הצעת חוק לדיון מוקדם

מספר פנימי: 481993 הכנסת התשע-עשרה יוזמים: חברי הכנסת חיים כץ מיקי רוזנטל אילן גילאון אורלי לוי אבקסיס שולי מועלם-רפאלי גילה גמליאל משה זלמן פייגלין דוד צור אמנון כהן דוד אזולאי מיכל רוזין מרב מיכאלי דב חנין פ/1367/19 הצעת חוק ביטוח בריאות ממלכתי (תיקון – זכות למכשיר ניידות קלנועית), התשע"ג–2013 דברי הסבר מטרת הצעת החוק היא הכרה על ידי משרד הבריאות בקלנועית כציוד רפואי לנכי שיתוק מוחין המתקשים בהליכה. נכי שיתוק מוחין הם בעלי מוגבלות רב תחומית ועליהם להתגבר לא אחת, על מכשולים אובייקטיבים כמו קשיים במוטוריקה עדינה, קשיים חושיים בראייה, שמיעה, דיבור, התמצאות במרחב ועוד. אולם, עבור נכי שיתוק מוחין, קיים קושי מהותי ועיקרי אשר ללא אמצעי חיצוני, לא יוכלו להתגבר עליו – הקושי ללכת ברגל. נפגעי שיתוק מוחין, נפגעים באופן חלקי או מלא בגפיהם וההליכה המאומצת גורמת להם נזק בלתי הפיך ומתקדם לשרירי הגוף, לעמוד השדרה ולעצמות השלד. עקב הקשיים בהליכה ואי-יכולת לשמור על שיווי משקל נפגעי שיתוק המוחין, מועדים ונפצעים, נוקעים ושוברים את עצמות הגפיים, עצמות האגן ועצמות הגולגולת והפנים. אשר על כן, עבור נכי שיתוק המוחין, הקלנועית היא תחליף לרגליים, ומהווה אמצעי הכרחי וחיוני לניידות אשר בלעדיו אין. זאת ועוד, לאחר הגיעם לבגרות, מואץ תהליך ההזדקקות לכסא גלגלים ממונע כי מצבם של נכי שיתוק מוחין הולך ומתדרדר כל הזמן. ככל שהם מתבגרים, כך המוגבלות הפיזית היא קשה יותר ומהווה חסם לפעילויות רבות שעבור אחרים מהוות שיגרה ומונעת השתלבותם בקהילה, בחברה ובתעסוקה. ההיזקקות לקלנועית עבורם היא כמו חמצן לנשימה. מדובר על כחמישים איש כאלה בשנה, החיים בקהילה. הקלנועית היא כלי עם מערכת הנעה חשמלית, במגוון דגמים וטווחים, המאפשר הגעה למקומות נגישים בקהילה ובתעסוקה. עלות הכלי לצרכן היא כעלות כסא גלגלים ממונע או פחות. יתרה מכך, משרד התחבורה, התשתיות הלאומיות והבטיחות בדרכים סיווג את הקלנועית ככסא גלגלים ממונע, ואף ועדות הניידות של משרד הבריאות והמוסד לביטוח לאומי, מכירות בנכה המגיע לבדיקה עם קלנועית כזקוק ומשתמש בכסא גלגלים. אי לכך, מוצע בהצעת חוק זאת, לכלול את הקלנועית ברכישת מכשירי שיקום במימון משרד הבריאות, בדומה למכשירים אחרים: כסאות גלגלים, כסאות שירותים, כסאות טיולונים, מנועים עזר לכיסאות גלגלים ידניים ועוד. שילוב בעלי מוגבלויות בחברה היא מטרה לאומית וערכית ראשונה במעלה. על החברה ומוסדות המדינה בראש ובראשונה, להיות עזר לנכה ולהעניק לו משהו חלף רגליו, כדי שיוכל להיכנס לבנק, לסופרמרקט, לבית הספר, למקום העבודה, לקלפי ועוד. אין זה מעט מהמעט שהמדינה תוכל לתת לנכה שיתוק מוחין, שתאפשר לו נגישות למקומות שזולתו מגיע אליהם בנקל. נגישות לסביבתו של האדם היא עבורו מפתח לשילוב אמיתי בחברה ולשוויון הזדמנויות. לנגישות פן חשוב נוסף והיא הנראות (visibility) של אנשים עם מוגבלות בחברה, עצם נוכחותם של אנשים עם מוגבלות בקהילה מביאה לכך שילדים כמבוגרים פוגשים ציבור זה ברמה החברתית המיידית. מכאן גם קצרה הדרך לשותפות והשתתפות רבה יותר בחיים הציבוריים והמקצועיים. כאמור, עבור נכי שיתוק המוחין, הקלנועית היא תחליף לרגלים, ומהווה אמצעי הכרחי וחיוני לניידות אשר בלעדיו אין. הצעת חוק זהה הונחה על שולחן הכנסת השמונה-עשרה על ידי חבר הכנסת אופיר אקוניס וקבוצת חברי הכנסת (פ/4576/18). --------------------------------- הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים והונחה על שולחן הכנסת ביום ב' בתמוז התשע"ג – 10.6.13 תיקון התוספת השלישית 1. בחוק ביטוח בריאות ממלכתי, התשנ"ד–1994, בתוספת השלישית, בסעיף 4(ב), בסופו יבוא: "22. מכשיר ניידות קלנועית לחולי שיתוק מוחין."