הצעת חוק לדיון מוקדם

מספר פנימי: 478699 הכנסת התשע-עשרה יוזמים: חברי הכנסת דוד אזולאי אברהם מיכאלי דב חנין יצחק וקנין פ/1496/19 הצעת חוק לתיקון פקודת בתי הסוהר (מות אסיר), התשע"ג–2013 הוספת סימן ג'1 1. בפקודת בתי הסוהר [נוסח חדש], התשל"ב–1971‏1 (להלן – הפקודה), אחרי סעיף 75 יבוא: "סימן ג'1: מות אסיר "מות אסיר 75א. מת אסיר, יודיע על כך מפקד בית הסוהר באופן מיידי למשטרת ישראל, והנציב ידווח על כך בלא דיחוי ליועץ המשפטי לממשלה, לשר, לבן משפחה, ובמידת הצורך גם לעורך דינו, לצלב האדום ולנציבות האו"ם לענייני פליטים בישראל; בסעיף זה, "בן משפחה" – בן זוגו של הנפטר, הוריו, הורי הוריו, ילדיו, אחיו ואחיותיו. ועדת חקירה 75ב. (א) הנציב ימנה ועדה לחקירת מקרי מות אסיר בשירות בתי הסוהר (בסימן זה – ועדת החקירה); בוועדת החקירה יהיו חברים: (1) סוהר שדרגתו לא תפחת מגונדר משנה; (2) נציג שר הבריאות מקרב עובדי משרדו, שהוא רופא; (3) חבר המועצה הישראלית לקרימינולוגיה; (4) שני מבקרים רשמיים, האחד נציג לשכת עורכי הדין בישראל והאחד נציג הסנגוריה הציבורית. (ב) בלי לגרוע מהוראות חוק חקירת סיבות מוות, התשי"ח–19582 (להלן – חוק חקירת סיבות מוות), חברי ועדת החקירה רשאים, לשם מילוי תפקידם, להיכנס לבתי סוהר, לחקור ולראיין אסירים וסוהרים, לבדוק את התנאים בו שהה האסיר שמת, דרכי הטיפול בו ונסיבות מותו, ובכלל זה לקבל כל מידע, מסמך או דבר שיידרש לצורך מילוי תפקידם ולשם קביעת ממצאים. (ג) דין וחשבון ועדת החקירה ובו ממצאיה, מסקנותיה והמלצותיה יוגש לנציב, לשר ולמבקר המשרד לביטחון הפנים. (ד) הנציב יקבע בפקודות השירות את דרכי חובת הדיווח אודות מקרי המוות וכן את סדרי עבודת ועדת החקירה, מקום כינוסה, תשלום גמול השתתפות לחבריה ועניינים נוספים שיבטיחו את עבודתה התקינה. דיווח לוועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת 75ג. מבקר המשרד לביטחון הפנים יגיש דין וחשבון שנתי לוועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת ובה דיווח אודות מספר האסירים שמתו בכל שנה, סיבות ונסיבות מותם, ממצאי ועדת החקירה, תוצאות חקירת שופט חוקר בהתאם לחוק חקירת סיבות מוות, והאמצעים שננקטו למניעת הישנות מקרים דומים בעתיד, ככל שנדרש הדבר." שמירת דינים 75ד. אין בהוראות סימן זה כדי לגרוע מהוראות דין אחר בעניין מות אדם." דברי הסבר פקודת בתי הסוהר [נוסח חדש], התשל"ב–1972, אינה מסדירה מנגנון חקירה ודיווח ביחס למות אסירים. הצעת חוק זו באה לתקן מצב זה. לשירות בתי הסוהר אחריות לשלומם ובריאותם של מי שנתונים במשמורתו. מן המפורסמות הוא שכלואים אינם מסוגלים לדאוג לבריאותם, שלומם ותנאי כליאתם באשר חירותם נשללה מהם וכפועל יוצא מכך אף זכויות אחרות הנתונות לאזרח חופשי. המחוקק גילה דעתו בסעיף 322 לחוק העונשין, התשל"ז–1977, הקובע כי כלוא המחוזק במשמורת חוקית הינו בבחינת "חסר ישע": "מי שעליו האחריות לאדם שמחמת גילו, מחלתו, ליקויו הרוחני, מעצרו או כל סיבה אחרת אינו יכול להפקיע עצמו מאותה אחריות ואינו יכול לספק לעצמו את צרכי חייו – בין שהאחריות מקורה בחוזה או בדין ובין שנוצרה מחמת מעשה כשר או אסור של האחראי – חובה עליו לספק לו את צרכי מחייתו ולדאוג לבריאותו. ויראוהו כמי שגרם לתוצאות שבאו על חייו או על בריאותו של האדם מחמת שלא קיים את חובתו האמורה". בהתאם לנתוני שירות בתי הסוהר אשר הוצגו בוועדה לפניות הציבור, בין השנים 2012-2007 מתו 158 בני אדם המצויים במשמורת חוקית. כיום, בכל מקרה של מות כלוא, הנציב ממנה קצין בודק או ועדת חקירה פנימית לצורך תיקון ליקויים ורענון הנחיות. ככלל, אין מסקנות ועדת החקירה הפנימית מועברות לידי המשרד לביטחון פנים, הממונה על שירות בתי הסוהר, ולא ידוע על מקרה בו הועמד סוהר לדין בגין הפרת סעיף 322 לחוק העונשין מכוח ועדת החקירה הפנימית או חקירת משטרה או תוצאות חקירת שופט חוקר בהתאם חוק חקירת סיבות מוות, התשי"ח–1958. הצעת חוק זו באה לעגן בפקודת בתי הסוהר מנגנון חקירה ודיווח אגב מות אסירים, שיעלה בקנה אחד עם חוק חקירת סיבות מוות. מתוך הכרה בכבודו של אדם גם אם הוא כלוא ועל מנת לקדם את השמירה על ערך החיים וכבוד המת הנובעים ממהותה של מדינת ישראל כמדינה דמוקרטית ויהודית. בהתאם לתיקון המוצע, בכל מקרה של מות אסיר יחויב מפקד מתקן הכליאה להודיע על כך באופן מיידי למשטרת ישראל, ונציב בתי הסוהר ידווח בלא דיחוי ליועץ המשפטי לממשלה, כדי שזה יוכל לפנות לבית משפט השלום שבאזור שיפוטו מת הכלוא למינוי שופט חוקר. כמו כן, התיקון מבקש להסדיר את חובת הדיווח וההודעה למשפחת האסיר ובאין כזו לעורך דינו או לצלב האדום או לנציבות האו"ם לענייני פליטים בישראל. עוד מוצע לקבוע הסמכה בחוק לנציב בתי הסוהר להקים ועדת חקירה שתחקור את נסיבות מותו של כל אסיר בה יהיו חברים נציג שירות בתי הסוהר, רופא - נציג משרד הבריאות, קרימינולוג - נציג המועצה הישראלית לקרימינולוגיה ושני מבקרים רשמיים, נציג אחד מטעם לשכת עורכי הדין בישראל ונציג אחד מטעם הסנגוריה הציבורית. הרכב הוועדה בא להבטיח כי הוועדה תפעל במקצועיות ותבטא עצמאות, אי תלות ותשרת את האינטרס הציבורי בדבר פיקוח ובקרה על שירות בתי הסוהר. ועדת החקירה לא נועדה להחליף או לפגוע בסמכויות שופט חוקר כמשמען בחוק חקירת סיבות מוות אלא ייעודה לגבש מסקנות מערכתיות, טיפוליות-אינטגרטיביות הנוגעות לטיפול וליחס לכלואים במתקני הכליאה ולצורך הפקת לקחים ומניעת הישנות מקרים דומים בעתיד. במטרה לאפשר חופש פעולה אמיתי לוועדה זו, מוצע להעניק לחבריה סמכויות כניסה למתקני כליאה, סמכות לחקור ולראיין אסירים וסוהרים, לבדוק את מקום החזקתו של האסיר שמת, דרכי הטיפול בו ונסיבות מותו, וכן סמכות לקבל כל מידע, מסמך או דבר שנדרש לצורך מילוי תפקידם ולשם קביעת ממצאים. ועדת החקירה תגיש את ממצאיה, מסקנותיה והמלצותיה לנציב בתי הסוהר, השר לביטחון הפנים ומבקר המשרד לביטחון הפנים. אחת לשנה, המבקר למשרד לביטחון הפנים יגיש לוועדת הפנים והגנת הסביבה האמונה על שירות בתי הסוהר בכנסת דין וחשבון בדבר מות אסירים במשמורת חוקית ובכלל זה מספר האסירים שמתו, סיבות מותם ונסיבות מותם, ממצאי ועדת החקירה, תוצאות חקירת שופט חוקר, בהתאם לחוק חקירת סיבות מוות והאמצעים שננקטו למניעת מקרי מוות נוספים בעתיד. נציב בתי הסוהר המוסמך בהתאם לתיקון זה למנות את חברי ועדת החקירה יסדיר בפקודות נציבות בתי הסוהר את דרכי חובת הדיווח אודות מקרי המוות בשירות בתי הסוהר וכן את סדרי עבודת וועדת החקירה, מקום כינוסה, תשלום לחבריה וענייניים נוספים שיבטיחו את עבודתה התקינה. אין בתיקון המוצע בהצעת החוק הזו כדי לגרוע מהוראות דין אחר ביחס למות אדם. הצעת חוק זהה הונחה על שולחן הכנסת השמונה-עשרה על ידי חברי הכנסת דוד אזולאי ודב חנין (פ/4490/18). --------------------------------- הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים והונחה על שולחן הכנסת ביום א' באב התשע"ג – 8.7.13