הצעת חוק לדיון מוקדם
מספר פנימי: 481672
הכנסת התשע-עשרה
יוזמים: חברי הכנסת פנינה תמנו-שטה
ישראל חסון
אברהם מיכאלי
נחמן שי
שמעון סולומון
דב ליפמן
קארין אלהרר
רות קלדרון
תמר זנדברג
משה מזרחי
מרב מיכאלי
שמעון אוחיון
אורית סטרוק
אורלי לוי אבקסיס
איציק שמולי
מצטרפים: חברי הכנסת בועז טופורובסקי
רונן הופמן
באסל גטאס
איתן כבל
סתיו שפיר
דוד צור
פ/1403/19
הצעת חוק זכויות נפגעי עבירה (תיקון – חובת יידוע נפגעי עבירה בדבר זכויותיהם), התשע"ג–2013
דברי הסבר
תיקון הצעת חוק זו מבקש לקדם את זכויותיהם של נפגעי עבירה קרי, מי שנפגע במישרין מעבירה וכן בן משפחה של מי שהעבירה גרמה למותו.
התיקונים המוצעים לעיל נועדו להסדיר את נושא יידוע נפגע העבירה בדבר זכויותיו, ולהטיל על הפרקליטות את החובה ליידע את משפחת נפגעי עבירה והמתה בדבר זכויותיהם. מתוך כך אין ערך לזכות, אם בעל הזכות אינו יודע על קיומה, ובשל כך אינו יכול לממש אותה.
נושא יידוע נפגע העבירה בדבר זכותו לא הוסדר בחקיקה ראשית, ורבים מנפגעי העבירה כלל אינם יודעים על זכותם זו. היעדר זה בולט וחריף במיוחד במקרים שהעבירה גרמה למוות, ונפגעי העבירה (בני משפחת הנרצח), אינם בגדר מתלוננים ואינם מגיעים למשטרה למסור הודעה.
פשיעה אלימה הפכה לאחת הסוגיות החברתיות הקשות בעולם ובישראל. החל ממקרי רצח אחרונים דוגמת: דב תגר מאבטח שדקר למוות את בת זוגו ובנה ולאחר מכן ירה בחברו במעלית, רצח זהבה צ'קול מנתניה, וכלה במקרי רצח שזכו למודעות ציבורית דוגמת הרצח בחוף תל ברוך בו נרצח אריק קרפ, רצח מרגריטה לאוטין בחוף בת ים ביולי 2008 ורצח עו"ד ענת פלינר בכניסה לביתה, כל אלו הם רק חלק קטן מהסטטיסטיקה העגומה של רצח קורבנות עבירה תמימים.
כאשר מדובר במשפחות נפגעי עבירת רצח והמתה, על המדינה להתמודד ולטפל במשפחות שנותרו פגועות ולרוב חסרות ידע וכלים למען התמודדות בכלל הרבדים. בשנים האחרונות גוברת המודעות למגוון הרחב של שירותים וסיוע להם נדרשים משפחות קורבנות עבירת רצח והמתה, ומתוך כך התפתחו בישראל מענים ממלכתיים והתנדבותיים לטיפול בנפגעי עבירה אלימה ובמשפחותיהם, דוגמת מרכז נוגה ואחרים.
חוק זה נועד לסייע לנפגעי עבירה ולמשפחותיהם, כמו גם למשפחות של נפגעי עבירת רצח והמתה. אומנם על פי חוק, לנפגעי עבירה זכות לקבל מידע על שירותי סיוע, אך משפחות רבות כמו גם נפגעים רבים אינם מודעים למכלול זכויותיהם בנושא, אין להם גישה, ידע או יכולת לבקש סיוע או לברר לגבי זכויותיהם. לפיכך, תפקידו של תיקון חוק זה הוא להדגיש כי החובה לעדכון הנפגע ומשפחת הנפגע במידה ומדובר בנפגעי עבירת רצח והמתה, חלה על הגורמים המשפטיים ועל הרשויות ולא על הקורבן בכלל זה משפחות נפגעי עבירת רצח והמתה.
מוצע לקבוע שהגורם הרלבנטי, משפטי או ממשלתי, ינקוט יוזמה ויפעל למען יידוע הנפגע, משפחת הנפגע במידה ומדובר בקטין, ומשפחת נפגעי עבירת רצח והמתה, בזכויותיהם על פי המפורט בחוק זכויות נפגעי עבירה, התשס"א–2011. בנוסף, מוצע להטיל חובת תרגום על יידוע בדבר זכויות נפגעי עבירה, בכללם משפחות נפגעי רצח והמתה, בשפה שמובנת לנפגעי העבירה, אם אינם דוברי השפה העברית.
---------------------------------
הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים
והונחה על שולחן הכנסת ביום
ט' בתמוז התשע"ג – 17.6.13
הוספת סעיף 22א 1. בחוק זכויות נפגעי עבירה, התשס"א–2001, אחרי סעיף 22 יבוא: בחוק זכויות נפגעי עבירה, התשס"א–2001, אחרי סעיף 22 יבוא: בחוק זכויות נפגעי עבירה, התשס"א–2001, אחרי סעיף 22 יבוא: בחוק זכויות נפגעי עבירה, התשס"א–2001, אחרי סעיף 22 יבוא:
"חובת יידוע נפגעי עבירה בדבר זכויותיהם 22א. רשות שעליה מוטלת חובת יידוע או שמיעת עמדה של קורבן עבירה תעשה זאת בשפה המובנת לו; היה נפגע העבירה אדם שאינו דובר עברית תספק הרשות מתורגמן לקיום חובותיה כאמור."