,000 – זה תלוי במטריד ובמוטרדת - - - ראובן ריבלין (הליכוד ביתנו): זה בחודש הבא. נסים זאב (ש"ס): הכול לפי המבייש והמתבייש. ראובן ריבלין (הליכוד ביתנו): זה בחודש הבא - - - נסים זאב (ש"ס): לא משנה. אבל אני חושב שצריכים לצאת מהשיטה הזאת שהמחוקק יבוא ויכתיב לבית-המשפט מראש: אני מצווה עליך שאתה תהיה מוגבל בסכום עד 150,000. בואו לא נגביל. את כבר רוצה ללכת ולפתוח את הקלפים ולומר: אני רוצה למנוע – כפי שאת באמת הצגת את הדברים, ואנחנו מכירים את הנתונים האלה. אבל אני יכול לומר לך משהו, שצריכים גם בתפיסת העולם שלנו לא רק לחשוב בדרך של ענישה אלא איך באמת למנוע את ההטרדות האלה. ואני אומר לך: חלק מבעיית הצניעות – זה החלק המרכזי שלנו - - - מרב מיכאלי (העבודה): מי אמרה צניעות ולא קיבלה? נסים זאב (ש"ס): אתמול, למשל, הייתה ישיבה של הוועדה למעמד האישה - - - ראובן ריבלין (הליכוד ביתנו): תגיש הצעת חוק. נסים זאב (ש"ס): רגע, רגע - - - ראובן ריבלין (הליכוד ביתנו): - - - צניעות - - - קריאה: - - - נסים זאב (ש"ס): לא, לא. אבל כבר אם מדברים ופותחים את הנושא, אז אני אומר, איפה - - - ראובן ריבלין (הליכוד ביתנו): תיזהר. נסים זאב (ש"ס): אנחנו מדברים גם בהיבט המניעתי, מה לעשות. ואני אומר לכם, אני קראתי את הטקסט אתמול בנושא של האוניברסיטה העברית וכל מה שנאמר שמה והטרדות שממש מביישות, ואני חושב שלא היו צריכים לעשות דיון משותף של משרד החינוך ומעמד האישה, כי אלו שני נושאים - - - עליזה לביא (יש עתיד): למה זה מפריע לך? נסים זאב (ש"ס): לא מפריע לי. אני חושב שצריכים, הוועדות - - - עליזה לביא (יש עתיד): אתה מתבייש להגיד את המילה "הטרדה מינית"? נסים זאב (ש"ס): למה? אני אמרתי - - - עליזה לביא (יש עתיד): - - - יש לנו פה מצוקה חברתית, וצריך לתת לה מענה - - - נסים זאב (ש"ס): נכון, אבל הנושא של הטרדה מינית שייך לוועדה למעמד האישה – אין פה שאלה בכלל - - - ראובן ריבלין (הליכוד ביתנו): - - - עליזה לביא (יש עתיד): - - - הטרדה מינית היא לא בעיה נשית. זאת סוגיה חברתית - - - זה עוד לא ברור לך. ראובן ריבלין (הליכוד ביתנו): אמנון ותמר. מרב מיכאלי (העבודה): - - - נסים זאב (ש"ס): תסלחי לי, אני יותר מחמיר ממך - - - היו"ר משה זלמן פייגלין: אני מבקש להתחיל לסיים. בבקשה. נסים זאב (ש"ס): אני מחמיר יותר ממך, כן, כן. ואת מנסה לא להבין, את מנסה לעוות את הדברים שלי. אני אומר שאלו שני נושאים - - היו"ר משה זלמן פייגלין: אני נותן לך עוד דקה כי הפריעו לך. אני מבקש ממך - - - נסים זאב (ש"ס): - - שונים לחלוטין. מה שקשור לנושא שהיה באוניברסיטה העברית בנושא ההטרדות זה דבר מביש, צריך להוקיע אותו, זה הנושא שצריכים לדון בו אך ורק בוועדה למעמד האישה. כל מה שקשור לנושא שכר, לנושאים חינוכיים – הנושא השני שהעליתם, בוועדת החינוך – זה צריך להיות אך ורק בוועדת החינוך. עליזה לביא (יש עתיד): - - - היו"ר משה זלמן פייגלין: חבר הכנסת זאב, אני מאוד מודה לך - - - עליזה לביא (יש עתיד): - - - נסים זאב (ש"ס): אולי תגידי את? עליזה לביא (יש עתיד): אני אגיד לך. הנושא היה - - - היו"ר משה זלמן פייגלין: לא, לא, לא. סליחה, סליחה - - - עליזה לביא (יש עתיד): - - - אקדמיה - - - נסים זאב (ש"ס): אקדמיה. אז אקדמיה שייך לוועדת החינוך. היו"ר משה זלמן פייגלין: חבר הכנסת זאב, אני מבקש לסיים. עליזה לביא (יש עתיד): - - - נסים זאב (ש"ס): נכון, נשים - - - מרב מיכאלי (העבודה): נסים זאב, תרשה לי להשכיל אותך - - - נסים זאב (ש"ס): תסלחי לי, לא כל מה שנשים זה מעמד האישה. מרב מיכאלי (העבודה): - - - שכר של - - - הטרדה מינית. נסים זאב (ש"ס): גם ברווחה יש נושא של נשים ודנים בו לא במעמד האישה – בוועדת הרווחה. היו"ר משה זלמן פייגלין: תודה רבה. נסים זאב (ש"ס): לכן אני אומר שהנושא - - - מרב מיכאלי (העבודה): למה אתה לא בא להיות חבר בוועדה למעמד האישה? היו"ר משה זלמן פייגלין: חבר הכנסת זאב. נסים זאב (ש"ס): מה לעשות, לא מקבלים אותנו. מרב מיכאלי (העבודה): - - - היו"ר משה זלמן פייגלין: אני מבקש שלא תענה. דיברת הרבה מעבר לשלוש דקות שלך. אני מאוד מודה לך, חבר הכנסת. נסים זאב (ש"ס): אז לכן, אדוני היושב-ראש, במשפט אני אסכם, שלא צריכים להגביל פה את הסכום וצריך להשאיר את זה פתוח לחוות דעתו של השופט. היו"ר משה זלמן פייגלין: אני מאוד מודה לך, חבר הכנסת זאב. את מעוניינת להשיב לחבר הכנסת זאב, חברת הכנסת רוזין? בבקשה, שלוש דקות. מיכל רוזין (מרצ): חבר הכנסת זאב, אתה מטעה וטועה, כיוון ששוב מה שאתה עושה זה להפנות אצבע מאשימה לקורבן. כשאתה מדבר על צניעות ואופן לבוש ואופן התנהגות, אתה הופך את היוצרות. אתה לא מבין מה זו הטרדה מינית, אתה לא מבין את תופעת הפגיעה המינית, אתה לא מבין שילדות בנות שלוש וארבע נפגעות, ונשים בנות 80. אתה לא מבין שבחברות בכל העולם, מסורתיות, מאוד צנועות, עם כללים מאוד חמורים, מתקיימים האונס וגילוי עריות והטרדות מיניות בדיוק באותו שיעור באוכלוסייה. נסים זאב (ש"ס): - - - מיכל רוזין (מרצ): גם במדינת ישראל, בכל קבוצות האוכלוסייה, גם אלה השמרניות וגם אלה הפתוחות, מתקיימת אלימות מינית בשיעורים דומים, אין שום הבדל. הפגיעה המינית נוצרת וקיימת בשל אי-שוויון בין נשים לגברים, בהתייחסות לנשים כאל חפץ, ככלי לסיפוק יצרים וצרכים. זאת הבעיה של הפגיעה המינית. כשאתה מדבר על צניעות ואופן לבוש אתה הופך את היוצרות ומאשים שוב את הנפגעות והנפגעים וגורם להם שוב להתחבא, לשמור את סודם ולא לחשוף את האמת המטרידה הזאת בציבור. היו"ר משה זלמן פייגלין: תודה רבה, חברת הכנסת רוזין. נסים זאב (ש"ס): - - - היו"ר משה זלמן פייגלין: תודה רבה, חברת הכנסת רוזין. אני מעביר את הנושא להצבעה אם להעביר את החוק לוועדה. בבקשה, הצבעה. קריאה: איזו ועדה? היו"ר משה זלמן פייגלין: הוועדה המוצעת היא הוועדה למעמד האישה, אלא אם כן מישהו מציע ועדה אחרת – נדון בזה. הצבעה מס' 2 קריאה: - - - היו"ר משה זלמן פייגלין: אז מה, זה - - - קריאה: אדוני, לא היה - - - היו"ר משה זלמן פייגלין: אתם רוצים הצבעה נוספת? ראובן ריבלין (הליכוד ביתנו): תרשום מה שהם אומרים - - - היו"ר משה זלמן פייגלין: מסביר לי המזכיר שמי שרוצה, אפשר יהיה להוסיף אותו לפרוטוקול - - - אבישי ברוורמן (העבודה): - - - הלוח לא עלה בכלל - - - היו"ר משה זלמן פייגלין: אוקיי, אנחנו נעשה הצבעה נוספת, הצבעה מחדש. ראובן ריבלין (הליכוד ביתנו): - - - רק זה מסוכן מאוד לעשות הצבעה נוספת, כי אחר כך אנשים יכולים ללחוץ עליהם שישנו את דעתם. אז זה איך שאתה רוצה, לשיקול דעתך. היו"ר משה זלמן פייגלין: טוענים פה שבכלל לא הופיע. אז שוב, הצבעה נוספת על הצעת החוק של חברת הכנסת רוזין. בבקשה, הצבעה. הצבעה מס' 3 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לדיון מוקדם בוועדה – 36 נגד – אין נמנעים – 2 ההצעה להעביר את הצעת חוק למניעת הטרדה מינית (תיקון – הגדלת סכום הפיצוי ללא הוכחת נזק), התשע"ג–2013, לדיון מוקדם בוועדה שתקבע ועדת הכנסת נתקבלה. היו"ר משה זלמן פייגלין: בעד הצעת החוק, חברי חברי הכנסת, בעד הצעת החוק הצביעו 36 חברי כנסת, נגד – אף לא אחד ונמנעו שניים. אני קובע כי הצעת החוק תועבר לוועדה. לא הוצעה - - - קריאות: - - - נסים זאב (ש"ס): ועדת החוקה, חוק ומשפט, אדוני - - - היו"ר משה זלמן פייגלין: ועדת הכנסת היא שתכריע באיזו מוועדות הבית הצעת החוק תידון.