הצעת חוק לדיון מוקדם

מספר פנימי: 481550 הכנסת התשע-עשרה יוזמים: חברי הכנסת באסל גטאס ג'מאל זחאלקה חנין זועבי אברהים צרצור עיסאווי פריג' עפו אגבאריה מסעוד גנאים יצחק הרצוג תמר זנדברג דב חנין מרב מיכאלי חנא סוייד אחמד טיבי אילן גילאון פ/1357/19 הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – הכרה בפגיעה מתוך מניע גזעני בעבודה כתאונת עבודה), התשע"ג–2013 דברי הסבר הגזענות במדינת ישראל אינה תופעת טבע. אלימות גזענית היא בעיה חברתית שמטילה חובה על המדינה לקחת אחריות על קורבנותיה. המציעים סבורים כי לעיתים מעשי אלימות אלה מתוך מניע גזעני על רקע לאום דת גזע ומין וכפי שמוגדרת גזענות בסעיף 144א לחוק העונשין, התשל"ז–1977, הביאו לפציעתם ואף לרציחתם של אנשים חפים מפשע, או לפגיעה נפשית קשה שאחריה הנפגעים עוברים תקופת הסתגרות ופחד ומפסיקים לצאת לעבודה. בשנים האחרונות המציעים מזהים בחברה הישראלית הקצנה ברמת האלימות וההפליה בין קבוצות שונות בחברה בכלל ונגד האזרחים הערבים בפרט, כאשר מגמת העלייה במקרים גזעניים והתגברותה במדינת ישראל מתבטאת במערכת החינוך, בתרבות, ברחוב ואף בחקיקה ובהסתה מתמשכת מאנשי ציבור וכלי תקשורת. לפי הדוח השנתי של המטה נגד גזענות לשנת 2013, מופנית אצבע מאשימה כלפי הכנסת היוצאת אשר היתה, לדבריהם, הכנסת הגזענית ביותר בתולדות המדינה וזאת בשל עשרות הצעות חוק אנטי דמוקרטיות אשר לדבריהם הוגשו בה, אשר נועדו בעיקר נגד האזרחים הערבים בישראל, מהגרי העבודה ומבקשי המקלט. עוד נחקקו בכנסת זו חוקים אשר מגבילים, לדעתם, את מרחב העשייה של הארגונים לזכויות אדם. לפי הדוח עולה גם שמספר מקרי ההסתה המתועדים בתקשורת עלה בשנה החולפת מ- 59 ל-106, כאשר החלק העיקרי שבהם הם מקרי הסתה כלפי הציבור הערבי. מתחילת השנה היינו עדים לשורה של מקרי תקיפה גזענית של אזרחים ערבים בידי אזרחים יהודים, אשר אירעה על רקע אותה אווירה ציבורית של הסתה. כדוגמא, לפני כחודשים אירוע אלימות על רקע גזעני של צעיר ערבי אשר עבד כמלצר במסעדה בצפון תל אביב והותקף בברוטאליות על ידי קבוצת לקוחות; האירוע תועד במצלמות האבטחה. העובד אושפז בבית החולים בעקבות פצעיו, והוא גם סבל ממצב נפשי קשה, פחד והסתגרות. הוא נעדר מעבודתו בגלל אשפוזו וימי החלמתו ויתכן גם עקב סבל נפשי, דבר שעלול לפגוע בהכנסתו ממקום עבודתו ואף לאובדן מקום העבודה. מוצע להגדיר מהי פגיעה מתוך מניע של גזענות בעבודה ולקבוע אותה כפגיעה נפרדת ועצמאית וזאת בהגדרת פגיעה בעבודה שבפרק ה' סימן ב' לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה–1995 (להלן – חוק הביטוח הלאומי). התיקון בא להגן על הערכים המוכרים בזכויות היסוד של האדם: כבוד האדם, פרטיותו, חירותו, שוויון בין האזרחים וקידום זכויות העובדים בישראל. ערכים אלה יהיו נר לרגליו של בית המשפט בבואו לפרש את הוראות החוק המוצעות. פגיעה מתוך מניע גזעני לא רק פוגעת בכבודו העצמי והחברתי של הנפגע, אלא פוגעת גם בכבודו, ובזהותו האישית ובקבוצה הלאומית או הדתית שהוא שייך אליה. מטרת התיקון היא להגן על העובד ולאפשר ביטחון סוציאלי לנפגע, במקרה בו נגרם נזק ובמצב בו אינו מסוגל לשוב לאורח חיים תקין בשל הפגיעה. בחוק הביטוח הלאומי קיימות חזקות רבות לעניין הכרה בתאונת עבודה כתוצאה מנזקים שונים. כך למשל, פגיעות גב ושמע מוכרות כפגיעה בעבודה לצורכי קבלת גמלה מהמוסד לביטוח הלאומי. באופן דומה יש לקבוע בחוק הוראה מפורשת לעניין ההכרה בפגיעה גזענית בעבודה. לנוכח המציאות המשפטית היום שבה הדרישה כי כתב אישום בעבירות ההסתה לגזענות יוגש באישור היועץ המשפטי לממשלה והדרישה להוכחת יסוד נפשי של כוונה להסתה לגזענות הציבו מכשלה משמעותית בפני הפיכת הוראות חוק העונשין לכלי יעיל למניעת גילויי גזענות. מוצע בהצעת החוק להרחיב את הכלים המשפטיים להתמודדות עם גילויי הגזענות בישראל, וזאת בעיקר באמצעות הוספת מסלול לתובענות אזרחיות של יחידים אשר נפגעו מגילויי גזענות בעבודה או של תאגידים הפועלים להגנה על זכויותיהם של מי שנפגעו מגילויי גזענות בעבודה. תכלית החוק היא לשמור על האפשרות לפתוח בהליכים פליליים נגד המבצע עבירות בניגוד להוראות החוק, בכפוף לאישור היועץ המשפטי לממשלה, אך גם להעניק אפשרות למעורבות אזרחית במניעת גילויי גזענות במקומות עבודה, במיוחד מצד יחידים וקבוצות הסובלים מגילויים אלה. בנוסף, עד היום נקט המוסד לביטוח לאומי במדיניות לפיה דמי פגיעה לרוב משולמים בגין פגיעות פיסיות שהתרחשו במקום העבודה. עם זאת, הוכרו לא פעם סוגים מסוימים של תאונות עבודה שאינן נופלות בגדר פגיעה פיסית ישירה אבל למוסד לביטוח לאומי אין מדיניות סדורה בנושא או הנחיות פנימיות לבחינת הציבור הרחב ולביקורת מנהלית. לפיכך, יש מקום לקבוע בחוק מפורש את מדיניות המוסד על מנת לאפשר שקיפות לציבור ובקרה על פעילות המוסד. לפיכך מוצע כי פגיעה מתוך מניע גזעני שנעשתה במסגרת יחסי העבודה, כלומר תוך כדי עבודה ועקב העבודה, יראו אותה כתאונת עבודה. בנוסף מוצע להאריך את תקופת ההתיישנות, לעניין הפגיעה הגזענית בלבד, ל-36 חודשים. מטרת הארכת תקופת ההתיישנות, מ-12 חודשים ל-36 חודשים, היא לאפשר לנפגע פרק זמן ארוך יותר, בשל המודעות לקושי בהתמודדות הנפשית ובהגשת תביעות בפגיעות מסוג זה. בנוסף, ייתכן והנזק הנפשי שנגרם לנפגע יצטבר ועילת התביעה תתגבש מספר שנים לאחר האירוע המזיק. --------------------------------- הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים והונחה על שולחן הכנסת ביום ב' בתמוז התשע"ג – 10.6.13 הוספת סעיף 84ב 1. בחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה–1995 (להלן – החוק העיקרי), אחרי סעיף 84א יבוא: בחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה–1995 (להלן – החוק העיקרי), אחרי סעיף 84א יבוא: בחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה–1995 (להלן – החוק העיקרי), אחרי סעיף 84א יבוא: בחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה–1995 (להלן – החוק העיקרי), אחרי סעיף 84א יבוא: בחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה–1995 (להלן – החוק העיקרי), אחרי סעיף 84א יבוא: "פגיעה מתוך מניע של גזענות "פגיעה מתוך מניע של גזענות "פגיעה מתוך מניע של גזענות 84ב. פגיעה מתוך מניע של גזענות כלפי עובד, שאירעה תוך כדי עבודתו ועקב עבודתו אצל מעבידו או מטעמו, ובעובד עצמאי – תוך כדי עיסוקו במשלח ידו ועקב עיסוקו במשלח ידו, רואים אותה כפגיעה בעבודה; לעניין סעיף זה – "פגיעה" – פגיעה בגוף, בחירות או ברכוש, לרבות איומים או סחיטה; "גזענות" – כהגדרתה בסעיף 144א לחוק העונשין, התשל"ז–1977, לרבות עוינות מחמת דת, השתייכות לקבוצה דתית, מוצא עדתי, נטייה מינית או בשל היותו של אדם עובד זר." תיקון סעיף 296 2. בסעיף 296 לחוק העיקרי, בסופו יבוא: בסעיף 296 לחוק העיקרי, בסופו יבוא: בסעיף 296 לחוק העיקרי, בסופו יבוא: בסעיף 296 לחוק העיקרי, בסופו יבוא: בסעיף 296 לחוק העיקרי, בסופו יבוא: "(ד) על אף האמור בסעיף קטן (א), תביעה לגמלה בעילה לפי סעיף 84ב תוגש למוסד בתוך שלושים ושישה חודשים מהיום שבו נוצרה עילת התביעה." "(ד) על אף האמור בסעיף קטן (א), תביעה לגמלה בעילה לפי סעיף 84ב תוגש למוסד בתוך שלושים ושישה חודשים מהיום שבו נוצרה עילת התביעה." "(ד) על אף האמור בסעיף קטן (א), תביעה לגמלה בעילה לפי סעיף 84ב תוגש למוסד בתוך שלושים ושישה חודשים מהיום שבו נוצרה עילת התביעה." "(ד) על אף האמור בסעיף קטן (א), תביעה לגמלה בעילה לפי סעיף 84ב תוגש למוסד בתוך שלושים ושישה חודשים מהיום שבו נוצרה עילת התביעה." "(ד) על אף האמור בסעיף קטן (א), תביעה לגמלה בעילה לפי סעיף 84ב תוגש למוסד בתוך שלושים ושישה חודשים מהיום שבו נוצרה עילת התביעה."