הצעת חוק לדיון מוקדם
(מספר פנימי: 484066)
הכנסת התשע-עשרה
יוזמים: חברי הכנסת איתן כבל
שלי יחימוביץ'
נחמן שי
אברהים צרצור
ניצן הורוביץ
דב חנין
יחיאל חיליק בר
מרב מיכאלי
פ/1491/19
הצעת חוק הנפט (תיקון – רישיון לייצוא גז טבעי), התשע"ג–2013
דברי הסבר
הגז הטבעי הוא משאב טבע חיוני בעל חשיבות לאומית ואסטרטגית עליונה לביטחונה ועצמאותה האנרגטית של ישראל, כמו גם לפיתוחם העתידי של המשק והתעשייה ולשגשוגה של כלכלת ישראל.
חוק הנפט, התשי"ב–1952 (להלן – החוק), אינו מטיל מגבלה על בעלי החזקה מלייצא את הגז הטבעי למדינות זרות, ולכל היותר מאפשר לשר האנרגיה והמים לקבוע מכסה אשר תוקצה לצרכי המשק.
סעיף 33 לחוק קובע כדלקמן:
"33. (א) השר רשאי, לאחר התיעצות עם המועצה, לחייב בעלי חזקות לספק תחילה, במחיר השוק, מן הנפט שהם מפיקים בישראל וממוצרי הנפט שהפיקו ממנו, אותה כמות נפט ומוצרי נפט הדרושים לדעת השר לתצרוכת ישראל, לזקק אותה בישראל, במידה שיש להם אמצעי זיקוק, ולמכרה בישראל; ולשם כך רשאי הוא לחייב בעלי חזקות להפיק נפט מבארותיהם הקיימות בשיעור שיספיק למטרות האמורות, ואולם שום בעל חזקה לא יהא נדרש –
(1) להפיק מבאר יותר משיעור התפוקה המקסימלי היעיל שלה;
(2) לספק לכמות הכללית הנדרשת אחוז מתפוקתו שהוא גדול מן האחוז הנדרש מבעל חזקה אחר, אלא אם ראה השר לסטות מכלל זה, אם הדבר דרוש, לדעתו, מטעמים שבבטחון המדינה או כדי למנוע בזבוז או אי יושר כלפי בעל חזקה פלוני.
(ב) "תצרוכת ישראל" כולל הספקת דלק לאניות בנמלי ישראל ולמטוסים בישראל."
החוק לא יוצר מסגרת סדורה של מתן רישיון ייצוא לגז טבעי, ואינו קובע את השיקולים שעל השר לשקול טרם מתן רישיון ייצוא כאמור, בשים לב לחשיבות האסטרטגית של הגז הטבעי לכלכלת המשק, חשיבות רציפות האספקה ומניעת מחסור וכיוצא באלה.
התיקון המוצע קובע מסגרת סדורה לטיפול בבקשות לרישיון לייצוא ואת השיקולים מחויבי המציאות בהקשר זה. מן הראוי, כי מתן אפשרות לייצא כמויות משמעותיות של גז טבעי אל מחוץ לישראל, לא ייוותר לשיקול דעת ספוראדי ולחתימה במכתב, אלא יהיה כפוף למסגרת סטטוטורית מובנית, המציבה אמות מידה לשיקול דעת בהיזקקות להחלטות בדבר ייצוא.
בנוסף, התיקון המוצע נועד להבטיח כי לא יתאפשר ייצוא גז טבעי בהיקף שהוא משמעותי למשק – ללא אישור הכנסת. בכך מושג האיזון בין התרת ייצוא כל עוד אין מדובר בכמויות מהותיות, לבין הגבלתו כאשר הכמות המצרפית שייצואה מתבקש עוברת סף של עשירית מכלל הכמות המשקית המוכחת. בהקשר זה מודגשת החשיבות בשקילת רישיונות ייצוא לאור הכמות המוכחת של גז טבעי, להבדיל משיקול בדבר כמויות אפשריות בלבד, שהן עניין לספקולציות, אך לא ראויות לשמש בסיס לקביעת מדיניות סדורה.
---------------------------------
הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים
והונחה על שולחן הכנסת ביום
כ"ג בתמוז התשע"ג – 1.7.13
הוספת סעיף 33א 1. בחוק הנפט, התשי"ב–1952 (להלן – החוק העיקרי), אחרי סעיף 33 יבוא: בחוק הנפט, התשי"ב–1952 (להלן – החוק העיקרי), אחרי סעיף 33 יבוא: בחוק הנפט, התשי"ב–1952 (להלן – החוק העיקרי), אחרי סעיף 33 יבוא: בחוק הנפט, התשי"ב–1952 (להלן – החוק העיקרי), אחרי סעיף 33 יבוא: בחוק הנפט, התשי"ב–1952 (להלן – החוק העיקרי), אחרי סעיף 33 יבוא: בחוק הנפט, התשי"ב–1952 (להלן – החוק העיקרי), אחרי סעיף 33 יבוא:
"רישיון לייצוא גז טבעי "רישיון לייצוא גז טבעי "רישיון לייצוא גז טבעי 33א. (א) לא ייצא בעל חזקה גז טבעי, אלא על פי רישיון ייצוא שנתן השר, לאחר שנוכח כי נתמלאו כל אלה: (א) לא ייצא בעל חזקה גז טבעי, אלא על פי רישיון ייצוא שנתן השר, לאחר שנוכח כי נתמלאו כל אלה:
(1) נחתמו חוזים לאספקת גז טבעי לתצרוכת ישראל כמשמעותה בסעיף 33 (בסעיף זה – תצרוכת ישראל);
(2) קיימת אספקה בפועל של גז טבעי לתצרוכת ישראל בכמות שאינה פחותה מהכמות המיועדת לייצוא;
(3) אין בייצוא כדי לגרוע מכמות הגז הטבעי שקיומו הוכח, והמיועד לשיווק לתצרוכת ישראל (בסעיף זה – עתודה מוכחת), באופן שיענה על כלל צורכי המשק הישראלי לתקופה של 35 שנים לפחות.
(ב) עלה שיעור הגז הטבעי המיועד לייצוא על 10% מהעתודה המוכחת – יהיה מתן רישיון הייצוא טעון אישור ועדת הכלכלה של הכנסת. (ב) עלה שיעור הגז הטבעי המיועד לייצוא על 10% מהעתודה המוכחת – יהיה מתן רישיון הייצוא טעון אישור ועדת הכלכלה של הכנסת.
(ג) במתן רישיון ייצוא, ישקול השר, בין היתר, את כל אלה: (ג) במתן רישיון ייצוא, ישקול השר, בין היתר, את כל אלה:
(1) רציפות וסדירות אספקת הגז הטבעי לתצרוכת ישראל;
(2) איתנותו הפיננסית של מבקש הרישיון והבטוחות שנתן לעמידה במחויבויותיו;
(3) תרומת מתן הרישיון לתחרות במשק הגז הטבעי;
(4) תרומת מתן הרישיון ליחסי החוץ של מדינת ישראל;
(5) השפעת מתן הרישיון על העצמאות האנרגטית של המשק הישראלי."