הצעת חוק לדיון מוקדם
מספר פנימי:479400
הכנסת התשע-עשרה
יוזמים: חברי הכנסת נחמן שי
רוברט אילטוב
פ/1390/19
הצעת חוק להחלפת המונח מעביד וחובת שימוש במונח מעסיק (תיקוני חקיקה), התשע"ג–2013
החלפת מונח
1.
בכל אחד מהחוקים המפורטים בתוספת, בכל מקום –
(1) במקום "מעביד" יבוא "מעסיק;
(2) במקום "למעביד" יבוא "למעסיק";
(3) במקום "ומעביד" יבוא "ומעסיק";
(4) במקום "המעביד" יבוא "המעסיק";
(5) במקום "במעביד" יבוא "במעסיק";
(6) במקום "כמעביד" יבוא "כמעסיק";
(7) במקום "שמעביד" יבוא "שמעסיק";
(8) במקום "ממעביד" יבוא "ממעסיק";
(9) במקום "והמעביד" יבוא "והמעסיק";
(10) במקום "שהמעביד" יבוא "שהמעסיק";
(11) במקום "שלמעביד" יבוא "שלמעסיק";
(12) במקום "ולמעביד" יבוא "ולמעסיק";
(13) במקום "מהמעביד" יבוא "מהמעסיק";
(14) במקום "מעבידו" יבוא "מעסיקו";
(15) במקום "למעבידו" יבוא "למעסיקו";
(16) במקום "ממעבידו" יבוא "ממעסיקו";
(17) במקום "כמעבידו" יבוא "כמעסיקו";
(18) במקום "שמעבידו" יבוא "שמעסיקו";
(19) במקום "ומעבידו" יבוא "ומעסיקו";
(20) במקום "מעבידה" יבוא "מעסיקה";
(21) במקום "למעבידה" יבוא "למעסיקה";
(22) במקום "כמעבידה" יבוא "כמעסיקה";
(23) במקום "ומעבידם" יבוא "ומעסיקם";
(24) במקום "למעבידם" יבוא "למעסיקם";
(25) במקום "העבדה" יבוא "העסקה";
(26) במקום "להעבדה" יבוא "להעסקה";
(27) במקום "העבדת" יבוא "העסקת";
(28) במקום "להעבדת" יבוא "להעסקת";
(29) במקום "כהעבדה" יבוא "כהעסקה";
(30) במקום "להעבדתו" יבוא "להעסקתו";
(31) במקום "העבדתם" יבוא "העסקתם";
(32) במקום "העבדתו" יבוא "העסקתו";
(33) במקום "להעבדתו" יבוא "להעסקתו";
(34) במקום "להעבידו" יבוא "להעסיקו";
(35) במקום "להעביד" יבוא "להעסיק";
(36) במקום "שהעבידו" יבוא "שהעסיקו";
(37) במקום "העבדתה" יבוא "העסקתה";
(38) במקום "העבדתן" יבוא "העסקתן";
(39) במקום "שהעביד" יבוא "שהעסיק";
(40) במקום "להעבידה" יבוא "להעסיקה";
(41) במקום "העביד" יבוא "העסיק";
(42) במקום "שהעבדתו" יבוא "שהעסקתו";
(43) במקום "מעבידים" יבוא "מעסיקים";
(44) במקום "המעבידים" יבוא "המעסיקים";
(45) במקום "שמעבידים" יבוא "שמעסיקים";
(46) במקום "והמעבידים" יבוא "והמעסיקים";
(47) במקום "ומעבידים" יבוא "ומעסיקים";
(48) במקום "למעבידים" יבוא "למעסיקים";
(49) במקום "שהמעבידים" יבוא "שהמעסיקים";
(50) במקום "במעבידים" יבוא "במעסיקים";
תוספת
(סעיף 1)
1.
חוק שעות עבודה ומנוחה, התשי"א–19511;
2.
חוק חופשה שנתית, התשי"א–19512;
3.
חוק עבודת הנוער, התשי"ג–19533;
4.
חוק החניכות, התשי"ג–19534;
5.
חוק אירגון הפיקוח על העבודה, התשי"ד–19545;
6.
חוק עבודת נשים, התשי"ד–19546;
7.
חוק הגנת השכר, התשי"ח–19587;
8.
חוק פיצויי פיטורים, התשכ"ג–19638;
9.
חוק שירות עבודה בשעת חירום, התשכ"ז–19679;
10.
חוק בית הדין לעבודה, התשכ"ט–196910;
11.
חוק דמי מחלה, התשל"ו–197611;
12.
חוק שכר מינימום, התשמ"ז–198712;
13.
חוק עובדים זרים, התשנ"א–199113;
14.
חוק העסקת עובדים על ידי קבלני כח אדם, התשנ"ו–199614;
15.
חוק שכר שווה לעובדת ולעובד, התשנ"ו–199615;
16.
חוק הגנה על עובדים (חשיפת עבירות ופגיעה בטוהר המדיות או במינהל התקין), התשנ"ז–199716;
17.
חוק למניעת הטרדה מינית, התשנ"ח–199817;
18.
חוק שוויון ההזדמנויות בעבודה, התשמ"ח–198818;
19.
חוק הודעה מוקדמת לפיטורים ולהתפטרות, התשס"א–200119;
20.
חוק הודעה לעובד (תנאי עבודה), התשס"ב–200220;
21.
חוק גיל פרישה, התשס"ד–200421;
22.
חוק הגנה על עובדים בשעת חירום, התשס"ו–200622;
23.
חוק להגברת האכיפה של דיני העבודה, התשע"ב–201123.
דברי הסבר
מטרתו של החוק המוצע להחליף את המונח "מעביד" במונח "מעסיק", בכל חיקוק, בתחום דיני העבודה ויחסי העבודה, בו מוזכר המונח "מעביד" ולחייב את השימוש במונח "מעסיק" ולא "מעביד" בחקיקה ראשית.
חוקי מדינת ישראל בהקשר של יחסי עבודה מכנים את מי שמספק עבודה במילים "מעביד". מדובר בתרגום לא מוצלח לעברית של המילה האנגלית EMPLOYER, שיכולה להיות מתורגמת באופן טוב יותר ובלי לשנות את המהות למילה – "מעסיק".
המונח "מעביד" בחוקי מדינת ישראל איננו משקף את יחסי העבודה, עולם העבודה ואת המציאות העסקית בעולם כיום. זהו מונח אנכרוניסטי שיש לו קונוטציה שלילית לימים חשוכים בהיסטוריה האנושית של אדון ועבד. יחסי העבודה ראויים לשפה אחרת ולהעברת מסר נורמטיבי שונה של הצדדים למערכת יחסי העבודה.
המילה "מעביד" מכניסה, כשלעצמה, אלמנט של כוחניות למערכת יחסי העבודה שלא לצורך. היא דרה בכפיפה אחת עם שוק עבודה, הנעדר תנאי עבודה מינימאליים, בה שולטים השררה, העריצות, העושק, הניצול והקיפוח.
כידוע, במדינת ישראל קיימת רשת ביטחון של חוקי מגן וזכויות סוציאליות ענפה, המכסה קשת זכויות רחבה ביותר, שמהווה אך את רצפת הזכויות. בפועל, מרבית העובדים במשק מועסקים בתנאים טובים יותר מאלו שמעניקה להם רשת הביטחון המינימאלית, בין אם כתוצאה מהסכמים קיבוציים וצווי הרחבה ובין אם כתוצאה מחוזים אישיים.
את הפער, הקיים בין כוחו של המעסיק לבין כוחם של העובדים (לא בכל הענפים במשק) ממלאים רשויות השלטון השונות ובהם משרדי הממשלה והכנסת שבעשור האחרון יזמה גל של חקיקת עבודה לטובת העובדים; ארגוני העובדים (שלאחרונה עלה מספרם לשלושה); ארגונים חברתיים שונים וכמובן שבית הדין לעבודה, שנגיש היום יותר מתמיד לעובדים ולזכויותיהם.
במציאות זו יש לעובדים כוח מיקוח רב יותר והם חופשיים לנהל משא ומתן על תנאי העסקתם כשברשותם נשק עוצמתי ביותר של נקיטה בצעדים ארגוניים.
לפיכך מוצע לבצע שינוי בכל החוקים בהם מופיעות המילים "מעביד" או "מעבידים" ולהחליפן במילים "מעסיק" או "מעסיקים" בהתאמה.
כאמור, אין מדובר בעניין סמנטי בלבד, אלא בנושא טעון שיש לו השלכות בשיח החברתי והכלכלי וליחסי העבודה במשק. יש לציין, כי בחוקים מסוימים כבר מופיעות המילים מעסיקים ולא מעבידים ובחלק מהחוקים שתי המילים גם יחד.
הצעת חוק דומה בעיקרה הונחה על שולחן הכנסת השמונה-עשרה על ידי חברי הכנסת נחמן שי ורוברט אילטוב (פ/2598/18).
---------------------------------
הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים
והונחה על שולחן הכנסת ביום
ב' בתמוז התשע"ג – 10.6.13