הצעת חוק לדיון מוקדם

מספר פנימי: 479893 הכנסת התשע-עשרה יוזמות: חברות הכנסת אורלי לוי אבקסיס שולי מועלם-רפאלי פ/1486/19 חוק מגבלות על חזרתו של עבריין מין לסביבת נפגע העבירה (תיקון מס' 3), התשע"ד-2014 תיקון סעיף 4 1. בחוק מגבלות על חזרתו של עבריין מין לסביבת הנפגע, התשס"ה–20041, בסעיף 4(ב), אחרי פסקה (3) יבוא: "(4) העתק חוות דעת לפי סעיף 4(א) יימסר לבעלי הדין, ובית המשפט ישמע כל טענה באשר לכתוב בו; בית המשפט רשאי להחליט, מטעמים שבטובת נפגע העבירה, שלא למסור לעבריין המין את חוות הדעת או חלק ממנה, ובלבד שעבריין המין קיבל תמצית מן המידע העובדתי הכלול בחוות הדעת, אם לדעת בית המשפט המידע חיוני לניהול ההליך." דברי הסבר חוק מגבלות על חזרתו של עבריין מין לסביבת הנפגע, התשס"ה–2004 (להלן – החוק), מאפשר לבית המשפט להטיל על עבריין מין מגבלות על מגורים או על עבודה בקרבת מקום המגורים או מקום העבודה של נפגע העבירה אם שוכנע כי יש צורך בהטלת מגבלות משום שלנפגע העבירה עלול להיגרם נזק נפשי של ממש אם עבריין המין יתגורר או יעבוד בקרבת מקום מגוריו או מקום עבודתו. מטרתו של החוק מובאת בסעיף 1 שבו וקוראת כך: "להגן על נפגע עבירה ולמנוע נזק נוסף שעלול להיגרם לו מהיתקלות תדירה בעבריין מין שפגע בו, בלי לפגוע במידה העולה על הנדרש בזכויותיו של עבריין המין". מדובר בחוק חדש יחסית, שטרם נדון בבתי המשפט באופן מקיף. סעיף 4 לחוק קובע כי בית המשפט המקיים דיון בבקשה רשאי למנות מומחה מטעמו אשר יחווה את דעתו בכתב על מצבו של נפגע העבירה, כאשר חוות דעת כזו תכלול הערכה של הנזק הנפשי שעלול להיגרם לנפגע העבירה כתוצאה ממגורים או מעבודה של עבריין המין בקרבת מקום מגוריו או מקום עבודתו של נפגע העבירה. עוד קובע החוק כי בהחלטתו אם למנות מומחה, יביא בית המשפט בחשבון את עמדת עבריין המין. עוד קובע הסעיף, לאור רציונל החוק עצמו המבקש לספק הגנה לנפגע העבירה מפני פגיעה נוספת שתגרם לו, כי נפגע עבירה שלגביו הוכנה חוות דעת לפי סעיף זה לא ייקרא להעיד בקשר אליה וכי ככלל שכרו והוצאותיו של המומחה ישולמו על ידי אוצר המדינה. חוות דעת כאמור עשויה לכלול חומר מקיף ורחב, המתייחס לפרטים אינטימיים של נפגע העבירה ומשפחתו. העברת חומר רגיש זה על מצבו של נפגע העבירה לרשותו של הפוגע, עשויה לגרור פגיעה חמורה בנפגע העבירה ולהשאירו חשוף מאוד מול מי שפגע בו. בנסיבות כאלו נפגע העבירה שמבקש למצות את זכותו החוקית מכוח החוק עשוי להיפגע פגיעה קשה בנסיבות בהן רב הנזק על התועלת. לפיכך מוצע לקבוע כי לבית המשפט הדן בבקשה תהיה האפשרות לקבוע, במקרים המתאימים, כי חומר רגיש זה יועבר לעיונו של בית המשפט בלבד כאשר עבריין המין יקבל את תמצית המידע הנחוץ לו לניהול ההליך. באופן כזה  לא תפגע אפשרותו של עבריין המין להתגונן, אך גם תמנע פגיעה מיותרת בנפגע העבירה מפני נזק נוסף שעלול להיגרם לו מהעברת חומר רגיש זה בשלמותו. יצוין, כי ההסדר המוצע מקביל להוראת סעיף 191א(א) לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב–1982, המציע הסדר זהה לעניין תסקיר נפגע, שבמהותו דומה לתוכן חוות הדעת מכוח חוק זה, שמוגש במסגרת הליך פלילי. הגם שחוק זה אינו פלילי, הרי שניתן ללמוד על מאפייניו המיוחדים של החוק הן מן הפסיקה שקבעה לגבי אופיו של ההליך "שהוא מיוחד במינו (sui generis), ויש בו סממנים שונים מזה ומזה" (לעניין זה ראו: בש"פ 7057/09 פלונית נ' אלמונית (טרם פורסם, מיום 13.12.10)) והן מהוראות החוק עצמו הקובע, בין היתר, במסגרת סעיף 4(ג) כי ניתן לסטות מתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד–1984, לצורך חוק זה, ובלבד שהדבר נקבע בחוק או בתקנות. הצעת החוק היא פרי שיתוף פעולה עם איגוד מרכזי הסיוע לנפגעות ולנפגעי תקיפה מינית. --------------------------------- הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים והונחה על שולחן הכנסת ביום כ"ג בתמוז התשע"ג – 1.7.13