הצעת חוק לקריאה הראשונה
רשומות
הצעות חוק
ה כ נ ס ת
2013 ביולי22
512
ט"ו באב התשע"ג
עמוד
46 . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .(הצעת חוק־יסוד: הממשלה )תיקון( )הגברת המשילות
46
:מתפרסמת בזה הצעת חוק־יסוד של חברי הכנסת מטעם ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת
* (הצעת חוק־יסוד: הממשלה )תיקון( )הגברת המשילות
5 תיקון סעיף.1
– 5 )להלן – חוק היסוד(, בסעיף1 בחוק־יסוד: הממשלה
בסעיף קטן )א(, בסופו יבוא "מספר חברי הממשלה, לרבות ראש הממשלה, לא יעלה
(1)
;".19 על
."בסעיף קטן )ג(, במקום "ואולם יכול שיהיה שר בלי תיק" יבוא "אחד בלבד
(2)
25 תיקון סעיף.2
: לחוק היסוד, אחרי סעיף קטן )ג( יבוא25 בסעיף
".מספר סגני השרים לא יעלה על ארבעה
")ד(
28 תיקון סעיף.3
– לחוק היסוד28 בסעיף
בסעיף קטן )ב(, בסופו יבוא "דיון בהצעה להביע אי אמון בממשלה יתקיים לא יותר
(1)
, חברי הכנסת61 מאחת לחודש, בהשתתפות ראש הממשלה, ואולם אם הוגשה הבקשה בידי
;".יתקיים הדיון בשבוע שלאחר הגשת הבקשה
תיקון חוק־יסוד: הממשלה
מוצע להגביל את מספר השרים וסגני השרים
סעיפים
בממשלה. בעבר לא הוגבל מספר השרים 2 ו־1
בממשלה, ומספרם בממוצע במועדי סיום
.כהונת הממשלות, היה כעשרים שרים וכשישה סגני שרים
מחקר שפורסם הראה כי בהשוואה למדינות אחרות גודל
ממשלות ישראל אינו תואם את גודל האוכלוסייה ואת
גודל בית המחוקקים )ברנע, דריישפיץ, שרקנסקי "פחות
,זה יותר: גודל ממשלות", תיקון שיטת הממשל בישראל
,גדעון רהט, שלומית ברנע, חן פרידברג, עופר קניג, עורכים
,1992 (. חוק־יסוד: הממשלה משנת429 ,423 ', ר' בעמ2013
המכונה "חוק הבחירה הישירה", קבע לראשונה כי מספר
השרים לא יעלה על שמונה־עשר ולא יפחת משמונה
()א33 ומספר סגני השרים לא יעלה על שישה )סעיפים
)א((. כשלוש שנים לאחר כניסת החוק לתוקף, בוטלה37ו־
:ההגבלה על מספרם המרבי של השרים )ר' חוק־יסוד
(, ועם258 '(, ס"ח התשנ"ט, עמ9 'הממשלה )תיקון מס
,חקיקת חוק־יסוד: הממשלה הנוכחי בשנת התשס"א
שביטל את הבחירה הישירה, בוטלה גם המגבלה על
המספר המזערי של השרים. בהיעדר הגבלה על המספר
המרבי של חברי הממשלה, גדל הרכבן של הממשלות
.שלאחר מכן, עד להרכב ממשלה של שלושים שרים
– לממשלה גדולה מדי יש חסרונות, ובהם
קשיים בתפקוד ובקבלת החלטות של הרשות המבצעת ־
)דבר המביא ליצירת פורומים מצומצמים לקבלת
החלטות(, ומעבר תדיר של עניינים ממשרד למשרד לפי
המשרדים הנוצרים והמבוטלים, באופן שפוגע ביציבות
.ובקידום נושאים באופן רציף
־ צמצום יתר של מספר חברי הכנסת הנושאים בעבודת
החקיקה והפיקוח על עבודת הממשלה )שכן על פי שיטתנו
.(רוב השרים הם גם חברי הכנסת
־ בזבוז כספי ציבור ופגיעה באמון הציבור ברשות
.המבצעת
לפיכך, מוצע כאמור להגביל את מספר השרים וסגני
השרים וכן לקבוע שכל שר יהיה ממונה על משרד אחד
בלבד וכי לא ימונה שר בלי תיק, קרי שר שאינו ממונה על
.תחום פעולה מסוים
היום כמעט אין הגבלות על הגשת הצעת אי (1)3 סעיף
אמון בממשלה. הצעת והבעת אי אמון בממשלה
הן כלי פרלמנטרי רב חשיבות ואין ליצור זילות שלו, או
להשתמש בו, כפי הנוהג היום בכנסת, כדי לדחות דיונים
והצבעות בהצעות חוק. כיום הצעות אי אמון בממשלה
מוגשות כעניין שבשגרה, גם כשאין לסיעות המציעות
סיכוי כלשהו להפיל את הממשלה, ואין ביניהן הסכמה
ברוב גדול על חבר הכנסת שינסה להרכיב ממשלה. מוצע
לקבוע כי דיון בהצעה להביע אי אמון בממשלה יתקיים
,לא יותר מפעם בחודש, בהשתתפות ראש הממשלה. אולם
, חברי הכנסת61 אם הבקשה להביע אי אמון תוגש בידי
.יתקיים הדיון בשבוע שלאחר הגשת הבקשה בכל מקרה
כך יוחזר לכלי זה המשקל הראוי לו. יצוין שיש כלים
אחרים בתקנון הכנסת המאפשרים לסיעות הבית להביע
.ביקורת גרידא על פעילות הממשלה
;1402/19/(; הצעת חוק מס' פ479913 :( )מספר פנימי2013 במאי8) ; הועברה לוועדה ביום כ"ח באייר התשע"ג1160/19/הצעת חוק מס' פ *
.(484145 :( )מספר פנימי2013 ביולי3) הועברה לוועדה ביום כ"ה בתמוז התשע"ג
.158 'ס"ח התשס"א, עמ 1
ד ב ר י ה ס ב ר
22.7.2013 ,, ט"ו באב התשע"ג512 – הצעות חוק הכנסת
47
;בסעיף קטן )ג(, במקום "רואים את הממשלה כאילו התפטרה עם קבלת ההחלטה
(2)
;"הנשיא יטיל" יבוא "יטיל הנשיא
;" ימים21 ימים" יבוא "של28 בסעיף קטן )ד(, במקום "של
(3)
בסעיף קטן )ו(, במקום הסיפה החל במילים "רואים את הכנסת כאילו החליטה
(4)
על התפזרותה" יבוא "תמשיך לכהן הממשלה שכיהנה לפני ההחלטה להביע אי אמון
".בממשלה
30 תיקון סעיף.4
– לחוק היסוד30 בסעיף
בסעיפים קטנים )א( ו־)ב(, בכל מקום, אחרי "או התפטרות הממשלה" יבוא "או
( 1)
;"החלטה להביע אי אמון בממשלה
בסעיף קטן )ג(, אחרי "ראש הממשלה שהתפטר" יבוא "או שהחליטה הכנסת להביע
( 2)
."אי אמון בממשלתו
43 תיקון סעיף.5
."29 ו־11 " יבוא "סעיפים29 ו־28 ,11 לחוק היסוד, במקום "סעיפים43 בסעיף
:תיקון חוק־יסוד
הכנסת
.6
." ימים100" ימים" יבוא45" א)ב(, במקום36 , בסעיף2 בחוק־יסוד: הכנסת
:תיקון חוק־יסוד
משק המדינה
.7
– 3 בחוק־יסוד: משק המדינה
(א)ב36 (, בסופו יבוא "הוגשה הצעת חוק התקציב בתקופה כאמור בסעיף1)()ב3 בסעיף
( 1)
45לחוק־יסוד: הכנסת, תניח הממשלה את הצעת החוק על שולחן הכנסת לא יאוחר מ־
;"ימים לפני היום הקובע כאמור באותו סעיף
הסדר הבעת האי אמון הקבוע כיום
(2)3 סעיפים
עלול להביא את המערכת הפוליטית
5 ו־4 ,(4) עד
.לבחירות מוקדמות גם כשאין הכרח בכך
כאשר יוזמי הצעת אי אמון אינם נדרשים להציג ממשלה
חלופית או להביע תמיכה בה, אלא רק לציין מועמד
פוטנציאלי להרכבת ממשלה חדשה, הדבר יכול להביא את
חברי הכנסת להתאגד לשם הפלת הממשלה בלי שתהיה
להם כוונה אמיתית לכינון ממשלה חלופית. לפיכך מוצע
,לקבוע כי במקרה של כישלון בהרכבת ממשלה חלופית
,תמשיך לכהן הממשלה שכיהנה טרם הבעת האי אמון
הכנסת לא תתפזר והבחירות לא יוקדמו. תיקון זה ימנע
קיום בחירות מוקדמות כשבכוחה של הממשלה המקורית
להמשיך למשול. כמו כן, מוצע לצמצם את מספר הימים
, ימים21הנתונים למי שמנסה להרכיב ממשלה חלופית ל־
כדי להגביל עד כמה שאפשר את התקופה שבה המדינה
.מתנהלת ללא ממשלה מתפקדת
תיקון חוק־יסוד: הכנסת
א לחוק־יסוד: הכנסת קובע עילה לפיזור36 סעיף
6 סעיף
הכנסת בשל אי־קבלת חוק תקציב, שכן אישור
תקציב הוא אחד המבחנים למשילות של הממשלה. הסעיף
קובע גם את התקופות לאישור חוק תקציב אחרי בחירות
או אחרי הרכבת ממשלה חדשה, בניסיון לאזן בין הצורך
לתת לממשלה חדשה זמן נאות להציע תקציב ולכנסת
לדון בו ולאשר אותו, ובין הצורך לקצוב פרק זמן שלא
יביא את המדינה להתנהלות מזיקה וללא תקציב למשך
תקופה ארוכה מדי. כיום, לאחר כינון ממשלה חדשה
ימים לאשר חוק תקציב, אך הניסיון מלמד כי לא45 נתונים
די בפרק זמן זה, ובשנים האחרונות אושרו כמה הוראות
שעה לתיקון התקופה בסעיף האמור – עניין שאינו רצוי
2010 ו־2009 כשלעצמו )חוק־יסוד: תקציב המדינה לשנים
134 ')הוראות מיוחדות( )הוראת שעה(, ס"ח התשס"ט, עמ
; ימים לאישור חוק התקציב מיום כינון הממשלה107 –
)הוראות2012 עד2009 חוק־יסוד: תקציב המדינה לשנים
'(, ס"ח התשע"ג, עמ2 'מיוחדות( )הוראת שעה( )תיקון מס
ימים מיום כינון135 – הארכת התקופה האמורה ל־52
א האמור בהוראה36 הממשלה(. מוצע לתקן את סעיף
100 קבועה, שעל פיה יינתן לממשלה ולכנסת פרק זמן של
.ימים לאישור חוק תקציב לאחר בחירות
תיקון חוק־יסוד: משק המדינה
מוצע, כהשלמה להארכת פרק הזמן הנדרש(1)7 סעיף
,לשם אישור חוק התקציב כפי שפורט לעיל
לקבוע חלוקת זמנים לאישור חוק תקציב בין הממשלה ובין
הכנסת, שתאפשר לכל אחת מהרשויות למלא את תפקידה
כראוי. לפיכך מוצע לקבוע כי לממשלה יהיו נתונים, מתוך
ימים להכנת התקציב ולהנחתו55 הימים, לכל היותר100
ימים45 על שולחן הכנסת, ולכנסת יהיו נתונים לפחות
.לדיונים ולאישור התקציב
.626 '; התשס"ח, עמ69 'ס"ח התשי"ח, עמ 2
551 '; התש"ע, עמ206 'ס"ח התשל"ה, עמ 3
ד ב ר י ה ס ב ר
22.7.2013 ,, ט"ו באב התשע"ג512 – הצעות חוק הכנסת
48
– ב3 בסעיף
( 2)
בסעיף קטן )א(, אחרי "מהתקציב השנתי הקודם" יבוא "לרבות שינויים
)א(
;"תקציביים שהיו במהלך השנה
".בסעיף קטן )ב(, בסופו יבוא "שעליהם יחליט השר הממונה על כל משרד
)ב(
תחולה.8
ב לחוק־יסוד: משק המדינה כנוסחו3 לחוק־יסוד זה, למעט סעיף7 עד1 הוראות סעיפים
( לחוק־יסוד זה, יחולו על הבחירות ועל כינון הממשלה ואישור תקציב המדינה2)7 בסעיף
.שאחרי הבחירות, החל מהבחירות לכנסת העשרים
ב לחוק־יסוד: משק המדינה קובע שאם3 סעיף
סעיף
חוק תקציב שנתי לא התקבל לפני תחילתה של
(()א2)7
שנת הכספים, אפשר יהיה, על בסיס הסכמת
רוב חברי הכנסת שניתנה בשנה הקודמת, להמשיך את
הפעילות הכלכלית והממשלה תהיה רשאית להוציא בכל
מחוק התקציב12חודש סכום שאינו עולה על החלק ה־
השנתי הקודם. הסדר זה רלוונטי בדרך כלל בשלושת
החודשים הראשונים בשנה לאחר שלא אושר חוק תקציב
)אם לא אושר חוק תקציב עד סוף חודש מרס, רואים
את הכנסת כאילו החליטה על התפזרות( או בתקופת
בחירות, אם לא אושר חוק התקציב קודם לכן. מסעיף זה
נעשה לפי12לא עולה בבירור אם החישוב של החלק ה־
התקציב השנתי כפי שאושר או לפי התקציב השנתי כפי
, לחוק יסודות התקציב11 ששונה בשנה הקודמת, לפי סעיף
., ועניין זה היה נתון לפרשנות משתנה1985–התשמ"ה
מאחר שהתנהלותה הכלכלית של מדינה היא דינמית
ותקציבה מתעדכן במהלך השנה בהתאם למציאות, מוצע
לקבוע במפורש כי הממשלה תתבסס בהוצאת הסכום
כאמור על תקציב עדכני המביא בחשבון שינויים שחלו
.בו במהלך השנה שחלפה
בזמן שבו אין תקציב מאושר הממשלה אינה
סעיף
מוגבלת רק בסכומי ההוצאות כפי שפורט לעיל
(()ב2)7
(ב)ב3 אלא גם בדרך הוצאת הכספים. סעיף
לחוק־יסוד: משק המדינה מחייב את הממשלה להתנהל
על פי סדרי עדיפויות מסוימים לגבי אופן הוצאת הכספים
אך אינו מסדיר מי קובע את אופן הוצאת הכספים
הנותרים לאחר שהממשלה עמדה בחובותיה לפי חוק, לפי
חוזה ולפי אמנה, ונותרה יתרה. על פני הדברים ההחלטה
,אמורה להיות של השרים הממונים על משרדי הממשלה
אך כיום הנוהג הוא שהקצאת המשאבים שנותרו נעשית
בידי הפקידות )ועדת חריגים במשרד החשב הכללי במשרד
,האוצר, המאשרת פרסום מכרזים, התקשרויות חדשות
תקני כוח אדם נוספים וחלוקת כספים( ולא על ידי הדרג
הנבחר, האחראי לקבוע את המדיניות ולשאת באחריות
ליישומה בפני הציבור. מוצע לקבוע מפורשות שהחלטות
.אלו ייעשו לפי החלטת השר הממונה על כל משרד
מוצע שרוב התיקונים )הרכב הממשלה, אי
8 סעיף
(אמון בממשלה, אישור תקציב אחרי הבחירות
יחולו על כינון הממשלה ואישור התקציב לאחר הבחירות
12לכנסת העשרים. החישוב של הוצאה לפי החלק ה־
במקרה שלא אושר חוק תקציב, והקביעה שהשר הממונה
על כל משרד הוא שיחליט כיצד יופעלו שירותים חיוניים
,ופעולות שנכללו בחוק התקציב הקודם הנוגעים למשרדו
.יחולו עם כניסתו של התיקון המוצע לתוקף
יוזמים: חברי הכנסת דוד רותם, רוברט אילטוב, חמד עמאר, רונן הופמן
סודר בכנסת, והודפס במדפיס הממשלתי
ISSN 0334-3030
שקלים חדשים1.62 המחיר
ד ב ר י ה ס ב ר
22.7.2013 ,, ט"ו באב התשע"ג512 – הצעות חוק הכנסת