הצעת חוק לדיון מוקדם

מספר פנימי: 483825 הכנסת התשע-עשרה יוזמות: חברות הכנסת שלי יחימוביץ' קארין אלהרר פ/1474/19 הצעת חוק ביטוח בריאות ממלכתי (תיקון – תנאים להחלפת תרופה, טיפול, מטפל, נותן שירותים או מוסד רפואי), התשע"ג–2013 דברי הסבר במצב המשפטי הקיים כיום בישראל מערכת הבריאות מאפשרת לקופת החולים ולרופא המטפל להחליף למטופל תרופה, טיפול רפואי או נותן שירותים כל עוד נשמרת "איכות טיפול סבירה" כאמור בסעיף 3(ד) לחוק ביטוח בריאות ממלכתי, התשנ"ד–1994. משמעות המונח "איכות טיפול סבירה" איננה מוגדרת בחקיקה אך בהזדמנויות שונות ניתנה למונח פרשנות על ידי הלשכה המשפטית במשרד הבריאות הגורסת כי "איכות סבירה" משמעה כי קופות החולים יכולות לבצע חלופה בין תרופות שונות, כל עוד– (1) אין החלפה זו מהווה נזק לחולה, (2) רציפות הטיפול נמשכת, (3) אין פגיעה באיכות הטיפול הרפואי. במהלך השנים התגבשה הן בפסיקה והן בקרב גופים כגון משרד הבריאות, האגודה לזכויות החולה והוועדה לפניות הציבור של הכנסת כי על הרופא בראש ובראשונה לשקול את טובת החולה ולשמר רצף טיפולי ורק לאחר מכן לשקול שיקולים כלכליים. פרשנות והרחבה נוספת נעשו על ידי משרד הבריאות בחוזר מנכ"ל 2/99, שיצא בעקבות הנחיות שקיבלו רופאים בקופת חולים מסוימת להחליף טיפול תרופתי באחר משיקולי עלות, נאמר בין היתר: "בחוזר מנכ"ל זה ברצוני להתריע בפני הסחף שחל בנושא ולהביא לאיזון נכון יותר של האינטרסים המתנגשים במסגרתם מתפקדים כיום הרופאים. ברצוני להבהיר לכן: א. אין מניעה להתחיל טיפול תרופתי בתרופות נגזרות– גנריות או חליפיות שיעילותן זהה. ב. על הרופא להקפיד לשמור על רצף טיפול תרופתי, אין להחליף תרופות משיקולי עלות, בחולים בהם כבר הושג איזון תרפויטי (לדוגמא– יתר לחץ דם או סכרת). ג. במקרים בהם יש לחולה נימוק סביר מדוע איננו יכול לקבל שירות רפואי בהתאם להסדרי הבחירה שקבעה הקופה והוא מעוניין לפנות לספק שירות אחר, יש לאפשר לו זאת. ד. במקרים בהם נראה לרופא, כי הנחיות שהוצאו על ידי הקופה, מחייבות אותו להחליף טיפול יעיל- בין שטיפול זה נכלל בסל הבריאות ובין שלא – בטיפול אחר, פחות יעיל ממנו. מחובתו ליידע את החולה מהו הטיפול המיטבי, במצבו, וכן להודיעו האם טיפול מיטבי זה נכלל בסל הבריאות אם לאו. ה. ההנחיה הקובעת מתן טיפול רפואי מסוים, או החלפת טיפול רפואי אחד באחר, לצורך אותה המטרה, חייבת להישקל גם לפי הדרך בה עשוי יישומה להשפיע על מצבו של המטופל." משקלן ומעמדן של הנחיות אלו עשוי להשתנות ואכיפתן לעיתים בעייתית, במיוחד נוכח המציאות היומיומית בה נשקלים לעיתים שיקולים תקציביים וכלכליים הקשורים לקופות החולים, המעסיקות את הרופאים. במצב זה נמצאת חובת הנאמנות כלפי החולים, שבכללה באה החובה להעניק "איכות טיפול סבירה", בתחרות מול חובת הנאמנות של הרופאים כלפי מעסיקיהם ופעמים קיימת סכנה שמא תידחק החובה כלפי החולים מפני שיקולים אחרים. מוצע לעגן בחקיקה מפורשת וברורה את האמור כדי להעמיד באופן שאינו משתמע לשני פנים את חובת הנאמנות לחולה בהקשר להענקת רצף טיפולי, כחובה העומדת בראש סולם העדיפויות של המטפל. התיקון יאפשר לרופאים לפעול בהתאם לחובתם הבסיסית לנאמנות כלפי החולים מבלי להיות נתונים ללחצים מצד קופות החולים ויאפשר אכיפה ראויה של העיקרון האמור לצורך שמירה על זכויות החולה לקבלת טיפול רפואי המבוסס בראש ובראשונה על טובתו. הצעת חוק דומה בעיקרה הונחה על שולחן הכנסת השמונה-עשרה על ידי חבר הכנסת אריה אלדד וקבוצת חברי הכנסת (פ/2610/18). --------------------------------- הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים והונחה על שולחן הכנסת ביום כ"ג בתמוז התשע"ג – 1.7.13 תיקון סעיף 3 1. בחוק ביטוח בריאות ממלכתי, התשנ"ד–1994 (להלן – החוק העיקרי), בסעיף 3, אחרי סעיף קטן (ד) יבוא: בחוק ביטוח בריאות ממלכתי, התשנ"ד–1994 (להלן – החוק העיקרי), בסעיף 3, אחרי סעיף קטן (ד) יבוא: בחוק ביטוח בריאות ממלכתי, התשנ"ד–1994 (להלן – החוק העיקרי), בסעיף 3, אחרי סעיף קטן (ד) יבוא: בחוק ביטוח בריאות ממלכתי, התשנ"ד–1994 (להלן – החוק העיקרי), בסעיף 3, אחרי סעיף קטן (ד) יבוא: "(ד1) (1) מבלי לפגוע בהוראות סעיף 23, קופת חולים ומוסד רפואי, כהגדרתו בפקודת בריאות העם, 1940, ישמרו על רצף טיפולי, כמפורט להלן: (1) מבלי לפגוע בהוראות סעיף 23, קופת חולים ומוסד רפואי, כהגדרתו בפקודת בריאות העם, 1940, ישמרו על רצף טיפולי, כמפורט להלן: (1) מבלי לפגוע בהוראות סעיף 23, קופת חולים ומוסד רפואי, כהגדרתו בפקודת בריאות העם, 1940, ישמרו על רצף טיפולי, כמפורט להלן: (א) ניתן לחולה טיפול במוסד רפואי או אצל מטפל או נותן שירותים במשך תקופה של שלושה חודשים רצופים לפחות, ימשיך החולה לקבל את הטיפול באותו מוסד, אצל אותו מטפל או נותן השירותים; (א) ניתן לחולה טיפול במוסד רפואי או אצל מטפל או נותן שירותים במשך תקופה של שלושה חודשים רצופים לפחות, ימשיך החולה לקבל את הטיפול באותו מוסד, אצל אותו מטפל או נותן השירותים; (ב) ניתן טיפול במוסד רפואי או אצל מטפל או נותן שירותים, וטרם חלפו שנתיים ממועד הטיפול האחרון, יינתן טיפול נוסף אחר, באותו מוסד או אצל המטפל או נותן השירותים כאמור; (ב) ניתן טיפול במוסד רפואי או אצל מטפל או נותן שירותים, וטרם חלפו שנתיים ממועד הטיפול האחרון, יינתן טיפול נוסף אחר, באותו מוסד או אצל המטפל או נותן השירותים כאמור; (ג) ניתן לחולה טיפול רפואי או תרופתי במשך תקופה של שלושה חדשים רצופים לפחות, ימשיך לקבל את הטיפול או התרופה אם הוא נזקק להם. (ג) ניתן לחולה טיפול רפואי או תרופתי במשך תקופה של שלושה חדשים רצופים לפחות, ימשיך לקבל את הטיפול או התרופה אם הוא נזקק להם. (2) על אף האמור בפסקה (1), סכנה חמורה ומצב חירום רפואי כהגדרתם בחוק זכויות החולה, התשנ"ו–1996, לא ייחשבו כטיפול המחייב המשך רצף טיפולי. (2) על אף האמור בפסקה (1), סכנה חמורה ומצב חירום רפואי כהגדרתם בחוק זכויות החולה, התשנ"ו–1996, לא ייחשבו כטיפול המחייב המשך רצף טיפולי. (2) על אף האמור בפסקה (1), סכנה חמורה ומצב חירום רפואי כהגדרתם בחוק זכויות החולה, התשנ"ו–1996, לא ייחשבו כטיפול המחייב המשך רצף טיפולי. (3) על אף האמור בפסקה (1), קופת חולים ומוסד רפואי לא יהיו חייבים בשמירת רצף טיפולי כאמור באותה פסקה, בהתקיים אחד מאלה: (3) על אף האמור בפסקה (1), קופת חולים ומוסד רפואי לא יהיו חייבים בשמירת רצף טיפולי כאמור באותה פסקה, בהתקיים אחד מאלה: (3) על אף האמור בפסקה (1), קופת חולים ומוסד רפואי לא יהיו חייבים בשמירת רצף טיפולי כאמור באותה פסקה, בהתקיים אחד מאלה: (א) לעניין החלפת מוסד רפואי, מטפל או נותן שירותים בהתקיים כל אלה – (א) לעניין החלפת מוסד רפואי, מטפל או נותן שירותים בהתקיים כל אלה – (1) אין חשש כי ההחלפה תגרום נזק למבוטח; (2) אין חשש לפגיעה באיכות הטיפול הרפואי. (ב) לעניין החלפת טיפול רפואי או נטילת תרופה בהתקיים כל אלה – (ב) לעניין החלפת טיפול רפואי או נטילת תרופה בהתקיים כל אלה – (1) לא הושג איזון טיפולי או תרופתי; (2) יעילות הטיפול או התרופה החליפיים זהה ליעילות הטיפול או התרופה המוחלפים או גבוהה יותר; (3) אין חשש כי ההחלפה תגרום נזק למבוטח; (4) אין חשש לפגיעה באיכות הטיפול הרפואי." תחילה 2. תחילתו של חוק זה שישה חודשים מיום פרסומו. תחילתו של חוק זה שישה חודשים מיום פרסומו. תחילתו של חוק זה שישה חודשים מיום פרסומו. תחילתו של חוק זה שישה חודשים מיום פרסומו.