קטע מדברי הכנסת

הצעת חוק הרבנות הראשית לישראל (תיקון – כשירות רב ראשי והרכב האספה הבוחרת), התשע"ג–2013 [הצעת חוק פ/968/19; נספחות.] (הצעת קבוצת חברי הכנסת) היו"ר משה זלמן פייגלין: הצעת החוק הבאה: הצעת חוק הרבנות הראשית לישראל (תיקון – כשירות רב ראשי והרכב האספה הבוחרת). ההצעה היא של חבר הכנסת אלעזר שטרן וחברי כנסת נוספים. חבר הכנסת שטרן נמצא באולם? בבקשה, חבר הכנסת. עשר דקות, בבקשה. אלעזר שטרן (התנועה): אדוני היושב-ראש, חברותי וחברי חברי הכנסת, מהות התיקון שאני מגיש היום לכנסת - - היו"ר משה זלמן פייגלין: חברי מסיעת ש"ס, נרשמתם להתנגדות לחוק. בסדר, נשמע אתכם. אלעזר שטרן (התנועה): - - באה להוסיף לגוף הבוחר שקיים היום תוספת של לפחות 20% נשים, ואני אסביר את הגיונו של החוק. קודם כול, זה נובע מהכרה בחשיבות של מוסד הרבנות הראשית והמשמעות שיש למוסד הזה לכלל הציבור בישראל, כסויי ראש וגלויי ראש כאחד. הצעת החוק אינה נגד אף ציבור, ולכן אינה באה לגרוע ציבור מהגוף הבוחר כפי שהוא קיים היום. הצעת החוק היא בעד ציבור שמסיבות שונות נעדר מקומו מגוף חשוב כל כך; אני מדבר על ציבור הנשים. החוק, לעניות דעתי, עולה בקנה אחד גם עם ערכיה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית וגם עם חוקי-היסוד שלה. לצערי, בציבור הכללי אין תמיד הבנה לחשיבותם של הרבנים הראשיים והשפעתם על חיי היום-יום של כולנו. יש אנשים שמתייחסים בזלזול לרבנות, חושבים שזה מוסד שנועד לחלוקת תפקידים לפונקציונרים פוליטיים של מפלגות דתיות. הרב קוק, ממייסדיה של הרבנות הראשית, קבע שלרבנות צריך להיות חיבור לכלל הציבורים ולכלל הנושאים שעל סדר-היום הציבורי. הרבנים צריכים לעמוד על מרום הפסגה של תחיית האומה ולהיות עמלים עם הציבור בכל פינות החיים של הבניין ושל היצירה הלאומית. במידה רבה, הזהות היהודית של המדינה מושפעת באופנים רבים מהתנהלותה של הרבנות. את הרבנות פוגשים רבבות ישראלים לאורך כל מסלול חייהם: כאשר הם נולדים וכאשר הם מתים; כאשר הם גדלים ועולים למצוות; כאשר הם באים להינשא ולהקים בית; כאשר לעתים הם נאלצים לפרק את הבית שהקימו; כאשר הם נאלצים להתגייר; כאשר הם הולכים לאכול מחוץ לביתם. במדינת ישראל היהודית והדמוקרטית, שיש בה זיקה בין דת למדינה, יש למעמדה של הרבנות הראשית תפקיד מפתח. לבחירת הרבנים הראשיים יש השפעה מכרעת לא רק על זיקתם של המוני בית ישראל לעולם הדתי, אלא גם על זהותם היהודית. נפגשים עם המוסד הזה, כמו שכבר ציינתי, גם גרי הצדק המעוניינים להצטרף ולתרום ולהיות חלק מעם ישראל כולו. עוברים בדלתותיה של הרבנות פעמים רבות אותם גרים עד שהם הופכים, לעתים בדרך של ייסורים של ממש, להיות חלק מאתנו. את מי הם פוגשים בתחנות האלה? איזה יחס הם מקבלים שם? זאת האחריות של כולנו. זהותם של העומדים בראש הרבנות הראשית תענה גם על השאלה כמה אנשים התגיירו וכמה לא; כמה יתחתנו כיהודים וכמה לא; כמה ייוולדו כלא יהודים, כאן במדינה שלנו, וכמה לא; כיצד תיראה הכשרות במדינה, כעניין עסקי או כעניין דתי; כמה חילול השם ימשיך להיגרם לעתים. בשורה התחתונה, כיצד ייראה המקף, הקדוש כל כך, המחבר בין מדינה יהודית לבין מדינה דמוקרטית. מרכז החוק, כמו שאמרתי, נועד להוסיף נשים. צריך לומר שכיוון שרוב הגוף הבוחר, גם לפני וגם היום, מורכב מרבנים וראשי מועצות דתיות, אין שם ולו אישה אחת, ולכן נדרש התיקון לחוק. אם תרצו, יש שם 1%, ולעתים, כשיש ראשי רשויות, לא יותר מ-3% ראשי רשויות שהן נשים. אני חושב שדווקא בגלל נוכחותם של רבנים – ואני כמובן בעד זה – בתוך הגוף הבוחר, הכרחי, להבדיל מחוקים אחרים, שדווקא כאן נאלץ את עצמנו להוסיף נשים לאותו גוף בוחר. הרב עוזיאל, שהיה הראשון לציון בימי הקמת המדינה, לצדו של הרב הרצוג, לא מבין גם הוא כיצד ניתן היה למנוע מנשים לבחור כאשר הן מושפעות בצד השני מההחלטות. וכך כתב: "ואין הדעת מקבלת לשלול מהנשים זכות אישית זאת, כי הלוא בבחירות אלה מרכיבים אנו אלופים לראשינו ונותנים ייפוי כוח לנבחרינו לדבר בשמנו, לסדר את ענייני יישובינו ולהטיל מסים על רכושנו, והנשים בדרך ישר או בדרך אי-ישר מקבלות עליהן מרותם של נבחרים אלה ונשמעות להוראותיהם וחוקיהם הציבוריים הלאומיים. ואיך אפשר לתפוס החבל בשני ראשיו: להטיל עליהן החובה המשמעתית של נבחרי העם ולשלול מהן זכות בחירתן?" אני מדגיש את הדברים האלה כיוון שגם אנחנו רוצים שהנשים תישמענה להחלטות הרבנים הראשיים. אנחנו גם יודעים באותו הזמן בדיוק שיש בינינו ציבורים שגם לא חושבים שנשים צריכות להיות במקום הזה, במשכן הזה. אבל כיוון שרוב עם ישראל כן תומך בכך, ואנחנו נהנים לראות את המצב הנוכחי, אין ספק שמרכזה של החברה הישראלית ורובה מבין את הצורך הזה. אי-קבלת החוק, או אי-התמיכה בו על-ידי מפלגות שונות, בוודאי על-ידי מפלגות שדוגלות בזהותה היהודית של מדינת ישראל, יוצרת סתירה בתוך עצמה, כאילו באה לומר לנו שתפקיד השמירה על זהותה היהודית של מדינת ישראל הנו עניין לגברים בלבד. כאילו שגם את בתינו מנהלים רק הגברים, את משפחותינו רק הגברים, ואת מוסדותיה הציבוריים של מדינת ישראל ינהלו אך ורק גברים. חלק אחר בתיקון – שאני לא מתכוון לקדם אותו עכשיו – בא לדבר על כישוריו של הרב כדי שיוכל לבצע שינויים או לקבל החלטות אמיתיות מבחינה הלכתית, והוא טוען לכושר לדיינות. כפי שאמרתי, על החלק הזה איני מתכוון לדבר היום. הרבנות – ואני מקווה שגם הרבנים הראשיים שייבחרו, כמובן שישתיתו את המוסד על ההלכה, וטוב שכך. אבל יחד עם זאת, היא צריכה להיות מחוברת לאתגרי העם, לאתגרי החברה ולאתגרים של כולנו. הרי כולנו יודעים שלתורה שבעים פנים. השאלה היא איזה פנים אנחנו בוחרים להציג בפני עם ישראל. בהקשר הזה, בעיני, כבוד האדם הוא לא רק חוק-יסוד אלא הוא גם ערך דתי ממש, כמו גם השוויון. אני מודה שאי-תמיכה בחוק הזה, לפחות בעיני, יש בה גם ניגוד – אני מדבר על אי-תמיכה בערכיה של הציונות הדתית, שעליה אני גדלתי ובה מתחנכים ילדי ונכדי. אני חושב שהחוק הולך יחד עם אותה רוח של הציונות הדתית במקומות שאנחנו גדלים בהם, ובוודאי, כמו שאמרתי, במקומות שגם התחנכנו בהם. אני מבקש להעלות את החוק הזה. אני מביא אותו לאישור הכנסת, ואני מקווה שבתמיכתם של חברותי וחברי בהגדלת הגוף הבוחר, לטובת ייצוג הנשים בגוף הבוחר של הרבנות, נגדיל תורה ונאדיר, אבל לא פחות מכך – נתרום לזהותה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית בזמננו אנו. תודה. היו"ר יצחק וקנין: תודה לחבר הכנסת אלעזר שטרן. ישיב שר החינוך שי פירון. שר החינוך שי פירון: אני מחכה שחבר הכנסת גפני יגמור את התדרוך. אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, הצעת החוק כוללת שני מרכיבים מרכזיים: האחד – שינוי ההרכב של האספה הבוחרת את הרבנים הראשיים, שבו תומכת הממשלה. השני – שינוי תנאי הכשירות לכהונת רב ראשי לישראל, אשר לגביו החליטה ועדת השרים לענייני חקיקה לדחות את הדיון. בנוגע להוספת נשים לגוף הבוחר, נכון להיום, בהתאם לחוק הרבנות הראשית לישראל, התש"ם–1980, הרבנים הראשיים נבחרים באמצעות אספה בוחרת המונה 150 איש; 80 רבנים ו-70 נציגי ציבור. הצעת החוק הנדונה מבקשת לשנות את הרכבה של האספה כך שתמנה 200 חברים, ובהם 105 רבנים – רוב – ו-95 נציגי ציבור, והשינוי המרכזי הוא תוספת מרכזית בייצוג לנשים. הרכב האספה הבוחרת על-פי המתווה הנוכחי הקבוע בחוק מביא לכך שנשים אינן מיוצגות כראוי באספה, נוכח העובדה שנשים אינן מכהנות כרבניות, וכן בפועל מעט נשים מכהנות בתפקידים ציבורים מוניציפליים כגון ראשי רשויות מקומיות וראשי מועצות דתיות, כך שהן אינן מיוצגות באופן הולם בקבוצת נציגי הציבור שבאספה. קבוצת החברים שבמסגרתה ניתן לתקן את בעיית ייצוג הנשים האמורה מצומצמת יחסית, ומונה בסך הכול 17 חברים, הכוללים חברי ממשלה, חברי כנסת ואנשי ציבור. הרבנות הראשית ממונה, בין השאר, על פיקוח ומתן שירותים לציבור הרחב בתחומים שונים כגון כשרות מזון ורישום נישואים, שירותים שנועדים לגברים ונשים כאחד. ולכן יש חשיבות רבה לכך שבגוף הבוחר את הרבנים הראשיים יינתן ייצוג הולם לנשים. נוכח האמור, הממשלה תומכת בתיקונים בהצעת החוק המתייחסים להוספת נשים ונציגים נוספים לאספה הבוחרת, ולא תומכת בשינוי תנאי הכשירות לכהונת רב ראשי. תודה רבה. היו"ר יצחק וקנין: תודה לשר החינוך, השר שי פירון. מתנגד להצעת החוק – חבר הכנסת משה גפני. נסים זאב (ש"ס): אני גם - - - היו"ר יצחק וקנין: ידידי היקר, חבר הכנסת נסים זאב, יודע שאני יכול לתת למתנגד אחד בלבד. נסים זאב (ש"ס): לא - - - היו"ר יצחק וקנין: נכון, אני יכול לפי שיקול דעתי להעלות נוסף, אבל אני לא חושב שזה יעלה או יוריד בעניין. משה גפני (יהדות התורה): אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, רבותי השרים, פעם ראשונה שאני עד להליך, ושהממשלה גם תומכת בו – ראיתי את ההתלהבות של הממשלה, תומכת בו, בהליך שמתקיים. מתקיימות בחירות לרבנות הראשית. אנחנו, הכנסת, דחינו את זה בכמה חודשים. אני, כמובן, התנגדתי. אמרתי: אם מאריכים את הכהונה, אז להאריך את הכהונה. אבל מתקיים הליך. ותוך כדי ההליך, הולכים ומשנים את הגוף הבוחר – פרסונלי לחלוטין. אל תאמינו לדברי האידיאולוגיה שמצטרפים לעניין הזה. אם אכן הוספת נשים לגוף הבוחר הייתה גורמת לכך שהרבנים שייבחרו יהיו, נניח, חרדים, הם לא היו מציעים הצעה שתהיינה נשים נוספות בגוף הבוחר. תוך כדי הליך שבו הולכים לבחור רבנים ראשיים, מציעים לשנות את כללי המשחק. לא היו מעזים לעשות את זה בשום גוף אחר. אין מציאות כזו. אני זוכר פעמים רבות שבכנסת ניסו לשנות דברים, ואז אמרו: זה הולך על הפעם הבאה. לא משנים משחק או כללי משחק תוך כדי משחק. אין דבר כזה. אבל כנראה מה שנכון ביושר הציבורי ומה שנכון בהגינות הציבורית, לא נכון על חבר הכנסת אלעזר שטרן ולא נכון על שר החינוך שי פירון. יש יעד. ועכשיו אני רוצה לדבר על היעד: אז קודם כול, זה ברור לחלוטין שהכנסת איננה רשאית לחוקק חוק פרסונלי – הוא חוק פרסונלי. הוא לא נשים, ושלא ימכרו לכם כל מיני דברים אחרים. רוצים להשפיע מי יהיו הרבנים הראשיים. ואני יכול לספר לכם – ואני לא אספר את זה – על שיחות שמנהלים אתי לגבי הבחירה של הרבנים הראשיים, ואז לא מביאים את החוק הזה. הנושא הוא לא נשים. ועכשיו אני רוצה לדבר, מכיוון שאני מקווה שהכנסת לא תאשר את זה, ואני מקווה שהליך החקיקה לא יימשך. זאת תהיה בושה לכנסת, איך משנים את כללי המשחק בגלל שרוצים שייבחר פלוני או אלמוני. כולם יודעים את זה. עכשיו אני רוצה להגיד: מכיוון שהזכיר אלעזר שטרן, חבר הכנסת שטרן הזכיר את הרב קוק, זכר צדיק לברכה, אני מבקש לומר – אולי אני אומר קודם את ההיסטוריה. היו"ר יצחק וקנין: רבותי, המזכירות. מזכירי הסיעות ומזכירות הסיעות. אני אוציא אתכם, רבותי. אני לא אאפשר את הברדק שאתם עושים. משה גפני (יהדות התורה): כשהוקמה הרבנות הראשית, מי שעמד למעשה בכל ההליך הזה היה הרב קוק, זכר צדיק לברכה. התנגד לו הרב זוננפלד, זכר צדיק לברכה, והכריז על יום צום באותו יום של הקמת הרבנות הראשית. כתב הרב קוק, ואני הבאתי את זה בוועדת החוקה – לא הבאתי את זה למליאה מכיוון שאם אתם מצטטים את הרב קוק כל כך הרבה, אתם בטח יודעים מה שהוא אמר. הוא אמר שאם ישנו את הליכי הבחירה של הרבניים הראשיים או של הדיינים, אני אעלה לרב זוננפלד, זכר צדיק לברכה, ואני אבקש ממנו סליחה על הקמת הרבנות הראשית. אמר את זה הרב קוק. לא אמר את זה הרב שאתם כל הזמן הולכים לאורו, מתי שנוח לכם. אם ישנו את ההליך – מה שעושים עכשיו, הוא, הרב קוק, לא חלם בחלומות הכי רעים שלו שזה מה שיעשו. הוא דיבר על הרבה פחות מזה. אם ישנו את הליך הבחירה של הרבנים הראשיים, אני אעלה לרב זוננפלד, זכר צדיק לברכה, ואני אבקש ממנו סליחה על הקמת הרבנות. לא רלוונטי מבחינתכם. אתם לא הולכים בדרכו של הרב קוק, אתם הולכים בדרכה של עליזה לביא. למה אתה לא מקשיב לי? אתם לא הולכים בדרכו של הרב קוק. אתם עושים בו שימוש בשביל - - - עליזה לביא (יש עתיד): כל ועדה תדבר על הרב קוק. כל - - - משה גפני (יהדות התורה): בשביל, בשביל - - - היו"ר יצחק וקנין: חברת הכנסת עליזה לביא - - - משה גפני (יהדות התורה): אתם עושים בו שימוש - - עליזה לביא (יש עתיד): - - - היו"ר יצחק וקנין: חברת הכנסת עליזה לביא, את - - - משה גפני (יהדות התורה): - - בשביל דקלרציה. היו"ר יצחק וקנין: - - - תכף את עונה לו. משה גפני (יהדות התורה): אתם סבורים שיש פה אנשים שלא מבינים מה שאתם עושים. איזו נחמדות – צריך לקרב את הרבנות אל העם, צריך לעשות דברים, ששמים אלופים לראשינו. מה הציטוט הזה מהרב קוק? מה הוא רלוונטי בכלל לענייננו? תצטט את הרב קוק על הנושא הזה, שהוא אומר: אני אבקש סליחה מהרב זוננפלד. עכשיו, אני רוצה להגיד לכם עוד משהו: מה קרה? למה צריך לשנות? אנחנו - - - השר לאזרחים ותיקים אורי אורבך: אני אוציא אותך מהרבנות. משה גפני (יהדות התורה): מאה אחוז. אנחנו הלכנו, בניגוד למה שהיה פעם, ונכנסנו לתוך המוסדות הרבניים של מדינת ישראל. התמודדנו לדיינות, התמודדנו לרבנות – אנחנו, החרדים. התמודדנו על בחירת - - - היו"ר יצחק וקנין: נא לסיים. משה גפני (יהדות התורה): אני כבר מסיים, אדוני היושב-ראש. התמודדנו על בחירת רבנים ראשיים. אתם כל הזמן מטיפים לנו מוסר: תשתלבו בכל הליכי החברה. תשתלבו. השתלבנו. השר לאזרחים ותיקים אורי אורבך: מה זה "השתלבתם". משה גפני (יהדות התורה): נבחר הרב לאו, שיהיה בריא – חרדי. נבחר הרב עמאר – חרדי. נבחרו רבנים חרדים. הם לא נחמדים כלפי העם? הם לא אלופינו – מה שהזכרת בשם הרב קוק? הם לא נחמדים כלפי העם? הם עושים דברים שהם דברים קיצוניים? היו"ר יצחק וקנין: משפט אחרון. משה גפני (יהדות התורה): מה שאתם רוצים, אתם רוצים שלא נשתלב. אתם רוצים לשלוט. אתם רוצים שאנחנו רק נשמע מה שאתם אומרים. כל ההליך הזה הוא הליך בגלל שהשתלטתם על הרבנות – אפשר לחשוב. נבחרו רבנים ראשיים טובים. ולסיום, הסיפור הצבוע של הנשים. אין אף גוף בחירה שבו הולכים לשנות שנשים תיבחרנה. הוועדה למינוי דיינים, מתוך 11 – מגדילים ל-11 – יהיו ארבע נשים. בוועדה למינוי שופטים לא משנים כלום. בשום גוף בוחר. הרי גם באספה הבוחרת יש 80, 70 אנשי ציבור: הכנסת נמצאת שם, ממשלה, ראשי רשויות - - היו"ר יצחק וקנין: משפט אחרון, אדוני. משה גפני (יהדות התורה): - - ראשי עיריות, ראשי מועצות אזוריות. למה אתם לא בוחרים נשים? למה הכנסת לא שלחה בפעם הקודמת נשים לגוף הבוחר? למה הממשלה לא שלחה? למה אין ראשי מועצות? למה אין ראשי עיריות? הרי לא מדובר רק על ערים חרדיות. היו"ר יצחק וקנין: תודה, אדוני. משה גפני (יהדות התורה): מדובר על ערים חילוניות. על ערים שהן אינן – או כלליות. מה הצביעות הזאת? אלעזר שטרן (התנועה): אתה עובד אצלי - - - משה גפני (יהדות התורה): אתם עושים את זה רק בנושאים הדתיים: רבניים ראשיים, מועצת הרבנות - - היו"ר יצחק וקנין: תודה. משה גפני (יהדות התורה): - - ועדה למינוי דיינים – רק בדתיים. היו"ר יצחק וקנין: תודה. משה גפני (יהדות התורה): בגלל שהיעד שלכם הוא הרס הדת. תלכו לרב זוננפלד לבקש סליחה. היו"ר יצחק וקנין: תודה לחבר הכנסת משה גפני. אדוני, חבר הכנסת אלעזר שטרן, זכות התשובה שלך. אלעזר שטרן (התנועה): פעמי משיח. הרב גפני, פעמי משיח. אגודת ישראל מצטטת את הרב קוק. משה גפני (יהדות התורה): אני, כל הזמן. אלעזר שטרן (התנועה): אני יודע, אני יודע. עליזה לביא (יש עתיד): - - - משה גפני (יהדות התורה): כל הזמן. אלעזר שטרן (התנועה): אני, בגלל זה, ציטטתי גם. אבל באמת אני שמח. אני מקווה שבכול אתה מצטט אותו: גם בהיתר המכירה, גם בדאגה לחקלאים, לקיבוצניקים, למושבניקים; שמה תצטט אותו. אני רוצה להסביר כמה דברים ביחס לשאלות שנשאלו. החוק אינו פרסונלי, כיוון שכשייבחרו נשים לגוף הבוחר, יש הרבה מועמדים שיכולים להיות מועמדים. ולכן הוא לא פרסונלי. אני בכלל לא מבין את האמירה הזאת. אין פה שום דבר אישי. וגם הבית היהודי, שלא יושב פה, יודע שבחוק הזה יכולים להיבחר כמה רבנים, בהיבט הזה, ולכן הוא לא פרסונלי. קריאה: - - - אלעזר שטרן (התנועה): גם מועמדים, אם יש לש"ס, יכולים להיבחר בגוף הזה, ונבחרו. אני רוצה לומר עוד דבר, למה אין פה שינוי של כללי המשחק: הכנסת הזאת – מה לעשות – מאז ההכרזה על הבחירות לכנסת התשע-עשרה לא התקיים תהליך חקיקה, והוא יכול היה להתקיים גם לפני חצי שנה. אם לא נקבל עכשיו את ההחלטה, נבחרים רבנים ראשיים לעשר שנים. זאת אומרת, אנחנו צריכים לקבע פה החלטה, אולי לעוד ארבע כנסות בהמשך. ולכן האמירה הזאת, שזה שינוי כללי המשחק תוך כדי, היא לא בדיוק אמירה שמתאימה לכאן. משה גפני (יהדות התורה): בדיוק מתאימה. בדיוק. אלעזר שטרן (התנועה): חבר הכנסת גפני, אני התרגשתי היום, אני אומר לך את האמת, מהחשיבות שאתה מייחס לרבנות הראשית לישראל. אם ככה, אולי תסביר לי למה אתה לא אוכל את הכשרות שלה, אתה והחברים שלך? למה אתה לא סומך על זה? למה הרבנים של הרבנות הראשית לישראל לא מחתנים את הילדים אצלך, בסביבה? משה גפני (יהדות התורה): - - - אלעזר שטרן (התנועה): למה הגיורים של הרבנות הראשית לישראל, אתה לא סומך עליהם? למה את הילדים שלי אתם בודקים מי הסבא והסבא רבא שלהם? באמת, אין גבול לצביעות? לעמוד פה עכשיו ולהלל את הרבנות הראשית ואת החשיבות שלה? הרי אתה ואני יודעים שאם הייתם מכירים בחשיבות, הרב אלישיב, זכר צדיק לברכה, היה מתמודד על להיות הרב הראשי לישראל; או הרב שטיינמן, עכשיו הייתם אומרים לו: לך תתמודד להיות רב ראשי. לוקחים את גדול הדור, אליבא דמה שאתה אומר, ואומרים לו: לך תהיה הרב הראשי. אבל אתה לא אומר את זה. מי שמשתמש ברבנות לניגוח ולהרחקת הציבור במדינת ישראל זה אתם. משה גפני (יהדות התורה): מה אתה מדבר? איזה ניגוח? מה אתה מדבר? אלעזר שטרן (התנועה): זה אתם. מה לעשות, ראית שהקשבתי בהיבט הזה. אני חושב שהמציאות של היום היא שהופכת את הרבנות לא לגוף מקרב ליהדות, גם כדת, אלא לגוף מרחיק. אני רוצה לענות לך על עוד שאלה אחת – למה רק בגופים האלה אנחנו מבקשים שיהיה בחוק עניין הנשים? בגלל שרק בגופים האלה, אליבא דאמונה היהודית שלך, אין רבנוֹת נשים. אז כשאתה קבעת בתוך הגוף הבוחר של היום 80 רבנים – תגיד, אתה מוכן שהרבנים יהיו נשים? אז אין חוק, אבל אתה לא מוכן. אז מה אתה רוצה? אתה הדרת נשים מהיכולת להיבחר בכלל ללמעלה מ-60% מהגוף הבוחר, ועכשיו אתה שואל למה אני צריך להכריח אותך שיהיו נשים. היו"ר יצחק וקנין: תודה, אדוני. נא לסיים. אלעזר שטרן (התנועה): תודה לכולם. היו"ר יצחק וקנין: רק רגע, אתה הגשת לי בקשה להצבעה שמית. האם אתה מעוניין בהצבעה שמית, או אני הולך להצבעה אלקטרונית? אלעזר שטרן (התנועה): יריב, שמית? כן. היו"ר יצחק וקנין: אם כן, רבותי, ההצבעה היא הצבעה אלקטרונית ולא הצבעה שמית. מירי רגב (הליכוד ביתנו): רגע, רגע, ההצבעה היא לְמה – לחוק או לאן החוק הולך? היו"ר יצחק וקנין: הצעת חוק הרבנות הראשית לישראל (תיקון – כשירות רב ראשי והרכב האספה הבוחרת), התשע"ג–2013, של חבר הכנסת אלעזר שטרן וקבוצת חברי הכנסת – רבותי, מי בעד? מי נגד? הצבעה מס' 8 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לדיון מוקדם בוועדה – 53 נגד – 14 נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק הרבנות הראשית לישראל (תיקון – כשירות רב ראשי והרכב האספה הבוחרת), התשע"ג–2013, לדיון מוקדם בוועדה שתקבע ועדת הכנסת נתקבלה. היו"ר יצחק וקנין: 53 בעד, 14 נגד. אם כן, הצעת החוק עברה, ותועבר להכנתה לקריאה ראשונה בוועדת החוקה, חוק ומשפט. מירי רגב (הליכוד ביתנו): לא, לא, סליחה, אני רוצה לוועדת הפנים. קריאה: לא, לא, לא. היו"ר יצחק וקנין: ועדת הפנים. ועדת הפנים. ועדת - - - קריאות: - - - היו"ר יצחק וקנין: אם כן, רבותי, זה יועבר לוועדת הכנסת והיא תחליט. ועדת הכנסת תחליט לאיזה ועדה, רבותי, תועבר הצעת החוק. משה גפני (יהדות התורה): יכול להיות - - - ברבנות הראשית - - - היו"ר יצחק וקנין: תודה לחברי הכנסת.