הצעת חוק לקריאה הראשונה

רשומות הצעות חוק ה מ מ ש ל ה 2013 ביוני17 770 ט' בתמוז התשע"ג עמוד 874 . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . 2013-), התשע"ג7 'הצעת חוק לתיקון פקודת מחלות בעלי חיים (תיקון מס 880 . . . .2013-) (תשלום בהסדר לוועדות מקומיות), התשע"ג69 'הצעת חוק סדר הדין הפלילי (תיקון מס 874 :מתפרסמות בזה הצעות חוק מטעם הממשלה ), 7 'הצעת חוק לתיקון פקודת מחלות בעלי חיים (תיקון מס 2013-התשע"ג 16 תיקון סעיף .1 ,16 הפקודה), בסעיף- (להלן1‏1985-בפקודת מחלות בעלי חיים [נוסח חדש], התשמ"ה במקום סעיף קטן (ד) יבוא: שר החקלאות ופיתוח הכפר, בהתייעצות עם שר האוצר, יקבע הוראות לעניין "(ד) קביעת שוויים של בעל חיים שהומת לפי הוראות פקודה זו ושל גווייה שנמצאה ראויה לשימוש, ובכלל זה לעניין הגורם המוסמך לקבוע שווי כאמור ודרך הקביעה. ) בקשה לתשלום פיצויים לפי סעיף זה תוגש לוועדה שמונתה לפי הוראות1 (ד א; שר החקלאות ופיתוח הכפר רשאי לקבוע הוראות לעניין אופן הגשת בקשה 17 סעיף כאמור." א16 הוספת סעיף .2 : לפקודה יבוא16 אחרי סעיף "הסדר ביטוחי חלופי לתשלום פיצויים א.16 , לא ישולמו פיצויים לפי הוראות16 על אף הוראות סעיף הסעיף האמור בשל בעל חיים שהומת לפי הוראות פקודה זו, אם שר החקלאות ופיתוח הכפר קבע לגבי אותו סוג או פקודת מחלות בעלי חיים [נוסח חדש], כללי הפקודה), קובעת בסעיף - (להלן1985-התשמ"ה שבה את הסמכות של רופא וטרינר ממשלתי להורות על 7 השמדת בעל חיים נגוע במחלה במטרה למנוע התפשטות לפקודה קובע הסדר של פיצוי ממשלתי 16 מחלות. סעיף לבעלים של בעל החיים שהומת לפי הפקודה. מטרת הסדר הפיצוי לפי הפקודה היא כפולה: (א)  לשמש תמריץ כלכלי לבעלים של בעל חיים נגוע במחלה לשתף פעולה עם הרשויות הפועלות למנוע את התפשטות המחלה; (ב)  לסייע לעוסקים בגידול בעלי חיים, בעת מצוקה שאליה הם עלולים להיקלע עקב התפרצות המחלה. (ה) לפקודה, ניתן 16 בהקשר זה, ובשים לב להוראת סעיף לראות בתשלום הפיצוי מעין ביטוח (חלקי) מפני סיכונים חקלאיים. לפקודה אינו פיצוי 16 הפיצוי בעד המתה לפי סעיף נזיקי ולא מדובר במקרה שבו המדינה גרמה למחלה ונמצאת אחראית בנזיקין. המחלה נגרמה מסיבות אחרות, בין אם אלה מקימות אחריות בנזיקין לצד שלישי, ובין אם עקב התפרצות "טבעית" של המחלה, ואולם בכל מקרה לא מדובר כאמור באחריות בנזיקין של המדינה. (ג), שלפיו שר 16 ההסדר החוקי הקיים בסעיף החקלאות רשאי לקבוע סכום מרבי של פיצויים שישולמו בשל המתה, סכום אשר לא ישקף בהכרח את מלוא ערכו של בעל החיים המומת, מהווה איזון בין זכות הקניין של בעלו של בעל החיים והרצון לתמרץ אותו לשתף פעולה עם הרשויות לבין אילוצים תקציביים. (ד) לפקודה קובע כיום כי "שווים 16 סעיף 1 סעיף של בעל חיים שהומת לפי הוראות פקודה זו ושל גוויה שנמצאה ראויה לשימוש, יוערך בידי רופא וטרינר ממשלתי והחלטתו בעניין תהא סופית". הואיל ולרופא הווטרינר הממשלתי אין הכשרה בנושא הערכת שווי של בעלי חיים, התפתחה לאורך השנים פרקטיקה, שלפיה שוויים של בעלי חיים מסוימים מוערך בידי כלכלנים מקרב עובדי משרד החקלאות ופיתוח הכפר אשר ממליצים לרופא הווטרינר הממשלתי בעניין, שבסופו של דבר, לפי האמור בסעיף, הוא בעל הסמכות בעניין וקביעתו סופית. (ד) לפקודה ואת ההסדר 16 מוצע להחליף את סעיף האמור לעיל, ולקבוע במקומו הסדר שלפיו שר החקלאות ופיתוח הכפר יקבע בתקנות הוראות לעניין קביעת שווי בעל חיים שהומת לפי הוראות הפקודה ולגבי הפחתת שוויו, וכן הוראות לעניין אופן הגשת בקשות לפיצוי והטיפול בהן, אשר אינו מוסדר כיום במסגרת הפקודה והתקנות. להצעת החוק, להסמיך 4 באותו הקשר, מוצע בסעיף את שר החקלאות ופיתוח הכפר לקבוע תקנות גם לעניין דרכי עבודתה של הוועדה לבחינת הבקשות לפיצויים, כמפורט להלן. לנוכח מספר המקרים הרב שבהם מומתים בעלי 2 סעיף חיים עקב מחלות, ומתוך שקילת סדרי עדיפויות .67 '; התשס"ז, עמ84 'ס"ח התשמ"ה, עמ 1 ד ב ר י ה ס ב ר 17.6.2013 ,, ט' בתמוז התשע"ג770 - הצעות חוק הממשלה 875 מין של בעל חיים ולגבי אותה מחלה שבשלה הומת, כי קיים הסדר ביטוחי נאות לתשלום תגמולי ביטוח לבעלו של בעל חיים שהומת לפי פקודה זו ושלפיו השתתפות המדינה בדמי הביטוח היא בשיעור הולם." 17 תיקון סעיף .3 : לפקודה, במקום סעיף קטן (ג) יבוא17 בסעיף "(ג) לא ישולמו פיצויים בשל בעל חיים שהומת לפי הוראות פקודה זו אם )1( א קבעה כי בעליו הפר הוראה מהותית17 הוועדה שמונתה לפי הוראות סעיף מהוראות פקודה זו או מהוראות הביצוע, וכי הוכח להנחת דעתה שההפרה תרמה באופן מהותי להפצת המחלה שבשלה הומת בעל החיים; לעניין זה, חזקה היא כי אם הופרה הוראה מהותית מהוראות פקודה זו או מהוראות הביצוע, שיש בהפרתה כדי לגרום להפצת מחלה, ונדרשה המתה של בעל החיים בשל אותה מחלה, הרי שההפרה תרמה באופן מהותי להפצת המחלה. מין של בעל חיים ולגבי אותה מחלה שבשלה הומת, כי קיים הסדר ביטוחי נאות לתשלום תגמולי ביטוח לבעלו של בעל חיים שהומת לפי פקודה זו ושלפיו השתתפות המדינה בדמי הביטוח היא בשיעור הולם." .3 : לפקודה, במקום סעיף קטן (ג) יבוא17 בסעיף17 תיקון סעיף "(ג) לא ישולמו פיצויים בשל בעל חיים שהומת לפי הוראות פקודה זו אם )1( א קבעה כי בעליו הפר הוראה מהותית17 הוועדה שמונתה לפי הוראות סעיף מהוראות פקודה זו או מהוראות הביצוע, וכי הוכח להנחת דעתה שההפרה תרמה באופן מהותי להפצת המחלה שבשלה הומת בעל החיים; לעניין זה, חזקה היא כי אם הופרה הוראה מהותית מהוראות פקודה זו או מהוראות הביצוע, שיש בהפרתה כדי לגרום להפצת מחלה, ונדרשה המתה של בעל החיים בשל אותה מחלה, הרי שההפרה תרמה באופן מהותי להפצת המחלה. חברתיים וכלכליים, הגבילה המדינה את המשאבים המוקצים לצורך פיצוי הבעלים. הגבלת סכום הפיצוי נועדה, בין השאר, למנוע מצב שבו מי שבידו ההחלטה על השמדה יימנע מלעשות כן בשל שיקולים כספיים. הגבלת המשאבים נובעת גם מההנחה שהעוסקים בגידול בעלי חיים נוטלים על עצמם חלק מהסיכונים ומהנזקים העלולים להיגרם ממחלות. כדי לעודד את העוסקים בגידול בעלי חיים לשתף פעולה עם הרשויות ולמנוע הפצת מחלות, קבע המחוקק הוראות שהן בבחינת "מקל וגזר". הוראות הפקודה קובעות חובה לדווח על מחלות בעלי חיים ולקיים את הוראות הרשויות המוסמכות. הפרה של חובה זו נושאת סנקציות אזרחיות ואף פליליות, אך לעומת זאת שיתוף פעולה בהשמדת בעלי החיים הנגועים מזכה בפיצוי. לעניין זה, קבע בית המשפט העליון בעניין רעא קיבוץ להב נ' מדינת ישראל (פורסם בדינים עליון 3898/04 ), כי הסדר הפיצוי שבפקודה, המאפשר261 ,)148( 2010 ,לקבוע תקרת פיצוי לסוג בעלי חיים שהוגדרו לצורך כך נותן מענה לחשש מפני העמסת יתר על תקציב המדינה עקב תשלום פיצוי מלא לחקלאי שנפגע. קביעת התקרה נובעת מכך, שבשל מגבלות תקציב, ניתן להעמיס על החקלאי האינדיבידואלי לשאת בחלק מנטל הפגיעה הנובעת מהשמדת בעל החיים, לצד הנטל החל על הציבור כולו, וזאת באמצעות "ויתור" על חלק מהפיצוי שהיה מגיע לו אלמלא נקבעה תקרת פיצוי לפי הפקודה. הפקודה מתייחסת ל"שווי" בעל החיים כאל שוויו הכלכלי המלא, תוך יצירת מנגנון המאפשר הגבלת הפיצוי בדרך של קביעת תקרה למניעת עומס יתר תקציבי. בשנים האחרונות עלו מאוד סכומי הפיצוי ששולמו לבדה שולמו 2011 לחקלאים בענף הלול. כך למשל, בשנת מיליון שקלים 50–לחקלאים מכוח סעיף זה למעלה מ חדשים. בדיקת הנושא במשרד החקלאות ופיתוח הכפר העלתה כי בהקשר של ענף הלול, בתקופות שבהן מחיר השוק אינו גבוה, ההסדר הקבוע בפקודה יוצר תמריץ שלילי לשמירה על בריאות בעלי החיים. נוצר גם צורך להגביר את הוודאות התקציבית מצד המדינה, ולהפחית את המצבים שבהם על המדינה לשלם סכומי כסף גבוהים בבת אחת ובזמן בלתי צפוי כאשר מתפרצת מחלה. א לפקודה, כך שייקבע 16 על כן מוצע להוסיף את סעיף בו הסדר תחליפי לפיצויי חובה בשל המתת בעל חיים לפי הפקודה: הסדר ביטוחי נאות, המותנה בשיעור השתתפות מעלות הפרמיה). 80% הולם של המדינה (העומד כיום על החיסכון הצפוי לתקציב המדינה כתוצאה מתיקון זה הוא מיליון שקלים חדשים.4–של כ הסדר זה ייעשה בתיאום עם הקרן לנזקי טבע ועם אגף התקציבים במשרד האוצר ומטרתו, בין השאר, ליצור ודאות תקציבית למדינה. היות שהידבקות במחלות המצריכות השמדות המוניות, כדוגמת מחלת הניוקסל ומחלת שפעת העופות, מתרחשת אחת לתקופה, המדינה מוצאת את עצמה חשופה מדי תקופה לתשלומים גבוהים המכבידים על תקציבה. ההסדר התחליפי ייתן ודאות הן למדינה והן למגדלים, שכן במקום תשלום של כמה עשרות מיליוני שקלים, ישולם סכום קבוע של פרמיה מדי שנה בשנה. כמו כן ישופר מערך התשלומים, כך שהזכאים לכך יקבלו את הפיצוי בסמוך לקרות האירוע. (ג) לפקודה, שעניינו סייג לתשלום17 סעיף 3 סעיף פיצויים, קובע לאמור: "(ג)  לא ישולמו פיצויים בשל בעל חיים שהומת לפי הוראות פקודה זו, אם לדעת מנהל השירותים הווטרינריים הפר בעליו את הוראות הפקודה, או הוראת ביצוע או לא נקט אמצעים הנדרשים לשם מניעת הידבקות בעל–חיים במחלה כפי שהורה מנהל השירותים הווטרינריים, והצורך בהמתת בעל החיים נובע מאי קיום ההוראות האמורות." מנוסחו הנוכחי של הסעיף עולה כי נדרשת הוכחת קשר סיבתי קונקרטי בין הפרת ההוראות לבין הצורך בהמתה. הוגש למנהלת הכללית של משרד 2007 בשנת החקלאות דאז דוח של צוות שבחן את סוגיית הפיקוח ד ב ר י ה ס ב ר 17.6.2013 ,, ט' בתמוז התשע"ג770 - הצעות חוק הממשלה 876 ,א17 ) רשאית הוועדה שמונתה לפי הוראות סעיף1( על אף הוראות פסקה )2( מטעמים מיוחדים שיירשמו, להורות על תשלום פיצויים בשיעור חלקי, אף שהופרה הוראה כאמור באותה פסקה. הופרה הוראה מהותית לאחר המתת בעל החיים, רשאית הוועדה שמונתה )3( .א להתנות תשלום פיצויים לפי פקודה זו בסילוק ההפרה17 לפי הוראות סעיף שר החקלאות ופיתוח הכפר רשאי לקבוע סוגי הוראות שיראו אותן לעניין )4( סעיף זה כהוראות מהותיות וכן אמות מידה לתשלום פיצויים בשיעור חלקי לפי )."2( פסקה והאכיפה בענף העופות. לעניין המתת עופות עקב מחלת הניוקסל, המליץ הצוות לתקן את הוראת הסייג האמור לאחר שנמצא כי במקרים רבים, אף שהיה יסוד סביר להניח שהצורך בהשמדה נבע מהפרה של הוראות החיסון בידי (ג) לפקודה, לא היה בסיס 17 המגדל, בשל נוסחו של סעיף משפטי איתן דיו לבסס קביעה כאמור. בשל כך לא היה ניתן למנוע את תשלום הפיצויים, אף שהיה ראוי לעשות כן. מצב זה יצר אצל המגדלים תמריץ שלילי לנקיטת כל האמצעים למניעת הידבקות במחלה. לפיכך עלה הצורך בתיקון הסייג לתשלום פיצויים, כך שנטל ההוכחה בדבר הקשר הסיבתי בין אי–עמידה בהוראות שניתנו לבין הצורך בהמתת בעלי החיים יוקל, ויהיה ניתן ליישם בפועל את הוראות הסעיף במקרים המתאימים. לפי התיקון המוצע, זכאותו של בעלים של בעל חיים לפיצויים בשל המתת בעל החיים תתבטל לא רק באותם מקרים שבהם הוכח כי המגדל לא נקט את כל האמצעים שדרשו השירותים הווטרינריים למניעת התפרצות והתפשטות המחלה שבשלה היה צורך בהמתת בעל החיים (כפי שקובע ההסדר כיום), אלא גם במקרה שבו לא עמד בחובות אחרות המוטלות עליו מכוח הפקודה ותקנותיה, כגון הוראות בעניין הוצאה והכנסה של בעל חיים ממשק שלא לפי היתר, אי–עמידה בדרישות בסיסיות של בטיחות ביולוגית ובתנאי ממשק ייצור בסיסיים, או אי–קיום הוראות בעניין ניקוי וחיטוי מבנים ומיתקנים לאחר המתת בעלי החיים, ובלבד שמדובר בהפרה של הוראה שתרמה באופן מהותי להפצת מחלה, לעניין אותו סוג של בעל חיים או בעל חיים אחר החשוף להידבקות באותה מחלה. ההנחה המשתמעת מנוסח החוק הקיים היום היא שקיים גורם אחד המביא להתפרצותה של מחלה. הניסיון המצטבר מתחקור אירועי מחלות בשירותים הווטרינריים והידע המקצועי והמחקרי בנושא אפידמיולוגיה של מחלות בעלי חיים מעלה כי במרבית המקרים לא ניתן להצביע על גורם יחיד שהביא להתפרצות המחלה אלא קיימים בדרך כלל כמה גורמים אשר תורמים באופן מצטבר להתפרצות המחלה. בשל כך, מוצע לקבוע, כי יהיה ניתן לשלול פיצוי לפי הפקודה במקרה של הפרת הוראה מהותית מההוראות לפי הפקודה, אף אם היא לא היתה הגורם הבלעדי להתפרצות המחלה, ובלבד שהוכח להנחת דעתה של הוועדה שדנה בבקשות לפיצויים לפי הפקודה כי הפרת אותה הוראה תרמה באופן מהותי להפצת המחלה. עוד מוצע לקבוע כי מקום שהיתה הפרה של הוראה מהותית שיש בה כדי לגרום להפצת מחלה, ואותה המחלה אכן התפרצה, חזקה שאותה הפרה תרמה באופן מהותי להתפרצות המחלה. זאת, מכיוון שההפרות שעליהן מדובר הן הפרות אשר על פי רוב ניתן להניח כי יש בהן כדי לתרום בצורה משמעותית להפצת מחלות. כך לדוגמה, אם ניתנו הוראות בעניין חיסון בעלי חיים נגד מחלה מסוימת, החיסון לא ניתן, ואותה מחלה התפרצה באותו משק, יש להניח כי אי–החיסון תרם באופן מהותי להפצת המחלה. משמעות החזקה היא כי במקרים כגון אלה, אם מבקש הפיצויים יטען כי לא היה בהפרה כדי לתרום באופן מהותי להפצת המחלה, יהיה עליו להוכיח זאת לוועדה. תיקון הסייג כאמור ייצור תמריץ חיובי בעבור המגדלים לעמוד בהוראות הנקבעות על ידי השירותים הווטרינריים לשם מניעת מחלות. במקביל, ולשם מידתיות ההסדר, מסדיר הסעיף המוצע אפשרות של תשלום פיצויים בשיעור חלקי במקום שלילה מוחלטת של הזכאות לפיצויים, בנסיבות המתאימות, וקביעת אמות המידה לעניין זה בתקנות שיותקנו בידי שר החקלאות ופיתוח הכפר. עוד מוצע לקבוע כי במקרים שבהם הופרה הוראה מהותית מהוראות הפקודה, לאחר המתת בעל חיים, תוכל הוועדה הדנה בבקשות לפיצויים, להתנות את מתן הפיצוי לבעליו של בעל החיים שהומת בסילוק ההפרה. זאת מכיוון שיש הוראות מהותיות שעל בעליו של בעל החיים לבצע לאחר ההמתה כדי למנוע את הפצת המחלה בהמשך, פינוי הפגרים או ניקוי וחיטוי המבנים שבהם שהו - כגון בעלי החיים שהומתו. ד ב ר י ה ס ב ר 17.6.2013 ,, ט' בתמוז התשע"ג770 - הצעות חוק הממשלה 877 א17 הוספת סעיף .4 : לפקודה יבוא17 אחרי סעיף "ועדה לבדיקת בקשות לתשלום פיצויים א.17 שר החקלאות ופיתוח הכפר ימנה ועדה לבדיקת בקשות (א) , שחבריה הם עובדי 16 לתשלום פיצויים שהוגשו לפי סעיף המשרד), כמפורט - משרד החקלאות ופיתוח הכפר (בסעיף זה להלן: נציג המנהל הכללי של המשרד, שאינו עובד )1( ;השירותים הווטרינריים, והוא יהיה יושב הראש נציג מנהל השירותים הווטרינריים מבין עובדי )2( ;השירותים הווטרינריים נציג היועץ המשפטי של המשרד. )3( שר החקלאות ופיתוח הכפר רשאי לקבוע את סדרי (ב) עבודתה של הוועדה, ובכלל זה לקבוע הוראות לעניין המניין החוקי בישיבותיה, והאופן שבו רשאי מי שעלול להיפגע מהחלטתה לטעון את טענותיו לפניה; כל עוד לא נקבעו תקנות לפי סעיף קטן זה רשאית הוועדה לקבוע את סדרי עבודתה. 23 תיקון סעיף .5 : לפקודה, אחרי סעיף קטן (ב) יבוא23 בסעיף "(ג)  על אף האמור בסעיף קטן (א), אגרות שנקבעו לפי הסעיף האמור המשולמות לרשות המקומית בעד פעולות שהיא מבצעת לפי פקודה זו, ייקבעו בהסכמת שר הפנים. (ד)  קבע שר החקלאות ופיתוח הכפר לפי הוראות סעיף קטן (א) אגרה שתשולם לרשות מקומית בעד פעולה מהפעולות המפורטות באותו סעיף קטן, לא תיגבה מכוח חוק עזר אגרה בעד אותה פעולה." .4 : לפקודה יבוא17 אחרי סעיף א17 הוספת סעיף "ועדה לבדיקת בקשות לתשלום פיצויים א.17 שר החקלאות ופיתוח הכפר ימנה ועדה לבדיקת בקשות (א) , שחבריה הם עובדי 16 לתשלום פיצויים שהוגשו לפי סעיף המשרד), כמפורט - משרד החקלאות ופיתוח הכפר (בסעיף זה להלן: נציג המנהל הכללי של המשרד, שאינו עובד )1( ;השירותים הווטרינריים, והוא יהיה יושב הראש נציג מנהל השירותים הווטרינריים מבין עובדי )2( ;השירותים הווטרינריים נציג היועץ המשפטי של המשרד. )3( שר החקלאות ופיתוח הכפר רשאי לקבוע את סדרי (ב) עבודתה של הוועדה, ובכלל זה לקבוע הוראות לעניין המניין החוקי בישיבותיה, והאופן שבו רשאי מי שעלול להיפגע מהחלטתה לטעון את טענותיו לפניה; כל עוד לא נקבעו תקנות לפי סעיף קטן זה רשאית הוועדה לקבוע את סדרי עבודתה. .5 : לפקודה, אחרי סעיף קטן (ב) יבוא23 בסעיף23 תיקון סעיף "(ג)  על אף האמור בסעיף קטן (א), אגרות שנקבעו לפי הסעיף האמור המשולמות לרשות המקומית בעד פעולות שהיא מבצעת לפי פקודה זו, ייקבעו בהסכמת שר הפנים. (ד)  קבע שר החקלאות ופיתוח הכפר לפי הוראות סעיף קטן (א) אגרה שתשולם לרשות מקומית בעד פעולה מהפעולות המפורטות באותו סעיף קטן, לא תיגבה מכוח חוק עזר אגרה בעד אותה פעולה." כדי לשפר את תהליך קבלת ההחלטות בבקשות 4 סעיף לפיצויים לפי הפקודה, ובמטרה להבטיח שהחלטה על שלילת פיצוי לא תתקבל בידי גורם שהיה מעורב במתן ההוראות שהופרו, מוצע לקבוע כי החלטות לפקודה יתקבלו בידי ועדה בראשות 17– ו16 לפי סעיפים נציג של המנהל הכללי של משרד החקלאות ופיתוח הכפר הוועדה) שחברים בה גם נציג מנהל השירותים - (להלן הווטרינריים ונציג היועץ המשפטי. מוצע לקבוע כי שר החקלאות ופיתוח הכפר יהיה רשאי לקבוע את סדרי עבודתה של הוועדה, ובכלל זה לקבוע את האופן שבו יישמעו טענותיו של מי שעלול להיפגע מהחלטותיה. להצעת 9 יובהר, כי בהתאם לתיקון המוצע בסעיף החוק, שלפיו ניתן לעתור לבית המשפט לעניינים מינהליים על כל החלטה של רשות לפי הפקודה, יהיה ניתן להשיג בדרך של עתירה כאמור גם על החלטות הוועדה. רשות מקומית מבצעת בדיקות משנה וטרינריות 5 סעיף על מוצרים מן החי המוכנסים לתחומה, בין השאר מכוח תקנות לפי הפקודה (למשל בדיקות משנה לבשר בכניסה לתחום רשות מקומית, שנקבעו בתקנות ). 1964-מחלות בעלי חיים (שחיטת בהמות), התשכ"ד נמצא, כי יש רשויות מקומיות אשר עיגנו בחוקי עזר את סמכותן לגבות אגרה בעד בדיקות זהות. כדי למנוע מצב של גביית אגרה כפולה יש צורך בתיקון הפקודה, שבמסגרתו ייאסר על רשות מקומית לגבות אגרות בעד בדיקות, שמחוץ להסדר הגבייה הכללי הקבוע בתקנות מכוח הפקודה. על כן, במטרה ליצור אחידות בנושא הפיקוח הווטרינרי ברשויות המקומיות על מוצרי מזון מן החי, ובמטרה למנוע מצב של גביית אגרה כפולה, מוצע לקבוע כי רשות מקומית לא תוכל לגבות אגרה מכוח חוק עזר בעד פעולה שנקבעה בעבורה אגרה בידי שר החקלאות. להצעת 10 עוד מוצע לקבוע, בהוראת המעבר בסעיף החוק, כי אין בהוראה זו כדי לגרוע מהסמכות לגבות אגרה שהוטלה כדין בעד פעולה כאמור, שבוצעה לפני יום פרסום החוק, כך שרשויות מקומיות יהיו מוסמכות לגבות אגרות שהוטלו כדין מכוח חוק עזר עירוני, ובלבד שהפעולה שבשלה הוטלה האגרה בוצעה לפני יום תחילת החוק. נוסף על כך מוצע לקבוע כי אגרות שייקבעו לפי הפקודה ואשר אמורות להיות משולמות לרשויות מקומיות בעד ביצוע פעולות לפי הפקודה, ייקבעו בהסכמת שר הפנים. ד ב ר י ה ס ב ר 17.6.2013 ,, ט' בתמוז התשע"ג770 - הצעות חוק הממשלה 878 ביטול סעיפים ו27 א עד27 .6 . בטלים- ו לפקודה27 א עד27 סעיפים 28 תיקון סעיף .7 : לפקודה, אחרי סעיף קטן (א) יבוא28 בסעיף )  על אף האמור בסעיף קטן (א), רשאי שר החקלאות ופיתוח הכפר לקבוע1 "(א - בתקנות כי הפרת הוראה שנקבעה בהן לא תהווה עבירה; )1( כי עונשו של מי שהפר הוראה הקבועה בהן, יהיה מאסר עד שישה חודשים )2( ".2‏1977-) לחוק העונשין, התשל"ז1()(א61 או קנס כאמור בסעיף ו לפקודה, אשר קובעים קנס 27 א עד27 סעיפים 6 סעיף אזרחי בעבירות על הפקודה ועל תקנות לפיה, נעשים מיותרים, בשל הפיכת כל העבירות לעבירות 1985-מינהליות לפי חוק העבירות המינהליות, התשמ"ו שבשלהן מוטל קנס מינהלי (ר' תקנות העבירות המינהליות ). על כן 2005- מחלות בעלי חיים), התשס"ה- (קנס מינהלי מוצע לבטלם. ו לפקודה, שמוצע 27 א עד27 נוסחם של סעיפים לבטלם הוא: "קנס א.  (א)  המפר הוראה מהוראות פקודה זו או תקנות 27 שהותקנו לפיה או הוראה או צו לפי הפקודה, שנמסר לו אישית, יהא חייב בקנס אזרחי. - שיעור הקנס האזרחי יהיה (ב) )  בהפרת הוראות פרק ד' או הוראות 1( ) לפקודה11()(א22 תקנות שהותקנו לפי סעיף קנס בשיעור פי חמישה מן הקנס הקבוע - 1977-) לחוק העונשין, התשל"ז1()(א61 בסעיף חוק העונשין);- (להלן א בהפרת הוראה אחרת של הפקודה 72  )2( ) לחוק1()(א61 קנס בשיעור הקבוע בסעיף- .העונשין - לעניין סעיף קטן זה לרבות תקנות על פיה וכן הוראה או צו - ""הפקודה שניתנו לפיה ושנמסרו אישית למפר; לרבות תקנות על פיו וכן הוראה או צו - "'"פרק ד שניתנו על פיו ושנמסרו אישית למפר; שיעור הקנס כעדכונו ביום הדרישה - ""שיעור הקנס לתשלום, ואם הוגש ערעור ובית המשפט הדן לפי סכומו - בערעור הורה על עיכוב תשלומו המעודכן ביום ההחלטה בערעור.    (ג)  בהפרה נמשכת ייתוסף על הקנס לפי סעיף קטן (ב), קנס בשיעור החלק החמישים שלו לכל יום שבו נמשכת ההפרה. דרישת הקנס ותשלומו קנס אזרחי ישולם לפי דרישת מנהל השירותים ב.  (א) 27 הווטרינריים או מי שהוא הסמיך לכך, שתוצא לאחר שהודע למי שאליו נועדה על הכוונה להוציאה, וניתנה לו הזדמנות נאותה לטעון טענותיו. ימים מיום קבלת 30 הקנס האזרחי ישולם תוך (ב) הדרישה לפי סעיף קטן (א). ערעור ב ניתן לערער לפני 27 על דרישה כאמור בסעיף ג.  (א) 27 ,בית משפט שלום; אין בערעור כדי לעכב את תשלום הקנס זולת אם הורה בית המשפט אחרת. התקבל ערעור, יוחזר הקנס וייתוספו עליו (ב) הפרשי הצמדה וריבית לפי חוק פסיקת ריבית והצמדה, הפרשי הצמדה וריבית), מיום - (להלן1961-התשכ"א תשלומו ועד יום החזרתו. הפרשי הצמדה וריבית ד.  לא שולם קנס אזרחי במועד, ייתוספו עליו לתקופת 27 .הפיגור הפרשי הצמדה וריבית גביה ה.  קנס אזרחי ייגבה לאוצר המדינה ועל גבייתו תחול 27 .)פקודת המסים (גביה שמירת אחריות פלילית א כדי לגרוע מסמכותו של 27 אין בהוראות סעיף ו.  (א) 27 , בשל ההפרה28 תובע להגיש כתב אישום כאמור בסעיף אם הוא סבור שהנסיבות מצדיקות זאת, מטעמים שיירשמו. הוגש נגד אדם כתב אישום על עבירה, כאמור (ב) , לא יחוייב בשלה בתשלום קנס אזרחי, ואם 28 בסעיף שולם, יוחזר לו הקנס וייתוספו עליו הפרשי הצמדה וריבית מיום תשלומו עד יום החזרתו." לפקודה קובע כי על כל הפרה של28 סעיף 7 סעיף הוראות הפקודה והתקנות מכוחה יוטל עונש מאסר שנה. .226 'ס"ח התשל"ז, עמ 2 ד ב ר י ה ס ב ר 17.6.2013 ,, ט' בתמוז התשע"ג770 - הצעות חוק הממשלה 879 תיקון חוק בתי משפט לעניינים מינהליים .8 ,19 , בתוספת הראשונה, בפרט3‏2000-בחוק בתי משפט לעניינים מינהליים, התש"ס )" ואחריה יבוא:1(" הסיפה החל במילים "החלטה של המנהל" תסומן ." 1985-) החלטה של רשות לפי פקודת מחלות בעלי חיים [נוסח חדש], התשמ"ה2(" תחילה והוראת מעבר .9 לחוק זה, שישה חודשים מיום2 (ד) לפקודה, כנוסחו בסעיף16 תחילתו של סעיף (א) פרסומו של חוק זה. לחוק זה, כדי לגרוע מהסמכות 5 (ד) לפקודה, כנוסחו בסעיף23 אין בהוראות סעיף (ב) לגבות אגרה שהוטלה כדין בעד פעולה כאמור באותו סעיף שבוצעה לפני יום פרסומו של חוק זה. .8 ,19 , בתוספת הראשונה, בפרט3‏2000-בחוק בתי משפט לעניינים מינהליים, התש"ס )" ואחריה יבוא:1(" הסיפה החל במילים "החלטה של המנהל" תסומן תיקון חוק בתי משפט לעניינים מינהליים ." 1985-) החלטה של רשות לפי פקודת מחלות בעלי חיים [נוסח חדש], התשמ"ה2(" .9 לחוק זה, שישה חודשים מיום2 (ד) לפקודה, כנוסחו בסעיף16 תחילתו של סעיף (א) פרסומו של חוק זה. תחילה והוראת מעבר לחוק זה, כדי לגרוע מהסמכות 5 (ד) לפקודה, כנוסחו בסעיף23 אין בהוראות סעיף (ב) לגבות אגרה שהוטלה כדין בעד פעולה כאמור באותו סעיף שבוצעה לפני יום פרסומו של חוק זה. במקרים רבים שבהם מותקנות תקנות לפי הפקודה, נמצא כי אין זה מידתי לקבוע שהעונש על הפרתן יהיה מאסר שנה, אלא ראוי להטיל עונש קל יותר. במקרים אחרים, נקבעות הוראות שאין הצדקה לקבוע בשל הפרתן עבירה פלילית כלל. על כן, מוצע להסמיך את שר החקלאות ופיתוח הכפר לקבוע בתקנות כי העונש על הפרת הוראות שנקבעו בהן לא יעלה על שישה חודשי מאסר או על הקנס כקבוע חוק - (להלן1977-) לחוק העונשין, התשל"ז1()(א61 בסעיף (א) 2 העונשין), בהתאם להוראה הכללית בעניין זה בסעיף לחוק העונשין, או כי הפרת הוראות שנקבעו בהן לא תהווה עבירה כלל. קביעה כאמור תאפשר קביעת עונשים מידתיים יותר לעבירות שנקבעו בתקנות לפי הפקודה, ברמת החומרה אשר ניתן לקבוע לעבירה שנקבעה בתקנות לפי חוק העונשין. נוסף על כך, השר כאמור יהיה מוסמך לקבוע כי הפרת הוראות לפי התקנות אינה עבירה כלל, כך שהתקנת תקנות כאלה לא תהיה טעונה אישור ועדה של הכנסת לפי (ב) לחוק העונשין.2 סעיף אם לא ייקבע עונש נמוך כאמור או שהפעולה לא תיחשב עבירה, תחול ההוראה הכללית שבפקודה, שלפיה העונש על הפרת הוראות כאמור הוא מאסר שנה. ככלל, אין בפקודה מנגנוני השגה על הוראות 8 סעיף שניתנו מכוחה. זאת, היות שמטרת ההוראות היא לרוב נקיטת צעדים דחופים לבלימת התפשטותן של מחלות שיש עמן סכנה לבריאות האדם והחי. על ההחלטות וההוראות בעניין זה להתבצע בלא דיחוי כדי למנוע נזקים רחבי היקף, הן לבריאות והן לרכוש. לא בכדי, נקבע ביחס להחלטת ההשמדה מנגנון של פיצוי הוגן בעד המתת בעלי חיים או סבסוד של עלויות ביטוח נגד סיכונים מסוג זה. עם זאת, מוצע לקבוע הסדר של ביקורת שיפוטית על החלטות לפי הפקודה, כך שעל החלטות של רשות לפי הפקודה, יהיה ניתן לעתור לבית המשפט לעניינים מינהליים. לפיכך מוצע לתקן את התוספת הראשונה לחוק בתי , ולהוסיף בה 2000-משפט לעניינים מינהליים, התש"ס את סמכות בית המשפט לעניינים מינהליים לדון בעתירה כאמור. (ד) המוצע16 מוצע לקבוע כי תחילתו של סעיף 9 סעיף לחוק זה, לעניין קביעת הוראות 2 כנוסחו בסעיף בעניין קביעת שווי של בעל חיים שהומת לפי הוראות הפקודה ושל גוויה שנמצאה ראויה לשימוש, תידחה לשישה חודשים מיום הפרסום. עוד מוצע לקבוע הוראת מעבר לעניין הסמכות של רשות מקומית לגבות אגרות שהוטלו כדין בעד פעולה (ג) שבוצעה לפני יום פרסומו של חוק זה 23 כאמור בסעיף לחוק זה.6 כפי שפורט בדברי ההסבר לסעיף יצוין, כי הצעת חוק זו פורסמה בעבר, והיא מתפרסמת כעת בשינויים קלים. .442 '; התשע"ב, עמ190 'ס"ח התש"ס, עמ 3 ד ב ר י ה ס ב ר 17.6.2013 ,, ט' בתמוז התשע"ג770 - הצעות חוק הממשלה 880 ) (תשלום בהסדר69 ' הצעת חוק סדר הדין הפלילי (תיקון מס 2013-לוועדות מקומיות), התשע"ג ג67 תיקון סעיף . 1ג, אחרי סעיף67 , בסעיף1‏1982-בחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב קטן (ד) יבוא: ) ועדה 1()"(ה)  על אף הוראות סעיף קטן (ד), היה הגורם האחר כאמור בסעיף קטן (א , ישולם 2‏1965-מקומית לתכנון ולבנייה כמשמעותה בחוק התכנון והבנייה, התשכ"ה התשלום ישירות לוועדה האמורה ולא ייגבה באמצעות רשות האכיפה והגבייה." שבפרק ד' לחוק סדר הפלילי [נוסח1'סימן א 1 סעיף החוק), עוסק - (להלן1982-משולב], התשמ"ב ג לחוק, 67 בהוראות לעניין סגירת תיק בהסדר. סעיף ) שבו כי אם 1()שעניינו תנאי ההסדר קובע בסעיף קטן (א נקבעה בחוק הוראה ולפיה ישולמו קנסות בשל עבירה לגורם אחר, שאינו המדינה, יציין זאת התובע, והתשלום ישולם לאותו גורם אחר. ג(ד) לחוק קובע כי תשלום או פיצוי ייגבה 67 סעיף באמצעות רשות האכיפה והגבייה, ויועבר על ידה לאוצר המדינה או לגורם אחר שנקבע בחוק, או לנפגע העבירה. ככלל, אכיפת דיני התכנון והבנייה במרחבי תכנון מקומיים נעשית על ידי מערכת האכיפה של הוועדות המקומיות לתכנון ולבנייה. הוועדה היא המאשימה בהליך (להלן 1965- לחוק התכנון והבנייה, התשכ"ה258 זה (סעיף גוב ארי נ' הוועדה 928/80 חוק התכנון והבנייה), ע"פ- המקומית לתכנון ולבנייה נתניה). קנסות אשר מטיל בית משפט בעבירות של תכנון ובנייה משולמים ישירות לוועדה המקומית. הם נגבים על ידי מערכת הגבייה לחוק התכנון והבנייה), ולא על ידי 223 המקומית (סעיף רשות האכיפה והגבייה, האחראית על גביית קנסות לאוצר ג(ד) לחוק 67 המדינה. מכך עולה, שבשל הקביעה בסעיף שלפיה תשלום ייגבה באמצעות רשות האכיפה והגבייה ויועבר על ידה לגורם האחר, כי על רשות האכיפה והגבייה לשמש כמסלקה לצורך העברת התשלומים לכל אחת מהוועדות המקומיות לתכנון ולבנייה. בשל כך, נדרשות הוועדות המקומיות ורשות האכיפה והגבייה ליצור ממשק מחשובי מורכב, אך ורק לצורך זה. ועדות מקומיות ברחבי 120–הואיל וקיימות יותר מ הארץ, מדובר במשאבים רבים ובהיערכות יקרה ומסורבלת ליצירת הממשקים האמורים ולהעברת התשלומים בפועל. יתר על כן, הקמת מנגנון מסורבל זה הוא מיותר, שכן הוועדות המקומיות עוסקות ממילא בגביית תשלומי קנסות בהליכי אכיפה לפי חוק התכנון והבנייה ויש להן מערך גבייה המופעל על ידי גזברות הוועדה. מערך קיים זה יכול להעמיד לרשות הוועדות המקומיות את שירותיו גם לעניין הסדר לפי החוק, וכך הגבייה תתבצע בצורה יעילה. עוד יצוין, כי תובע המוסמך לערוך הסדר מפוקח על ידי המחלקה לאכיפת דיני מקרקעין בפרקליטות המדינה. ג ולהוסיף לו את סעיף 67 על כן, מוצע לתקן את סעיף קטן (ה) שיקבע שתשלום שנקבע בהסדר לגורם אחר כאמור ), שהוא ועדה מקומית לתכנון ולבנייה, 1()בסעיף קטן (א ישולם ישירות לוועדה המקומית לתכנון ולבנייה ולא ייגבה באמצעות רשות האכיפה והגבייה. תיקון מוצע זה יגביר את היעילות בגביית התשלומים, יחסוך הוצאות ניכרות הן לוועדות המקומיות והן לרשות האכיפה והגבייה וימנע את הצורך בהקמתו של מנגנון תשלומים מורכב ומסורבל שלא לצורך, על כל ההשקעות הרבות הכרוכות בכך. .599 '; התשע"ב, עמ43 'ס"ח התשמ"ב, עמ 1 .307 'ס"ח התשכ"ח, עמ 2 ד ב ר י ה ס ב ר 17.6.2013 ,, ט' בתמוז התשע"ג770 - הצעות חוק הממשלה    סודר במח' רשומות, משרד המשפטים, והודפס במדפיס הממשלתיISSN 0334-3030    שקלים חדשים3.24 המחיר