הצעת חוק לדיון מוקדם
מספר פנימי: 477819
הכנסת התשע-עשרה
יוזמים: חברי הכנסת מיכל בירן
עמר בר-לב
נחמן שי
משה מזרחי
דב חנין
פ/1530/19
הצעת חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל) (תיקון – ביטוח פנסיוני בקופת גמל ממלכתית), התשע"ג–2013
תיקון סעיף 1
1.
בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל), התשס"ה–20051 (להלן – החוק העיקרי), בסעיף 1, אחרי ההגדרה "קופת ביטוח", יבוא:
""קופת גמל ממלכתית" – קופת גמל משלמת לקצבה שהוקמה לפי סעיף 57א;"
תיקון סעיף 20
2.
בסעיף 20(ב) לחוק העיקרי –
(1) האמור בו יסומן "(1)", ברישה אחרי "בהסכם" יבוא "קיבוצי", ובכל מקום אחרי "ההסכם" או "בהסכם" יבוא "הקיבוצי";
(2) אחרי פסקה (1) יבוא:
"(2) לא נקבעה בדין או בהסכם, או מכוחם, קופת גמל לצורך הפקדת תשלומים כאמור בסעיף קטן (א), והעובד לא בחר קופת גמל אחרת לפי הוראות סעיף זה, על אף שניתנה לו הזדמנות לעשות כן, יפקיד המעביד את התשלומים האמורים בקופת הגמל הממלכתית, כל עוד לא בחר העובד בקופה אחרת לפי הוראות סעיף זה; אין באמור בפסקה זו כדי לפטור את המעביד מחובותיו לפי הדין או ההסכם הקיבוצי.
(3) לא תקבע בהסכם שאינו הסכם קיבוצי, קופת גמל, אלא אם כן לדעת המעביד תנאיה עדיפים על התנאים שמציעה קופת הגמל הממלכתית; נקבעה קופת גמל כאמור, יפקיד המעביד את התשלומים האמורים באותה קופה, כל עוד לא בחר העובד בקופה אחרת לפי הוראות סעיף זה."
תיקון סעיף 32
3.
בסעיף 32 לחוק העיקרי, במקום סעיף קטן (ג) יבוא:
"(ג) קופת גמל ענפית וקופת גמל ממלכתית יגבו דמי ניהול לפי הוצאות שהוציאו בפועל, בכפוף לסכומים או לשיעורים המרביים שנקבעו לפי סעיף קטן (ב)."
הוספת סעיף 57א
4.
אחרי סעיף 57 לחוק העיקרי יבוא:
"קופת גמל ממלכתית
57א.
(א) השר יקים חברה ממשלתית שתגיש בקשה לרישיון לפי הוראות סעיף 7; חברה כאמור תנהל את קופת הגמל הממלכתית שבה יופקדו כספים בהתאם לסעיף 20(ד).
(ב) על אף האמור בסעיף 16(א), קופת גמל ממלכתית תתנהל על פי תקנון שאישר לה הממונה ובאישור ועדת הכספים של הכנסת; החל מאישור התקנון, שינויים בו יבוצעו על ידי קופת הגמל הממלכתית, בכפוף לאישור הממונה.
(ג) הצטרפות לקופת הגמל הממלכתית תהיה פתוחה בפני כל עובד או עצמאי.
(ד) עבור עמיתים בקופת הגמל הממלכתית שגילם מעל 60, יונפקו אגרות חוב מיועדות בשיעור שלא יפחת מ-50% מהנכסים הצבורים בחשבונותיהם; תנאי אגרות חוב מיועדות שיונפקו לקופת הגמל הממלכתית יהיו זהים לאלו של אגרות חוב מיועדות המונפקות עבור קופת גמל משלמת לקצבה."
דברי הסבר
חיסכון פנסיוני פרטי הוא נדבך הכרחי בהבטחת רמת חיים נאותה לגמלאים בישראל, מאחר שקצבת הזקנה הממלכתית לבדה אינה מספיקה למניעת עוני בקרב קשישים. כיום מתבססת מערכת החיסכון הפנסיוני הפרטי בישראל בעיקר על גופי חיסכון פרטיים (חברות ביטוח, קרנות פנסיה וקופות גמל), אשר גובים דמי ניהול מההפקדות ומהחיסכון הצבור, ומשקיעים אותו בנכסים פיננסיים שונים. המצב הקיים טומן בחובו שלוש בעיות מרכזיות:
1. דמי ניהול גבוהים: דמי הניהול המשולמים לגופי החיסכון מאופיינים בשונות עצומה. עובדים הנהנים מהסדרים דרך גופים מאורגנים משלמים לרוב דמי ניהול בשיעור נמוך מאד (0.25% ומטה), ולעומת זאת, עובדים ללא כושר מיקוח משלמים דמי ניהול גבוהים עד פי שמונה. לעתים קרובות תשלומים אלו אינם ניתנים כנגד תמורה הולמת, והם עשויים להקטין את החיסכון הסופי של אדם בעשרות אחוזים. נוסף על דמי הניהול, מושפע החיסכון הפנסיוני גם מתשלומים נוספים, כגון פרמיות על כיסוי ביטוחי. גם אלו מאופיינים בשונות גבוהה בין חוסכים, והעלות נוטה להיות גבוהה במיוחד בפוליסות ביטוח חיים.
2. סיכון פיננסי: החיסכון הצבור מושקע בנכסים פיננסיים בשוקי ההון, אשר חלקם מאופיינים בתנודתיות רבה. בעתות משבר יכולים חוסכים לגלות כי שווי חסכונותיהם ירד בעשרות אחוזים, והדבר מסוכן במיוחד עבור חוסכים הקרובים לגיל פרישה. העלייה בסיכון הפיננסי היא פועל יוצא של צמצום הנפקת אגרות חוב מיועדות על ידי ממשלת ישראל, ועקב ירידת הריבית על אגרות חוב ממשלתיות אחרות.
3. מודעות צרכנית בלתי מספקת: קבלת החלטות לגבי מוצרים פנסיוניים היא קשה מאד למרבית בני האדם, עקב שילוב של מורכבות המוצרים הפנסיוניים, יחד עם חוסר ידע ומודעות בציבור הרחב. ככלל, מרבית האנשים נוטים לאמץ, ללא בדיקת חלופות, את ברירות המחדל המוצעות להם במקום העבודה או על ידי סוכני ביטוח. הדבר נכון גם כאשר ברירות מחדל אלו אינן טובות עבורם עקב דמי ניהול גבוהים או סיכון פיננסי מוגזם.
לפיכך, מוצע להקים קרן פנסיה ממלכתית שאליה יופקדו כספי החוסכים לפנסיה, בדומה לקרן המוקמת בימים אלו בבריטניה (NEST), ולהלן מאפייניה העיקריים:
1. ניהול ציבורי: המדינה תשמש כנאמן של הכספים. היא תפרסם מכרזים שוויוניים בין חברות לניהול ההשקעות, התפעול ועוד.
2. ברירת מחדל ציבורית: כל אזרח או תושב ישראלי שלא יבצע בחירה אקטיבית לגבי גוף חיסכון, יצורף אוטומטית לקרן הציבורית, אליה יוזרמו ההפקדות שלו ושל המעסיק.
3. דמי ניהול נמוכים: באמצעות יתרונות לגודל וחיסכון בעלויות פרסום, דמי הניהול בקרן הציבורית יהיו דומים לאלו שמשלמים קהלים מאורגנים. משמע, כל אדם, ללא קשר לכושר המיקוח שלו, יוכל ליהנות מדמי ניהול דומים לאלו של אדם השייך לציבור מאורגן, מאחר שבקרן זו ייגבו דמי ניהול לפי ההוצאות בפועל, ללא שולי רווח.
4. הקצאת אג"ח מיועדות לקרן הפנסיה הממלכתית: כדי להגן על החוסכים באופציה הציבורית מפני תהפוכות שוק ההון, יש להבטיח שיונפקו אגרות חוב מיועדות בשיעור של 50% לפחות מהנכסים הצבורים בחשבונות עמיתים שגילם מעל 60 שנים.
---------------------------------
הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים
והונחה על שולחן הכנסת ביום
ט"ו באב התשע"ג – 22.7.13