הצעת חוק לקריאה הראשונה

רשומות הצעות חוק ה מ מ ש ל ה 2013 ביולי8 785 א' באב התשע"ג עמוד 1088 . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .2013-), התשע"ג25 'הצעת חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים (תיקון מס 1092 . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .2013-), התשע"ג3 'הצעת חוק כליאתם של לוחמים בלתי חוקיים (תיקון מס 1088 :מתפרסמות בזה הצעות חוק מטעם הממשלה 2013-), התשע"ג25 'הצעת חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים (תיקון מס 1 תיקון סעיף .1 - 1 החוק העיקרי), בסעיף- (להלן1‏1975-בחוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה בהגדרה "תאונת דרכים", במקום הסיפה החל במילים "יראו כתאונת דרכים גם )1( מאורע שאירע עקב התפוצצות" יבוא "ואולם לא יראו נזק גוף כנזק שנגרם עקב שימוש ברכב מנועי למטרות תחבורה, אם נגרם כתוצאה ממעשה שעשה אדם במתכוון כדי לגרום נזק לגוף או לרכוש שלו או של אדם אחר והנפגע היה הוא עצמו או האדם האחר שלו התכוון לגרום את הנזק, והכל ובלבד שהנזק נגרם על ידי המעשה עצמו ולא על ידי השפעתו של המעשה על השימוש ברכב מנועי". החוק המוצע נועד לערוך כמה שינויים חשובים בחוק - (להלן1975-פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה חוק הפיצויים או החוק), שנועדו להבטיח כי החוק אכן פיצוי הוגן ומהיר, בהליך יעיל, - ישמש לתכליתו העיקרית לנפגעים בתאונות דרכים, במובן המקורי וההגיוני של מונח זה. זאת, מאחר שהתיקון המרכזי הקודם, חוק פיצויים (פורסם 1990-), התשנ"א8 'לנפגעי תאונות דרכים (תיקון מס ), הביא לריבוי התדיינויות סביב 2 'בס"ח התשנ"א, עמ השאלה אם האירוע נושא התובענה הוא תאונת דרכים אם לאו, בניגוד לתכליתו המקורית. החוק בנוסחו כיום מכיל מונחים בעלי פריסה רחבה ולצדם הגדרות פרטניות, הוא כולל הגדרה בסיסית של תאונת דרכים והגדרה כוללת, הגדרה ראשית והגדרות משנה, חזקות מרבות וחזקות כולם עומדים זה לצד זה, - ממעטות, כללים וחריגים ולעתים משיגים זה את תחומו של זה. כל אלה, הקשו מאוד על הבנת החוק, יצרו חוסר ודאות ופגעו באפשרות לממש את תכליתו המקורית של החוק. יודגש, כי נוסחו הנוכחי של חוק הפיצויים זכה לביקורת רבה בפסיקת אליהו מזרחי 1109/00 בית המשפט העליון (ר', למשל, ע"א 953 ,947 ,)4(2001 על-נ' מנורה חברה לביטוח בע"מ, תק )) ואף נשמעו קריאות לשנות את החוק ולקבוע הגדרה 2001( אוסם418/03 שתביא צדק, ודאות וביטחון במשפט (ר': רע"א 568-567 ,541 ,)3(תעשיות מזון בע"מ נ' סמג'ה יעקב; פ"ד נט אליסן דהן נ' אריה חב' לביטוח בע"מ, 3392/09 ); ע"א2004( .))2010( 1831 ,1825 ,)4(2010 על-תק 1 לפסקה 1 סעיף מוצע למחוק את החזקות המרבות הקבועות כיום בהגדרה "תאונת דרכים" בחוק, ולהותיר על כנו רק את החלק הראשון של ההגדרה, המכונה בפסיקה "ההגדרה הבסיסית" ולפיה תאונת דרכים היא "מאורע שבו נגרם לאדם נזק גוף עקב שימוש ברכב מנועי למטרות תחבורה". כמו כן מוצע להותיר על כנה את החזקה הממעטת אשר עוסקת בתאונה המכוונת, בשינויי מהות ונוסח. לפי נוסח החוק הקיים, כוללות החזקות המרבות שלושה מצבים שייחשבו גם הם כתאונת דרכים, אף שאינם "תאונת דרכים" במובנו הפשוט של מונח זה: מאורע שאירע עקב התפוצצות או התלקחות של הרכב, שנגרמו בשל רכיב של הרכב או בשל חומר אחר שהם חיוניים לכושר נסיעתו, אף אם אירעו על ידי גורם שמחוץ לרכב (להלן חזקת ההתפוצצות); מאורע שנגרם עקב פגיעה ברכב - ;)שחנה במקום שאסור לחנות בו (חזקת החניה האסורה מאורע שנגרם עקב ניצול הכוח המכני של הרכב, ובלבד שבעת השימוש כאמור לא שינה הרכב את ייעודו המקורי חזקת ניצול הכוח המכני). חזקת ההתפוצצות - (להלן הוחלה על מצבים שבהם התפוצץ הרכב עקב התלקחות או שריפה, כאשר הרכב חנה או אף היה מושבת וממילא לא שימש ולא היה יכול לשמש למטרות תחבורה, כגון בשל התלקחות המושבים בשל משחק של ילדים באש (ר' ,433 )6( עבד אבו קטיפאן נ' נתן כהן, פ"ד נח5408/03 ע"א )). חזקת ניצול הכוח המכני של הרכב, 2004( 436-435 מחילה למשל את חוק הפיצויים על אירועים שבהם הופעל מנועו של הרכב שלא למטרות תחבורה, אלא לצרכים תעשייתיים או חקלאיים ולמקרים שבהם המנוע שימש ולעתים אף כאשר מקור הכוח - כמקור כוח חשמלי ותו לא 8061/95 היה מנוע עזר ולא מנוע הרכב (ר' בין השאר: רע"א 560-559 ,532 )3(עוזר נ' אררט חברה לביטוח בע"מ, פ"ד נ עבודות - מנופי יהודה בע"מ נ' מזל6779/97 ); רע"א1996( )). חזקת החניה במקום1998( 725-724 ,721 )1(מתכת, פ"ד נו אסור נדונה בפסיקה בעיקר ביחס לתאונות שבהן מעורב יותר מכלי רכב אחד, ולפיכך חשיבותה המעשית נוגעת פחות לעצם זכאותם של הנפגעים לפיצוי, שכן האירוע ייחשב "תאונת דרכים" והנפגעים יפוצו ורק שאלת חלוקת הנשיאה בנטל הפיצוי על ידי מבטחות הרכבים השונים 3 דבר שמוסדר ממילא בסעיף- המעורבים בתאונה תישאר הכשרת הישוב חברה לביטוח בע"מ 1953/03 לחוק (ר' רע"א )).2003( 271 , 268 ,)3(2003 על-נ' יצחק אדרי, תק מצבים אלה, פרט לכך שספק אם אדם סביר מן היישוב רואה בהם "תאונת דרכים", אינם מתיישבים גם עם מבחן הסיכון התעבורתי לגוף ולחיים, הוא הסיכון שבשל התממשותו מבקש החוק לפצות את הנפגעים ובשלו מחויבים בעלי הרכב במדינת ישראל לבטח את השימוש ברכב על פי חוק (פקודת ביטוח רכב מנועי [נוסח .192 '; התשס"ט, עמ234 'ס"ח התשל"ה, עמ 1 ד ב ר י ה ס ב ר 8.7.2013 ,, א' באב התשע"ג784 - הצעות חוק הממשלה 1089 :במקום ההגדרה "שימוש ברכב מנועי" יבוא )2( - """שימוש ברכב מנועי נסיעה ברכב, כניסה לתוכו או ירידה ממנו; )1( ;החנייתו, דחיפתו, גרירתו )2( טיפול–דרך או תיקון–דרך ברכב, שנעשה בידי המשתמש בו או בידי )3( אדם אחר שלא במסגרת עבודתו, שנדרש במהלך הנסיעה לצורך המשך הנסיעה מיידית; הידרדרות או התהפכות של הרכב; )4( הינתקות או נפילה של חלק מהרכב או מטענו תוך כדי נסיעה וכן )5( הינתקות או נפילה כאמור מרכב עומד או חונה, שלא בעת טיפולו של אדם ברכב במסגרת עבודתו; והכל למעט טעינתו של מטען או פריקתו, כשהרכב עומד; לעניין זה, לרבות פעולות הנדרשות כדי לאפשר את הטעינה - ""טעינה או פריקה או הפריקה;"; :במקום ההגדרה "שימוש ברכב מנועי" יבוא )2( - """שימוש ברכב מנועי נסיעה ברכב, כניסה לתוכו או ירידה ממנו; )1( ;החנייתו, דחיפתו, גרירתו )2( טיפול–דרך או תיקון–דרך ברכב, שנעשה בידי המשתמש בו או בידי )3( אדם אחר שלא במסגרת עבודתו, שנדרש במהלך הנסיעה לצורך המשך הנסיעה מיידית; הידרדרות או התהפכות של הרכב; )4( הינתקות או נפילה של חלק מהרכב או מטענו תוך כדי נסיעה וכן )5( הינתקות או נפילה כאמור מרכב עומד או חונה, שלא בעת טיפולו של אדם ברכב במסגרת עבודתו; והכל למעט טעינתו של מטען או פריקתו, כשהרכב עומד; לעניין זה, לרבות פעולות הנדרשות כדי לאפשר את הטעינה - ""טעינה או פריקה או הפריקה;"; ). התוצאה היא, שציבור הנוהגים 1970-חדש] התש"ל והמשתמשים ברכב מממנים גם פיצויים לניזוקים ולנזקים דבר המעלה את - שהחוק כלל לא נועד לעסוק בהם הפרמיות. נוסף על כך, נוסחן המסורבל של החזקות המרבות גרר בעקבותיו התדיינויות רבות בבתי המשפט, דבר אשר מטבע הדברים כרוך בעלויות לא מבוטלות, יוצר עומס רב על בתי המשפט, ומאריך את משך הזמן לקבלת פיצוי בשל תאונת הדרכים, בניגוד לכוונתו של החוק. מכל הטעמים האלה, מוצע לבטל את החזקות המרבות, כך שהאירועים שהן עוסקות בהם לא ייחשבו עוד כתאונת דרכים. עוד מוצע לשנות את החזקה הממעטת, העוסקת בזכאותו לפיצויים של מי שנפגע מתאונת דרכים כתוצאה ממעשה שנעשה במתכוון. ההסדר בעניין זה נוסח מחדש, באופן המבחין בין מי שנפגע משימוש מכוון בכלי הרכב, לבין מי שנפגע משימוש אקראי בכלי הרכב. זאת, משום שכאשר אדם מבקש להשתמש בכלי רכב כדי לשים קץ לחייו, או כדי לפגוע באדם אחר, יש לראות בכלי הרכב אמצעי או כלי נשק ובשימוש שנעשה בו שימוש שאינו למטרות תחבורה. חוק הפיצויים לא נועד לפצות את מי שמבקש לשים קץ לחייו באמצעות כלי רכב או את קורבנותיהם של מעשי עבירה פלילית, אלא רק את מי שניזוקו בתאונה, דהיינו באירוע פתאומי ואקראי, במסגרת השימוש הטבעי והרגיל של כלי רכב. בהתאם לכך, ומאחר שסוגיית התאונה המכוונת היא שאלה של סיבתיות, ההסדר המוצע מותיר על כנו את החזקה הממעטת ומורה, בשינוי נוסח, כי נזק גוף שנגרם לנהג הפוגע, שנפגע בעצמו בשעה שהשתמש ברכב כדי הקורבן המיועד של השימוש (לרבות - לפגוע באדם אחר מי שנפגע עקב טעות בזיהוי) ומי שמבקש לשים קץ לחייו (כמו גם התלויים שלהם) באמצעות שימוש ברכב, לא ייחשב כנזק גוף שנגרם על ידי תאונת דרכים לצורך החוק ולפיכך הנפגעים לא יהיו זכאים לפיצויים מכוח חוק הפיצויים. לעומת זאת, נזק גוף שנגרם למי שנפגע באקראי מן השימוש ברכב, לרבות אם נפגע באקראי מרכב שנעשה בו שימוש מכוון נגד אדם אחר או למי שנפגע מהשפעת המעשה המכוון על השימוש ברכב (למשל, אדם שאיבד שליטה ברכב בעקבות ירי שכוון לעברו אך לא פגע ברכבו), ייחשב כנזק גוף שנגרם בתאונת דרכים לצורך החוק, ולפיכך הנפגע כאמור ותלוייו יהיו זכאים על פי חוק. בכך משנה ההוראה המוצעת מן הפסיקה, שסברה, שאין לקבל את התוצאה, שאותו אירוע יהיה בעבור חלק 2199/99 מן האנשים תאונת דרכים ובעבור חלק לא (ר' ע"א עיזבון המנוח עודד לזר ז"ל נ' רשות הנמלים והרכבות, פ"ד )). 2001( 955-953 ,938 ,)1(נו יובהר, כי החוק הוא אמנם חוק בעל אופי סוציאלי, אך זאת במובן זה, שהוא נועד ליצור הסדר סוציאלי מטיב לנפגעי תאונות דרכים, ולא לכל אדם שניזוק בגופו בכל אירוע, שמעורב בו כלי בעל מנוע וכושר תנועה מינימלי. תרופתם של הזכאים לפיצוי על פי החוק כיום, מכוח החזקות המרבות, תהיה בדיני הנזיקין הכלליים. 2 לפסקה מוצע לתקן את ההגדרה "שימוש ברכב מנועי". ההגדרה המוצעת חוזרת ברובה על נוסח ההגדרה כיום, בשינוי נוסח, אך גם בכמה שינויים מהותיים. שינוי הנוסח המרכזי הוא בחלוקת המצבים שייכללו בהגדרה לפסקאות, וזאת במטרה להקל על קריאתה ועל הבנתה. שינויי ) להגדרה המוצעת, ובסיפה 3( המהות מצויים בפסקה של ההגדרה. ) להגדרה המוצעת, עוסקת בחלופת השימוש 3( פסקה ברכב, שעניינה טיפול–דרך או תיקון–דרך. הפסקה המוצעת חוזרת על מרבית היסודות הקבועים בהגדרה בנוסחה כיום, ד ב ר י ה ס ב ר 8.7.2013 ,, א' באב התשע"ג784 - הצעות חוק הממשלה 1090 - ""בהגדרה ""רכב מנועי" או "רכב )3( ;"אחרי המילים "מכונה ניידת הכשירה" יבוא "על פי דין (א) במקום הסיפה החל במילים "כיסא גלגלים" יבוא "רכב המנוי בתוספת". (ב) 3 תיקון סעיף .2 - לחוק העיקרי3 בסעיף בסעיף קטן (א), אחרי "כלי רכב" יבוא "ונפגע אדם בתוך כלי הרכב"; )1( הוספת המילים "שנדרש במהלך הנסיעה- בשינוי אחד לצורך המשך הנסיעה מיידית". תוספת זו, נועדה להבהיר כי פעולות שונות שנעשו לפני תחילת הנסיעה ברכב או במהלכה, ואשר לא נועדו לאפשר את הנסיעה בו אלא, למשל, לוודא שהמטען קשור, שאין ברכב חפצים חשודים, או לסלק מכשולים מן הדרך, אינן בבחינת "שימוש ברכב מנועי" לצורך החוק, ובכך לשים קץ להתדיינויות המרובות בשאלה זו. בכך מעגן התיקון המוצע בחוק את הפסיקה, אשר קבעה כמה מבחנים ובהם, כי התיקון או הטיפול נדרש במהלך הנסיעה; כי הוא נדרש בשל אירוע פתאומי ובלתי צפוי אשר חייב את הנהג לתקנו באופן מיידי כדי שיוכל להמשיך בנסיעתו וכי התיקון או הטיפול נועד למנוע או להקטין את הסיכון התעבורתי (מבחן מהות הטיפול). (ר' על - אג"ד בע"מ נ' יעקב ינטל, תק9084/05 למשל: רע"א חסן נביל נ' הדר 5099/08 ); רע"א2007( 1619 , 1617 ,)4(2007 ;)2009( 1605 , 1604 ,)1(2009 על-חברה לביטוח בע"מ, תק הראל חברה לביטוח בע"מ נ' רבו ספנייב, 372/10 רע"א אליסן 3392/09 ); ע"א2010( 4083 ,4080 )2(2010 על-תק 1831 ,1825 )4(2010 על-דהן נ' אריה חב' לביטוח בע"מ, תק )).2010( שינוי מהותי נוסף מצוי בסיפה של ההגדרה. מוצע לשנות את מיקומה של הסיפה של ההגדרה, הקובעת כי טעינה ופריקה של מטען, כשהרכב עומד, לא תיכנס בגדרי ההגדרה "שימוש ברכב מנועי", ולהחילה על כל החלופות המוצעות בהגדרה. זאת כדי להבהיר, כי כאשר אדם נפגע תוך כדי טעינה או פריקה של מטען, לרבות כאשר הוא עושה פעולות שונות כדי לאפשר את הטעינה והפריקה, כגון טיפוס על הרכב כדי לחזק את הכיסוי של המטען, לא יראו בכך "שימוש ברכב מנועי" גם אם הדבר מהווה שימוש על פי אחת החלופות האחרות של ההגדרה. בכך, ההוראה המוצעת משנה לא רק את מיקומו של הסייג, אלא גם את תוכנו. ההגדרה "שימוש ברכב מנועי" בנוסחה כיום מונה רשימה של דרכי שימוש ברכב, המקימים תחולה לחוק ולצדם חריג, המוציא מגדר דרכי השימוש המוכרים - ולפיכך גם מתחולת החוק, את הטעינה והפריקה כשהרכב עומד. דא עקא, לעתים ייתכן שיתקיימו באותו אירוע כמה דרכי שימוש ברכב. כל עוד הן מובילות לאותה תוצאה, אין בכך קושי. ואולם מקום שבו אחת מדרכי השימוש המוכרות מתקיימת במקביל לחריג הטעינה והפריקה, נוצרת לכאורה התנגשות בין השתיים. כך, טעינה ופריקה יכול שתיעשה במסגרת תיקון–דרך או טיפול–דרך ברכב; יכול שהרכב יידרדר או יתהפך בזמן הפריקה והטעינה; ייתכן, שבמהלך טעינה או פריקה יתקיים שימוש של כניסה לרכב או של ירידה ממנו. בכל המקרים האלה, קיימת "תחרות בזירת על פי השימוש האחד, מצוי האירוע בתוך - "השימוש מחוצה לו. ההלכה - תחומי החוק, ועל פי השימוש האחר כיום היא, כי במקרה זה, תהיה ידה של החלופה המקימה תחולה לחוק על העליונה והמקרה ייחשב כ–"שימוש ברכב אוסם תעשיות מזון בע"מ נ' סמג'ה 418/03 מנועי" (ר' רע"א )). ההוראה המוצעת 2004( 553-552 ,541 ,)3(יעקב, פ"ד נט משנה מן ההלכה כאמור, במובן זה שבמקרה של התנגשות כאמור בין החריג של טעינה ופריקה לבין אחד מדרכי השימוש ברכב, ידו של החריג תהיה על העליונה והאירוע לא ייחשב "שימוש ברכב מנועי". יובהר, כי מאחר שלפי תכליתו, החוק לא נועד לפצות את מי שנפגע בפעולה שאין בה סיכון תחבורתי, כגון טעינה ופריקה, אזי גם פעולות שנעשות אגב הטעינה והפריקה או כדי לאפשר אותן, לא ייחשבו כבעלות סיכון תחבורתי ולא ייחשבו כ–"שימוש ברכב מנועי". 3 לפסקה בפסקה (א) להגדרה ""רכב מנועי" או רכב"", מוצע לעגן את ההלכה הפסוקה, ולפיה כשרותה של המכונה הניידת לנוע בכביש, המשמשת אבן הבוחן בשאלה אם מדובר בכלי רכב מנועי אם לאו, היא כשרות נורמטיבית לפי דיני התעבורה, דהיינו, אם מותר לה לנוע בכביש, לנוכח מידותיה ומהירותה, ולא כשרות פיזית (ר' רע"א 698 ,)3(99 על- לינה אטליס נ' יוסף ישראלי, תק3534/97 .))1999( בפסקה (ב) להגדרה ""רכב מנועי" או רכב"" מוצע לשנות את נוסח ההגדרה הקיימת כיום, בכך שתרחיב את רשימת הכלים שלא ייכנסו בגדר ההגדרה "רכב" או "רכב מנועי" לצורך החוק, ולפיכך, אירוע שבמסגרתו נגרם לאדם נזק גוף עקב שימוש בהם למטרת תחבורה לא ייחשב "תאונת דרכים". ההנחה היא, שהכלים שיפורטו בתוספת המוצעת, הם כלים שנשקף מהם סיכון תחבורתי נמוך, ולכן החוק לא צריך לחול עליהם. מוצע להרחיב רשימה זו בתוספת שתיווסף לחוק משום שהשימוש במנגנון התוספת מאפשר גמישות ועדכון של רשימת הכלים, בהתאם לשינויי הזמן ולהתפתחויות טכנולוגיות. לחוק, עוסק במצבים שבהם היו מעורבים3 סעיף 2 סעיף סוגיה שיש - בתאונת דרכים כמה כלי רכב לה חשיבות בשאלה, מי מבין המבטחות של כלי הרכב המעורבים תישא בחבות לפצות את הנפגעים מוצע ד ב ר י ה ס ב ר 8.7.2013 ,, א' באב התשע"ג784 - הצעות חוק הממשלה 1091 בסעיף קטן (ב), אחרי "בחלקים שווים" יבוא "ואולם לא יראו אדם כמי שנפגע )2( מחוץ לרכב, אם בעת ששהה מחוץ לרכב עשה בו "שימוש ברכב מנועי" כהגדרתו ".1 בסעיף א22 הוספת סעיף .3 : לחוק העיקרי יבוא22 אחרי סעיף "שינוי התוספת א.22 שר המשפטים רשאי, בהסכמת שר האוצר ובהתייעצות עם שר התחבורה, לשנות בצו את התוספת." הוספת תוספת .4 : לחוק העיקרי יבוא23 אחרי סעיף "תוספת ) 1 (להגדרה "רכב מנועי" או "רכב" שבסעיף כיסא גלגלים; )1( ;עגלת נכים )2( ;מדרגות נעות )3( (להלן — תקנות2‏1961-קלנועית כהגדרתה בתקנות התעבורה, התשכ"א )4( ;)התעבורה רכינוע כהגדרתו בתקנות התעבורה; )5( ;קורקינט חשמלי כהגדרתו בתקנות התעבורה )6( ".אופניים עם מנוע עזר כהגדרתם בתקנות התעבורה )7( בסעיף קטן (ב), אחרי "בחלקים שווים" יבוא "ואולם לא יראו אדם כמי שנפגע )2( מחוץ לרכב, אם בעת ששהה מחוץ לרכב עשה בו "שימוש ברכב מנועי" כהגדרתו ".1 בסעיף .3 : לחוק העיקרי יבוא22 אחרי סעיף א22 הוספת סעיף "שינוי התוספת א.22 שר המשפטים רשאי, בהסכמת שר האוצר ובהתייעצות עם שר התחבורה, לשנות בצו את התוספת." .4 : לחוק העיקרי יבוא23 אחרי סעיף הוספת תוספת "תוספת ) 1 (להגדרה "רכב מנועי" או "רכב" שבסעיף כיסא גלגלים; )1( ;עגלת נכים )2( ;מדרגות נעות )3( ;) (להלן — תקנות התעבורה2‏1961-קלנועית כהגדרתה בתקנות התעבורה, התשכ"א )4( ;רכינוע כהגדרתו בתקנות התעבורה )5( ;קורקינט חשמלי כהגדרתו בתקנות התעבורה )6( ".אופניים עם מנוע עזר כהגדרתם בתקנות התעבורה )7( לעגן את הפסיקה בסוגיה זו כך שיובהר מהם המצבים האמור ולהקטין את 3 שבהם עוסק כל סעיף קטן בסעיף מדינת ישראל 554/89 ההתדיינויות סביב פרשנותו. (ר': ע"א 3956/97 ); ע"א1991( 338 ,)2(נ' עיסא אלראהב, פ"ד מה חברת הביטוח הלאומית בע"מ נ' סולימאן מוחמד, פ"ד הדר חברה לביטוח 1856/08 ); ע"א2002( 823-822 , 821 ,)6(נו )).2010( 2577 , 2575 ,)4(2010 על-בע"מ נ' גד אליהו, תק מוצע לתקן את סעיף קטן (א) כך שיובהר, כי הוא עוסק במקרים שבהם נפגעו הנוסעים בתוך כלי הרכב. סעיף קטן (ב) עוסק במצב שבו חלק מן הנוסעים בכלי הרכב המעורבים בתאונה נפגעו בעת ששהו מחוץ לכלי הרכב (למשל במקרה שבו רכב עצר בשל תקלה בשולי הכביש, הנוסעים יצאו ממנו ונפגעו מרכב חולף). מוצע לעגן בסעיף קטן (ב) את הפסיקה ולהבהיר, כי במקרה זה, נוסעים שיצאו מן הרכב לא יפוצו על ידי מבטחת השימוש ברכב שבו נסעו, אלא על ידי מבטחת השימוש ברכב הפוגע, ובלבד שלאחר יציאתם מן הרכב לא עשו בו "שימוש ברכב מנועי". כך למשל, מי שנסע ברכב, נאלץ לעצור עקב תקלה, ונפגע מחוץ לרכבו תוך כדי ניסיון לתקן את הרכב, ייחשב כמי שנפגע תוך כדי תיקון–דרך של הרכב, היינו, תוך כדי השימוש בו, ולפיכך יפוצה על ידי מבטחת השימוש ברכב שלו. לעומת זאת, אם הנוסע הנוסף ברכב זה המתין מחוץ לרכב, לא נטל חלק פעיל בתיקונו ונפגע אף הוא מן הרכב החולף, הוא לא ייחשב כמי שעשה שימוש ברכב אלא כהולך רגל, ויפוצה על ידי מבטחת הרכב הפוגע. לשם גמישות בעדכון רשימת הכלים המנויים 3 סעיף בתוספת המוצעת, בהתאם לשינויי הזמן וההתפתחויות הטכנולוגיות, מוצע להסמיך את שר המשפטים, בהסכמת שר האוצר ובהתייעצות עם שר התחבורה והבטיחות בדרכים, לשנות בצו את התוספת. מוצע להוסיף תוספת שבה יפורטו רשימת הכלים 4 סעיף שלא ייחשבו כ"רכב" או "רכב מנועי" לצורך להצעת 1 של סעיף3 החוק, כאמור בדברי ההסבר לפסקה החוק. יצוין כי הצעת החוק פורסמה בעבר בהצעות חוק ) 2012 ביוני26( , מיום ו' בתמוז התשע"ב701 - הממשלה , והיא מתפרסמת כעת בשנית.976 'בעמ .1425 'ק"ת התשכ"א, עמ 2 ד ב ר י ה ס ב ר 8.7.2013 ,, א' באב התשע"ג784 - הצעות חוק הממשלה 1092 2013-), התשע"ג3 'הצעת חוק כליאתם של לוחמים בלתי חוקיים (תיקון מס א 10 הוספת סעיף .1 : יבוא10 , אחרי סעיף1‏2002-בחוק כליאתם של לוחמים בלתי חוקיים, התשס"ב "הכרזה על לחימה בהיקף נרחב ושינויים בתחולת הוראות החוק א.10 (א) הממשלה רשאית להכריז כי מתקיימות פעולות לחימה בהיקף נרחב, המצריכות תחולה של הוראות החוק המנויות בפסקאות שלהלן, בשינויים המפורטים בהן; הכריזה הממשלה כאמור, יחולו הוראות אלה לעניין לוחמים בלתי חוקיים שנכלאו במהלך פעולות הלחימה כאמור: לרמטכ"ל, יהיו 4– ו3 הסמכויות הנתונות בסעיפים )1( נתונות לקצין בדרגת תת–אלוף, שהרמטכ"ל הסמיכו לכך; (ב) לקצין בדרגת סגן 3 הסמכויות הנתונות בסעיף )2( ;אלוף, יהיו נתונות לקצין בדרגת סרן שעות" יקראו 96" (ג), בכל מקום, במקום3 בסעיף )3( ." ימים7" המטרה של חוק כליאתם של לוחמים בלתי 1 סעיף החוק), היא - (להלן2002-חוקיים, התשס"ב עיגון הסמכות, העולה בקנה אחד עם הוראות המשפט הבין–לאומי ההומניטרי, לכלוא אדם שנטל חלק בפעולות איבה נגד מדינת ישראל או אשר נמנה עם כוח המבצע פעולות איבה נגד מדינת ישראל, שלא מתקיימים לגביו התנאים המקנים מעמד של שבוי מלחמה במשפט הבין– לאומי ההומניטרי. כמו כן, החוק בא להבטיח כי כליאה כאמור תעמוד לביקורת שיפוטית ותיבחן בעיון תקופתי, וכי הכלוא יזכה לתנאי כליאה הולמים, שלא יפגעו בכבודו ובבריאותו. (ר' דברי ההסבר להצעת חוק כליאתם של אנשי כוחות אויב 2000-שאינם זכאים למעמד של שבויי מלחמה, התש"ס )).416 '(הצ"ח התש"ס, עמ מטרת הצעת חוק זו היא לקבוע הסדר מיוחד המתאים את הוראות החוק למצב של לחימה בהיקף נרחב. ההסדר המוצע מבוסס על ההסדר שנקבע יחד עם הסדרים נוספים, כהוראת שעה בחוק כליאתם של לוחמים בלתי , מיום ו' 2008-חוקיים (תיקון והוראת שעה), התשס"ח ) 828 ') (ס"ח התשס"ח, עמ2008 באוגוסט7( באב התשס"ח הוראת השעה). הוראת השעה עמדה בתוקפה - (להלן ), 17.07.2010( לתקופה של שנתיים, עד יום ו' באב התש"ע ולא הוארכה, משום באותה עת לא עמד על הפרק צורך מיוחד בהסדרים המיוחדים שנכללו בה. אירועי הלחימה שבהם היתה מעורבת מדינת ישראל בשנים האחרונות, ובפרט מבצעי "עופרת יצוקה" ו"עמוד ענן" מלמדים כי במציאות הביטחונית באזור, עשויים אירועי לחימה בהיקף נרחב להתלקח בהרף עין. מצב דברים זה מחייב היערכות מתאימה גם מבחינה משפטית, וזאת כדי להבטיח כי אם יתעורר צורך דחוף בקיומם של הסדרים המותאמים למצב לחימה מיוחד, יהיה קיים בחוק המנגנון המתאים להחלת הסדרים אלה. א 10 לפי המוצע בהצעת חוק זו, ייווסף לחוק סעיף להוראת השעה, 7 א שהוסף בסעיף10 שנוסחו זהה לסעיף הקובע כי במקרה שבו הכריזה הממשלה על התקיימותן של פעולות לחימה בהיקף נרחב, יחולו הוראות אלה, וזאת נוכח האילוצים והקשיים הנגזרים ממצבי לחימה בהיקף נרחב כאמור: 4– ו3 )  הסמכויות הנתונות לרמטכ"ל לפי סעיפים1( (הסמכות להוציא צו כליאה, או להורות על ביטול צו הכליאה, בהתאמה), יהיו נתונות לקצין בדרגת תת–אלוף; (ב) לקצין בדרגת סגן 3 )   הסמכויות הנתונות בסעיף2( אלוף (הסמכות לשמוע את טענותיו של הכלוא לפני הוצאת צו כליאה נגדו), יהיו נתונות לקצין בדרגת סרן; (ג) (פרק הזמן המרבי להוצאת 3 )  המועדים לפי סעיף3( שעות96–צו כליאה לאחר מתן צו כליאה זמני) יוארכו מ ימים. 7–ל כאמור, ההסדר המוצע ייכנס לתוקפו רק בעקבות הכרזה של הממשלה, ולפי המוצע על ההכרזה להיות - מובאת לאישור ועדת החוץ והביטחון של הכנסת (להלן הוועדה), לצורך המשך תוקפה. זאת ועוד, בהתאם להצעת החוק תוקפה של הכרזה כאמור יפקע כעבור שלושה חודשים או במועד מוקדם יותר שנקבע בה או שנקבע באישור הוועדה, אלא אם כן החליטה הממשלה, באישור .634 '; התש"ע, עמ192 'ס"ח התשס"ב, עמ 1 ד ב ר י ה ס ב ר 8.7.2013 ,, א' באב התשע"ג785 - הצעות חוק הממשלה 1093 הכרזה לפי סעיף קטן (א) תובא, בהקדם האפשרי (ב) שעות מעת שניתנה, לאישור ועדת החוץ 48–ולא יאוחר מ הוועדה); הוועדה רשאית - והביטחון של הכנסת (בסעיף זה לאשר את ההכרזה, לקצר את תקופתה או לא לאשרה; תוקפה של הכרזה כאמור יפקע כעבור חמישה ימים מיום שניתנה, אם לא אושרה בידי הוועדה קודם לכן; במניין השעות והימים לפי סעיף זה לא יבואו בחשבון שבתות ומועדים. תוקפה של הכרזת הממשלה שאושרה לפי סעיף קטן (א) (ג) יפקע כעבור שלושה חודשים מיום שניתנה או במועד מוקדם יותר שנקבע בהכרזה או שנקבע באישור הוועדה; הממשלה רשאית, באישור הוועדה כאמור בסעיף קטן (ב), להאריך את תוקפה של ההכרזה מזמן לזמן לתקופות שלא יעלו על שלושה חודשים בכל פעם, כל עוד מתקיימות פעולות לחימה ימים לאחר סיומן."30 כאמור בסעיף קטן (א) או בתוך הכרזה לפי סעיף קטן (א) תובא, בהקדם האפשרי (ב) שעות מעת שניתנה, לאישור ועדת החוץ 48–ולא יאוחר מ הוועדה); הוועדה רשאית - והביטחון של הכנסת (בסעיף זה לאשר את ההכרזה, לקצר את תקופתה או לא לאשרה; תוקפה של הכרזה כאמור יפקע כעבור חמישה ימים מיום שניתנה, אם לא אושרה בידי הוועדה קודם לכן; במניין השעות והימים לפי סעיף זה לא יבואו בחשבון שבתות ומועדים. תוקפה של הכרזת הממשלה שאושרה לפי סעיף קטן (א) (ג) יפקע כעבור שלושה חודשים מיום שניתנה או במועד מוקדם יותר שנקבע בהכרזה או שנקבע באישור הוועדה; הממשלה רשאית, באישור הוועדה כאמור בסעיף קטן (ב), להאריך את תוקפה של ההכרזה מזמן לזמן לתקופות שלא יעלו על שלושה חודשים בכל פעם, כל עוד מתקיימות פעולות לחימה ימים לאחר סיומן."30 כאמור בסעיף קטן (א) או בתוך הוועדה, להאריך את תוקף ההכרזה בתנאים הקבועים בסעיף. מנגנונים אלה נועדו להבטיח כי ההסדר המיוחד המוצע יחול באופן מבוקר, רק במצבים המחייבים זאת, ולמשך פרק זמן מוגדר ומוגבל, בהתאם לצרכים. חקיקתו מחדש של ההסדר המוצע באותו נוסח שבו נחקק בעבר, נדרשת כדי להבטיח כי במקרה שבו יתקיים מצב לחימה אשר יצריך מענה מהיר ואפקטיבי לכליאתם של לוחמים בלתי חוקיים כאמור בחוק, תתקיים תשתית משפטית תקפה אשר תאפשר הכרזה של הממשלה, באישור הכנסת, על התקיימותן של פעולות לחימה כאמור, וכניסתו של ההסדר המיוחד לתוקף למשך תקופה מוגבלת, וזאת בלא צורך בהליך חקיקה מיוחד נוסף בשעת חירום. עם זאת, בניגוד להסדר שנחקק בהוראת השעה, מוצע כי ההסדר המיוחד המוצע בהצעת חוק זו ישולב כהוראת קבע בחוק, ולא כהוראת שעה קצובה בזמן. ניסיון השנים האחרונות הוכיח כי קציבת תקופת תוקפו של הסדר מסוג זה במסגרת הוראת שעה קצרת מועד, המגבילה את תוקפו לפרק זמן שעשוי להיות שרירותי, אינה נותנת מענה למציאות הביטחונית הקיימת באזור, כפי שתוארה לעיל. מנגד, מנגנון ההפעלה המורכב של ההסדר המוצע, כפי שתואר לעיל, מבטיח כי הכנסתו לתוקף תיעשה רק בהתקיים צורך ממשי ולאחר בחינה מעמיקה ומדורגת של האורגנים ברשות המבצעת וברשות המחוקקת. יצוין כי בהצעת חוק זו מוצע לעגן רק חלק מן ההסדרים שנכללו בהוראת השעה. לצד ההוראות שעניינן הכרזה של הממשלה כאמור וההוראות הנגזרות ממנה, כמפורט בהצעת חוק זו, נכללו בהוראת השעה בעבר בית דין - גם הסדרים לעניין הקמת ערכאות צבאיות צבאי לביקורת ובית דין צבאי לערעורי כלואים, אשר לפי החלטה של שר המשפטים, בהסכמת שר הביטחון, יתקיימו בהן ההליכים השיפוטיים לפי החוק במקום בערכאות האזרחיות המפורטות בו. זאת, כאשר נסיבות הלחימה, לרבות מספרם של הלוחמים אשר יש לקיים הליכים שיפוטיים בעניינם, אינו מאפשר לקיים את הדיונים כסדרם בערכאות האזרחיות. הצעת חוק זו אינה כוללת את ההסדרים כאמור. זאת, מתוך הנחה כי בשלב ראשון די בהסדרים המעוגנים בהצעת חוק זו כדי לאפשר את קיום הליכי הכליאה של לוחמים בלתי חוקיים באופן סדור גם במצבי לחימה בהיקף נרחב. ככל שבעתיד יתקיימו פעולות לחימה בהיקף נרחב, בנסיבות אשר לא יאפשרו לקיים את ההליכים השיפוטיים בעניינם של הכלואים מכוח החוק בערכאות האזרחיות בפרק הזמן הקבוע בחוק, יהיה ניתן לקדם חקיקה מתאימה להסדרת הקמתן של הערכאות הצבאיות הנזכרות, בדומה להסדר שנכלל בעבר בהוראת השעה. ד ב ר י ה ס ב ר 8.7.2013 ,, א' באב התשע"ג785 - הצעות חוק הממשלה    סודר במח' רשומות, משרד המשפטים, והודפס במדפיס הממשלתיISSN 0334-3030    שקלים חדשים3.24 המחיר