הצעת חוק לדיון מוקדם

מספר פנימי: 480367 הכנסת התשע-עשרה יוזמים: חברי הכנסת שמעון אוחיון רינה פרנקל מצטרף: חבר הכנסת דוד רותם פ/1386/19 הצעת חוק לימוד השפה העברית וערכי מדינת ישראל (עולים ואוכלוסיות מיוחדות), התשע"ג–2013 דברי הסבר השפה העברית היא השפה הרשמית הראשונה במדינת ישראל. אולפני לימוד העברית פועלים עוד מטרם הקמת המדינה, כמוסדות חינוך בהם לומדים מבוגרים, ובהם מלמדים את השפה העברית כשפה מדוברת וחיה. מתכונת הלימוד באולפנים הועתקה למדינות רבות והיא משמשת מודל לחיקוי בכל הנוגע לאופן החייאת שפה ולימוד שפה למהגרים. מדינת ישראל הוקמה כמדינת מהגרים, אשר תשמש מקלט ליהודי העולם. עבור חלק גדול מאוכלוסיית ישראל העברית היא שפה שנייה שנרכשה בגיל מבוגר. עבור העולים החדשים משמש האולפן בית ומפגש ראשון לעתים עם השפה העברית. החוק מוצע על רקע ניסיונות שנעשו בשנים האחרונות, לערוך שינוי מבני ולהפריט את אולפני לימוד העברית. מוצע להסדיר את הוראת העברית וליתן גם לבני מיעוטים המוגדרים בחוק המוצע כאוכלוסיות מיוחדות, את הזכות ללמוד את השפה העברית שהיא שפת המדינה. מטרת החוק המוצע היא להסדיר את נושא לימוד השפה העברית בקרב עולים חדשים ובקרב בני אוכלוסיות מיוחדות. מטרה נוספת, חשובה לא פחות, היא החינוך החברתי אשר יאפשר לעולה ולבן האוכלוסיות המיוחדות להתאקלם, להתערות בחברה הישראלית, להשתלב בשוק העבודה ולהעביר את מרכז חייו לישראל. על פי הנחיות משרד הקליטה לעולה חדש הזכות לקבל 500 שעות לימוד של השפה העברית באולפן. היות שההנחיה אינה מעוגנת בחקיקה, אין שום ערובה כי הנחיה זו תיוותר על כנה. לפיכך, מוצע לעגן את הזכות ואת היקפה בחקיקה ראשית. מוצע כי עולה ותושב חוזר כהגדרתם בחוק המוצע יהיו זכאים לזכויות לפי החוק המוצע. כן מוצע כי מי שהוא בגיר בן אוכלוסיות מיוחדות, כהגדרתו בחוק המוצע, יהיה זכאי ללמוד את השפה העברית. המשמעות היא כי כל מי שאינו מוגדר כזכאי לסל קליטה והוא אזרח ישראלי יוכל ללמוד לפי רצונו את השפה העברית. זאת, בכפוף לכך שלא ניתנה לו ההזדמנות ללמוד עברית במוסד חינוך קודם לכן לפי חוק לימוד חובה, התש"ט–1949. הזכות לדעת את השפה העברית היא זכות ראשונה במעלה וכאמור, יש לעגנה בחקיקה ראשית כראוי למדינה מתוקנת ולא בהסכמה בין-משרדית. בחלק ממדינות העולם נהוג כי ידיעת השפה הרשמית של המדינה היא חובה ותנאי לקבלת אזרחות, כך למשל בארצות הברית למהגר שאינו יליד. כיום מוסדרת הזכות ללימוד עברית בהנחיות משרד הקליטה ונקבע כי תחולתה היא על עולים חדשים בלבד, מוצע להרחיב זכות זו כמפורט בחוק המוצע, ובהתאם להיקף ולתנאים שנקבעו בו. כאמור, בהנחיות משרד הקליטה נאמר, כי לעולה חדש הזכות לקבל רק 500 שעות לימוד של השפה העברית באולפן. במסמך מיום 28.6.2007 של פרופ' ישעיהו תדמור נקבע כי על מנת להנחיל שפה נוספת עד לרמה בינונית לאדם שאינו דובר השפה ולהגיע להישג משמעותי, דרושות כ-1300 שעות הוראה. המבחן שיתקיים לעולים חדשים ולבני אוכלוסיות מיוחדות יקבע את רמתם ההתחלתית ואת רמת ידיעתם בעברית ולפי רמה זו ישובצו באולפן המתאים, וכך ייחסכו שעות לימוד יקרות למי שהגיע עם רמת ידיעה מסוימת של השפה. הצעות חוק זהות הונחו על שולחן הכנסת השבע-עשרה על ידי חבר הכנסת מיכאל מלכיאור וקבוצת חברי הכנסת (פ/3918/17) ועל ידי חבר הכנסת אלכס מילר וקבוצת חברי הכנסת (פ/3919/17), ועל שולחן הכנסת השמונה-עשרה על ידי חבר הכנסת אלכס מילר וקבוצת חברי הכנסת (פ/454/18), חברי הכנסת אברהם מיכאלי וזאב אלקין (פ/577/18) וחברת הכנסת מרינה סולודקין (פ/2040/18). --------------------------------- הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים והונחה על שולחן הכנסת ביום ב' בתמוז התשע"ג – 10.6.13 מטרת החוק 1. מטרת חוק זה להסדיר ולהבטיח את הנחלת השפה העברית ואת הטמעת ערכי מדינת ישראל בקרב עולים חדשים ובקרב בגירים בני אוכלוסיות מיוחדות אשר אינם דוברים את השפה. מטרת חוק זה להסדיר ולהבטיח את הנחלת השפה העברית ואת הטמעת ערכי מדינת ישראל בקרב עולים חדשים ובקרב בגירים בני אוכלוסיות מיוחדות אשר אינם דוברים את השפה. מטרת חוק זה להסדיר ולהבטיח את הנחלת השפה העברית ואת הטמעת ערכי מדינת ישראל בקרב עולים חדשים ובקרב בגירים בני אוכלוסיות מיוחדות אשר אינם דוברים את השפה. הגדרות 2. בחוק זה – בחוק זה – בחוק זה – "אולפן" – מוסד ממשלתי להוראת עברית למבוגרים; "אולפן" – מוסד ממשלתי להוראת עברית למבוגרים; "אולפן" – מוסד ממשלתי להוראת עברית למבוגרים; "בגיר בן אוכלוסיות מיוחדות" – בגיר, אזרח המדינה שאינו יהודי ושהוכחה זכאותו לפי חוק זה; "בגיר בן אוכלוסיות מיוחדות" – בגיר, אזרח המדינה שאינו יהודי ושהוכחה זכאותו לפי חוק זה; "בגיר בן אוכלוסיות מיוחדות" – בגיר, אזרח המדינה שאינו יהודי ושהוכחה זכאותו לפי חוק זה; "הוועדה" – ועדת החינוך, התרבות והספורט של הכנסת; "הוועדה" – ועדת החינוך, התרבות והספורט של הכנסת; "הוועדה" – ועדת החינוך, התרבות והספורט של הכנסת; "עולה" – מי שבידו אשרת עולה או תעודת עולה לפי חוק השבות, התש"י–1950, וטרם חלפו עשר שנים מיום כניסתו לישראל או תושב חוזר; "עולה" – מי שבידו אשרת עולה או תעודת עולה לפי חוק השבות, התש"י–1950, וטרם חלפו עשר שנים מיום כניסתו לישראל או תושב חוזר; "עולה" – מי שבידו אשרת עולה או תעודת עולה לפי חוק השבות, התש"י–1950, וטרם חלפו עשר שנים מיום כניסתו לישראל או תושב חוזר; "תושב חוזר" – מי שחזר להיות תושב ישראל לאחר ששהה דרך קבע מחוץ לישראל שלוש שנים רצופות לפחות; "תושב חוזר" – מי שחזר להיות תושב ישראל לאחר ששהה דרך קבע מחוץ לישראל שלוש שנים רצופות לפחות; "תושב חוזר" – מי שחזר להיות תושב ישראל לאחר ששהה דרך קבע מחוץ לישראל שלוש שנים רצופות לפחות; "תכנית להקניית ערכי מדינת ישראל" – תכנית להקניית עקרונותיה הדמוקרטיים והיהודיים של מדינת ישראל, שיקבע השר, באישור הוועדה; "תכנית להקניית ערכי מדינת ישראל" – תכנית להקניית עקרונותיה הדמוקרטיים והיהודיים של מדינת ישראל, שיקבע השר, באישור הוועדה; "תכנית להקניית ערכי מדינת ישראל" – תכנית להקניית עקרונותיה הדמוקרטיים והיהודיים של מדינת ישראל, שיקבע השר, באישור הוועדה; "השר" – שר החינוך. "השר" – שר החינוך. "השר" – שר החינוך. הזכות ללמוד את השפה העברית וערכי מדינת ישראל 3. לכל עולה ולכל בגיר בן אוכלוסיות מיוחדות הזכות ללמוד את השפה העברית, ולכל בגיר בן אוכלוסיות מיוחדות הזכות ללמוד לפי התכנית להקנית ערכי מדינת ישראל, הכל בהיקף שיבטיח ידיעה ברמה נאותה, בכפוף להוראות חוק זה. לכל עולה ולכל בגיר בן אוכלוסיות מיוחדות הזכות ללמוד את השפה העברית, ולכל בגיר בן אוכלוסיות מיוחדות הזכות ללמוד לפי התכנית להקנית ערכי מדינת ישראל, הכל בהיקף שיבטיח ידיעה ברמה נאותה, בכפוף להוראות חוק זה. לכל עולה ולכל בגיר בן אוכלוסיות מיוחדות הזכות ללמוד את השפה העברית, ולכל בגיר בן אוכלוסיות מיוחדות הזכות ללמוד לפי התכנית להקנית ערכי מדינת ישראל, הכל בהיקף שיבטיח ידיעה ברמה נאותה, בכפוף להוראות חוק זה. היקף הזכות ללימוד עברית ותנאיה 4. היקפה של הזכות ללימוד עברית כאמור בסעיף 3 לא יפחת מ-500 שעות ולא יעלה על 1300 שעות של הוראת עברית; זכאותו של עולה או של בגיר בן אוכלוסיות מיוחדות תיקבע על פי תוצאותיו של מבחן ממשלתי שוויוני שיגדיר את רמת העברית ההתחלתית של התלמיד המיועד, ובהתאם לכך תיקבע היקף זכאותו האישית. היקפה של הזכות ללימוד עברית כאמור בסעיף 3 לא יפחת מ-500 שעות ולא יעלה על 1300 שעות של הוראת עברית; זכאותו של עולה או של בגיר בן אוכלוסיות מיוחדות תיקבע על פי תוצאותיו של מבחן ממשלתי שוויוני שיגדיר את רמת העברית ההתחלתית של התלמיד המיועד, ובהתאם לכך תיקבע היקף זכאותו האישית. היקפה של הזכות ללימוד עברית כאמור בסעיף 3 לא יפחת מ-500 שעות ולא יעלה על 1300 שעות של הוראת עברית; זכאותו של עולה או של בגיר בן אוכלוסיות מיוחדות תיקבע על פי תוצאותיו של מבחן ממשלתי שוויוני שיגדיר את רמת העברית ההתחלתית של התלמיד המיועד, ובהתאם לכך תיקבע היקף זכאותו האישית. זכאות של בגירים בני אוכלוסיות מיוחדות 5. (א) זכאותם של בגירים בני אוכלוסיות מיוחדות לפי סעיף 3 כפופה לכך שאינם דוברים את השפה העברית ושלא למדו אותה במסגרת מוסד חינוך רשמי טרם הגעתם לבגרות; לעניין זה, "מוסד חינוך רשמי" – כהגדרתו בחוק לימוד חובה, התש"ט–1949. (א) זכאותם של בגירים בני אוכלוסיות מיוחדות לפי סעיף 3 כפופה לכך שאינם דוברים את השפה העברית ושלא למדו אותה במסגרת מוסד חינוך רשמי טרם הגעתם לבגרות; לעניין זה, "מוסד חינוך רשמי" – כהגדרתו בחוק לימוד חובה, התש"ט–1949. (א) זכאותם של בגירים בני אוכלוסיות מיוחדות לפי סעיף 3 כפופה לכך שאינם דוברים את השפה העברית ושלא למדו אותה במסגרת מוסד חינוך רשמי טרם הגעתם לבגרות; לעניין זה, "מוסד חינוך רשמי" – כהגדרתו בחוק לימוד חובה, התש"ט–1949. (ב) בגירים בני אוכלוסיות מיוחדות הלומדים את השפה העברית זכאים ללמוד לפי התכנית להקניית ערכי מדינת ישראל. (ב) בגירים בני אוכלוסיות מיוחדות הלומדים את השפה העברית זכאים ללמוד לפי התכנית להקניית ערכי מדינת ישראל. (ב) בגירים בני אוכלוסיות מיוחדות הלומדים את השפה העברית זכאים ללמוד לפי התכנית להקניית ערכי מדינת ישראל. אופן הלימוד 6. (א) הנחלת השפה העברית לפי סעיף 4 תהיה באולפנים ובמרכזים רב תכליתיים להשכלת מבוגרים, במסגרות הנחלה ראשוניות, במסגרות המשך ובמסגרות יעודות מקצוע; מסגרות ההמשך יתקיימו באולפנים ובמרכזי השכלה רב תכליתיים וכן במפעלי הוראה במקומות עבודה ובקתדראות עממיות. (א) הנחלת השפה העברית לפי סעיף 4 תהיה באולפנים ובמרכזים רב תכליתיים להשכלת מבוגרים, במסגרות הנחלה ראשוניות, במסגרות המשך ובמסגרות יעודות מקצוע; מסגרות ההמשך יתקיימו באולפנים ובמרכזי השכלה רב תכליתיים וכן במפעלי הוראה במקומות עבודה ובקתדראות עממיות. (א) הנחלת השפה העברית לפי סעיף 4 תהיה באולפנים ובמרכזים רב תכליתיים להשכלת מבוגרים, במסגרות הנחלה ראשוניות, במסגרות המשך ובמסגרות יעודות מקצוע; מסגרות ההמשך יתקיימו באולפנים ובמרכזי השכלה רב תכליתיים וכן במפעלי הוראה במקומות עבודה ובקתדראות עממיות. (ב) הוראת השפה תתבצע על ידי מורים בעלי תעודת הוראה או רישיון הוראה שהם עובדי המדינה, ותפוקח על ידי משרד החינוך באופן מלא, כך שיובטחו תשתיות המאפשרות למידה ברמה נאותה, לפי סעיף קטן (ג). (ב) הוראת השפה תתבצע על ידי מורים בעלי תעודת הוראה או רישיון הוראה שהם עובדי המדינה, ותפוקח על ידי משרד החינוך באופן מלא, כך שיובטחו תשתיות המאפשרות למידה ברמה נאותה, לפי סעיף קטן (ג). (ב) הוראת השפה תתבצע על ידי מורים בעלי תעודת הוראה או רישיון הוראה שהם עובדי המדינה, ותפוקח על ידי משרד החינוך באופן מלא, כך שיובטחו תשתיות המאפשרות למידה ברמה נאותה, לפי סעיף קטן (ג). (ג) באולפנים ובמרכזים רב תכליתיים תהיה – (ג) באולפנים ובמרכזים רב תכליתיים תהיה – (ג) באולפנים ובמרכזים רב תכליתיים תהיה – (1) תשתית פיזית הולמת הכוללת מבנה מרווח ותקני כפי שיקבע השר, באישור הוועדה, ובו כיתות לימוד מרווחות ופינות למידה ליחידים ולקבוצות; (1) תשתית פיזית הולמת הכוללת מבנה מרווח ותקני כפי שיקבע השר, באישור הוועדה, ובו כיתות לימוד מרווחות ופינות למידה ליחידים ולקבוצות; (2) תשתית טכנולוגית הכוללת מערך מחשבים, מעבדות שמע, מרכזי צפייה, מערך עזרים ויישומים; (2) תשתית טכנולוגית הכוללת מערך מחשבים, מעבדות שמע, מרכזי צפייה, מערך עזרים ויישומים; (3) תשתית פדגוגית כוללת של – (3) תשתית פדגוגית כוללת של – (א) תכניות לימוד מעודכנות המבטיחות למידת השפה ברצף מרמת מתחילים ועד הרמה שתיקבע כרמת פטור, והמותאמות לכל אוכלוסיות היעד לרבות לומדים לא אוריינים; (ב) שיטות הוראה מגוונות בהתאם ליכולות הלומדים ולצורכיהם הלימודיים; (ג) מערך הערכה ומדידה המיועד להגדיל תשומות ותפוקות ולהגדיר את רמת הלומדים, לסווגם לקבוצות לימוד ולכוונם לרמת האולפן הדרושה להם; (4) תשתית מחקרית שתבטיח את שימור הידע שנוצר במערכת האולפנים וכן ביצוע ניסויים פדגוגיים ומחקרים באולפנים בכל הרמות, ותשתית הכשרה שתכלול מערך השתלמויות. (4) תשתית מחקרית שתבטיח את שימור הידע שנוצר במערכת האולפנים וכן ביצוע ניסויים פדגוגיים ומחקרים באולפנים בכל הרמות, ותשתית הכשרה שתכלול מערך השתלמויות. תחילה 7. תחילתו של חוק זה ביום________*. תחילתו של חוק זה ביום________*. תחילתו של חוק זה ביום________*.