הצעת חוק לדיון מוקדם
מספר פנימי: 478861
הכנסת התשע-עשרה
יוזמים: חברי הכנסת דוד אזולאי
יעקב מרגי
נסים זאב
משולם נהרי
יצחק וקנין
יצחק כהן
פ/1366/19
הצעת חוק המים (תיקון – תעריף ארצי אחיד, הרכב המועצה ופיקוח ציבורי), התשע"ג–2013
תיקון סעיף 2
1.
בחוק המים, התשי"ט–19591 (להלן – החוק העיקרי), בסעיף 2, במקום "מוסדרים או מותקנים" יבוא "מוסדרים, מותקנים או מותפלים".
תיקון סעיף 112
2.
בסעיף 112(א) לחוק העיקרי –
(1) אחרי "הרשות הממשלתית רשאית" יבוא "באישור ועדת הכספים של הכנסת,";
(2) המילים "או לגבי אזור פלוני או לגבי סוג ספקים פלוני" – יימחקו, ובסופו יבוא "ובלבד שהתעריפים שתקבע מועצת הרשות הממשלתית, באישור ועדת הכספים של הכנסת, יהיו שוויוניים ואחידים, ורשאית היא, לעניין זה, לקבוע כל הוראה."
תיקון סעיף 124טו
3.
בסעיף 124טו(א) לחוק העיקרי –
(1) ברישה, במקום "משמונה" יבוא "מ-13";
(2) אחרי פסקה (7) יבוא:
"(8) נציג מרכז השלטון המקומי;
(9) נציג תאגידי מים וביוב שייבחר בהחלטת רוב תאגידי המים והביוב בישראל;
(10) נציג גוף ציבורי שענינו בשמירת איכות הסביבה, שיבחר השר להגנת הסביבה מתוך הגופים המנויים בחלק א' שבתוספת לחוק ייצוג גופים ציבוריים שעניינם בשמירת איכות הסביבה (תיקוני חקיקה), התשס"ג–20022;
(11) שני נציגים של ארגוני צרכנות כמשמעותם בסעיף 31(ג) לחוק הגנת הצרכן, התשמ"א–19813."
תיקון חוק תאגידי מים וביוב
4.
בחוק תאגידי מים וביוב, התשס"א–20014, בסעיף 102 –
(1) בסעיף קטן (א), אחרי "מועצת הרשות" יבוא "באישור ועדת הכספים של הכנסת,";
(2) בסעיף קטן (ב), בסופו יבוא "בשים לב להוראות סעיף 112 לחוק המים, התשי"ט–19595, לעניין קביעת תעריפים אחידים ושוויוניים ככל האפשר."
דברי הסבר
מועצת הרשות הממשלתית למים ולביוב (להלן – מועצת הרשות), הוקמה בחוק ההסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי תקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2006), התשס"ו–2006 (ס"ח התשס"ו, עמ' 331). עד להקמתה, נקבעו התעריפים למים בתקנות, באישור ועדת הכספים של הכנסת. כיום, אחד מתפקידי הרשות הוא קביעת תעריפים והיטלים לשימושי המים השונים ללא צורך בקבלת אישור כלשהו או פיקוח פרלמנטרי.
לאור ההשפעה הגדולה שיש לקביעה ושינוי של תעריפי המים על חייהם של כלל האזרחים במדינה ועל מדיניות הממשלה בנוגע להעדפת הפריפריה לעומת המרכז, מוצע לתקן את חוק המים, התשי"ט–1959 (להלן – חוק המים), כך שקביעת התעריפים כאמור תיעשה באישורה של ועדת הכספים של הכנסת.
כמו כן, מבקשת הצעת החוק ליישם את האמור בסעיפים 1 ו-3 לחוק המים, הקובעים כי "מקורות המים שבמדינה הם קנין הציבור, נתונים לשליטתה של המדינה ומיועדים לצרכי תושביה ולפיתוח הארץ", "כל אדם זכאי לקבל מים ולהשתמש בהם...", ולקבוע שמועצת הרשות תקבע תעריפי מים ארציים, שוויוניים ואחידים בכל האזורים.
הצעת החוק מציעה למעשה לקבוע כי אף אם מחיר המים שייקבע יביא בחשבון את כל התנאים האובייקטיבים שאינם קשורים בצרכן ואינם בשליטתו (למשל אפשרויות הפקה עצמית, אורך רשת, טופוגרפיה וכד') יהיו התעריפים אחידים בכל הארץ, משום שאין זה סביר להטיל על צרכן באזור אחד תשלום גדול יותר מהתשלום שמשלם רעהו, צרכן באזור אחר, עבור אותו מצרך, על אחת כמה וכמה כשמדובר במשאב שהוא קנין ציבורי הנתון לשליטת המדינה. הבחנה פסולה זו בגובה התעריפים שמשלמים צרכנים שונים מקבלת משנה תוקף כאשר עלול להיווצר מצב לפיו הצרכנים בפריפריה ישלמו יותר מאלה הגרים במרכז הארץ.
בנוסף, מבקשת הצעת החוק לקבוע שמועצת הרשות תהיה מגוונת יותר בהרכבה, כך שתכלול גם נציג של מרכז השלטון המקומי, נציג של תאגידי המים והביוב, נציג גוף ציבורי שעניינו בשמירת איכות הסביבה, ושני נציגים של ארגוני צרכנות. באופן זה, ניתן יהיה להבטיח פיקוח ציבורי נאות של הכנסת על קביעת תעריפי המים, ולמנוע פגיעה אפשרית בשכבות החלשות.
הצעת חוק זהה הונחה על שולחן הכנסת השמונה-עשרה על ידי חבר הכנסת דוד אזולאי (פ/1919/18).
הצעות חוק דומות בעיקרן הונחו על שולחן הכנסת השמונה-עשרה על ידי חבר הכנסת אורי מקלב (פ/411/18), על ידי חברת הכנסת מירי רגב (פ/1713/18) ועל ידי חבר הכנסת יעקב אדרי (פ/1793/18).
---------------------------------
הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים
והונחה על שולחן הכנסת ביום
ב' בתמוז התשע"ג – 10.6.13