חומר רקע

1 י "ז אייר, תשפ"ג 8 ,מאי2023 לכבוד ועדת חוקה, חוק ומשפט של הכנסת :הנדון התייחסות הרשות להגנת הפרטיות - סעיפים47 - 45 'בפרק ט– מסים – (נתונים י סי ננ פי ם), מתוך הצעת חוק ההתייעלות הכלכלית 2023 - 2024 1. לבקשת הוועדה במהלך הדיון שהתקיים ביום20.4.23 , מוגשת להלן התייחסות הרשות להגנת הפרטיות ביחס 'לפרק ט– מסים– (נתונים פיננסיים), סעיפים45-47 מתוך הצעת חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות התקציב2023 ו- 2024 ,) "התשפ ג- 2023 :(להלן הצעת החוק ), שפוצלה מתוך חוק ההסדרים ונדונה בימים אלו בפני הוועדה בהכנה לקריאה שניה ושלישית. 2. בפתח הדברים נציין, כי להצעת החוק משמעות דרמטית בהיבטי פרטיות, ו היא טומנת בחובה פגיעה משמעותית בפרטיותו של כל מי שמנהל חשבון בנק, לרבות אנשים שלא חלה עליהם כיום כל חובת דיווח לרשות המסים. לבקשת הוועדה, במסמך זה נבקש להציע שורה של מנגנונים אפשריים שבאפשרותם לצמצם את פוטנציא ל הפגיעה בפרטיותם של תושבי ישראל. 3. הצעת החוק מ סמיכה את רשות המ סים לדרוש ולקבל מידע אישי רגיש ביותר, גם על פי הגדרתו בחוק הגנת הפרטיות, התשמ"א- 1981 ,, על כל תושב במדינת ישראל המנהל חשבון בנק באמצעות שני רכיבים עיקריים: הרכיב הראשון (סעיף141ג )המוצע הוא חובת דיווח אוטומטית , חצי שנתית, לרשות המיסים ביחס לכל חשבון עסקי המנוהל בגוף פיננסי , לרבות חשבונות של עצמא ים החוסים תחת הזכות לפרטיות. הרכיב השני (סעיף141 ד המוצע) הוא הסמכת רשות המ סים להעביר""דרישת מידע לגבי קבוצה של לקוחות בעלי מאפיינים משותפים, כאשר קיים יסוד סביר להניח כי חברי הקבוצה הפרו הוראה מהו ראות חוקי המס. ,זאת לאחר קבלת אישור ו עדה שתורכב משני נציגי רשות המיסים, ונציג ציבור שימונה בהתייעצות עם ראש רשות המ יסים, ו אישור היועץ המשפטי לממשלה או נציג.ו 4. כפי שנכתב במסגרת ההתייחסות ,שהועברה על ידה לתזכיר החוק הרשות להגנת הפרטיות סבורה כי הצעת החוק טומ נת בחובה פגיעה משמעותית בפרטיות ,ו של כל מי שמנהל חשבון בנק וזאת בשורה של היבטים .ראשית , חובת הדיווח האוטומטית מעמידה את כל בעלי החשבונות העסקיים בישראל תחת מעקב מתמיד של רשות המיסים, לרבות יחידים הפועלים במתכונת של עצמאי ם וחוסים תחת הזכות החוקתית לפרטיות , ללא חשד כלשהו לביצוע עבירה אשר יצדיק פגיעה כה חמורה .בפרטיותם שנית ,רכיב דרישת המידע, מ חייב את המוסדות הפיננסים להעביר לרשות המסים מידע על התנהלותם הפיננסי ת של קבוצת לקוחות שהוגדרו על ידי רשות המיסים על בסיס סממנים חשודים, שמוגדרים בחוק בצורה רחבה ביותר ,. זאת מבלי שנדרש חשד קונקרטי ביחס לכל אחד ואחד מהלקוחות, ו תוך .פגיעה קשה בפרטיותם במו בן זה, מדובר 2 בהסדר תקדימי שמאפשר לרשות אכיפה לקבל מידע על קבוצות שלמות באוכלוסייה, ללא כל ."חשד קונקרטי מבוסס, אך ורק על בסיס קיומן של "תופעות חשודות לזאת יש להוסיף כי המידע שייאסף על אודות לקוחותיהם של הגופים הפיננסיים, פרטיים ועסקיים כאחד, אינו עומד בפני .עצמו, ומצטרף למכלול המידע שכבר קיים בידי רשות המיסים בעניינם 5. לפיכך, אין חולק כי חקיקה זו המחייבת את המוסדות הפיננסים למסור מידע רגיש ביותר על כל אדם המנהל חשבון בנק, לרבות מי שלא חלה עלי ו כיום כל חובת דיווח לרשות המיסים– היא חקיקה שיש בה מימד משמעותי של פגיעה חמורה בפרטיות. הרשות הביעה אפוא את עמדתה בנוגע להצעת הח וק לכל אור ך הליך החקיקה.עד כה 6. יחד עם זאת, סבורה הרשות כי ניתן להוסיף להצעת החוק מספר רכיבים אשר יאפשרו, בפרט אם יתווספו יחדיו, יצירת הסדר מידתי יותר בהיבטי הפגיעה בפרטיות:, כדלקמן 7. ראשית, ביחס לדיווח האוטומטי, יש לקבוע כי הדיווח יתבצע רק לגבי חשבונות עסקיים של תאגידים. בהקשר זה ,יובהר כי בניגוד לתאגידים יחידים הפועלים במתכונת של "עוסק "מורשה או כעצמאי ,ם חוסים תחת הזכות החוקתית לפרטיות. לח,לופין יש ל בטל את מנגנון הדיווח האוטומטי ה קבוע בסעיף141ג ,ול החיל את מנגנון"דרישת המידע" גם על חשבונות עסקיים , כך שמידע אודות חשבונות עסקיים יועבר לרשות המסים, רק כאשר מדובר בבעלי חשבונות המשתייכים לקבוצה"חשודה", שה ועברה לגביה דרישת מידע שאושרה על ידי .הוועדה והיועץ המשפטי לממשלה 8. ית נש ,יש ל הגביל בחוק את כמות דרישות המידע שרשות המסים יכולה לה ורות עליהן בשנה אחת, ו את כמות הלקוחות בקבוצה שלגביה תחול הדרישה. הצעת החוק א מנם קובעת בסעיף 141 ד(ה) כי" דרישת המידע תהיה בתדירות ובאופן שיבטיחו כי המידע שיתקבל לגבי קבוצת לקוחות לא יהיה קרוב בהיקפו למידע שהיה מתקבל בדרך של דיווח רציף" . אולם, הגבלה זו אינה מספקת, ש כן היא מאפשרת לרשות המסים ל בצע דרישת מידע בתדירות גבוהה מאוד (כגון מ די חודש) , ביחס לקבוצה של מאות אלפי תושבים בכל פעם, באופן שיאפשר הלכה למעשה דרישת מידע על .כלל תושבי ישראל בכל שנת מס על כן, הצעתנו היא להגביל את מספר דרישות המידע שניתן יהיה לבצע בשנה אחת (כגון הגב לה של דרישה אחת לרבעון), ו כן להגביל א ת כמות הלקוחות בכל קבוצת לקוחות ,שלגביה תבוצע הדרישה כגון מגבלה של50 אלף לקוחות לכל דרישה . 9. של ישית , יש לשנות את אופן ניסוח הסממנים המבססים את היסוד הסביר להפרת הוראה מהוראות חוקי המס המופיעים ב סעיף141 )ד(ד , בדרך של ציון סכומים, אופן ההפקדה או המשיכה, ותדירות ההפקדה או המשיכה המקיימים יסוד סביר להעלמת מס ב סעיפים 141 ()ד(ד1)-(2), ו בנוסף להשמיט מ הצעת החוק את סעיפים 141 )ד(ד3)- 141 ()ד(ד4), אשר מנוסחים באופן רחב כסעיפי סל המאפשרים שיקול דעת נרחב ביותר לרשות המסים, באופן העשוי לאפשר פגיעה חמורה בפרטיות . 3 ,וביתר פירוט סעיף141 ()ד(ד1) להצעת החוק מנוסח כך : "בחשבונות הלקוחות הופקדו סכום או סכומים בהיקף ,באופן , או ב תדירות המקיימים יסוד סביר להעלמת מס, או שבהתבסס על מאפייני הגורמים "שהסכומים נמשכו או הועברו אליהן, יש יסוד סביר להעלמת מס . ניסוח רחב זה מאפשר לרשות המסים לב צע דריש ת מידע גם מקבוצות אוכלוסי י "ה "תמימות לחלוטין, כ דוגמת ל ה לכ לקוחות שהופקד בחשבונ ם סכום העולה על600 אלף ש"ח בשנה, והם שכירים . בקבוצה כזו עשויים להיכלל גם מנכ "לי חברות במשק ו עובדי ציבור בכירים . ד וגמה נוספת היא דרישת מידע ביחס ללקוחות שקיימת בחשבון שלהם הפקדת כספים במזומן בסך העולה על50 אלף ש"ח בשנה, כאשר בקבוצה י זו יכללו בין היתר קשישים או אנשים מעוטי יכולת, שנוהגים להתנהל ב אמצעות .מזומן נוסף על כך, סעי פים 141 ()ד(ד3 )ו- 141 ()ד(ד4 ) הם סעיפי סל המכילים מושגי שסתום שנועדו לאפשר שיקול דעת רחב ביותר לרשות המסים. סעיף141 ()(ד)(ד3) מתייחס לכך ש "באחד או יותר מחשבונות הלקוחות יש יתרות בהיקף בלתי סביר לגביהם", ו סעיף141 ()ד(ד4 ) מתייחס לקבוצת לקוחות ש ביצעו"פעילות המקיימת יסוד סביר להעלמת מס , לרבות פעילות עסקית בחשבון פרטי ופעילות במדינת חוץ". כפועל יוצא מ כך , רשות המסים יכולה לב צע דרישת מידע כמעט על כל קבוצות לקוחות, לפי רצונה ושיקול דעתה הרחב , באופן הפוגע פגיעה קשה בפרטיותם של חברי הקבוצה ,. לפיכך יש ל השמיט את סעיפי הסל הללו מהצעת החוק , ולקבוע בצורה מפורשת את הסממנים המבססים את היסוד הסביר להפרת הוראה מהוראות חוקי המס. 10 . ר ביעי ת ,נוכח פוטנציאל הפגיעה המשמעותית בזכותו לפרטיות של כל מי שמנהל חשבון בגוף פיננסי כפועל יוצא מדרישת המידע בסעיף141 ,ד המוצע עמדת הרשות היא כי יש לצרף את נציג הרשות להגנת הפרטיות כחבר בוועד ה המאשרת דרישות מידע לפי סעיף 141ד )(ז המוצע, וזאת .על מנת שיינתן לשיקולי הגנת הפרטיות משקל הולם בדיוני הוועדה בבואה לאשר דרישת מידע יובהר כי יתר חברי הוועדה הם שני עובדי רשות המיסים, ונציג ציבור ש מינה היועץ המשפטי .לממשלה בהתייעצות עם מנהל רשות המיסים 11 . חמ ישית ,ניתן להחליף את הה סדר ביחס ל שימוש במידע שהתקבל על יסוד דרישת מידע, הקבוע בסעיף141 )ד(יג בהסדר מצ ו מצם יותר , שימנע שימוש נרחב במידע. ההסדר המוצע על ידנו הוא הסדר דו שלבי, לפיו בשלב הראשון ב מידע הפיננסי שהתבקש בעקבות דרישת המידע יועבר לידי רשות המיסים וישמר במאגר מסווג שלא יהיה פתוח לעיונם של חוק ר י המס ופקידי השומה . בשלב שני , פקיד השומה או חוקר המס יקבל מידע מהמאגר ביחס לחשבונות ספציפיים ש לגביהם התגבש חשד קונקרטי , אשר אינו נובע מהמידע השמור במאגר , לביצוע עבירת מס מבין העבירות הקבועות בסעיף141 ()א(ה1) לפקודת מס הכנסה, או לאי-תשלום מס בסכום העולה על500,000 ש"ח (ראו לשם השוואה התנאי הקבוע בסעיף141 ()א(ה2) לפקודת ,מס הכנסה בדבר הצורך בקיומו של יסוד סביר להניח כי לא.)דווחו הכנסות הסדר זה יצמצם את הפגיעה בפרטיות התושבים שמידע פיננסי אודות ם יה ,הועבר למאגר מבלי שהתג בש לגביהם .חשד קונקרטי לביצוע עבירת מס 4 12 . שישית, ,לכל הפחות יש להגביל את השימוש במידע שנאסף במסגרת הדיווח האוטומטי ובמסגרת דרישת המידע רק לצרכי ביקורת ועריכת שומות בסכומים של מעל 500,000 "ח ש , וכן לצרכי אכיפה פלילית של עבירות מס חמורות , כגון אלו הקבועות בסעיף141 ()א(ה1 ) לפקודת .מס הכנסה 13 . ש ביעית ,ביחס לחובת היידוע של בעלי חשבונות על אודות הדיווח האוטומטי כמפורט בסעיף 141ג(ג) להצעת החוק ,יש לקבוע כי ה יידוע י תבצע באמצעות מתן הודעה מפורשת בכתב לבעלי החשבון ,הנפרדת מיתר סעיפי הסכם ההתקשרות בין הגוף הפיננסי לבעל חשבון .הבנק 14 . ש מינית , הרשות סבורה כי יש להתנות את כניסת החוק לתוקפו או את תחילת יישומו בהתקנת התקנות בנוגע ל איסוף וקליטת הדיווחים , שמירת המידע המתקבל והשימוש בו, כמפורט בסעיף141 .ד(יא) להצעת החוק, ובהתייעצות עם הרשות להגנת הפרטיות כפי שנקבע בסעיף זה זאת, הן בי חס לדיווח האוטומטי הן ביחס לדרישת המידע. 15 . בכפוף להוספת הרכיבים האמורים להצעת החוק, סבורה הרשות כי ניתן יהיה ליצור הסדר מידתי יותר.בהיבטי הפגיעה בזכות לפרטיות 16 . הרשות להגנת הפרטיות עומדת לרשות הוועדה בכל הדרוש במסגרת הליך הכנתה של הצעת החוק לקריאה שניה ושלישית, ותוכל לסייע ולתרום ממומחיותה בכל היבט הנוגע להסדרי .הפרטיות ואבטחת המידע הנוגעים להצעת החוק או לאופן יישומה