הצעת חוק לדיון מוקדם
מספר פנימי: 482466
הכנסת התשע-עשרה
יוזמים: חברי הכנסת נסים זאב
מירי רגב
פ/1389/19
הצעת חוק הגנה על ערכי מנהג, תרבות ומורשת, התשע"ג–2013
דברי הסבר
מטרת הצעת חוק זו היא להגן על ערכי מנהג, תרבות ומורשת לא מוחשיים שחולקים חברי קהילה במשך הדורות. ערכי מנהג, תרבות ומורשת לא מוחשיים הם פעילויות משותפות ומוסכמות המהוות מסגרת ומבנה לחיי קהילות. הפעילויות מחזקות את זהות חברי הקהילה הנוהגים במנהגים כקבוצה או כחברה, הן בזירה הציבורית והן בזירה הפרטית. ערכי מנהג, תרבות ומורשת לא מוחשיים מסורים מדור לדור, מחודשים ללא הרף על ידי קהילות וקבוצות בתגובה לסביבה, לאינטראקציה עם הטבע וההיסטוריה, ומספקים תחושה של זהות, המשכיות וכבוד לגוון התרבותי וליצירתיות האנושית. ערכים אלו מגבשים באופן מהותי את תפיסת הערכים היסודיים, ההיסטוריה והזיכרון של הקבוצה.
חשיבותם של מנהגים לזהות של קהילה ושל החברים בקהילה היא רבה. לדוגמא, ביהדות ההסתכלות ההלכתית על חלק מהמנהגים שהשתרשו (או "מנהגי ישראל") היא כבעלי תוקף הלכתי, כפי שכתוב בגמרא "מנהג דישראל – דינא". בישראל יש למנהג תוקף משפטי מחייב. המנהג מהווה מקור גם במשפט הבינלאומי הפומבי ומנהגים שונים מהווים ערכי יסוד חשובים גם אצל בני דתות שונות ובכלל זה גם אצל המוסלמים, הדרוזים והנוצרים.
אמנת האו"ם להגנה על ערכי תרבות לא מוחשיים משנת 2003 (The United Nations Convention For Safeguarding of the Intangible Caltural Heritage), נותנת עדיפות למנהגים חברתיים המסייעים לקהילה לחיזוק תחושת זהות והמשכיות עם העבר. האו"ם ראה צורך להגן על מנהגים חברתיים במסגרת הגנה על ערכי תרבות לא מוחשיים בעקבות הסכנות האורבות להכחדתם על ידי הגלובליזציה, המודרניזציה ודפוסי ההגירה. אמנת האו"ם משנת 2003 אומצה בגלל הצורך לשמר את המנהגים וערכי התרבות הלא מוחשיים מפני סכנות ההכחדה כדי להבטיח כבוד הדדי בין התרבויות והדתות המגוונות בעולם. האמנה נועדה להגן על מסורות נכחדות ומדגישה את חשיבות הבטחת ההמשכיות של מנהגים חברתיים. על אף שכיבוד מנהגים של קהילות עשוי להגביל את ההשתתפות לקבוצות מסוימות, האמנה מחייבת הגנה על ערכי התרבות הלא מוחשיים על ידי חינוך ממלכתי שיביא לכבוד והבנה של הציבור הרחב לערכי תרבות אלו ואמצעים משפטיים כדי להבטיח את הזכויות של הקהילה הדרושים עבור ביצוע מנהגים חברתיים, טקסים ואירועים חגיגיים. שורה של אמנות והחלטות בינלאומיות נוספות באות להגן על ערכים אלו, לדוגמה Universal Declaration of Human Rights, 1948 (G.A. Res. 217a (III)); United Nations Declaration on the Rights of Indigenous Peoples (G.A Res. 61/295 (2007); The United Nations Millennium World Peace Summit of Religious & Spiritual Leaders Commitment to Global Peace 2000; The Declaration and Programme of Action on a Culture of Peace (A/RES/53/243); Promotion of Interreligious Dialogue (2004) (A/RES/59/23).
במגילת העצמאות של מדינת ישראל נקבע:"בארץ ישראל קם העם היהודי, בה עוצבה דמותו הרוחנית הדתית והמדינית, בה חי חיי קוממיות ממלכתית, בה יצר נכסי תרבות לאומיים וכלל אנושיים והוריש לעולם כולו את ספר הספרים הנצחי". עובדה היסטורית זו חרותה בדברי הימים ובמשפט העמים המודרני.
המתח, הזלזול וחוסר הסובלנות בין המגזרים במדינת ישראל מחייבים חקיקה המסדרת ומגינה על ערכי מנהג, מורשת ותרבות המוגדרים לעיל אשר מהווים נדבך בסיסי של ערכי דת ותרבות, כבוד האדם וחירותו וערכי זכויות האדם כפי שמובאים במשפט העמים המופיעים כמפורט לעיל. המצב המשפטי היום איננו מספק הגנה לאזרחים אשר סובלים מהתקפות והסתה ציבורית נגד מגזר זה או אחר בגלל אורח חיים עם מנהגים שונים מהרוב השולט. הצעת חוק זו באה ראשית כל למנוע הסתה וחוסר סובלנות נגד אזרחים בשל אורח החיים המסורתי שלהם, להגביר את הכבוד ההדדי בחברה בין כל המגזרים ולספק הגנה במקרים של הפרת זכויות האדם במסגרות המפורטות.
הצעת חוק זו מתייחסת אך ורק למנהג, תרבות ומורשת התואמים את חוקי מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית, את חוקי זכויות האדם ואת דרישת הכבוד ההדדי בין קהילות, קבוצות ויחידים.
לפיכך מוצע בזה לקבוע את זכותו של כל אדם לנהל את חייו לפי ערכי המנהג, התרבות והמורשת שלו, להטיל חובה על המדינה לפעול להנחת הבנה וכיבוד לערכים אלו, ולקבוע עונש של עד שנת מאסר למי שמאיים או מסית למעשה אלימות, נזק או סיכון להמשך אורח החיים התקין של יחידים או קהילות לפי חוק זה.
הצעת חוק זהה הונחה על שולחן הכנסת השמונה-עשרה על ידי חבר הכנסת נסים זאב (פ/4118/18).
---------------------------------
הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים
והונחה על שולחן הכנסת ביום
ב' בתמוז התשע"ג – 10.6.13
מטרה 1. מטרתו של חוק זה, להגן על אורח החיים והזהות של חברי קהילה החולקים מנהגים וערכים משותפים במשך הדורות.
הגדרות 2. בחוק זה, "ערכי מנהג, תרבות ומורשת לא מוחשיים" – מנהגים תרבותיים או דתיים המסייעים לקהילה לחיזוק תחושת זהות והמשכיות, טקסים, אירועים חגיגיים או פעילויות משותפות המהווים מסגרת ומבנה לחיי קהילה, התנהגות חברתית בנושאי צניעות ויחסים בין המינים, מנהגים מיוחדים לגברים או לנשים בלבד, מסורות בכתב או מסורות שבעל-פה".
הזכות לערכי מנהג, תרבות ומורשת לא מוחשיים 3. (א) כל אדם בישראל זכאי לנהל את חייו על פי המנהגים הייחודיים המהווים חלק בלתי נפרד מזהותו וערכי הדת או התרבות של הקהילה שלו ובלבד שאינם עומדים בסתירה לחוקי וערכי מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית.
(ב) המדינה תפעל להנחלת הבנה וכיבוד של ערכי מנהג, תרבות ומורשת לא מוחשיים, בין היתר, על ידי לימודי החובה לסובלנות וכבוד הדדי במסגרות חינוכיות, בצה"ל ובמסגרת מוסדות תרבות הפועלים לפי חוק.
עונשין 4. המאיים או מסית למעשה אלימות, נזק או סיכון המשך אורח החיים התקין של יחידים או קהילות בהתאם לערכי התרבות, המנהג והמורשת הלא מוחשיים שלהם לפי חוק זה, דינו – מאסר שנה.
כתות 5. הוראות חוק זה לא יחולו על ערכי מנהג, תרבות ומורשת לא מוחשיים של כתות.
ביצוע ותקנות 6. שר המשפטים אחראי על ביצוע חוק זה והוא רשאי, בהסכמת שר התרבות והספורט והשר לשירותי דת ובאישור ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת, להתקין תקנות לביצועו, לרבות קביעת מרכיביהם של כתות לפי חוק זה.