חומר רקע

1 י"ח באייר התשפ"ג 9 במאי 2023 אל: חברי ועדת החוקה, חוק ומשפט מאת: הייעוץ המשפטי לוועדה 'הצעת חוק פסיקת ריבית והצמדה (תיקון מס9), התשפ"ג- 2022 ; 'הצעת חוק ההוצאה לפועל (תיקון מס71) (ריבית ודמי פיגורים), התשפ"ג- 2022 חוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ"א– 1961 (להלן– החוק או חוק פסיקת ריבית והצמדה), מסדיר את מנגנוני הריבית וההצמדה שחלים על סכומים שנפסקו בהחלטות .של רשויות שיפוטיות הצעות החוק הממשלתיות המונחות בפני הוועדה, מבקשות לערוך שינויים מקיפים במנגנוני חישוב הריבית ו ההצמדה שלפי חוק פסיקת ריבית והצמדה. מטרת השינויים המוצעים היא לעצב מנגנוני ריבית והצמדה שיתאימו בצורה טובה יותר ל תכליות הכלכליות והחברתיות העומדות בבסיסם, ו למאפיינים הנוכחיים של המשק הישראלי. במקביל, מוצע לערוך התאמות נרחבות בחוק ההוצאה לפ ועל, התשכ"ז- 1967 (להלן– חוק ההוצאה לפועל), ותיקונים עקיפים בחוקים רבים נוספים .שמאמצים את המנגנונים שבחוק הצעות החוק מבוססות על המלצות ועדה ממשלתית בין- משרדית לבחינת מנגנוני הריבי ת לפי חוק פסיקת ריבית והצמדה (להלן– הוועדה הבין-משרדית) אשר הוגשו באוקטובר2021 . במסמך זה יובא רקע כללי תמציתי ונושאים מוצעים לדיון בנוגע להצעות החוק. בהמשך, לקראת דיוני הוועדה בסעיפי ההצעות, יופץ לחברי הוועדה מסמך הכנה נפרד שיתייחס לסוגיות הנקודת יות .המתעוררות ביחס לפרטי ההסדרים המוצעים חוק פסיקת ריבית והצמדה (1 ) היקף תחולת החוק בשנת1961 חוקק חוק פסיקת ריבית והצמדה, שהסמיך את בית המשפט לפסוק ריבית על סכום כסף שהוא פוסק לטובת בעל דין . עם השנים, התרחבה תחולת החוק, וכיום חלים מנגנוני הריבית וההצמדה שבו על פסקי דין של רשות שיפוטית; על תיקים שנפתחו בהוצאה לפועל, בגין תביעה על סכום קצוב או;שטר על תשלומים שונים שנקבעו בלמעלה מ- 150 דברי חקיקה , שמאמצים את מנגנוני הריבית שבחוק פסיקת ריבית והצמדה; ועל התקשרויות חוזיות שאימצו באופן וולונטרי את המנגנונים שבחוק , בתוך המגזר הפרטי או בין המגזר.הפרטי למגזרים אחרים (2 ) ההסדרים המרכזיים בחוק הקיים כרקע להבנת המלצות הוועדה הבין-משרדית ו התיקונים שבהצעות החוק המונחות על שולחן הוועדה , להלן סקירה תמציתית של עיקרי הוראות החוק בנוס וח כיום: הצמדה וריבית ה בסיס ,: לפי החוק הקיים רשות שיפוטית שפוסקת לבעל דין סכום כסף( לרבות אם היא פוסקת לו הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין) , רשאית לקבוע שיתווספו על ה :סכום אחד מאלה .א הפרשי הצמדה – הצמדה של סכום הכסף למדד המחירים לצרכן (להלן– )המדד, שמטרתה לשמור על ערך הכסף ; .ב ריבית שקלית– הוספ ה של ריבית ,על סכום הכסף שמטרתה לפצות את הנושה על הנזק שנגרם לו 2 כתוצאה מהעיכוב בתשלום (ריבית זו מגלמת בתוכה רכיב שאמור ל שקף את עליית המדד) ; .ג הפרשי הצמדה וריבית – הפרשי הצמד ה של סכום הכסף למדד כנ"ל, והוספת ריבית צמודה על סכום הכסף המוצמד למדד במטרה לפצות את הנושה על הנזק שנגרם לו(יוער, כי בשל הוספת הפרשי ההצמדה , הריבית הצמודה נמוכה יותר מהריבית השקלית, כי היא אינה זקוקה ל רכיב נוסף יש שקף את עליית המדד .) הריבית השקלית וה ריבית הצמודה ,(שמהווה, כאמור רכיב ב חלופה של" )"הפרשי הצמדה וריבית מכונות" גם ריבית הבסיס ." ריבית פיגורים :הוספה של ריבית על סכום הכסף, שמטרתה איננה פיצוי הנושה ,כמו בריבית הבסיס אלא לשמש כ מעין סנקציה שמטרתה תימרוץ החייב לשלם את חובו בהקדם ,. בשל תכליתן השונה :ריבית הבסיס וריבית הפיגורים חלות בשתי תקופות זמן שונות .א מיום הגשת התביעה ועד למועד שבו החייב אמור לשלם את הכסף (להלן– מועד הפירעון) – חובת התשלום נתונה במחלוקת בין הצדדים ומתבררת בהליך משפטי, ולכן חלה ריבית הבסיס שמטרתה לפצות את הנושה על נזקו ; .ב ממועד הפירעון ועד לתשלום החוב בפועל – החוב חלוט ואדם מחויב לשלמו, ולכן חלה ריבית הפיגורים שמטרתה לתמרץ את החייב לשלם. ריבית דריבית: החוק היום קובע כי ,בדומה לקרן החוב הנושה זכאי לקבל ריבית גם על תשלומי ריבית הבסיס המשולמים באיחור וגם על ריבית הפיגורים. לפי המנגנון שנקבע לעניין זה, הריבית מצורפת באופן שנתי אל הקרן, ולכן בשנה ש לאחר מכן הריבית מחושבת ביחס לקרן החוב העדכנית, הכוללת .גם את הריביות שהתווספו ריבית מטבע חוץ: החוק קובע מנגנון לקביעת .ריבית על סכום שיש לשלמו במטבע חוץ מנגנון קביעת שיעור הריבית: שר האוצר, בהתייעצות עם שר המשפטים ונגיד בנק ישראל, ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, מוסמך לקבוע את שיעורי הריביות בתקנות. מכוח סמכותו זו קבע שר האוצר, בשנת2003, תקנות שקבעו נוסח א ות חישוב של סוגי הריביות השונות שנקבעו בחוק , שמבוססות על מדדים כלכליים שו נים 'כמו תשואות אג"ח וכו , ומאז נוסחאות אלה לא שונו. נכון לתחילת אפריל2023 :, שיעורי הריביות שנקבעו לפי החוק הם אלה ריבית צמודה– 2.05% ; ריבית שקלית– 6.56% ; ריבית מטבע חוץ– 6.1591%; ריבית פיגורים – 8.55% . (3 ) השינויים ההיסטוריים המרכזיים בחוק במהלך השנים1 .ההסדרים שבחוק הקיים שנסקרו לעיל לא תמיד היו כפי שהם כיום בשל השינויים הכלכליים והמשפטיים שחלו במדינה במהלך השנים , נערכו מספר שינויים בחוק כדי לעדכן ולהתאים את ההסדרים שבו למציאות המשתנה . התיקונים העיקריים שנערכו בחוק במהלך השנים, שהובילו לקיומם של ה הסדרים בחוק שנסקרו לעיל, :הם אלה .א הוספת הפרשי הצמדה – בעבר, נהגה בישראל גישה שלפיה ערכו של תשלום נותר קבוע על פני הזמן , ללא קשר לשינויי המחירים במשק )"(גישה "נומינליסטית. לתשלום ניתן היה להוסיף ריבית 1 הסקירה ,אודות השינויים ההיסטוריים המרכזיים בחוק מבוססת, בעיקרה, על דו"ח הוועדה לבחינת מנגנוני הריבית בחוק פסיקת ריבית והצמ דה (אוקטובר2021 .) 3 בלבד (שבמועד חקיקת החוק בשנת1961 , עמדה על11% ) כפיצוי בעד דמי השימוש בכסף ובעד עליית .המדד העלייה באינפלציה בסוף שנות השבעים , הביאה לשחיקה חזקה של ערך הכסף ו לאימוץ גישה ש מצדדת בהצמדת החוב למדד במטרה לשמר את הערך הריאלי של הכסף (גישה "ול ו)"ריסטית . גישה זו אומצה ב תיקון לחוק( משנת1979 ), שאיפשר לרשות שיפוטית לפסוק הפרשי הצמדה , בנוסף או כחלופה לפסיקת ה .ריבית .ב הולדת ריבית הפיגורים – בסוף שנות השמונים נוצר לראשונה מנגנון"של "ריבית פיגורים, שתכליתו לתמרץ את החייב לשלם את חובו .מדובר בריבית שהיא עיצומית באופייה, מעין סנקציה .שמטרתה זירוז החייב לשלם את חובו בשים לב לתכלית זו, ריבית הפיגורים נקבע ה כתשלום נוסף על הריבית הרגילה , והיא חלה לאחר ש מועד הפירעון חלף . שינוי זה עוגן בתחילה בחוק ההוצאה לפועל (בתיקון משנת1989 ) , ורק( לאחר מכן בתיקון משנת2001 ), אומץ ל.חוק פסיקת ריבית והצמדה .ג מנגנון ריבית דריבית – בראשית שנ ו( ת האלפיים בתיקון משנת2001 ), נקבעה הוראה ש מחייבת הוספת ריבית דריבית בעד ריבית הבסיס וריבית הפיגורים , וזאת תחת האיסור על הוספת ריבית דריבית שהיה קיים עד אז . זאת, מתוך תפיסה שהפיצוי לנושה צריך לשקף את משך הזמן שחלף עד למועד התשלום. לכן, כפי שעיכוב קרן החוב ג ו רם נזק לנושה בהיעדר יכולת לעשות שימוש בכסף, גם עיכוב תשלומי הריבית המגיעים לו גורמים לנושה .נזק דומה, ועל כך הוא זכאי לפיצוי מטבע הדברים, שינוי זה הגדיל את שיעור הריבית שנדרשו לשלם חייבים שלא שילמו עד למועד הפי רעון . .ד הסמכת שר האוצר לקבוע בתקנות את שיעור י הריבית – במטרה לאפשר גמישות רבה יותר בעדכון ,שיעורי הריביות, ונוכח השינוי התדיר של תנאי השוק והצורך לשמור על עדכניות הריבית תוקן החוק ( בשנת2001 ) ונקבע בו כי שר האוצר, בהתייעצות עם שר המשפטים ונגיד בנק ישראל, ובאישור ועדת ,הכספים של הכנסת יהיה מוסמך לקבוע את שיעורי הריביות בתקנות (בפועל, כפי שתואר לעיל, נעשה שימוש בסמכות זו בשנת2003 )ומאז לא עודכנו התקנות . זאת, תחת המנגנון של קביע ת שיעור הריבית .בחוק, כפי שהיה נהוג עד אז המלצות הוועדה לבחינת מנגנוני הריבית בחוק פסיקת ריבית והצמדה הוועדה הבין- משרדית מונתה על ידי שר האוצר ושרת המשפטים בשנת2018 , במטרה לבחון את מנגנוני חישוב הריבית בחוק, ולוודא, בראי השינויים שחלו במשק , את התאמתם למאפייני המשק . בנוסף, התבקשה הוועדה להמליץ על המנגנונים הראויים לחישוב הריבית שבחוק ובתקנות פסיקת ריבית והצמדה (קביעת שיעור הריבית ודרך חישובה ), התשס"ג– 2003 (להלן– )התקנות . הוועדה הגישה את הדו"ח הסופי שלה באוקטובר2021 , ועל בסיס המלצותיה גובשו הצעות החוק המונחות בפני הוועדה. להלן:עיקרי המלצות הוועדה (1) ריבית הבסיס ▪ קביעת ר יבית ברירת מחדל :הוועדה המליצה לשמר הן את ה ריבית הצמודה והן את ה ריבית השקלית שבחוק כחלופות לחישוב ריבית הבסיס ,. בנוסף לצורך הגברת הוודאות והפשטות ,ביישום החוק הציעה הוועדה לקבוע, כי במקרים בהם הרשות השיפוטית לא נקבה בסוג ,הריבית שתחול תשמש ה ריבית השקלית כריבית ברירת מחדל (בשונה מה חוק הקיים שאינו קובע במפורש ברירת מחדל כלש הי.) זאת, נוכח העובדה ש הריבית השקלית היא הריבית המקובלת ש על בסיסה ניתן מרבית האשראי לציבור , ושעקב מצב האינפלציה בתקופה שבה 4 נכתב הדו"ח.פחת השימוש בשיטת ההצמדה למדד ▪ שינוי המנגנון לקביעת ריבית הבסיס : מטרת הריבית היא לפצות את הנושה על הנזק שנגרם לו בעקבות העיכוב בתשלום, ולהעמיד אותו במצב שבו היה אלמלא העיכוב. הוועדה סברה שמנגנון חישוב הריבית הקיים )(בתקנות שמתמקד ב אובדן תשואה של הנושה, אינו משקף באופן מיטבי את ה פיצוי המג יע ל נוש ה , ולכן המליצה הוועדה לקבוע מנגנון ש י שקף את שווי הפיצוי המגיע לנושה על חסרון הכיס שנגרם לו ועל עלויות גיוס ההון החלופי שלו , תוך הצעת מנגנון מיצוע שיתאים לסוגי נושים שונים . (2) ריבית פיגורים ,כאמור מטרתה של ריבית פיגורים היא לתמרץ את החייב לשלם את חובו. כדי להשיג מטרה זו הוועדה סברה שעל ריבית הפיגורים להיות גבוהה דיה כדי שהחייב יחוש בהכבדה משמעותית ולכן ימהר לפרוע את חובו, אך לא בשיעור גבוה מידי שיביא לתפיחת החוב לממדים שהחייב אינו מסוגל .לשלם :נוכח האמור, המלצות הוועדה לעניין זה היו אלה ▪ הפרדת המנגנון ו שינוי מינוחי : כדי לשקף את העובדה ש מטרתה של ריבית הפיגורים היא לתמרץ את החייב)(ולא לפצות את הנושה , המליצה הוועדה להפריד בין ריבית הבסיס לבין התשלום בגין הפיגור ו" להפסיק את השימוש במונח ריבית "פיגורים. במקום זאת, ה ציעה הוועדה לעשות שימוש" במונח דמי ."פיגורים ▪ אופן חישוב שיעור דמי הפיגורים : ,על פי התקנות דמי הפיגורים כיום הם בשיעור קבוע של 6.5% המתווספים לרי בית הצמודה , ללא קשר לשיעורה של הריבית הצמודה . הוועדה סברה שמדובר ב מנגנון שאינו מאפשר שמירה על רלוונטיות מול שינויים בשיעורי ריבית הבסיס , דבר שעלול להוביל לכך ש תוספת הפיגור ים תאבד את זיקתה לסביבת הריבית ותהפוך חסם לתשלום חובות. לכן, הוועדה המליצה לשנות את אופן החישוב של דמי פיגורים, ולייצר מנגנון דינמי בעל זיקה לריבית הבסיס שי ,יתכתב עם השינויים הכלכליים שיחולו במשק. לעניין זה .הוצגו בדו"ח שתי חלופות אפשריות לאופן חישוב דמי הפיגורים ▪ אופן התווספות דמי הפיגורים ,: לאור המאפיין התמריצי של דמי הפיגורים הוועדה סברה שהטלת תשלום חד פעמי אחת לרבעון , תהיה יעילה יותר מהתווספות יומ יומית של דמי הפיגורים לחוב , כפי שנעשה כיום. זאת, בשל העובדה ש עלות האיחור בתשלום תהיה מוחשית יותר עבור החי יב, ולכן קיים סיכוי רב יותר שיפעל לפרוע את חובו לפני המועד שבו מוטל עליו .התשלום הנוסף ▪ אי החלת מנגנון הריבית דריבית על דמי הפיגורים : ,כאמור דמי הפיגורים לא נועדו לפצות את הנושה על הנזק הכלכלי שנגרם לו ולשקף את חלוף הזמן אלא לתמרץ את החייב לשלם . לפיכך, סברה הוועדה כי הרציונאל ה עומד ביסוד מנגנון הריבית דריבית אינו חל במקרה של דמי הפיגורים , ולכן המליצה לקבוע כי מנגנון הריבית דריבית שב חוק לא יחול על דמי הפיגורים אלא על ריבית הבסיס בל בד, ו אילו.דמי הפיגורים ייצברו באופן נפרד (3) ריבית מטבע חוץ ריבית זו נועדה במקור לתת מענה למקרים שבהם התשלומים הנגבים הם במטבע חוץ . הוועדה ה מליצה לבט לה מכיוון ש ראתה ש בפועל לא נעשה שימוש בריבית זו , ו מאחר ש ריבית זו מבוסס ת על ריבית הלייבור שיצאה משימוש בסוף שנת2021 . 5 התיקון המוצע הצעות החוק המונחות על שולחן הוועדה מבקשת לערוך תיקונים מקיפים בחוק פסיקת ריבית והצמדה, תיקוני התאמה בחוק ההוצאה לפועל, ולמעלה מ- 100 תיקונים עקיפים בחוקים שמאמצים את המנגנונים שבחוק פסיקת .ריבית והצמדה יודגש כי מרבית התיקונים המוצעים בחוק משקפים את המלצות,הוועדה .שתוארו לעיל ,על כן להלן סקירה תמציתית בלבד :של התיקונים המוצעים (1) תיקונים לחוק פסיקת ריבית והצמדה ס מכויות הרשות השיפוטית – ,מוצע להרחיב את האפשרויות העומדות כיום בפני רשות שיפוטית ולהסמיך אותה לפסוק על הסכום הפסוק ו על הוצאות משפט ושכ"ט ,עורך דין ריבית שקלית , ריבית צמודה והפרשי הצמדה, הפרשי הצמדה בלבד"או "ריבית בשיעור אחר )(חלופה שאינה קיימת כיום . הסדרי ברירת מחדל באשר לסוג הריבית ולתקופת הריבית – כדי להימנע מחוסר ודאות ומחלוק ו ת בין הצדדים, מוצע לקבוע הסדרי ברירת מחדל :, ולפיהם אם הרשות השיפוטית פסקה"ריבית" אך לא פירשה איזו ריבית וממתי היא חלה– תחול ריבית שקלית מיום מתן פסק הדין ועד למועד הפירעון,. מנגד אם הרשות השיפוטית פסקה"ריבית והפרשי הצמדה" אך לא פירשה איזו ריבית וממתי היא חלה– תחול ריבי ת צמודה והפרשי הצמדה ממועד הגשת התביעה ועד למועד הפירעון . יודגש, כי במקר ש ה הרשות השיפוטית פירשה באיזו ריבית מדובר– תחול הריבית ש קבעה רה שות השיפוטית מ מועד הגשת התביעה ועד למועד הפירעון (אלא אם כן)קבעה אחרת . אופן חישוב ריבית הבסיס ומועד צירופה לקרן העדכנית – שיעורי הריבית שנקבעים בתקנות הם שנתיים ואילו הוספת הריבית לחוב מבוצעת באופן יומי, ועל כן מוצע לקבוע את אופן חישוב הריבית היומית (חלוקת הריבית השנתית ב- 365 ). עוד מוצע לקבוע, כי סך הריביות היומיות הנצברות יצורפו להיות חלק מהקרן העדכנית אחת ל- 12 .חודשים "הסדר מנגנון "דמי פיגורים – לפי ה מוצע, ממועד הפירעון ועד למועד התשלום בפועל יתווספו לסכום כסף שיש לשלמו ,""דמי פיגורים במקביל להמשך תשלום ריבית שקלית על הסכום . בשונה מהצב ה ,קיים הוספת דמי הפיגורים על הסכום תיעשה פעם בשלושה חודשים ( ולא באופן יומיומי), וה ם ייצברו בנפרד ו לא יצורפו לקרן העדכני ת , ש כך לא יחול על דמי הפיגורים מגנון הריבית דריבית. ריבית מטבע חוץ – מוצע לבטל את ריבית מטבע ,חוץ הקיימת כיום בחוק. בנוסף מוצע להוסיף הסדר הנוגע למועדי ההמרה .לשקלים חדשים של סכומים שנפסקו על ידי רשות שיפוטית במטבע חוץ אופן חישוב הריביות ודמי הפיגורים – הצעת החוק אינה כוללת הסדרים לעניין אופן חישוב הריבית השקלית, הריבית הצמודה או ,דמי הפיגורים והללו ייעשו , בדומה למצב הקיים, במסגרת תקנות שיובאו על ידי שר האוצר, לאחר היוועצות בשר המשפטים ובנגיד בנק ישראל , לאישור.ועדת הכספים (2) תיקונים לחוק ההוצאה לפועל מוצע לערוך תיקונים שיתאימו את ההסדרים הרלוונטיים שבחוק ההוצאה לפועל לשינויים המוצעים בחוק פסיקת ריבית והצמדה:. בכלל זה, מוצעים התיקונים הבאים התאמת מונחים – מוצע להחליף את השימוש במונח" "הפרשי הצמדה וריבית ש בחוק ההוצאה לפועל, למונחים המוצעים של "ריבית שקלית" ו"דמי פיגורי "ם (במקרים ש בהם.)הדבר רלוונטי 6 תשלומי אגרות, הוצאות ושכר טרחת עורך דין – מוצע לקבוע מועדים אחיד ים ל צירוף הריבית לחוב ו להתווספות דמי הפיגורים על החוב ביחס לאגרות, הוצאות ושכר טרחת עורך דין. חייב משלם – מוצע להתאים את ההסדר של"חייב משלם" לפי הוראה לתשלום בשיעורים, לשינויים המוצעים בהצעת חוק פסיקת ריבית והצמדה , ובכלל זה ל קבוע כי חייב שעומד בהסדרי התשלומי ם שנקבעו לו – לא יתווספו דמי פיגורים לחוב שלו. ריבית בשטרות ובתביעה על סכום קצוב – מוצע להתאים את מנגנוני הריבית החל ים בת ביעה על סכום קצוב ובשטרות שב סעיף81א3 לחוק ההוצאה לפועל , לשינויים המוצעים בחוק פסיקת ריבית והצמדה , ובכלל זה : החלת ריבית שקלית במקום הפרשי הצמדה וריבית ; החלת הריבית השקלית עד למועד התשלום בפועל ולא עד תום המועד להגשת התנגדות ; החלפת ריבית הפיגורים בדמי פיגורים שיחלו להתווסף בתום המועד להגשת הת נגדות ; החלת ההסדרים גם על הוצאות ושכר טרחת.עורך דין סמכות להפחתת ריביות – בהמשך לסמכות הקיימת כיום לרשם בסעיף81א4 ,לחוק ההוצאה לפועל מוצע להסמיך את הרשם להפחית את מלוא רכיב הפיגורים בתיק ללא צורך בטעמים מיוחדים (בשונה מסמכותו להפחית מריבית הבסיס שהיא ט עונה ק יומם של)טעמים מיוחדים. (3) תיקונים עקיפים נוכח השינויים המוצעים בחוק פסיקת ריבית והצמדה, מוצע לתקן שורה של חיקוקים שמפנים לחוק האמור ומאמצים את מנגנוני הריבית וההצמדה הקבועים בו , במפורש או במשתמע. מרבית התיקונים העקיפים המוצעים הם טכניים בעיקרם, ו הם נועדו להתאים את ההסדרים שבחיקוקים לתיקונים המוצעים בחוק פסיקת ריבית והצמדה. בכלל זה, מוצע ים התיקונים הבאים: ▪ קביעת הריבית השקלית כריבית לפיצוי הנושה : מוצע לתקן חיקוקים המחילים חובת תשלום הפרשי הצמדה וריבית או רי בית ש נועדו לפצות את הנושה , ולהחליפם ב ריבית שקלית בלבד. ▪ החלפת הסד ר תשלומים בגין פיגור בתשלום ב הסדר של ריבית שקלית ודמי פיגורים : מוצע לתקן חיקוקים המחילים כיום ריבי ת פיגורים או חובת תשלום הפרשי הצמדה וריבית ש נועדו גם להניע את החייב לשלם ,ולהחליפם ב ריבית שקלית ו דמי פיגורים. ▪ החלפת התייחסויות ל"שיעור ריבית מלא / מקסימאלית" ב" מונח ריבית שקלית" : מוצע לתקן " חיקוקים שקובעים שיעור ריבית מקסימלית" " או שיעור ריבית מלא " ומפנים לחוק פסיקת " ריבית והצמדה, ולהחליף מונחים אלה במונח ריבית שקלית ." כמו כן, מוצע לערוך תיקונים נוספים.בחוקים שונים, כדי להתאימם להסדרים החדשים שאלות כלליות לדיון (1 ) בחינה מחודשת של ריבית ברירת המחדל לאור התפרצות האינפלציה החוק הקיים אינו קובע ריבית כלשהי כריבית ברירת מחדל. המלצת הוועדה הבין- משרדית ש אומצה בהצעת החוק, לקבוע את הריבית השקלית כריבית ברירת המחדל , "התבססה על כך ש הריבית השקלית היא הריבית המקובלת כיום בעולם ועל בסיסה ניתן מרבית האשראי לציבור. שיטת ההצמדה במשק היתה דומיננטית בעבר, בעתות בהן שיעורי האינפלציה היו גבוהים וערך הכסף נשחק. אולם לאור מצב האינפלציה בשנים האחרונות, פחת השימוש בשיטת ההצמדה למדד המחירים לצרכן או 7 לשער החליפין בתחומים רבים במשק הישראלי" 2 . מאז נכתבו המלצות אלו חלה ב משק הישראלי– בדומה לעולם כולו– עלייה משמעותית של האינפלציה. נוכח השינוי המשמעותי שחל מאז כתיבת ה ,המלצות, מוצע לוועדה לבחון מחדש את ההחלטה לבחור בריבית השקלית כריבית ברירת המחדל לאחר קבלת התייחסות כלכלית מהגורמים האמונים על .כך בממשלה ובבנק ישראל (2 ) הסדרה חסרה לעניין הפרשי הצמדה במסגרת התיקון המוצע, נערכים מספר שינויים גם בהוראות שבחוק .הנוגעות להפרשי ההצמדה ,ואולם בשונה מההסדר המקיף שאותו מוצע לקבוע ,לעניין סוגי הריביות השונות הצעת החוק חסרה מספר הוראות הנוגע ות להפרשי הצמדה . ,כך למשל, בעוד ש לגבי ריבית הבסיס מוצע לקבוע כי היא תתווסף על קרן החוב באופן יומ יומ י (סעיף4 ,)א(א) המוצע ו תצורף ל קרן החוב העדכנית פעם בשנים עשר חודשים (סעיף4 ,א(ב) המוצע). לגבי הפרשי הצמדה החוק המוצע אמנם קובע כי הם יתווספו לקרן החוב ב""מועד העדכון (סעיף1), אך לא מבהיר מהו אותו מועד( כל1 ?בחודש אחרי כל פרסום מדד חדש?? פעם ברבעון? פעם בשנה) . כמו כן, הצעת החוק מוחקת הוראה שקיימת כיום בחוק ו קובעת מתי הפרשי הצמדה ו ריבית מצורפים לקרן (סעיף7) , אך לעניין הפרשי הצמדה אינה קובעת הוראה אחרת תחתיה ש מבהיר ה מהו המועד שבו מצרפים את הפרשי ההצמדה לקרן החוב העדכנית (פעם בשנה כמו ריבית הבסיס)? . בנוסף , ההסדר המוצע אינו כולל התייחסות ברורה למועד שבו תוצמד הריבית הצמודה לשיעור השינוי במדד. .מוצע, אפוא, לוועדה לשקול להוסיף הוראות שישלימו את ההסדרה בכל הנוגע להפרשי הצמדה (3 ) החלה אוטומטית של דמי הפיגורים ההסדר המוצע אינו משנה את המצב בחוק הקיים, ולפיו דמי הפיגורים מתווספים לקרן החוב בא ופן אוטומטי . עמדת המיעוט בוועדה מטעם הסיוע המשפטי3 , ביקשה לקבוע כי דמי הפיגורים ייקבעו רק במקום שבו הרשות השיפוטית ת הור ה על כך, ולא כברירת מחדל אוטומטית. עמדה זו גרסה, כי בהתאם לתכלית העומדת ביסוד דמי ה ,)פיגורים (תימרוץ החייב יש להבחין בין חייבים סרבנים– שלגבי ה ם עומדת הצדקה לקבוע תמריץ בדמות דמי פיגורים, לבין חייבים עניים– שהשתת דמי פיגורים עליהם היא בבחינת הענשתם על עונ י ים. עמדה זו לא התקבלה על דעת ,רוב חברי הוועדה שסברו כי שיקולים מערכתיים ומעשיים תומכים בתוספת אוטומטית וגורפת של דמי הפיגורים לכלל .החובות שלא נפרעו עד מועד הפירעון כך, סברה דעת הרוב כי אין לדרוש מהרשות השיפוטית לזהות את מערך התמריצים של כל חייב, וכי מדובר בהצעה שאינה ישימה נוכח ההיקף הרב של פסקי הדין ,והחובות. כמו כן סברו הרוב שמכיוון שהוועדה מבקשת לעודד שימוש במנגנוני הריבית גם במסגרת .התקשרויות פרטיות ודברי חקיקה אחרים, יש חשיבות להגברת הוודאות והפשטות של המנגנונים מוצע לוועדה לדון בסוגיה זו, לשקול את עוצמת השיקולים המעשיים אל מול התפיסה העומדת ביסוד דמי הפיגורים, ולבחון האם ניתן להציע פתרונות מעשיים אחרים לקשיים שהועלו. כך, למשל, מוצע לשקול האם יש מקום להבחין בין מערכות שיפוטיות רגילות שלרוב אינ ן מתעסקות בבחינת היכו לת הכלכלית ומערך התמריצים של החייב, לבין מערכת ההוצאה לפועל שאמונה על בחינה מעין זו. חלופה נוספת שניתן לשקול, היא לקבוע תחול ה אוטומטית וגורפת של דמי פיגורים, אך בהתחשב בכך שדמי הפיגורים לא נועדו לפצות את הנושה אלא רק לתמרץ את החייב– להקנות לרשות השיפוטית סמכות 2 'דו"ח הוועדה, עמ32 - 31 . 3 'דו"ח הוועדה, עמ40 . 8 לפטור מתחולת דמי פיגורים , במקרה שהחייב מראה כי הוא אינו בעל יכולת ל שלם. בהקשר זה יש לציין כי בהצעה הממשלתית מוצע להעניק לרשות השיפוטית סמכות להפחית את דמי הפיגורים (בשונה מביטולם.) (4) מועד התווספות הריבית ה חוק הקיים קובע מהי ,""תקופת הריבית כלומר, התקופה שבמהלכה מתווספת הריבית על סכום החוב, ובכלל זה המועד שבו מתחיל ה הריבית להתווסף לקרן החוב . הצעת החוק מבקשת לקבוע ברירות מחדל שונות בנוגע ל תחילת""תקופת הריבית . כך, לפי ,המוצע בהקשרים מסוימים ריבית תחל להתווסף על סכום שפסקה רשות שיפוטית ב מועד הגשת התביעה , ובהקשרים אחרים – ב מועד מתן פסק הדין.. והכל, אלא אם כן פסקה הרשות השיפוטית מועד אחר נדמה כי התכלית הפיצויית של הריבית שמסתכלת על הנזק שנגרם ל נושה כתוצאה מאי התשלום במועד , מובילה למסקנה שתחילת תקופת הריבית אמורה להיות דווקא ב יום היווצרות העילה , ,כלומר בנקודת הזמן שבו החייב צריך היה לשלם לנושה את סכום הכסף ולא שילם. שכן, מיום זה ואילך מתחילה שחיקת ערך הכסף (שעליה ה הצמדה מפצה) ו הנזק שנגרם לנושה (שעליה ה ריבית מפצה). זו הי ברירת המחדל שנקבעה בפסיקת בתי המשפט4 , וזהו גם ההסדר אותו מוצע לקבוע במסגרת התיקונים ל חוק ההוצאה לפועל לעניין ריבית והצמדה על הוצאות ושכ" .ט עורך דין קביעת תחילת"תקופת הריבית" במועד מאוחר יותר ל יום היווצרות העילה (בין אם במוע ד הגשת התביעה )ובין אם במועד מתן פסק הדין, יש בה כדי לפגוע בנושה שיידרש לשאת ב עלויות שחיקת הכסף והנזק ה .נגרם מהעיכוב בתשלום מעבר לשאלת ההצדקה להטלת עלויות אלה על הנושה, מתעורר חשש ש פגיעה זו עלולה לתמרץ את הנושה להגיש תביעה מהר ככל הניתן כ די להימנע מהנזק האמור, גם במקרים בהם ניתן היה להימנע מנקיטת הליך. מנגד, יש לתת את הדעת על כך שהקדמת תחילת תקופת הריבית ליום היווצרות העילה אמנם משקפת בצורה מדויקת יותר את הפיצוי לנושה, אך מגדילה את היקף הריביות שהחייב יידרש לשלם . נוכח האמור, מוצע לוועדה לשקול מהו ה מועד אותו יש לקבוע כ ברירת מחדל ל תחילת "תקופת "הריבית , ומהם האיזונים הראויים בין הנושה והחייב ,ל עניין זה. (5 ) מנגנונים והגדרות שיש לבחון מחדש לאור השינויים המוצעים הצע ו ת החוק מבקש ו ת לערוך תיקונים מקיפים בחוק פסיקת ריבית והצמדה , וכן שורה של תיקונים משמעותיים בחוק ההוצאה לפועל ובחוקים רבים נוספים . כדי שההסדרים שבחוק ים המוצע ים יהיו יהיו קוהרנטיים, נדרשת בחינה מדוקדקת ש ל ה יחסים שבין התיקונים המוצעים לבין עצמם ובינם לבין חלק מהמנגנונים וההגדרות הקיימים .בחוק כך, למשל, נוכח ההגדרה החדשה של "ריבית צמודה" יש מקום ל בחון האם יש חשיבות לסדר שבו מצורפים הפרשי ההצמדה והריבית לחוב( כפי שעולה מההגדרה של "קרן עדכנית") ; נוכח ביטול ריבית מטבע חוץ יש מקום לבחון מהי המשמעות של ההסדר המוצע שקובע מועדי המרה שונים לסכום שנפסק במטבע חוץ; נוכח התיקונים המוצעים יש מקום לבחון את( הצורך בהגדרות קיימות למשל ,הצורך ב הגדרה)""הפרשי הצמדה וריבית , בו התאמות נוספות( ,למשל העדר התייחסות לתשלום בשיעורים בהגדר ה " )"הפרשי הצמדה. 4 בתי המשפט קבעו כי בהעדר נימוק מיוחד תקופת הריבית והפרשי ההצמדה תחל מיום היווצרות עילת התביעה . :ראו ע"א3381/17 שאול אשכנזי נ' ציון בן שלמה ( 2018 ), סעיף44 :לפסק דינו של השופט מינץ. ראו גם ע"א8950/07 עיריית נצרת נ' ג'ריס כרדוש ( 2010 ), סעיף13 .לפסק דינו של השופט ריבלין