הצעת חוק לדיון מוקדם

מספר פנימי: 482374 הכנסת התשע-עשרה יוזמים: חברי הכנסת יצחק וקנין נסים זאב אמנון כהן אברהם מיכאלי יצחק כהן אריאל אטיאס יעקב מרגי משולם נהרי זבולון קלפה פ/1421/19 הצעת חוק לעידוד השקעות הון בחקלאות (תיקון – חקלאות בת קיימא), התשע"ג–2013 דברי הסבר החקלאות מייצרת מזון, סיבים, נוף, איכות סביבה וערכים שבין אדם לאדמתו, לרבות, ערכי תרבות, מורשת וחינוך. לחקלאות תרומה משמעותית ביותר לחברה ולמשק הישראלי: החקלאות מספקת ומייצרת מזון טרי, בריא, איכותי מגוון ובעלות סבירה בכל ימות השנה, לאוכלוסיה המקומית ולייצוא; החקלאות תורמת לפיתוח מעגלים כלכליים נוספים של תשומות ועיבוד תוצרת; החקלאות תורמת להתיישבות ופיתוח הכפר, לחיזוק הפריפריה ולהטמעת ערכים שבין אדם לאדמתו. על פי תפיסה זו, החקלאים הינם נאמנים של הציבור לעניין ניהול משאב הקרקע שברשותם, המהווה בסיס לתועלות ציבוריות נרחבות, שמעבר לייצור החקלאי, החקלאות מהווה גורם מרכזי בפריסת ההתיישבות ובפרנסת התושבים בפריפריה; החקלאות מייצרת ערכי נוף וסביבה ומשמרת את המקורות והאמצעים לדורות הבאים; החקלאות שומרת על שטחים פתוחים, פועלת לשימור קרקע, לניצול מי קולחין ומים מליחים ולתפיסה ולשימור שטחים וכן תומכת בשימור המשק המשפחתי ובמורשת הכפר. התפוקה החקלאית בישראל עומדת בחומש האחרון על כ-25 מיליארד שקלים חדשים בשנה כשמתוכם כ-4.5 מיליארד שקלים חדשים לייצוא. שיעור הגידול הכולל משנת 2003 ועד שנת 2009 הוא כ- 70%. ביחס לתעסוקת עובדים – בתעסוקה הישירה והעקיפה בסך הכל מועסקות כ-240,000 משפחות בתחום החקלאות, מתוכם 10% הם עובדים זרים. כאשר בתעסוקה ישירה מועסקים בחקלאות כ- 70,000 עובדים, מתוכם כ-25,000 עובדים זרים. התרומות הציבוריות של החקלאות מוערכות ב-73 דולר לדונם בשנה, סך של כ-260 מיליון דולר בשנה. התרומות הציבוריות של החקלאות הן עצומות ומוערכות במאות מיליוני דולרים בשנה, ואולם, החקלאי מספק את התרומות הללו לציבור הרחב, אבל לא מקבל על כך תמורה. תנאי הסחר בחקלאות, היינו יחס המחירים בין התפוקות לתשומות, הולכים ונהיים קשים לאורך העשורים האחרונים. כמו כן, חקלאות הייצוא בישראל מצויה בבעיה קשה של אשראי, ובחקלאות, שלא כמו בתעשייה, עיקר התשומה וההוצאה השנתית לכל העונה מתבצעת בתחילת העונה. חקלאות שחיה ברובה מייצוא מצריכה נפחי אשראי גבוהים מאוד על מנת לשרוד את העונה. זאת ועוד, שההטבות והתמריצים הקיימים כיום בחקיקה הישראלית ביחס לתעשייה החקלאית נשחקו לאורך השנים ולא הותאמו לשינויים בחוקי המס ולמציאות הכלכלית. החוקים העיקריים הקיימים כיום המתמרצים את התעשייה הם החוק לעידוד השקעות הון, התשי"ט–1959 (להלן – החוק לעידוד השקעות הון) – לגבי מפעלי תעשיה, ולגבי מפעלי חקלאות – החוק לעידוד השקעות הון בחקלאות, התשמ"א–1980 (להלן – החוק). בשנת 2005 אושר תיקון מספר 60 לחוק לעידוד השקעות הון ובשנת 2010 אושר תיקון חקיקה נוסף לחוק זה (תיקון מספר 68 לחוק) אשר התאים את מדיניות התמריצים לתחרות הבין לאומית על השקעות הון. במסגרת תיקוני החקיקה כאמור, נעשה ניסיון לפשט את מנגנון ההטבות שהיה מעוגן בחוק וליצור וודאות אצל המשקיעים ביחס לשיעורי המס שיהיה עליהם לשלם בפועל. תיקונים אלו חלו אך ורק בחוק לעידוד השקעות הון ביחס לתעשייה ולא נעשה עדכון מקביל בתחום החקלאות. כתוצאה מכך בולט במיוחד אי השוויון וחוסר הסימטריה בין הטבות המס והמענקים הניתנים למפעלים תעשייתיים לעומת המפעלים החקלאיים. לאור מגמה זו, עשוי להיווצר מצב שהחקלאות תצטמצם, ואיתה יאבדו התרומות הציבוריות שלה. לפיכך, צריכה להיות זאת מטרתה של המדינה ושל הציבור כולו להביא את החקלאות למצב של "חקלאות בת קיימא", לעיבוד של מירב הקרקע החקלאית בישראל לאורך זמן, כדי שהערכים הציבוריים והסביבתיים של החקלאות ישמרו לאורך ימים. בכדי להשיג זאת, יש להביא לכך שפרנסת החקלאי תתבסס לא רק על המוצרים הסחירים שהוא מייצר (מזון וסיבים) אלא גם על תמורה עבור מוצרים ציבוריים – נוף, איכות הסביבה וערכים שבין אדם ואדמתו. מדינות רבות בעולם, בעיקר בארצות המערב, נוהגות לתמוך בחקלאי לצורך שמירת הערכים החיצוניים של החקלאות, דוגמת סובסידיה ממשלתית וכדומה. לפיכך, מוצע לערוך רפורמה מקיפה בחוק לעידוד השקעות הון בחקלאות על מנת ליצור הקבלה ושוויון בין ההטבות הניתנות לתעשייה לאלו הניתנות לחקלאות על ידי כך ששיעורי המס המופחתים ישתוו לשיעורי המס הקיימים בחוק לעידוד השקעות הון, וכן לאפשר הן קבלת הטבות מס והן קבלת מענקים והלוואות בתנאים נוחים. מוצע במסגרת הרפורמה להקצות משאבים תקציביים משמעותיים למענקים במסלולי ההטבות שיקבעו; לעודד מענקים לתמיכה בחקלאים כדי שיקדמו חקלאות בעלת תועלות אקולוגיות וחקלאות אשר מתאימה עצמה לדרישות הגנת הסביבה; להגדיל את נפחי האשראי לחקלאות הייצוא. הרפורמה המוצעת במסגרת הצעת חוק זו נשענת על ההסדרים הקבועים בחוק לעידוד השקעות הון בתעשייה עד וכולל תיקון מס' 68. סעיפים 1 ו-2 מוצע להרחיב את סעיף מטרת החוק על מנת להתאימו למציאות כפי שהיא היום וכן על מנת להעמיד את החוק לעידוד השקעות הון בחקלאות ככל הניתן בשורה אחת עם החוק לעידוד השקעות הון בתעשייה עובר לרפורמה שנכנסה לתוקף בינואר 2011. הרחבת מטרת החוק נועדה להגשים את המציאות החקלאית כלכלית בת ימינו, תוך שימת דגש על מטרות של פיתוח כושר היצור ואספקת המזון הן בשוק המקומי והן בשווקים בינלאומיים; עידוד שיפור יכולתו של המשק החקלאי להתמודד בתנאי תחרות בסביבה בינלאומית; פיתוח וקידום החקלאות ככלי שמייצר תועלות אקולוגיות וחקלאות אשר מתאימה עצמה לדרישות הגנת הסביבה; עידוד ופיתוח חקלאות המקדמת תיירות; עידוד חקלאות אשר עוטפת ושומרת על גבולות המדינה ובתוך כך על בטחונה של המדינה. סעיף 3 מוצע להעניק לשר החקלאות ופיתוח הכפר ולשר האוצר סמכות לקבוע, כי לשם הגשמת מטרת חוק זה ייקבעו מסלולי הטבות לתעשיית החקלאות, בעניינים שייקבעו, בשיעורים ובאזורים שונים, בהתאם למקובל בתחום התעשייה ובעולם המערבי. הסיוע במסלולים אלה יינתן לפי תכניות שהמינהלה תאשר. המסלולים יכול שיכללו סיוע במתן הכשרה מקצועית לעובדים, קידום חקלאות המייצרת מוצרים ציבוריים כגון שמירה על אקולוגיה ואיכות סביבה, ביסוס חקלאות מתקדמת ובת קיימא ועוד. סעיף 4 מוצע להוסיף את ההגדרה "מפעל חקלאי מועדף בר-תחרות". מטרת הוספת הגדרה זו היא לקבוע קריטריונים אובייקטיביים לגבי מסלול הטבות המס שיאפשרו להגשים את מטרות החוק כדי לעודד את המשק הישראלי להשתלב בתחרות הגלובלית ולהגדיל את הצמיחה. סעיפים 5, 6, 7, 8, 10, 11, 12, 14, 15, 24 מוצע לייעל את עבודת מינהל השקעות בחקלאות על ידי תיקונים שונים. כמו כן, מוצע לצרף למינהלה נציג ציבור בעל השכלה וניסיון מתאימים, שימנה שר החקלאות ופיתוח הכפר מבין מועמדים שעליהם ימליצו ארגונים שעניינם החקלאות בישראל, וכן מוצע להחיל על המינהלה הוראות בדבר מניעת ניגוד עניינים כמקובל. סעיף 9 מוצע להרחיב את תפקידי המינהלה כדי להתאימם למטרה העדכנית של החוק. בין היתר, מוצע להוסיף לתפקידי המינהלה את הסמכות להציע לאישור השרים מסלולי תמיכה וכללים חדשים בהתאם לסעיף 2א המוצע, כמו כן ייעוץ לממשלה בכל הנוגע להגשמתה של מטרת החוק. סעיף 19 מוצע לקבוע הטבות מס עדכניות שיינתנו לחברה בעלת מפעל חקלאי מועדף בר תחרות. מפעל חקלאי כאמור, יהיה זכאי, מהכנסתו מהמפעל החקלאי, לשיעורי מס חברות הנמוכים מהשיעורים הקבועים בפקודה. במסגרת הסעיף מוצעות הטבות המס שיינתנו ליחיד ולחבר בני אדם וכן שיעורי המס שיחולו על צורת התאגדות שאיננה חברה לפי שקלול שיעור המס החל על חברה בשיעור המס על הדיבידנד, בהנחה שכל רווחי העסק מחולקים כדיבידנד (אף על פי שבפועל חלקם יושקעו בעסק). סעיף 25 במסגרת השינויים המוצעים הוצעה הוראת מעבר לגבי הטבות המס לשנים 2012-2015, על מנת להקביל לשינויים בהטבות המס שנקבעו בחוק לעידוד השקעות הון בתעשייה. הצעת חוק זהה הונחה על שולחן הכנסת השמונה-עשרה על ידי חבר הכנסת יצחק וקנין וקבוצת חברי הכנסת(פ/4417/18). --------------------------------- הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים והונחה על שולחן הכנסת ביום ט' בתמוז התשע"ג – 17.6.13 תיקון סעיף 1 1. בחוק לעידוד השקעות הון בחקלאות, התשמ"א–1980 (להלן – החוק העיקרי), בסעיף 1 – בחוק לעידוד השקעות הון בחקלאות, התשמ"א–1980 (להלן – החוק העיקרי), בסעיף 1 – בחוק לעידוד השקעות הון בחקלאות, התשמ"א–1980 (להלן – החוק העיקרי), בסעיף 1 – בחוק לעידוד השקעות הון בחקלאות, התשמ"א–1980 (להלן – החוק העיקרי), בסעיף 1 – בחוק לעידוד השקעות הון בחקלאות, התשמ"א–1980 (להלן – החוק העיקרי), בסעיף 1 – בחוק לעידוד השקעות הון בחקלאות, התשמ"א–1980 (להלן – החוק העיקרי), בסעיף 1 – (1) בפסקה (2), אחרי "ניצול" יבוא "כלכלי"; (1) בפסקה (2), אחרי "ניצול" יבוא "כלכלי"; (1) בפסקה (2), אחרי "ניצול" יבוא "כלכלי"; (1) בפסקה (2), אחרי "ניצול" יבוא "כלכלי"; (1) בפסקה (2), אחרי "ניצול" יבוא "כלכלי"; (1) בפסקה (2), אחרי "ניצול" יבוא "כלכלי"; (2) בסופו יבוא: (2) בסופו יבוא: (2) בסופו יבוא: (2) בסופו יבוא: (2) בסופו יבוא: (2) בסופו יבוא: "(4) עידוד ופיתוח חקלאות המגשימה ערכים ציבוריים, לרבות ערכים אקולוגיים, איכות סביבה ותיירות חקלאית; "(4) עידוד ופיתוח חקלאות המגשימה ערכים ציבוריים, לרבות ערכים אקולוגיים, איכות סביבה ותיירות חקלאית; "(4) עידוד ופיתוח חקלאות המגשימה ערכים ציבוריים, לרבות ערכים אקולוגיים, איכות סביבה ותיירות חקלאית; "(4) עידוד ופיתוח חקלאות המגשימה ערכים ציבוריים, לרבות ערכים אקולוגיים, איכות סביבה ותיירות חקלאית; "(4) עידוד ופיתוח חקלאות המגשימה ערכים ציבוריים, לרבות ערכים אקולוגיים, איכות סביבה ותיירות חקלאית; (5) שיפור יכולתו של המגזר החקלאי להתמודד בתנאי תחרות בשווקים בינלאומיים." (5) שיפור יכולתו של המגזר החקלאי להתמודד בתנאי תחרות בשווקים בינלאומיים." (5) שיפור יכולתו של המגזר החקלאי להתמודד בתנאי תחרות בשווקים בינלאומיים." (5) שיפור יכולתו של המגזר החקלאי להתמודד בתנאי תחרות בשווקים בינלאומיים." (5) שיפור יכולתו של המגזר החקלאי להתמודד בתנאי תחרות בשווקים בינלאומיים." תיקון סעיף 2 2. בסעיף 2 לחוק העיקרי, אחרי "שיינתנו" יבוא "ככלל או". בסעיף 2 לחוק העיקרי, אחרי "שיינתנו" יבוא "ככלל או". בסעיף 2 לחוק העיקרי, אחרי "שיינתנו" יבוא "ככלל או". בסעיף 2 לחוק העיקרי, אחרי "שיינתנו" יבוא "ככלל או". בסעיף 2 לחוק העיקרי, אחרי "שיינתנו" יבוא "ככלל או". בסעיף 2 לחוק העיקרי, אחרי "שיינתנו" יבוא "ככלל או". הוספת סעיף 2א 3. אחרי סעיף 2 לחוק העיקרי יבוא: אחרי סעיף 2 לחוק העיקרי יבוא: אחרי סעיף 2 לחוק העיקרי יבוא: אחרי סעיף 2 לחוק העיקרי יבוא: אחרי סעיף 2 לחוק העיקרי יבוא: אחרי סעיף 2 לחוק העיקרי יבוא: "הטבות לשם הגשמת מטרת החוק "הטבות לשם הגשמת מטרת החוק "הטבות לשם הגשמת מטרת החוק 2א. השרים, באישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאים לקבוע כי לשם הגשמת מטרת חוק זה יינתנו הטבות, בעניינים שייקבעו, בשיעורים ובאזורים שונים." השרים, באישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאים לקבוע כי לשם הגשמת מטרת חוק זה יינתנו הטבות, בעניינים שייקבעו, בשיעורים ובאזורים שונים." תיקון סעיף 4 4. בסעיף 4 לחוק העיקרי, אחרי ההגדרה "מפעל חקלאי מאושר" יבוא: בסעיף 4 לחוק העיקרי, אחרי ההגדרה "מפעל חקלאי מאושר" יבוא: בסעיף 4 לחוק העיקרי, אחרי ההגדרה "מפעל חקלאי מאושר" יבוא: בסעיף 4 לחוק העיקרי, אחרי ההגדרה "מפעל חקלאי מאושר" יבוא: בסעיף 4 לחוק העיקרי, אחרי ההגדרה "מפעל חקלאי מאושר" יבוא: בסעיף 4 לחוק העיקרי, אחרי ההגדרה "מפעל חקלאי מאושר" יבוא: ""מפעל חקלאי מועדף בר תחרות" – מפעל חקלאי אשר מתקיים בו, בכל שנת מס, אחד מאלה: ""מפעל חקלאי מועדף בר תחרות" – מפעל חקלאי אשר מתקיים בו, בכל שנת מס, אחד מאלה: ""מפעל חקלאי מועדף בר תחרות" – מפעל חקלאי אשר מתקיים בו, בכל שנת מס, אחד מאלה: ""מפעל חקלאי מועדף בר תחרות" – מפעל חקלאי אשר מתקיים בו, בכל שנת מס, אחד מאלה: ""מפעל חקלאי מועדף בר תחרות" – מפעל חקלאי אשר מתקיים בו, בכל שנת מס, אחד מאלה: ""מפעל חקלאי מועדף בר תחרות" – מפעל חקלאי אשר מתקיים בו, בכל שנת מס, אחד מאלה: (1) הכנסתו בשנת המס, ממכירות המפעל החקלאי בשוק מסוים, במישרין או בעקיפין, אינה עולה על 75% מכלל הכנסותיו מהמפעל החקלאי באותה שנת מס; (1) הכנסתו בשנת המס, ממכירות המפעל החקלאי בשוק מסוים, במישרין או בעקיפין, אינה עולה על 75% מכלל הכנסותיו מהמפעל החקלאי באותה שנת מס; (1) הכנסתו בשנת המס, ממכירות המפעל החקלאי בשוק מסוים, במישרין או בעקיפין, אינה עולה על 75% מכלל הכנסותיו מהמפעל החקלאי באותה שנת מס; (1) הכנסתו בשנת המס, ממכירות המפעל החקלאי בשוק מסוים, במישרין או בעקיפין, אינה עולה על 75% מכלל הכנסותיו מהמפעל החקלאי באותה שנת מס; (1) הכנסתו בשנת המס, ממכירות המפעל החקלאי בשוק מסוים, במישרין או בעקיפין, אינה עולה על 75% מכלל הכנסותיו מהמפעל החקלאי באותה שנת מס; (2) 25% או יותר מכלל הכנסתו מהמפעל החקלאי בשנת המס, במישרין או בעקיפין, היא ממכירות בשוק מסוים המונה 12 מיליון תושבים או יותר; (2) 25% או יותר מכלל הכנסתו מהמפעל החקלאי בשנת המס, במישרין או בעקיפין, היא ממכירות בשוק מסוים המונה 12 מיליון תושבים או יותר; (2) 25% או יותר מכלל הכנסתו מהמפעל החקלאי בשנת המס, במישרין או בעקיפין, היא ממכירות בשוק מסוים המונה 12 מיליון תושבים או יותר; (2) 25% או יותר מכלל הכנסתו מהמפעל החקלאי בשנת המס, במישרין או בעקיפין, היא ממכירות בשוק מסוים המונה 12 מיליון תושבים או יותר; (2) 25% או יותר מכלל הכנסתו מהמפעל החקלאי בשנת המס, במישרין או בעקיפין, היא ממכירות בשוק מסוים המונה 12 מיליון תושבים או יותר; (3) 25% מהכנסתו מהמפעל החקלאי בשנת המס, במישרין או בעקיפין, היא ממכירות של מחליפי יבוא מובהקים, כמשמעותם בכללי עידוד השקעות הון בחקלאות (מחליפי יבוא מובהקים), התשמ"ו–1986. (3) 25% מהכנסתו מהמפעל החקלאי בשנת המס, במישרין או בעקיפין, היא ממכירות של מחליפי יבוא מובהקים, כמשמעותם בכללי עידוד השקעות הון בחקלאות (מחליפי יבוא מובהקים), התשמ"ו–1986. (3) 25% מהכנסתו מהמפעל החקלאי בשנת המס, במישרין או בעקיפין, היא ממכירות של מחליפי יבוא מובהקים, כמשמעותם בכללי עידוד השקעות הון בחקלאות (מחליפי יבוא מובהקים), התשמ"ו–1986. (3) 25% מהכנסתו מהמפעל החקלאי בשנת המס, במישרין או בעקיפין, היא ממכירות של מחליפי יבוא מובהקים, כמשמעותם בכללי עידוד השקעות הון בחקלאות (מחליפי יבוא מובהקים), התשמ"ו–1986. (3) 25% מהכנסתו מהמפעל החקלאי בשנת המס, במישרין או בעקיפין, היא ממכירות של מחליפי יבוא מובהקים, כמשמעותם בכללי עידוד השקעות הון בחקלאות (מחליפי יבוא מובהקים), התשמ"ו–1986. לצורך בחינת שיעור המכירות בפסקאות (1) או (2) להגדרה זו, מכירות כאמור בפסקה (3) ייחשבו מכירות של המפעל החקלאי בשוק מסוים המונה 12 מיליון תושבים או יותר; לצורך בחינת שיעור המכירות בפסקאות (1) או (2) להגדרה זו, מכירות כאמור בפסקה (3) ייחשבו מכירות של המפעל החקלאי בשוק מסוים המונה 12 מיליון תושבים או יותר; לצורך בחינת שיעור המכירות בפסקאות (1) או (2) להגדרה זו, מכירות כאמור בפסקה (3) ייחשבו מכירות של המפעל החקלאי בשוק מסוים המונה 12 מיליון תושבים או יותר; לצורך בחינת שיעור המכירות בפסקאות (1) או (2) להגדרה זו, מכירות כאמור בפסקה (3) ייחשבו מכירות של המפעל החקלאי בשוק מסוים המונה 12 מיליון תושבים או יותר; לצורך בחינת שיעור המכירות בפסקאות (1) או (2) להגדרה זו, מכירות כאמור בפסקה (3) ייחשבו מכירות של המפעל החקלאי בשוק מסוים המונה 12 מיליון תושבים או יותר; לצורך בחינת שיעור המכירות בפסקאות (1) או (2) להגדרה זו, מכירות כאמור בפסקה (3) ייחשבו מכירות של המפעל החקלאי בשוק מסוים המונה 12 מיליון תושבים או יותר; לעניין הגדרה זו, "שוק" – מדינה או טריטוריית מכס נפרדת;". לעניין הגדרה זו, "שוק" – מדינה או טריטוריית מכס נפרדת;". לעניין הגדרה זו, "שוק" – מדינה או טריטוריית מכס נפרדת;". לעניין הגדרה זו, "שוק" – מדינה או טריטוריית מכס נפרדת;". לעניין הגדרה זו, "שוק" – מדינה או טריטוריית מכס נפרדת;". לעניין הגדרה זו, "שוק" – מדינה או טריטוריית מכס נפרדת;". תיקון סעיף 6 5. בסעיף 6 לחוק העיקרי, פסקה (3) – תימחק. בסעיף 6 לחוק העיקרי, פסקה (3) – תימחק. בסעיף 6 לחוק העיקרי, פסקה (3) – תימחק. בסעיף 6 לחוק העיקרי, פסקה (3) – תימחק. בסעיף 6 לחוק העיקרי, פסקה (3) – תימחק. בסעיף 6 לחוק העיקרי, פסקה (3) – תימחק. תיקון סעיף 7 6. בסעיף 7 לחוק העיקרי, בסיפה, במקום "וחבר המועצה ויושב-ראש שלהן" יבוא "ויושב הראש שלה". בסעיף 7 לחוק העיקרי, בסיפה, במקום "וחבר המועצה ויושב-ראש שלהן" יבוא "ויושב הראש שלה". בסעיף 7 לחוק העיקרי, בסיפה, במקום "וחבר המועצה ויושב-ראש שלהן" יבוא "ויושב הראש שלה". בסעיף 7 לחוק העיקרי, בסיפה, במקום "וחבר המועצה ויושב-ראש שלהן" יבוא "ויושב הראש שלה". בסעיף 7 לחוק העיקרי, בסיפה, במקום "וחבר המועצה ויושב-ראש שלהן" יבוא "ויושב הראש שלה". בסעיף 7 לחוק העיקרי, בסיפה, במקום "וחבר המועצה ויושב-ראש שלהן" יבוא "ויושב הראש שלה". תיקון סעיף 8 7. בסעיף 8 לחוק העיקרי – בסעיף 8 לחוק העיקרי – בסעיף 8 לחוק העיקרי – בסעיף 8 לחוק העיקרי – בסעיף 8 לחוק העיקרי – בסעיף 8 לחוק העיקרי – (1) בסעיף קטן (א), במקום "והמועצה ויפעל בשמן" יבוא "ויפעל בשמה"; (1) בסעיף קטן (א), במקום "והמועצה ויפעל בשמן" יבוא "ויפעל בשמה"; (1) בסעיף קטן (א), במקום "והמועצה ויפעל בשמן" יבוא "ויפעל בשמה"; (1) בסעיף קטן (א), במקום "והמועצה ויפעל בשמן" יבוא "ויפעל בשמה"; (1) בסעיף קטן (א), במקום "והמועצה ויפעל בשמן" יבוא "ויפעל בשמה"; (1) בסעיף קטן (א), במקום "והמועצה ויפעל בשמן" יבוא "ויפעל בשמה"; (2) בסעיף קטן (ב), במקום "למינהלה, למועצה או לשרים" יבוא "למינהלה או לשרים". (2) בסעיף קטן (ב), במקום "למינהלה, למועצה או לשרים" יבוא "למינהלה או לשרים". (2) בסעיף קטן (ב), במקום "למינהלה, למועצה או לשרים" יבוא "למינהלה או לשרים". (2) בסעיף קטן (ב), במקום "למינהלה, למועצה או לשרים" יבוא "למינהלה או לשרים". (2) בסעיף קטן (ב), במקום "למינהלה, למועצה או לשרים" יבוא "למינהלה או לשרים". (2) בסעיף קטן (ב), במקום "למינהלה, למועצה או לשרים" יבוא "למינהלה או לשרים". תיקון סעיף 9 8. בסעיף 9 לחוק העיקרי – בסעיף 9 לחוק העיקרי – בסעיף 9 לחוק העיקרי – בסעיף 9 לחוק העיקרי – בסעיף 9 לחוק העיקרי – בסעיף 9 לחוק העיקרי – (1) בסעיף קטן (א)(3), בכל מקום, במקום "התעשיה, המסחר והתיירות" יבוא "הכלכלה"; (1) בסעיף קטן (א)(3), בכל מקום, במקום "התעשיה, המסחר והתיירות" יבוא "הכלכלה"; (1) בסעיף קטן (א)(3), בכל מקום, במקום "התעשיה, המסחר והתיירות" יבוא "הכלכלה"; (1) בסעיף קטן (א)(3), בכל מקום, במקום "התעשיה, המסחר והתיירות" יבוא "הכלכלה"; (1) בסעיף קטן (א)(3), בכל מקום, במקום "התעשיה, המסחר והתיירות" יבוא "הכלכלה"; (1) בסעיף קטן (א)(3), בכל מקום, במקום "התעשיה, המסחר והתיירות" יבוא "הכלכלה"; (2) במקום סעיף קטן (ב) יבוא: (2) במקום סעיף קטן (ב) יבוא: (2) במקום סעיף קטן (ב) יבוא: (2) במקום סעיף קטן (ב) יבוא: (2) במקום סעיף קטן (ב) יבוא: (2) במקום סעיף קטן (ב) יבוא: "(ב) השרים רשאים למנות למינהלה נציג ציבור בעל ניסיון או השכלה מתאימים, שימונה לאחר התייעצות עם ארגונים של חקלאים שהם, לדעת השרים, ארגונים יציגים לעניין חוק זה ועם מוסדות כלכליים, מדעיים ומקצועיים בתחום החקלאות."; "(ב) השרים רשאים למנות למינהלה נציג ציבור בעל ניסיון או השכלה מתאימים, שימונה לאחר התייעצות עם ארגונים של חקלאים שהם, לדעת השרים, ארגונים יציגים לעניין חוק זה ועם מוסדות כלכליים, מדעיים ומקצועיים בתחום החקלאות."; "(ב) השרים רשאים למנות למינהלה נציג ציבור בעל ניסיון או השכלה מתאימים, שימונה לאחר התייעצות עם ארגונים של חקלאים שהם, לדעת השרים, ארגונים יציגים לעניין חוק זה ועם מוסדות כלכליים, מדעיים ומקצועיים בתחום החקלאות."; "(ב) השרים רשאים למנות למינהלה נציג ציבור בעל ניסיון או השכלה מתאימים, שימונה לאחר התייעצות עם ארגונים של חקלאים שהם, לדעת השרים, ארגונים יציגים לעניין חוק זה ועם מוסדות כלכליים, מדעיים ומקצועיים בתחום החקלאות."; "(ב) השרים רשאים למנות למינהלה נציג ציבור בעל ניסיון או השכלה מתאימים, שימונה לאחר התייעצות עם ארגונים של חקלאים שהם, לדעת השרים, ארגונים יציגים לעניין חוק זה ועם מוסדות כלכליים, מדעיים ומקצועיים בתחום החקלאות."; (3) סעיף קטן (ד) – בטל; (3) סעיף קטן (ד) – בטל; (3) סעיף קטן (ד) – בטל; (3) סעיף קטן (ד) – בטל; (3) סעיף קטן (ד) – בטל; (3) סעיף קטן (ד) – בטל; (4) בסופו יבוא: (4) בסופו יבוא: (4) בסופו יבוא: (4) בסופו יבוא: (4) בסופו יבוא: (4) בסופו יבוא: "(ה) לא ימונה ולא יכהן נציג ציבור כחבר המינהלה מי שעלול להימצא במישרין או בעקיפין, באופן תדיר, במצב של ניגוד עניינים בין תפקידו כחבר המינהלה לבין עניין אישי שלו או תפקיד אחר שלו. "(ה) לא ימונה ולא יכהן נציג ציבור כחבר המינהלה מי שעלול להימצא במישרין או בעקיפין, באופן תדיר, במצב של ניגוד עניינים בין תפקידו כחבר המינהלה לבין עניין אישי שלו או תפקיד אחר שלו. "(ה) לא ימונה ולא יכהן נציג ציבור כחבר המינהלה מי שעלול להימצא במישרין או בעקיפין, באופן תדיר, במצב של ניגוד עניינים בין תפקידו כחבר המינהלה לבין עניין אישי שלו או תפקיד אחר שלו. "(ה) לא ימונה ולא יכהן נציג ציבור כחבר המינהלה מי שעלול להימצא במישרין או בעקיפין, באופן תדיר, במצב של ניגוד עניינים בין תפקידו כחבר המינהלה לבין עניין אישי שלו או תפקיד אחר שלו. "(ה) לא ימונה ולא יכהן נציג ציבור כחבר המינהלה מי שעלול להימצא במישרין או בעקיפין, באופן תדיר, במצב של ניגוד עניינים בין תפקידו כחבר המינהלה לבין עניין אישי שלו או תפקיד אחר שלו. (ו) חבר המינהלה יודיע ליושב ראש המינהלה אם נושא הנדון בישיבת המינהלה עלול לגרום לו להימצא, במישרין או בעקיפין, במצב של ניגוד עניינים בין כהונתו לבין עניין אישי שלו או לבין תפקיד אחר שלו, ויימנע מהשתתפות בדיון ומהצבעה בישיבה כאמור; הוראה זו לא תחול לגבי חבר מינהלה שהוא עובד מדינה בשל כך בלבד שתפקידו בשירות המדינה קשור לנושא הנדון בישיבה." (ו) חבר המינהלה יודיע ליושב ראש המינהלה אם נושא הנדון בישיבת המינהלה עלול לגרום לו להימצא, במישרין או בעקיפין, במצב של ניגוד עניינים בין כהונתו לבין עניין אישי שלו או לבין תפקיד אחר שלו, ויימנע מהשתתפות בדיון ומהצבעה בישיבה כאמור; הוראה זו לא תחול לגבי חבר מינהלה שהוא עובד מדינה בשל כך בלבד שתפקידו בשירות המדינה קשור לנושא הנדון בישיבה." (ו) חבר המינהלה יודיע ליושב ראש המינהלה אם נושא הנדון בישיבת המינהלה עלול לגרום לו להימצא, במישרין או בעקיפין, במצב של ניגוד עניינים בין כהונתו לבין עניין אישי שלו או לבין תפקיד אחר שלו, ויימנע מהשתתפות בדיון ומהצבעה בישיבה כאמור; הוראה זו לא תחול לגבי חבר מינהלה שהוא עובד מדינה בשל כך בלבד שתפקידו בשירות המדינה קשור לנושא הנדון בישיבה." (ו) חבר המינהלה יודיע ליושב ראש המינהלה אם נושא הנדון בישיבת המינהלה עלול לגרום לו להימצא, במישרין או בעקיפין, במצב של ניגוד עניינים בין כהונתו לבין עניין אישי שלו או לבין תפקיד אחר שלו, ויימנע מהשתתפות בדיון ומהצבעה בישיבה כאמור; הוראה זו לא תחול לגבי חבר מינהלה שהוא עובד מדינה בשל כך בלבד שתפקידו בשירות המדינה קשור לנושא הנדון בישיבה." (ו) חבר המינהלה יודיע ליושב ראש המינהלה אם נושא הנדון בישיבת המינהלה עלול לגרום לו להימצא, במישרין או בעקיפין, במצב של ניגוד עניינים בין כהונתו לבין עניין אישי שלו או לבין תפקיד אחר שלו, ויימנע מהשתתפות בדיון ומהצבעה בישיבה כאמור; הוראה זו לא תחול לגבי חבר מינהלה שהוא עובד מדינה בשל כך בלבד שתפקידו בשירות המדינה קשור לנושא הנדון בישיבה." תיקון סעיף 10 9. בסעיף 10 לחוק העיקרי, בסעיף קטן (א) – בסעיף 10 לחוק העיקרי, בסעיף קטן (א) – בסעיף 10 לחוק העיקרי, בסעיף קטן (א) – בסעיף 10 לחוק העיקרי, בסעיף קטן (א) – בסעיף 10 לחוק העיקרי, בסעיף קטן (א) – בסעיף 10 לחוק העיקרי, בסעיף קטן (א) – (1) בפסקה (1), במקום "לכל שנת תקציב" יבוא "לכל שנת תקציב, ולעניין תכניות המזכות במענק לפי פרק ה' לחוק זה,"; (1) בפסקה (1), במקום "לכל שנת תקציב" יבוא "לכל שנת תקציב, ולעניין תכניות המזכות במענק לפי פרק ה' לחוק זה,"; (1) בפסקה (1), במקום "לכל שנת תקציב" יבוא "לכל שנת תקציב, ולעניין תכניות המזכות במענק לפי פרק ה' לחוק זה,"; (1) בפסקה (1), במקום "לכל שנת תקציב" יבוא "לכל שנת תקציב, ולעניין תכניות המזכות במענק לפי פרק ה' לחוק זה,"; (1) בפסקה (1), במקום "לכל שנת תקציב" יבוא "לכל שנת תקציב, ולעניין תכניות המזכות במענק לפי פרק ה' לחוק זה,"; (1) בפסקה (1), במקום "לכל שנת תקציב" יבוא "לכל שנת תקציב, ולעניין תכניות המזכות במענק לפי פרק ה' לחוק זה,"; (2) אחרי פסקה (7) יבוא: (2) אחרי פסקה (7) יבוא: (2) אחרי פסקה (7) יבוא: (2) אחרי פסקה (7) יבוא: (2) אחרי פסקה (7) יבוא: (2) אחרי פסקה (7) יבוא: "(8) ליזום ולארגן פעולות לקידום עידוד השקעות הון בחקלאות בישראל; "(8) ליזום ולארגן פעולות לקידום עידוד השקעות הון בחקלאות בישראל; "(8) ליזום ולארגן פעולות לקידום עידוד השקעות הון בחקלאות בישראל; "(8) ליזום ולארגן פעולות לקידום עידוד השקעות הון בחקלאות בישראל; "(8) ליזום ולארגן פעולות לקידום עידוד השקעות הון בחקלאות בישראל; (9) להציע לשרים מסלולי הטבות וכללים להפעלתם, כאמור בסעיף 2א; (9) להציע לשרים מסלולי הטבות וכללים להפעלתם, כאמור בסעיף 2א; (9) להציע לשרים מסלולי הטבות וכללים להפעלתם, כאמור בסעיף 2א; (9) להציע לשרים מסלולי הטבות וכללים להפעלתם, כאמור בסעיף 2א; (9) להציע לשרים מסלולי הטבות וכללים להפעלתם, כאמור בסעיף 2א; (10) לייעץ לממשלה בכל דבר הנוגע להגשמתה של מטרת חוק זה, בעניינים הנוגעים לחקלאות, בדבר קווי היסוד לעידוד השקעות הון, דרכים לביצועם ובדבר חקיקה לעידוד השקעות הון." (10) לייעץ לממשלה בכל דבר הנוגע להגשמתה של מטרת חוק זה, בעניינים הנוגעים לחקלאות, בדבר קווי היסוד לעידוד השקעות הון, דרכים לביצועם ובדבר חקיקה לעידוד השקעות הון." (10) לייעץ לממשלה בכל דבר הנוגע להגשמתה של מטרת חוק זה, בעניינים הנוגעים לחקלאות, בדבר קווי היסוד לעידוד השקעות הון, דרכים לביצועם ובדבר חקיקה לעידוד השקעות הון." (10) לייעץ לממשלה בכל דבר הנוגע להגשמתה של מטרת חוק זה, בעניינים הנוגעים לחקלאות, בדבר קווי היסוד לעידוד השקעות הון, דרכים לביצועם ובדבר חקיקה לעידוד השקעות הון." (10) לייעץ לממשלה בכל דבר הנוגע להגשמתה של מטרת חוק זה, בעניינים הנוגעים לחקלאות, בדבר קווי היסוד לעידוד השקעות הון, דרכים לביצועם ובדבר חקיקה לעידוד השקעות הון." הוספת סעיף 10א 10. אחרי סעיף 10 לחוק העיקרי יבוא: אחרי סעיף 10 לחוק העיקרי יבוא: אחרי סעיף 10 לחוק העיקרי יבוא: אחרי סעיף 10 לחוק העיקרי יבוא: אחרי סעיף 10 לחוק העיקרי יבוא: אחרי סעיף 10 לחוק העיקרי יבוא: "תשלומים לחבר המינהלה נציג ציבור "תשלומים לחבר המינהלה נציג ציבור "תשלומים לחבר המינהלה נציג ציבור 10א. חבר המינהלה נציג ציבור, זכאי לקבל מאוצר המדינה את הוצאותיו שהוציא עקב השתתפותו בישיבות המינהלה, לרבות הפסד שכר עבודה." חבר המינהלה נציג ציבור, זכאי לקבל מאוצר המדינה את הוצאותיו שהוציא עקב השתתפותו בישיבות המינהלה, לרבות הפסד שכר עבודה." ביטול סעיפים 12 עד 15 11. סעיפים 12 עד 15 לחוק העיקרי – בטלים. סעיפים 12 עד 15 לחוק העיקרי – בטלים. סעיפים 12 עד 15 לחוק העיקרי – בטלים. סעיפים 12 עד 15 לחוק העיקרי – בטלים. סעיפים 12 עד 15 לחוק העיקרי – בטלים. סעיפים 12 עד 15 לחוק העיקרי – בטלים. תיקון סעיף 16 12. בסעיף 16 לחוק העיקרי, במקום "מדיוניהן של המינהלה או המועצה" יבוא "מדיוניה של המינהלה", ובמקום "שנמסר להן" יבוא "שנמסר לה". בסעיף 16 לחוק העיקרי, במקום "מדיוניהן של המינהלה או המועצה" יבוא "מדיוניה של המינהלה", ובמקום "שנמסר להן" יבוא "שנמסר לה". בסעיף 16 לחוק העיקרי, במקום "מדיוניהן של המינהלה או המועצה" יבוא "מדיוניה של המינהלה", ובמקום "שנמסר להן" יבוא "שנמסר לה". בסעיף 16 לחוק העיקרי, במקום "מדיוניהן של המינהלה או המועצה" יבוא "מדיוניה של המינהלה", ובמקום "שנמסר להן" יבוא "שנמסר לה". בסעיף 16 לחוק העיקרי, במקום "מדיוניהן של המינהלה או המועצה" יבוא "מדיוניה של המינהלה", ובמקום "שנמסר להן" יבוא "שנמסר לה". בסעיף 16 לחוק העיקרי, במקום "מדיוניהן של המינהלה או המועצה" יבוא "מדיוניה של המינהלה", ובמקום "שנמסר להן" יבוא "שנמסר לה". תיקון סעיף 18 13. בסעיף 18 לחוק העיקרי, במקום סעיף קטן (א) יבוא: בסעיף 18 לחוק העיקרי, במקום סעיף קטן (א) יבוא: בסעיף 18 לחוק העיקרי, במקום סעיף קטן (א) יבוא: בסעיף 18 לחוק העיקרי, במקום סעיף קטן (א) יבוא: בסעיף 18 לחוק העיקרי, במקום סעיף קטן (א) יבוא: בסעיף 18 לחוק העיקרי, במקום סעיף קטן (א) יבוא: "(א) המינהלה רשאית, לפי שיקול דעתה, במסגרת תקציב שאושר לכך בחוק התקציב השנתי, כמשמעותו בחוק יסודות התקציב, התשמ"ה–1985, לאותה שנת תקציב, לאשר את התכנית או כל חלק ממנה שהוגשה באותה שנת תקציב או בשנת התקציב שלפניה, אם ראתה שביצועה עשוי לסייע להגשמתה של מטרת חוק זה ושרצוי לעודד הגשמתה על ידי מתן האישור; האישור יהיה בכתב וייחתם בידי המנהל; תכנית או חלק ממנה שאושרו כאמור, יהיו לתכנית מאושרת." "(א) המינהלה רשאית, לפי שיקול דעתה, במסגרת תקציב שאושר לכך בחוק התקציב השנתי, כמשמעותו בחוק יסודות התקציב, התשמ"ה–1985, לאותה שנת תקציב, לאשר את התכנית או כל חלק ממנה שהוגשה באותה שנת תקציב או בשנת התקציב שלפניה, אם ראתה שביצועה עשוי לסייע להגשמתה של מטרת חוק זה ושרצוי לעודד הגשמתה על ידי מתן האישור; האישור יהיה בכתב וייחתם בידי המנהל; תכנית או חלק ממנה שאושרו כאמור, יהיו לתכנית מאושרת." "(א) המינהלה רשאית, לפי שיקול דעתה, במסגרת תקציב שאושר לכך בחוק התקציב השנתי, כמשמעותו בחוק יסודות התקציב, התשמ"ה–1985, לאותה שנת תקציב, לאשר את התכנית או כל חלק ממנה שהוגשה באותה שנת תקציב או בשנת התקציב שלפניה, אם ראתה שביצועה עשוי לסייע להגשמתה של מטרת חוק זה ושרצוי לעודד הגשמתה על ידי מתן האישור; האישור יהיה בכתב וייחתם בידי המנהל; תכנית או חלק ממנה שאושרו כאמור, יהיו לתכנית מאושרת." "(א) המינהלה רשאית, לפי שיקול דעתה, במסגרת תקציב שאושר לכך בחוק התקציב השנתי, כמשמעותו בחוק יסודות התקציב, התשמ"ה–1985, לאותה שנת תקציב, לאשר את התכנית או כל חלק ממנה שהוגשה באותה שנת תקציב או בשנת התקציב שלפניה, אם ראתה שביצועה עשוי לסייע להגשמתה של מטרת חוק זה ושרצוי לעודד הגשמתה על ידי מתן האישור; האישור יהיה בכתב וייחתם בידי המנהל; תכנית או חלק ממנה שאושרו כאמור, יהיו לתכנית מאושרת." "(א) המינהלה רשאית, לפי שיקול דעתה, במסגרת תקציב שאושר לכך בחוק התקציב השנתי, כמשמעותו בחוק יסודות התקציב, התשמ"ה–1985, לאותה שנת תקציב, לאשר את התכנית או כל חלק ממנה שהוגשה באותה שנת תקציב או בשנת התקציב שלפניה, אם ראתה שביצועה עשוי לסייע להגשמתה של מטרת חוק זה ושרצוי לעודד הגשמתה על ידי מתן האישור; האישור יהיה בכתב וייחתם בידי המנהל; תכנית או חלק ממנה שאושרו כאמור, יהיו לתכנית מאושרת." "(א) המינהלה רשאית, לפי שיקול דעתה, במסגרת תקציב שאושר לכך בחוק התקציב השנתי, כמשמעותו בחוק יסודות התקציב, התשמ"ה–1985, לאותה שנת תקציב, לאשר את התכנית או כל חלק ממנה שהוגשה באותה שנת תקציב או בשנת התקציב שלפניה, אם ראתה שביצועה עשוי לסייע להגשמתה של מטרת חוק זה ושרצוי לעודד הגשמתה על ידי מתן האישור; האישור יהיה בכתב וייחתם בידי המנהל; תכנית או חלק ממנה שאושרו כאמור, יהיו לתכנית מאושרת." תיקון סעיף 21 14. בסעיף 21 לחוק העיקרי – בסעיף 21 לחוק העיקרי – בסעיף 21 לחוק העיקרי – בסעיף 21 לחוק העיקרי – בסעיף 21 לחוק העיקרי – בסעיף 21 לחוק העיקרי – (1) בסעיף קטן (א), במקום "לפי סעיפים 18, 19, 38(ב) או (ג) או 39(ג)" יבוא "לפי סעיפים 18, 19 או 39(ג)"; (1) בסעיף קטן (א), במקום "לפי סעיפים 18, 19, 38(ב) או (ג) או 39(ג)" יבוא "לפי סעיפים 18, 19 או 39(ג)"; (1) בסעיף קטן (א), במקום "לפי סעיפים 18, 19, 38(ב) או (ג) או 39(ג)" יבוא "לפי סעיפים 18, 19 או 39(ג)"; (1) בסעיף קטן (א), במקום "לפי סעיפים 18, 19, 38(ב) או (ג) או 39(ג)" יבוא "לפי סעיפים 18, 19 או 39(ג)"; (1) בסעיף קטן (א), במקום "לפי סעיפים 18, 19, 38(ב) או (ג) או 39(ג)" יבוא "לפי סעיפים 18, 19 או 39(ג)"; (1) בסעיף קטן (א), במקום "לפי סעיפים 18, 19, 38(ב) או (ג) או 39(ג)" יבוא "לפי סעיפים 18, 19 או 39(ג)"; (2) בסעיף קטן (ג), אחרי "הערר יוגש לועדת הערר" יבוא "אשר תדון בערר בהשתתפות המנהל"; (2) בסעיף קטן (ג), אחרי "הערר יוגש לועדת הערר" יבוא "אשר תדון בערר בהשתתפות המנהל"; (2) בסעיף קטן (ג), אחרי "הערר יוגש לועדת הערר" יבוא "אשר תדון בערר בהשתתפות המנהל"; (2) בסעיף קטן (ג), אחרי "הערר יוגש לועדת הערר" יבוא "אשר תדון בערר בהשתתפות המנהל"; (2) בסעיף קטן (ג), אחרי "הערר יוגש לועדת הערר" יבוא "אשר תדון בערר בהשתתפות המנהל"; (2) בסעיף קטן (ג), אחרי "הערר יוגש לועדת הערר" יבוא "אשר תדון בערר בהשתתפות המנהל"; (3) בסופו יבוא: (3) בסופו יבוא: (3) בסופו יבוא: (3) בסופו יבוא: (3) בסופו יבוא: (3) בסופו יבוא: "(ד) על החלטת ועדת הערר לפי סעיף זה ניתן לערער לבית המשפט המחוזי, תוך ששים ימים מיום מסירת החלטת ועדת הערר." "(ד) על החלטת ועדת הערר לפי סעיף זה ניתן לערער לבית המשפט המחוזי, תוך ששים ימים מיום מסירת החלטת ועדת הערר." "(ד) על החלטת ועדת הערר לפי סעיף זה ניתן לערער לבית המשפט המחוזי, תוך ששים ימים מיום מסירת החלטת ועדת הערר." "(ד) על החלטת ועדת הערר לפי סעיף זה ניתן לערער לבית המשפט המחוזי, תוך ששים ימים מיום מסירת החלטת ועדת הערר." "(ד) על החלטת ועדת הערר לפי סעיף זה ניתן לערער לבית המשפט המחוזי, תוך ששים ימים מיום מסירת החלטת ועדת הערר." תיקון סעיף 22 15. בסעיף 22 לחוק העיקרי – בסעיף 22 לחוק העיקרי – בסעיף 22 לחוק העיקרי – בסעיף 22 לחוק העיקרי – בסעיף 22 לחוק העיקרי – בסעיף 22 לחוק העיקרי – (1) במקום סעיף קטן (א) יבוא: (1) במקום סעיף קטן (א) יבוא: (1) במקום סעיף קטן (א) יבוא: (1) במקום סעיף קטן (א) יבוא: (1) במקום סעיף קטן (א) יבוא: (1) במקום סעיף קטן (א) יבוא: "(א) השרים ימנו ועדת ערר של חמישה ובהם שניים נציגי ציבור, שימונו כאמור בסעיף קטן 9(ב), שניים נציגי משרד החקלאות ונציג משרד האוצר; השרים ימנו מבין שני נציגי משרד החקלאות את יושב ראש הוועדה; המנהל וחברי המינהלה לא יהיו חברים בוועדה."; "(א) השרים ימנו ועדת ערר של חמישה ובהם שניים נציגי ציבור, שימונו כאמור בסעיף קטן 9(ב), שניים נציגי משרד החקלאות ונציג משרד האוצר; השרים ימנו מבין שני נציגי משרד החקלאות את יושב ראש הוועדה; המנהל וחברי המינהלה לא יהיו חברים בוועדה."; "(א) השרים ימנו ועדת ערר של חמישה ובהם שניים נציגי ציבור, שימונו כאמור בסעיף קטן 9(ב), שניים נציגי משרד החקלאות ונציג משרד האוצר; השרים ימנו מבין שני נציגי משרד החקלאות את יושב ראש הוועדה; המנהל וחברי המינהלה לא יהיו חברים בוועדה."; "(א) השרים ימנו ועדת ערר של חמישה ובהם שניים נציגי ציבור, שימונו כאמור בסעיף קטן 9(ב), שניים נציגי משרד החקלאות ונציג משרד האוצר; השרים ימנו מבין שני נציגי משרד החקלאות את יושב ראש הוועדה; המנהל וחברי המינהלה לא יהיו חברים בוועדה."; "(א) השרים ימנו ועדת ערר של חמישה ובהם שניים נציגי ציבור, שימונו כאמור בסעיף קטן 9(ב), שניים נציגי משרד החקלאות ונציג משרד האוצר; השרים ימנו מבין שני נציגי משרד החקלאות את יושב ראש הוועדה; המנהל וחברי המינהלה לא יהיו חברים בוועדה."; (2) בסעיף קטן (ב), במקום "ונציג הממשלה אחד" יבוא "ונציג משרד החקלאות שאינו יושב ראש הוועדה"; (2) בסעיף קטן (ב), במקום "ונציג הממשלה אחד" יבוא "ונציג משרד החקלאות שאינו יושב ראש הוועדה"; (2) בסעיף קטן (ב), במקום "ונציג הממשלה אחד" יבוא "ונציג משרד החקלאות שאינו יושב ראש הוועדה"; (2) בסעיף קטן (ב), במקום "ונציג הממשלה אחד" יבוא "ונציג משרד החקלאות שאינו יושב ראש הוועדה"; (2) בסעיף קטן (ב), במקום "ונציג הממשלה אחד" יבוא "ונציג משרד החקלאות שאינו יושב ראש הוועדה"; (2) בסעיף קטן (ב), במקום "ונציג הממשלה אחד" יבוא "ונציג משרד החקלאות שאינו יושב ראש הוועדה"; ביטול סעיף 28א 16. סעיף 28א לחוק העיקרי – בטל. סעיף 28א לחוק העיקרי – בטל. סעיף 28א לחוק העיקרי – בטל. סעיף 28א לחוק העיקרי – בטל. סעיף 28א לחוק העיקרי – בטל. סעיף 28א לחוק העיקרי – בטל. תיקון סעיף 31 17. בסעיף 31 לחוק העיקרי, אחרי "בעל מפעל חקלאי מאושר" יבוא "ובעל מפעל חקלאי מועדף בר תחרות" ואחרי "אותו מפעל חקלאי מאושר" יבוא "ומפעל חקלאי מועדף בר תחרות". בסעיף 31 לחוק העיקרי, אחרי "בעל מפעל חקלאי מאושר" יבוא "ובעל מפעל חקלאי מועדף בר תחרות" ואחרי "אותו מפעל חקלאי מאושר" יבוא "ומפעל חקלאי מועדף בר תחרות". בסעיף 31 לחוק העיקרי, אחרי "בעל מפעל חקלאי מאושר" יבוא "ובעל מפעל חקלאי מועדף בר תחרות" ואחרי "אותו מפעל חקלאי מאושר" יבוא "ומפעל חקלאי מועדף בר תחרות". בסעיף 31 לחוק העיקרי, אחרי "בעל מפעל חקלאי מאושר" יבוא "ובעל מפעל חקלאי מועדף בר תחרות" ואחרי "אותו מפעל חקלאי מאושר" יבוא "ומפעל חקלאי מועדף בר תחרות". בסעיף 31 לחוק העיקרי, אחרי "בעל מפעל חקלאי מאושר" יבוא "ובעל מפעל חקלאי מועדף בר תחרות" ואחרי "אותו מפעל חקלאי מאושר" יבוא "ומפעל חקלאי מועדף בר תחרות". בסעיף 31 לחוק העיקרי, אחרי "בעל מפעל חקלאי מאושר" יבוא "ובעל מפעל חקלאי מועדף בר תחרות" ואחרי "אותו מפעל חקלאי מאושר" יבוא "ומפעל חקלאי מועדף בר תחרות". תיקון סעיף 32 18. בסעיף 32 לחוק העיקרי, אחרי "מחמת שהפעילו אותם" יבוא "במשמרות נוספות או". בסעיף 32 לחוק העיקרי, אחרי "מחמת שהפעילו אותם" יבוא "במשמרות נוספות או". בסעיף 32 לחוק העיקרי, אחרי "מחמת שהפעילו אותם" יבוא "במשמרות נוספות או". בסעיף 32 לחוק העיקרי, אחרי "מחמת שהפעילו אותם" יבוא "במשמרות נוספות או". בסעיף 32 לחוק העיקרי, אחרי "מחמת שהפעילו אותם" יבוא "במשמרות נוספות או". בסעיף 32 לחוק העיקרי, אחרי "מחמת שהפעילו אותם" יבוא "במשמרות נוספות או". החלפת סעיפים 33 ו-34 והוספת סעיפים 33א ו-33ב 19. במקום סעיפים 33 ו-34 לחוק העיקרי יבוא: במקום סעיפים 33 ו-34 לחוק העיקרי יבוא: במקום סעיפים 33 ו-34 לחוק העיקרי יבוא: במקום סעיפים 33 ו-34 לחוק העיקרי יבוא: במקום סעיפים 33 ו-34 לחוק העיקרי יבוא: במקום סעיפים 33 ו-34 לחוק העיקרי יבוא: "המס על הכנסה לחברה ממפעל חקלאי מועדף בר תחרות "המס על הכנסה לחברה ממפעל חקלאי מועדף בר תחרות "המס על הכנסה לחברה ממפעל חקלאי מועדף בר תחרות 33. (א) על אף האמור בסעיף 126(א) לפקודת מס הכנסה (להלן – הפקודה), מפעל חקלאי מועדף בר תחרות זכאי כי לגבי הכנסתו מהמפעל החקלאי יוטל מס חברות שלא יעלה על השיעורים כמפורט להלן: (א) על אף האמור בסעיף 126(א) לפקודת מס הכנסה (להלן – הפקודה), מפעל חקלאי מועדף בר תחרות זכאי כי לגבי הכנסתו מהמפעל החקלאי יוטל מס חברות שלא יעלה על השיעורים כמפורט להלן: (1) באזור פיתוח א' – 6%; (2) באזור פיתוח ב' – 9%; (3) בשאר הארץ – 12%. (ב) לגבי מפעל חקלאי מועדף בר תחרות שהוא שותפות בין החברות השותפות בו ושבין חבריו יש חברה בבעלות ממשלתית מלאה, ולגבי מפעל חקלאי מועדף בר תחרות שהוא אגודה שיתופית שחלות עליה הוראות סעיפים 61 או 62 לפקודה, ושבין חבריו יש חברה בבעלות ממשלתית – יראו כהכנסה מועדפת רק את חלק ההכנסה כאמור המיוחס לחברות שאינן חברות בבעלות ממשלתית מלאה. (ב) לגבי מפעל חקלאי מועדף בר תחרות שהוא שותפות בין החברות השותפות בו ושבין חבריו יש חברה בבעלות ממשלתית מלאה, ולגבי מפעל חקלאי מועדף בר תחרות שהוא אגודה שיתופית שחלות עליה הוראות סעיפים 61 או 62 לפקודה, ושבין חבריו יש חברה בבעלות ממשלתית – יראו כהכנסה מועדפת רק את חלק ההכנסה כאמור המיוחס לחברות שאינן חברות בבעלות ממשלתית מלאה. המס על דיבידנד ששולם שמקורו בהכנסה ממפעל חקלאי המס על דיבידנד ששולם שמקורו בהכנסה ממפעל חקלאי המס על דיבידנד ששולם שמקורו בהכנסה ממפעל חקלאי 33א. על אף האמור בסעיף 125ב לפקודה, על דיבידנד ששולם שמקורו בהכנסה מהמפעל החקלאי יחול שיעור מס של 15%. על אף האמור בסעיף 125ב לפקודה, על דיבידנד ששולם שמקורו בהכנסה מהמפעל החקלאי יחול שיעור מס של 15%. המס על הכנסה ליחיד ממפעל חקלאי מועדף בר תחרות המס על הכנסה ליחיד ממפעל חקלאי מועדף בר תחרות המס על הכנסה ליחיד ממפעל חקלאי מועדף בר תחרות 33ב. (א) על אף האמור בסעיף 121 לפקודה, מפעל חקלאי מועדף בר תחרות זכאי כי לגבי הכנסתו מהמפעל החקלאי יוטל מס הכנסה שלא יעלה על השיעורים כמפורט להלן: (א) על אף האמור בסעיף 121 לפקודה, מפעל חקלאי מועדף בר תחרות זכאי כי לגבי הכנסתו מהמפעל החקלאי יוטל מס הכנסה שלא יעלה על השיעורים כמפורט להלן: (1) באזור פיתוח א' – 20%; (2) באזור פיתוח ב' – 22.5%; (3) בשאר הארץ – 25%." (ב) לעניין סעיף זה דין קיבוץ כדין יחיד. (ב) לעניין סעיף זה דין קיבוץ כדין יחיד. תיקון סעיף 35 20. בסעיף 35 לחוק העיקרי, בסעיף קטן (ב), במקום "מפעל חקלאי" יבוא "מפעל חקלאי מאושר או מפעל חקלאי מועדף בר תחרות". בסעיף 35 לחוק העיקרי, בסעיף קטן (ב), במקום "מפעל חקלאי" יבוא "מפעל חקלאי מאושר או מפעל חקלאי מועדף בר תחרות". בסעיף 35 לחוק העיקרי, בסעיף קטן (ב), במקום "מפעל חקלאי" יבוא "מפעל חקלאי מאושר או מפעל חקלאי מועדף בר תחרות". בסעיף 35 לחוק העיקרי, בסעיף קטן (ב), במקום "מפעל חקלאי" יבוא "מפעל חקלאי מאושר או מפעל חקלאי מועדף בר תחרות". בסעיף 35 לחוק העיקרי, בסעיף קטן (ב), במקום "מפעל חקלאי" יבוא "מפעל חקלאי מאושר או מפעל חקלאי מועדף בר תחרות". בסעיף 35 לחוק העיקרי, בסעיף קטן (ב), במקום "מפעל חקלאי" יבוא "מפעל חקלאי מאושר או מפעל חקלאי מועדף בר תחרות". ביטול סעיף 35א 21. סעיף 35א לחוק העיקרי – בטל. סעיף 35א לחוק העיקרי – בטל. סעיף 35א לחוק העיקרי – בטל. סעיף 35א לחוק העיקרי – בטל. סעיף 35א לחוק העיקרי – בטל. סעיף 35א לחוק העיקרי – בטל. ביטול סעיף 38 22. סעיף 38 לחוק העיקרי – בטל. סעיף 38 לחוק העיקרי – בטל. סעיף 38 לחוק העיקרי – בטל. סעיף 38 לחוק העיקרי – בטל. סעיף 38 לחוק העיקרי – בטל. סעיף 38 לחוק העיקרי – בטל. ביטול סעיף 46 23. סעיף 46 לחוק העיקרי – בטל. סעיף 46 לחוק העיקרי – בטל. סעיף 46 לחוק העיקרי – בטל. סעיף 46 לחוק העיקרי – בטל. סעיף 46 לחוק העיקרי – בטל. סעיף 46 לחוק העיקרי – בטל. תיקון סעיף 47 24. בסעיף 47 לחוק העיקרי, במקום "לאחר התייעצות במועצה" יבוא "לאחר התייעצות במינהלה". בסעיף 47 לחוק העיקרי, במקום "לאחר התייעצות במועצה" יבוא "לאחר התייעצות במינהלה". בסעיף 47 לחוק העיקרי, במקום "לאחר התייעצות במועצה" יבוא "לאחר התייעצות במינהלה". בסעיף 47 לחוק העיקרי, במקום "לאחר התייעצות במועצה" יבוא "לאחר התייעצות במינהלה". בסעיף 47 לחוק העיקרי, במקום "לאחר התייעצות במועצה" יבוא "לאחר התייעצות במינהלה". בסעיף 47 לחוק העיקרי, במקום "לאחר התייעצות במועצה" יבוא "לאחר התייעצות במינהלה". הוראת מעבר 25. (א) על אף האמור בסעיפים 33 ו-33ב לחוק העיקרי, כנוסחם בסעיף 19 לחוק זה, בשנות המס 2012 ו-2013 – (א) על אף האמור בסעיפים 33 ו-33ב לחוק העיקרי, כנוסחם בסעיף 19 לחוק זה, בשנות המס 2012 ו-2013 – (א) על אף האמור בסעיפים 33 ו-33ב לחוק העיקרי, כנוסחם בסעיף 19 לחוק זה, בשנות המס 2012 ו-2013 – (א) על אף האמור בסעיפים 33 ו-33ב לחוק העיקרי, כנוסחם בסעיף 19 לחוק זה, בשנות המס 2012 ו-2013 – (א) על אף האמור בסעיפים 33 ו-33ב לחוק העיקרי, כנוסחם בסעיף 19 לחוק זה, בשנות המס 2012 ו-2013 – (א) על אף האמור בסעיפים 33 ו-33ב לחוק העיקרי, כנוסחם בסעיף 19 לחוק זה, בשנות המס 2012 ו-2013 – (1) יקראו את סעיף 33(א) כך: (1) יקראו את סעיף 33(א) כך: (1) יקראו את סעיף 33(א) כך: (1) יקראו את סעיף 33(א) כך: (1) יקראו את סעיף 33(א) כך: (א) באזור פיתוח א' – 10%; (א) באזור פיתוח א' – 10%; (א) באזור פיתוח א' – 10%; (א) באזור פיתוח א' – 10%; (ב) באזור פיתוח ב' – 12.5%; (ב) באזור פיתוח ב' – 12.5%; (ב) באזור פיתוח ב' – 12.5%; (ב) באזור פיתוח ב' – 12.5%; (ג) בשאר הארץ – 15%; (ג) בשאר הארץ – 15%; (ג) בשאר הארץ – 15%; (ג) בשאר הארץ – 15%; (2) יקראו את סעיף 33ב כך: (2) יקראו את סעיף 33ב כך: (2) יקראו את סעיף 33ב כך: (2) יקראו את סעיף 33ב כך: (2) יקראו את סעיף 33ב כך: (א) באזור פיתוח א' – 23.5%; (א) באזור פיתוח א' – 23.5%; (א) באזור פיתוח א' – 23.5%; (א) באזור פיתוח א' – 23.5%; (ב) באזור פיתוח ב' – 25.5%; (ב) באזור פיתוח ב' – 25.5%; (ב) באזור פיתוח ב' – 25.5%; (ב) באזור פיתוח ב' – 25.5%; (ג) בשאר הארץ – 27.5%. (ג) בשאר הארץ – 27.5%. (ג) בשאר הארץ – 27.5%. (ג) בשאר הארץ – 27.5%. (ב) על אף האמור בסעיפים 33 ו-33ב לחוק העיקרי, כנוסחם בסעיף 19 לחוק זה, בשנות המס 2014 ו-2015 – (ב) על אף האמור בסעיפים 33 ו-33ב לחוק העיקרי, כנוסחם בסעיף 19 לחוק זה, בשנות המס 2014 ו-2015 – (ב) על אף האמור בסעיפים 33 ו-33ב לחוק העיקרי, כנוסחם בסעיף 19 לחוק זה, בשנות המס 2014 ו-2015 – (ב) על אף האמור בסעיפים 33 ו-33ב לחוק העיקרי, כנוסחם בסעיף 19 לחוק זה, בשנות המס 2014 ו-2015 – (ב) על אף האמור בסעיפים 33 ו-33ב לחוק העיקרי, כנוסחם בסעיף 19 לחוק זה, בשנות המס 2014 ו-2015 – (ב) על אף האמור בסעיפים 33 ו-33ב לחוק העיקרי, כנוסחם בסעיף 19 לחוק זה, בשנות המס 2014 ו-2015 – (1) יקראו את סעיף 33(א) כך: (1) יקראו את סעיף 33(א) כך: (1) יקראו את סעיף 33(א) כך: (1) יקראו את סעיף 33(א) כך: (1) יקראו את סעיף 33(א) כך: (א) באזור פיתוח א' – 7%; (א) באזור פיתוח א' – 7%; (א) באזור פיתוח א' – 7%; (א) באזור פיתוח א' – 7%; (ב) באזור פיתוח ב' – 9.5%; (ב) באזור פיתוח ב' – 9.5%; (ב) באזור פיתוח ב' – 9.5%; (ב) באזור פיתוח ב' – 9.5%; (ג) בשאר הארץ – 12.5%; (ג) בשאר הארץ – 12.5%; (ג) בשאר הארץ – 12.5%; (ג) בשאר הארץ – 12.5%; (2) יקראו את סעיף 33ב כך: (2) יקראו את סעיף 33ב כך: (2) יקראו את סעיף 33ב כך: (2) יקראו את סעיף 33ב כך: (2) יקראו את סעיף 33ב כך: (א) באזור פיתוח א' – 21%; (א) באזור פיתוח א' – 21%; (א) באזור פיתוח א' – 21%; (א) באזור פיתוח א' – 21%; (ב) באזור פיתוח ב' – 23%; (ב) באזור פיתוח ב' – 23%; (ב) באזור פיתוח ב' – 23%; (ב) באזור פיתוח ב' – 23%; (ג) בשאר הארץ – 26%. (ג) בשאר הארץ – 26%. (ג) בשאר הארץ – 26%. (ג) בשאר הארץ – 26%.