הצעת חוק לדיון מוקדם

מספר פנימי: 481546 הכנסת התשע-עשרה יוזמים: חברי הכנסת באסל גטאס ג'מאל זחאלקה חנין זועבי אילן גילאון יצחק הרצוג תמר זנדברג דב חנין חנא סוייד אברהים צרצור מרב מיכאלי מסעוד גנאים אחמד טיבי עיסאווי פריג' איציק שמולי עפו אגבאריה פ/1387/19 הצעת חוק ביטוח בריאות ממלכתי (תיקון – טיפול פסיכולוגי לנפגעי עבירה גזענית), התשע"ג–2013 דברי הסבר הגזענות במדינת ישראל אינה תופעת טבע, אלימות גזענית היא בעיה חברתית שמוטלת חובה על המדינה לקחת אחריות על קורבנותיה. המציעים סבורים כי לעיתים מעשי אלימות אלה מתוך מניע גזעני על רקע לאום דת גזע ומין וכפי שמוגדר מונח הגזענות בסעיף 144א לחוק העונשין, התשל"ז–1977, הביאו לפציעתם ואף לרציחתם של אנשים חפים מפשע, או פגיעה נפשית קשה שאחריה הנפגעים עוברים תקופת הסתגרות ופחד ומפסיקים לצאת לעבודה. בשנים האחרונות המציעים מזהים בחברה הישראלית הקצנה ברמת האלימות וההפליה בין קבוצות שונות בחברה בכלל ונגד האזרחים הערבים בפרט כאשר מגמת העלייה במקרים גזעניים והתגברות במדינת ישראל באים לידי ביטוי במערכת החינוך, בתרבות, ברחוב ואף בחקיקה ובהסתה מתמשכת מאנשי ציבור וכלי תקשורת. לפי הדוח השנתי של המטה נגד גזענות לשנת 2013, מופנים אצבע מאשימה כלפי הכנסת השמונה-עשרה וזאת, לדבריהם, בשל עשרות הצעות חוק אנטי דמוקרטיות אשר הוגשו בה ואשר נועדו בעיקר נגד האזרחים הערבים בישראל, מהגרי העבודה ומבקשי המקלט. עוד נחקקו בכנסת החולפת חוקים המגבילים, לדעת המציעים, את מרחב העשייה של הארגונים לזכויות אדם. לפי הדוח עולה גם שמספר מקרי ההסתה המתועדים בתקשורת עלה בשנה החולפת מ-59 ל-106, כאשר החלק העיקרי שבהם, זו הסתה כלפי הציבור הערבי. המציעים סבורים כי בתחילת השנה החברה הישראלית היתה עדה לשורה של מקרי תקיפות גזעניות נגד ערבים, אשר אירעו על רקע אותה אווירה ציבורית של הסתה. כדוגמה, עובד הניקיון הערבי שהותקף על הטיילת בחוף הים של יפו; הנאא מטיר, צעירה ערבייה שהותקפה בתחנת הרכבת הקלה בירושלים; המלצר הערבי שהותקף במסעדה בצפון תל-אביב; שתי מורות, יהודייה וערביה, שהותקפו ברכבן בירושלים; לדעת המציעים, כולם נפלו קורבנות לאלימות גזענית, השואבת עידוד מהמדיניות הרשמית ומהאווירה הציבורית של המדינה. לעולם לא היינו יודעים על המקרים האחרונים אילולא מצלמות האבטחה שתעדו את המקרים. כמו כן רבים מהקורבנות לא מתלוננים, ולא יתלוננו ורובם סבלו ממצב נפשי קשה והסתגרות. מוצע תיקון לתוספת השנייה לחוק ביטוח בריאות ממלכתי, ובו מוצע לקבוע כי הטיפול הפסיכולוגי לנפגעי עבירת אלימות גזענית יינתן ללא כל השתתפות עצמית של המטופל, וימומן באופן מלא. בכך המדינה תהיה אחראית באופן מלא לתוצאות הגזענות. הצעת החוק באה בעקבות מצבם של הנפגעים אשר מצויים במצב של פגיעה פיזית ונפשית קשה ולאחר הפגיעה הם עוברים תהליך של הסתגרות, ולעתים אף מפחדים לצאת לעבוד, דבר הגורם להידרדרות חדה במצבם הכלכלי. הפגיעה היא קשה וחמורה, ומשפיעה על חיי היומיום, ומשפיעה לרעה גם על מצבם הכלכלי. על כך מתווסף הטיפול הנפשי-הפסיכולוגי היקר, וכך הם נותרים במלכוד ממנו אינם יכולים להיחלץ לבדם. --------------------------------- הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים והונחה על שולחן הכנסת ביום ב' בתמוז התשע"ג – 10.6.13 תיקון התוספת השנייה 1. בחוק ביטוח בריאות ממלכתי, התשנ"ד–1994, בתוספת השנייה, בסעיף 22(ד), בפסקה (6), בסופה יבוא "לעניין נפגע עבירת אלימות מתוך מניע גזעני, הטיפול יינתן ללא השתתפות עצמית של המטופל; בפסקה זו – "נפגע" – מי שנגרמה לו פגיעה בגוף, בחירות, או ברכוש, לרבות מי שנגרמה לו פגיעה כתוצאה מאיומים או סחיטה; "מניע גזעני" – מניע של גזענות כהגדרתה בסעיף 144א לחוק העונשין, התשל"ז–1977, לרבות עוינות כלפי ציבור מחמת דת, קבוצה דתית, מוצא עדתי, נטייה מינית או בשל היותם עובדים זרים."