חומר רקע
1
נייר עמדה בעניין
הצעת חוק פסיקת ריבית והצמדה(
'תיקון מס9) התשפ"ב-
2022
הצעת חוק ההוצאה לפועל (
'תיקון מס71
) (ריבית ודמי פיגורים), התשפ"ב-
2022
טיוטת תקנות פסיקת ריבית והצמדה (קביעת שיעור הריבית ודרך חישובה) (תיקון), התשפ"ג-
2023
הרב אורי סדן
המסמך אינו משקף בהכרח את עמדת המכון
א.
תקציר
1.
הצעות החוק כו
ללות הפר
דה בין רכיב של ריבית לבין רכיב ש .ל דמי פיגורים
2.
הצעתנו היא לאפשר
לחייב לגבות את שני הרכיבים, או א חד מהם לפי בחירת ו משי קולים של
חמ .לה על החייב
ב.
ע יקרי ה
צעות ה חוק
החידוש המרכזי בהצעת החוק המונחת לפתחה של הכנסת
נזכר בפתיחה לדברי ההסבר המלווים את
:הצעת החוק
פיצול מנגנון ריבית הפיגורים לשני רכיבים
–
ריבית ודמי פיגורים ,בשל התכליות השונות של
מנגנון
הריבית והמנגנון התמריצי לתשלום החוב...החלת הריבית השקלית מיועדת לפצות
את
הנושה על הנזק שנגרם לו כתוצאה מאיחור בתשלום
החוב ;הוספת דמי הפיגורים מיועדת
להניע
את החייב
לביצוע התשלום ...המונח "דמי פיגורים" נועד לבטא את
העובדה כי לא מדובר
בריבית
שמטרתה
פיצוי
הנושה
על הנזק
שנגרם לו ,
אלא
בסכום שמטרתו
הנעת
החייב לביצוע תשלום
החוב .
פיצול זה מתבטא ב ארבעה שינויים משמעותיים
הנוגע
ים לרכיב השני, דמי הפיגורים , להלן ציטוטים
מתוך הצעות החוק :
1.
המועד
הראשון להוספת
דמי הפיגורים יהיה בחלוף שלושה חודשים ממועד הפירעון .
2.
הוספת דמי הפיגורים
לחוב אחת לרבעון ,במקום בתדירות יומית
... ז
את ,במטרה
לייצר
נקודת זמן ברורה שבה
על החייב לשלם
את החוב בטרם יתווספו עליו דמי הפיגורים
ובכך
לחזק במידה רבה את התמריץ של החייב לשלם
את
חובו
3.
ביטול
החלת מנגנון
"ריבית דריבית "
על
דמי הפיגורים...
אין הצדקה
להחיל על
דמי
הפיגורים מנגנון של "ריבית דריבית "שכן דמי הפיגורים הם רכיב תמריצי והם אינם
מפצים
על הנזק שנגרם לנושה בשל העיכוב בתשלום ואינם משקפים את חלוף הזמן .
4.
כאשר חייב משלם את
חובו בתשלומים בהתאם להוראת התשלומים שניתנה לו לפי
חוק
ההוצאה לפועל ,הרי
שאין הצדקה שיתווספו דמי פיגורים על החוב, וזאת מכיוון שהחייב
כבר עומד בתשלומים שנקבעו לו .
בנוסף, התקנות המוצעות מבחינות בין אופן חישוב הריבית השקלית ובין האופן בו נקבעים דמי
הפיגורים. הריבית השקלית מחושבת לפי הרכבו הסביר של תיק השקעה סולידי המורכב מ-
75%
ריבית
2
בנקאית (ממוצעת) ו -
25%
"תשואה על אג"ח קונצרני בדירוג גבוה. זהו נסיון לקבוע מהו ה"נזק (ובשפה
ההלכתית–
)מניעת הרווח .שנגרם לנושה עקב העובדה שטרם קיבל את הכסף המגיע לו
לעומת זאת ,בדמי הפיגורים יש נו רכיב קבוע שהוא2%
מעל מחצית גובה הריבית השקלית ובכל מקרה
לא יותר מ-
6%
.לשנה שיעור ריבית זה )(ברף התחתון אמנם מושפע אמנם
ממחירו של הכסף
, שכ ן הוא
,נמצא ביחס ישר לגובה הריבית השקלית
אך הוא אינו מהווה פיצוי לנושה אלא באופן אקראי בו הריבית
השקלית עומדת בדיו ק על4%. אם הריבית השקלית נמוכה מ שיעור זה אזי דמי הפיגורים יהיו גבוהים
מהריבית השקלית
, ואם הריבית השקלית גבוהה מ
שיעור
זה אזי דמי הפיגורים יהיו נמוכים מהריבית
השקלית .
שתי צורות חישוב אלו מבהירות בצורה ברורה כי דמי הפיגורים לא נועדו להוות פיצוי לנושה אלא תמריץ
לחייב לשלם את חובו מהר ככל הניתן .
ג.
המלצות
לשיפור
הן בחוק הקיים והן בהצעת החוק הנוכחית אין התייחסות מפורשת לאפשרות לפיה הזכאי יהיה רשאי
להסתפק בגביית הקרן בלבד, מבלי להוסיף לה ריבית והצמדה (לפי החוק ה
קיים ) או ריבית שיקלית ו/או
דמי פיגורים (לפי הצעת
החוק החדש
ה .)
אנו ממליצים על מתן
אפשרות שכזו לזכאי,
וזאת על מנת לאפשר לו לבחור להתנהג כלפי בעל במידה
.מסויימת של חמלה
כאשר מסתבר שבעלי חוב יבחרו לוותר על מלוא זכויותיהם בנסי
בות המתאימות ,
כ
גון במ
קרה של חייב קשה -יו
ם, במקרה של הלוואה לבן משפחה, ואף במק רה של הלוואת גמ"ח (גמילות
חסד) שניתנה מלכתחילה
ללא ריבית .
לגישה של חמלה כלפי החייב
ושמירה על כבודו, על אף הדרישה הברורה לתשלום החוב במלואו,
ישנם
מקורות רבים במשפט העברי1.
:נביא לכך מספר דוגמאות
הג ביה מהחייב אינה
קב ועה אל א
היא נעשית תוך התחשבות ביכולותיו הכלכליות, וזאת מבלי לפגוע
ביכולתו להמשיך להתפרנס ולעבוד למחייתו, ולהחזרת חובותיו (שו
"ע (חו"מ צז, כג.)
זאת ועוד התורה איפשרה לנושה ליטול מהחייב משכון על מנת להפעיל עליו לחץ לפרעון חובו, אולם
הגביל
ה אפשרות זו לחפצים שאינם הכרחיים לחייב וזאת מנימוק
ים
:של חמלה
"
ִּכִּ י ה י
א כְ סּותֹו לְבַדָּ ּה הִּ וא שִּ מְ לָּתֹו לְעֹרֹו בַמֶּ ה יִּשְ כָּב וְהָּ יָּה כִּ י יִּצְ עַק אֵ לַי וְשָּ מַ עְ תִּ י כִּ י חַ ּנּון אָּ נִּי( "
שמות
כב, כו)
"
ְוְשָּ כַב בְ שַ לְמָּ תֹו ּובֵרֲכֶּךָּ ּולְָך תִּ ה
יֶּה צְ דָּ קָּ ה לִּפְ נֵי יְיָּ אֱֹל ֶּק יָך(דברים כד ,יג .)
,זאת :מתוך הבנה שלחץ גדול מדי על החייב פוגע לא רק באיכות חייו אלא בנפשו ממש"
לֹא יַחֲבֹל רֵ חַ יִּם
וָּרָּ כֶּב כִּ י נֶּפֶּש הּוא חֹבֵל( "דברים כד, ו .)
הנושה רשאי כמובן לגבות מהחייב את מל
ו א חובו אולם אם
הוא יודע שאין בידו לפרוע את חובו אסו ר
לו להפעיל על החייב
אפי לו :לחץ פסיכולוגי
יצ וויים אלו הובאו להלכה
על ידי ה
רמב"ם הכותב בין השאר:
כל הנוגש העני והוא יודע שאין לו מה יחזיר לו-
עובר בלא תעשה שנאמר"
...לא תהיה לו כנושה "
אסור לאדם להראות עצמו לבעל חובו בזמן שי ודע שאין לו אפילו לעבור לפניו שלא יפחידו או
יכלימו אע"פ שאינו תובעו ואין צריך לומר אם תבעו .
2
המלווה נדרש אפ
ו א על ידי המשפט העברי ל
מידה גדושה של חמלה ול רמה מוסרית גבוהה במערכת יחסיו
עם הלווה , וזאת על אף
זכותו המלאה לגבות את חובו.
1 רא ו
,פרופ' מנחם אלון
כבוד האדם וחירותו בדרכי ההוצאה לפועל ., הוצאת מאגנס, ירושלים תש"ס
2
רמב"ם
מלווה ולווה א , בשולחן ערוך
חו"מ ,
צז
3
אי
לכך , מתן האפשרות לנושה לוותר
מרצונו על הסכומים המתווספים לקרן, ריבית והצמדה או דמי
פיגורים עולה בקנה אחד עם דרישה זו הקורא
ת
.לנקוט כלפי החייב ביחס של חמלה
אמנם, תמיד יש
אפשרות לזכאי להחזיר לחייב כסף לאחר שגבה אותו. אולם, עצם הגבייה עלולה לגרום לחייב נזק ועוגמת
.נפש
.במיוחד כאשר מדובר על סכומים גדולים שכרוכים כעיקול נכסים, בדגש על דירת המגורים
לאור האמור אנו מציעים כי ברירת המחדל ית שאר אמנם חיוב
ב ריבית ודמי פיגורים בכל מקרה של עיכוב
בתשלום, אולם תינתן אפשרות
ל זכאי
ל בקש חיוב בריבית או חיוב בדמי הפיגורים.בלבד
פי ל כך אנו מציעים לשנות את סעיף6
(א) בחוק ההוצאה לפועל העוסק בתוכן פני
י תו של הזכאי ללשכת
,ההוצאה לפועל לשם תביעת חובו:ובסופו יבואו המילים הבאות
וכן י ציין אם אינו מעוניין בהתווספות ריבית שקלית ו/או דמי פיגורים לסכום
שנפסק לזכות ו
או שנגבה עבורו.