קטע מדברי הכנסת

הצעת חוק לימוד חובה (תיקון מס' 32) (גיל), התשע"ג–2013 [רשומות (הצעות חוק, חוב' כ/504).] (קריאה ראשונה) היו"ר יוני שטבון: חברי חברי הכנסת, אנחנו נעבור להצעת החוק הבאה: הצעת חוק לימוד חובה (תיקון מס' 32), של חברת הכנסת עדי קול וקבוצת חברי הכנסת. תציג את הצעת החוק חברת הכנסת עדי קול. בבקשה. עדי קול (יו"ר הוועדה לפניות הציבור): הצעת החוק מבקשת לעשות - - - היו"ר יוני שטבון: בבקשה. עדי קול (יש עתיד): הצעת החוק מבקשת לעשות תיקון בחוק לימוד חובה, שקובע שגילו של אדם ייקבע לצורך משרד החינוך, אם הוא הגיע לגיל, בשנה האזרחית לפני התאריך א' בטבת. א' בטבת הוא שריד היסטורי משנת 1959, שנקבע מסיבה לא ברורה, ויוצר בעיה של חוסר ודאות וחוסר עקביות לגבי רישום לבתי-ספר. התאריך העברי קבוע, התאריך הלועזי משתנה, ולכן כל שנה בדצמבר, ילדי סוף דצמבר מצד אחד אינם יודעים מראש אם יוכלו להירשם לבית-ספר, ומצד שני תמיד נשארת קבוצה של ילדים שלא יכולים לעלות יחד עם חבריהם לאותה שנה אזרחית, שנת לידה – לעלות כיתה. השנה למשל, א' בטבת יוצא 7 בדצמבר. זה אומר שילדים שנולדו ב-21 הימים האחרונים לשנה לא עולים יחד עם בני כיתתם כיתה ולא נכנסים למערכת החינוך. הבקשה של הצעת החוק היא להסדיר את הנושא הזה: במקום א' בטבת לקבוע 31 בדצמבר. זאת אומרת שהגיל ייקבע לפי השנה האזרחית. כמעט כל התאריכים במערכת החינוך נקבעים היום לפי לוח השנה האזרחי. התחלנו ללמוד ב-1 בספטמבר, היום 27 באוגוסט. החגים נקבעים על-פי התאריך הלועזי. כל מה שאני מנסה לעשות זה ליצור איזשהו סדר. משרד החינוך תומך בהצעה הזאת. הוא אומר שנוצר לו עומס רב, הוא צריך כל שנה להודיע – רוב הציבור לא חי לפי התאריך הדתי, העברי. ולכן כל שנה הוא צריך להודיע להורים מתי ומי יכול להיכנס ולהירשם. למעשה, זה נותן פתרון לילדי סוף דצמבר ויוצר עקביות ואחידות בתאריכים. תודה. היו"ר יוני שטבון: תודה רבה לחברת הכנסת עדי קול. נעבור לדיון בהצעת החוק. ראשון הדוברים, חבר הכנסת ישראל אייכלר – אינו נוכח; חבר הכנסת מנחם אליעזר מוזס – אינו נוכח; חבר הכנסת אראל מרגלית – אינו נוכח; חבר הכנסת יעקב מרגי – אינו מעוניין לדבר; חבר הכנסת איציק שמולי – אינו נוכח; חבר הכנסת נסים זאב, בבקשה. חבר הכנסת נסים זאב. יעקב מרגי (ש"ס): הוא רצה לוותר, אבל - - - עדי קול (יש עתיד): אבל גם הפעם לוותר? יעקב מרגי (ש"ס): ביקשו ממנו - - - עדי קול (יש עתיד): - - - יעקב מרגי (ש"ס): הוא נענה לקריאות שלכם. נסים זאב (ש"ס): אדוני היושב-ראש, הצגת הדברים, איך שהייתה כאן, זה פשוט לא יאומן. כאילו באים לעשות אתנו איזה חסד. יש פה איזו מדינה מפגרת שלא יודעת להבחין בין תאריך לועזי לתאריך עברי, וכולם צריכים ללכת אחרי התארך הלועזי. לא הבנתי – מי שלא יודע לוח שנה עברי, בשביל מה הוא חי במדינת ישראל בכלל? מדינת היהודים. אז א' בטבת נקבע. ואני רוצה לומר לכם משהו: שאתם לא כל כך בקיאים בסוגיה הזאת. תמיד משרד החינוך התחשב בילדים שנולדו בא' בטבת לבין ה-1 בשנה הבאה לפי התאריך הלועזי. היו להם פחות או יותר ימים של תמרון. ואז היה מבחן – הייתה ועדת חריגים, ואמרו: מי שנולד קצת לפני או קצת אחרי, אנחנו יכולים להתחשב, אם זה פחות או יותר במהלך חודש דצמבר. עכשיו אתם באים ואומרים: לא, מה שקובע פה זה 31 בדצמבר, או 1 בינואר. אז אני רוצה להבין, היום הזה משנה את גיל הילד? כן. מבחינתך, כן. זאת אומרת, זה קריטי, זה גורלי. היום הזה, או השעות – תלוי מתי הוא נולד, לפני 00:00 בלילה, דקה לפני, או 00:01. זה משנה. שתי הדקות האלה משנות את הגיל של הילד, מה לעשות? פה הוא שייך לשנת, נגיד, 2008, ופה – 2009. אז אני רוצה - - - עדי קול (יש עתיד): אבל פה דצמבר זו אותה שנה. א' בטבת, ב' בטבת. נסים זאב (ש"ס): אבל אני רוצה לומר, כל מה שיש בו ריח של סממן יהודי, עברי, אתם מנסים למחוק אותו. למה? עדי קול (יש עתיד): זה לא סממן. נסים זאב (ש"ס): אז אני רוצה לומר, בואו, נשאיר את זה בתאריך העברי ונאמר: מ-1, מא' בטבת, עד 15, עד ט"ו בטבת למשל, מי שנולד בין א' בטבת לט"ו בטבת – נאפשר לאותה ועדת חריגים שילד שנולד בתאריך הזה, לפי הכישורים שלו הוועדה הזאת תקבע אם הוא יישאר בגן-חובה או שהוא יעלה לכיתה א'. זה דבר מעשי. זה דבר שיכול באמת לתרום לחינוך של ילדי ישראל. אבל התאריך הלועזי – אנחנו בעצם רוצים למחוק מהלקסיקון שלנו את התאריך העברי. ולכן אדוני היושב-ראש, אני לא חושב שהבית היהודי יכול להצביע בעד חוק כזה. אני לא יכול להאמין. אני מבקש מהכנסת, כנואם היחידי בחוק הזה – לא? או שיש עוד מישהו אחרי שיחזק את דברי? היו"ר יוני שטבון: אחריך יש את החבר שלך, חבר הכנסת משה גפני. נסים זאב (ש"ס): משה גפני, שיחזק את דברי, וישכנע את החברים פה שהתאריך העברי חייב להישאר. זה לא רק משהו סימבולי, רק כדי לדעת שזה סמלי, שלא נשכח בין התאריך – אם הילד שייך לשנה זו או לשנה אחרת. יש איזה דבר מאוד ערכי, שורשי, בתאריך העברי, ואני חושב שחייבים להשאיר את זה. היו"ר יוני שטבון: תודה רבה לחבר הכנסת נסים זאב. יעלה חבר הכנסת משה גפני, ואחריו – חבר הכנסת אורי מקלב. בבקשה. משה גפני (יהדות התורה): אדוני היושב-ראש - - - מאיר פרוש (יהדות התורה): מה יצביע דב ליפמן? משה גפני (יהדות התורה): מה? מאיר פרוש (יהדות התורה): חבר הכנסת דב ליפמן, מה יצביע? חבר הכנסת דב ליפמן, מה יצביע במקרה הזה? היו"ר יוני שטבון: בבקשה, שלוש דקות. משה גפני (יהדות התורה): אדוני היושב-ראש, פעם בחלם הייתה בעיה בגשר. הגשר היה רעוע. היו עוברות שם המכוניות והיו נופלות לנהר. זאת אומרת, המכוניות היו נופלות לנהר. ישבו חכמי חלם והחליטו איך פותרים את הבעיה: בונים בית-חולים בנהר למטה, כדי שאם מישהו נופל, יוכלו לטפל בו מייד. חברת הכנסת עדי קול - - - עדי קול (יש עתיד): עדי, לא עדי. משה גפני (יהדות התורה): התכוונתי עדי. אמרתי גם בקריאה הטרומית, יש דברים שאני לא חולק עליך. אבל עכשיו את עושה טעות גדולה, לא בגלל החוק הזה אלא בגלל חוכמת החלם הזאת, של לבנות בית-חולים כשיש בעיה כשהגשר רעוע. יש בעיה במערכת החינוך במדינת ישראל. יש בעיה ממש במערכת החינוך של מדינת ישראל, במערכת החינוך היהודית. אני לא מדבר על עמים אחרים שגם נמצאים במערכת החינוך במדינת ישראל. ילדים גדלים, לא יודעים מהחגים, לא יודעים מכל מה שמתרחש בעם היהודי. מפסיקים לאט-לאט ללמוד את ההיסטוריה של העם היהודי. מה שלמדו פעם, לפני 20 שנה, 30 שנה, בחינוך הממלכתי, לא לומדים היום. לא יודעים למה אנחנו כאן. אנחנו נמצאים במצב שגדל דור, והדור הזה לא יודע למה הוא חי בישראל. הוא מאבד את הזהות שלו, את הזהות היהודית. הוא מאבד את הסממנים היהודיים. אני מדבר על מערכת החינוך הממלכתית. בחינוך הדתי זה לא ככה. מערכת החינוך הממלכתית מאבדת את הנוער לחלוטין. כל שנה שעוברת פחות ילדים יודעים – למה הוא יהודי? במה הוא יהודי? הוא לא מתחנך על זה. הוא לא יודע מה זה. הוא לא מכיר את החגים, מכיוון שמתרחקים מהעניין הזה. אם ספטמבר רחוק מחודש תשרי – וזה תלוי בתאריך הלועזי – הוא מתרחק לחלוטין. ואם זה קרוב לחודש תשרי, הוא לא יכול ללמוד על החגים לחלוטין. באה חברת הכנסת עדי קול ואומרת: מכיוון שהכול רעוע – איך היא הסבירה קודם? עופר, אתה מפריע. אני מדבר אתה. אם היא לא רוצה לשמוע אז לא, אני לא מכריח. עדי קול (יש עתיד): רוצה. רוצה לשמוע. משה גפני (יהדות התורה): מה היא הסבירה בדברי ההסבר של הצעת החוק, כשהיא ביקשה את התמיכה? היא אמרה: בלאו הכי הכול נעשה על-פי התאריך הלועזי. מה זה א' טבת? א' טבת זה דבר שהיה פעם. היה פעם, היא אמרה. מה זה א' טבת היה פעם? יש ציבור בישראל, יהודי, שחי על-פי א' טבת, חי על-פי א' תשרי, הוא יודע שי' תשרי זה יום כיפור. יש נוער בישראל, תתפלאי לשמוע, שאצלו החיים הולכים לפי תשרי, חשוון, כסלו, טבת. כשבאים ואומרים לי: מזל טוב, יש לך יום הולדת, אני מסתכל על האנשים: רגע, מה אתם מבלבלים במוח? איזה יום הולדת יש לי היום? אומרי לי: לפי הלועזי. כאילו אני חי בקונגו, כאילו אני חי בארצות-הברית. אני חי בישראל, נולדתי בארץ. אני נולדתי לתוך מדינה יהודית. באה חברת הכנסת עדי קול, שהיא חברת כנסת רצינית, ואומרת: יש בעיה, הכול הולך על-פי התאריך הלועזי. אז בואו ניקח את הדבר שעוד השתייר מכל העניין הזה, את תאריך הלידה, מתי שהוא נולד, וגם אותו נהפוך ללועזי. במקום לבוא ולהגיד, אם היית מציעה – ויש לך אומץ הרי להציע דברים – תבואי ותציעי - - - יעקב מרגי (ש"ס): מי שבר את הלוחות? משה גפני (יהדות התורה): המנהל. לבוא ולהציע: אנחנו נמצאים במדינה יהודית, אנחנו רוצים שהנוער יתחנך על-פי המסורת היהודית. לא שיהיה דתי – שידע למה הוא כאן, שידע מה זה יהודי, שיידע מה זה יהדות. אני לא יודע, כנראה שאני לא אצליח לשכנע, אני אבל פונה לחברי הכנסת הדתיים והמסורתיים שנמצאים במליאה להצביע נגד החוק הזה, ואני אגיד לכם למה: אנחנו, בחוק הפשוט הזה, שנדע שאנחנו, חברי הכנסת המסורתיים והדתיים, נותנים יד למחיקת הזהות היהודית של מדינת ישראל. זו תחילת הדרך. במקום לשנות את פתיחת שנת הלימודים, שזה יהיה בא' באלול, שתאריך הלידה יהיה לפי התאריך העברי, שתאריך הרישום יהיה לפי התאריך העברי - - היו"ר יוני שטבון: בבקשה, חבר הכנסת גפני. משה גפני (יהדות התורה): - - שאנחנו נהיה מדינה שמכבדת את עצמה - - היו"ר יוני שטבון: חבר הכנסת גפני, נא לסיים בבקשה. משה גפני (יהדות התורה): - - ולא הופכת להיות למרמס. היו"ר יוני שטבון: נא לסיים בבקשה, חבר הכנסת גפני. אלעזר שטרן (התנועה): גפני, למה אתה עושה מזה עניין של דתיים ומסורתיים? אסור לך. אתה פוגע בטון הדברים שלך בתוכן. זה לא קשור לדתיים ומסורתיים, זה קשור לכולנו. משה גפני (יהדות התורה): לא, ראיתי שאני לא משכנע. היו"ר יוני שטבון: אבל אנחנו רוצים להתקדם עם הצעת החוק. משה גפני (יהדות התורה): אתה יודע מה? אני חוזר בי. היו"ר יוני שטבון: חבר הכנסת גפני, רק תסיים. משפט אחרון בבקשה ולסיים. בבקשה. משה גפני (יהדות התורה): משפט אחרון. אתה צודק, אלעזר. חבר הכנסת שטרן, אתה צודק. אני חוזר בי. אני פונה לחברת הכנסת עדי קול ולכל חברי הכנסת שנוכחים באולם להתנגד להצעת החוק הזאת, ונחתום כולנו על הצעת חוק שהכול יתנהל על-פי התאריך העברי. תודה רבה. היו"ר יוני שטבון: תודה רבה לחבר הכנסת גפני. יעלה חבר הכנסת אורי מקלב, בבקשה. אחרון הדוברים. מאיר פרוש (יהדות התורה): אפשר להציע שנשות הכותל יגיעו ב-1 בחודש, בתאריך הלועזי? אורי מקלב (יהדות התורה): מכובדי השר, חברי חברי הכנסת, לא להאמין – אפילו דבר פשוט אחד, שמנסים חברי כנסת להעביר איזה מסר מאוד מאוד פשוט, משהו שצריך לייחד אותנו ולאחד אותנו, גם את זה לא מצליחים להעביר כאן בכנסת. לבוא ולהגיד שאנחנו לא מדברים על שום דבר שקשור לדת, שקשור להלכה. גם השם של החודש אין בו שום דבר עברי. גם השם של החודש – אם זה חודש טבת או חודש תמוז שאנחנו נמצאים עכשיו – זה מגיע בכלל מעולי בבל, משפת הבבלי. טבת זה לא לטבוע בבוץ; לא ניכנס לזה. לא מדברים על שום דבר, מדברים על לוח עברי, משהו ייחודי שיש רק לעם היהודי. אין עוד אומה שיש לה לוח עברי, שהם קובעים את החגים שלהם ואת ההתנהלות שלהם לפי מערכת הלבנה, מערכת הירח, בשונה מכל העמים, שמתנהלים רק לפי מערכת השמש. כשאנחנו רוצים לקבוע את החגים שלנו, אם זה פסח באביב, אם זה חגים אחרים – את הלוח העברי אנחנו מתאימים לפי מערכת הלבנה, בשונה, נניח, מהרמדאן שפעם יכול לצאת בחורף ופעם יכול לצאת בקיץ. יש עוד סממן אחד – יש בזה הרבה חוכמה; דבר מאוד מאוד ייחודי לעם ישראל, גם מאפיין את עם ישראל. אי-אפשר להאריך בגלל הזמן הקצר. אנחנו באים ואומרים, בגלל הבורות – וכאן אני פונה גם לחברת הכנסת עדי קול. אני יודע שהמקור שלך זה בגלל שהיום אנשים וילדים לא יודעים הה יום-ההולדת בתאריך העברי שלהם. שואלים אנשים מה התאריך היום – רובנו לא יודעים; אולי בכנסת ישראל קצת. אבל כשאנחנו שואלים אדם מה תאריך הלידה שלו, מתי יום-ההולדת שלו, הוא לא יודע את התאריך העברי שלו. אז במקום לשפר את המצב הזה, במקום שאנחנו נשלח מכתבים הביתה ואנשים יראו פתאום שהילד נולד בכך וכך בטבת או בכך וכך באלול ויסתכל בלוח ויראה מה זה אומר התאריך הזה ומה זה אומר התאריך האחר, אנחנו גם את זה רוצים להשיל מאתנו, כל סממן יהודי וייחודי. אין בזה שום השלכה על רישום לגני-הילדים. זה איזה מיתוס שנוצר, כאילו שמפסידים משהו בגלל א' בטבת או בגלל שזה 31 בדצמבר. אין בזה שום דבר. הדוגמה שאת הבאת, חברת הכנסת עדי קול, היא בדיוק הפוכה. אמרת שהשנה א' בטבת זה ב-7 בדצמבר. זה לא הקובע, הקובע זה יום הלידה. ונניח – זה קורה בדיוק הפוך – נניח שהילד נולד בא' בטבת, שהוא 7 בדצמבר. מה יקרה? לא נרשום אותו; הוא נולד לא בא' אלא בב' – אנחנו לא נרשום אותו. בשונה, אם זה יהיה ב-31, הוא כבר לא יכול להירשם. את ככה גורמת לו שהוא נכנס לשנת הלימודים וכך את מקצרת. זה אותם ימים שמסתדרים, זה רק מיתוסים, כמו שגם כתוב בדברי ההסבר לגבי מס הכנסה – אני כאן מסיים. בנושא הזה אין שום השלכה לא למס הכנסה ולא לתאריך. אנחנו גורמים לכך שאנשים לא יוכלו להסתכל בלוח, לא ידעו למדוד ולהסתכל מה אומר התאריך העברי שלהם והתאריך הלועזי שלהם. גם בנושא הזה, במקום שעכשיו נעצים את הדבר הזה אנחנו משילים מעצמנו את הכול כדי להקל על המחשבה שאדם לא יוכל – הורים לא יוכלו להיכנס ללוח ולראות מה התאריך העברי מול התהליך הלועזי. היו"ר יוני שטבון: תודה רבה לחבר הכנסת אורי מקלב. חברי חברי הכנסת, נעבור להצבעה. הצעת חוק לימוד חובה (תיקון מס' 32), של חברת הכנסת עדי קול וקבוצת חברי הכנסת. מי בעד? מי נגד? בבקשה. הצבעה מס' 23 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 31 נגד – 13 נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק לימוד חובה (תיקון מס' 32), התשע"ג–2013, לוועדת החינוך, התרבות והספורט נתקבלה. היו"ר יוני שטבון: בעד – 31, נגד – 13, אין נמנעים. הצעת החוק תעבור לוועדה המוסמכת, שהיא ועדת החינוך, התרבות והספורט. קריאה: ועדת המדע. היו"ר יוני שטבון: זו הצעת חוק פרטית שהולכת לקריאה ראשונה. זה הולך לוועדה שהיא התחילה בה – ועדת החינוך.