חומר רקע

1 07 מאי2023 ט"ז אייר תשפ"ג לכבוד "כ ח שמחה רוטמן יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט ,.א.נ :הנדון פרק ט' (מסים), סעיפים47 - 45 מתוך הצעת חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות התקציב2023 ו - 2024 ), התשפ"ג– 2023 רקע כללי סעיפים45-47 מתוך הצעת חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות התקציב2023 ו- 2024 ), התשפ"ג– 2023 " :(להלן הצעת החוק "), כוללים שני תיקונים לפקודת " :מס הכנסה [נוסח חדש] (להלן פקודת מס הכנסה " " או הפקודה )" : • התיקון ה ראשון, בסעיף141ג להצעת החוק, מוצע להטיל על "גופים פיננסיים" חובה "לדווח לרשות המסים מידע פיננסי ביחס לכל "החשבונות העסקיים של לקוחותיהם באופן שוטף, מידי חצי שנה, ללא קשר לקיומו של חשד ממשי להעלמת מס על ידי לקוח מסוים " :(להלן חובת הדיווח)" . • התיקון השני, בסעיף141ד להצעת החוק, מוצע להס :מיך את מנהל רשות המסים (להלן "המנהל ") לדרוש מכל גוף פיננסי להעביר לרשות מידע פיננסי לגבי קבוצת לקוחות בעלי "מאפיינים משותפים שיוגדרו על ידו. זאת בתנאי שיש למנהל "יסוד סביר להניח שהלקוחות שבקבוצה הפרו הוראה מהוראות חוקי המס באופן שיש בו כדי "לפגוע בגביית מ"ס בהיקף שאינו מבוטל " :(להלן דרישת המידע)" . לשני התיקונים המוצעים תכלית זהה וחשובה– " :לתת בידי רשות המסים (להלן רשות המסים " " או הרשות ") כלים "להילחם בהון השחור, להעמיק את גביית המס ולצמצם העלמת הכנסות בידי ."עברייני מס1 אולם, שני התיקונים המוצעים בהצעת החוק מובילים לפגיעה ברורה ומשמעותית ,בזכות החוקתית לפרטיות2 ומעוררים שאלות קשות בנוגע למידתיות ולנחיצות האמצעים המוצעים .להגשמת התכלית החשובה של לחימה בהון השחור ה פגיעה ה ממשית ו ה משמעותית ב זכות החוקתית ל פרטיות 1 הצעת חוק התוכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב2023 ו- 2024 ,) התשפ"ג– 2023 , הצעות חוק הממשלה– 1612 ,, א' בניסן התשפ"ג23.3.2023 " :(להלן הצעת החוק ,)" דברי ההסבר לסעיף45 'להצעת החוק, בעמ944 . 2 סעיף7 לחוק– יסוד: כבוד האדם וח .ירותו 2 1. מדובר במסי רת מידע אישי רגיש על אנשים פרטיים המידע הפיננסי אשר יועבר בהתאם ל הצעת החוק עלול לכלול לא רק מידע פיננסי מחשבון של תאגיד, שאינו זכאי לזכות לפרטיות. חובת הדיווח ודרישת המידע המוצעות בהצעת החוק עלולות לחול גם על חשבונות .של אנשים פרטיים, הזכאים להגנה על זכותם החוקתית לפרטיות • ,כך ,למשל חובת הדיווח המוטלת בסעיף141 ג חלה על"כל "חשבון עסקי. אולם, הצעת החוק מותירה את הגדרת "חשבון עסקי" לקביעתו של הגוף הפיננסי, ואינה קובעת כל .מבחנים או מאפיינים להגדרה כאמור3 מאחר ופעמים רבות חשבון המוגדר על ידי הגוף הפיננסי כ"חשבון עסקי" עשוי להיות חשבון משותף לבני זוג, או חשבון של יחיד המשמש הן לצרכים עסקיים והן לצרכים פרטיים, עשויה דרישת הדיווח המוצעת לחול גם על אנשים פ .רטיים4 • באשר ל דרישת המידע המוצעת בסעיף141 ד להצעת החוק, זו יכולה להיות מופנית ביחס לכל חשבון, פרטי או עסקי. גם כאן, עלול להיות מועבר מידע גם על לקוחות שאין לגביהם כל חשד ממש י להפרת הוראות חוקי המס, רק משום שהם נכללים באותה קבוצת .לקוחות • זאת ועוד. הן חובת הדיווח והן דרישת המידע המוצעות חלות גם על פרטי הזיהוי של ,"נהנה" בחשבון. זה האחרון מוגדר כאדם פרטי שעבורו או לטובתו מוחזק החשבון העסקי וכן כאדם שבעבורו או לטובתו נעשית.פעולה בחשבון העסקי5 מאחר והצעת החוק אינה מגדירה מהי "פעולה בחשבון", עשוית חובת הדיווח ודרישת המידע לחול גם על זהות ו של זוג צעיר ש קיבלו מתנת חתונה מהדוד והדודה מצד החתן, המנהלים חשבון משותף אשר הוגדר על ידי הבנק כ ""עסקי עקב עבודתה של הדודה כאדריכלית עצמאי ת . לצד תחולת הצעות החוק על אנשים פרטיים, המידע, שלפי הצעת החוק יהיה על גופים פיננסיים להעביר לרשות המיסים , .הוא מידע אישי ורגיש6 חובת הדיווח חלה על ,זהות בעל החשבון והנהנה ועל.סך הסכומים שהתקבלו בחשבון או שהוצאו ממנו בששת החודשים שקדמו לדיווח7 דרישת המידע חלה על זהות בעל החשבון והנהנה, על סך כל הסכומים שהתקבלו בחשבון ושהוצאו ממנו , וכן על .יתרות הפתיחה והסגירה בחשבון בשנת המס שקדמה לשנה בה הוגשה דרישת המידע8 3 הגדרת "חשבון עסקי" בסעיף141 .ג(א) להצעת החוק 4 נציין עוד כי להותרת הגדרת "חשבון עסקי" לגופים הפיננסים עשויות להיות השלכות נוספות לבד מהפגיעה הממשית בזכות לפרטיות. למשל, עשוי להיווצר חוסר אחידות בחשבונות שמידע עליהם יועבר לרשות המסים מגופים פיננס יים שונים. כמו כן, חובת הדיווח עשויה להכביד ולייקר את עלויות המחיה של עוסקים זעירים ועצמאיים. אלו יעדיפו, על מנת לשמור על פרטיותם ולהימנע מהריסת חומת הסודיות הקיימת בין הבנקים לרשות המסים בכל הנוגע לניהול משק בית פרטי, להחזיק בשני חשבונות נפרדים בגוף הפיננ סי, אחד עסקי והשני פרטי לצרכי הבית והמשפחה. עם זאת, החזקת שני חשבונות נפרדים .תוביל להכפלת העלויות הכרוכות בניהול חשבונות הבנק 5 סעיפים141 ג(א) הגדרת "נהנה" ו- 141 ()ג(ב1 ,) 141 ()ד(ג1 .) 6 סעיף7 לחוק הגנת הפרטיות, תשמ"א– 1981 .", הגדרת "מידע רגיש 7 סעיף141 .ג(ב) להצעת החוק 8 סעיף141 ()ד(ג2 )-( 4 .) להצעת החוק 3 הגדרת התחולה הרחבה של חובת הדיווח ודרישת המידע, לצד היקף המידע הפיננסי הרב שדיווחו נדרש, עשויים להוביל לחשיפת מידע רגיש רב למשל בנוגע ל מצבו הכלכלי, הברי אותי והנפשי של אדם. כך, למשל, כאשר מחשבון הבנק העסקי ,, או הפרטי במקרה של דרישת מידע מועברים באופן תדיר סכומי כסף לטובת נהנה שהוא פסיכיאטר, יש בכך כדי ל העיד על מצבו הנפשי של בעל .החשבון 2. יצירת הטיות וחיזוקן מנהל רשות המסים יוסמך, לפי הצעת החוק, לפנות לגופים פיננסיים בדרישת מידע לגבי קבוצת "לקוחות שלהם מאפיינים משותפים שיפורטו על ידו בדרישת המידע, ושלמנהל "יסוד סביר להניח שהם הפרו הוראה מהוראות חוקי המס בא .ופן שיש בו כדי לפגוע בגביית מס בהיקף שאינו מבוטל בהגדירו את קבוצת הלקוחות הרלוונטית לדרישת המידע, יתבסס ה מנהל על מספר סממנים המנויים בהצעת החוק כגון סבירות היקף, אופן או תדירות הסכומים שהופקדו, נמשכו או הועברו לחשבון או ממנו , "מאפייני הגורמים" שהסכומים נמ שכו או הועברו אליהם, וסבירות היתרות .בחשבונות הלקוחות בקבוצה9 סממנים אלו מנוסחים באופן רחב, ולא ברור כיצד יש בהם כדי להעיד על יסוד סביר להעלמת מס. יתרה מכך, המבחן עצמו להקמת יסוד סביר להעלמת מס מנוסח .באופן מעורפל ונתון לפרשנות רחבה ה משמעות של .דרישת המידע חמורה הצעת החוק מציעה להסמיך את מנהל רשות המסים להפעיל סמכות שלטונית פולשנית ולפגוע בפרטיותו של אדם, שלא על בסיס חשד קונקרטי עליו, אלא על יסוד השתייכותו לקבוצה בעלת מאפיינים כלכליים מסוימים, שבהתבסס על נתונים סטטיסטיים ומודלים טיפולוגיים של ר שות המסים, .מקימים יסוד סביר להעלמת מס לגבי הקבוצה כלומר, רשות המסים תבצע פרופיילינג של קבוצות "חשודות", לגביהן תדרוש מידע מהגופים .הפיננסיים ,יתרה מכך אין בהצעת החוק הסבר לאופן ביצוע הפרופיילינג .בהנחה ש הדבר יעשה באמצעות למידת המכונה אשר תסרוק את כל מקרי העלמות המס בעבר לשם יצירת תבחינים לקבוצות אשר עשויות להעלים מס, יש לתת את הדעת לכך שעלולות להיווצר הטיות אשר בהיעדר שקיפות ופיקוח על אפיון קבוצות הלקוחות לדרישות המידע , עלולות להיטמע ללא בחינה. זאת בנוסף לסכנה אל פליה ולפגיעה בעיקרון השוויון עקב הטלת חשד באדם לא כתוצאה ממעשיו אלא רק עקב השתייכותו לקבוצה מסוימת באוכלוס יה י. 3. הניסיון למנוע הכבדה על האזרחים באמצעות איסוף מידע פיננסי אודותיהם ישירות מהגופים הפיננסים והשלכותיו בדיון הקודם, שהתקיים ביום20.04.23 , בוועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת בנוגע להצעת החוק, הציג ראש רשות המסים, מר ערן יעקב, את עמדת הרשות בנוגע לצורך בהצעת החו .ק לדבריו, המציאות הטכנולוגית הובילה לתחכום בשיטות להעלמת מס לצד יכולת לאסוף כמויות 9 סעיף141 .ד(ד) להצעת החוק 4 מידע רבות יותר ולעבדן במהירות וביעילות. על מנת לתת בידי רשות המסים כלים להתמודד עם עלייה זו בתחכום העלמות המס ולהביא לאכיפת מס מדויקת ויעילה יותר, יש לאפשר לה לקבל מידע פינ נסי באופן אוטומטי וכן לפי דרישתה, ישירות מהגופים הפיננסים האוספים ממילא כמויות עצומות של מידע כאמור. בדרך זו, רשות המסים תקבל לידיה מידע רב אשר באמצעות הטכנולוגיות הקיימות כיום יוביל לאכיפת מס מדויקת ויעילה יותר, מבלי להטריד את האזרח הבודד ולהטיל עליו מעמס.ה נוספת בדמות דיווח ישיר לרשות המסים10 ,אכן מידע הוא כוח, וההתפתחויות ה טכנולוגיות בדבר איסוף מידע, עיבודו והפקת תובנות על בסיסו יוצרות הזדמנויות חדשות שיש בהן כדי לשפר את תפקודן של רשויות המדינה. אולם, ה טיעון לפיו יש לתת לרשות המסים גישה למידע הפיננסי באו פן המוצע בהצעת החוק , שכן כך היא מנצלת את הטכנולוגיה לטובתה, משפרת את יכולותיה לטובת המדינה והאזרחים ונמנעת מהכבדת יתר על האזרחים, הוא בעייתי ביותר. על בסיסו ניתן לטעון שעדיף שכל רשויות המדינה יוכלו לקבל כל מידע אפשרי על האזרחים ישירות מהגופים הרלוונטיים, מבלי שהאזרחים ידרשו להגיש מסמכים ולדווח לרשויות. למשל, אולי כדאי להסמיך את ביטוח לאומי לקבל ישירות את כל המידע הרפואי שלנו ישירות מקופות החולים, וכך לא יטריחו את האזרחים לפנות בבקשות פיצוי או גמלה לביטוח הלאומי? ואולי המשטרה תוסמך לקבל מחברות הסלולר את כל נתוני השיחה של קבוצת לקוחות שלה מאפיינים דומים ו שיש ל משטרה יסוד סביר להניח שהם עלולים לבצע או ביצעו עבירה מסוג ?פשע מאחר שיעילות האכיפה אינה המדד ה יחידי להיקף וסוג הסמכות הניתנת לרשויות, אלא עליהן לכבד זכויות יסוד חוקתיות כזכות לפרטיות ולאזן בין האינטרסים המנוגדים, אין בידנו לקבל .טיעון זה קיומה של יכולת טכנולוגית אין בה, כשלעצמה, כדי להכשיר פגיעה חמורה ובלתי מידתית בזכות יסוד חוקתית, וחיים במדינה בה ,לרשויות המדינה יכולת לדעת על האזרח הכל, ובכל עת השלכות חמורות על זכויות יסוד חוקתיות ועל יכולתו של האזרח להתנהל ללא חשש ובחופשיות .במדינה 4. ו הע בדה שחברות מסחריות אוספות ומעבדות כמות אינסופית של מידע אישי אינה רלוונטית בדיון הקודם, שהתקיים ביום20.04.23, ב וועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת בנוגע להצעת החוק, נטען גם שבמציאות הקיימת חברות מסחריות אוספות כמויות עצומות של מידע אישי על לקוחותיהם לצרכיהן המסחריים, ו ל כן מדוע נלין על רשות המסים המבקשת לקבל לידה מידע פיננסי, הנאסף ממילא על ידי הגופים הפיננסים, לצורך הת.כלית הראויה של לחימה בהון השחור11 טיעון זה מלמד על חוסר הבנה שורשי של ההבדלים בסמכויות רשויות אכיפת החוק במדינה וחובותיה להגנה על זכויות יסוד של האזרחים, למול השימושים שחברות מסחריות רשאיות לעשות במידע אישי. שלא כמו לרשות אכיפת חוק במדינה, כדוגמת רשות המסים, לחברה מסחרית אין ,סמכויות אכיפה חיפוש, חדירה לחומר מחשב או הגשת כתב אישום. בנוסף, הזכות לפרטיות היא 10 ראו שידור ישיבת וועדת חוקה חוק ומשפט בנוגע להצעת החוק מיום20.04.2023 . 11 ראו שידור ישיבת וועדת חוקה חוק ומשפט בנוגע להצעת החוק מיום20.04.2023 . 5 זכות יסוד חוקתית, ולכן החובה לממשה ולהגן עליה מוטלת בראש ובראשונה על המדינה .ורשויותיה העובדה שחברות מסחריות אוספות כמויות עצומות של מידע אישי על לקוחותיהם ומעבדות אותו, תוך פגיעה בזכות ל פרטיות, היא אכן בעייתית ביותר ויש לפעול להתמודדות עמה באמצעות תיקון לחוק הגנת הפרטיות המיושן. אולם היא אינה רלוונטית כלל לבחינת מדתיותן של .הסמכויות שמבקשת לעצמה רשות המיסים בהצעת החוק 5. הה סדרים ה קיימים להעברת מידע פיננסי ממדינות זרות ומחלפני כספים לרשות המ סים מעידים יותר מכל על הבעייתיות שמעוררת הצעת החוק בינואר2019 אושרו תקנות מס הכנסה (יישום תקן אחיד לדיווח ולבדיקת נאותות של מידע על חשבונות פיננסיים), התשע"ט– 2019 " :(להלן תקנותCRS )"המחייב ות את הגופים הפיננסים בישראל להעביר, דרך רשות המסים, מידע פיננסי אודות חשבונות פיננסיים של לקוחות שהינם תושבי חוץ. זאת בהתאם לחתימתה של ישראל בסוף שנת2015 על ה- Convention on Mutual Administrative Assistance in Tax Matter :(להלן "אמנתCRS )" . 12 בשנת2013 אושרו לראשונה )תקנות מס הכנסה (תקנות לעניין חלפני כספים ,)(הוראת שעה ובפברואר2023 " :אושר ההסדר הקבוע בהן כהוראת קבע (להלן תיקון חלפני הכספים .)" 13 תיקון חלפני הכספים מטיל על חלפני כספים חובה לדווח על פעילות פיננסית בנסיבות מסוימות לרשות .המסים שני הסדרי הדיווח הללו, תקנותCRS ותיקון חלפני הכספים, נועדו לשרת תכל ית זהה לזו של הצעת החוק– התמודדות עם העלמות מס. עם זאת, בניגוד לטענות שהועלו בדיון הקודם בהצעת החוק בוועדת החוקה, אין ללמוד מעצם קיומם על הצורך בהצעת החוק או על מידתיות האמצעים .המוצעים בה תקנותCRS ותיקון חלפני הכספים נועדו להתמודד עם מקרים מסוימים המקיימים תנאים ספציפיים המעוררים חשד להעלמות מס. אמנתCRS ותקנותCRS שהותקנו ליישומה יוחדו לטיפול עם תופעות הלבנת הון והעלמות מס המבוצעות תוך ניצול חומות הסודיות בין בנקים ורשויות מס במדינות שונות. תיקון חלפני הכספים נוגע אף הוא ל קבוצה מצומצמת של עוסקים ו נסיבות ספציפיות היוצרות תנאים נוחים להעלמת מס. הצעת החוק, לעומתן, מבקשת ליצור הסדרי דיווח דומים אך רחבים בהרבה .בתחולתם ובהיקפם ,יתרה מזאת ב תקנותCRS וב תיקון חלפני הכספים והליכי חקיקתו יש דווקא ללמד על הצורך לצמצם ולדייק ככל הניתן את חובות הדיווח, על מנת להגשים את התכלית של מניעת העלמות מס ובד בבד .למזער ככל הניתן את הפגיעה הצפויה בזכות החוקתית לפרטיות דרכים אלו להבטחת מידתיות .הפגיעה בפרטיות חסרים בחובות הדיווח המוצעות בהצעת החוק כך, למשל, בתקנותCRS נדרש 12 Convention on Mutual Administrative Assistance in Tax Matters The Multilateral (Amended by the 2010 Protocol) " :(להלן אמנתCRS .)" 13 הצעת חוק להפיכת ההוראה הזמנית המחייבת דיווח על עסקאות של50 ומעלה אצל חלפני₪ אלף כספים להוראת קבע אושרה לקריאה שנייה ושלישית, חדשות הוועדה למיזמים ציבוריים של הכנסת ( 07.02.2023 .) 6 המוסד הפיננסי לדווח באופן חד שנתי, ולא מידי חצי שנה. כמו כן, הדיווח נדרש ביחס לחשבון של תושב מדינה זרה, אשר יסווג כאמור על ידי המוסד הפיננסי בהתאם לאמות מידה ברורות המנויות .בתקנות14 זאת בניגוד להצעת החוק המתירה את אפיון החשבון כחשבון עסקי להחלטתו של כל .מוסד פיננסי ,תיקון חלפני הכספים ,התקבל תחילה כהוראת שעה הנתונה למעקב הכנסת בשל .הבעייתיות שעורר ורק כעבור כעשור הפך להוראת קבע . כמו כן, חובת הדיווח המוטלת בו על חלפני כספים מוגבלת ל ""פעולות" המנויות בהגדרת "פעולה אשר מבוצעת בסכום העולה על 50,000 .₪ 15 6. לא נמצאו הסדרים דומים לזה המוצע בהצעת החוק במדינות אחרות מסקירת המשפט המשווה במדינות המערב הדמוקרטיות החתומות אף הן על הסדרים כדוגמת אמנת ה- CRS , 16 נמצאו מספר הסדרים המאפשרים לרשות המסים המדינתית לקבל מידע מגופים פיננסיים אודות לקוחותיהם. עם זאת, מדובר בהסדרים מצומצמים בהרבה מ חובת הדיווח ודרישת המידע.המוצעות בהצעת החוק כך, למשל, בפולין הוסמכה רשות המסים לקבל מידע מבנקים על חשבונות בנק בבעלותם של חייבי ,מס, ללא ידיעתם של האחרונים. עם זאת סמכות זו מוגבלת מבחינת תחולתה. מנהל רשות המסים רשאי לדרוש מבנק להעביר לו מידע על חשבונות הבנק של אנשים פרטיים, ובלבד שמתנהלת נגדם .חקירה או הליך ברשות המסים בנוגע לביצוע פעולה מפרה17 באנגליה תוקן החוק בשנת2021 ועתה רשאית רשות המסים לדרוש מגופים פיננסיים ל ,שתף אותה במידע בנוגע לנישום מסוים ובלבד שהמידע דרוש באופן סביר לבדיקת חבותו במס של הנישום, רשות המסים סיפקה לנישום הסבר מדוע המידע נדרש על ידה ובקשת המידע אושרה על ידי בעלת התפקיד המוסמך לכך ברשות המסים. עוד נדרשת רשות המסים לדווח לפרלמנט מידי שנה אודות ה שימוש שהיא עושה בסמכות .דרישת המידע18 בארצות הברית הגיש ממשל ביידן באוקטובר2021 הצעה אשר תאפשר לרשות המסים האמריקנית לקבל מגופים פיננסיים דיווח שנתי באופן אוטומטי אודות הסכום השנתי של כספים שהופקדו או נמשכו מהחשבון, בחשבונות בהם סכום זה עולה על10,000 דול ר, לא כולל .הכנסות ממשכורת או מהטבות ממשלתיות בהיעדר תמיכה אף במפלגתו שלו, גנז ממשל בידן את הצעה זו. 19 14 תקנות3 ו- 6 לתקנותCRS . 15 סעיף141 .)א(א 16 ארצות הברית פועלת לפי הסדר דומה– The Foreign Account Tax Compliance שישראל יישמה גם כן בתקנות מס הכנסה (יישום הסכם פטקא), התשע"ו– 2016 . 17 Poland: Tax Authority’s Access to Banking Information of Taxpayers Subject to Proceedings, KPMG (Aug. 9, 2022) . 18 , Policy Paper Amending HMRC’s Civil Information Powers HM Revenue & Customs, (March 3, 2021) . 19 Pushback Against Biden’s IRS Bank Reporting Mandate To Continue Even Patrick Gleason, If Defeated, Forbes (Oct. 31, 2021) . 7 ,העובדה שלא נמצאו הסדרים דומים בהיקפם לחובת הדיווח מעיד ה , לדעתנו, על חריגותו של .ההסדר המוצע בהצעת החוק 7. יצירת משטר דיווח כפול גופים פיננסיים מחויבים כבר היום, לפי חוק איסור הלבנת הון, תש"ס– 2000 " :(להלן חוק איסור הלבנת הון "), לדווח לרשות לאיסור הלבנת הון באופן שוטף על פעולות פיננסיות שונות שמבצעים לקוחותיהם. חובות דיווח אלו הותקנו מלכתחילה באופן המבקש לאזן בין הזכות החוקתית לפרטיות לבין התכלי .ת החשובה של לחימה בהון השחור ,הן מוגבלות לעסקאות בעלות מאפיינים מסוימים זאת לאחר בחינה ודחייה של המודל האמריקני, המטיל חובת דיווח גורפת וכללית, ומחייב פיתוח .מאגרי מידע עצומים ומערכת מסועפת של גופים סורקים ומפענחים כן המידע הפיננסי מועבר לפי חוק איסור הלב .נת הון לרשות שהוקמה במיוחד לשם כך, שאינה מחזיקה בסמכויות חקירה20 מהצעת החוק לא ברור מדוע נדרש משטר דיווח נוסף, החסר את האיזונים הקיימים במשטר הדיווח ,לפי חוק איסור הלבנת הון המחייב בדיווח מידע פיננסי רחב בהרבה מזה המוטל לפי חוק איסור ,הלבנת הון והמבטל את ההבחנה הנחוצה בין רשות מודיעינית שאינה בעלת סמכויות חקירה לבין .רשות החקירה 8. יכולתה של רשות המסים להתמודד עם כמויות המידע הפיננסי שיועבר לה והבטחת הגנת סייבר נאותה בדו"ח מבקר המדינה ממאי2023 הוצגה תמונה מדאיגה לפיה מערכות המידע הכספיות של רשות המסים עשויות להיות חשופות לסיכונים חמורים. זאת עקב גילן של המערכות, סכומי הכסף הגדולים שבהם הן מטפלות, מספר המשתמשים הרב בהן, נגישות חלק מהן לציבור הרחב, והיעדר .היערכות ועריכת ביקורת כנדרש21 אף שדוח המבקר עסק בהיבטים החשבונאיים במערכות המידע של רשות המסים, יש ב ו כדי לעורר חשש להיעדר מוכנותה הטכנולוגית של רשות המסים לקלוט את כמויות המידע הפיננסי העצומות שידווחו לה מידי חצי שנה או לפי דרישה, בהתאם להצעת החוק, ע יבו דן כראוי לשם הפקת תובנות אמיתיות ונאותות על בסיסן, ולהבטיח אבטחת מידע והגנת .סייבר נאותה סיכום לחימה בהון שחור היא תכלית ראויה וחשובה והרצון לעשות שימוש בכלים חדשניים על מנת להגשימה הוא מובן וברור. עם זאת, בעת אימוץ כלים חדשניים על ידי רשות אכיפה יש לתת את הדעת לסכנות הרבות הנלוות לשימוש בהם ו למצוא דרכים למזער אותן . לא רק שהסדרי הדיווח המוצעים בהצ עת החוק אינם כוללים כלים למיזעור הסכנות לפגיעה בזכות לפרטיות, אלא שנדמה 20 הצעת חוק איסור הלבנת הון, התשנ"ט– 1999 , הצעת חוק2809 ,, כ"ח בניסן התשנ"ט14.04.1999 , 'ס"ח התשכ"ח, עמ234 ', דברי ההסבר בעמ422 ו- 430-431 . 21 ,דוח מבקר המדינה משרד האוצר: הדוחות הכספיים של מדינת ישראל ליום31.12.21 ומערכות המידע העומדות בבסיס הדוחות הכספיים , 676-682 משרד מבקר המדינה (מאי2023 .) 8 שיותר מכל הם משקפים את התעלמותה של רשות המסים מסכנות אלו ומהצורך להקטין אותן . הצעת החוק לא לוותה בהצגת נתונים באשר לצורך של רשות המסים בכלים המבוקשים על ידה לעומת הסמכויות הקיימות בידה כיום. הצעת החוק חסרה כלים אשר יבטיחו כי הפגיעה בזכות .לפרטיות תהא מידתית, זאת נוכח החלופות הקיימות כבר היום בידי רשות המסים לאור זאת נדמה שנדרשת עבודת רקע מקיפה בטרם חקיקת ההסדר ,. על עבודת רקע זו לכלול למשל , מדדים ברורים ,לחשבונות עליהם תחול חובת הדיווח צ ,מצום חובת הדיווח למקרים או לפעולות המעוררות חשד בוודאות קרובה, להעלמת מס, הצגת המדדים לפיהם תוגדר קבוצת לקוחות לדרישת מידע, חיוב בשקיפות בנוגע לאופן הגדרת כל קבוצת לקוחות כאמור, החמרת הנסיבות בהן תותר דרישת מידע לפי מבחן הוודאות הקרובה ולפעולות ספציפיות . ,נשמח לעמוד לרשותכם בכל עניין שיידרש בכבוד ובברכה ,ד"ר רחל ארידור הרשקוביץ ד"ר תהילה שוורץ אלטשולר התוכנית לדמוקרטיה בעידן המידע, המכון הישראלי לדמוקרטיה :העתק - מר ערן יעקב, מנהל רשות המסים . - עו"ד גלעד סממה, ראש הרשות להגנת הפרטיות - .עו"ד ראובן אידלמן, יועמ"ש הרשות להגנת הפרטיות