הצעת חוק לקריאה הראשונה
רשומות
הצעות חוק
ה מ מ ש ל ה
2013 ביוני11
768
ג' בתמוז התשע"ג
עמוד
), 2014– ו2013 הצעת חוק לשינוי סדרי עדיפויות לאומיים (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנים
586 . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .2013-התשע"ג
586 . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .פרק א': מטרת החוק
586 . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . פרק ב': תקינה
611 . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . פרק ג': רשויות מקומיות
618 . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . פרק ד': בריאות
634 . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . פרק ה': תקשורת
651 . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .פרק ו': מסים
722 . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . פרק ז': ביטוח לאומי
733 . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . פרק ח': מים
757 . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .פרק ט': שונות
586
:מתפרסמת בזה הצעת חוק מטעם הממשלה
הצעת חוק לשינוי סדרי עדיפויות לאומיים (תיקוני חקיקה להשגת יעדי
2013-), התשע"ג2014– ו2013 התקציב לשנים
פרק א': מטרת החוק
מטרה
.1
חוק זה בא לתקן חוקים שונים ולקבוע הוראות נוספות במטרה להביא להסדרת המצב
הפיסקלי במשק הישראלי ולחיזוק הצמיחה הכלכלית, תוך שינוי סדרי העדיפויות
הלאומיים, צמצום פערים, הגדלת רמת התעסוקה ורמת הפריון במשק, הגברת התחרות
והפחתת יוקר המחיה, ייעול המגזר הציבורי והעמקת גביית המסים, ובמטרה לעמוד
, והכל 2014– ו2013 בתקרת הגירעון ובמגבלת ההוצאה הממשלתית בכל אחת מהשנים
בהתאם ליעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנות התקציב האמורות.
פרק ב': תקינה
תיקון חוק התקנים
.2
- ) חוק התקנים- (בפרק זה11953-בחוק התקנים, התשי"ג
יבוא:1 לפני סעיף
)1(
;""פרק א': הגדרות
מטרת התיקון המוצע בחוק התקנים,
פרק ב'
חוק התקנים ובפקודת- (להלן1953-התשי"ג
כללי
1979- הייבוא והייצוא (נוסח חדש), התשל"ט
פקודת הייבוא והייצוא)) היא ליישם בחקיקה - (להלן
חברתי שמינה ראש -את המלצות הוועדה לשינוי כלכלי
ועדת - הממשלה בראשות פרופ' מנואל טרכטנברג (להלן
טרכטנברג) בדבר ייבוא טובין למדינת ישראל.
ועדת טרכטנברג המליצה על הקלת הנטל הכלכלי
המוטל על אזרחי מדינת ישראל באמצעות עידוד התחרות,
לרבות ממקורות ייבוא, הפחתת הבירוקרטיה והגברת
הסחר שבין ישראל לבין מדינות העולם.
2012 בינואר29 המלצות ועדת טרכטנברג אומצו ביום
. 4191 בהחלטת ממשלה
מדיניות התקינה לייבוא טובין לישראל מוסדרת מכוח
שני דברי חקיקה עיקריים: חוק התקנים ופקודת הייבוא
והייצוא. חוק התקנים מסמיך את מכון התקנים לקבוע
מפרטי תקנים ואת סמכותו של שר הכלכלה לקבוע את
מפרטי התקנים כתקנים רשמיים שמעמדם כתקנה בעלת
פועל תחיקתי.
צו יבוא - (להלן2012-צו יבוא חופשי, התשע"ב
חופשי), שהותקן מכוח פקודת הייבוא והייצוא, קובע
לגבי טובין שקיים לגביהם תקן רשמי כי הללו חייבים
לעמוד בדרישות התקן כתנאי לייבואם לישראל. נוסף על
כך הוסמך מכון התקנים בצו יבוא חופשי לבדוק את מידת
התאמתם של הטובין לתקן הרשמי אם נקבע לגבי הטובין
בצו כי הוא נדרש לאישור תקן רשמי לצורך ייבואו לישראל
אישור ת"ר). נוסף על התקנים הרשמיים ישנם - (להלן
תקנים שאינם רשמיים, המחייבים בייבוא טובין מכוח דברי
חקיקה אחרים או תנאים אחרים שנקבעו בצו יבוא חופשי
או בחיקוק אחר ושלא מכוח סמכותו של שר הכלכלה
תקן מחייב לעניין יבוא). - (להלן
השימוש בתקינה כתנאי לייבוא טובין הוא חשוב לשם
הבטחת בטיחותו, בריאותו של אדם ואיכות הסביבה ויש
להמשיך לאפשר את קיומה לגבי ייבוא טובין שהשימוש
בו נדרש לשם הבטחה כאמור. עם זאת, השימוש בתקינה
כתנאי לייבוא טובין ובמערך בדיקות התקינה לעניין ייבוא
טובין שאינו נדרש לשם הבטחת השימוש בו כאמור, עלול
להוות חסם הפוגע ברווחת העוסקים והצרכנים במשק.
מדיניות של דרישת התאמת המצרך לתקן רשמי ככלל או
לקבלת אישור התאמה לתקן הרשמי האמור בפרט, היא
מדיניות סבירה ומקובלת לשם הבטחת שלומו ובטיחותו
של ציבור המשתמשים במצרך כאשר יש במצרך סיכון
בטיחותי או בריאותי, אך לצדה ניתן להבחין גם במודל של
מדיניות תקינה לייבוא טובין עם דרישות אחרות או נוספות
לבדיקת התאמה להוראות תקן רשמי. כך ניתן להבחין
במודל של מדיניות תקינה לייבוא טובין במדינות מפותחות
עם שווקים משמעותיים כדוגמת האיחוד האירופי, שבו
במקום חובת בדיקה או קבלת אישור מגורם חיצוני
לעניין טובין שאין לגביהם סיכון בטיחותי או בריאותי,
די בהצהרת היצרן או היבואן על עמידה בדירקטיבה
האירופית למצרך או בתנאי תקן שנכתב בהתאם לה. נוסף
על כך בדיקות לאישור על עמידה בתקן נעשות במעבדות
שהוסמכו על ידי מכוני התקינה, או על ידי גופי הסמכה
אחרים, בלא הכרח שמעבדות אלה יפעלו באותה מדינה.
הגישה של רשויות הפיקוח על היבוא באירופה מסתמכת,
בין השאר, גם על אחריות היצרן או היבואן לעמידה
.402 '; התשע"ב, עמ30 'ס"ח התשי"ג, עמ
1
ד ב ר י ה ס ב ר
11.6.2013 ,, ג' בתמוז התשע"ג768 - הצעות חוק הממשלה
587
- 1 בסעיף
)2(
;"בכותרת השוליים, במקום "פירושים" יבוא "הגדרות
(א)
תימחק;- "ׁבהגדרה "מצרך", המילה "פירושו
(ב)
אחרי ההגדרה "מכירה" יבוא:
(ג)
(א) 9 מי שמבצע אחת או יותר מהפעולות המנויות בסעיפים- """עוסק
);";1ו–(א
בהגדרה "מכירה", אחרי "לרבות" יבוא "שיווק";
(ד)
בהגדרה "השר", במקום "התעשייה והמסחר" יבוא "הכלכלה";
(ה)
משרד הכלכלה.";- "אחרי ההגדרה "השר" יבוא ""המשרד
(ו)
- 1 בסעיף
)2(
;"בכותרת השוליים, במקום "פירושים" יבוא "הגדרות
(א)
תימחק;- "ׁבהגדרה "מצרך", המילה "פירושו
(ב)
אחרי ההגדרה "מכירה" יבוא:
(ג)
(א) 9 מי שמבצע אחת או יותר מהפעולות המנויות בסעיפים- """עוסק
);";1ו–(א
בהגדרה "מכירה", אחרי "לרבות" יבוא "שיווק";
(ד)
בהגדרה "השר", במקום "התעשייה והמסחר" יבוא "הכלכלה";
(ה)
משרד הכלכלה.";- "אחרי ההגדרה "השר" יבוא ""המשרד
(ו)
בדרישות להבטחת בטיחות השימוש במצרך כפי שנקבעו
דרישות - בדירקטיבה האירופית החלה על המצרך (להלן
חיוניות), גם בלא חובת בדיקת התאמת המצרך לתקן החל
עליו. הדרישות החיוניות ורמת הבדיקה הנדרשת נקבעות
בדירקטיבות השונות החלות על המצרכים השונים. כך
קיימים באיחוד האירופי מצרכים שנדרשת לגביהם רק
הצהרה של היבואן כאמור על התאמה לדרישות החיוניות
שנקבעו בדירקטיבה למצרך ולצדם מצרכים הנדרשים גם
למודלים של בדיקות התאמה לדרישות החיוניות. מדיניות
זו של ניהול הסיכון מטילה על היצרן, על נציגו או על
היבואן להצהיר על התאמת הטובין לדרישות החיוניות
שנקבעו בדירקטיבה החלה על המצרך כתנאי לכניסתו
EC Declaration of( לשטח האיחוד האירופי ולסימונו
) (הצהרת אימות). Conformity
,כדי לפקח על העמידה בדרישות הדירקטיבות
מבצעות רשויות הפיקוח באירופה ביקורות קבועות
ואקראיות בנמלים ובשווקים עצמם.
את מערך התקינה 2002 ועדת דויטש שבחנה בשנת
בישראל המליצה על יצירת מסלולים ירוקים לייבוא חלק
מן המצרכים לישראל. המלצה זו הביאה לשיפור תנאי
הייבוא לגבי חלק קטן מן הטובין המיובאים לישראל
באמצעות חלוקת המצרכים בייבוא לקבוצות סיכון
בטיחותי וקביעת התנאים לייבוא לצדם, ואולם כדי
להפחית את הנטל הבירוקרטי על כלל הייבוא יש להרחיב
את יישום המדיניות הזו באמצעות התיקון המוצע בחוק
זה, תוך שמירה על חובת בדיקות של טובין בהתאם לסיכון
הצפוי למשתמש בו, בהתאם לשיקול דעתו המקצועי של
הממונה על התקינה, מחד גיסא והגברת מערך הפיקוח
בשלב שיווקו של המצרך, מאידך גיסא.
),15( ,)12( ,)9( ,)7( ,)4( ,)3( ,)1( לפסקאות
2 סעיף
)19(–) ו18( ,)17( ,)16(
מוצע לחלק את החוק לפרקים לפי הנושאים
המובאים בו.
)2( לפסקה
לחוק התקנים קובע חובת שמירה 9 סעיף- "להגדרה "עוסק
על תקן רשמי. סעיפים קטנים (א) ו–(ב) שבו קובעים לאמור:
"(א) לא ייצר אדם מצרך, שמפרט שלו נקבע כתקן רשמי,
ולא ימכרנו, ולא ייבאו ולא ייצאו, ולא ישתמש בו בכל
עבודה שהיא, ולא יבצע עבודה שהכללים הטכניים של
תהליכה נקבעו כתקן רשמי, אלא אם התאימו המצרך או
תהליך העבודה לדרישות התקן הרשמי, או אם נקבעה
הוראה אחרת באכרזה שבה הוכרז התקן כתקן רשמי.
) נקבעו בתקן רשמי הוראות תחזוקה, התקנה או 1(א
הפעלה של מצרך, יבוצעו הפעולות שנקבעו כאמור על
ידי מי שחויב בכך בתקן הרשמי, בהתאם לדרישות התקן
הרשמי."
מאחר שרשימת הפעולות המפורטות בסעיפים
הקטנים האמורים חלה על עוסקים רבים מוצע להשתמש
במונח אחיד, "עוסק", שיחול על כלל האנשים העוסקים
בפעולה מהפעולות המפורטות בסעיפים הקטנים האמורים.
מוצע להרחיבה ולהחילה - "לתיקון ההגדרה "מכירה
גם על שיווק.
מוצע להתאים את ההגדרות - "להגדרות "השר" ו"המשרד
לשם השר והמשרד שהסמכות נתונה לו.
ד ב ר י ה ס ב ר
11.6.2013 ,, ג' בתמוז התשע"ג768 - הצעות חוק הממשלה
588
: יבוא1 אחרי סעיף
)3(
;""פרק ב': מכון התקנים הישראלי והממונה על התקינה
יבוא:5 אחרי סעיף
)4(
;""פרק ג': עיבוד תקן והכרזה על תקן רשמי
- )(ב7 בסעיף
)5(
), אחרי "תקינה בין–לאומית" יבוא "או תקינה" ואחרי "בקרב1( בפסקה
(א)
התקנים בין–- המדינות המפותחות" יבוא "עם שווקים משמעותיים (להלן
לאומיים)";
), אחרי "קיימים תקנים" יבוא "בין–לאומיים" והמילים "במדינות 2( בפסקה
(ב)
יימחקו;- "המפותחות
), ובלבד 6( ) עד1( (א), ברישה, במקום "האלה" יבוא "המפורטות בפסקאות8 בסעיף
)6(
(ב), יחווה הממונה לשר את7 שאם היה התקן תקן שאינו תקן בין–לאומי כאמור בסעיף
דעתו המנומקת בכתב כי אין תקן בין–לאומי מתאים שניתן לאמצו ולקבוע אותו כתקן";
יבוא: 8 אחרי סעיף
)7(
"פרק ד': שמירה על תקן רשמי ואחריות עוסק
שינוי בתקן בין–
לאומי שאומץ בתקן
רשמי
א.8
השתנה תקן בין–לאומי שאומץ כתקן רשמי יחולו הוראות
אלה:
המכון יביא את השינוי בתקן הבין–לאומי לאישורו
)1(
בכתב של השר בתוך שלושה חודשים מיום כניסתו לתוקף
של השינוי בתקן הבין–לאומי;
) 5( לפסקה
לחוק התקנים מעודד אימוץ תקינה בין–7 סעיף
לאומית כתקנים ישראליים. מוצע לתקן את סעיף קטן (ב)
שבו כך שמכון התקנים יוכל לאמץ ככלל תקינה בין–לאומית
או תקינה הנוהגת בקרב המדינות המפותחות עם שווקים
משמעותיים. התיקון האמור יגביר את האחידות בתקינה
בין ישראל לבין מדינות עם שווקים משמעותיים. הדבר
יקטין את החסמים הנובעים מהבדלי תקינה ישראלית
לבין תקינה הנוהגת בקרב המדינות המפותחות עם שווקים
משמעותיים וכן יקדם את הסחר הבין–לאומי בין מדינת
ישראל לבין מדינות העולם עם שווקים משמעותיים על
ידי עידוד הסכמי הכרה הדדיים בדבר התאמה לתקן רשמי
ובכך גם יגביר את הוודאות בתוצאות בדיקה.
)6( לפסקה
לחוק התקנים שלפיו תקן 8 מוצע לתקן את סעיף
ישראלי שקבע מכון התקנים ולא אימץ תקן בין–לאומי, שר
הכלכלה יוכל להכריז עליו כתקן רשמי בהתאם לסמכותו,
רק אם הממונה על התקינה חיווה את דעתו בכתב לשר, כי
אין תקן בין–לאומי מתאים שניתן להכריז עליו כתקן רשמי.
התיקון המוצע מעודד אימוץ תקנים בין–לאומיים כתקנים
רשמיים ומצמצם את האפשרות לקביעת תקנים רשמיים
שאינם תקנים ישראליים מקוריים. בכך מצמצם התיקון
המוצע את החסמים בסחר שבין ישראל לבין מדינות
מפותחות עם שווקים משמעותיים ובעיקר כאלה שמקורם
בהבדלי תקינה.
) 7( לפסקה
א המוצע8 לסעיף
קביעת תקנים ישראליים מקוריים, הנבדלים מתקנים
תקנים מקוריים) וקביעתם - במדינות גדולות אחרות (להלן
כתקנים רשמיים או מחייבים עלולה להוות חסם בסחר
החוץ של ישראל.
היו רוב התקנים הרשמיים והתקנים 2007 עד לשנת
המחייבים תקנים מקוריים, מצב שהגביל יבוא של סחורות
שעמדו בתקנים בין–לאומיים אך לא עמדו בדרישות
הייחודיות של התקן הישראלי.
), 5 'מיום כניסתו לתוקף של חוק התקנים (תיקון מס
), 2007 תיקון- ) (להלן99 ' (ס"ח התש"ס, עמ2000-התש"ס
מבצע מכון התקנים החלפה של תקנים רשמיים מקוריים
לחוק התקנים. 7 בתקנים בין–לאומיים, כפי שמנחה סעיף
עם זאת, תקנים רשמיים, טרם הוחלפו בתקנים בין–לאומיים
או שהחלפתם אורכת זמן רב. לפיכך, מלבד התיקון המוצע
)), מוצע 6( לחוק התקנים (ראה דברי הסבר בפסקה8 בסעיף
א הקובע מסלול ברור ומהיר לאימוץ 8 להוסיף את סעיף
ד ב ר י ה ס ב ר
11.6.2013 ,, ג' בתמוז התשע"ג768 - הצעות חוק הממשלה
589
השר יאשר את השינוי בתקן הבין–לאומי שהביא המכון
)2(
, אלא אם כן8 לשר ויכריז עליו כתקן רשמי לפי הוראות סעיף
ביקש השר או המכון את המלצת ועדת האימוץ שמינה השר
ועדת האימוץ); - ב (להלן8 לפי הוראות סעיף
ביקש השר או המכון את המלצת ועדת האימוץ כאמור
)3(
:) יחולו הוראות אלה2( בפסקה
ועדת האימוץ תבחן את השינוי בתקן הבין–לאומי
(א)
ותמליץ למכון על אימוצו, במלואו או בחלקו, וכן
רשאית ועדת האימוץ להמליץ על דחייתו של השינוי
או על אימוצו תוך התאמות שתמליץ;
ועדת האימוץ תימנע, ככל האפשר, מהמלצה
(ב)
למכון על ביצוע התאמות לא הכרחיות או על דחיית
השינוי שנעשה בתקן הבין–לאומי, כולו או חלקו;
ועדת האימוץ תיתן את המלצתה למכון בתוך
(ג)
שלושה חודשים מיום פניית השר או המכון, לפי
העניין, ותפרסם באתר האינטרנט של המשרד את
המלצתה והנימוקים לה; ועדת האימוץ לא תפרסם
7 בהמלצתה ובנימוקים לה מידע כהגדרתו בסעיף
חוק - (להלן21981-לחוק הגנת הפרטיות, התשמ"א
הגנת הפרטיות);
)4(
לא קיבל המכון את המלצת ועדת האימוץ, כולה
(א)
30 או חלקה, יודיע המכון בהודעה בכתב לשר בתוך
ימים מיום מסירת ההמלצה על החלטתו, וכן יצרף
להודעתו לשר את נימוקיו להחלטתו ואת המלצת
ועדת האימוץ.
השר יאשר את השינוי בתקן הבין–לאומי שהביא המכון
)2(
, אלא אם כן8 לשר ויכריז עליו כתקן רשמי לפי הוראות סעיף
ביקש השר או המכון את המלצת ועדת האימוץ שמינה השר
ועדת האימוץ); - ב (להלן8 לפי הוראות סעיף
ביקש השר או המכון את המלצת ועדת האימוץ כאמור
)3(
:) יחולו הוראות אלה2( בפסקה
ועדת האימוץ תבחן את השינוי בתקן הבין–לאומי
(א)
ותמליץ למכון על אימוצו, במלואו או בחלקו, וכן
רשאית ועדת האימוץ להמליץ על דחייתו של השינוי
או על אימוצו תוך התאמות שתמליץ;
ועדת האימוץ תימנע, ככל האפשר, מהמלצה
(ב)
למכון על ביצוע התאמות לא הכרחיות או על דחיית
השינוי שנעשה בתקן הבין–לאומי, כולו או חלקו;
ועדת האימוץ תיתן את המלצתה למכון בתוך
(ג)
שלושה חודשים מיום פניית השר או המכון, לפי
העניין, ותפרסם באתר האינטרנט של המשרד את
המלצתה והנימוקים לה; ועדת האימוץ לא תפרסם
7 בהמלצתה ובנימוקים לה מידע כהגדרתו בסעיף
חוק - (להלן21981-לחוק הגנת הפרטיות, התשמ"א
הגנת הפרטיות);
)4(
לא קיבל המכון את המלצת ועדת האימוץ, כולה
(א)
30 או חלקה, יודיע המכון בהודעה בכתב לשר בתוך
ימים מיום מסירת ההמלצה על החלטתו, וכן יצרף
להודעתו לשר את נימוקיו להחלטתו ואת המלצת
ועדת האימוץ.
שינויים בתקנים בין–לאומיים כתקנים רשמיים. המסלול
מטרתו ליצור דרך מהירה וברורה 2007 שנקבע בתיקון
לאימוץ שינוי בתקן בין–לאומי תוך צמצום האפשרות
לחסמי ייבוא טובין לתוך ישראל בשל אי–קליטת שינוי
התקן הבין–לאומי בתקן הרשמי אשר נדרש היבואן לעמוד
בו בשערי הכניסה לישראל, וזאת תוך הבטחת בטיחותו,
שלומו ובריאותו של האדם ואיכות הסביבה. כך נקבע
) כי על המכון להביא לאישור שר הכלכלה את 1(8 בסעיף
השינוי בתקן הבין–לאומי בתוך שלושה חודשים מיום
כניסתו לתוקף של השינוי בתקן הבין–לאומי לצורך אימוצו
כתקן רשמי, אלא אם כן השר או מכון התקנים ביקשו את
). תפקידה של 2(א8 המלצת ועדת האימוץ כאמור בסעיף
ב המוצע הוא לבחון את 8 ועדת האימוץ כמשמעותה בסעף
השינוי בתקן הבין–לאומי שנדרש השר לאשרו כתקן רשמי
וכן האם נדרש השינוי האמור להתאמות לשוק הישראלי
). 3(א8 ותנאיו כאמור בסעיף
ביקש השר או מכון התקנים לקבל את המלצת ועדת
האימוץ לשינוי בתקן בין–לאומי רשאית ועדת האימוץ
) להמליץ למכון התקנים על אימוץ השינוי 3(א8 לפי סעיף
הבין–לאומי במלואו או בחלקו, על דחייתו או על אימוצו
תוך קביעת התאמות נדרשות בשים לב שלא לקבוע
התאמות שאינן הכרחיות. המלצת ועדת האימוץ כאמור
תינתן בתוך שלושה חודשים מיום פניית השר או מכון
התקנים לצורך בחינתה את השינוי בתקן הבין–לאומי והיא
תפורסם בצירוף הנימוקים לה באתר האינטרנט של משרד
הכלכלה בסייגים שנקבעו לעניין אי–מסירת מידע כאמור
), כי מכון 4(א8 )(ג). עם זאת, מוצע לקבוע בסעיף3(א8 בסעיף
התקנים רשאי לדחות את המלצת ועדת האימוץ כולה
ימים את החלטתו 30 או חלקה, אך נדרש להעביר בתוך
המנומקת בכתב לשר הכלכלה ולפרסם באתר האינטרנט
של המכון את החלטתו ואת נימוקיו לדחיית המלצת ועדת
). 5(א8 האימוץ, בסייגים שנקבעו לעניין מידע כאמור בסעיף
)(ב) כי כאשר החליט מכון 4(א8 עוד מוצע לקבוע בסעיף
התקנים לקבל את המלצת ועדת האימוץ הוא ימשיך
ימים מיום 30 בעיבוד התקן ויעביר את השינוי לשר בתוך
קבלת ההמלצה. יודגש כי אין בהחלטת ועדת האימוץ
.758 '; התשע"א, עמ128 'ס"ח התשמ"א, עמ
2
ד ב ר י ה ס ב ר
11.6.2013 ,, ג' בתמוז התשע"ג768 - הצעות חוק הממשלה
590
קיבל המכון את המלצת ועדת האימוץ, ימשיך
(ב)
בעיבוד התקן בהתאם להוראות חוק זה ויעביר את
ימים מיום מסירת ההמלצה;30 השינוי בתקן לשר בתוך
)(א),4( הודיע המכון לשר על החלטתו כאמור בפסקה
)5(
יפרסם המכון את ההחלטה ואת הנימוקים לה באתר
האינטרנט של המכון; המכון לא יפרסם בהחלטה ובנימוקים
לחוק הגנת הפרטיות.7 לה כל מידע כהגדרתו בסעיף
ועדת אימוץ
ב.8
השר ימנה ועדת אימוץ שתפקידה לבחון את השינויים
(א)
א.8 בתקנים הבין–לאומיים לפי סעיף
ועדת האימוץ תהיה בת שלושה חברים ושני נציגי
(ב)
משקיפים, כמפורט להלן:
הממונה);- הממונה על התקינה (להלן
)1(
נציג המכון לפי המלצת המנהל הכללי של מכון
)2(
;התקנים מבין עובדי המכון
נציג ציבור שהוא נציג ארגוני צרכנים המייצג את
)3(
(ג) לחוק הגנת31 ציבור הצרכנים כמשמעותם בסעיף
חוק הגנת הצרכן), - (להלן31981-הצרכן, התשמ"א
ושעליו ימליץ הממונה על הגנת הצרכן והסחר ההוגן
כמשמעותו בחוק הגנת הצרכן, מתוך רשימות שהוגשו
(ג) 31 לו על ידי ארגוני הצרכנים כמשמעותם בסעיף
לחוק הגנת הצרכן כאמור;
נציג ציבור התעשיינים שעליו המליצה לשכת
)4(
;התיאום של הארגונים הכלכליים, שישמש כמשקיף
נציג ציבור היבואנים שעליו המליץ איגוד לשכות
)5(
.המסחר, שישמש כמשקיף
לא ימונה לחבר ועדת האימוץ או למשקיף בה מי
(ג)
שמתקיים בו אחד מאלה:
הוא הורשע בעבירה שמפאת מהותה, חומרתה
)1(
;או נסיבותיה אין הוא ראוי לשמש חבר ועדת האימוץ
הוגש נגדו כתב אישום בשל עבירה כאמור
)2(
;) וטרם ניתן לגביו פסק דין סופי1( בפסקה
(א)(ד) לחוק 8 לגרוע מסמכות רשות מסוימת לפי סעיף
התקנים בטרם יכריז השר על התקן כתקן רשמי.
הממונה ומכון התקנים יפרסמו מידע אינטרנטי
).5(–) ו3(א8 לציבור כאמור בסעיפים
ב המוצע8 לסעיף
ב המוצע קובע בסעיף קטן (א) את סמכותו 8 סעיף
של שר הכלכלה למנות את ועדת האימוץ שתפקידה
לבחון את השינויים בתקנים הבין–לאומיים בהתאם
לפניית השר או מכון התקנים. בסעיף קטן (ב) מוצע הרכב
החברים והמשקיפים בוועדת האימוץ, כללי התכנסות
הוועדה וישיבותיה וכן סדר יומה מוצעים בסעיף קטן (ד).
הסדרת מינוי חברי ועדת האימוץ וכללי ניגוד העניינים
של החברים מוסדרים בסעיף קטן (ג), הקובע את התנאים
למינוי חבר הוועדה או משקיף וסעיף קטן (ה) קובע את
תקופות כהונתם של חברי הוועדה.
.248 'ס"ח התשמ"א, עמ
3
ד ב ר י ה ס ב ר
11.6.2013 ,, ג' בתמוז התשע"ג768 - הצעות חוק הממשלה
591
הוא עלול להימצא, במישרין או בעקיפין, במצב
)3(
של ניגוד עניינים בין תפקידו כאמור לבין עניין אישי
- שלו או לבין תפקיד אחר שלו או של קרובו; לעניין זה
לרבות עניין אישי של קרובו של חבר - ""עניין אישי
ועדת האימוץ או של משקיף בה, לפי העניין, או
עניין של גוף שכל אחד מאלה או קרובו של כל
אחד מהם, מנהלים או עובדים אחראים בו, או
של גוף שיש לכל אחד מהם חלק בהון המניות
שלו, בזכות לקבל רווחים, בזכות למנות מנהל או
בזכות ההצבעה;
בן זוג, הורה, הורי הורה, הורה של בן זוג, ילד, - ""קרוב
אח או אחות, או אדם אחר הסמוך על שולחנו
של חבר ועדת האימוץ או משקיף בה, לפי העניין
וכן בן זוג או ילד של כל אחד מהם.
יושב ראש ועדת האימוץ יהיה הממונה והוא יזמין את
(ד)
חברי הוועדה ואת המשקיפים, יקבע את זמן התכנסותה של
הוועדה, את מקום ישיבתה ואת סדר יומה.
חברי ועדת האימוץ ומשקיפים שמונו לפי סעיפים
(ה)
קטנים (ב) עד (ה) יתמנו לתקופה של שלוש שנים וניתן לשוב
ולמנותם לתקופה נוספת בדרך שמונו.
סדרי הדיון
ג.8
המניין החוקי לדיוני ועדת האימוץ ולהחלטותיה הוא
(א)
שלושת החברים.
החלטות הוועדה יתקבלו ברוב דעות של החברים
(ב)
הנוכחים בהצבעה ובלבד שיושב ראש הוועדה נמנה על
הנוכחים בהצבעה; היו הדעות שקולות יכריע יושב ראש
הוועדה.
לא התקיים מניין חוקי כאמור תתכנס ועדת האימוץ
(ג)
פעם נוספת בתוך שבעה ימים מהמועד שנקבע להתכנסותה
הקודמת; התכנסה הוועדה בתוך שבעה ימים כאמור, יתקבלו
החלטות הוועדה ברוב דעות הנוכחים ובלבד שיושב ראש
הועדה נוכח בישיבה; היו הדעות שקולות יכריע יושב ראש
הוועדה.
ישיבות ועדת
האימוץ
ד.8
ועדת האימוץ תקבע את סדרי עבודתה ודיוניה, ככל שלא
נקבעו בחוק זה והיא רשאית לשם ביצוע תפקידיה לשמוע כל
אדם ולבקש מכל אדם הנוגע לדבר תפקידה, למסור לה מידע
- ומסמך הנוגע לתפקידה וכפי שתבקש; לעניין זה
הוא עלול להימצא, במישרין או בעקיפין, במצב
)3(
של ניגוד עניינים בין תפקידו כאמור לבין עניין אישי
- שלו או לבין תפקיד אחר שלו או של קרובו; לעניין זה
לרבות עניין אישי של קרובו של חבר - ""עניין אישי
ועדת האימוץ או של משקיף בה, לפי העניין, או
עניין של גוף שכל אחד מאלה או קרובו של כל
אחד מהם, מנהלים או עובדים אחראים בו, או
של גוף שיש לכל אחד מהם חלק בהון המניות
שלו, בזכות לקבל רווחים, בזכות למנות מנהל או
בזכות ההצבעה;
בן זוג, הורה, הורי הורה, הורה של בן זוג, ילד, - ""קרוב
אח או אחות, או אדם אחר הסמוך על שולחנו
של חבר ועדת האימוץ או משקיף בה, לפי העניין
וכן בן זוג או ילד של כל אחד מהם.
יושב ראש ועדת האימוץ יהיה הממונה והוא יזמין את
(ד)
חברי הוועדה ואת המשקיפים, יקבע את זמן התכנסותה של
הוועדה, את מקום ישיבתה ואת סדר יומה.
חברי ועדת האימוץ ומשקיפים שמונו לפי סעיפים
(ה)
קטנים (ב) עד (ה) יתמנו לתקופה של שלוש שנים וניתן לשוב
ולמנותם לתקופה נוספת בדרך שמונו.
סדרי הדיון
ג.8
המניין החוקי לדיוני ועדת האימוץ ולהחלטותיה הוא
(א)
שלושת החברים.
החלטות הוועדה יתקבלו ברוב דעות של החברים
(ב)
הנוכחים בהצבעה ובלבד שיושב ראש הוועדה נמנה על
הנוכחים בהצבעה; היו הדעות שקולות יכריע יושב ראש
הוועדה.
לא התקיים מניין חוקי כאמור תתכנס ועדת האימוץ
(ג)
פעם נוספת בתוך שבעה ימים מהמועד שנקבע להתכנסותה
הקודמת; התכנסה הוועדה בתוך שבעה ימים כאמור, יתקבלו
החלטות הוועדה ברוב דעות הנוכחים ובלבד שיושב ראש
הועדה נוכח בישיבה; היו הדעות שקולות יכריע יושב ראש
הוועדה.
ישיבות ועדת
האימוץ
ד.8
ועדת האימוץ תקבע את סדרי עבודתה ודיוניה, ככל שלא
נקבעו בחוק זה והיא רשאית לשם ביצוע תפקידיה לשמוע כל
אדם ולבקש מכל אדם הנוגע לדבר תפקידה, למסור לה מידע
- ומסמך הנוגע לתפקידה וכפי שתבקש; לעניין זה
י המוצע8 ג עד8 לסעיפים
מוצע לקבוע את סדרי הדיון שיחולו על ועדת האימוץ
ג).8 והחלטותיה (סעיף
ד מוצע לאפשר לוועדת האימוץ לקבוע את 8 בסעיף
סדרי עבודתה ודיוניה ככל שלא נקבעו בחוק התקנים
ולהסמיכה לשמוע כל אדם ולבקש מכל אדם הנוגע לדבר
תפקידה למסור לה מידע ומסמך לשם מילוי תפקידה.
ה המוצע קובע כללים שעל חבר ועדה או משקיף 8 סעיף
למלא כאשר הוא עלול להימצא במצב של ניגוד עניינים,
ו המוצע, מסדיר את דרכי פקיעת חברותו של חבר 8 סעיף
ד ב ר י ה ס ב ר
11.6.2013 ,, ג' בתמוז התשע"ג768 - הצעות חוק הממשלה
592
לרבות מידע הנוגע לתקן, תעודות או פלט- ""מסמך
- (להלן41995-כהגדרתו בחוק המחשבים, התשנ"ה
חוק המחשבים);
לחוק הגנת הפרטיות. 7 למעט מידע כהגדרתו בסעיף- ""מידע
ניגוד עניינים
ה.8
חבר ועדת האימוץ או משקיף יימנע מהשתתפות בדיון
(א)
ומהצבעה בישיבות הוועדה, אם הנושא עלול לגרום לו
להימצא, במישרין או בעקיפין, במצב של ניגוד עניינים בין
תפקידו לבין עניין אישי שלו או לבין תפקיד אחר שלו, ולא
יטפל במסגרת תפקידו בנושא העלול לגרום לו להימצא במצב
כאמור גם מחוץ לישיבות ועדת האימוץ.
התברר לחבר ועדת האימוץ משקיף כי הנושא הנדון
(ב)
בישיבת הוועדה או המטופל על ידו עלול לגרום לו להימצא
במצב של ניגוד עניינים כאמור בסעיף קטן (א), יודיע בלא
דיחוי על כך ליושב ראש הוועדה או לשר, לפי העניין, ויפעל
על פי הוראותיו.
על אף האמור בסעיף זה, חבר ועדת האימוץ או משקיף
(ג)
רשאי להביא בחשבון גם את ענייניו של הגוף, או הציבור
שהוא נציגם ולא יראו אותו כמצוי במצב של ניגוד עניינים
בשל כך בלבד.
כהגדרתם בסעיף - "בסעיף זה, "עניין אישי" ו"קרוב
(ד)
).3()ב(ג8
פקיעת כהונה
ו.8
חבר ועדת האימוץ או משקיף יחדל לכהן לפני תום
(א)
תקופת כהונתו, בהתקיים, לגבי כל אחד מהם אחד מאלה,
לפי העניין:
הוא התפטר במסירת כתב התפטרות לשר;
)1(
הוא הורשע בעבירה שמפאת מהותה, חומרתה
)2(
או נסיבותיה אין הוא ראוי לשמש חבר ועדת אימוץ
או משקיף, לפי העניין;
התקיימה אחת הנסיבות הפוסלות אותו
)3(
;מלהתמנות כחבר ועדת האימוץ או משקיף, לפי העניין
הוא חדל לייצג את הגוף שמינה אותו כמייצגו
)4(
.בוועדת האימוץ
הוגש כתב אישום נגד חבר ועדת האימוץ או נגד
(ב)
משקיף, בשל עבירה שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה
סבור השר כי אין הוא ראוי לכהן כחבר הוועדה או כמשקיף,
לפי העניין, רשאי השר להשעותו מכהונתו עד לסיום ההליך
בעניינו ולמנות לו ממלא מקום למשך תקופת ההשעיה.
ז המוצע קובע את הנסיבות שבהן 8 או משקיף, וסעיף
ח 8 רשאי השר להעביר חבר או משקיף מכהונתו. סעיף
המוצע קובע כי תוקף פעולותיה של הוועדה לא ייפגע
מחמת שהתפנה מקומו של חבר או משקיף או מחמת
.366 'ס"ח התשנ"ה, עמ
4
ד ב ר י ה ס ב ר
11.6.2013 ,, ג' בתמוז התשע"ג768 - הצעות חוק הממשלה
593
העברה מכהונה
ז.8
השר רשאי להעביר חבר ועדת אימוץ שמונה או משקיף
מכהונתו, לפני תום תקופת כהונתו ולמנות חבר או משקיף
במקומו אם מתקיים אחד מאלה:
נבצר ממנו דרך קבע למלא את תפקידו;
)1(
נעדר משלוש ישיבות רצופות של ועדת האימוץ או
)2(
מחמש ישיבות בתקופה של שנה אחת; חבר או משקיף
שהועבר מכהונתו משום שנעדר כאמור, רשאי השר לשוב
ולמנותו, מטעמים שיירשמו תוך ציון העובדה שהוא מתמנה
אף שהועבר מכהונתו כאמור.
תוקף פעולות
ח.8
קיום ועדת האימוץ, סמכויותיה ותוקף החלטותיה לא ייפגעו
מחמת שהתפנה מקומו של חבר ועדת האימוץ או משקיף, או
מחמת ליקוי במינויו או בהמשך כהונתו, ובלבד שרוב חברי
ועדת האימוץ מכהנים כדין.
תחולת חוקים
ט.8
דין חבר ועדת האימוץ ומשקיף שאינם עובדי המדינה כדין
עובד המדינה, לעניין חיקוקים אלה:
;51979-חוק שירות הציבור (מתנות), התש""ם
)1(
, לעניין ההוראות הנוגעות61977-חוק העונשין, התשל"ז
)2(
;לעובדי הציבור
-חוק שירות הציבור (הגבלות לאחר פרישה), התשכ"ט
)3(
;71969
.81971-פקודת הראיות [נוסח חדש], התשל"א
)4(
גמול
י.8
חבר ועדת האימוץ או משקיף לא יקבל שכר בעד
(א)
כהונתו.
חבר ועדת האימוץ שאינו עובד המדינה, עובד גוף
(ב)
מתוקצב או עובד בגוף שאותו הוא מייצג בוועדת האימוץ,
זכאי לקבל גמול מהמשרד בעבור השתתפות בישיבות ועדת
האימוץ, ובלבד שאינו זכאי לקבל תמורה בעבור ההשתתפות
ממקור אחר.
חבר ועדת האימוץ שאינו זכאי לגמול לפי הוראות סעיף
(ג)
קטן (ב) זכאי לקבל מהמשרד החזר הוצאות שהוציא לצורך
ההשתתפות בישיבות ועדת האימוץ, ובלבד שאינו זכאי לקבל
החזר הוצאות ממקור אחר.
העברה מכהונה
ז.8
השר רשאי להעביר חבר ועדת אימוץ שמונה או משקיף
מכהונתו, לפני תום תקופת כהונתו ולמנות חבר או משקיף
במקומו אם מתקיים אחד מאלה:
נבצר ממנו דרך קבע למלא את תפקידו;
)1(
נעדר משלוש ישיבות רצופות של ועדת האימוץ או
)2(
מחמש ישיבות בתקופה של שנה אחת; חבר או משקיף
שהועבר מכהונתו משום שנעדר כאמור, רשאי השר לשוב
ולמנותו, מטעמים שיירשמו תוך ציון העובדה שהוא מתמנה
אף שהועבר מכהונתו כאמור.
תוקף פעולות
ח.8
קיום ועדת האימוץ, סמכויותיה ותוקף החלטותיה לא ייפגעו
מחמת שהתפנה מקומו של חבר ועדת האימוץ או משקיף, או
מחמת ליקוי במינויו או בהמשך כהונתו, ובלבד שרוב חברי
ועדת האימוץ מכהנים כדין.
תחולת חוקים
ט.8
דין חבר ועדת האימוץ ומשקיף שאינם עובדי המדינה כדין
עובד המדינה, לעניין חיקוקים אלה:
;51979-חוק שירות הציבור (מתנות), התש""ם
)1(
, לעניין ההוראות הנוגעות61977-חוק העונשין, התשל"ז
)2(
;לעובדי הציבור
-חוק שירות הציבור (הגבלות לאחר פרישה), התשכ"ט
)3(
;71969
.81971-פקודת הראיות [נוסח חדש], התשל"א
)4(
גמול
י.8
חבר ועדת האימוץ או משקיף לא יקבל שכר בעד
(א)
כהונתו.
חבר ועדת האימוץ שאינו עובד המדינה, עובד גוף
(ב)
מתוקצב או עובד בגוף שאותו הוא מייצג בוועדת האימוץ,
זכאי לקבל גמול מהמשרד בעבור השתתפות בישיבות ועדת
האימוץ, ובלבד שאינו זכאי לקבל תמורה בעבור ההשתתפות
ממקור אחר.
חבר ועדת האימוץ שאינו זכאי לגמול לפי הוראות סעיף
(ג)
קטן (ב) זכאי לקבל מהמשרד החזר הוצאות שהוציא לצורך
ההשתתפות בישיבות ועדת האימוץ, ובלבד שאינו זכאי לקבל
החזר הוצאות ממקור אחר.
ליקוי במינויו או בהמשך כהונתו, ובלבד שרוב חברי
ט המוצע קובע כי דין חבר 8 הוועדה מכהנים כדין. סעיף
ועדת האימוץ ומשקיף שאינם עובדי המדינה כדין עובדי
חוק שירות הציבור - המדינה לעניין ארבעה חיקוקים והם
(מתנות), חוק העונשין לעניין ההוראות הנוגעות לעובדי
ציבור, חוק שירות הציבור (הגבלות לאחר פרישה), ופקודת
י קובע כי חבר ועדת האימוץ לא יקבל שכר 8 הראיות. סעיף
בעד כהונתו בוועדה, אך חבר ועדת האימוץ שאינו עובד
.2 'ס"ח התש"ם, עמ
5
.226 'ס"ח התשל"ז, עמ
6
.144 'ס"ח התשכ"ט, עמ
7
.421 ', עמ18 דיני מדינת ישראל, נוסח חדש
8
ד ב ר י ה ס ב ר
11.6.2013 ,, ג' בתמוז התשע"ג768 - הצעות חוק הממשלה
594
שר האוצר, בהתייעצות עם השר, יקבע כללים ותנאים
(ד)
שלפיהם ישולם גמול והחזר הוצאות לפי סעיף זה לחברי
ועדת האימוץ ואת שיעוריהם.
- "בסעיף זה, "עובד המדינה" ו"עובד גוף מתוקצב
(ה)
.";91985- לחוק יסודות התקציב, התשמ"ה32 כהגדרתם בסעיף
) יבוא:1, אחרי סעיף קטן (א9 בסעיף
)8(
)2"(א
)1(
:עוסק יודיע בלא דיחוי לממונה בהתקיים אחד או יותר מאלה
נודע לעוסק כי מצרך שייבא, ייצר, מכר, תחזק או השתמש בו
(א)
בתהליכי עבודה, לא עומד בדרישות התקן הרשמי החל על המצרך,
או שקיימת הסתברות לאי–עמידתו של המצרך כאמור בדרישות
התקן הרשמי החל עליו; אין בהוראת סעיף זה כדי לגרוע מחובתו
של עוסק לעניין התאמת המצרך לתקן רשמי לפי הוראות סעיף
);1קטן(א) או (א
נודע לעוסק על כל פגיעה שנגרמה לשלומו, בריאותו או
(ב)
בטיחותו של אדם, או לאיכות הסביבה, בשל מצרך שייצר, מכר,
ייבא, תחזק או השתמש בו בתהליכי עבודה וחלים על המצרך
כאמור דרישות תקן רשמי, או נודע לעוסק על פגיעה כאמור אשר
עלולה להיגרם בשל מצרך כאמור ואשר חלים עליו דרישות תקן
רשמי.
)2(
בהודעה לממונה לפי הוראות סעיף קטן (א), יודיע עוסק לממונה גם
על הפעולות שנקט, ככל שנקט, למניעת השימוש במצרך או מניעת
יבואו, ייצורו, מכירתו, תחזוקתו, אחסנתו או מניעת השימוש בו
בתהליכי העבודה, לפי העניין.
)3(
עוסק ישמור תלונות שהתקבלו אצלו ביחס לסיכונים שנגרמו, או
שעלולים להיגרם, לשלומו, בריאותו או בטיחותו של אדם ממצרך
שייצר, מכר, ייבא, תחזק או השתמש בו בתהליכי עבודה, ובלבד
שחל עליו תקן רשמי; עוסק ישמור רשומות של תלונות שהתקבלו
כאמור כל עוד המצרך האמור נמכר או מוצג למכירה, בין על ידו
ובין על ידי מי שהוא שיווק לו את המצרך ולתקופה של שבע שנים
לפחות מיום הפסקת מכירתו או הצגתו למכירה כאמור.";
המדינה, עובד גוף מתוקצב או עובד בגוף שאותו הוא
מייצג זכאי לקבל גמול בעבור השתתפות בישיבות הוועדה
אם הוא אינו זכאי לקבל תמורה בעבור ההשתתפות ממקור
אחר. עוד נקבע כי חבר ועדת האימוץ שאינו זכאי לגמול
זכאי לקבל החזר הוצאות.
) 8( לפסקה
) מוצע לקבוע את אחריותו של עוסק לגבי 2(א9 בסעיף
- שלושה מקרים כלהלן: כי עוסק
(א) יודיע לממונה בלא דיחוי בהתקיים אחד או יותר
) של סעיף 2( ) עד1( מהמקרים המפורטים בסעיפי המשנה
קטן (א) המוצע. בהתאם לאמור יודיע עוסק לממונה על
מצרך שנודע שלא עומד בדרישות תקן רשמי או שקיימת
הסתברות כזאת. כמו כן, כאשר נודע לעוסק על פגיעה
שנגרמה לשלומו, לבריאותו או לבטיחותו של אדם או
לאיכות הסביבה בשל מצרך שחלות עליו דרישות תקן
רשמי או על פגיעה כאמור אשר עלולה להתרחש;
(ב) יודיע בהודעה האמורה על פעולות שנקט למניעת
השימוש במצרך או מניעת הפעולות של עוסק בסעיף
קטן (ג) מוצע לקבוע את חובתו של עוסק לשמור רשומות
של תלונות שהתקבלו ביחס לסיכונים שנגרמו או עלולים
להיגרם לאדם ממצרך ובלבד שחל על המצרך גם תקן
.60 'ס"ח התשמ"ה, עמ
9
ד ב ר י ה ס ב ר
11.6.2013 ,, ג' בתמוז התשע"ג768 - הצעות חוק הממשלה
595
: יבוא10 לפני סעיף
)9(
;""פרק ה': ביקורת והבטחת השמירה על תקן רשמי
- 10 ) בסעיף10(
;"בסעיף קטן (א), אחרי "בקורת" יבוא "ולקיים פיקוח
(א)
אחרי סעיף קטן (א) יבוא:
(ב)
) הממונה רשאי למנות מפקחים מקרב עובדי המשרד או מפקחים 1"(א
מקרב עובדי המדינה שאינם עובדי המשרד, שיהיו נתונות להם הסמכויות
לביצוע פיקוח לפי סעיף קטן (ב), כולן או חלקן, לשם קיום פיקוח לפי חוק
זה; הודעה על מינוי מפקח לפי סעיף זה תפורסם ברשומות.";
- )בסעיף קטן (ב
(ג)
ברישה, במקום "בעריכת בקורת" יבוא "בקיום פיקוח" ובמקום "וכל
)1(
;"אדם שהוסמך לכך על ידי הממונה" יבוא "ומפקח
תימחק;- "23-19 ), הסיפה החל במילים "הוראות הסעיפים1( בפסקה
)2(
:) יבוא5( ) עד3( במקום פסקאות
)3(
) לדרוש מכל אדם למסור לו את שמו ומענו ולהציג לפניו3("
;תעודת זהות או תעודה רשמית אחרת המזהה אותו
לדרוש מכל אדם הנוגע בדבר, לרבות מעוסק, להציג לפניו כל
)4(
מידע או מסמך שיש בהם כדי להבטיח את ביצוען של ההוראות לפי
חוק זה או להקל על ביצוען; הממונה יהיה רשאי לדרוש גם מידע או
)(א), ובלבד 2(א9 מסמך אף אם לא הודיע לו עוסק לפי הוראת סעיף
- שנוכח כי קיים טעם לדרישת המידע הנוסף כאמור; לעניין זה
לרבות תעודות או פלט כהגדרתו בחוק המחשבים; - ""מסמך
לרבות כל מידע הנוגע לתקן החל על מצרך או בדבר - ""מידע
ייבואו, ייצורו או מכירתו של המצרך או בדבר מאפייני המצרך
ותכולתו, דרכי ייצורו, הוראות בדבר השימוש בו, תוצאות
בדיקות שנערכו לגבי המצרך והמסקנות לגביו, מידע בדבר
הפצתו או מכירתו, וזהות הצרכנים שרכשו אותו, או רשומות
)(ג); 2(א9 של תלונות שהתקבלו לגביו כאמור בהוראת סעיף
לחוק הגנת הפרטיות.";7 למעט מידע כהגדרתו בסעיף
: יבוא10 לפני סעיף
)9(
;""פרק ה': ביקורת והבטחת השמירה על תקן רשמי
- 10 ) בסעיף10(
;"בסעיף קטן (א), אחרי "בקורת" יבוא "ולקיים פיקוח
(א)
אחרי סעיף קטן (א) יבוא:
(ב)
) הממונה רשאי למנות מפקחים מקרב עובדי המשרד או מפקחים 1"(א
מקרב עובדי המדינה שאינם עובדי המשרד, שיהיו נתונות להם הסמכויות
לביצוע פיקוח לפי סעיף קטן (ב), כולן או חלקן, לשם קיום פיקוח לפי חוק
זה; הודעה על מינוי מפקח לפי סעיף זה תפורסם ברשומות.";
- )בסעיף קטן (ב
(ג)
ברישה, במקום "בעריכת בקורת" יבוא "בקיום פיקוח" ובמקום "וכל
)1(
;"אדם שהוסמך לכך על ידי הממונה" יבוא "ומפקח
תימחק;- "23-19 ), הסיפה החל במילים "הוראות הסעיפים1( בפסקה
)2(
:) יבוא5( ) עד3( במקום פסקאות
)3(
) לדרוש מכל אדם למסור לו את שמו ומענו ולהציג לפניו3("
;תעודת זהות או תעודה רשמית אחרת המזהה אותו
לדרוש מכל אדם הנוגע בדבר, לרבות מעוסק, להציג לפניו כל
)4(
מידע או מסמך שיש בהם כדי להבטיח את ביצוען של ההוראות לפי
חוק זה או להקל על ביצוען; הממונה יהיה רשאי לדרוש גם מידע או
)(א), ובלבד 2(א9 מסמך אף אם לא הודיע לו עוסק לפי הוראת סעיף
- שנוכח כי קיים טעם לדרישת המידע הנוסף כאמור; לעניין זה
לרבות תעודות או פלט כהגדרתו בחוק המחשבים; - ""מסמך
לרבות כל מידע הנוגע לתקן החל על מצרך או בדבר - ""מידע
ייבואו, ייצורו או מכירתו של המצרך או בדבר מאפייני המצרך
ותכולתו, דרכי ייצורו, הוראות בדבר השימוש בו, תוצאות
בדיקות שנערכו לגבי המצרך והמסקנות לגביו, מידע בדבר
הפצתו או מכירתו, וזהות הצרכנים שרכשו אותו, או רשומות
)(ג); 2(א9 של תלונות שהתקבלו לגביו כאמור בהוראת סעיף
לחוק הגנת הפרטיות.";7 למעט מידע כהגדרתו בסעיף
רשמי. כדי לתחום את משך הזמן בדבר חובתו של עוסק
לשמור רשומות של תלונות כאמור;
(ג) ישמור תלונות שהתקבלו לגבי מצרך, כל עוד המצרך
האמור נמכר או מוצג למכירה בין על ידיו ובין על ידי מי
שהוא שיווק לו את המצרך ולתקופה של שבע שנים לפחות
מיום הפסקת מכירתו או הצגתו למכירה כאמור.
)10( לפסקה
קובע את סמכותו של הממונה על התקינה 10 סעיף
לערוך ביקורות כדי לבדוק אם ממלאים אחרי הוראות
החוק. סעיף קטן (ב) מעגן את סמכותו של הממונה גם
ולהבהיר 10 להסמיך אדם לשם כך. מוצע לתקן את סעיף
בו כי יש לקיים ביקורת ופיקוח על קיום הוראות החוק.
מוצע לקבוע בסעיף קטן (א) את הסמכות המפורשת של
הממונה גם לפקח על קיום הוראות החוק ולמנות מפקחים
מקרב עובדי משרדו או מקרב עובדי המדינה שאינם מקרב
עובדי משרדו וזאת במקום ההסדר שהיה קבוע עד כה
בדבר ביקורת באמצעות הסמכה שנתן הממונה
לאדם וביניהם לעובדי משרד ממשלתי אחר שהמצרך
(ב) לחוק. 10 נמצא בתחום אחריותם כאמור בסעיף
ד ב ר י ה ס ב ר
11.6.2013 ,, ג' בתמוז התשע"ג768 - הצעות חוק הממשלה
596
:אחרי סעיף קטן (ב) יבוא
(ד)
)1"(ב
התעורר חשד לביצוע עבירה לפי הוראות חוק זה, רשאי הממונה
- או מפקח
לחקור כל אדם הקשור לעבירה כאמור או שעשויות להיות
)1(
לו ידיעות הנוגעות לעבירה כאמור; על חקירה לפי פסקה זו יחולו
, 10) לפקודת הפרוצדורה הפלילית (עדות3– ו2 הוראות סעיפים
בשינויים המחויבים;
לתפוס כל חפץ הקשור לעבירה כאמור; על תפיסה לפי פסקה
)2(
זו יחולו הוראות הפרק הרביעי לפקודת סדר הדין הפלילי [מעצר
פקודת המעצר - (בסעיף זה111969-וחיפוש] [נוסח חדש], התשכ"ט
וחיפוש), בשינויים המחויבים;
לפקודת מעצר 23 לבקש מבית המשפט צו חיפוש לפי סעיף
)3(
וחיפוש, ולבצעו; על חיפוש לפי פסקה זו יחולו הוראות סעיפים
לפקודת מעצר וחיפוש, בשינויים המחויבים. 45– ו28 עד26 ,)1()(א24
)2(ב
מפקח לא יעשה שימוש בסמכויות הנתונות לו אלא בעת מילוי
תפקידו ובהתקיים כל אלה:
הוא עונד באופן גלוי תג המזהה אותו ואת תפקידו
)1(
,ולובש מדי מפקח, בצבע ובצורה שהורה הממונה לעניין זה
ובלבד שהמדים כאמור אינם נחזים להיות מדי משטרה;
יש בידו תעודה החתומה בידי הממונה, המעידה על
)2(
;תפקידו ועל סמכויותיו שאותה הוא יציג לפי דרישה
הוא קיבל הכשרה מתאימה בתחום הסמכויות שיהיו
)3(
), כפי שקבע הממונה באישור1(ב) ו–(ב10 נתונות לו לפי סעיף
השר, בהתייעצות עם השר לביטחון הפנים;
הוא עומד בתנאי כשירות נוספים כפי שהורה השר,
)4(
;".בהתייעצות עם השר לביטחון הפנים
בטל; - )סעיף קטן (ג
(ה)
(ב) ו–(ג) לחוק, בין השאר, 10 מוצע לתקן את סעיף
) החל במילים 1( (ב), פסקה10 למחוק את הסיפה בסעיף
) בסעיף 5( ) עד3( וכן למחוק את פסקאות23 עד19 סעיפים
(ג) לחוק ובמקומם 10 (ב) לחוק לרבות מחיקת סעיף10
לקבוע הסדר סמכויות פיקוח בהתאם לדין הרלוונטי
כיום לסמכויות פיקוח במישור הפלילי והמינהלי. כך את
הסמכות של הממונה או מפקח, לדרוש מאדם למסור לו
את שמו ומענו ולהציג לפניו תעודת זהות או תעודה מזהה,
להציג כל מידע או מסמך שיש בהם כדי להבטיח את
ביצוען של הוראות חוק התקנים או להקל על ביצוען לרבות
)(א) המוצע כאשר מצא 2(א9 מידע בדבר הנדרש לפי סעיף
כי קיים טעם לדרישת המידע כאמור.
) ולייחד 1מוצע להוסיף אחרי סעיף קטן (ב) את סעיף (ב
באופן נפרד את הסמכויות הפליליות הנתונות לממונה
ומפקח שמונה על ידו מהסמכויות המינהליות שנקבעו
) כי בעריכת 3()1(ב). כך מוצע לקבוע בפסקה (ב10 בסעיף
45– ו28 עד26 ,24 פיקוח תינתן גם הסמכות לפי סעיפים
לפקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) [נוסח חדש],
, ובשינויים המחויבים וזאת כדי לתת 1969-התשכ"ט
לממונה ולמפקח שמינה את הסמכויות הנתונות על פי
דין לבצע את הפיקוח ולאכוף את הוראות חוק התקנים כפי
שקיימים בהסדרי חקיקה אחרים והרלוונטיים לעת הזאת.
עוד מוצע לקבוע בסעיף את הסמכות לתפיסת חפץ ואת
הזכות לבקש מבית המשפט צו חיפוש.
) אשר יתווה 2עוד מוצע להוסיף את סעיף קטן (ב
) 1(ב) ו–(ב10 מערכת כללים מסודרת להפעלת סעיפים
בביצוע פיקוח, ולפיו מפקח שמונה על ידו הממונה
תחול עליו חובת הזדהות באמצעות ענידה באופן גלוי
.467 ), (א439 )חוקי א"י, כרך א', עמ' (ע
10
.284 ', עמ12 דיני מדינת ישראל, נוסח חדש
11
ד ב ר י ה ס ב ר
11.6.2013 ,, ג' בתמוז התשע"ג768 - הצעות חוק הממשלה
597
: יבוא10 ) אחרי סעיף11(
"הודעה בדבר
מסוכנות מצרך
א.10
:הממונה יהיה רשאי לעשות כל אחד מאלה
להורות לעוסק להודיע או לפרסם, לכל אדם הנוגע
)1(
בדבר, כי מצרך או תהליך עבודה אינו מתאים לדרישות
תקן רשמי החלים עליו, וכי המצרך או תהליך העבודה
מסוכן לשלומו, בריאותו או בטיחותו של אדם או לאיכות
הסביבה, או שקיימת הסתברות למסוכנות כאמור; ההודעה
תהיה באופן שיורה עליה הממונה; הממונה לא יורה לעוסק
להודיע כאמור, אלא לאחר שנתן לו הזדמנות סבירה לטעון
את טענותיו;
להודיע או לפרסם הודעה מטעמו אם נוכח כי העוסק
)2(
), או שסבר1( סירב להודיע, באופן שהורה עליו כאמור בפסקה
כי קיים חשש מיידי לשלומו, בריאותו או בטיחותו של אדם
- או לאיכות הסביבה, ורשאי הוא
להודיע או לפרסם הודעה מטעמו גם בלא שנתן
(א)
לעוסק הזדמנות סבירה לטעון את טענותיו, ובלבד
שהזדמנות כאמור תינתן לעוסק בהקדם האפשרי לאחר
מכן;
לחייב את העוסק בהוצאות ההודעה או הפרסום,
(ב)
כולן או חלקן; על הטלת הוצאות הפרסום כאמור תחול
;12)פקודת המסים (גבייה
להודיע לכל אדם או לפרסם הודעה מטעמו על ממצאי
)3(
בדיקות שערך בהתאם לסמכותו לפי חוק זה, אם נוכח כי
נגרמה פגיעה לשלומו, בריאותו או בטיחותו של אדם או
לאיכות הסביבה, או קיימת הסתברות שתיגרם פגיעה כאמור
ובלבד שנתן לעוסק הזדמנות סבירה לטעון את טענותיו טרם
מתן ההודעה או הפרסום כאמור; סבר הממונה כי קיים חשש
מיידי לשלומו, בריאותו או בטיחותו של אדם או לאיכות
הסביבה, רשאי הוא לפרסם כאמור בלי שנתן לו הזדמנות
לטעון את טענותיו כאמור ובלבד שהזדמנות כאמור תינתן
לעוסק בהקדם האפשרי לאחר מכן.
: יבוא10 ) אחרי סעיף11(
"הודעה בדבר
מסוכנות מצרך
א.10
:הממונה יהיה רשאי לעשות כל אחד מאלה
להורות לעוסק להודיע או לפרסם, לכל אדם הנוגע
)1(
בדבר, כי מצרך או תהליך עבודה אינו מתאים לדרישות
תקן רשמי החלים עליו, וכי המצרך או תהליך העבודה
מסוכן לשלומו, בריאותו או בטיחותו של אדם או לאיכות
הסביבה, או שקיימת הסתברות למסוכנות כאמור; ההודעה
תהיה באופן שיורה עליה הממונה; הממונה לא יורה לעוסק
להודיע כאמור, אלא לאחר שנתן לו הזדמנות סבירה לטעון
את טענותיו;
להודיע או לפרסם הודעה מטעמו אם נוכח כי העוסק
)2(
), או שסבר1( סירב להודיע, באופן שהורה עליו כאמור בפסקה
כי קיים חשש מיידי לשלומו, בריאותו או בטיחותו של אדם
- או לאיכות הסביבה, ורשאי הוא
להודיע או לפרסם הודעה מטעמו גם בלא שנתן
(א)
לעוסק הזדמנות סבירה לטעון את טענותיו, ובלבד
שהזדמנות כאמור תינתן לעוסק בהקדם האפשרי לאחר
מכן;
לחייב את העוסק בהוצאות ההודעה או הפרסום,
(ב)
כולן או חלקן; על הטלת הוצאות הפרסום כאמור תחול
;12)פקודת המסים (גבייה
להודיע לכל אדם או לפרסם הודעה מטעמו על ממצאי
)3(
בדיקות שערך בהתאם לסמכותו לפי חוק זה, אם נוכח כי
נגרמה פגיעה לשלומו, בריאותו או בטיחותו של אדם או
לאיכות הסביבה, או קיימת הסתברות שתיגרם פגיעה כאמור
ובלבד שנתן לעוסק הזדמנות סבירה לטעון את טענותיו טרם
מתן ההודעה או הפרסום כאמור; סבר הממונה כי קיים חשש
מיידי לשלומו, בריאותו או בטיחותו של אדם או לאיכות
הסביבה, רשאי הוא לפרסם כאמור בלי שנתן לו הזדמנות
לטעון את טענותיו כאמור ובלבד שהזדמנות כאמור תינתן
לעוסק בהקדם האפשרי לאחר מכן.
תג מזהה ותעודה החתומה בידי הממונה המעידה על
התעודה), - תפקיד וסמכויות שתוצג לפי דרישה (להלן
ולבישת מדים.
) 11( לפסקה
א לחוק בדבר סמכותו של 10 מוצע להוסיף את סעיף
הממונה להורות לעוסק להודיע בהודעה על מסוכנות
של מצרך וזאת כדי לאפשר לממונה להגביר את מודעות
הציבור למצרכים שקיימת בהם סכנה או עלולה להתקיים
בהם סכנה בשל אי–התאמתם לדרישות תקן רשמי, או
לפרסם הודעה מטעמו במקרה של שהעוסק סירב. כך
) את סמכותו של הממונה להורות 1( מוצע לקבוע בפסקה
לעוסק להודיע לכל אדם כי מצרך או תהליך עבודה אינו
מתאים לדרישות תקן רשמי החל עליו, הוא מסוכן לשלומו,
בריאותו או בטיחותו של אדם או לאיכות הסביבה או
שקיימת הסתברות למסוכנות כאמור. עוד מוצע לקבוע
) את הסמכות של הממונה לפרסם הודעה בדבר 2( בפסקה
מסוכנות של מצרך או תהליך עבודה, במקרה שהעוסק
סירב לפרסם הודעה מטעמו וכפי שהורה לו הממונה לפי
) או שסבר הממונה כי קיים חשש מיידי המצריך 1( פסקה
את פרסומו. עוד מוצע לקבוע את סמכותו של הממונה
לחייב בהוצאות הפרסום, כולן או חלקן, את העוסק שסירב
.1399 ), (א1374 ) חוקי א"י, כרך ב', עמ' (ע
12
ד ב ר י ה ס ב ר
11.6.2013 ,, ג' בתמוז התשע"ג768 - הצעות חוק הממשלה
598
הודעה על הפסקת
פעולות עוסק
והשמדה
ב.10
הממונה רשאי להורות לעוסק, בהודעה בכתב, להפסיק
(א)
לייצר מצרך או להפסיק את מכירתו או את הצגתו לצורך מכירתו,
אם מצא שאינו מתאים לדרישות תקן רשמי החל על המצרך, וכן
להורות על איסופו של המצרך למקום שקבע, החזרתו לעוסק
שממנו קיבל את המצרך והכול באופן שיורה ולאחר שנתן לעוסק
הזדמנות סבירה, בנסיבות העניין, לטעון את טענותיו.
סבר הממונה כי קיים חשש לשלומו, בריאותו או בטיחותו
(ב)
של אדם, או לאיכות הסביבה, או עלול להתקיים חשש כאמור,
בשל מצרך שאינו מתאים לדרישות תקן רשמי החל עליו ואין
במתן הוראות לעוסק כאמור בסעיף קטן (א) כדי למנוע את
החשש כאמור, יהיה רשאי הממונה להורות לעוסק גם להשמיד
את המצרך, והכול באופן שיורה בהודעה, ולאחר שנתן לעוסק
הזדמנות סבירה, בנסיבות העניין, לטעון את טענותיו.
סבר הממונה כי קיים חשש מיידי לשלומו, בריאותו או
(ג)
בטיחותו של אדם, או לאיכות הסביבה, או עלול להתקיים חשש
כאמור, יהיה רשאי הממונה להורות לעוסק, בצו, לפי סעיף קטן
(א) או (ב) בלי שנתן לו הזדמנות לטעון את טענותיו, ובלבד
שהזדמנות כאמור תינתן לעוסק בהקדם האפשרי לאחר מכן.";
(ד) יבוא:10 ) אחרי סעיף12(
;""פרק ו': תו תקן
א יבוא:11 ) אחרי סעיף13(
;""פרק ז': "תעודות בדיקה להתאמה לתקן ובדיקת מצרכים
- ג12 ) בסעיף14(
- )בסעיף קטן (ב
(א)
במקום "הועד הפועל" יבוא "המכון";
)1(
לפרסם הודעה. נוסף על כך מוצע בסעיף לאפשר לממונה
לפרסם ממצאי בדיקות שערך בהתאם לסמכותו הקבועה
בחוק. מרבית האכיפה של הממונה מסתמכת על ממצאי
נטילות ובדיקות שהוא עורך בדבר התאמת מצרכים או
תהליכי עבודה לדרישות התקן הרשמי החל עליו. מתן
האפשרות לפרסם ממצאי בדיקות במגבלות של מתן זכות
טיעון כקבוע בסעיף המוצע, תגביר מצד אחד את מודעות
הציבור לסכנה הגלומה בשימוש ואף תמנע סכנה או
תתריע על סכנה שכבר קרתה, ומצד שני תיתן כלי בידי
הממונה לאכוף את הוראות חוק התקנים תוך שמירה על
כללי מינהל תקין והמשפט המינהלי.
ב בדבר סמכותו של 10 עוד מוצע להוסיף את סעיף
הממונה להורות לעוסק להפסיק לייצר או למכור מצרך,
או להפסיק להציג אותו למכירה משום שאינו מתאים
לדרישות תקן רשמי החל עליו. הפסקת הייצור או המכירה
כאמור, חיונית להבטחת שלומו ובטיחותו של אדם או
להבטחת איכות הסביבה ובעיקר במקום ששאר הסמכויות
שניתנו לממונה לביצוע ביקורת לפי חוק זה לא מנעו את
הסכנה. עוד מוצע בסעיף זה לאפשר לממונה להורות על
איסופו של המצרך למקום שקבע, להורות על החזרתו
היזומה לעוסק או על השמדתו והכול באופן שיקבע ולאחר
שנתן לעוסק את זכות הטיעון.
) 14( לפסקה
ג(ב) ולקבוע כי השכר שישולם 12 מוצע לתקן את סעיף
למכון התקנים בעד השירותים שהוא נותן ישולם בהתאם
למחירון. ואולם השכר שישולם בהתאם למחירון בדבר
בדיקת התאמת מצרך לתקן רשמי ייקבע על ידי השר.
עוד מוצע לקבוע הוראת מעבר לתיקון סעיף זה ולפיה
שכר שקבע הוועד הפועל של מכון התקנים באישור
השר בדבר בדיקת התאמת המצרך לתקן רשמי ערב יום
התחילה יעמוד בתוקפו שנה מיום תחילתו של חוק זה.
נוסף על כך מוצע בשם זכות הציבור למידע לקבוע את
חובת המשרד ומכון התקנים לפרסם באתר האינטרנט של
ד ב ר י ה ס ב ר
11.6.2013 ,, ג' בתמוז התשע"ג768 - הצעות חוק הממשלה
599
במקום "שר התעשיה, המסחר והתיירות" יבוא "שר הכלכלה; למעט
)2(
השכר בהתאם למחירון בדבר בדיקת התאמת מצרך לתקן רשמי שיקבע
השר; לא יקבע השר את המחירון בדבר התאמת המצרך לתקן רשמי, אלא
לאחר שנתן למכון הזדמנות סבירה להגיש את טיעוניו ביחס לקביעת
המחירון";
אחרי סעיף קטן (ג) יבוא:
(ב)
"(ד) שכר שקבע המכון באישור השר בדבר בדיקת התאמת מצרך לתקן
רשמי ערב יום תחילתו של פרק ב' לחוק לשינוי סדרי עדיפויות לאומיים
2013-), התשע"ג2014– ו2013 (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנים
יום התחילה), יעמוד בתוקפו עד תום שנה מיום התחילה.";- (להלן
ג יבוא:12 ) אחרי סעיף15(
;""פרק ח': איסורים ופטורים
יבוא:16 ) אחרי סעיף16(
"פרק ט': אמצעי אכיפה מינהליים
סימן א': הטלת עיצום כספי
עיצום כספי
א.16
,הפר עוסק הוראה מההוראות לפי חוק זה, כמפורט להלן
(א)
רשאי הממונה להטיל עליו עיצום כספי לפי הוראות פרק זה
בסכום - שקלים חדשים, ואם הוא תאגיד10,000 בסכום של
שקלים חדשים:25,000 של
מייצר, מוכר, מייבא או מייצא מצרך שלא עומד
)1(
,בדרישות תקן רשמי, למעט דרישות בדבר סימון המצרך
או משתמש במצרך כאמור בכל עבודה שהיא, או
מבצע עבודה שהכללים הטכניים של תהליכיה לא
עומדים בדרישות תקן רשמי, בניגוד להוראות סעיף
(א); 9
מתחזק, מתקין או מפעיל מצרך שלא בהתאם
)2(
לדרישות שחלות לגביו בתקן הרשמי, למעט דרישות
); 1(א9 בדבר סימון המצרך, בניגוד להוראות סעיף
במקום "שר התעשיה, המסחר והתיירות" יבוא "שר הכלכלה; למעט
)2(
השכר בהתאם למחירון בדבר בדיקת התאמת מצרך לתקן רשמי שיקבע
השר; לא יקבע השר את המחירון בדבר התאמת המצרך לתקן רשמי, אלא
לאחר שנתן למכון הזדמנות סבירה להגיש את טיעוניו ביחס לקביעת
המחירון";
אחרי סעיף קטן (ג) יבוא:
(ב)
"(ד) שכר שקבע המכון באישור השר בדבר בדיקת התאמת מצרך לתקן
רשמי ערב יום תחילתו של פרק ב' לחוק לשינוי סדרי עדיפויות לאומיים
2013-), התשע"ג2014– ו2013 (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנים
יום התחילה), יעמוד בתוקפו עד תום שנה מיום התחילה.";- (להלן
ג יבוא:12 ) אחרי סעיף15(
;""פרק ח': איסורים ופטורים
יבוא:16 ) אחרי סעיף16(
"פרק ט': אמצעי אכיפה מינהליים
סימן א': הטלת עיצום כספי
עיצום כספי
א.16
,הפר עוסק הוראה מההוראות לפי חוק זה, כמפורט להלן
(א)
רשאי הממונה להטיל עליו עיצום כספי לפי הוראות פרק זה
בסכום - שקלים חדשים, ואם הוא תאגיד10,000 בסכום של
שקלים חדשים:25,000 של
מייצר, מוכר, מייבא או מייצא מצרך שלא עומד
)1(
,בדרישות תקן רשמי, למעט דרישות בדבר סימון המצרך
או משתמש במצרך כאמור בכל עבודה שהיא, או
מבצע עבודה שהכללים הטכניים של תהליכיה לא
עומדים בדרישות תקן רשמי, בניגוד להוראות סעיף
(א); 9
מתחזק, מתקין או מפעיל מצרך שלא בהתאם
)2(
לדרישות שחלות לגביו בתקן הרשמי, למעט דרישות
); 1(א9 בדבר סימון המצרך, בניגוד להוראות סעיף
המשרד והמכון את המחירון נוסף על החובה הקבועה
כיום להעמיד את המחירון לעיון הציבור במשרדי המכון
והממונה על התקינה.
)16( לפסקה
מוצע להוסיף לסמכות הממונה על התקינה גם
אמצעי אכיפה מינהליים מלבד צו מינהלי. לפיכך, אחרי
א והכותרת "פרק 16 לחוק מוצע להוסיף את סעיף16 סעיף
ט': "אמצעי אכיפה מינהליים" ולקבוע בסימן א' את כלי
האכיפה של עיצום כספי. לפי פסקה (א) המוצעת יהיה
הממונה על התקינה רשאי להטיל על עוסק עיצום כספי
שקלים חדשים ואם 25,000 לפי הוראות פרק זה בסך
שקלים חדשים לגבי הפרה 10,000 העוסק אינו תאגיד בסך
של הוראות הקבועות בסעיף. ולפי פסקה (ב) המוצעת
יהיה רשאי הממונה להטיל על עוסק עיצום כספי בסך
10,000 שקלים חדשים ואם העוסק אינו תאגיד בסך15,000
.שקלים חדשים
הוספת סמכותו של הממונה על התקינה להטיל
עיצום כספי כאמור היא תוספת של כלי אכיפה נוסף
לסמכותו של הממונה לביצוע ביקורת על ביצוע הוראות
חוק זה, בין השאר לצד כלי אכיפה מינהלי נוסף של צו
ג לחוק. 17 מינהלי הנתון לו לפי הוראת סעיף
עיצום כספי הוא כלי אכיפה יעיל, מהיר והחשיבות
הרבה שלו היא בהיותו גם מרתיע שכן יש ביכולתו להקטין
את שכיחות ההפרות שנקבעו.
עיצום כספי לפי התיקון המוצע מוטל על הפרות שקל,
פשוט וברור להיווכח בקיומן, והטלתו אינה מחייבת בירור
עובדתי מורכב. הטלת העיצום הכספי גם נבדלת מהטלת
ד ב ר י ה ס ב ר
11.6.2013 ,, ג' בתמוז התשע"ג768 - הצעות חוק הממשלה
600
מייצר, מוכר, מייבא או מייצא מצרך שמפרט שלו
)3(
נקבע כתקן רשמי, או משתמש במצרך כאמור בכל
עבודה שהיא, בלי שניתן לו היתר לסמנו בתו תקן או
בלי שסימנו בהתאם לתנאי ההיתר, בניגוד להוראות
(ב);9 צו שניתן לפי סעיף
לא הודיע לממונה על פגיעה שנגרמה בשל מצרך,
)4(
;)2())(א2(א9 בניגוד להוראות סעיף
לא הודיע או לא פרסם הודעה מטעמו לפי
)5(
דרישת הממונה, כי מצרך או תהליך עבודה לא מתאים
להוראות תקן רשמי החל עליו, בניגוד להוראות סעיף
);1(א10
מסמן חומר או מוצר בתו תקן בלא היתר, בניגוד
)6(
.)(ג11 להוראות סעיף
הפר עוסק הוראה מההוראות לפי חוק זה, כמפורט להלן,
(ב)
רשאי הממונה להטיל עליו עיצום כספי, לפי הוראות פרק זה,
בסכום - שקלים חדשים, ואם הוא תאגיד10,000 בסכום של
שקלים חדשים: 15,000 של
מייצר, מוכר, מייבא או מייצא מצרך שלא
)1(
עומד בדרישות תקן רשמי לגבי סימון המצרך, בניגוד
(א); 9 להוראות סעיף
מתחזק, מתקין או מפעיל מצרך שלא בהתאם
)2(
לדרישות בדבר סימון המצרך שנקבעו לגביו בתקן
);1(א9 הרשמי, בניגוד להוראות סעיף
לא הודיע לממונה כי מצרך לא עומד בהוראות
)3(
;)1())(א2(א9 תקן רשמי החל עליו, בניגוד להוראות סעיף
לא שמר תלונות שהתקבלו אצלו ביחס לסיכונים
)4(
שנגרמו או שעלולים להיגרם ממצרך שחל עליו תקן
)(ג); 2(א9 רשמי, בניגוד להוראות סעיף
השתמש במילה מהמילים המוגנות כשם לעסקו
)5(
או לפעולות עסקו, בלא היתר מהשר, בניגוד להוראות
).2()(א13 סעיף
הפרה בנסיבות
מחמירות
ב.16
היה לממונה יסוד סביר להניח כי עוסק הפר הוראה
(א)
א, בנסיבות 16 מההוראות לפי חוק זה המפורטות בסעיף
מחמירות, רשאי הממונה להטיל עליו עיצום כספי לפי
הוראות פרק זה, ששיעורו פי אחד וחצי מסכום העיצום
א. 16 הכספי שניתן להטיל בשל אותה הפרה לפי סעיף
סנקציה פלילית בכך שאינה מלווה בקלון החברתי שכרוכה
בו הרשעה בפלילים ואינה גוררת אחריה רישום פלילי.
ב המוצע מוצע לקבוע את סמכותו של 16 בסעיף
הממונה להטיל עיצום כספי בסך של פי אחד וחצי מסכום
א המוצע ובמקרה של 16 העיצום הכספי שנקבע בסעיף
נסיבות מחמירות. מוצע לקבוע כי נסיבות מחמירות יהיו
כאשר ההפרה נוגעת למספר רב במיוחד של מצרכים.
לעניין זה, יקבע הממונה בנהליו מה ייחשב מספר רב
במיוחד של מצרכים לגבי סוגי המצרכים השונים ויפרסם
ג מוצע 16 את נהליו באתר האינטרנט של המשרד. בסעיף
לקבוע את ההסדר להטלת עיצום כספי על עוסק.
ד ב ר י ה ס ב ר
11.6.2013 ,, ג' בתמוז התשע"ג768 - הצעות חוק הממשלה
601
הפרה הנוגעת למספר- "בסעיף זה, "נסיבות מחמירות
(ב)
רב במיוחד של מצרכים.
הודעה על כוונת
חיוב
ג.16
היה לממונה יסוד סביר להניח כי עוסק הפר הוראה
(א)
- א (בפרק זה16 מההוראות לפי חוק זה המפורטות בסעיף
א או 16 המפר), ובכוונתו להטיל עליו עיצום כספי לפי סעיף
ב, ימסור למפר הודעה על הכוונה להטיל עליו עיצום כספי 16
.) הודעה על כוונת חיוב- (בפרק זה
בהודעה על כוונת חיוב יציין הממונה, בין השאר, את
(ב)
אלה:
המעשה), - המעשה או המחדל (בפרק זה
)1(
;המהווה את ההפרה
סכום העיצום הכספי והתקופה לתשלומו;
)2(
זכותו של המפר לטעון את טענותיו לפני הממונה
)3(
;ד16 לפי הוראות סעיף
הסמכות להוסיף על סכום העיצום הכספי בשל
)4(
,ח16 הפרה נמשכת או הפרה חוזרת לפי הוראת סעיף
והמועד שממנו יראו הפרה כהפרה נמשכת לעניין
הסעיף האמור.
זכות הטיעון
ד. 16
מפר שנמסרה לו הודעה על כוונת חיוב לפי הוראות סעיף
ג, רשאי לטעון את טענותיו, בכתב, לפני הממונה, לעניין 16
ימים30 הכוונה להטיל עליו עיצום כספי ולעניין סכומו, בתוך
ממועד מסירת ההודעה, ורשאי הממונה להאריך את התקופה
ימים.30 האמורה בתקופה נוספת שלא תעלה על
החלטת הממונה
ודרישת התשלום
ה. 16
הממונה יחליט, לאחר ששקל את הטענות שנטענו לפי
(א)
ד, אם להטיל על המפר עיצום כספי, ורשאי הוא 16 סעיף
ז. 16 להפחית את סכום העיצום הכספי לפי הוראות סעיף
- )החליט הממונה לפי הוראות סעיף קטן (א
(ב)
ימסור לו דרישה, - להטיל על המפר עיצום כספי
)1(
דרישת- בכתב, לשלם את העיצום הכספי (בפרק זה
תשלום), שבה יציין, בין השאר, את סכום העיצום
הכספי המעודכן ואת התקופה לתשלומו;
ימסור לו - שלא להטיל על המפר עיצום כספי
)2(
.הודעה על כך, בכתב
הפרה הנוגעת למספר- "בסעיף זה, "נסיבות מחמירות
(ב)
רב במיוחד של מצרכים.
הודעה על כוונת
חיוב
ג.16
היה לממונה יסוד סביר להניח כי עוסק הפר הוראה
(א)
- א (בפרק זה16 מההוראות לפי חוק זה המפורטות בסעיף
א או 16 המפר), ובכוונתו להטיל עליו עיצום כספי לפי סעיף
ב, ימסור למפר הודעה על הכוונה להטיל עליו עיצום כספי 16
.) הודעה על כוונת חיוב- (בפרק זה
בהודעה על כוונת חיוב יציין הממונה, בין השאר, את
(ב)
אלה:
המעשה), - המעשה או המחדל (בפרק זה
)1(
;המהווה את ההפרה
סכום העיצום הכספי והתקופה לתשלומו;
)2(
זכותו של המפר לטעון את טענותיו לפני הממונה
)3(
;ד16 לפי הוראות סעיף
הסמכות להוסיף על סכום העיצום הכספי בשל
)4(
,ח16 הפרה נמשכת או הפרה חוזרת לפי הוראת סעיף
והמועד שממנו יראו הפרה כהפרה נמשכת לעניין
הסעיף האמור.
זכות הטיעון
ד. 16
מפר שנמסרה לו הודעה על כוונת חיוב לפי הוראות סעיף
ג, רשאי לטעון את טענותיו, בכתב, לפני הממונה, לעניין 16
ימים30 הכוונה להטיל עליו עיצום כספי ולעניין סכומו, בתוך
ממועד מסירת ההודעה, ורשאי הממונה להאריך את התקופה
ימים.30 האמורה בתקופה נוספת שלא תעלה על
החלטת הממונה
ודרישת התשלום
ה. 16
הממונה יחליט, לאחר ששקל את הטענות שנטענו לפי
(א)
ד, אם להטיל על המפר עיצום כספי, ורשאי הוא 16 סעיף
ז. 16 להפחית את סכום העיצום הכספי לפי הוראות סעיף
- )החליט הממונה לפי הוראות סעיף קטן (א
(ב)
ימסור לו דרישה, - להטיל על המפר עיצום כספי
)1(
דרישת- בכתב, לשלם את העיצום הכספי (בפרק זה
תשלום), שבה יציין, בין השאר, את סכום העיצום
הכספי המעודכן ואת התקופה לתשלומו;
ימסור לו - שלא להטיל על המפר עיצום כספי
)2(
.הודעה על כך, בכתב
ד המוצע נקבע כי יש לאפשר לעוסק המפר 16 בסעיף
את זכותו לטעון את טענותיו לפני הממונה, בכתב, כפי
שיורה הממונה לעניין כוונתו להטיל עליו עיצום כספי
ימים ממועד מסירת 30 ולעניין הסכום שהוטל וזאת בתוך
ההודעה. כמו כן מוצע לקבוע את סמכותו של הממונה
להאריך את התקופה האמורה למתן זכות הטיעון לתקופה
ימים. 30 נוספת שלא תעלה על
ה המוצע נקבע ההסדר להחלטת הממונה 16 בסעיף
לאחר שהוציא לעוסק המפר את הודעה על כוונת חיוב
וכן נתן לו את זכותו לטעון לפניו על כוונתו להטיל עליו
עיצום כספי ועל סכום העיצום שקבע. החלטת הממונה
להטיל עיצום כספי ובסכום שקבע על העוסק המפר יהיה
באמצעות מסירת דרישת תשלום לעוסק המפר ובתנאים
ז המוצע 16 שנקבעו בסעיף קטן (ב). עוד מוצע לקבוע בסעיף
את סמכותו של הממונה להטיל סכומים מופחתים אם
ד ב ר י ה ס ב ר
11.6.2013 ,, ג' בתמוז התשע"ג768 - הצעות חוק הממשלה
602
בדרישת התשלום או בהודעה, לפי סעיף קטן (ב), יפרט
(ג)
הממונה את נימוקי החלטתו.
ד, בתוך 16 לא טען המפר את טענותיו לפי הוראת סעיף
(ד)
ד, יראו הודעה זו, בתום אותה 16 התקופה האמורה בסעיף
תקופה, כדרישת תשלום שנמסרה למפר במועד האמור.
הפרה נמשכת
והפרה חוזרת
ו.16
בהפרה נמשכת ייווסף על העיצום הכספי הקבוע לאותה
(א)
הפרה, החלק החמישים שלו לכל יום שבו נמשכת ההפרה;
הפרת הוראה מההוראות לפי - "לעניין זה, "הפרה נמשכת
א, לאחר שנמסרה למפר דרישת 16 חוק זה המפורטות בסעיף
תשלום בשל הפרת אותה הוראה או לאחר שנמסרה למפר
יב, בשל הפרת אותה 16 התראה מינהלית כמשמעותה בסעיף
יג. 16 הוראה וההתראה לא בוטלה כאמור בסעיף
בהפרה חוזרת ייווסף על העיצום הכספי הקבוע לאותה
(ב)
הפרה, סכום השווה לעיצום הכספי כאמור; לעניין זה, "הפרה
הפרת הוראה מההוראות לפי חוק זה כאמור בסעיף - "חוזרת
א, בתוך שנתיים מהפרה קודמת של אותה הוראה שבשלה 16
.הוטל על המפר עיצום כספי או שבשלה הורשע
סכומים מופחתים
ז. 16
הממונה אינו רשאי להטיל עיצום כספי בסכום הנמוך
(א)
מן הסכומים הקבועים בסימן זה, אלא לפי הוראות סעיף
קטן (ב).
השר, בהסכמת שר המשפטים, רשאי לקבוע מקרים,
(ב)
נסיבות ושיקולים שבשלהם יהיה ניתן להטיל עיצום כספי
בסכום הנמוך מהסכומים הקבועים בסימן זה, ובשיעורים
שיקבע.
סכום מעודכן של
העיצום הכספי
ח.16
העיצום הכספי יהיה לפי סכומו המעודכן ביום מסירת
(א)
דרישת התשלום, ולגבי מפר שלא טען את טענותיו לפני
ביום מסירת ההודעה על כוונת - ד16 הממונה כאמור בסעיף
טז(א)ועוכב 16 החיוב; הוגש ערעור לבית משפט לפי סעיף
תשלומו של העיצום הכספי בידי הממונה או בידי בית
יהיה העיצום הכספי לפי סכומו המעודכן ביום - המשפט
ההחלטה בערעור או בערעור, לפי העניין.
א יתעדכנו 16 סכומי העיצום הכספי הקבועים בסעיף
(ב)
יום העדכון), בהתאם - בינואר בכל שנה (בסעיף קטן זה1–ב
לשיעור עליית שינוי המדד הידוע ביום העדכון לעומת המדד
שהיה ידוע ביום העדכון בשנה שקדמה לו; הסכום האמור
שקלים חדשים; 10 יעוגל לסכום הקרוב שהוא מכפלה של
מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה - "לעניין זה, "מדד
המרכזית לסטטיסטיקה.
נקבעו המקרים, הנסיבות והשיקולים על ידי השר, ושר
ח המוצע 16 המשפטים. נוסף על כך מוצע לקבוע בסעיף
ו 16 את ההסדר לסכום מעודכן של עיצום כספי, ובסעיף
המוצע את ההסדר להטלת עיצום כספי לגבי הפרות
ד ב ר י ה ס ב ר
11.6.2013 ,, ג' בתמוז התשע"ג768 - הצעות חוק הממשלה
603
הממונה יפרסם ברשומות הודעה על סכומי העיצום
(ג)
הכספי המעודכנים לפי סעיף קטן (ב).
המועד לתשלום
העיצום כספי
ט.16
ימים מיום מסירת30 המפר ישלם את העיצום הכספי בתוך
ה.16 דרישת התשלום כאמור בסעיף
הפרשי הצמדה
וריבית
י.16
לא שילם המפר עיצום כספי במועד, ייווספו על העיצום
הכספי, לתקופת הפיגור, הפרשי הצמדה וריבית כהגדרתם
- (בפרק זה131961-בחוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ"א
הפרשי הצמדה וריבית), עד לתשלומו.
גבייה
יא. 16
עיצום כספי ייגבה לאוצר המדינה, ועל גבייתו תחול פקודת
. 14)המסים (גבייה
סימן ב': התראה מינהלית
התראה מינהלית
יב.16
היה לממונה יסוד סביר להניח כי עוסק הפר הוראה
(א)
א, והתקיימו נסיבות 16 מהוראות לפי חוק זה, כאמור בסעיף
שקבע הממונה, בנהלים, באישור היועץ המשפטי לממשלה,
רשאי הוא במקום להמציא לו הודעה על כוונת חיוב ולהטיל
עליו עיצום כספי, לפי הוראות סימן א', להמציא לו התראה
מינהלית לפי הוראות סימן זה; בסעיף קטן זה, "היועץ המשפטי
לרבות משנה ליועץ המשפטי לממשלה שהוא - "לממשלה
הסמיכו לעניין זה.
בהתראה מינהלית יציין הממונה מהו המעשה המהווה
(ב)
את ההפרה, יודיע למפר כי עליו להפסיק את ההפרה וכי אם
ימשיך בהפרה או יחזור עליה יהיה צפוי לעיצום כספי בשל
ו, וכן 16 הפרה נמשכת או חוזרת, לפי העניין, כאמור בסעיף
יציין את זכותו של המפר לבקש את ביטול ההתראה לפי
יג.16 הוראות סעיף
בקשה לביטול
התראה מינהלית
יג.16
,יב16 נמסרה למפר התראה מינהלית כאמור בסעיף
(א)
ימים, בבקשה 30 רשאי הוא לפנות לממונה בכתב, בתוך
לבטל את ההתראה בשל אחד מטעמים אלה:
הממונה יפרסם ברשומות הודעה על סכומי העיצום
(ג)
הכספי המעודכנים לפי סעיף קטן (ב).
המועד לתשלום
העיצום כספי
ט.16
ימים מיום מסירת30 המפר ישלם את העיצום הכספי בתוך
ה.16 דרישת התשלום כאמור בסעיף
הפרשי הצמדה
וריבית
י.16
לא שילם המפר עיצום כספי במועד, ייווספו על העיצום
הכספי, לתקופת הפיגור, הפרשי הצמדה וריבית כהגדרתם
- (בפרק זה131961-בחוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ"א
הפרשי הצמדה וריבית), עד לתשלומו.
גבייה
יא. 16
עיצום כספי ייגבה לאוצר המדינה, ועל גבייתו תחול פקודת
. 14)המסים (גבייה
סימן ב': התראה מינהלית
התראה מינהלית
יב.16
היה לממונה יסוד סביר להניח כי עוסק הפר הוראה
(א)
א, והתקיימו נסיבות 16 מהוראות לפי חוק זה, כאמור בסעיף
שקבע הממונה, בנהלים, באישור היועץ המשפטי לממשלה,
רשאי הוא במקום להמציא לו הודעה על כוונת חיוב ולהטיל
עליו עיצום כספי, לפי הוראות סימן א', להמציא לו התראה
מינהלית לפי הוראות סימן זה; בסעיף קטן זה, "היועץ המשפטי
לרבות משנה ליועץ המשפטי לממשלה שהוא - "לממשלה
הסמיכו לעניין זה.
בהתראה מינהלית יציין הממונה מהו המעשה המהווה
(ב)
את ההפרה, יודיע למפר כי עליו להפסיק את ההפרה וכי אם
ימשיך בהפרה או יחזור עליה יהיה צפוי לעיצום כספי בשל
ו, וכן 16 הפרה נמשכת או חוזרת, לפי העניין, כאמור בסעיף
יציין את זכותו של המפר לבקש את ביטול ההתראה לפי
יג.16 הוראות סעיף
בקשה לביטול
התראה מינהלית
יג.16
,יב16 נמסרה למפר התראה מינהלית כאמור בסעיף
(א)
ימים, בבקשה 30 רשאי הוא לפנות לממונה בכתב, בתוך
לבטל את ההתראה בשל אחד מטעמים אלה:
ט מוצע לקבוע כי 16 נמשכות והפרות חוזרות. כמו כן בסעיף
ימים מיום מסירת דרישת 30 העיצום הכספי ישולם בתוך
התשלום וזאת אם לא שולם העיצום הכספי במועד. כמו כן
י את ההסדר להוספת הפרשי ריבית 16 מוצע לקבוע בסעיף
יא המוצע את הכלל כי עיצום כספי 16 והצמדה ובסעיף
ייגבה לאוצר המדינה ועל גבייתו תחול פקודת המסים
(גבייה).
עוד מוצע לקבוע את סימן ב' "התראה מינהלית"
יב המוצע. ההתראה המינהלית אף היא 16 וכאמור בסעיף
כמו העיצום הכספי והצו המינהלי כלי אכיפה שאינו פלילי.
כלי אכיפה זה, הוא כלי "מקדים", המיועד גם הוא לעודד
את הציות של העוסקים להוראות החוק. כלי ההתראה
המינהלית המוצע הוא כלי מקדים או מחליף לסמכותו של
הממונה להטיל עיצום כספי. הממונה יעשה שימוש בכלי
זה כאמור בסעיף קטן (א) המוצע, במקרים שקבע בנהליו
ובאישור היועץ המשפטי לממשלה. ככלל, סעד זה מתאים
לטיפול בהפרות ראשונות של המפר או בהתייחס לנסיבות
שייקבעו בנהליו של הממונה כמצדיקות מתן "הזדמנות
נוספת" לתיקון ההפרה, תוך היכולת להחזיר את המפר
"למוטב". התראה מינהלית מוטלת מקום שניתנה סמכות
להטיל עיצום כספי והיא במקום ההודעה על כוונת החיוב.
בסעיף קטן (ב) מוצע לקבוע כי על הממונה יהיה לציין
בהתראה המינהלית מהו המעשה המהווה את ההפרה,
את דרישתו מהמפר להפסיק את ההפרה וכי אם ימשיך
בהפרתו או יחזור עליה הוא יהיה צפוי לעיצום כספי בשל
ו המוצע. כמו 16 הפרה נמשכת או חוזרת כאמור בסעיף
כן יציין הממונה את זכותו של המפר לבקש את ביטול
יג המוצע. עוד מוצע לקבוע 16 ההתראה לפי הוראות סעיף
.192 'ס"ח התשכ"א, עמ
13
.1399 ), (א1374 )חוקי א"י, כרך ב', עמ' (ע
14
ד ב ר י ה ס ב ר
11.6.2013 ,, ג' בתמוז התשע"ג768 - הצעות חוק הממשלה
604
;המפר לא ביצע את ההפרה
)1(
המעשה שביצע המפר, המפורט בהתראה, אינו
)2(
.מהווה הפרה
קיבל הממונה בקשה לביטול התראה מינהלית, לפי
(ב)
הוראות סעיף קטן (א), רשאי הוא לבטל את ההתראה או
לדחות את הבקשה ולהותיר את ההתראה על כנה; החלטת
הממונה תינתן בכתב, ותימסר למפר בצירוף נימוקים.
הפרה נמשכת
והפרה חוזרת לאחר
התראה
יד.16
נמסרה למפר התראה מינהלית לפי הוראות סימן
(א)
זה והמפר המשיך להפר את ההוראה שבשלה נמסרה לו
ההתראה, ימסור לו הממונה דרישת תשלום בשל ההפרה
ו(א). 16 הנמשכת כאמור בסעיף
נמסרה למפר התראה מינהלית לפי הוראות סימן זה
(ב)
והמפר חזר והפר את ההוראה שבשלה נמסרה לו ההתראה,
בתוך שנתיים מיום מסירת ההתראה, יראו את ההפרה
ו(ב), והממונה 16 הנוספת כאמור כהפרה חוזרת לעניין סעיף
ימסור למפר הודעה על כוונת חיוב בשל ההפרה החוזרת.
סימן ד': שונות
עיצום כספי בשל
הפרה לפי חוק זה
ולפי חוק אחר
טו.16
על מעשה אחד המהווה הפרה של הוראה מההוראות לפי
א ושל ההוראה מההוראות לפי חוק 16 חוק זה המנויות בסעיף
אחר, לא יוטל יותר מעיצום כספי אחד.
יג את ההסדר לבקשתו של מפר לבטל התראה 16 בסעיף
30 מינהלית שניתנה לו על ידי הממונה וזאת בכתב בתוך
) של סעיף 2( ) עד1( ימים ומן הטעמים שנקבעו בפסקאות
קטן (א) המוצע כאשר לא ביצע את ההפרה או שהמעשה
שביצע כפי שתיאר הממונה בהתראה, אינו מהווה הפרה
לדעתו. עוד מוצע לקבוע בסעיף קטן (ב) את סמכותו של
הממונה לבטל את ההתראה, לדחות את הבקשה לביטולה.
החלטת הממונה כאמור תהיה בכתב ומנומקת.
יד את ההסדר שיתקיים 16 עוד מוצע לקבוע בסעיף
לאחר שהוצאה למפר התראה מינהלית והוא המשיך
להפר את ההוראה שבגינה נשלחה לו התראה מינהלית.
בסעיף קטן (א) מוצע לקבוע כי מסירת הממונה דרישת
ו(א) בשל הפרה 16 תשלום לעיצום כספי לפי הוראות סעיף
נמשכת, לא תגרע מזכותו של המפר לטעון כאמור בסעיף
ד המוצע רק לעניין סכום העיצום הכספי בלבד. עוד 16
מוצע לקבוע בסעיף קטן (ב) כי מפר שנמסרה לו התראה
מינהלית וחזר על הפרה של ההוראה שבשלה ניתנה לו
ההתראה וזאת בתוך שנתיים מיום מסירת ההתראה, יראו
את ההפרה הנוספת כאמור כהפרה חוזרת לעניין סעיף
ו(ב) המוצע ולממונה יש סמכות למסור למפר הודעה על 16
.כוונת חיוב בשל ההפרה החוזרת
בסימן ד' המוצע, מוצע לקבוע הוראות שונות. כך
טו ולמען הסר ספק כי על מעשה 16 מוצע לקבוע בסעיף
אחד המהווה הפרה לפי הוראות חוק זה המנויות בסעיף
א והוראות אחרות לפי חוק אחר לא יוטל עיצום כספי 16
יד16 נוסף, אלא עיצום כספי אחד. נוסף על כך, בסעיף
מוצע לקבוע את ההסדר לערער על דרישת תשלום או על
התראה מינהלית לפני בית משפט השלום שבו יושב נשיא
בית המשפט השלום שבאזור שיפוטו ניתנה ההחלטה וזאת
ימים מיום שנמסרה למפר ההודעה על ההחלטה. 30 בתוך
עוד מוצע לקבוע בסעיף קטן (ב) באופן מפורש כי אין
בהגשת ערעור על דרישת תשלום כדי לעכב את התשלום
של העיצום הכספי, אלא אם כן הסכים לכך הממונה או
שבית המשפט הורה כך. כמו כן מוצע לקבוע בסעיף קטן
(ג) שאם החליט בית המשפט לקבל את הערעור על דרישת
התשלום לאחר ששולם העיצום הכספי או הופקד עירבון
והורה על החזרת סכום העיצום הכספי או הפחתתו או
על החזרת העירבון, יוחזר העיצום הכספי בתוספת הפרשי
הצמדה וריבית מיום תשלומו או הפקדתו, עד יום החזרתו.
נוסף על כך מוצע לקבוע את ההסדר לפרסומו של
הממונה את ההודעה בדבר הטלת עיצום כספי על מפר.
טו המוצע כי ההודעה תתפרסם 16 כך מוצע לקבוע בסעיף
באתר האינטרנט של משרד הכלכלה ובדרך נוספת אם
החליט כך הממונה וכן את כל הפרטים שנקבעו בפסקאות
) של סעיף קטן (א) המוצע וזאת כאמור בסעיף 6( ) עד1(
לצורך הבטחת שקיפות של הפעלת שיקול הדעת בקבלת
ההחלטה של הממונה להטיל עיצום כספי. כמו כן מוצע
לקבוע בסעיף קטן (ב) את סמכותו של הממונה לפרסם
בדבר הגשת ערעור על דרישת תשלום ואת תוצאותיו וזאת
ד ב ר י ה ס ב ר
11.6.2013 ,, ג' בתמוז התשע"ג768 - הצעות חוק הממשלה
605
ערעור
טז.16
על החלטת הממונה לפי פרק זה ניתן לערער לבית
(א)
משפט השלום שבו יושב נשיא בית המשפט השלום שבאזור
ימים 30 שיפוטו ניתנה ההחלטה; ערעור כאמור יוגש בתוך
מיום שבו נמסרה למפר הודעה על ההחלטה.
אין בהגשת ערעור לפי סעיף קטן (א), כדי לעכב את
(ב)
תשלום העיצום הכספי, אלא אם כן הסכים לכך הממונה או
שבית המשפט הורה על כך.
החליט בית המשפט לקבל ערעור שהוגש לפי סעיף
(ג)
קטן (א), לאחר ששולם העיצום הכספי לפי הוראות פרק
זה, והורה על החזרת סכום העיצום הכספי ששולם או על
הפחתת העיצום הכספי, יוחזר הסכום ששולם או כל חלק
ממנו אשר הופחת, לפי העניין, בתוספת הפרשי הצמדה
וריבית מיום תשלומו, עד יום החזרתו.
פרסום בדבר הטלת
עיצום כספי
יז.16
הטיל הממונה עיצום כספי לפי פרק זה, יפרסם לציבור
(א)
באתר האינטרנט של המשרד וכן בדרך נוספת אם החליט
כך לצורך אותו עניין, את הפרטים שלהלן, בדרך שתבטיח
שקיפות לגבי הפעלת שיקול דעתו בקבלת ההחלטה להטיל
עיצום כספי:
דבר הטלת העיצום הכספי;
)1(
מהות ההפרה שבשלה הוטל העיצום הכספי
)2(
;ונסיבות ההפרה
סכום העיצום הכספי שהוטל;
)3(
הנסיבות שבשלהן- אם הופחת העיצום הכספי
)4(
;הופחת סכום העיצום ושיעורי ההפחתה
פרטים על אודות המפר, הנוגעים לעניין;
)5(
. אם המפר הוא תאגיד- שמו של המפר
)6(
כא, יפרסם16 הוגש ערעור על דרישת תשלום לפי סעיף
(ב)
הממונה את דבר הגשת הערעור ואת תוצאותיו.
ערעור
טז.16
על החלטת הממונה לפי פרק זה ניתן לערער לבית
(א)
משפט השלום שבו יושב נשיא בית המשפט השלום שבאזור
ימים 30 שיפוטו ניתנה ההחלטה; ערעור כאמור יוגש בתוך
מיום שבו נמסרה למפר הודעה על ההחלטה.
אין בהגשת ערעור לפי סעיף קטן (א), כדי לעכב את
(ב)
תשלום העיצום הכספי, אלא אם כן הסכים לכך הממונה או
שבית המשפט הורה על כך.
החליט בית המשפט לקבל ערעור שהוגש לפי סעיף
(ג)
קטן (א), לאחר ששולם העיצום הכספי לפי הוראות פרק
זה, והורה על החזרת סכום העיצום הכספי ששולם או על
הפחתת העיצום הכספי, יוחזר הסכום ששולם או כל חלק
ממנו אשר הופחת, לפי העניין, בתוספת הפרשי הצמדה
וריבית מיום תשלומו, עד יום החזרתו.
פרסום בדבר הטלת
עיצום כספי
יז.16
הטיל הממונה עיצום כספי לפי פרק זה, יפרסם לציבור
(א)
באתר האינטרנט של המשרד וכן בדרך נוספת אם החליט
כך לצורך אותו עניין, את הפרטים שלהלן, בדרך שתבטיח
שקיפות לגבי הפעלת שיקול דעתו בקבלת ההחלטה להטיל
עיצום כספי:
דבר הטלת העיצום הכספי;
)1(
מהות ההפרה שבשלה הוטל העיצום הכספי
)2(
;ונסיבות ההפרה
סכום העיצום הכספי שהוטל;
)3(
הנסיבות שבשלהן- אם הופחת העיצום הכספי
)4(
;הופחת סכום העיצום ושיעורי ההפחתה
פרטים על אודות המפר, הנוגעים לעניין;
)5(
. אם המפר הוא תאגיד- שמו של המפר
)6(
כא, יפרסם16 הוגש ערעור על דרישת תשלום לפי סעיף
(ב)
הממונה את דבר הגשת הערעור ואת תוצאותיו.
בדרך שבה פרסם את דבר הטלת העיצום הכספי. עוד מוצע
לקבוע בסעיף קטן (ג) את סמכותו של הממונה לפרסם את
שמו של מפר שהוא יחיד, אם סבר שהדבר נחוץ לצורך
אזהרת הציבור וכן בסעיף קטן (ד) את האיסור לפרסם מידע
שרשות ציבורית מנועה מלמסור לפי חוק חופש המידע או
לפי שיקול דעתו מידע שאינה חייבת רשות ציבורית למסור
(ב) לחוק האמור. עוד מוצע לקבוע בסעיף קטן (ה) 9 לפי סעיף
כי פרסום בדבר הטלת עיצום כספי או בדבר ערעור עליו
ותוצאותיו יהיה לתקופה של ארבע שנים, ובנוגע לעיצום
יהיה לשנתיים. - כספי שהוטל על יחיד
טז המוצע את ההסדר 16 עוד מוצע לקבוע בסעיף
לשמירת האחריות הפלילית של אדם בשל הפרת הוראה
א המוצע שהיא לא רק בגדר 16 מהוראות המפורטות בסעיף
הפרה, אלא גם נקבעה כעבירה פלילית על חוק זה. כך
מוצע לקבוע, כי במקרה זה תשלום עיצום כספי, המצאה
של התראה מינהלית למפר לא יגרעו מאחריותו הפלילית.
עם זאת מוצע לקבוע בסעיף קטן (ב) סייג מפורש כי אם
שלח הממונה למפר הודעה על כוונת חיוב או המציא
לו התראה מינהלית או הודעה על אפשרות להגיש כתב
א המהווה 16 התחייבות ועירבון בשל הפרה לפי סעיף
גם עבירה, לא יוגש נגדו כתב אישום בשל אותה הפרה,
אלא אם כן התגלו עובדות חדשות המצדיקות זאת. עוד
מוצע לקבוע בסעיף קטן (ג) שאם שילם המפר עיצום כספי
והוגש בכל זאת נגדו כתב אישום בנסיבות האמורות בסעיף
קטן (א) המוצע, יוחזר לו הסכום ששילם ובמידת הצורך גם
בהפרשי הצמדה וריבית.
ד ב ר י ה ס ב ר
11.6.2013 ,, ג' בתמוז התשע"ג768 - הצעות חוק הממשלה
606
), רשאי הממונה לפרסם6(על אף הוראות סעיף קטן א
(ג)
את שמו של מפר שהוא יחיד, אם סבר שהדבר נחוץ לצורך
אזהרת הציבור.
על אף האמור בסעיף זה, לא יפרסם הממונה פרטים
(ד)
שהם בגדר מידע שרשות ציבורית מנועה מלמסור לפי סעיף
, וכן רשאי הוא שלא 151998-(א) לחוק חופש המידע, התשנ"ח9
לפרסם פרטים לפי סעיף זה, שהם בגדר מידע שרשות ציבורית
(ב) לחוק האמור. 9 אינה חייבת למסור לפי סעיף
פרסום באתר האינטרנט של המשרד כאמור בסעיף קטן (א)
(ה)
בנוגע לעיצום כספי שהוטל על תאגיד יהיה לתקופה של
שנתיים. - ארבע שנים, ובנוגע לעיצום כספי שהוטל על יחיד
שמירת אחריות
פלילית
יח.16
תשלום עיצום כספי או המצאת התראה מינהלית, לפי
(א)
פרק זה, לא יגרעו מאחריותו הפלילית של אדם בשל הפרת
א, המהווה 16 הוראה מהוראות לפי חוק זה המנויות בסעיף
עבירה.
שלח הממונה למפר הודעה על כוונת חיוב או המציא לו
(ב)
התראה מינהלית, בשל הפרה המהווה עבירה כאמור, בסעיף
קטן (א), לא יוגש כנגדו כתב אישום בשל אותה הפרה, אלא
אם כן התגלו עובדות, המצדיקות זאת.
הוגש נגד אדם כתב אישום בשל הפרה המהווה עבירה
(ג)
כאמור בסעיף קטן (א), לא ינקוט נגדו הממונה הליכים לפי
פרק זה בשל אותה הפרה, ואם הוגש כתב אישום בנסיבות
- האמורות בסעיף קטן (ב) לאחר שהמפר שילם עיצום כספי
יוחזר לו הסכום ששולם בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מיום
תשלום הסכום, ועד יום החזרתו.";
יח יבוא:16 ) אחרי סעיף17(
;""פרק י': עונשין
ב יבוא:17 ) אחרי סעיף18(
;""פרק י"א: צווים והתחייבות
ג, אחרי סעיף קטן (א) יבוא:17 ) בסעיף19(
) לא יינתן צו מינהלי כאמור בסעיף קטן (א), אלא לאחר שניתנה למי1"(א
שגרם לפגיעה או למי שעומד לעשות כן, הזדמנות סבירה לטעון את טענותיו;
לא ניתן לאתר בשקידה סבירה את מי שגרם לפגיעה או למי שעומד לעשות
כן, תינתן לו ההזדמנות כאמור לאחר שאותר, ככל שהיה ניתן לאתרו בשקידה
סבירה;
)19( לפסקה
ג המקנה לממונה סמכות 17 מוצע לתקן את סעיף
) 1להוציא צו מינהלי ולהוסיף את הסעיפים הקטנים (א
) המסדירים את סמכותו של הממונה על התקינה 2ו–(א
להוציא צו מינהלי מכוח עקרונות המשפט המינהלי לאחר
שניתנה זכות טיעון או במקרה שיש אפשרות ממשית
לפגיעה מיידית.
.226 'ס"ח התשנ"ח, עמ
15
ד ב ר י ה ס ב ר
11.6.2013 ,, ג' בתמוז התשע"ג768 - הצעות חוק הממשלה
607
), מצא הממונה כי יש אפשרות ממשית1) על אף הוראות סעיף קטן (א2(א
לפגיעה מיידית בבריאות הציבור, בבטיחותו או באיכות הסביבה, רשאי הממונה
לתת צו מינהלי למי שגרם לפגיעה או למי שעומד לעשות כן כאמור באותו
), גם בלא שניתנה הזדמנות לטעון טענות, אם סבר שיהיה במתן 1סעיף קטן (א
ההזדמנות כאמור כדי לסכל את מטרת הצו, ובלבד שהזדמנות כאמור תינתן
בהקדם האפשרי לאחר מכן.";
ו יבוא:17 ) אחרי סעיף20(
;""פרק י"ב: שונות
, אחרי סעיף קטן (ה) יבוא:24 ) בסעיף21(
(ב), ערב10 אדם שהוסמך על ידי הממונה לעריכת ביקורת לפי הוראת סעיף
"(ו)
יום תחילתו של חוק זה, יראו אותו כאילו מונה למפקח לפי חוק זה לתקופה שלא
תעלה על שלוש שנים מיום פרסומו של חוק זה או עד להסמכתו למפקח לפי
(ב) לחוק, לפי המוקדם, ויהיו נתונות לו כל הסמכויות המפורטות בחוק 10 סעיף
זה."
תיקון חוק בתי
משפט לעניינים
מינהליים
.3
, בתוספת הראשונה, אחרי פרט162000-בחוק בתי משפט לעניינים מינהליים, התש"ס
יבוא:44
, ולמעט1953- החלטה של רשות לפי חוק התקנים, התשי"ג- . תקינה45"
".16 א או12 ,)(א11 ,)(ג9 ,)(ב9 ,)(א8 עד6 החלטה לפי סעיף
תיקון פקודת
הייבוא והייצוא
.4
- ) פקודת הייבוא והייצוא- (להלן171979-בפקודת היבוא והיצוא [נוסח חדש], התשל"ט
, במקום "שר התעשיה, המסחר והתיירות" יבוא ""שר הכלכלה" והמילים 2 בסעיף
)1(
; יימחקו- ") שר התעשיה- 6 עד3 "(להלן בסעיף זה ובסעיפים
, בכל מקום, במקום "שר התעשיה" יבוא "שר הכלכלה";3 בסעיף
)2(
;", במקום "ששר התעשיה" יבוא "ששר הכלכלה4 בסעיף
)3(
;", בכל מקום, במקום "שר התעשיה" יבוא "שר הכלכלה6 בסעיף
)4(
: יבוא2 אחרי סעיף
)5(
), מצא הממונה כי יש אפשרות ממשית1) על אף הוראות סעיף קטן (א2(א
לפגיעה מיידית בבריאות הציבור, בבטיחותו או באיכות הסביבה, רשאי הממונה
לתת צו מינהלי למי שגרם לפגיעה או למי שעומד לעשות כן כאמור באותו
), גם בלא שניתנה הזדמנות לטעון טענות, אם סבר שיהיה במתן 1סעיף קטן (א
ההזדמנות כאמור כדי לסכל את מטרת הצו, ובלבד שהזדמנות כאמור תינתן
בהקדם האפשרי לאחר מכן.";
ו יבוא:17 ) אחרי סעיף20(
;""פרק י"ב: שונות
, אחרי סעיף קטן (ה) יבוא:24 ) בסעיף21(
(ב), ערב10 אדם שהוסמך על ידי הממונה לעריכת ביקורת לפי הוראת סעיף
"(ו)
יום תחילתו של חוק זה, יראו אותו כאילו מונה למפקח לפי חוק זה לתקופה שלא
תעלה על שלוש שנים מיום פרסומו של חוק זה או עד להסמכתו למפקח לפי
(ב) לחוק, לפי המוקדם, ויהיו נתונות לו כל הסמכויות המפורטות בחוק 10 סעיף
זה."
.3
, בתוספת הראשונה, אחרי פרט162000-בחוק בתי משפט לעניינים מינהליים, התש"ס
יבוא:44
תיקון חוק בתי
משפט לעניינים
מינהליים
, ולמעט 1953- החלטה של רשות לפי חוק התקנים, התשי"ג- . תקינה45"
".16 א או12 ,)(א11 ,)(ג9 ,)(ב9 ,)(א8 עד6 החלטה לפי סעיף
.4
- ) פקודת הייבוא והייצוא- (להלן171979-בפקודת היבוא והיצוא [נוסח חדש], התשל"ט
תיקון פקודת
הייבוא והייצוא
, במקום "שר התעשיה, המסחר והתיירות" יבוא ""שר הכלכלה" והמילים 2 בסעיף
)1(
; יימחקו- ") שר התעשיה- 6 עד3 "(להלן בסעיף זה ובסעיפים
, בכל מקום, במקום "שר התעשיה" יבוא "שר הכלכלה";3 בסעיף
)2(
;", במקום "ששר התעשיה" יבוא "ששר הכלכלה4 בסעיף
)3(
;", בכל מקום, במקום "שר התעשיה" יבוא "שר הכלכלה6 בסעיף
)4(
: יבוא2 אחרי סעיף
)5(
)21( לפסקה
לחוק בהוראות המעבר, גם 24 מוצע לקבוע בסעיף
הוראה המסדירה את המעבר מאכיפה באמצעות הסמכה
למינוי מפקחים, כך שאדם 10 של אדם לפי הוראות סעיף
שהוסמך על ידי הממונה לעריכת ביקורת לפי הוראות
(ב) ערב תחילתו של חוק זה, יראו אותו כאילו 10 סעיף
מונה כמפקח לפי חוק זה לתקופה שלא תעלה על שלוש
שנים מיום פרסומו של חוק זה או עד שימונה למפקח לפי
(ב) לחוק המוצע, לפי המוקדם וכן יהיו לו 10 הוראות סעיף
כל הסמכויות המפורטות בחוק זה.
מוצע לתקן את חוק בתי המשפט לעניינים
3 סעיף
, ובתוספת הראשונה 2011- מינהליים, התש"ס
להוסיף פרט "תקינה" ולכלול במסגרת הפרט המוצע כי
החלטה של רשות (השר, הממונה או מכון התקנים) לפי
(ב), 9 ,)(א8 עד6 חוק התקנים, למעט החלטה לפי סעיפים
לחוק. כך, על החלטה לפי פרט זה, 16 א או12 ,)(א11 ,)(ג9
יהיה ניתן להגיש עתירה מינהלית בהתאם להוראות חוק
בתי המשפט לעניינים מינהליים.
מוצע לתקן את פקודת הייבוא והייצוא [נוסח
4 סעיף
א 2 , ולהוסיף את סעיף1979-חדש], התשל"ט
בדבר ייבוא טובין שחל עליו תקן רשמי כתנאי לייבואו
לישראל. בתיקון סעיף זה מוצע לקבוע לראשונה הסדר
ספציפי בחקיקה ראשית לעניין ייבוא טובין שחל עליו תקן
רשמי, הסדר שפעל עד כה מתוקף סמכותו הכללית של
לפקודת הייבוא והייצוא והוראות צו 2 השר לפי סעיף
צו ייבוא חופשי.- הפיקוח שהותקן מכוחו
.29 '; התשע"ג, עמ190 'ס"ח התש"ס, עמ
16
.163 '; ס"ח התשנ"ב, עמ625 ', עמ32 דיני מדינת ישראל
17
ד ב ר י ה ס ב ר
11.6.2013 ,, ג' בתמוז התשע"ג768 - הצעות חוק הממשלה
608
"ייבוא טובין שחל
עליו תקן רשמי
א. 2
- בסעיף זה
(א)
כמשמעותם בחוק - ""הממונה על התקינה" ו"תקן רשמי
חוק התקנים);- (להלן1953-התקנים, התשי"ג
לרבות טובין שהוא גם מצרך לפי חוק התקנים;- ""טובין
כמשמעותו בסעיף קטן (ו).- ""מפר אמון
, הוראות שיקבע 2 בלי לגרוע מכלליות הוראות סעיף
(ב)
השר בצו פיקוח בדבר הסדרה של ייבוא טובין אשר מחייבות
- בדיקת התאמה לדרישות תקן רשמי, כולן או חלקן (להלן
צו פיקוח), יחילו חובה להגשת תצהיר בדבר התאמת הטובין
לדרישות התקן הרשמי החל עליו, ובנוסח שיורה הממונה,
ולא יחילו חובה להמצאת אישור בדבר התאמת הטובין
לדרישות תקן רשמי.
נוסף על חובת הגשת תצהיר כאמור בסעיף קטן (ב),
(ג)
רשאי השר, בהתייעצות עם הממונה, לקבוע תנאים נוספים
בצו הפיקוח להסדרה של ייבוא טובין; הממונה רשאי
להורות בהנחיותיו את אופן בדיקת התנאים הנוספים שקבע
השר.
אשר על כן, מוצע לקבוע הגדרות ל"תקן רשמי"
ול"מפר אמון" וכן לקבוע בסעיף קטן (ב) את הכלל לייבוא
טובין שחל עליו תקן רשמי ואת סמכותו של השר לקבוע
ג המוצע. בסעיף קטן (ב) מוצע 2 תנאים נוספים לפי סעיף
לקבוע כי בלי לגרוע מסמכותו של שר הכלכלה לפי סעיף
לפקודה, הוראות שיקבע השר לעניין הסדרה של ייבוא 2
טובין לישראל שחלה עליו דרישה לעמידה בדרישות תקן
רשמי לא יכללו את החובה להמצאת אישור על התאמת
מצרך לתקן רשמי החל עליו, אלא יחויבו בהגשת תצהיר
בדבר התאמת המצרך לתקן רשמי החל עליו בנוסח שיורה
עליו הממונה. הוראה זו תקל על ייבוא טובין לישראל וזאת
תוך שמירה על סמכות השר לקבוע כי מצרך שנדרש לצורך
ייבואו בהגשת תצהיר כאמור יהיה נדרש גם לעמידה
בתנאים נוספים לצורך מכירתו בישראל כאמור בסעיף
קטן (ג) המוצע.
נוסף על כך כדי להבטיח את שלומו, בטיחותו,
בריאותו של אדם ואת השמירה על איכות הסביבה
משימוש בטובין שיובאו לישראל, מוצע לקבוע בסעיף קטן
(ג) את סמכותו של השר לחייב בבדיקת התאמת המצרך
המיובא להוראות התקן הרשמי החל עליו, אם נוכח כי
מהטעמים האמורים כי יש לחייב בבדיקת התאמה כאמור
או שנוכח כי מי שייבא טובין לישראל הוא מפר אמון
כהגדרתו בפסקת המשנה המוצעת ולחייבו גם בערובה
כפי שקבע השר.
עוד מוצע לקבוע בסעיף קטן (ה) את ההסדר הנדרש
לעניין ייבוא טובין שחל עליו תקן רשמי חדש לראשונה
ואת ההסדר הנוגע למי שהוא מפר אמון כפי המוצע בסעיף
קטן (ו) המוצע לרבות סמכותו של השר לקבוע הוראות
לעניין דרישת ערובה כאמור בסעיף קטן (ז).
א המוצע נקבע לראשונה הסדר ספציפי 2 בסעיף
בחקיקה ראשית לעניין ייבוא טובין שחל עליו תקן רשמי,
הסדר שעד כה התקיים מתוקף סמכותו הכללית של השר
לפקודת הייבוא והייצוא והוראות צו הפיקוח 2 לפי סעיף
שהותקן מכוחו, צו ייבוא חופשי. אשר על כן, נדרש לקבוע
בהתאמה גם הוראות בדבר תחולה והוראות מעבר. עוד
מוצע לקבוע את סעיף קטן (ט) בדבר שמירת סמכות של
רשויות מוסמכות שהוגדרו או נקבעו בצו פיקוח בדבר
הסדרת ייבוא טובין למדינת ישראל, וזאת כדי לשמור על
יכולתן לדרוש בדיקה של עמידה בדרישות תקן כתנאי
לייבוא טובין למדינת ישראל לרבות לעניין המצאת
אישור בדבר התאמתו לדרישות תקן רשמי החל עליו,
ולקבוע אותו בהוראותיהן או בהוראות מכוח צו פיקוח
כתנאי למתן אישור ייבוא או רישיון יבוא על ידם לטובין.
יודגש כי אין בכך כדי למנוע מרשות מוסמכת לדרוש
תצהיר בדבר התאמת הטובין לתקן, כולו או חלקו כאמור
בסעיף קטן (ב).
ד ב ר י ה ס ב ר
11.6.2013 ,, ג' בתמוז התשע"ג768 - הצעות חוק הממשלה
609
על אף הוראות סעיף קטן (ב), רשאי השר לקבוע בצו
(ד)
פיקוח חובה להמצאת אישור מעבדה על התאמת הטובין
לתקן רשמי החל עליו, אם הודיע לו הממונה כי מטעמים
של שמירה על שלומו, בריאותו או בטיחותו של אדם, או
על איכות הסביבה, יש לדרוש הוכחת עמידתו של הטובין
בדרישות תקן רשמי לרבות בדיקת התאמתו לתקן רשמי
ובאופן שהממונה הורה בהנחיות ובשים לב למדיניות
הנוהגת לגבי בדיקת התאמה החלה על טובין דומה במדינות
מפותחות עם שווקים משמעותיים.
הנחיות לפי סעיף זה יתפרסמו באתר האינטרנט של
(ה)
המשרד.
נוכח הממונה כי מי שייבא טובין או מבקש לייבא
(ו)
טובין הוא מפר אמון, רשאי הוא נוסף על האמור בסעיף קטן
(ג), לקבוע דרישות בדיקה נוספות או אחרות, ובכלל זה,
דרישת ערובה, ובלבד שהודיע למי שנוכח לגביו כי הוא
מפר אמון כי הוא מפר אמון, ונתן לו הזדמנות סבירה לטעון
מי שמייבא טובין או - "את טענותיו; בסעיף זה, "מפר אמון
מבקש לייבא טובין שנוכח הממונה כי התקיים לגביו אחד
או יותר מאלה:
ייבא טובין או ביקש לייבא טובין על יסוד מידע
)1(
כוזב או שגוי לרבות באמצעות מסמכים כוזבים או
שגויים;
הפר לדעת הממונה תנאי מן התנאים שקבע
)2(
הממונה לייבוא הטובין לפי סעיף קטן (ג) או חדל
מלקיים תנאי כאמור והממונה סבר כי מפאת מהותה,
חומרתה ונסיבותיה של ההפרה יש יסוד סביר לקבוע
כי הוא מפר אמון;
הפר הוראה מהוראות הפקודה או צו פיקוח או
)3(
של חיקוק אחר החל בעניין ייבוא של טובין או הפר
הוראה על פי כל אחד מהם, וסבר הממונה לגביה כי
מפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה של ההוראה
שהופרה יש יסוד סביר לקבוע כי הוא מפר אמון;
מי שנקבע לגביו בהליך - "בפסקה זו, "הוראה שהופרה
שיפוטי או מינהלי לפי דין שהפר הוראות דין, לעניין
לפקודה.14 לרבות סעיף- "זה, "הליך
השר יקבע הוראות לעניין דרישת הערובה ממפר אמון
(ז)
לפי סעיף קטן (ו), ובין השאר, הוראות בדבר סוג הערובה,
תנאיה, סכומה וחילוטה.
על אף הוראות סעיף קטן (ב), רשאי השר לקבוע בצו
(ד)
פיקוח חובה להמצאת אישור מעבדה על התאמת הטובין
לתקן רשמי החל עליו, אם הודיע לו הממונה כי מטעמים
של שמירה על שלומו, בריאותו או בטיחותו של אדם, או
על איכות הסביבה, יש לדרוש הוכחת עמידתו של הטובין
בדרישות תקן רשמי לרבות בדיקת התאמתו לתקן רשמי
ובאופן שהממונה הורה בהנחיות ובשים לב למדיניות
הנוהגת לגבי בדיקת התאמה החלה על טובין דומה במדינות
מפותחות עם שווקים משמעותיים.
הנחיות לפי סעיף זה יתפרסמו באתר האינטרנט של
(ה)
המשרד.
נוכח הממונה כי מי שייבא טובין או מבקש לייבא
(ו)
טובין הוא מפר אמון, רשאי הוא נוסף על האמור בסעיף קטן
(ג), לקבוע דרישות בדיקה נוספות או אחרות, ובכלל זה,
דרישת ערובה, ובלבד שהודיע למי שנוכח לגביו כי הוא
מפר אמון כי הוא מפר אמון, ונתן לו הזדמנות סבירה לטעון
מי שמייבא טובין או - "את טענותיו; בסעיף זה, "מפר אמון
מבקש לייבא טובין שנוכח הממונה כי התקיים לגביו אחד
או יותר מאלה:
ייבא טובין או ביקש לייבא טובין על יסוד מידע
)1(
כוזב או שגוי לרבות באמצעות מסמכים כוזבים או
שגויים;
הפר לדעת הממונה תנאי מן התנאים שקבע
)2(
הממונה לייבוא הטובין לפי סעיף קטן (ג) או חדל
מלקיים תנאי כאמור והממונה סבר כי מפאת מהותה,
חומרתה ונסיבותיה של ההפרה יש יסוד סביר לקבוע
כי הוא מפר אמון;
הפר הוראה מהוראות הפקודה או צו פיקוח או
)3(
של חיקוק אחר החל בעניין ייבוא של טובין או הפר
הוראה על פי כל אחד מהם, וסבר הממונה לגביה כי
מפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה של ההוראה
שהופרה יש יסוד סביר לקבוע כי הוא מפר אמון;
מי שנקבע לגביו בהליך - "בפסקה זו, "הוראה שהופרה
שיפוטי או מינהלי לפי דין שהפר הוראות דין, לעניין
לפקודה.14 לרבות סעיף- "זה, "הליך
השר יקבע הוראות לעניין דרישת הערובה ממפר אמון
(ז)
לפי סעיף קטן (ו), ובין השאר, הוראות בדבר סוג הערובה,
תנאיה, סכומה וחילוטה.
11.6.2013 ,, ג' בתמוז התשע"ג768 - הצעות חוק הממשלה
610
בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (ד), הממונה רשאי
(ח)
להורות כי ייבוא טובין שחל עליו לראשונה תקן רשמי יחויב
בבדיקת התאמה לדרישות תקן רשמי החל עליו לתקופה
שלא תעלה על שנה מיום תחילת תוקפה של הכרזתו לפי
(ג) לחוק התקנים, או עד שהממונה יורה על הגשת 8 סעיף
תצהיר כאמור בסעיף קטן (ב) עד (ג) לפי העניין, המוקדם
מבין שניהם; על אף האמור, הממונה רשאי לקבוע כי טובין
שחל עליהם לראשונה תקן רשמי לא יידרשו לבדיקת
התאמתם לדרישות תקן רשמי החל עליהם, אלא בהגשת
תצהיר כאמור בסעיף קטן (ב) ובתנאים שיקבע הממונה לפי
סעיף קטן (ג), ככל שיקבע.
א2 תחולת סעיף
ב.2
דרישת אישור עמידה בתנאי שחרור הטובין שקבע
(א)
שהותקן 2 הממונה ושנקבעה בצו פיקוח לפי הוראות סעיף
ערב יום תחילתו של פרק ב' לחוק לשינוי סדרי עדיפויות
2013 לאומיים (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנים
יום התחילה), תעמוד - (בסעיף זה2013-), התשע"ג2014–ו
בתוקפה עד יום התחילה, למעט לעניין טובין שהתקיים
לגביהם האמור בסעיף קטן (ב).
טובין שקבע הממונה בהוראותיו ערב יום התחילה כי
(ב)
נדרשת לגביהם בדיקת מעבדה של מכון התקנים הישראלי
בדבר התאמתם לדרישות תקן רשמי לצורך קבלת אישור
עמידה בתנאי שחרור הטובין שקבע לטובין הממונה, ימשיך
להידרש בצו הפיקוח לבדיקת התאמה כאמור, אלא אם כן
קבע הממונה אחרת.
פרסם הממונה הנחיות ערב יום התחילה כי נדרש ממי
(ג)
שמייבא טובין או מבקש לייבא טובין לתת תצהיר בדבר
התאמה להוראות תקן רשמי לפי סעיף זה, תעמוד הנחיה
זו בתוקפה והתצהיר יינתן לממונה לפי הנוסח שיורה עליו
א(ב).2 הממונה לפי סעיף
ב, ולפיו 2 כמו כן מוצע להוסיף לפקודה את סעיף
ערב יום התחילה 2 צו פיקוח שהותקן לפי הוראת סעיף
ב, למעט טובין 2 יעמוד בתוקפו עד יום התחילה של סעיף
שקבע הממונה כבר בהוראותיו ערב יום התחילה כי נדרש
לגביהם אישור התאמה להוראות תקן רשמי או שקבע
לגביהם הממונה אחרת.
ב כי במקום שבו הממונה 2 עוד מוצע לקבוע בסעיף
קבע כבר בהוראותיו ערב יום התחילה של חוק מוצע זה
כי המייבא טובין נדרש להגשת תצהיר לצורך כניסתו של
הטובין לשערי ישראל או לצורך שיווקו בישראל, תעמוד
דרישתו של הממונה בתוקף, אך התצהיר יוגש לממונה ולא
למכון התקנים הישראלי.
ד ב ר י ה ס ב ר
11.6.2013 ,, ג' בתמוז התשע"ג768 - הצעות חוק הממשלה
611
א וסעיף זה כדי לגרוע מסמכויות2 אין בהוראות סעיף
(ד)
של רשות מוסמכת לעניין הסדרת ייבוא טובין אשר בתחום
סמכותה מצויים הטובין הטעונים הסדרה; ואין בהן כדי למנוע
מרשות מוסמכת לדרוש תצהיר בדבר התאמת הטובין לתקן,
כולו או חלקו, כאמור בסעיף קטן (ב) ובשינויים המחויבים,
לצורך מתן רישיון או אישור יבוא; לעניין זה, "רשות מוסמכת"
כהגדרתה בצו פיקוח או רשות אחרת שנקבעה בצו פיקוח -
לעניין הסדרת ייבוא טובין אשר בתחום סמכותה מצויים
הטובין הטעונים הסדרה או הענקת רישיון ייבוא או אישור
ייבוא."
תחילה - 'פרק ב
והוראות מעבר
.5
תחילתו של פרק זה חודשיים מיום פרסומו של חוק זה, ואולם תחילתם של
(א)
לפרק זה, חצי שנה מיום פרסומו של חוק זה.4–) ו16(–) ו11( ,)8(2 סעיפים
השרים) רשאים, בצו, לדחות את מועד - שר הכלכלה ושר האוצר (בסעיף קטן זה
(ב)
לפרק זה לתקופה אחת נוספת שלא תעלה 4–) ו16(–) ו11( ,)8(2 תחילתם של סעיפים
על שישה חודשים, אם נוכחו השרים כי לא מתקיימים התנאים לביצוע אכיפה לפי
הוראות פרק זה או שמערך האכיפה כאמור טרם החל לפעול.
פרק ג': רשויות מקומיות
הוראת שעה- סימן א': הסדר רשויות מקומיות עצמאיות
מטרה
.6
מטרת סימן זה לעגן את מלוא ההיבטים הנוגעים לתשלום סכום מידי הרשויות
העצמאיות כהגדרתן בסימן זה, העלאת שיעור הארנונה בתחומן בשיעור הנוסף,
כהגדרתו בסימן זה, וכל הוראה נוספת הכרוכה בעניינים אלה.
א וסעיף זה כדי לגרוע מסמכויות2 אין בהוראות סעיף
(ד)
של רשות מוסמכת לעניין הסדרת ייבוא טובין אשר בתחום
סמכותה מצויים הטובין הטעונים הסדרה; ואין בהן כדי למנוע
מרשות מוסמכת לדרוש תצהיר בדבר התאמת הטובין לתקן,
כולו או חלקו, כאמור בסעיף קטן (ב) ובשינויים המחויבים,
לצורך מתן רישיון או אישור יבוא; לעניין זה, "רשות מוסמכת"
כהגדרתה בצו פיקוח או רשות אחרת שנקבעה בצו פיקוח -
לעניין הסדרת ייבוא טובין אשר בתחום סמכותה מצויים
הטובין הטעונים הסדרה או הענקת רישיון ייבוא או אישור
ייבוא."
.5
תחילתו של פרק זה חודשיים מיום פרסומו של חוק זה, ואולם תחילתם של
(א)
לפרק זה, חצי שנה מיום פרסומו של חוק זה.4–) ו16(–) ו11( ,)8(2 סעיפים
תחילה - 'פרק ב
והוראות מעבר
השרים) רשאים, בצו, לדחות את מועד - שר הכלכלה ושר האוצר (בסעיף קטן זה
(ב)
לפרק זה לתקופה אחת נוספת שלא תעלה 4–) ו16(–) ו11( ,)8(2 תחילתם של סעיפים
על שישה חודשים, אם נוכחו השרים כי לא מתקיימים התנאים לביצוע אכיפה לפי
הוראות פרק זה או שמערך האכיפה כאמור טרם החל לפעול.
פרק ג': רשויות מקומיות
הוראת שעה- סימן א': הסדר רשויות מקומיות עצמאיות
.6
מטרת סימן זה לעגן את מלוא ההיבטים הנוגעים לתשלום סכום מידי הרשויות
העצמאיות כהגדרתן בסימן זה, העלאת שיעור הארנונה בתחומן בשיעור הנוסף,
כהגדרתו בסימן זה, וכל הוראה נוספת הכרוכה בעניינים אלה.
מטרה
מוצע לקבוע הוראה בדבר תחילה של חוק זה
5 סעיף
ולהפריד בין הוראות שניתן להתחיל את קיומן
לאחר חודשיים מיום פרסום חוק זה להוראות בדבר אכיפה
שמצריכות זמן התארגנות של חצי שנה. לפיכך מוצע
לקבוע בסעיף קטן (א) כי תחילתו של פרק זה חודשיים
) 12( ,)9( מיום פרסום חוק זה, ואולם תחילתן של פסקאות
שעניינן "אחריות עוסק", "הודעה בדבר 2 ) לסעיף17(–ו
מסוכנות מצרך" ו"אמצעי אכיפה מינהליים", בהתאמה
בדבר תיקון פקודת הייבוא והייצוא, חצי שנה מיום 4 וסעיף
פרסום חוק זה. עוד מוצע לקבוע מנגנון הארכה בסעיף
השרים) - קטן (ב) ולפיו שר הכלכלה ושר האוצר (להלן
), 9( רשאים, בצו, לדחות את מועד תחילתן של פסקאות
שעניינן "אחריות עוסק", "הודעה בדבר 2 ) לסעיף17(–) ו12(
,מסוכנות מצרך" ו"אמצעי אכיפה מינהליים", בהתאמה
בדבר תיקון פקודת הייבוא והייצוא, לתקופה 4 וסעיף
אחת נוספת שלא תעלה על שישה חודשים אם נוכחו
השרים כי לא מתקיימים התנאים לביצוע אכיפה לפי
הוראות תיקון זה או שמערך האכיפה כאמור טרם החל
לפעול.
פרק ג' רשויות מקומיות
בהמשך לסיכום עקרונות בין משרד האוצר ובין
סימן א'
נציגות של השלטון המקומי, לרבות מרכז
כללי
השלטון מקומי, מרכז המועצות האזוריות ופורום
סיכום עם השלטון המקומי), החליטה - (בפרק זה15–ה
מיום ד' 201 ' להחלטת ממשלה מס2 הממשלה בסעיף
) 201 החלטה- ) (בפרק זה2013 במאי13( בסיוון התשע"ג
לקבוע בחקיקה, בהוראת שעה, הסדר מיוחד לרשויות
רשויות - מקומיות המאופיינות ביציבות כלכלית (בפרק זה
העברת סכום מאת הרשויות - עצמאיות), שעיקריו
העצמאיות לאוצר המדינה, לצורך חלוקתו כמענקי איזון
ופיתוח לרשויות מקומיות חלשות יותר מבחינה כלכלית,
והעלאת ארנונה בתחום הרשויות העצמאיות בשיעור
מיוחד, לצורך מימון העברת הסכום האמור.
מטרת הוראת השעה המוצעת היא לעגן את
6 סעיף
מלוא ההיבטים הנוגעים לתשלום סכום מידי
הרשויות העצמאיות כהגדרתן בסימן זה, להעלאת
הארנונה בתחומן, וכל הוראה נוספת הכרוכה בעניינים
אלה. מהבהרה זו עולה כי הוראת השעה מיישמת באופן
מלא וסופי את הוראות הסיכום עם השלטון המקומי, ואת
בעניינו, ועל כן מובן כי הסיכום 201 האמור בהחלטה
וההחלטה האמורים אינם יוצרים זכות למאן דהו, מעבר
לאמור בהוראת השעה.
ד ב ר י ה ס ב ר
11.6.2013 ,, ג' בתמוז התשע"ג768 - הצעות חוק הממשלה
612
הגדרות
.7
- בסימן זה
;1992 (א) לחוק ההסדרים9 כמשמעותם בסעיף- ""הסכום המזערי" ו"הסכום המרבי
;0.3% - ""השיעור הנוסף
שר האוצר;- ""השר
חוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי - "1992 "חוק ההסדרים
;181992-התקציב), התשנ"ג
סך כל חיוב הארנונה בעד כלל הנכסים, לפני כל הנחה או פטור, - ""סך כל חיוב הארנונה
" 2011 )אם ניתנו, כפי שפורטו בעמודה "חיוב ארנונה סך הכל (באלפי שקלים חדשים
" שפרסמה הלשכה המרכזית לססטיסטיקה;2011 בטבלת "הרשויות המקומיות
;8 סכום שעל רשות עצמאית להעביר למדינה לפי סעיף- ""סכום ההעברה
;14 רשות עצמאית כמפורט בסעיף- ""רשות עצמאית
.1992 לחוק ההסדרים7 כהגדרתו בסעיף- ""שיעור העדכון
סכום שתעביר רשות
עצמאית
.8
על רשות עצמאית להעביר לאוצר המדינה סכום העברה בגובה סך כל חיוב
(א)
הארנונה של אותה הרשות, חלקי סך כל חיוב הארנונה של כלל הרשויות העצמאיות,
, במיליוני שקלים חדשים.450 כפול
) 2014 באפריל30( רשות עצמאית תעביר את סכום ההעברה עד ל' בניסן התשע"ד
(ב)
המועד הקובע).- (בסימן זה
ימים ממועד תחילתו של חוק זה, צו המפרט את סכום 30 השר יפרסם, בתוך
(ג)
העברה שעל כל רשות עצמאית להעביר לאוצר המדינה לפי סעיף קטן (א).
תשלום מענקים
.9
, או שקיזזה8 המדינה תקצה סכום השווה לסך כל הסכומים שהועברו לה לפי סעיף
, או שהועברו אליה לפי חוק זה בכל דרך אחרת, לצורך תשלום מענקים, 12 לפי סעיף
באמצעות משרד הפנים, שמטרתם איזון תקציב שוטף או פיתוח ברשויות מקומיות,
, וזאת בהתאם לאמות המידה שנקבעו בהחלטות ממשלה ובהוראות 2014 במהלך שנת
מינהל שלפיהם מועברים מענקים מהסוג האמור.
שיעור העדכון
2014 בשנת
.10
או בתקנות הסדרים במשק המדינה1992 לחוק ההסדרים9 על אף האמור בסעיף
- 192007-(ארנונה כללית ברשויות מקומיות), התשס"ז
מוצע לקבוע בחוק את החובה של כל רשות
8 סעיף
עצמאית, להעביר למדינה, לא יאוחר מיום
) סכום בגובה סך 2014 באפריל30( ל' בניסן התשע"ד
, חלקי 2011 כל חיוב הארנונה של אותה הרשות בשנת
סך כל חיוב הארנונה של כלל הרשויות העצמאיות
, במיליוני שקלים חדשים (בפרק 450 , כפול2011 בשנת
סכום ההעברה). נוסחת חישוב זו עולה בקנה אחד - זה
עם ההסכמות שגובשו במסגרת הסיכום עם השלטון
המקומי, ותוצאתה משקפת את הסכומים שנקבעו
. שר 201 במסגרת הסיכום האמור ובמסגרת החלטה
האוצר יפרסם צו המפרט את סכום ההעברה שעל כל
אחת מהרשויות העצמאיות להעביר.
מוצע לקבוע בהוראת השעה את חובתה של
9 סעיף
המדינה להקצות סכום השווה לסך כל הסכומים
שהועברו לה מאת הרשויות המקומיות לפי הוראת שעה זו,
ובין אם בדרך של קיזוז 8 בין אם בדרך של העברה לפי סעיף
או בכל דרך אחרת, לצורך תשלום מענקים 12 לפי סעיף
שמטרתם איזון תקציב שוטף או פיתוח ברשויות מקומיות,
. מובהר, כי מענקים אלה יחולקו בין 2014 במהלך שנת
הרשויות המקומיות לפי אמות המידה שנקבעו בהחלטות
ממשלה ובהוראות מינהל שלפיהן מועברים מענקים
מהסוג הנזכר בסעיף.
(ב) לחוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני 9 סעיף10 סעיף
1992-חקיקה להשגת יעדי התקציב), התשנ"ג
), קובע כי סכום הארנונה 1992 חוק ההסדרים-(בפרק זה
הכללית בשל מטר רבוע שתטיל מועצה על כל אחד
מסוגי הנכסים, בכל שנת כספים, יהיה הסכום שהגיע
.10 'ס"ח התשנ"ג, עמ
18
.429 'ק"ת התשס"ז, עמ
19
ד ב ר י ה ס ב ר
11.6.2013 ,, ג' בתמוז התשע"ג768 - הצעות חוק הממשלה
613
שיעור העדכון לעניין הארנונה שתוטל על כל אחד מסוגי הנכסים ברשות עצמאית
)1(
;, יהיה שיעור העדכון, בתוספת השיעור הנוסף2014 בשנת
2014 הסכום המזערי והמרבי הקבועים לסוג נכס ברשות עצמאית יעודכנו בשנת
)2(
.לפי שיעור העדכון, בתוספת השיעור הנוסף
גיוס אשראי
.11
)(א201 , ובסעיף201985-ב לחוק יסודות התקציב, התשמ"ה45 על אף האמור בסעיף
, ממועד 22 לפקודת המועצות המקומיות13 או בצו לפיו או לפי סעיף21לפקודת העיריות
, רשות עצמאית רשאית לקבל אשראי מתאגיד 2014 תחילתו של חוק זה עד תום שנת
בנקאי, או מאדם אחר שעיסוקו, כולו או מקצתו, במתן אשראי, בגובה סכום שהעבירה
(ב) לחוק האמור; קיבלה 46 , שלא לפי היתר מכוח סעיף8 לאוצר המדינה לפי סעיף
הרשות אשראי כאמור, לא ייחשב הסכום שקיבלה לפי סעיף זה חלק מיתרת האשראי
ב האמור. 45 של אותה רשות, כמשמעותו בסעיף
קיזוז
.12
לא העבירה רשות עצמאית כלשהי את הסכום שהיה עליה להעביר לאוצר המדינה עד
המועד הקובע תקזז המדינה סכום בגובה הסכום האמור מהשתתפות המדינה בתקציב
תמיכה, מענק, או השתתפות אחרת - "הרשות; לעניין סעיף זה, "השתתפות המדינה
מתקציב המדינה.
שיעור העדכון לעניין הארנונה שתוטל על כל אחד מסוגי הנכסים ברשות עצמאית
)1(
;, יהיה שיעור העדכון, בתוספת השיעור הנוסף2014 בשנת
2014 הסכום המזערי והמרבי הקבועים לסוג נכס ברשות עצמאית יעודכנו בשנת
)2(
.לפי שיעור העדכון, בתוספת השיעור הנוסף
.11
)(א201 , ובסעיף201985-ב לחוק יסודות התקציב, התשמ"ה45 על אף האמור בסעיף
, ממועד 22 לפקודת המועצות המקומיות13 או בצו לפיו או לפי סעיף21לפקודת העיריות
, רשות עצמאית רשאית לקבל אשראי מתאגיד 2014 תחילתו של חוק זה עד תום שנת
בנקאי, או מאדם אחר שעיסוקו, כולו או מקצתו, במתן אשראי, בגובה סכום שהעבירה
(ב) לחוק האמור; קיבלה 46 , שלא לפי היתר מכוח סעיף8 לאוצר המדינה לפי סעיף
הרשות אשראי כאמור, לא ייחשב הסכום שקיבלה לפי סעיף זה חלק מיתרת האשראי
ב האמור. 45 של אותה רשות, כמשמעותו בסעיף
גיוס אשראי
.12
לא העבירה רשות עצמאית כלשהי את הסכום שהיה עליה להעביר לאוצר המדינה עד
המועד הקובע תקזז המדינה סכום בגובה הסכום האמור מהשתתפות המדינה בתקציב
תמיכה, מענק, או השתתפות אחרת - "הרשות; לעניין סעיף זה, "השתתפות המדינה
מתקציב המדינה.
קיזוז
כדין בשל מטר רבוע של אותו נכס בשנת הכספים
הקודמת, בלא הנחה כלשהי אם ניתנה, בתוספת
שיעור העדכון, ובלבד שהסכום שיוטל כאמור לא יפחת
מהסכום המזערי ולא יעלה על הסכום המרבי שקבעו
השרים בתקנות. שיעור העדכון לעניין סעיף זה מוגדר
, כעדכון בשיעור של 1992 לחוק ההסדרים7 בסעיף
שמונים אחוזים מהסכום המתקבל מחיבור של מחצית
שיעור עדכון המדד ומחצית שיעור עדכון מדד השכר
הציבורי, כהגדרת מונחים אלה באותו סעיף. במקביל
7 בסימן ב' לפרק זה, לתקן את סעיף16 מוצע בסעיף
לחוק האמור 9 האמור כך ששיעור העדכון לעניין סעיף
יהיה הסכום המתקבל מחיבור של מחצית שיעור עדכון
המדד ומחצית שיעור עדכון השכר הציבורי.
(ב) האמור, 9 מוצע לקבוע כי, למרות הוראת סעיף
שיעור העדכון לעניין הארנונה שתוטל על כל אחד
, יהיה שיעור 2014 מסוגי הנכסים ברשות עצמאית בשנת
השיעור - (בפרק זה0.3% העדכון, בתוספת שיעור נוסף של
הנוסף). הגדלת הארנונה בשיעור הנוסף תאפשר לרשויות
העצמאיות הגדלה של הכנסותיהן העצמיות, בשיעור
שיאפשר להן לממן את תשלום סכום ההעברה שעליהן
.8 להעביר למדינה לפי סעיף
כהשלמה לכך, מוצע לקבוע כי הסכום המזערי
והמרבי הקבועים לסוג נכס ברשות עצמאית, המעודכנים
8 מדי שנה בשנה בגובה שיעור העדכון לפי הוראת סעיף
לתקנות הסדרים במשק המדינה (ארנונה כללית ברשויות
לפי שיעור 2014 , יעודכנו בשנת2007-המקומיות), התשס"ז
העדכון, בתוספת השיעור הנוסף.
1985-ב לחוק יסודות התקציב, התשמ"ה45 סעיף
11 סעיף
חוק יסודות התקציב), קובע כללים - (בפרק זה
אשר בהתקיימם רשות מקומית המבקשת לקבל אשראי,
במישרין או בעקיפין, מתאגיד בנקאי או מאדם אחר
שעיסוקו, כולו או מקצתו, במתן אשראי, חייבת לקבל לכך
היתר מיוחד מאת מי ששר הפנים ושר האוצר הסמיכו לכך.
(א) לפקודת העיריות כי עירייה 201 לצד זאת, נקבע בסעיף
רשאית ללוות כספים אך ורק מכוח צו של שר הפנים,
ובהתאם לתנאים שנקבעו בצו. הסדר דומה קבוע גם בסעיף
לפקודת המועצות המקומיות.13
על רקע זה, כדי לאפשר לרשויות עצמאיות לקבל
אשראי בגובה הסכום שחויבו להעביר למדינה לפי הוראת
שעה זו בלא היתר מיוחד, מוצע לקבוע כי ממועד תחילתו
רשאית רשות עצמאית 2014 של חוק זה עד תום שנת
לקבל אשראי מתאגיד בנקאי, או מאדם אחר שעיסוקו,
כולו או מקצתו, במתן אשראי, בגובה הסכום שהעבירה
(ב) לחוק 46 , שלא לפי היתר לפי סעיף8 למדינה לפי סעיף
יסודות התקציב; בנוסף, מוצע לקבוע כי אם קיבלה הרשות
אשראי כאמור, לא ייחשב הסכום שקיבלה לפי סעיף זה
כחלק מיתרת האשראי של אותה רשות, כמשמעותו בסעיף
ב האמור. יובהר, כי הגדלת הכנסות הרשות המקומית 45
מארנונה בשל העלאת הארנונה בשיעור הנוסף, צפויה
להבטיח לרשות המקומית מקור מימון הולם לפירעון
הלוואה, אם תזדקק לה, לצורך ביצוע הוראות חוק זה.
כדי להבטיח את העברת הסכומים הקבועים12 סעיף
בהוראת השעה בידי כלל הרשויות העצמאיות,
מוצע לקבוע כי אם לא העבירה רשות עצמאית כלשהי את
הסכום שהיה עליה להעביר לאוצר המדינה עד המועד
.60 'ס"ח התשמ"ה, עמ
20
.197 ', עמ8 דיני מדינת ישראל נוסח חדש
21
.256 ', עמ9 דיני מדינת ישראל, נוסח חדש
22
ד ב ר י ה ס ב ר
11.6.2013 ,, ג' בתמוז התשע"ג768 - הצעות חוק הממשלה
614
תקנות
.13
השר ממונה על ביצוע סימן זה והוא רשאי להתקין תקנות בכל הנוגע לביצועו, לרבות
לאוצר המדינה.8 כללים לעניין אופן העברת הסכומים לפי סעיף
רשות עצמאית
.14
:רשות מהרשויות המקומיות המפורטות להלן היא רשות עצמאית לעניין סימן זה
אבן יהודה;
)1(
;אזור
)2(
;אשדוד
)3(
;אשקלון
)4(
;באר טוביה
)5(
;באר יעקב
)6(
;באר שבע
)7(
;בני שמעון
)8(
;ברנר
)9(
;) גבעתיים10(
;) גזר11(
;) גן רוה12(
;) דרום השרון13(
;) הוד השרון14(
;) הרצליה15(
;) זכרון יעקב16(
;) חבל אילות17(
;) חבל מודיעין18(
;) חדרה19(
;) חולון20(
;) חוף הכרמל21(
;) חוף השרון22(
;) חיפה23(
, תקזז המדינה סכום בגובה הסכום8 הקבוע לכך בסעיף
שלא הועבר כאמור, מהשתתפות המדינה בתקציב הרשות.
מוצע לקבוע כי שר האוצר ממונה על ביצוע13 סעיף
פרק זה והוא רשאי להתקין תקנות בכל הנוגע
לביצועו, לרבות כללים לעניין אופן העברת הסכומים לפי
לאוצר המדינה. 8 סעיף
מוצע לקבוע את רשימת הרשויות העצמאיות 14 סעיף
שעליהן יחול פרק זה כמפורט בסעיף.
ד ב ר י ה ס ב ר
11.6.2013 ,, ג' בתמוז התשע"ג768 - הצעות חוק הממשלה
615
;) יבנה24(
;מונוסון-) יהוד25(
;) יואב26(
;) כוכב יאיר27(
;) כפר ורדים28(
;) כפר סבא29(
;) כפר שמריהו30(
;) לב השרון31(
;) להבים32(
;) מגידו33(
;רעות-מכבים-) מודיעין34(
;) נס ציונה35(
;) נשר36(
;) נתניה37(
;) סביון38(
;) עומר39(
;) עמק חפר40(
;) עמק יזרעאל41(
;) עמק לוד42(
;) פתח תקוה43(
;) קרית אונו44(
;) קרית ביאליק45(
;) קרית טבעון46(
;) ראש העין47(
;) ראש פינה48(
;) ראשון לציון49(
;) רחובות50(
;) רמת גן51(
;) רמת השרון52(
;) רמת ישי53(
;) רמת נגב54(
;) רעננה55(
;יפו-) תל–אביב56(
.) תמר57(
;) יבנה24(
;מונוסון-) יהוד25(
;) יואב26(
;) כוכב יאיר27(
;) כפר ורדים28(
;) כפר סבא29(
;) כפר שמריהו30(
;) לב השרון31(
;) להבים32(
;) מגידו33(
;רעות-מכבים-) מודיעין34(
;) נס ציונה35(
;) נשר36(
;) נתניה37(
;) סביון38(
;) עומר39(
;) עמק חפר40(
;) עמק יזרעאל41(
;) עמק לוד42(
;) פתח תקוה43(
;) קרית אונו44(
;) קרית ביאליק45(
;) קרית טבעון46(
;) ראש העין47(
;) ראש פינה48(
;) ראשון לציון49(
;) רחובות50(
;) רמת גן51(
;) רמת השרון52(
;) רמת ישי53(
;) רמת נגב54(
;) רעננה55(
;יפו-) תל–אביב56(
.) תמר57(
11.6.2013 ,, ג' בתמוז התשע"ג768 - הצעות חוק הממשלה
616
הוראת התגברות
.15
.הוראות סימן זה יחולו על אף כל דין
סימן ב': תיקוני חקיקה
תיקון חוק הסדרים
במשק המדינה
(תיקוני חקיקה
להשגת יעדי
התקציב)
.16
- 231992-בחוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב), התשנ"ג
, בהגדרה "שיעור העדכון", במקום "שמונים אחוז מהסכום" יבוא 7 בסעיף
)1(
;""הסכום
(ב), בסופו יבוא "ובלבד שלא יקבע הנחה התלויה בגובה הכנסתו של 12 בסעיף
)2(
מחזיק, אלא בכפוף למיצוי כושר ההשתכרות של מחזיק; שר הפנים בהתייעצות עם
שר האוצר יקבע תנאים למיצוי כושר השתכרות";
תיקון פקודת
העיריות
.17
: יבוא300 , אחרי סעיף24בפקודת העיריות
"מתן אישור תושבות
לצורך הטבת מס
א.300
אישור- "בסעיף זה, "אישור תושבות לצורך הטבת מס
(א)
לפקודת מס 11 הנדרש לצורך קבלת הטבת מס, לפי סעיף
. 25הכנסה
רשות מקומית תיתן לתושב הרשות, לבקשתו, אישור
(ב)
תושבות לצורך הטבת מס, ובלבד שהתושב שילם את תשלומי
הארנונה שהיה חייב בהם עד סוף שנת הכספים שקדמה
למועד בקשת האישור.
על אף האמור בסעיף קטן (ב), לא תימנע רשות מקומית
(ג)
ממתן אישור תושבות לצורך הטבת מס לתושב שלא שילם
- )את תשלומי הארנונה כאמור בסעיף קטן (ב
הוראות סימן זה יוצרות הסדר ייחודי בהעברת 15 סעיף
סכומים מהרשויות המקומיות העצמאיות
לאוצר המדינה לצורך הקצאתו לרשויות מקומיות חלשות
יותר. ביישום סימן זה ישנה התגברות על חקיקה שונה בין
היתר לעניין הטלת ארנונה, גיוס אשראי ושיעור העדכון.
מוצע לקבוע במפורש כי סימן זה מתגבר על הוראות כל
דין הסותרות את ההסדרים שנקבעו בו.
סימן ב'
)1( לפסקה
16 סעיף
בסימן א' 10 כאמור בדברי ההסבר בסעיף
לפרק זה, בהמשך לסיכום עם השלטון המקומי, החליטה
לחוק 7 לתקן את סעיף201 להחלטה2 הממשלה בסעיף
הקבוע בהגדרת 80% כך שהמקדם בשיעור1992 הסדרים
שיעור העדכון יבוטל, באופן ששיעור העדכון יהיה הסכום
המתקבל מחיבור של מחצית שיעור עדכון ומחצית שיעור
עדכון מדד השכר הציבורי. יצוין כי הסכמה כאמור הושגה
.2011 בין הצדדים כבר בשנת
)3(–) ו2( לפסקאות
מסמיך את שר הפנים 1992 (ב) לחוק ההסדרים12 סעיף
לקבוע הנחות בתשלומי הארנונה. ואכן תקנות הסדרים
- (להלן1993-במשק המדינה (הנחה מארנונה), התשנ"ג
תקנות (הנחה מארנונה)), קובעות כמה הנחות, ובהן הנחה
התלויה בגובה הכנסתו של המחזיק בנכס והמתגוררים
עמו. הנחה זו ניתנת כיום שלא בכפוף למבחן של מיצוי
כושר השתכרות, כך שהיא ניתנת גם לתושבים המסוגלים
לעבוד אך אינם עובדים.
הנחות לפי מבחן הכנסה, שאינן כוללות מרכיב של
מבחן מיצוי כושר ההשתכרות של האזרח, יוצרות תמריץ
שלילי מובהק ליציאה לשוק העבודה. הגדלת שיעור
ההשתתפות בשוק העבודה בקרב הציבור הישראלי
תביא לצמצום הפערים בחברה הישראלית ותקל את
ההתמודדות עם העוני שכן, לפי הנתונים, שיעור העוני
בקרב משפחות עם שני מפרנסים נמוך משיעור העוני
בקרב משפחות עם מפרנס אחד או בלא מפרנסים. מובן
כי בנוסף ליתרונות החקיקה בהיבט של שוק העבודה,
יביא התיקון המוצע להגדלת ההכנסות העצמיות של
.568 '; התש"ע, עמ10 'ס"ח התשנ"ג, עמ
23
.197 ', עמ8 דיני מדינת ישראל, נוסח חדש
24
.120 ', עמ6 דיני מדינת ישראל, נוסח חדש
25
ד ב ר י ה ס ב ר
11.6.2013 ,, ג' בתמוז התשע"ג768 - הצעות חוק הממשלה
617
בשל תשלומי ארנונה שלא שולמו כאמור וטרם
)1(
חלף המועד להגיש השגה לגביהם, או שהוגשה השגה
כאמור וטרם ניתנה בעניין החלטה חלוטה;
למי שניתן בעניינו צו כינוס או צו לעיכוב הליכים,
)2(
במסגרת הליכי פשיטת רגל לפי פקודת פשיטת הרגל
.261980-[נוסח חדש], התש"ם
שר הפנים, בהסכמת שר האוצר, רשאי לקבוע כי הוראות
(ד)
סעיף זה לא יחולו על סוגי חייבים שאין הצדקה בנסיבות
העניין להימנע מלתת להם אישור כאמור בסעיף (ב), על אף
שלא שילמו את תשלומי הארנונה כאמור באותו סעיף קטן
ואת התנאים לכך."
תיקון פקודת
המועצות המקומיות
.18
."א300" ב" יבוא249" א, אחרי34 , בסעיף27]בפקודת המועצות המקומיות [נוסח חדש
בשל תשלומי ארנונה שלא שולמו כאמור וטרם
)1(
חלף המועד להגיש השגה לגביהם, או שהוגשה השגה
כאמור וטרם ניתנה בעניין החלטה חלוטה;
למי שניתן בעניינו צו כינוס או צו לעיכוב הליכים,
)2(
במסגרת הליכי פשיטת רגל לפי פקודת פשיטת הרגל
.261980-[נוסח חדש], התש"ם
שר הפנים, בהסכמת שר האוצר, רשאי לקבוע כי הוראות
(ד)
סעיף זה לא יחולו על סוגי חייבים שאין הצדקה בנסיבות
העניין להימנע מלתת להם אישור כאמור בסעיף (ב), על אף
שלא שילמו את תשלומי הארנונה כאמור באותו סעיף קטן
ואת התנאים לכך."
.18
."א300" ב" יבוא249" א, אחרי34 , בסעיף27]בפקודת המועצות המקומיות [נוסח חדש
תיקון פקודת
המועצות
המקומיות
הרשויות המקומיות. לפיכך מוצע לקבוע כי הנחה
התלויה בגובה ההכנסה תינתן רק בכפוף לכך שהמחזיק
בנכס והמתגוררים עמו עובדים בהיקפים שיקבע שר
הפנים בהתייעצות עם שר האוצר.
מיום ד' בסיוון 150 'יצוין כי בהחלטת הממשלה מס
(ב) לחוק 12 ) נקבע כי סעיף2013 במאי13( התשע"ג
ההסדרים יתוקן, באופן המוצע כאן. בנוסף הוחלט כי שר
הפנים יתקן את תקנות (הנחה מארנונה) ויקבע בהן שמשק
בית שבו מפרנס אחד ייחשב ממצה כושר השתכרות
ממשרה מלאה לפחות, 75%–אם אותו מפרנס מועסק ב
משק בית שבו שני מפרנסים ייחשב ממצה השתכרות
ממשרה מלאה לפחות, 125%–אם הם מועסקים יחד ב
נוספים ממשרה מלאה לפחות יידרשו מכל מפרנס 50%–ו
נוסף המתגורר במשק הבית. עוד החליטה הממשלה כי
הורה יחיד לילד שגילו אינו עולה על עשר שנים וסטודנט
50%–ייחשבו ממצים כושר השתכרות אם הם מועסקים ב
ממשרה מלאה לפחות. בנוסף, מכיוון שישנם מחזיקים
שאינם יכולים לעבוד בהיקפים האמורים, התייחסה
החלטת הממשלה אף לקביעת מיצוי כושר השתכרות
של זכאי לגמלת הבטחת הכנסה, מבקש עבודה ומי
שזכאי לקצבאות נכות מסוימות והכל כמפורט בהחלטת
הממשלה.
לפקודת מס הכנסה, מוענקות11 לפי סעיף17 סעיף
הטבות במס הכנסה, בשיעור משתנה
לתושביהם של עשרות יישובים במדינת ישראל, בעיקר
באזורי הפריפריה. תנאי לקבלת ההטבה הוא היות הנישום
תושב הרשות המקומית המזכה. לפי ההגדרה הקיימת
האמור, "תושב" יישוב מזכה הוא מי שמרכז 11 בסעיף
א לפקודת 300 חייו באותו היישוב. מוצע לקבוע בסעיף
בסימן זה, כי רק תושב רשות 17 העיריות כנוסחו בסעיף
מקומית ששילם את תשלומי הארנונה החלים עליו, יקבל
מאת הרשות המקומית אישור תושבות לצורכי מס הכנסה.
11 במקביל, מוצע לתקן את ההגדרה "תושב" שבסעיף
לפקודת מס הכנסה בפרק מסים שבחוק המוצע ולהוסיף
בה תנאי ולפיו "תושב" הוא מי שיש בידו אישור תושבות
לצורכי הטבת מס, כמשמעותו בפקודת העיריות, מטעם
היישוב המזכה.
כחריג לכלל האמור, מוצע לקבוע מצבים מיוחדים
שבהם הרשות המקומית לא תימנע ממתן אישור כאמור
בשל חוב ארנונה. זאת, בשל חוב ארנונה שטרם חלף המועד
להגיש השגה לגביו, או שהוגשה השגה וטרם ניתנה בעניין
החלטה חלוטה, וכן ממי שניתן בעניינו צו כינוס או צו
לעיכוב הליכים, במסגרת הליכי פשיטת רגל. בנוסף, מוצע
גם להסמיך את שר הפנים, בהסכמת שר האוצר, לקבוע
סוגי חייבים שקיימת הצדקה שלא למנוע מהם אישור
כאמור בשל חוב ארנונה, ושעליהם לא יחולו הוראות
סעיף זה.
א לפקודת המועצות המקומיות קובע 34 סעיף18 סעיף
אילו סעיפים מפקודת העיריות יחולו אף על
מועצות מקומיות. מוצע לקבוע כי ההסדר המוצע בסעיף
בסימן זה, הנוגע 17 א לפקודת העיריות כנוסחו בסעיף300
למתן אישור תושבות לצורך הטבת מס, יחול אף ביחס
למועצות מקומיות.
.639 ', עמ34 דיני מדינת ישראל, נוסח חדש
26
ד ב ר י ה ס ב ר
11.6.2013 ,, ג' בתמוז התשע"ג768 - הצעות חוק הממשלה
618
פרק ד': בריאות
סימן א': התחשבנות בעד שירותי בריאות בבתי חולים ציבוריים כלליים
הגדרות
.19
- בסימן זה
סכום המכפלות של כל שירות ושירות שצרכו - "2012 "ביצוע במחיר קבוע לשנת
, במחיר ברוטו של כל 2012 מבוטחי קופת חולים בבית חולים ציבורי כללי בשנת
;2012 שירות כאמור בשנת
פרק ד': בריאות
ההתחשבנות של קופות החולים עם בתי החולים
סימן א'
נערכת, בבסיסה, לפי מכפלת שירותי הבריאות
כללי
הנצרכים בידי קופת החולים בכל בית חולים
במחירו של כל שירות ושירות כאמור. מחירים אלה
מוגבלים בצווים מכוח חוק הפיקוח על מחירי מצרכים
חוק הפיקוח). בעבור - (להלן1996-ושירותים, התשנ"ו
רוב הפעילות בבתי החולים, המחיר המרבי שמשלמת
הקופה קבוע לפי מחירו של יום אשפוז שניתן לחבר הקופה
בבית החולים ובעבור חלקה לפי תעריפים דיפרנציאליים
הקבועים בצווים. הוצאות רבות בבתי החולים הן הוצאות
קבועות אשר אינן משתנות לפי מספר ימי האשפוז המבוצע
בפועל ועל כן מחירי השירותים משקפים את העלות
הממוצעת הגבוהה מהעלות השולית.
במצב זה, קיים תמריץ לבית חולים להגדיל את
הכמויות של ימי האשפוז ושל הפעולות המבוצעות בו,
בעוד שלקופות החולים יכולת מועטה לשלוט בכמויות
של השירותים הניתנים לחברים בהן בבתי החולים. מכאן,
שבהעדר הסדר חקיקתי, תהיה נטייה לגידול מתמיד בכמויות,
וממילא לגידול מתמיד בהוצאות הקופות לשירותי בריאות
הנרכשים בבתי חולים.
כדי למנוע גידול בלתי מבוקר בהוצאות הקופות
לשירותים הנרכשים בבתי החולים, הוצאה שהיא מרכיב
עיקרי בהוצאות קופת חולים, הוחל במסגרת חוק ההסדרים
במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנת
, הסדר התחשבנות המבוסס על תקרות 1997-), התשנ"ז1997
.צריכה
עיקרו של הסדר זה בקביעתן של תקרות צריכה במחיר
כללי, -מלא של כל קופת חולים בכל בית חולים ציבורי
בהתבסס על היקף הרכישה בפועל של אותה קופה באותו
). 1994– ו1993 בית חולים ערב קביעת ההסדר (בשנים
בחוק ההסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת
), 2002 יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים
או החוק), חּודש 2002 חוק ההסדרים- (להלן2002-התשס"ב
הסדר ההתחשבנות, ונקבעו בו כמה שינויים. ההסדר הוארך
(ס"ח התשע"א, עמ' 2013 שוב כמה פעמים עד לסוף שנת
, עולה 2013 ) מאחר שהסדר זה עומד לפוג בסוף שנת126
.הצורך להאריכו
על פי ההסדר, רכישה של שירותי בריאות בבית
נעשית - החולים מעבר לתקרת הצריכה שנקבעה בחוק
במחיר מופחת. בדרך זו, נוצר תמריץ לבית החולים לצמצם
את משך האשפוז בו, אך לקופת החולים נותר תמריץ שלא
לעשות שימוש יתר ברכש שירותים בבית החולים, בשל
העלות המשולמת בעד כל שירות ושירות הנרכש, גם מעבר
לתקרת הצריכה. בכך נוצר איזון שנועד להבטיח תשלום הוגן
בעד רכש שירותי הבריאות בבתי החולים, תוך שמירה על
גידול מבוקר בהיקף הרכש בבית החולים. הסדר זה הוארך,
מפעם לפעם, לעתים תוך שינויו.
OECD–עוד יצוין כי גם במדינות רבות מקרב מדינות ה
קיימים הסדרי התחשבנות כמו גם במערכת ההתחשבנות
בתוך קופת החולים הכללית בין בתי החולים שלה לבין
המחוזות.
בהתאם לחוק, לכל קופת חולים ולכל בית חולים
עומדת האפשרות, לקבוע הסדר התחשבנות ביניהן השונה
מהקבוע בחוק וזאת, כדי להגדיל את חופש הפעולה של
בתי החולים ושל קופות החולים היכולים לקבוע מראש
ובהסכמה את שיטת ההתחשבנות ביניהם תוך יצירת
מנגנונים של חלוקת סיכונים וזאת בלי לבטל את היתרונות
שבשיטת ההתחשבנות הקבועה בחוק.
בפועל, מרבית קופות החולים ובתי החולים מתקשרים
ביניהם בהסכמים ולא פעלו בהתאם להסדר ההתחשבנות
הקבוע בחוק. כך, למעשה, בשנים האחרונות קופות החולים
מבתי החולים בהסכמי 80%–מתקשרות עם למעלה מ
התקשרות המוסכמים על ידי שני הצדדים, והשונים מההסדר
הקבוע בחוק. ההסכמים התאפיינו במתן הנחות גבוהות לקופות
החולים במקביל לגידול בפעילות ובהיקף הרכש של הקופות
בבתי החולים. כתוצאה מהסכמים אלה, אם בתי החולים
וקופות החולים לא יגיעו להסדר ביניהם ויעבדו בהתאם
להסדר ההתחשבנות הקבוע בחוק, משמעותו גידול בהיקף
התשלום שמעבירות קופות החולים לבתי החולים בגובה של
מאות מיליוני שקלים חדשים בשנה על היקף פעילות דומה
ומתן אפשרות לקופות החולים להעביר פעילות בשיעור של
עשרות אחוזים מבתי החולים אשר עשויה לסכן את יציבותם.
.256 ', עמ9 דיני מדינת ישראל, נוסח חדש
27
ד ב ר י ה ס ב ר
11.6.2013 ,, ג' בתמוז התשע"ג768 - הצעות חוק הממשלה
619
; לרבות פעילות המתבצעת בו בידי תאגיד בריאות- ""בית חולים ממשלתי כללי
כל אחד מאלה: - ""בית חולים ציבורי כללי
בית חולים ממשלתי כללי;
)1(
;בית חולים כללי שבבעלות קופת חולים
)2(
;בית חולים כללי שבבעלות רשות מקומית
)3(
9 בית חולים כללי שהוא תאגיד שהוא מוסד ציבורי כהגדרתו בסעיף
)4(
;28לפקודת מס הכנסה
), שבתעודת 3( ) עד1( בית חולים כללי שאינו בית חולים כאמור בפסקאות
)5(
;), כלולות עמדות לרפואה דחופה (מיון29רישומו לפי פקודת בריאות העם
הוראת מינהל שקבע המנהל הכללי של משרד הבריאות או מי - ""הוראת מינהל
שהוא הסמיך לעניין זה;
הנחה בעבור שירותי בריאות שקופות החולים רוכשות בבתי החולים - ""הנחת מחזור
הממשלתיים הכלליים, שנקבעה בהוראת מינהל;
הנחה בעבור שירות בריאות מסוים שקופת חולים רוכשת בבית - ""הנחת תעריף
חולים ציבורי כללי;
שר הבריאות ושר האוצר;- ""השרים
; לרבות פעילות המתבצעת בו בידי תאגיד בריאות- ""בית חולים ממשלתי כללי
כל אחד מאלה: - ""בית חולים ציבורי כללי
בית חולים ממשלתי כללי;
)1(
;בית חולים כללי שבבעלות קופת חולים
)2(
;בית חולים כללי שבבעלות רשות מקומית
)3(
9 בית חולים כללי שהוא תאגיד שהוא מוסד ציבורי כהגדרתו בסעיף
)4(
;28לפקודת מס הכנסה
), שבתעודת 3( ) עד1( בית חולים כללי שאינו בית חולים כאמור בפסקאות
)5(
;), כלולות עמדות לרפואה דחופה (מיון29רישומו לפי פקודת בריאות העם
הוראת מינהל שקבע המנהל הכללי של משרד הבריאות או מי - ""הוראת מינהל
שהוא הסמיך לעניין זה;
הנחה בעבור שירותי בריאות שקופות החולים רוכשות בבתי החולים - ""הנחת מחזור
הממשלתיים הכלליים, שנקבעה בהוראת מינהל;
הנחה בעבור שירות בריאות מסוים שקופת חולים רוכשת בבית - ""הנחת תעריף
חולים ציבורי כללי;
שר הבריאות ושר האוצר;- ""השרים
בהתאם לאמור לעיל, מוצע לשנות את מתודולוגיית
ההסדר הקיים היום, תוך שמירה על העקרונות שלשמם
נקבע ההסדר, במטרה לקבוע הסדר שיתאים להיקף הפעילות
שרוכשות קופות החולים מבתי החולים כיום והתשלום
בעדם בפועל. המתודולוגיה החדשה תהיה מושתתת על
העקרונות האלה:
לכל קופת חולים תיקבע תקרת צריכה ייחודית (תקרת -
צריכה פרטנית ברוטו) מול כל בית חולים השווה לערך
, בניכוי 2012 הפעילות של קופת החולים בבית החולים בשנת
שירותים שמוחרגים מההסדר, שהיא מקודמת בתוספת
ריאלית ובעדכון מחיר יום אשפוז;
הסכום המרבי השנתי לתשלום שעל קופת חולים לשלם -
לבית חולים בעד רכש שירותים עד לגובה תקרת צריכה
פרטנית נטו יהיה הסכום שהקופה שילמה לבית החולים
, בניכוי השירותים שמוחרגים מההסדר, שהוא 2012 בשנת
מקודם בתוספת ריאלית ובעדכון מחיר יום אשפוז;
מתקרת 95% הבטחת תשלום לבית חולים בשיעור של-
הצריכה הפרטנית נטו (רצפת צריכה פרטנית נטו) אם רכש
מתקרת הצריכה 95%–קופת החולים באותו בית חולים ירד מ
הפרטנית ברוטו;
מתן אפשרות לקופת החולים לרדת בפעילות בבית חולים -
מתקרת הצריכה הפרטנית ברוטו ובמקביל95% עד לגובה
הפחתת התשלום בהתאמה מתקרת הצריכה הפרטנית נטו
מהמחיר שירותי הבריאות בניכוי הנחות 70% בגובה של
מחזור והנחות תעריף ולא פחות מרצפת הצריכה הפרטנית
במטרה ליצור תמריץ לקופות החולים להעביר פעילות - נטו
שאינה הכרחית לביצוע בבתי החולים לקהילה;
קביעה כי שיעור התשלום על גידול בפעילות מעבר -
מעבר2% לתקרת הצריכה הפרטנית ברוטו בשיעור של עד
70% לתקרה יחויב את הקופה בתשלום מופחת בשיעור של
ממחיר שירותי בריאות על הרכש הזה;
קביעה כי שיעור התשלום על גידול בפעילות מעבר -
ועד2%–לתקרת הצריכה הפרטנית ברוטו בשיעור שמעבר ל
מהתקרה ברוטו, תחייב את קופת החולים בתשלום 12%–ל
ממחיר שירותי בריאות. שיעור זה 33% מופחת בשיעור של
משקף בצורה נכונה יותר את העלויות השוליות השונות
של השירותים השונים הנרכשים מבתי החולים ומקטין את
התמריץ של בתי החולים להגדלת פעילות מעבר לנדרש;
קביעה כי שיעור התשלום על גידול בפעילות מעבר -
12%–לתקרת הצריכה הפרטנית ברוטו בשיעור שמעבר ל
65% מהתקרה, תחויב קופת החולים בתשלום בשיעור של
ממחיר שירותי בריאות. וזאת, במטרה למנוע מקופות החולים
ביצוע יתר של פעולות בבתי חולים כתוצאה מהתשלום
בשיעור מופחת.
שינוי כאמור צפוי לשמור על היציבות של קופות
החולים ובתי החולים, להגדיל את הוודאות הפיננסית של
קופות החולים ובתי החולים, ולהתאים את הקבוע בחוק
לפעילות קופות החולים בבתי החולים בשנים האחרונות.
מוצע להוסיף הגדרות הנחוצות להוראות19 סעיף
המוצעות בסימן א' בפרק זה.
.120 ', עמ6 דיני מדינת ישראל, נוסח חדש
28
.191 ', עמ1 , תוס1940 ע"ר
29
ד ב ר י ה ס ב ר
11.6.2013 ,, ג' בתמוז התשע"ג768 - הצעות חוק הממשלה
620
;301994- חוק ביטוח בריאות ממלכתי, התשנ"ד- ""חוק ביטוח בריאות ממלכתי
;311996- חוק פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים, התשנ"ו- ""חוק הפיקוח
סימן ב' בפרק ה' בחוק ההסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה - ""חוק ההתחשבנות
-), התשס"ב2002 להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים
;322002
המחיר המלא שממנו מנוכה שיעור הנחת המחזור והנחת התעריף- ""מחיר ברוטו
;2012 שניתנו בעבור אותו שירות בשנת
מחירו המרבי של יום אשפוז ושל שירות אמבולטורי ודיפרנציאלי בבתי - ""מחיר מלא
חולים ציבוריים כלליים, כפי שנקבע בצו לפי חוק הפיקוח;
מי שנקבע לגביו כי ניתן להעבירו מחוץ לבית חולים - ""מטופל המיועד להעברה
ציבורי כללי, בהתאם להוראת מינהל ובהתחשב בצורך בשמירת הרצף הטיפולי,
וזאת בלי לגרוע מהוראות חוק ביטוח בריאות ממלכתי, ובכלל זה מהוראות סעיף
(ד) לחוק האמור, ומתקיים בו אחד מאלה:3
ימים30–הוא בהנשמה ממושכת ומאושפז בבית חולים ציבורי כללי יותר מ
)1(
;ברציפות
הוא מאושפז בבית חולים ציבורי כללי ומוגדר כחולה סיעודי מורכב או
)2(
;כחולה שיקומי גריאטרי, בהתאם להוראת מינהל
לחוק ביטוח בריאות ממלכתי;17 כהגדרתו בסעיף- ""מספר המבוטחים המשוקלל
, לתקרת הצריכה הפרטנית 2012 סכום ההפחתה, במחירי- ""ערך השירותים המוחרגים
) לחוק ההתחשבנות, 8()(א17–ח(ב) ו12 הרגילה, שקבעו השרים בצו לפי סעיפים
; 332013 בשנת
"צריכה" או "רכישה", של שירותי בריאות בידי קופת חולים בבית חולים ציבורי כללי
לרבות צריכה או רכישה של שירותים כאמור בידי קופת חולים בבית חולים -
ציבורי כללי שהוא תאגיד שבבעלות הקופה, ולמעט צריכה או רכישה כאמור
בבית חולים ציבורי כללי הפועל במסגרת אותה הקופה;
מתקרת הצריכה הפרטנית ברוטו 95% - "רצפת צריכה פרטנית ברוטו", לשנה מסוימת
לאותה שנה;
מתקרת הצריכה הפרטנית נטו 95% - "רצפת צריכה פרטנית נטו", לשנה מסוימת
לאותה שנה;
שיעור העדכון של מחיר יום אשפוז שקבעו השרים בצו לפי חוק - ""שיעור העדכון
הפיקוח;
שיעור חלקה של קופת החולים מתוך הסכום - "שיעור הקפיטציה", של קופת חולים
לחוק ביטוח בריאות 18 לחלוקה שקובע המוסד לביטוח לאומי לפי הוראות סעיף
ממלכתי;
;341985- לחוק יסודות התקציב, התשמ"ה21 כהגדרתו בסעיף- ""תאגיד בריאות
.582 '; התשע"ב, עמ156 'ס"ח התשנ"ד, עמ
30
.79 '; התשס"ז, עמ192 'ס"ח התשנ"ו, עמ
31
.126 '; התשע"א, עמ146 'ס"ח התשס"ב, עמ
32
.1268 'ק"ת התשע"ג, עמ
33
.454 '; התשע"ב, עמ60 'ס"ח התשמ"ה, עמ
34
11.6.2013 ,, ג' בתמוז התשע"ג768 - הצעות חוק הממשלה
621
; לרבות תוספת בשיעור שלילי- ""תוספת
תוספת מעבר לשיעור העדכון של המחיר המלא, ואם נקבעו לפי - ""תוספת ריאלית
תוספת - החוק האמור שיעורי עדכון שונים למחירים של שירותי בריאות שונים
מעבר לשיעור, שיפרסמו ברשומות השרים, שהוא ממוצע משוקלל של שיעור
העדכון של המחיר המלא בהתאם למשקלם של השירותים השונים בכלל שירותי
הבריאות;
הסכום המרבי השנתי לתשלום במחיר ברוטו, שעל - ""תקרת צריכה פרטנית ברוטו
קופת החולים לשלם לבית חולים ציבורי כללי, אשר יהיה לכל קופת חולים בכל
; 2 בית חולים ציבורי כללי, כקבוע בסעיף
הסכום המרבי השנתי לתשלום שעל קופת חולים לשלם - ""תקרת צריכה פרטנית נטו
לבית חולים ציבורי כללי בעד רכישת שירותים עד גובה תקרת הצריכה הפרטנית
.3 ברוטו, אשר יהיה לכל קופת חולים בכל בית חולים ציבורי כללי, כקבוע בסעיף
תקרת צריכה
פרטנית ברוטו
.20
:תקרת הצריכה הפרטנית ברוטו בכל אחת מהשנים האלה, תהיה כמפורט לצדן
בהפחתת ערך השירותים 2012 הביצוע במחיר קבוע לשנת- 2014 בשנת
)1(
2013 ובתוספת שיעור העדכון לשנים3.428% המוחרגים, בתוספת ריאלית בשיעור
; 2014–ו
תקרת הצריכה הפרטנית ברוטו בשנה הקודמת, בתוספת - 2016– ו2015 בשנים
)2(
. ובתוספת שיעור העדכון לאותה שנה1.4% ריאלית בשיעור
תקרת צריכה
פרטנית נטו
.21
:תקרת הצריכה הפרטנית נטו, בכל אחת מהשנים האלה, תהיה כמפורט לצדן
הסכום המתקבל מסך התשלום שכל קופת חולים שילמה לכל בית - 2014 בשנת
)1(
בניכוי ערך השירותים המוחרגים, ובניכוי ההפרש2012 חולים בעד רכש שירותים בשנת
לבין 2012 שבין התשלום ששילמה הקופה בעבור מטופל המיועד להעברה בשנת
) לחוק ההתחשבנות 6(16–) ו3()(ד14 התשלום שהיה עליה לשלם אלמלא הוראות סעיפים
2013 ובתוספת שיעור העדכון לשנים3.428% באותה שנה, בתוספת ריאלית בשיעור
; 2014–ו
; לרבות תוספת בשיעור שלילי- ""תוספת
תוספת מעבר לשיעור העדכון של המחיר המלא, ואם נקבעו לפי - ""תוספת ריאלית
תוספת - החוק האמור שיעורי עדכון שונים למחירים של שירותי בריאות שונים
מעבר לשיעור, שיפרסמו ברשומות השרים, שהוא ממוצע משוקלל של שיעור
העדכון של המחיר המלא בהתאם למשקלם של השירותים השונים בכלל שירותי
הבריאות;
הסכום המרבי השנתי לתשלום במחיר ברוטו, שעל - ""תקרת צריכה פרטנית ברוטו
קופת החולים לשלם לבית חולים ציבורי כללי, אשר יהיה לכל קופת חולים בכל
; 2 בית חולים ציבורי כללי, כקבוע בסעיף
הסכום המרבי השנתי לתשלום שעל קופת חולים לשלם - ""תקרת צריכה פרטנית נטו
לבית חולים ציבורי כללי בעד רכישת שירותים עד גובה תקרת הצריכה הפרטנית
.3 ברוטו, אשר יהיה לכל קופת חולים בכל בית חולים ציבורי כללי, כקבוע בסעיף
.20
:תקרת הצריכה הפרטנית ברוטו בכל אחת מהשנים האלה, תהיה כמפורט לצדן
תקרת צריכה
פרטנית ברוטו
בהפחתת ערך השירותים 2012 הביצוע במחיר קבוע לשנת- 2014 בשנת
)1(
2013 ובתוספת שיעור העדכון לשנים3.428% המוחרגים, בתוספת ריאלית בשיעור
; 2014–ו
תקרת הצריכה הפרטנית ברוטו בשנה הקודמת, בתוספת - 2016– ו2015 בשנים
)2(
. ובתוספת שיעור העדכון לאותה שנה1.4% ריאלית בשיעור
.21
:תקרת הצריכה הפרטנית נטו, בכל אחת מהשנים האלה, תהיה כמפורט לצדן
תקרת צריכה
פרטנית נטו
הסכום המתקבל מסך התשלום שכל קופת חולים שילמה לכל בית - 2014 בשנת
)1(
בניכוי ערך השירותים המוחרגים, ובניכוי ההפרש2012 חולים בעד רכש שירותים בשנת
לבין 2012 שבין התשלום ששילמה הקופה בעבור מטופל המיועד להעברה בשנת
) לחוק ההתחשבנות 6(16–) ו3()(ד14 התשלום שהיה עליה לשלם אלמלא הוראות סעיפים
2013 ובתוספת שיעור העדכון לשנים3.428% באותה שנה, בתוספת ריאלית בשיעור
; 2014–ו
מוצע לקבוע מה היא "תקרת הצריכה הפרטנית,
סעיפים
, כך שבשנת2016 עד2014 נטו", בכל אחת מהשנים
21– ו20
היא תחושב מהסכום המתקבל מסך התשלום2014
שכל קופת חולים שילמה לכל בית חולים בעד רכש שירותים
בניכוי "ערך השירותים המוחרגים", ובניכוי 2012 בשנת
ההפרש בין התשלום ששילמה הקופה בעבור מטופל המיועד
לבין התשלום שהיה עליה לשלם 2012 להעברה בשנת
אלמלא ההוראות בחוק ההתחשבנות שלפיהן קופת חולים
תשלם בעבור מטופל כאמור תשלום בעבור ימי האשפוז
שלו במחירים שקבעו לכך שרי הבריאות והאוצר (להלן
השרים) לפי חוק הפיקוח על מחירי מצרכים ושירותים, -
חוק הפיקוח), לפי ההסדר שנקבע- (להלן1996-התשנ"ו
בחוק וכן קופות החולים ובתי החולים לא יכלו להתנות על
ההסדר הזה בהסכמה. את הסכום שמתקבל מוצע להכפיל
ובתוספת שיעור העדכון 3.428% בתוספת ריאלית בשיעור
. עוד מוצע 2014– ו2013 שמתעדכן מחיר יום אשפוז לשנים
בתוספת 2016– ו2015 לקבוע כי סכום זה יקודם בשנים
ובתוספת שיעור העדכון לאותה שנה. 1.4% ריאלית בשיעור
משקף עדכון של 3.428% הקידום בתוספת ריאלית בשיעור
2013 בין השנים1.4% ועדכון של2013– ו2012 בין השנים2%
2013 . הקידום בתוספת ריאלית בין כל אחת מהשנים2014–ו
בשל תוספת 0.6% משקף גידול של1.4% בשיעור2016 עד
. 0.8% במיטות אשפוז וגידול דמוגרפי של
היות שבתי החולים נותנים הנחות שונות לקופות
חולים על מחירי שירותי הבריאות שנקבעים על ידי השרים
בצו לפי חוק פיקוח הוגדרו בנפרד תקרות צריכה פרטניות
ברוטו ונטו לכל קופת חולים בכל בית חולים כך ש"תקרת
הצריכה הפרטנית ברוטו" תבטא את שווי שירותי הבריאות
ב"מחיר ברוטו", שרכשה כל קופת חולים בכל בית חולים
ותקרת צריכה פרטנית נטו שמבטאת את התשלום 2012 בשנת
בעד השירותים שרכשה כל קופת חולים בכל בית החולים.
ד ב ר י ה ס ב ר
11.6.2013 ,, ג' בתמוז התשע"ג768 - הצעות חוק הממשלה
622
תקרת הצריכה הפרטנית נטו בשנה הקודמת- 2016– ו2015 בכל אחת מהשנים
)2(
. ובתוספת שיעור העדכון לאותה שנה1.4% בתוספת ריאלית בשיעור
הודעה על תקרות
ורצפות צריכה
. 22
במרס של כל שנה1 השרים יודיעו לכל בית חולים ולכל קופת חולים, עד יום
(א)
, מה היא תקרת הצריכה הפרטנית ברוטו ותקרת הצריכה 2016 עד2014 מהשנים
וכן מרצפת הצריכה הפרטנית 3– ו2 הפרטנית נטו שלהם לאותה שנה, לפי סעיפים
ברוטו ורצפת הצריכה הפרטנית נטו כפי שנגזרה מכל אחת מהתקרות כאמור.
, השרים רשאים לחשב לגבי קופת חולים ובית 3– ו2 על אף האמור בסעיפים
(ב)
חולים מסוימים, תוספת ריאלית לתקרות הצריכה הפרטניות ברוטו ונטו, השונה משיעור
, בהתאמה, בהתחשב, בין השאר, בשינוי 2016– ו2015 לשנים1.4%– ומ2014 לשנת3.428%
בשיעור הקפיטציה של קופת החולים, ובמיטות אשפוז נוספות שאושרו לבית החולים
על פי כל דין ובעיתוי הקצאתן או הפעלתן, ובלבד שיתקיימו התנאים האלה:
היחס בין סך תקרות הצריכה הפרטניות ברוטו ונטו, - 2014 לגבי שנת
)1(
, לבין סך תקרות2014– ו2013 , בניכוי שיעור העדכון לשנים2014 בהתאמה, לשנת
;3.428% הצריכה הפרטניות הבסיסיות ברוטו ונטו, בהתאמה, לא יעלה על
היחס בין סך תקרות הצריכה הפרטניות ברוטו - 2016 עד2015 לגבי השנים
)2(
ונטו, בהתאמה, לכל אחת משנים האמורות, בניכוי שיעור העדכון לכל אחת
מהשנים האמורות, לבין סך תקרות הצריכה הפרטניות ברוטו ונטו, בהתאמה,
. 1.4% לא יעלה על- לשנה הקודמת
שיעור התוספת הריאלית שיחושב כאמור בסעיף קטן (א) לגבי קופת חולים
(ג)
ובית חולים מסוימים, יהיה אחיד ויחול על תקרת הצריכה הפרטנית ברוטו ועל תקרת
הצריכה הפרטנית נטו.
- בסעיף זה
(ד)
שצרכה כל 2012 הביצוע במחיר קבוע לשנת- ""תקרת צריכה פרטנית בסיסית ברוטו
קופת חולים בכל בית חולים ציבורי כללי בהפחתת ערך השירותים המוחרגים;
התקרות כאמור מנוכות גם מ"ערך השירותים
המוחרגים", שהם שירותים שהשרים כבר החליטו לגביהם
בעבר כי הסדר ההתחשבנות לא יחול עליהם. ערך השירותים
בצו ההסדרים במשק המדינה 3 שהוחרגו כאמור נקבע בסעיף
, 2013-(קביעת שירותים מוחרגים וקביעת הפחתות), התשע"ג
. כמו כן מוצע לקבוע כי התקרות יקודמו 2012 במחירי
בתוספת ריאלית שנקבעה בחוק המוצע ובשיעור העדכון.
מוצע להסמיך את השרים להודיע לכל בית חולים22 סעיף
במרס של כל שנה 1 ולכל קופת חולים, עד יום
, מה היא תקרת הצריכה הפרטנית 2016 עד2014 מהשנים
ברוטו, תקרת הצריכה הפרטנית נטו, רצפת הצריכה
הפרטנית ברוטו ורצפת הצריכה הפרטנית נטו שלהם. יובהר,
כי בהסדרי ההתחשבנות בשנים קודמות תקרות הצריכה
הפרטניות שהיו קובעים השרים היו מתפרסמות ברשומות.
מאחר שבהסדר המוצע התקרות משקפות ביצועים בפועל
של קופות חולים בבתי חולים, אין מקום לפרסם זה בציבור
ודי בהודעה פרטנית לכל קופת חולים ולכל בית חולים.
עוד מוצע לאפשר לשרים גמישות ולחשב לגבי קופת
חולים ובית חולים מסוימים, תוספת ריאלית לתקרות הצריכה
הפרטניות ברוטו ונטו, בהתאמה, השונה מהשיעורים שנקבעו
בחוק, ובלבד שהתוספת הזו תהיה זהה לגבי תקרת הצריכה
הפרטנית ברוטו ותקרת הצריכה הפרטנית נטו. השינוי כאמור,
יתחשב בשיעור הקפיטציה של קופת החולים, ובמיטות
אשפוז נוספות שאושרו לבית החולים על פי כל דין ובעיתוי
הקצאתן או הפעלתן. לעניין זה, שיעור הקפיטציה הוא שיעור
חלקה של כל קופה מסך הסכום שמחלק המוסד לביטוח
לאומי לקופות החולים בעבור מתן שירותי בריאות הנכללים
- (בפרק זה1994-לפי חוק ביטוח בריאות ממלכתי, התשנ"ד
חוק ביטוח בריאות). שיעור זה מבטא את מספר המבוטחים
המשוקלל של קופת החולים ביחס לכלל המבוטחים.
כדי שגמישות זו לא תפגע באיזון הקיים במערכת
הבריאות בישראל, מוצע כי שינוי בשיעור כאמור יתאפשר
ובלבד שהיחס בין סך תקרות הצריכה הפרטניות ברוטו ונטו,
2013 , בניכוי שיעור העדכון לשנים2014 בהתאמה, לשנת
, לבין סך תקרות הצריכה הפרטניות הבסיסיות ברוטו 2014–ו
עד 2015 ולגבי השנים3.428% ונטו, בהתאמה, לא יעלה על
יתאפשר רק אם היחס בין סך תקרות הצריכה הפרטניות 2016
ברוטו ונטו, בהתאמה, לכל אחת משנים האמורות, בניכוי
שיעור העדכון לכל אחת מהשנים האמורות, לבין סך תקרות
ד ב ר י ה ס ב ר
11.6.2013 ,, ג' בתמוז התשע"ג768 - הצעות חוק הממשלה
623
הסכום המתקבל מסך התשלום שכל קופת חולים- "" תקרת צריכה פרטנית בסיסית נטו
בניכוי ערך השירותים 2012 שילמה לכל בית חולים בעד רכש שירותים בשנת
המוחרגים, ובניכוי ההפרש בין התשלום ששילמה הקופה בעבור מטופל המיועד
לבין התשלום שהיה עליה לשלם אלמלא הוראות סעיפים 2012 להעברה בשנת
) לחוק ההתחשבנות, באותה שנה.6(16–) ו3()(ד14
תשלום בעד שירותי
בריאות
.23
, תשלם כל קופת חולים בעבור שירותים שרכשה2016 עד2014 בכל אחת מהשנים
(א)
בכל בית חולים ציבורי כללי, סכומים כמפורט להלן:
- אם קופת החולים רכשה שירותים עד לרצפת הצריכה הפרטנית ברוטו
)1(
;רצפת הצריכה הפרטנית נטו באותה שנה
אם קופת החולים רכשה שירותים מעבר לרצפת הצריכה הפרטנית ברוטו
)2(
תקרת הצריכה הפרטנית נטו בניכוי- ועד לתקרת הצריכה הפרטנית ברוטו
ההפרש שבין תקרת הצריכה הפרטנית ברוטו לבין מחיר הברוטו של השירותים
, אך לא פחות מרצפת הצריכה הפרטנית 70%–שרכשה כאמור, כשהוא מוכפל ב
נטו באותה שנה;
אם קופת החולים רכשה שירותים מעבר לתקרת הצריכה הפרטנית ברוטו
)3(
- תקרת הצריכה הפרטנית נטו באותה שנה בתוספת-
102%–בעבור שירותים מעבר לתקרת הצריכה הפרטנית ברוטו ועד ל
(א)
ממחיר הברוטו של 70%– לא יותר מ- מתקרת הצריכה הפרטנית ברוטו
השירותים;
מתקרת הצריכה הפרטנית ברוטו ועד 102%–בעבור שירותים מעבר ל
(ב)
ממחיר הברוטו 33%– לא יותר מ- מתקרת הצריכה הפרטנית ברוטו112%–ל
של השירותים;
הסכום המתקבל מסך התשלום שכל קופת חולים- "" תקרת צריכה פרטנית בסיסית נטו
בניכוי ערך השירותים 2012 שילמה לכל בית חולים בעד רכש שירותים בשנת
המוחרגים, ובניכוי ההפרש בין התשלום ששילמה הקופה בעבור מטופל המיועד
לבין התשלום שהיה עליה לשלם אלמלא הוראות סעיפים 2012 להעברה בשנת
) לחוק ההתחשבנות, באותה שנה.6(16–) ו3()(ד14
.23
, תשלם כל קופת חולים בעבור שירותים שרכשה2016 עד2014 בכל אחת מהשנים
(א)
בכל בית חולים ציבורי כללי, סכומים כמפורט להלן:
תשלום בעד
שירותי בריאות
- אם קופת החולים רכשה שירותים עד לרצפת הצריכה הפרטנית ברוטו
)1(
;רצפת הצריכה הפרטנית נטו באותה שנה
אם קופת החולים רכשה שירותים מעבר לרצפת הצריכה הפרטנית ברוטו
)2(
תקרת הצריכה הפרטנית נטו בניכוי- ועד לתקרת הצריכה הפרטנית ברוטו
ההפרש שבין תקרת הצריכה הפרטנית ברוטו לבין מחיר הברוטו של השירותים
, אך לא פחות מרצפת הצריכה הפרטנית 70%–שרכשה כאמור, כשהוא מוכפל ב
נטו באותה שנה;
אם קופת החולים רכשה שירותים מעבר לתקרת הצריכה הפרטנית ברוטו
)3(
- תקרת הצריכה הפרטנית נטו באותה שנה בתוספת-
102%–בעבור שירותים מעבר לתקרת הצריכה הפרטנית ברוטו ועד ל
(א)
ממחיר הברוטו של 70%– לא יותר מ- מתקרת הצריכה הפרטנית ברוטו
השירותים;
מתקרת הצריכה הפרטנית ברוטו ועד 102%–בעבור שירותים מעבר ל
(ב)
ממחיר הברוטו 33%– לא יותר מ- מתקרת הצריכה הפרטנית ברוטו112%–ל
של השירותים;
הצריכה הפרטניות ברוטו ונטו, בהתאמה, לשנה הקודמת לא
. 1.4% יעלה על
הסעיף המוצע קובע את המחיר שתשלם קופת23 סעיף
חולים בעבור שירותי בריאות שרכשה בבית חולים
בהתאם לכמות הרכש שאותו רכשה ביחס לתקרת הצריכה
הפרטנית. מוצע להגדיר את "רצפת הצריכה הפרטנית נטו"
מתקרות הצריכה 95%–ו–"רצפת הצריכה הפרטנית ברוטו", כ
הפרטנית, נטו או ברוטו, בהתאמה, לאותה שנה. כמו כן
מוצע לקבוע כי אם קופת החולים רכשה שירותים עד לגובה
מתקרת הצריכה הפרטנית ברוטו לאותה שנה היא 95% של
מתקרת הצריכה הפרטנית נטו 95% תשלם בעבור השירותים
לאותה שנה. האמור יבטיח לכל בית חולים הכנסה מינימלית
כדי לשמור על יציבותו הפיננסית של בית החולים מוצע
לקבוע כי הוראה זו תחול רק אם בית החולים הסכים לספק
לקופה, באותה שנה, שירותים בהיקף ובזמינות דומים לאלה
שסיפק בשנה שקדמה לה בשווי הממצה את סכום הרצפה
הפרטנית נטו, ומתקיימים תנאים נוספים שקבעו השרים
לעניין זה, אם קבעו.
כמו כן מוצע לקבוע כי אם קופת החולים רכשה
שירותים מעבר לרצפת הצריכה הפרטנית ברוטו ועד לתקרת
הצריכה הפרטנית ברוטו היא תשלם בעבור השירותים את
תקרת הצריכה הפרטנית נטו בניכוי ההפרש בין תקרת
הצריכה הפרטנית ברוטו לבין המחיר ברוטו של השירותים
, אך לא פחות מרצפת 70%–שרכשה כאמור, כשהוא מוכפל ב
הצריכה הפרטנית נטו באותה שנה. כך קופת החולים תקבל
החזר בעד שירותים שרכשה בבית החולים בהיקף הנמוך
מתקרת הצריכה ברוטו, אך בכל מקרה נשמר הכלל ולפיו
הקופה תשלם לבית החולים לפחות את רצפת הצריכה
הפרטנית נטו.
עוד מוצע לקבוע כי אם קופת החולים רכשה שירותים
מעבר לתקרת הצריכה הפרטנית ברוטו, היא תשלם בעבור
השירותים שצרכה מעבר כאמור, את תקרת הצריכה
הפרטנית נטו באותה שנה כמפורט להלן:
בעבור שירותים מעבר לתקרת הצריכה הפרטנית ברוטו -
מתקרת הצריכה הפרטנית ברוטו, תוספת שלא102%–ועד ל
מהמחיר ברוטו של השירותים; 70% תעלה על
מתקרת הצריכה הפרטנית 102%– בעבור שירותים מעבר ל-
מתקרת הצריכה הפרטנית ברוטו, תוספת112%–ברוטו ועד ל
מהמחיר ברוטו של השירותים; 33% שלא תעלה על
מתקרת הצריכה 112%– בעבור שירותים מעבר ל-
מהמחיר ברוטו65% הפרטנית ברוטו, תוספת שלא תעלה על
של השירותים.
ד ב ר י ה ס ב ר
11.6.2013 ,, ג' בתמוז התשע"ג768 - הצעות חוק הממשלה
624
לא- מתקרת הצריכה הפרטנית ברוטו112%–בעבור שירותים מעבר ל
(ג)
ממחיר הברוטו של השירותים.65%–יותר מ
לעניין סעיף זה יחושבו השירותים שרכשה קופת חולים בבית חולים ציבורי כללי
(ב)
לפי מחיר ברוטו.
) יחולו רק אם בית החולים הסכים לספק לקופה, באותה 1()הוראות סעיף קטן (א
(ג)
שנה, שירותים בהיקף ובזמינות דומים לאלה שסיפק בשנה שקדמה לה בשווי הממצה
את סכום הרצפה הפרטנית נטו, ומתקיימים תנאים נוספים שקבעו השרים לעניין זה,
ככל שקבעו.
מטופל המיועד
להעברה
.24
), כי קופת2014 בינואר1( השרים רשאים לקבוע בצו, עד ליום כ"ט בטבת התשע"ד
(א)
חולים תשלם תשלום מוגדל בגובה המחיר המלא בעבור שירותי אשפוז בבית חולים
ציבורי כללי של מטופל המיועד להעברה, החל מהמועד שיקבעו השרים לעניין זה
ובהתאם לתנאים ולכללים שיקבעו.
קבעו השרים כי יחול תשלום מוגדל כאמור בסעיף קטן (א), יחולו הוראות אלה:
(ב)
, יפחיתו מתקרת הצריכה הפרטנית את הסכום 3– ו2 על אף האמור בסעיפים
)1(
:כמפורט להלן
הסכום שעל קופת - 2014 לגבי תקרת צריכה פרטנית ברוטו לשנת
(א)
2012 החולים היה לשלם במחיר ברוטו בשל מטופל מיועד להעברה בשנת
2013 ובתוספת שיעור העדכון לשנים3.428% בתוספת ריאלית בשיעור
; 2014–ו
הסכום שעל קופת - 2014 לגבי תקרת צריכה פרטנית נטו לשנת
(ב)
) לחוק 6(16–) ו3()(ד14 החולים היה לשלם אלמלא הוראות סעיפים
ובתוספת 3.428% בתוספת ריאלית בשיעור2012 ההתחשבנות, בשנת
; 2014– ו2013 שיעור העדכון לשנים
קבלת תשלום מופחת על פעילות נוספת מעבר לפעילות
, מפחית את 2014 שהיא מקודמת לשנת2012 שבוצעה בשנת
התמריץ לבית החולים להגדיל את פעילותו באופן משמעותי
ובכך מרסן את הרכש של קופת החולים בבית החולים
בהתאם למטרות החוק המוצע. כמו כן, הסדר זה משקף
את פונקציית העלות של בית החולים שכן ייצור פעילות
נוספת מעבר לפעילות שייצור בית החולים בשנים הקודמות
עולה לבית החולים פחות שכן לפעילות זו הוצאה שולית
בלבד ביחס לכלל הפעילות בבית חולים. עם זאת, הסדר
ההתחשבנות המוצע מאזן עניין זה ולפיכך מוצע לקבוע
מתקרת הצריכה הפרטנית 112%–כי בעבור פעילות מעבר ל
מהמחיר ברוטו 65% ברוטו יש לעלות את התשלום לגובה של
וזאת כדי למנוע מקופת החולים לנצל את שיעור התשלום
המופחת כאמור לעיל ולהעביר פעילות מהקהילה לבתי
החולים אשר תיצור עומס בבתי החולים.
יובהר כי חישוב התשלום בעד שירותי הבריאות
שתשלם בסופו של יום כל קופת חולים יתבסס על "מחיר
ברוטו" (אשר מחושב על פי תקרות צריכה המבוססות על
מחיר ברוטו), כך שהשירותים שרכשה קופת חולים בבית
חולים יחושבו לפי המחירים שקובעים השרים לפי חוק
הפיקוח, בניכוי שיעור ההנחות המפורטות להלן, שניתנו
:2012 בעבור אותו שירות בשנת
בתי החולים נוהגים לתת הנחות תעריף - הנחת תעריף-
מהמחיר המלא בעד שירותי הבריאות בעד רכש שירותים
מסוימים בהתאם לשיקול דעתם;
מעת לעת נקבעת בהוראת מינהל מאת - הנחת מחזור-
המנהל הכללי של משרד הבריאות הנחה בעבור שירותי
בריאות שרוכשות קופות החולים בבתי חולים הממשלתיים
הכלליים. כיום, קיימת הנחת מחזור בשיעור קבוע לכלל
השירותים.
מחיר הברוטו מייצג את המחיר המקובל במערכת
שהיא שנת הבסיס לחישוב התקרות 2012 הבריאות בשנת
במודל ההתחשבנות המוצע.
שירותים מסוימים מסופקים בצורה יעילה יותר 24 סעיף
מבחינה רפואית מחוץ לבתי החולים הכלליים ועל
כן מוצע לבנות מערכת תמריצים שתעודד את קופות החולים
לספק שירותים אלה בבתי חולים גריאטריים שיקומיים.
לפיכך מוצע להסמיך את השרים לקבוע בצו, עד ליום א'
), כי קופת חולים תשלם 2014 בפברואר1( באדר א' התשע"ד
תשלום מוגדל בגובה מחיר שירותי הבריאות בעבור שירותי
ד ב ר י ה ס ב ר
11.6.2013 ,, ג' בתמוז התשע"ג768 - הצעות חוק הממשלה
625
הקובע הסדר אחר להתחשבנות בעד רכישת26 בהסכם בכתב לפי סעיף
)2(
.שירותים בבית החולים, ייכללו הוראות סעיף זה, וההסכם לא יתנה עליהן
התחשבנות בין בית
חולים לבין תאגידי
בריאות
.25
בבית חולים ממשלתי כללי שבו פועל תאגיד בריאות, לא יפחת היקף החשבונות
) שיוחס לתאגיד הבריאות 3(–) ו2()(א23 שבעדם משולם סכום מופחת כאמור בסעיף
מכלל החשבונות שבעדם משולם סכום מופחת כאמור; השרים 48.67%–מסכום השווה ל
רשאים לקבוע, בצו, ביחס לבית חולים ולתאגיד בריאות הפועל בתחומו, לכל אחת
, שיעור אחר מכלל החשבונות שבעדם משולם סכום מופחת 2016 עד2014 מהשנים
כאמור, לאחר שמיעת עמדת בית החולים והתאגיד.
הסכמים בין
קופות חולים לבית
חולים בדבר שיטת
ההתחשבנות
ביניהם
.26
על אף הוראות סימן זה, רשאים כל בית חולים ציבורי כללי וכל קופת חולים
(א)
לקבוע בהסכם בכתב ביניהם הסדר אחר להתחשבנות בעד רכישת שירותים בבית
החולים, ובלבד שההסדר ימלא אחר התנאים האלה:
בית החולים וקופת החולים יתחייבו בהסכם כי בבית החולים יינתנו לחברי
)1(
הקופה שירותים ברמה נאותה ובאיכות וזמינות כמתחייב מהוראות חוק ביטוח
בריאות ממלכתי;
ההסכם יקבע כי אם יחול שינוי בסך היקף צריכת השירותים של קופת
)2(
,החולים בבית החולים, בכל שנה משנות ההסדר לעומת השנה שקדמה לה
מעבר לשינוי במספר המבוטחים המשוקלל של הקופה ולשיעור העדכון, בשיעור
, תהיה שיטת ההתחשבנות ביניהם לפי הוראות סימן זה;6% העולה על
ההסכם יכלול מנגנון לבירור חילוקי דעות בין הצדדים לו ביחס להתחשבנות
)3(
;ביניהם
תקופת ההסכם לא תעלה על שלוש שנים או עד לתום התקופה שבה יחולו
)4(
;(ג), לפי המוקדם27 הוראות סימן זה כאמור בסעיף
ההסדר המוצע לא ייצור הפליה מצד בית החולים בין חברים שונים בקופת
)5(
.החולים שעמה נחתם ההסכם או בינם לבין חברים בקופת חולים אחרת
הקובע הסדר אחר להתחשבנות בעד רכישת26 בהסכם בכתב לפי סעיף
)2(
.שירותים בבית החולים, ייכללו הוראות סעיף זה, וההסכם לא יתנה עליהן
.25
בבית חולים ממשלתי כללי שבו פועל תאגיד בריאות, לא יפחת היקף החשבונות
) שיוחס לתאגיד הבריאות 3(–) ו2()(א23 שבעדם משולם סכום מופחת כאמור בסעיף
מכלל החשבונות שבעדם משולם סכום מופחת כאמור; השרים 48.67%–מסכום השווה ל
רשאים לקבוע, בצו, ביחס לבית חולים ולתאגיד בריאות הפועל בתחומו, לכל אחת
, שיעור אחר מכלל החשבונות שבעדם משולם סכום מופחת 2016 עד2014 מהשנים
כאמור, לאחר שמיעת עמדת בית החולים והתאגיד.
התחשבנות בין
בית חולים לבין
תאגידי בריאות
.26
על אף הוראות סימן זה, רשאים כל בית חולים ציבורי כללי וכל קופת חולים
(א)
לקבוע בהסכם בכתב ביניהם הסדר אחר להתחשבנות בעד רכישת שירותים בבית
החולים, ובלבד שההסדר ימלא אחר התנאים האלה:
הסכמים בין
קופות חולים לבית
חולים בדבר שיטת
ההתחשבנות
ביניהם
בית החולים וקופת החולים יתחייבו בהסכם כי בבית החולים יינתנו לחברי
)1(
הקופה שירותים ברמה נאותה ובאיכות וזמינות כמתחייב מהוראות חוק ביטוח
בריאות ממלכתי;
ההסכם יקבע כי אם יחול שינוי בסך היקף צריכת השירותים של קופת
)2(
,החולים בבית החולים, בכל שנה משנות ההסדר לעומת השנה שקדמה לה
מעבר לשינוי במספר המבוטחים המשוקלל של הקופה ולשיעור העדכון, בשיעור
, תהיה שיטת ההתחשבנות ביניהם לפי הוראות סימן זה;6% העולה על
ההסכם יכלול מנגנון לבירור חילוקי דעות בין הצדדים לו ביחס להתחשבנות
)3(
;ביניהם
תקופת ההסכם לא תעלה על שלוש שנים או עד לתום התקופה שבה יחולו
)4(
;(ג), לפי המוקדם27 הוראות סימן זה כאמור בסעיף
ההסדר המוצע לא ייצור הפליה מצד בית החולים בין חברים שונים בקופת
)5(
.החולים שעמה נחתם ההסכם או בינם לבין חברים בקופת חולים אחרת
אשפוז בבית חולים של מטופל המוגדר כמיועד להעברה,
החל מהמועד שיקבעו השרים לעניין זה ובהתאם לתנאים
ולכללים שיקבעו. הוראה זו משקפת את האחריות של הקופה
להעביר מטופל שהוא חבר בה, המונשם כרוני, חולה סיעודי
מורכב או חולה שיקומי גריאטרי מבית החולים הכללי לבית
חולים גריאטרי או למוסד שיקומי, לפי העניין.
ככל שהשרים קבעו כי קופת חולים תשלם תשלום מוגדל
בעבור מטופל מיועד להעברה כאמור, הרי שיש להפחית
בהתאם את תקרות הצריכה הפרטניות כדי למנוע תשלום
כפול בעד מטופלים אלה. לפיכך מוצע כי ככל שהשרים
יקבעו כאמור, יופחתו מתקרת הצריכה הפרטנית הסכומים
המפורטים בסעיף המוצע ביחס לשנים האמורות שם.
בדומה לקבוע בחוק ההתחשבנות, מוצע גם הפעם
לקבוע כי בתי החולים וקופות החולים לא יוכלו להתנות
בהסכם בכתב ביניהם על הסדר זה, וכי הסכם בכתב ביניהם
יחיל את ההסדר שנקבע בסעיף המוצע לעניין זה, וזאת בשל
החשיבות הרפואית הרבה של מתן טיפול מחוץ לבתי החולים
הכלליים במטופלים אלה.
במטרה להסדיר את ההתחשבנות בין בתי25 סעיף
החולים לתאגידי הבריאות ולמנוע ניצול לרעה של
המערכת באמצעות העמסה מוגברת של שיעורי תשלומים
מופחתים על בית החולים ובכך לגרום לו לגירעונות, מוצע
לקבוע, בדומה להסדר שנקבע לעניין זה בחוק ההתחשבנות,
כי בבית חולים שבו פועל תאגיד בריאות, לא יפחת היקף
החשבונות שבעדם משולם סכום מופחת שיוחס לתאגידי
מכלל החשבונות שבעדם 48.67%–הבריאות מסכום השווה ל
משולם סכום מופחת כאמור. מוצע לאפשר לשרים גמישות
ביחס לשיעור מכלל החשבונות שבעדם משולם סכום מופחת
כאמור, שנקבע בחוק, ולהסמיכם לקבוע בצו, ביחס לבית
חולים ולתאגיד בריאות הפועל בתחומו, לכל אחת מהשנים
, שיעור אחר כאמור, לאחר שמיעת עמדת בית 2016 עד2014
.החולים והתאגיד
בהמשך להסדרי ההתחשבנות שנקבעו בחקיקה26 סעיף
בעבר, מוצע גם הפעם, לתת לקופות החולים
ולבתי החולים סמכות, תחומה ומוגבלת בזמן, לקבוע בהסכם
בכתב ביניהם הסדר אחר להתחשבנות בעד רכישת שירותים
בבית חולים, ובלבד שההסדר ימלא אחר התנאים המפורטים
ד ב ר י ה ס ב ר
11.6.2013 ,, ג' בתמוז התשע"ג768 - הצעות חוק הממשלה
626
הגיעו בית חולים וקופת חולים להסדר על שיטת ההתחשבנות ביניהם, יעבירו
(ב)
הצדדים העתק מההסכם שנחתם לעניין זה לשרים; סבר אחד השרים כי ההסכם אינו
ימים 60 עומד בהוראות סעיף קטן (א) יודיע על כך לצדדים להסכם ולשר האחר, בתוך
מיום שההסכם הועבר לידיו.
שר הבריאות רשאי, בהתייעצות עם שר האוצר ולאחר ששמע את הצדדים
(ג)
להסכם, לבטל את ההסכם אם ראה שהדבר נחוץ לשם שמירה על בריאות הציבור, והכל
מנימוקים שיירשמו; החליט שר הבריאות לבטל את ההסכם כאמור, ימסור לצדדים את
החלטתו בצירוף הנימוקים לה.
השרים רשאים לקבוע בצו הוראות לעניין מדידת הצריכה בפועל של קופת חולים
(ד)
בבית חולים ציבורי כללי שבו אושר הסכם בין הקופה לבית החולים לפי סעיף זה,
ובכלל זה הם רשאים לקבוע כי יראו את הצריכה כאילו נעשתה במחירים הנמוכים
מהמחיר המלא או מהמחיר ברוטו.
תחולה על שירותי
בריאות
.27
- הוראות סימן זה לא יחולו על
(א)
שירות הניתן לנפגע, כהגדרתו בחוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה,
)1(
;351970-התש"ל
שירות הניתן לקטין שאינו תושב, לפי הסכם בין המדינה לבין קופת חולים
)2(
כהגדרתו בחוק ביטוח בריאות- "או לפי כל הסדר משפטי אחר; לעניין זה, "תושב
ממלכתי;
, 361991-שירות הניתן לעובד זר, כמשמעותו בחוק עובדים זרים, התשנ"א
)3(
הכלול במסגרת סל השירותים שקבע שר הבריאות לפי החוק האמור, אך למעט
), 1-שירות הניתן לעובד זר השוהה בישראל לפי אשרה ורישיון לישיבת ארעי (א
;371974-(א) לתקנות הכניסה לישראל, התשל"ד6 כאמור בתקנה
שירות הניתן לחייל לפי הסכם בין קופת חולים לבין צבא ההגנה לישראל;
)4(
, למעט חייל381955- כהגדרתו בחוק השיפוט הצבאי, התשט"ו- "לעניין זה, "חייל
לחוק ביטוח 55 בשירות חובה בתקופת שירות בלא תשלום, כמשמעותו בסעיף
בריאות ממלכתי;
שירות הניתן למטופל לפי הסכם בין קופת חולים לבין גוף אחר האחראי
)5(
;למתן השירות למטופל, על פי חוק, הסכם או חוזה ביטוח
שירות בתחום בריאות הנפש שחלות לגביו הוראות סימן ג';
)6(
לפי הוראות סעיף2013 עד2011 שירות נוסף שקבעו השרים בצו בשנים
)7(
;) לחוק ההתחשבנות8()(א17
בסעיף. מוצע, לתת לשרים סמכויות נדרשות כדי לוודא
שאין בהסדרים אלו פגיעה בשוויוניות, בבריאות הציבור או
ביציבות הכלכלית של קופות החולים ושל בתי החולים.
לסעיף קטן (א)27 סעיף
מוצע לקבוע כי הסדר ההתחשבנות לפי החוק
לא יחול על השירותים, המנויים בסעיף המוצע, אשר קופת
החולים מספקת באמצעות רכש מבית החולים, אך אינם
נמנים עם השירותים שקופת החולים מחויבת לספק מכוח
חוק ביטוח בריאות ממלכתי, כגון שירות הניתן לעובד זר
או שירות הניתן לקטין שאינו תושב. כמו כן, מוצע להחריג
מההסדר שירותים שהוחרגו על ידי השרים בצו בשנים
) לחוק 8()(א19 מתוקף סמכותם לפי סעיף2013 עד2011
ההתחשבנות; כן מוצע להאריך את סמכות השרים שהיתה
קיימת בחוק כאמור, להחריג מההסדר ההתחשבנות שירותים
. 2016 עד2014 נוספים לשנים
.992 '; התשע"א, עמ126 'ס"ח התש"ל, עמ
35
.486 '; התשע"ב, עמ112 'ס"ח התשנ"א, עמ
36
.1517 'ק"ת התשל"ד, עמ
37
.128 '; התשע"ב, עמ171 'ס"ח התשט"ו, עמ
38
ד ב ר י ה ס ב ר
11.6.2013 ,, ג' בתמוז התשע"ג768 - הצעות חוק הממשלה
627
; צו כאמור ייקבע לא2016 עד2014 שירות נוסף שקבעו השרים בצו בשנים
)8(
. במרס בשנה שבה חל יום תחילתו1 יאוחר מיום
) כי הוראות סימן זה לא יחולו על 8()קבעו השרים לפי הוראות סעיף קטן (א
(ב)
2014 השירותים המוחרגים), לגבי שנה מהשנים- שירותים מסוימים (בסעיף קטן זה
במרס באותה שנה שלגביה קבעו כאמור, את סכום 1 , יקבעו בצו עד יום2016 עד
ההפחתה לתקרות הצריכה הפרטנית ברוטו ונטו לכל קופת חולים בבית חולים ציבורי
כללי, שיתבסס, בין השאר, על כמות השירותים המוחרגים שצרכה קופת החולים בבית
החולים הציבורי הכללי בשנה שקדמה לשנה שבה נקבע הצו ועל המחיר המלא של
שירותים כאמור ערב קביעת הצו.
הוראות סימן זה יחולו על שירותים שרכשה קופת חולים בבית חולים ציבורי
(ג)
).2016 בדצמבר31( כללי עד ב' בטבת התשע"ז
סימן ב': התחשבנות בעד שירותי בריאות הנפש
הגדרות
.28
- בסימן זה
סכום המכפלות של כל שירותי האשפוז הפסיכיאטרי שצרכו - ""ביצוע במחיר קבוע
מבוטחי קופת חולים בבית חולים פסיכיאטרי במחיר המלא של כל שירות כאמור,
אף אם שולם בעבורו סכום מופחת;
; צו כאמור ייקבע לא2016 עד2014 שירות נוסף שקבעו השרים בצו בשנים
)8(
. במרס בשנה שבה חל יום תחילתו1 יאוחר מיום
) כי הוראות סימן זה לא יחולו על 8()קבעו השרים לפי הוראות סעיף קטן (א
(ב)
2014 השירותים המוחרגים), לגבי שנה מהשנים- שירותים מסוימים (בסעיף קטן זה
במרס באותה שנה שלגביה קבעו כאמור, את סכום 1 , יקבעו בצו עד יום2016 עד
ההפחתה לתקרות הצריכה הפרטנית ברוטו ונטו לכל קופת חולים בבית חולים ציבורי
כללי, שיתבסס, בין השאר, על כמות השירותים המוחרגים שצרכה קופת החולים בבית
החולים הציבורי הכללי בשנה שקדמה לשנה שבה נקבע הצו ועל המחיר המלא של
שירותים כאמור ערב קביעת הצו.
הוראות סימן זה יחולו על שירותים שרכשה קופת חולים בבית חולים ציבורי
(ג)
).2016 בדצמבר31( כללי עד ב' בטבת התשע"ז
סימן ב': התחשבנות בעד שירותי בריאות הנפש
.28
- בסימן זה
הגדרות
סכום המכפלות של כל שירותי האשפוז הפסיכיאטרי שצרכו - ""ביצוע במחיר קבוע
מבוטחי קופת חולים בבית חולים פסיכיאטרי במחיר המלא של כל שירות כאמור,
אף אם שולם בעבורו סכום מופחת;
לסעיף קטן (ב)
ככל שיחליטו השרים להחריג שירות בריאות מהסדר
ההתחשבנות בהתאם לסמכותם כאמור לעיל, תהיה לכך
השפעה ישירה על תקרות הצריכה הפרטניות שנקבעו על
ידם ועל הסדר ההתחשבנות בכלל. מאחר שלגבי שירותים
שהסדר ההתחשבנות לא חל עליהם בית החולים מקבל
בעדם תשלום מחוץ להסדר ההתחשבנות, יש להפחית את
תקרות הצריכה בהתאמה. לפיכך, מוצע כי ככל שהוחרג
במרס באותה 1 שירות כאמור, השרים יקבעו בצו עד ליום
שנה שלגביה הוחרג השירות את סכום ההפחתה בתקרות
הצריכה הפרטניות ("נטו" ו–"ברוטו").
לסעיף קטן (ג)
סעיף זה קובע את משך תחולתו של ההסדר עד ליום
).2016 בדצמבר31( ב' בטבת התשע"ז
, מיום י"ח באייר4611 'בהחלטת הממשלה מס
סימן ב'
) החליטה הממשלה2012 במאי10( התשע"ב
כללי
לאשר לפי הצעת שר הבריאות, בהסכמת שר
(א) 69 ) וסעיף1()(ב8 האוצר, מתוקף סמכותה לפי סעיף
לחוק ביטוח בריאות את ההעברה בצו של רוב השירותים
מתחום בריאות הנפש, המפורטים בתוספת השלישית
לחוק ביטוח בריאות שבאחריות משרד הבריאות, לסל
שירותי הבריאות המפורטים בתוספת השנייה לאותו חוק,
שאספקת השירותים המפורטים בה היא באחריות קופות
החולים. עוד נקבע בהחלטה, כי הצו ייכנס לתוקף ביום
המועד - ) (בפרק זה2015 ביולי1( י"ד בתמוז התשע"ה
באוגוסט 16( הקובע). בהמשך לכך, ביום כ"ח באב התשע"ב
) פורסם צו ביטוח בריאות ממלכתי (שינוי התוספת 2012
צו- (בפרק זה2012-השנייה והשלישית לחוק), התשע"ב
ביטוח בריאות). בהתאם לצו זה מהמועד הקובע, צפויים
להיווסף רוב שירותי בריאות הנפש לסל שירותי הבריאות
שבאחריות קופות החולים.
מאחר שמועד כניסתו לתוקף של הצו האמור, יהיו
קופות החולים אחראיות לאספקת שירותי בריאות הנפש
לציבור המבוטחים, ובכלל זה לרכישת שירותים ממוסדות
המספקים שירותי בריאות נפש, החליטה הממשלה כי
עם מעבר האחריות הביטוחית לקופות החולים, יוחל
הסדר התחשבנות בין קופות החולים לבין בתי חולים
פסיכיאטריים, בתי חולים כלליים שבהם פועלות מחלקות
אשפוז פסיכיאטריות ומרפאות לבריאות הנפש.
- הסדר ההתחשבנות כפי שמוצע בסימן א' (בפרק זה
הסדר ההתחשבנות הרגיל) מותאם לרכש שירותי בריאות
הגוף בבתי חולים ציבוריים כלליים ואינו כולל את נושא
רכש השירותים בתחום בריאות הנפש, וכן נוכח האפיונים
הייחודיים של אספקה ורכש של שירותים בתחום זה, מוצע
להוסיף סימן נפרד לחוק המוצע, ולקבוע בו הסדר מפורט,
נפרד לכללי ההתחשבנות בין קופות החולים לבין בתי
החולים הציבוריים (כלליים שבהם מחלקה פסיכיאטרית
ופסיכיאטריים) וכן בין קופות החולים לבין המרפאות
לבריאות הנפש, לעניין רכש שירותים פסיכיאטריים, כמפורט
להלן. מוצע כי הסדר זה יחול לגבי שירותי בריאות הנפש
, כאשר, הלכה למעשה, יחל ההסדר בפועל 2016– ו2015 בשנים
רק במועד הקובע. כל שינוי במועד הקובע, ככל שיהיה, יביא
לשינוי במועד תחילתו של ההסדר המוצע, בהתאם.
מוצע להוסיף הגדרות הנחוצות להוראות28 סעיף
המוצעות בסימן ב' בפרק זה.
ד ב ר י ה ס ב ר
11.6.2013 ,, ג' בתמוז התשע"ג768 - הצעות חוק הממשלה
628
בית חולים פסיכיאטרי או מחלקה פסיכיאטרית בבית חולים- ""בית חולים פסיכיאטרי
ציבורי כללי, שכל אחד מהם הוא אחד מאלה:
בית חולים ממשלתי, לרבות תאגיד בריאות הפועל במסגרתו;
)1(
;בית חולים בבעלות קופת חולים
)2(
;בית חולים בבעלות רשות מקומית
)3(
לפקודת9 בית חולים שהוא תאגיד שהוא מוסד ציבורי, כמשמעותו בסעיף
)4(
;מס הכנסה
), שבתעודת רישומו 3( ) עד1( בית חולים שאינו בית חולים כאמור בפסקאות
)5(
;) כלולות עמדות לרפואה דחופה (מיון39לפי פקודת בריאות העם
"השרים", "חוק ביטוח בריאות ממלכתי", "חוק ההתחשבנות", "חוק הפיקוח" ו"תאגיד
כהגדרתם בסימן א'; - "בריאות
שירות של טיפול יום הניתן ביחידה לטיפול יום במרפאה לבריאות הנפש;- ""טיפול יום
מחירו המרבי של שירות בתחום בריאות הנפש, כפי שנקבע בצו לפי - ""מחיר מלא
חוק הפיקוח;
: 365– הסכום של שני אלה מחולק ב- "מספר המיטות המתוקנן", בבית חולים פסיכיאטרי
מספר מיטות האשפוז או מיטות אשפוז היום הרשומות בתעודת הרישום
)1(
;365–של בית החולים הפסיכיאטרי בתחילת השנה מוכפל ב
מספר מיטות האשפוז או מיטות אשפוז היום, המתוכננות להיווסף לתעודת
)2(
הרישום של בית החולים הפסיכיאטרי באותה שנה מוכפל במספר הימים שנותרו
באותה השנה מהמועד המתוכנן להוספתן;
), ייספרו רק ימים 2(–) ו1( לעניין חישוב "מספר המיטות המתוקנן", לעניין פסקאות
שלאחר מועד תחילתו של סימן זה ועד לסוף השנה;
אחת מאלה: - ""מרפאה לבריאות הנפש
מרפאה לבריאות הנפש הפועלת במסגרת בית חולים פסיכיאטרי או בית
)1(
;'חולים ציבורי כללי, כהגדרתו בסימן א
מרפאה לבריאות הנפש המופעלת בידי משרד הבריאות או בידי קופת
)2(
חולים, לרבות מרפאה כללית של קופת חולים הנותנת שירותים מרפאתיים
בתחום בריאות הנפש;
מרפאה אחרת שבה פועל צוות רב–מקצועי המספק שירותים מרפאתיים
)3(
;בתחום בריאות הנפש, שיקבעו השרים בצו
מרפאה לבריאות הנפש שהיא אחת מאלה:- ""מרפאה ממשלתית לבריאות הנפש
מרפאה לבריאות הנפש הפועלת בבית חולים פסיכיאטרי ממשלתי;
)1(
מרפאה לבריאות הנפש הפועלת בבית חולים ממשלתי כללי כהגדרתו
)2(
;'בסימן א
מרפאה ממשלתית לבריאות הנפש שאינה פועלת במסגרת בית חולים;
)3(
צו ביטוח בריאות ממלכתי (שינוי התוספת השנייה- ""צו ביטוח בריאות ממלכתי
;402012-והשלישית לחוק), התשע"ב
.191 ', עמ1 , תוס1940 ע"ר
39
.1600 'ק"ת התשע"ב, עמ
40
11.6.2013 ,, ג' בתמוז התשע"ג768 - הצעות חוק הממשלה
629
"צריכה" או "רכישה", של שירותי אשפוז פסיכיאטריים בידי קופת חולים בבית חולים
לרבות צריכה או רכישה של שירותים כאמור בידי קופת חולים, - פסיכיאטרי
בבית חולים פסיכיאטרי שהוא תאגיד בבעלות הקופה ולמעט צריכה או רכישה
כאמור בבית חולים פסיכיאטרי הפועל במסגרת אותה הקופה;
"צריכה" או "רכישה", של טיפול יום בידי קופת חולים במרפאה לבריאות הנפש
לרבות צריכה או רכישה של שירותים כאמור בידי קופת חולים, במרפאה -
לבריאות הנפש שהיא תאגיד בבעלות הקופה או פועלת במסגרת בית חולים
שהוא תאגיד שבבעלות הקופה ולמעט צריכה או רכישה כאמור במרפאה
לבריאות הנפש הפועלת במסגרת אותה הקופה;
- "תקרת הצריכה הבסיסית לשירותי אשפוז בבית חולים פסיכיאטרי", בשנה מסוימת
הסכום של שני אלה:
ימי 365 הסכום הכולל שהתקבל מחישוב המחיר המלא, באותה שנה כפול
)1(
ממספר המיטות המתוקנן של מיטות95% אשפוז פסיכיאטריים, בעד תפוסה של
האשפוז;
ימי 252 הסכום הכולל שהתקבל מחישוב המחיר המלא, באותה שנה, כפול
)2(
;אשפוז יום פסיכיאטרי מוכפל במספר המיטות המתוקנן של מיטות אשפוז היום
לעניין הגדרה זו, יחושב מחירו המלא של יום אשפוז פסיכיאטרי ושל אשפוז יום
פסיכיאטרי, לפי סוג המיטה שלה הוא מיוחס.
תקרת הצריכה
הפרטנית לשירותי
2015 אשפוז לשנים
2016–ו
.29
,תקרת הצריכה הפרטנית לשירותי אשפוז של קופת חולים בבית חולים פסיכיאטרי
, תהיה הסכום המתקבל מהכפלת תקרת הצריכה 2016– ו2015 בכל אחת מהשנים
הבסיסית לשירותי אשפוז בבית חולים פסיכיאטרי, בביצוע במחיר קבוע של חברי
, מחולק בביצוע במחיר קבוע של כלל חברי 2014 אותה קופה באותו בית חולים בשנת
תקרת הצריכה הפרטנית - קופות החולים באותו בית חולים באותה תקופה (בסימן זה
במרס של כל אחת 1 לשירותי אשפוז); השרים יפרסמו, בהודעה ברשומות, עד יום
את תקרת הצריכה הפרטנית לשירותי אשפוז של כל קופת חולים 2016– ו2015 מהשנים
בכל בית חולים פסיכיאטרי.
תשלום בעד
שירותי אשפוז
פסיכיאטריים
.30
, תשלם כל קופת חולים בעבור שירותי אשפוז2016– ו2015 בכל אחת מהשנים
(א)
פסיכיאטריים שרכשה בכל בית חולים פסיכיאטרי, סכומים כמפורט להלן:
לא יותר ממחירם המלא - עד לתקרת הצריכה הפרטנית לשירותי אשפוז
)1(
;של שירותי האשפוז הפסיכיאטריים
"צריכה" או "רכישה", של שירותי אשפוז פסיכיאטריים בידי קופת חולים בבית חולים
לרבות צריכה או רכישה של שירותים כאמור בידי קופת חולים, - פסיכיאטרי
בבית חולים פסיכיאטרי שהוא תאגיד בבעלות הקופה ולמעט צריכה או רכישה
כאמור בבית חולים פסיכיאטרי הפועל במסגרת אותה הקופה;
"צריכה" או "רכישה", של טיפול יום בידי קופת חולים במרפאה לבריאות הנפש
לרבות צריכה או רכישה של שירותים כאמור בידי קופת חולים, במרפאה -
לבריאות הנפש שהיא תאגיד בבעלות הקופה או פועלת במסגרת בית חולים
שהוא תאגיד שבבעלות הקופה ולמעט צריכה או רכישה כאמור במרפאה
לבריאות הנפש הפועלת במסגרת אותה הקופה;
- "תקרת הצריכה הבסיסית לשירותי אשפוז בבית חולים פסיכיאטרי", בשנה מסוימת
הסכום של שני אלה:
ימי 365 הסכום הכולל שהתקבל מחישוב המחיר המלא, באותה שנה כפול
)1(
ממספר המיטות המתוקנן של מיטות95% אשפוז פסיכיאטריים, בעד תפוסה של
האשפוז;
ימי 252 הסכום הכולל שהתקבל מחישוב המחיר המלא, באותה שנה, כפול
)2(
;אשפוז יום פסיכיאטרי מוכפל במספר המיטות המתוקנן של מיטות אשפוז היום
לעניין הגדרה זו, יחושב מחירו המלא של יום אשפוז פסיכיאטרי ושל אשפוז יום
פסיכיאטרי, לפי סוג המיטה שלה הוא מיוחס.
.29
,תקרת הצריכה הפרטנית לשירותי אשפוז של קופת חולים בבית חולים פסיכיאטרי
, תהיה הסכום המתקבל מהכפלת תקרת הצריכה 2016– ו2015 בכל אחת מהשנים
הבסיסית לשירותי אשפוז בבית חולים פסיכיאטרי, בביצוע במחיר קבוע של חברי
, מחולק בביצוע במחיר קבוע של כלל חברי 2014 אותה קופה באותו בית חולים בשנת
תקרת הצריכה הפרטנית - קופות החולים באותו בית חולים באותה תקופה (בסימן זה
במרס של כל אחת 1 לשירותי אשפוז); השרים יפרסמו, בהודעה ברשומות, עד יום
את תקרת הצריכה הפרטנית לשירותי אשפוז של כל קופת חולים 2016– ו2015 מהשנים
בכל בית חולים פסיכיאטרי.
תקרת הצריכה
הפרטנית לשירותי
2015 אשפוז לשנים
2016–ו
.30
, תשלם כל קופת חולים בעבור שירותי אשפוז2016– ו2015 בכל אחת מהשנים
(א)
פסיכיאטריים שרכשה בכל בית חולים פסיכיאטרי, סכומים כמפורט להלן:
תשלום בעד
שירותי אשפוז
פסיכיאטריים
לא יותר ממחירם המלא - עד לתקרת הצריכה הפרטנית לשירותי אשפוז
)1(
;של שירותי האשפוז הפסיכיאטריים
מוצע לקבוע את "תקרת הצריכה הפרטנית29 סעיף
לשירותי אשפוז", לכל אחת מקופות החולים בכל
אחד מבתי החולים הכלליים הפסיכיאטריים לעניין רכש
, בהתבסס על 2016– ו2015 שירותי אשפוז פסיכיאטרי, לשנים
היקף הצריכה של מבוטחי כל קופה בכל אחד מבתי החולים
האמורים, ערב תחילתו של ההסדר המוצע. סכום תקרות
הצריכה הפרטניות של כל קופות החולים בכל בית חולים
("תקרת הצריכה הבסיסית לשירותי אשפוז בבית חולים
פסיכיאטרי") ייקבע בהתאם למספר מיטות האשפוז ומיטות
אשפוז היום שבתעודת הרישום של בית החולים, הנדרשת
לצורך פעילותו של מוסד רפואי לפי פקודת בריאות העם,
ולפי מחיר השירותים כפי שנקבעו על ידי השרים בצו לפי
חוק הפיקוח. "תקרת הצריכה הפרטנית לשירותי אשפוז"
שנקבעת לכל קופה מותאמת כך שסכום התקרות כאמור,
בכל בית חולים, שווה ל"תקרת הצריכה הבסיסית לשירותי
אשפוז בבית חולים פסיכיאטרי".
מוצע לקבוע את השיעור מהמחירים המרביים 30 סעיף
שתשלם כל קופת חולים בהתאם לצריכת
שירותי אשפוז פסיכיאטריים עד לתקרות הצריכה הפרטניות
האמורות והתשלומים שישלמו, לרבות פטור מתשלום, מעבר
לתקרות אלה. בפרט מוצע לקבוע כי אם קופת החולים צרכה
שירותים בהיקף עד לתקרת הצריכה הפרטנית לשירותי
אשפוז, היא לא תשלם יותר מהמחיר שקבעו השרים בצו, לפי
מחיר מלא), בעבור שירותים אלה. - חוק הפיקוח (בפרק זה
ד ב ר י ה ס ב ר
11.6.2013 ,, ג' בתמוז התשע"ג768 - הצעות חוק הממשלה
630
מעבר לתקרת הצריכה הפרטנית במחיר מלא לשירותי אשפוז ועד לביצוע
)2(
; סכום אפס- מהתקרה האמורה113% במחיר קבוע בשיעור של
מתקרת הצריכה הפרטנית 113% מעבר לביצוע במחיר קבוע בשיעור של
)3(
ממחירם המלא של שירותי האשפוז30%– לא יותר מ- לשירותי אשפוז
הפסיכיאטריים.
לעניין סעיף זה, יחושבו שירותי האשפוז שרכשה קופת חולים בבית חולים
(ב)
פסיכיאטרי לפי מחירם המלא.
התחשבנות בין
בית חולים כללי
ממשלתי לבין
תאגידי בריאות
.31
,בבית חולים ממשלתי כללי שבו פועל תאגיד בריאות ואשר יש בו מחלקה פסיכיאטרית
לא יפחת היקף החשבונות שבעדם משולם סכום אפס או סכום מופחת, כאמור בסעיף
מכלל החשבונות שבעדם 95%–), שיוחס לתאגיד הבריאות, מסכום השווה ל3( ) או2(24
.משולם סכום אפס או סכום מופחת כאמור
התחשבנות בין
קופת חולים לבין
מרפאה ממשלתית
לבריאות הנפש
.32
ההתחשבנות בין קופת חולים לבין מרפאה ממשלתית לבריאות הנפש, בכל אחת
(א)
, בשל מתן שירותי בריאות נפש במרפאה, למעט שירותי טיפול יום 2016– ו2015 מהשנים
שירותי מרפאה), תיעשה בהתאם להוראות - ביחידה לטיפול יום במרפאה (בסעיף זה
שיקבעו השרים, והשרים רשאים לקבוע הוראות שונות למרפאות שונות.
בתקנות לפי סעיף קטן (א) יקבעו השרים, בין השאר, הוראות בעניינים אלה:
(ב)
תקרות צריכה אשר בעד רכישת שירותי מרפאה עד לתקרות אלה, בידי
)1(
קופת חולים, תשלם הקופה לא יותר ממחירם המלא של השירותים, ואם לא
מהמחיר שיקבעו השרים;- נקבע לשירות מחיר מלא
), שתשלם קופת חולים בעד 1( שיעור מהמחיר שנקבע כאמור בפסקה
)2(
;)1( רכישת שירותי מרפאה מעבר לתקרות הצריכה שנקבעו לפי פסקה
), בעד רכישת שירותי מרפאה 1( שיעור מהמחיר שנקבע כאמור בפסקה
)3(
;מעבר לתקרות צריכה נוספות שיקבעו, ככל שיקבעו
כמו כן, מוצע לקבוע כי אם קופת החולים צרכה שירותים
בהיקף העולה על תקרת הצריכה הפרטנית ועד לצריכת
מהתקרה האמורה היא לא תשלם 113% שירותים בשיעור של
כלל בעבור השירותים שצרכה מעבר לתקרה כאמור. לבסוף,
מוצע לקבוע כי אם קופת החולים צרכה שירותים בהיקף
מתקרת הצריכה הפרטנית היא 113% שמעבר לשיעור של
ממחירם המלא של שירותים אלה.30%–לא תשלם יותר מ
תכליתם העיקרית של המחירים המרביים שנקבעים
ביחס להיקפי הצריכה השונים של קופת החולים בבית
החולים, לעודד את בית החולים להציע שירותים לקופות
החולים בהיקף הדומה או הקרוב, ככל האפשר, להיקף
השירותים הנורמטיבי ביחס לגודל בית החולים, קרי למספר
וסוג המיטות שבתעודת הרישום של בית החולים. בדרך זו
אף מצטמצמת האפשרות של גידול בהוצאות קופות החולים
בעבור השירותים המוצעים על ידי בתי החולים בהיקף
החורג בשיעור ניכר מהיקף השירותים המתוכנן וממסגרת
המקורות העומדת לרשותן.
בכך שבעבור שירותים המבוצעים בבית החולים
מעבר לתקרת הצריכה לא תשלם קופת החולים בעד קבלת
שירותים אלה, נוצר תמריץ לבית החולים שלא להגדיל
את היקף הפעילות המוצעת מעבר לתקרה. עם זאת, היה
והביקוש לשירות מצד הקופה יעלה בשיעור ניכר על התקרה
שנקבעה, מוצע שבית החולים יקבל תשלום ההולם את
העלות השולית באספקת השירות הנוסף, שהיא נמוכה
באופן משמעותי מהמחיר המלא, וזאת בהתאם לרציונל
העומד גם בבסיס הסדר ההתחשבנות הרגיל (ראה גם דברי
). 23 הסבר לסעיף
בדומה להסדר הנוגע לתאגידי בריאות המוצע 31 סעיף
, ובהמשך לאמור בדברי ההסבר לאותו 25 בסעיף
סעיף, כדי למנוע עיוות שעשוי להיווצר כתוצאה מחלוקת
הפעילות וההכנסות בין בתי החולים לבין תאגידי הבריאות
מכלל 95% הפועלים במסגרתם, מוצע לקבוע כי לפחות
הפעילות במחיר מופחת או במחיר אפס, בכל מרכז רפואי,
95% תיוחס לתאגידי הבריאות ולא לבתי החולים. כלומר
מכלל הפעילות שסיפק בית החולים מעל תקרת הצריכה
בכל מרכז רפואי שנקבעה תיוחס לתאגיד כאמור.
במסגרת ההסכם בנושא הרפורמה הביטוחית בין 32 סעיף
משרד הבריאות לבין משרד האוצר, שנחתם
), נקבע כי גם 2006 בספטמבר17( ביום כ"ד באלול התשס"ז
לגבי המרפאות הממשלתיות לבריאות הנפש ייקבע הסדר
התחשבנות מול קופות החולים. לפיכך מוצע להסמיך את
השרים לקבוע כללי התחשבנות בין קופות החולים לבין
ד ב ר י ה ס ב ר
11.6.2013 ,, ג' בתמוז התשע"ג768 - הצעות חוק הממשלה
631
), רשאים השרים3(–) ו2( לעניין קביעת שיעור מהמחיר כאמור בפסקאות
)4(
;לקבוע גם פטור מלא מתשלום או תשלום המחיר המלא
חלוקת התשלומים ששילמו קופות החולים מעבר לתקרות הצריכה שנקבעו
)5(
), בין קופות החולים ומשרד הבריאות, וכן השימושים בתשלומים1( לפי פסקה
כאמור ובלבד שהשימושים ישמשו לתחום בריאות הנפש, ולגבי משרד הבריאות
ישמש בחלקו גם למרפאות הממשלתיות לבריאות הנפש.-
התחשבנות בין
קופת חולים לבין
מרפאה לבריאות
הנפש לעניין רכש
טיפולי יום
.33
- בסעיף זה
(א)
סך ההוצאה הכספית שהיו מוציאות כלל קופות החולים, - ""הוצאה כספית רבעונית
ברבעון מסוים, בעד טיפולי יום שצרכו מבוטחיהן באותו רבעון בכל המרפאות
לבריאות הנפש, אילו שולם בעדם המחיר הרבעוני המלא;
סכום המתקבל מהכפלת מספר עמדות טיפול יום בכל המרפאות - ""היקף צריכה רבעוני
לבריאות הנפש כאמור בסעיף קטן (ג), במחיר המלא לטיפול יום כשהוא מוכפל
במספר ימי הטיפול לרבעון שנקבע לפי סעיף קטן (ד);
- ""מחיר רבעוני מלא
המחיר המלא לטיפול יום;- ברבעון הראשון שבו חלות הוראות סימן זה
)1(
, המחיר המרבי לרכישת טיפול יום בידי קופות החולים- בכל רבעון אחר
)2(
;)שנקבע לאותו רבעון, לפי סעיף קטן (ב
(ב)
2015 עלתה או פחתה ההוצאה הכספית ברבעון מסוים, במהלך השנים
)1(
, על היקף הצריכה הרבעוני באותו רבעון, יפחת או יעלה המחיר הרבעוני2016–ו
המלא, ברבעון שלאחריו, על פי נוסחה שיקבעו לעניין זה השרים, בצו.
), רשאים השרים3(–) ו2( לעניין קביעת שיעור מהמחיר כאמור בפסקאות
)4(
;לקבוע גם פטור מלא מתשלום או תשלום המחיר המלא
חלוקת התשלומים ששילמו קופות החולים מעבר לתקרות הצריכה שנקבעו
)5(
), בין קופות החולים ומשרד הבריאות, וכן השימושים בתשלומים1( לפי פסקה
כאמור ובלבד שהשימושים ישמשו לתחום בריאות הנפש, ולגבי משרד הבריאות
ישמש בחלקו גם למרפאות הממשלתיות לבריאות הנפש.-
.33
- בסעיף זה
(א)
התחשבנות בין
קופת חולים לבין
מרפאה לבריאות
הנפש לעניין רכש
טיפולי יום
סך ההוצאה הכספית שהיו מוציאות כלל קופות החולים, - ""הוצאה כספית רבעונית
ברבעון מסוים, בעד טיפולי יום שצרכו מבוטחיהן באותו רבעון בכל המרפאות
לבריאות הנפש, אילו שולם בעדם המחיר הרבעוני המלא;
סכום המתקבל מהכפלת מספר עמדות טיפול יום בכל המרפאות - ""היקף צריכה רבעוני
לבריאות הנפש כאמור בסעיף קטן (ג), במחיר המלא לטיפול יום כשהוא מוכפל
במספר ימי הטיפול לרבעון שנקבע לפי סעיף קטן (ד);
- ""מחיר רבעוני מלא
המחיר המלא לטיפול יום;- ברבעון הראשון שבו חלות הוראות סימן זה
)1(
, המחיר המרבי לרכישת טיפול יום בידי קופות החולים- בכל רבעון אחר
)2(
;)שנקבע לאותו רבעון, לפי סעיף קטן (ב
(ב)
2015 עלתה או פחתה ההוצאה הכספית ברבעון מסוים, במהלך השנים
)1(
, על היקף הצריכה הרבעוני באותו רבעון, יפחת או יעלה המחיר הרבעוני2016–ו
המלא, ברבעון שלאחריו, על פי נוסחה שיקבעו לעניין זה השרים, בצו.
, באופן שיאפשר 2016– ו2015 המרפאות הממשלתיות לשנים
את עיגונה של הסכמה זו בתקנות, לרבות, קביעת תקרות
לצריכה וכן מחיר מרבי שתשלם הקופה בעד צריכה בהיקפים
ביחס לתקרה זו, בדומה להסדר ההתחשבנות הרגיל ולהסדר
המוצע בסימן זה לגבי שירותי אשפוז פסיכיאטרי.
בשונה ממערך האשפוז הפסיכיאטרי, רכישת
השירותים במרפאות לבריאות הנפש על ידי קופות החולים
צפויה לשנות שינוי מהותי את אופן אספקת השירותים
במרפאות אלו. לפיכך, כדי לאפשר לשרים גמישות לקבוע
הסדר התחשבנות יעיל העונה על מטרות ההסדר, מוצע
להסמיך אותם לקבוע בתקנות, במסגרת כללי ההתחשבנות,
הוראות בעניינים אלה:
תקרות צריכה אשר בעד רכישת שירותי מרפאה עד -
לתקרות אלה, בידי קופת חולים, תשלם הקופה לא יותר
ממחירם המלא של השירותים;
המחיר - שיעור מהמחיר שנקבע כאמור (בסעיף זה-
שנקבע) שתשלם קופת חולים בעד רכישת שירותי מרפאה
על צריכה מעבר לתקרות הצריכה;
שיעור מהמחיר שנקבע, בעד רכישת שירותי מרפאה -
.מעבר לתקרות צריכה נוספות שיקבעו, ככל שיקבעו
הסדר ההתחשבנות המוצע, מאפשר לקבוע מחירי
שירותים שונים לקופה ולנותן השירותים. זאת במטרה ליצור,
בעבור כל אחד מהצדדים, תמריץ מיטבי שלא לחרוג בשיעור
ניכר מהיקף השירותים הנורמטיבי. הסדר זה מושג על ידי
ייעוד חלק מהתשלום של קופות החולים בעבור שירותי
מרפאה שמעבר לתקרת הצריכה לשימושים אחרים בתחום
בריאות הנפש ובהם פיתוח שירותים הניתנים על ידי קופות
החולים ומשרד הבריאות.
הסדר זה לא יחול על שירותי טיפול יום במרפאות,
המוצע, שאמור לחול 33 שלגביהם מוצע הסדר נפרד בסעיף
על כלל המרפאות הציבוריות לבריאות הנפש ולא רק על
המרפאות הממשלתיות.
כדי למנוע הוצאה עודפת של קופות החולים 33 סעיף
בעד רכישת שירותי טיפול יום במרפאות לבריאות
הנפש, מוצע לקבוע הסדר מיוחד לעניין ההתחשבנות בין
קופות החולים לבין המרפאות. במסגרת זאת, מוצע לקבוע
, על בסיס מספר עמדות 2016– ו2015 את היקף הצריכה לשנים
טיפול היום הקיימות במרפאות לבריאות הנפש. היה והיקף
צריכת שירות באותן עמדות יגדל או יפחת ברבעון מסוים
ביחס להיקף השירות הנורמטיבי החזוי, יותאם המחיר המרבי
שישולם בעבור השירות במסגרת הסדר ההתחשבנות. כך,
הוצאות הקופות בעבור טיפולי יום לא יחרגו מהיקף צריכת
השירות הנורמטיבית כאמור.
עמדות טיפול יום במרפאות לבריאות 592 כיום יש
הנפש וככל שישתנה מספר העמדות האמור, יעודכן גם היקף
הצריכה הנורמטיבי לכל רבעון. מוצע להסמיך את השרים
לקבוע מספר עמדות אחר לעניין זה.
ד ב ר י ה ס ב ר
11.6.2013 ,, ג' בתמוז התשע"ג768 - הצעות חוק הממשלה
632
), תהיה כך שההוצאה הכספית ברבעון1( קביעת הנוסחה לפי פסקה
)2(
.שלאחריו לא תעלה ולא תפחת מהיקף הצריכה הרבעוני שיחול באותו רבעון
) המנהל הכללי של משרד הבריאות יפרסם הודעה, בדרך שיקבע שר הבריאות, 3(
.סמוך לאחר תחילת כל רבעון, בדבר המחיר הרבעוני המלא שיחול באותו רבעון
מספר עמדות טיפול יום במרפאות לבריאות הנפש לעניין קביעת היקף הצריכה
(ג)
או מספר עמדות אחר שיקבעו השרים. 592 הרבעוני יהיה
לצורך קביעת היקף הצריכה הרבעוני יורו המנהל הכללי של משרד הבריאות
(ד)
והמנהל הכללי של משרד האוצר או מי שהם הסמיכו לעניין זה, על מספר ימי הטיפול
ימים; הודעה על מספר 252 לאותו רבעון, ובלבד שסך ימי הטיפול לשנה לא יעלה על
ימי הטיפול בכל רבעון, תפורסם ברשומות.
השרים רשאים לקבוע את דרך ואופן ההתחשבנות בין קופת חולים לבין מרפאה
(ה)
לבריאות הנפש שיחולו במקום הוראות סעיפים קטנים (ב) עד (ד), בכל אחת מהשנים
, בשל מתן שירותי טיפול יום, והם רשאים לקבוע הוראות שונות למרפאות 2016– ו2015
:שונות; בתקנות לפי סעיף קטן זה, יקבעו השרים, בין השאר, הוראות בעניינים אלה
תקרות צריכה אשר בעד רכישת טיפולי יום עד לתקרות אלה, בידי קופת
)1(
חולים, תשלם הקופה לא יותר ממחירם המלא של טיפולי היום, שייקבעו בהתאם
לכמות עמדות טיפול היום שבתעודת הרישום של כל מרפאה לבריאות הנפש;
שיעור מהמחיר המלא של טיפול יום שתשלם קופת חולים בעד רכישת
)2(
;)1( השירות האמור מעבר לתקרות הצריכה שנקבעו לפי פסקה
שיעור מהמחיר המלא של טיפול יום שתשלם קופת חולים בעד רכישת
)3(
;השירות, מעבר לתקרות צריכה נוספות שיקבעו, ככל שיקבעו
), רשאים 3(–) ו2( לעניין קביעת שיעור מהמחיר המלא כאמור בפסקאות
)4(
השרים לקבוע גם פטור מלא מתשלום לטיפול יום או תשלום במחיר מלא של
טיפול יום.
הסכמים בדבר
שיטת התחשבנות
.34
למרות הוראות סימן זה, רשאים כל בית חולים פסיכיאטרי או מרפאה לבריאות
(א)
נותן שירותים) וכל קופת חולים, לקבוע בהסכם בכתב ביניהם - הנפש (בסעיף זה
הסדר אחר להתחשבנות בעד רכישת שירותי בריאות הנפש, ובלבד שההסדר ימלא
אחר תנאים אלה:
נותן השירותים וקופת החולים יתחייבו בהסכם כי נותן השירותים ייתן
)1(
לחברי הקופה שירותים ברמה נאותה ובאיכות ובזמינות כמתחייב מהוראות חוק
ביטוח בריאות ממלכתי;
עוד מוצע לאפשר לשרים גמישות לקבוע הסדר
התחשבנות אשר יחליף את ההסדר המעוגן בסעיף המוצע,
אשר לפיו יוכלו השרים לקבוע בתקנות, במסגרת כללי
ההתחשבנות התחליפיים כאמור, הוראות בעניינים האלה:
תקרות צריכה שייקבעו בהתאם לכמות עמדות טיפול -
,היום שבתעודת הרישום של כל מרפאה לבריאות הנפש
שקופת חולים תשלם בעד רכישת שירותי מרפאה עד
לתקרות אלה, לא יותר ממחירם המלא של השירותים;
המחיר - שיעור מהמחיר שנקבע כאמור (בסעיף זה-
שנקבע), שתשלם קופת חולים בעד רכישת שירותי מרפאה
על צריכה מעבר לתקרות הצריכה שנקבעו כאמור;
שיעור מהמחיר שנקבע, בעד רכישת שירותי מרפאה -
.מעבר לתקרות צריכה נוספות שיקבעו, ככל שיקבעו
בדומה להסדר ההתחשבנות הרגיל כאמור34 סעיף
בסימן א' המוצע, גם כאן מוצע לאפשר לקופות
החולים ולמוסדות המספקים שירותים בתחום בריאות הנפש
(בתי החולים והמרפאות לבריאות הנפש) להגיע להסכמים
בנושא ההתחשבנות ביניהם, שלא על פי הכללים המפורטים
בסימן המוצע, וזאת בכפוף לאותם התנאים שנקבעו לעניין
ד ב ר י ה ס ב ר
11.6.2013 ,, ג' בתמוז התשע"ג768 - הצעות חוק הממשלה
633
ההסכם יקבע כי אם יחול שינוי בסך היקף צריכת השירותים של קופת
)2(
החולים אצל נותן השירותים, בכל שנה משנות ההסדר לעומת השנה שקדמה
לה, מעבר לשינוי במספר המבוטחים המשוקלל של הקופה ומעבר לשיעור
, תהיה שיטת 6% השינוי במחיר המלא של השירותים, בשיעור העולה על
ההתחשבנות ביניהם לפי הוראות סימן זה;
ההסכם יכלול מנגנון לבירור חילוקי דעות בין הצדדים ביחס להתחשבנות
)3(
;ביניהם
תקופת ההסכם לא תעלה על שנה וחצי או עד לתום התקופה שבה יחולו
)4(
;הוראת סימן זה, לפי המוקדם
ההסדר שבהסכם לא ייצור הפליה מצד נותן השירותים בין חברים שונים
)5(
בקופת החולים שעמה נחתם ההסכם או בינם לבין חברים בקופות החולים
האחרות.
הגיעו נותן שירותים וקופת חולים להסדר על שיטת התחשבנות ביניהם, יעבירו
(ב)
הצדדים להסכם העתק ממנו לשרים; סבר אחד מהשרים כי ההסכם אינו עומד
ימים מיום 60 בהוראות סעיף קטן (א), יודיע על כך לצדדים להסכם ולשר האחר, בתוך
שההסכם הועבר אליו.
שר הבריאות, בהתייעצות עם שר האוצר, רשאי, לאחר ששמע את הצדדים
(ג)
להסכם, לבטל אותו אם ראה שהדבר נחוץ לשם שמירה על בריאות הציבור, והכל
מנימוקים שיירשמו; החליט שר הבריאות לבטל את ההסכם כאמור, ימסור לצדדים את
החלטתו בצירוף הנימוקים לה.
השרים רשאים לקבוע בצו הוראות לעניין מדידת הצריכה בפועל של קופת חולים
(ד)
אצל נותן שירותים, במקרה שבו נחתם הסכם בין הקופה לבין נותן השירותים לפי סעיף
זה, ובכלל זה הם רשאים לקבוע כי יראו את הצריכה כאילו נעשתה במחירים הנמוכים
ממחירי השירותים שנצרכו.
אי–תחולה
.35
- הוראות סימן זה לא יחולו על
(א)
שירות הניתן לנפגע, כהגדרתו בחוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה,
)1(
;411970-התש"ל
שירות הניתן לקטין שאינו תושב, לפי הסכם בין המדינה לבין קופת חולים
)2(
כהגדרתו בחוק ביטוח בריאות- "או לפי כל הסדר משפטי אחר; לעניין זה, "תושב
ממלכתי;
ההסכם יקבע כי אם יחול שינוי בסך היקף צריכת השירותים של קופת
)2(
החולים אצל נותן השירותים, בכל שנה משנות ההסדר לעומת השנה שקדמה
לה, מעבר לשינוי במספר המבוטחים המשוקלל של הקופה ומעבר לשיעור
, תהיה שיטת 6% השינוי במחיר המלא של השירותים, בשיעור העולה על
ההתחשבנות ביניהם לפי הוראות סימן זה;
ההסכם יכלול מנגנון לבירור חילוקי דעות בין הצדדים ביחס להתחשבנות
)3(
;ביניהם
תקופת ההסכם לא תעלה על שנה וחצי או עד לתום התקופה שבה יחולו
)4(
;הוראת סימן זה, לפי המוקדם
ההסדר שבהסכם לא ייצור הפליה מצד נותן השירותים בין חברים שונים
)5(
בקופת החולים שעמה נחתם ההסכם או בינם לבין חברים בקופות החולים
האחרות.
הגיעו נותן שירותים וקופת חולים להסדר על שיטת התחשבנות ביניהם, יעבירו
(ב)
הצדדים להסכם העתק ממנו לשרים; סבר אחד מהשרים כי ההסכם אינו עומד
ימים מיום 60 בהוראות סעיף קטן (א), יודיע על כך לצדדים להסכם ולשר האחר, בתוך
שההסכם הועבר אליו.
שר הבריאות, בהתייעצות עם שר האוצר, רשאי, לאחר ששמע את הצדדים
(ג)
להסכם, לבטל אותו אם ראה שהדבר נחוץ לשם שמירה על בריאות הציבור, והכל
מנימוקים שיירשמו; החליט שר הבריאות לבטל את ההסכם כאמור, ימסור לצדדים את
החלטתו בצירוף הנימוקים לה.
השרים רשאים לקבוע בצו הוראות לעניין מדידת הצריכה בפועל של קופת חולים
(ד)
אצל נותן שירותים, במקרה שבו נחתם הסכם בין הקופה לבין נותן השירותים לפי סעיף
זה, ובכלל זה הם רשאים לקבוע כי יראו את הצריכה כאילו נעשתה במחירים הנמוכים
ממחירי השירותים שנצרכו.
.35
- הוראות סימן זה לא יחולו על
(א)
אי–תחולה
שירות הניתן לנפגע, כהגדרתו בחוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה,
)1(
;411970-התש"ל
שירות הניתן לקטין שאינו תושב, לפי הסכם בין המדינה לבין קופת חולים
)2(
כהגדרתו בחוק ביטוח בריאות- "או לפי כל הסדר משפטי אחר; לעניין זה, "תושב
ממלכתי;
זה בהסדר ההתחשבנות הרגיל כאמור בסימן א' המוצע,
הבאים להבטיח כי יישמר האינטרס של המבוטחים בקבלת
שירות ראוי ושוויוני.
בדומה להסדר ההתחשבנות הרגיל כאמור בסימן א'
סעיפים
המוצע, מוצע לקבוע כי הסדר ההתחשבנות בסימן
36– ו35
זה לא יחול על השירותים המנויים בסעיף
המוצע, אשר קופת החולים מספקת באמצעות רכש מבית
החולים, ואולם הם אינם נמנים עם השירותים שקופת
החולים מחויבת לספק מכוח חוק ביטוח בריאות ממלכתי,
כגון שירות הניתן לעובד זר או שירות הניתן לקטין שאינו
תושב; כן, כאמור בדברי ההסבר בחלק הכללי לסימן זה,
מוצע לקבוע כי תחילתן של הוראות סימן זה ביום תחילתו
של צו ביטוח בריאות או במועד תחילתו של צו אחר שיבוא
במקומו ושידחה את מועד תחילתו של צו ביטוח בריאות,
כך שתחילתו של סימן זה והחלת הסדר ההתחשבנות המוצע
בו יותאם למועד שבו קופות החולים אכן יחלו לספק שירותי
בריאות הנפש למבוטחיהן.
.992 '; התשע"א, עמ126 'ס"ח התש"ל, עמ
41
ד ב ר י ה ס ב ר
11.6.2013 ,, ג' בתמוז התשע"ג768 - הצעות חוק הממשלה
634
, הכלול421975-שירות הניתן לעובד זר, כמשמעותו בחוק עובדים זרים, התשנ"א
)3(
במסגרת סל השירותים שקבע שר הבריאות לפי החוק האמור, אך למעט שירות הניתן
(א) 6 ), כאמור בתקנה1-לעובד זר השוהה בישראל לפי אשרה ורישיון לישיבת ארעי (א
;1974-לתקנות הכניסה לישראל, התשל"ד
שירות הניתן לחייל לפי הסכם בין קופת חולים לבין צבא הגנה לישראל; לעניין זה,
)4(
, למעט חייל בשירות חובה431955- כהגדרתו בחוק השיפוט הצבאי, התשט"ו- ""חייל
לחוק ביטוח בריאות ממלכתי;55 בתקופת שירות בלא תשלום, כמשמעותו בסעיף
שירות הניתן למטופל לפי הסכם בין קופת חולים לבין גוף אחר האחראי למתן
)5(
.השירות למטופל, על פי חוק, הסכם או חוזה ביטוח
תחילה
.36
תחילתן של הוראות סימן זה ביום תחילתו של צו ביטוח בריאות ממלכתי (שינוי
, או ביום תחילתו של צו אחר 2012-התוספות השנייה והשלישית לחוק), התשע"ב
שיבוא במקומו, והן יחולו לגבי שירותי אשפוז פסיכיאטריים שרכשה קופת חולים
בבית חולים פסיכיאטרי וכן לגבי שירותי בריאות הנפש שרכשה קופת חולים במרפאה
).2016 בדצמבר31( לבריאות הנפש מיום תחילתן ועד יום כ"ד בטבת התשע"א
פרק ה': תקשורת
תיקון חוק הפצת
שידורים באמצעות
תחנות שידור
ספרתיות
.37
- 442012-בחוק הפצת שידורים באמצעות תחנות שידור ספרתיות, התשע"ב
פרק ה'
החלה הפצת שידורי2009 במהלך שנת37 סעיף
1 הטלוויזיה של רשות השידור (ערוץ
כללי
), של בעלי הזיכיונות לשידורי 33 וערוץ
טלוויזיה מכוח חוק הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו,
חוק הרשות השנייה) (קשת, רשת - (בפרק זה1990-התש"ן
) ושל ערוץ הכנסת, באמצעות מערך הפצה 10 וישראל
המערך). - קרקעי בטכנולוגיה ספרתית (דיגיטלית) (בפרק זה
) אחד (מרבב Multiplexer( באותה העת כלל מערך זה מרבב
הוא התקן טכנולוגי המשמש להפצת שידורים על גבי
תחנות שידור ספרתיות), הפועל בטכנולוגיית חדות רגילה
). המערך הוקם בידי הרשות Standard Definition - SD(
,) הרשות השנייה- השנייה לטלוויזיה ורדיו (בפרק זה
במימון אוצר המדינה מכספי התמלוגים המשולמים לפי
לחוק הרשות השנייה. נכון להיום, המערך מופעל 100 סעיף
בידי הרשות השנייה ומצוי בבעלותה.
במרבית מדינות האיחוד האירופי ובמדינות מפותחות
אחרות, מספר הערוצים המועברים באמצעות מערך
הטלוויזיה הדיגיטלי הקרקעי גדול ממספר הערוצים
המשודרים בישראל באמצעות המערך.
) החליטה 2010 ביולי15( ביום ד' באב התש"ע
שעניינה ניצול 2026 'הממשלה, בהחלטת ממשלה מס
תשתיות דיגיטליות ושיפור השירות לאזרח בתחום
הטלוויזיה הרב–ערוצית, להטיל על משרד התקשורת
ומשרד האוצר, יחד עם הרשות השנייה והמועצה לשידורי
הצוות), לגבש המלצות - כבלים ולשידורי לוויין (בפרק זה
בעניין הרחבת המערך וכן בעניין אופן הפעלתו, לרבות
בעניין תיקוני חקיקה הנדרשים לצורך כך, ולהגישן לאישור
) 2011 בפברואר6( הממשלה. ביום ב' באדר א' התשע"א
אימצה הממשלה את המלצות הצוות, בהחלטת ממשלה
שעניינה הרחבת מערך השידור הדיגיטלי (בפרק 2832 'מס
החלטת הממשלה). - זה
בהמשך להחלטת הממשלה, חוקק חוק הפצת
2012-שידורים באמצעות תחנות שידור ספרתיות, התשע"ב
חוק הפצת שידורים). חוק הפצת שידורים עיגן - (בפרק זה
שידורים של - הפצה של שידורים נוספים על גבי המערך
ערוץ ייעודי כמשמעותו בחוק התקשורת (בזק ושידורים),
חוק התקשורת), שידורים של - (בפרק זה1982-התשמ"ב
ערוץ נושאי כמשמעותו בחוק הפצת שידורים, שידורים
של רשות השידור בטכנולוגיית חדות גבוהה, שידורי
הטלוויזיה הלימודית, שידורי רדיו ושידוריו של מי שיקבל
רישיון לשידורי טלוויזיה בהתאם לחוק הרשות השניה.
כמו כן הסדיר חוק הפצת שידורים מיהו הגורם אשר יתכנן,
יקים ויפעיל את המערך וקבע בעניין זה הוראות שונות.
.486 '; התשע"ב, עמ112 'ס"ח התשנ"א, עמ
42
.128 '; התשע"ב, עמ171 'ס"ח התשט"ו, עמ
43
.286 'ס"ח התשע"ב, עמ
44
ד ב ר י ה ס ב ר
635
:, אחרי ההגדרה "שידורים" יבוא1 בסעיף
)1(
;"; כהגדרתה בחוק התקשורת- """שליטה
- 2 בסעיף
)2(
:במקום סעיפים קטנים (א) ו–(ב) יבוא
(א)
"(א) השר ושר האוצר ימנו את הגורם המפעיל.
) השר רשאי לקבוע תנאים והגבלות לעניין מינוי של הגורם המפעיל 1(א
ולעניין פעילותו, בעניינים אלה:
החזקה ושליטה של אחר בגורם המפעיל או של הגורם המפעיל
)1(
;באחר
עיסוק אחר של הגורם המפעיל, תפקיד אחר שהוא ממלא על
)2(
;פי דין או שירות אחר שהוא מעניק
התניית מתן שירות הניתן בידי הגורם המפעיל לפי חוק זה
)3(
ברכישה או בקבלה של שירות אחר הניתן בידי הגורם המפעיל או
בידי אחר או באי–קבלת שירות כאמור;
תכנון, הקמה או הפעלה של תחנות שידור ספרתיות כאמור
)4(
;".(א), באמצעות אחר3 בסעיף
בסעיף קטן (ג), במקום "אושר מינוי" יבוא "מונה הגורם המפעיל";
(ב)
:, אחרי ההגדרה "שידורים" יבוא1 בסעיף
)1(
;"; כהגדרתה בחוק התקשורת- """שליטה
- 2 בסעיף
)2(
:במקום סעיפים קטנים (א) ו–(ב) יבוא
(א)
"(א) השר ושר האוצר ימנו את הגורם המפעיל.
) השר רשאי לקבוע תנאים והגבלות לעניין מינוי של הגורם המפעיל 1(א
ולעניין פעילותו, בעניינים אלה:
החזקה ושליטה של אחר בגורם המפעיל או של הגורם המפעיל
)1(
;באחר
עיסוק אחר של הגורם המפעיל, תפקיד אחר שהוא ממלא על
)2(
;פי דין או שירות אחר שהוא מעניק
התניית מתן שירות הניתן בידי הגורם המפעיל לפי חוק זה
)3(
ברכישה או בקבלה של שירות אחר הניתן בידי הגורם המפעיל או
בידי אחר או באי–קבלת שירות כאמור;
תכנון, הקמה או הפעלה של תחנות שידור ספרתיות כאמור
)4(
;".(א), באמצעות אחר3 בסעיף
בסעיף קטן (ג), במקום "אושר מינוי" יבוא "מונה הגורם המפעיל";
(ב)
כדי שיהיה ניתן להפיץ על גבי המערך מגוון שידורים
רחב ככל האפשר למספר רב ככל האפשר של צרכנים מכלל
גווניה של החברה הישראלית, מוצע לתקן את חוק הפצת
שידורים בנוגע לכמה נושאים, כפי שיפורט להלן.
)1( לפסקה
מוצע להוסיף הגדרה של "שליטה", הנחוצה להוראות
המוצעות בפרק זה. ההגדרה למונח "שליטה" מפנה להגדרה
"היכולת לכוון פעילותו של - "שליטה" בחוק התקשורת
תאגיד, בין לבד ובין יחד עם אחרים או באמצעותם, בין
במישרין ובין בעקיפין, הנובעת מכוח החזקת אמצעי שליטה
בו או בתאגיד אחר, לרבות יכולת הנובעת מתקנון התאגיד,
מכוח חוזה בכתב, בעל פה או באופן אחר, או יכולת הנובעת
מכל מקור אחר, ולמעט יכולת הנובעת רק ממילוי תפקיד של
נושא משרה בתאגיד; בלי לגרוע מכלליות האמור, יראו אדם
כשולט בתאגיד אם הוא מחזיק חמישים אחוזים או יותר
מסוג מסוים של אמצעי שליטה בתאגיד, או אם בידו היכולת
למנוע קבלת החלטות עסקיות בתאגיד, למעט החלטות
שעניינן הנפקה של אמצעי שליטה בתאגיד או החלטות
שעניינן מכירה או חיסול של רוב עסקי התאגיד או שינוי
מהותי בהם; חזקה כי אדם שולט בתאגיד, אם בידו השיעור
הגדול ביותר של אמצעי שליטה מסוג כלשהו".
)2( לפסקה
הפצת השידורים על גבי המערך מתבצעת כיום על
ידי הרשות השנייה שהיא הגורם המסדיר של השידורים
לחוק הפצת 2 המסחריים הפתוחים לציבור. בסעיף
שידורים נקבעה רשימה מוגדרת של גופים ציבוריים
אשר אליהם רשאים שרי התקשורת והאוצר להעביר
את האחריות להפעלת המערך והבעלות עליו (בפרק זה
הגורם המפעיל). כדי לאפשר את בחירת הגוף היעיל -
והמקצועי ביותר להפעלת המערך ובהתאם לנעשה
לחוק 2 במדינות המפותחות בעולם, מוצע לתקן את סעיף
הפצת שידורים ולבטל את המגבלות הקיימות בו כיום
לעניין זהות הגורם המפעיל. לעניין זה יצוין כי קיימת
חשיבות לכך שהגורם המפעיל יהיה גורם שאינו מפקח
על שידורי טלוויזיה. אם ירצו השרים להעביר את הפעלת
המערך לגורם פרטי, מובן מאליו כי הדבר ייעשה בהליך
בחירה שוויוני.
מאחר שלפי התיקון המוצע הגורם המפעיל יכול
להיות כל גוף במשק, מוצע להסמיך את שר התקשורת
לקבוע תנאים והגבלות לעניין מינויו של הגורם המפעיל
וכן תנאים והגבלות כאמור לעניין הפעלת המערך על ידו,
בעניינים האלה: החזקה ושליטה של אחר בגורם המפעיל
או החזקה ושליטה של הגורם המפעיל באחר; עיסוק
גוף העוסק בשידורי - אחר של הגורם המפעיל (למשל
טלוויזיה במסגרת המערך או בכל מסגרת אחרת); תפקיד
פיקוח על שידורים) - אחר שהוא ממלא על פי דין (למשל
או שירות אחר שהוא מעניק; התניית מתן שירות הניתן
בידי הגורם המפעיל לפי החוק ברכישה או בקבלה של
שירות אחר הניתן בידי הגורם המפעיל או בידי אחר או
באי–קבלת שירות כאמור; תכנון, הקמה או הפעלה של
המערך באמצעות אחר.
)3( לפסקה
ד ב ר י ה ס ב ר
11.6.2013 ,, ג' בתמוז התשע"ג768 - הצעות חוק הממשלה
636
; תימחק- "(א), הסיפה החל במילים "ובלבד שלא יעשה כן3 בסעיף
)3(
;"בכותרת פרק ג', בסופה יבוא "שהוקמו עד היום הקובע
)4(
;", אחרי "תחנות השידור הספרתיות" יבוא "שהוקמו עד היום הקובע4 בסעיף
)5(
;")(א13 (ב)" יבוא "לפי סעיף13 ), במקום "לפי סעיף5()(ב6 בסעיף
)6(
: יבוא7 אחרי סעיף
)7(
"שימוש במרבב
שלא נעשה בו
שימוש לשם הפצת
שידורים
א.7
(ג), הפצת שידורים באמצעות7–(ב) ו6 על אף האמור בסעיפים
תחנות שידור ספרתיות המחייבת שימוש במרבב שעד היום
הקובע לא נעשה בו שימוש לשם הפצת שידורים כאמור,
תיעשה רק לאחר שניתן לכך אישור של המועצה לשידורי
כבלים ולוויין; החלטת המועצה לפי סעיף זה תינתן לאחר
ששמעה את עמדת הגורם המפעיל.";
בטל;- ), סעיף קטן (ב9 בסעיף
)8(
:, במקום האמור בו יבוא10 בסעיף
)9(
"(א) היה הגורם המפעיל אחד מהמנויים להלן, ישמשו דמי ההפצה שישולמו
לו לכיסוי ההוצאות הכרוכות במילוי תפקידיו לפי חוק זה בלבד:
גורם ממשלתי;
)1(
;תאגיד שהוקם בחוק
)2(
-חברה ממשלתית, כהגדרתה בחוק החברות הממשלתיות, התשל"ה
)3(
., שכל המניות ואמצעי השליטה בה הם בידי המדינה451975
;".4 (ב) אין בהוראות סעיף קטן (א) כדי לגרוע מהוראות סעיף
- 13 ) בסעיף10(
:במקום סעיף קטן (א) יבוא
(א)
"(א) המועצה לשידורי כבלים ולוויין רשאית להעניק רישיון לשם שידורו
של ערוץ נושאי שיופץ באמצעות תחנות השידור הספרתיות, למי שבחרה
(א) לחוק 3 מוצע לבטל את המגבלה החלה כיום בסעיף
הפצת שידורים שלפיה הגורם המפעיל לא יוכל להקים
ולהפעיל את תחנות השידור הספרתיות באמצעות מי
שמשדר שידורי טלוויזיה או שידורי רדיו בישראל, וזאת כדי
להפוך את הבעלות על המערך והפעלתו לעניין בעל היתכנות
כלכלית אשר ימשוך אליו גופים בעלי ידע וניסיון בתחום.
יובהר לעניין זה כי שר התקשורת יוכל לקבוע מגבלות לעניין
תכנון, הקמה והפעלה של תחנות שידור ספרתיות בידי הגורם
המפעיל באמצעות גורם אחר כאמור לעיל.
)5(–) ו4( לפסקאות
לחוק הפצת 4 בהתאם להחלטת הממשלה ולסעיף
שידורים, על המדינה לממן את הקמתו של המערך ובכלל זה
את הקמתם ובנייתם של שלושה מרבבים. נכון למועד פרסומו
של תיקון זה הושלמה בנייתו של מרבב אחד שבאמצעותו
מופצים כיום השידורים על גבי המערך, ועד יום כ"ט בטבת
) (שהוא היום הקובע כהגדרתו 2014 בינואר1( התשע"ד
בחוק הפצת שידורים), מתוכננת השלמת הקמתם של שני
מרבבים נוספים אשר יאפשרו להפיץ באמצעותם את אותם
השידורים הנוספים שלפי החוק יופצו על גבי המערך. מוצע
לחוק הפצת שידורים כי אוצר המדינה 4 להבהיר בסעיף
יישא רק בעלויות ההקמה לצורך קליטתם והפצתם בציבור
של שידורים באמצעות המערך שהוקם עד ליום הקובע, כך
שאם יבחר הגורם המפעיל להרחיב את המערך לאחר מועד
זה, הוא יוכל לעשות כן, אך לא במימון המדינה.
כאמור 4 נוסף על כך לנוכח התיקון המוצע לסעיף
לעיל, מוצע לתקן את כותרת פרק ג' לחוק הפצת שידורים
כך שתתייחס להוראות בעניין מימון עלות ההקמה של
תחנות שידור ספרתיות שהוקמו עד היום הקובע.
כללי- )10(–) ו6( לפסקאות
לחוק הפצת שידורים מסמיך את שר התקשורת, 13 סעיף
בהתייעצות עם מועצת הכבלים והלוויין ומועצת הרשות
.132 'ס"ח התשל"ה, עמ
45
ד ב ר י ה ס ב ר
11.6.2013 ,, ג' בתמוז התשע"ג768 - הצעות חוק הממשלה
637
במכרז שפרסמה לעניין זה; בחירה כאמור תתבסס על המחיר שיציע
כל משתתף במכרז לשלם בעבור קיבולת שתוקצה לו בתחנות השידור
- הספרתיות לשם הפצת שידוריו של ערוץ נושאי; בסעיף זה
לרבות שפה;- ""נושא
לפחות משעות השידור שלו 75%– ערוץ טלוויזיה ש- ""ערוץ נושאי
מוקדשים לנושא אחד, וששידוריו בנושא האמור משודרים במהלך
לפחות משעות צפיית השיא;90%
;"., בכל יום23:00– ל19:00 השעות שבין- ""שעות צפיית השיא
במקום סעיף קטן (ב) יבוא:
(ב)
מכרז לערוץ נושאי) - "(ב) זוכה במכרז כאמור בסעיף קטן (א) (בסעיף זה
יחליט, לאחר בחירתו, לאיזה מהנושאים המפורטים להלן יוקדש הערוץ
הנושאי:
ספורט;
)1(
;שידורים לילדים
)2(
;סרטים
)3(
;טבע
)4(
במכרז שפרסמה לעניין זה; בחירה כאמור תתבסס על המחיר שיציע
כל משתתף במכרז לשלם בעבור קיבולת שתוקצה לו בתחנות השידור
- הספרתיות לשם הפצת שידוריו של ערוץ נושאי; בסעיף זה
לרבות שפה;- ""נושא
לפחות משעות השידור שלו 75%– ערוץ טלוויזיה ש- ""ערוץ נושאי
מוקדשים לנושא אחד, וששידוריו בנושא האמור משודרים במהלך
לפחות משעות צפיית השיא;90%
;"., בכל יום23:00– ל19:00 השעות שבין- ""שעות צפיית השיא
במקום סעיף קטן (ב) יבוא:
(ב)
מכרז לערוץ נושאי) - "(ב) זוכה במכרז כאמור בסעיף קטן (א) (בסעיף זה
יחליט, לאחר בחירתו, לאיזה מהנושאים המפורטים להלן יוקדש הערוץ
הנושאי:
ספורט;
)1(
;שידורים לילדים
)2(
;סרטים
)3(
;טבע
)4(
השנייה ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת לקבוע רשימה
של נושאים מוגדרים ומסוימים שלגבי כל אחד מהם
קיימת הצדקה שיתקיימו בעניינו שידורים במסגרת ערוץ
נושאי שיופץ באמצעות המערך. בהקשר זה יצוין כי מספר
הערוצים הנושאיים אשר ניתן להפיץ את שידוריהם על גבי
המערך, מוגבל כיום בחוק לשלושה בלבד ונקבע כי הפצתם
2016– ו2015 ,2014 על גבי המערך תחל באופן מדורג בשנים
בהתאמה. כתוצאה מקביעה זו, כספי הציבור שהושקעו
בהרחבת המערך יממנו הלכה למעשה מוצר שהתועלת
הציבורית ממנו היא פחותה.
עם ההתפתחות הטכנולוגית והאפשרות להפצת
שידורי טלוויזיה על גבי רשת האינטרנט עולה חשיבות
המערך כמוצר משלים למוצרים האינטרנטיים אשר
מתקשים נכון להיום בהעברת תוכן באופן לינארי על גבי
רשת האינטרנט הקיימת, וכן חשיבותו כמערך שידורים
שיכול להוות חלופה תחרותית לחבילות השידורים
המוצעות בידי חברות הכבלים והלוויין. הנחת תשתית
סטטוטורית למגוון רחב ככל האפשר של ערוצים נושאיים
ומתן גמישות באופן המימון של ערוצים אלה, יתרמו באופן
מהותי להיתכנותם הכלכלית של מיזמים אלה ובכך יעודדו
את התפתחות התחרות בתחום הטלוויזיה הרב–ערוצית.
נוכח הצורך הברור בהוספת ערוצים בנושאים
מגוונים במסגרת הרחבת המערך, ישנה חשיבות מכרעת
לאפשר למספר רב יותר של משדרי ערוצים נושאיים
להתחיל ולשדר את שידוריהם על גבי המערך מיד כאשר
הדבר מתאפשר בידם. למגוון ערוצים רחב ככל האפשר
ישנה חשיבות מכרעת על התחרות בתחום השידורים ועל
רמת המחירים שאותם משלמים הצרכנים, ומשכך נכון כי
תתקבל על ידי גורמים מקצועיים. לפיכך מוצע לתקן את
לחוק הפצת שידורים כפי שיפורט להלן.13 סעיף
)6( לפסקה
לחוק הפצת 13 לנוכח התיקונים המוצעים בסעיף
שידורים כפי שיפורטו לעיל, מוצע לתקן את ההפניה
) לחוק הפצת שידורים 5()(ב6 המופיעה בסעיף13 לסעיף
כך שתתאים לתיקונים המוצעים כאמור.
)10( לפסקה
לפסקאות משנה (א) ו–(ב)
(א), כך שתוסר המגבלה 13 מוצע לתקן את סעיף
להפצת שלושה ערוצים נושאיים בלבד, ולקבוע כי
- המועצה לשידורי כבלים ולשידורי לוויין (בפרק זה
מועצת הכבלים והלוויין) רשאית לפרסם מכרז להענקת
המכרז - רישיון לשם שידוריו של ערוץ נושאי (בפרק זה
או מכרז לערוץ נושאי). במכרז לערוץ נושאי ייבחר זוכה
בהתבסס על הצעת המחיר שלו במכרז בעבור הקצאת
קיבולת להפצת שידוריו על גבי המערך.
(ב) ולקבוע כי הזוכה 13 כמו כן מוצע לתקן את סעיף
במכרז יוכל לבחור לאחר זכייתו לאיזה נושא יוקדש הערוץ
הנושאי, בהתאם לאחד משבעת הנושאים המוצעים בחוק
או בנושא אשר שר התקשורת, בהתייעצות עם מועצת
הכבלים והלוויין ומועצת הרשות השנייה ובאישור
ד ב ר י ה ס ב ר
11.6.2013 ,, ג' בתמוז התשע"ג768 - הצעות חוק הממשלה
638
;סדרות
)5(
;דוקומנטרי
)6(
;חדשות
)7(
כל נושא אחר שהשר, בהתייעצות עם מועצת הרשות השנייה
)8(
והמועצה לשידורי כבלים ולוויין, ובאישור הממשלה, קבע כי הוא
נושא מוגדר ומסוים שיש הצדקה שיתקיימו בעניינו שידורים
במסגרת ערוץ נושאי שיופץ באמצעות תחנות השידור הספרתיות.
- )) על אף האמור בסעיף קטן (ב1(ב
מי שמבקש להיות משדר ערוץ נושאי בנושא חדשות, יודיע
)1(
למועצה לשידורי כבלים ולוויין, כבר בעת הגשת הצעתו במכרז
לערוץ נושאי, על כוונתו להיות משדר ערוץ נושאי בנושא כאמור;
מצאו השר ושר האוצר כי בשל חוסר כדאיות כלכלית לא
)2(
הוגשו הצעות למכרז לערוץ נושאי, רשאים הם להורות למועצה
לשידורי כבלים ולוויין לפרסם מכרז נוסף שלפיו יהיה רשאי הזוכה
במכרז לשדר בערוץ נושאי רק נושאים מאלה המפורטים בסעיף
קטן (ב), אשר עליהם יורו השרים.";
הממשלה, יקבע כי קיימת הצדקה שיתקיימו בעניינו
שידורים במסגרת ערוץ נושאי כאמור. זאת, כדי לאפשר
למפעיל הערוץ הנושאי גמישות מרבית הנדרשת לצורך
הצטרפות למערך.
נוכח הרגישות המיוחדת מקום שבו מדובר בשידורי
) שלפיו 1 את סעיף קטן (ב13 חדשות, מוצע להוסיף לסעיף
מי שמבקש להיות משדר ערוץ נושאי בנושא חדשות, נדרש
להודיע על כך למועצה לשידורי כבלים ולוויין בעת הגשת
הצעתו למכרז, כדי שהמועצה תוכל לבחון האם באותו
גורם מתקיימים תנאים ומגבלות להיותו גורם המשדר
חדשות בהתאם לסעיפים שאותם מוצע להחיל על משדר
(ו) המוצע. 13 ערוץ חדשות נושאי, כמפורט בסעיף
עוד מוצע לקבוע כי במקרה שבו מצאו שר התקשורת
ושר האוצר שבשל חוסר כדאיות כלכלית לא הוגשו הצעות
למכרז, רשאים הם להורות למועצה לשידורי כבלים ולוויין
לפרסם מכרז נוסף אשר במסגרתו רשימת הנושאים הניתנת
לבחירתו של הזוכה במכרז תקטן לרשימה מצומצמת יותר
(ב), 13 של נושאים מתוך רשימת הנושאים המופיעה בסעיף
וזאת כדי להגדיל את הוודאות בקרב מציע פוטנציאלי
במכרז לערוץ נושאי וליצור קרקע נוחה וכדאית יותר
להצטרפות למערך.
מוצע להוסיף בסעיף קטן (א) המוצע את ההגדרות
הקיימות כיום בסעיף קטן (א), אשר עם החלפת הסעיף
בטלות, ואשר נעשה בהן שימוש גם במסגרת הסעיפים
המתוקנים ("נושא", "ערוץ נושאי", "שעות צפיית שיא").
13 וזה נוסחם של סעיפים קטנים (א) ו–(ב) של סעיף
לחוק הפצת שידורים, שמוצע להחליפם:
"(א) השר, לאחר התייעצות עם מועצת הרשות השנייה
והמועצה לשידורי כבלים ולוויין ובאישור ועדת הכלכלה
של הכנסת, רשאי לקבוע רשימה של נושאים מוגדרים
ומסוימים, שלושה לכל היותר, שלגבי כל אחד מהם יש
הצדקה שיתקיימו בעניינו שידורים במסגרת ערוץ נושאי
שיופץ באמצעות תחנות השידור הספרתיות; קביעה כאמור
תיעשה בשים לב, בין השאר, למגוון סוגי שידורי הטלוויזיה
ואופיים ולאפשרות הפצתם של שידורי טלוויזיה של גופים
אחרים במסגרת הקיבולת של תחנות השידור הספרתיות;
- בסעיף זה
גופים המשדרים שידורי טלוויזיה, - ""גופים אחרים
, ולגבי 6 ) של סעיף6( ) עד1( המפורטים בפסקאות
גופים המפורטים - התקופה שקדמה ליום הקובע
א(א) לחוק הרשות 51 ) של סעיף5( ) עד1( בפסקאות
) לחוק זה;1(20 השנייה, כנוסחו בסעיף
לרבות שפה;- ""נושא
לפחות משעות 75%– ערוץ טלוויזיה ש- ""ערוץ נושאי
השידור שלו מוקדשים לנושא אחד, וששידוריו
לפחות משעות 90% בנושא האמור משודרים במהלך
צפיית השיא;
, בכל 23:00– ל19:00 השעות שבין- ""שעות צפיית השיא
יום.
(ב) נכלל נושא ברשימת הנושאים שנקבעה לפי סעיף
קטן (א), רשאית המועצה לשידורי כבלים ולוויין להעניק
רישיון לשם שידורו של ערוץ נושאי, בנושא האמור, שיופץ
באמצעות תחנות שידור ספרתיות, למי שבחרה במכרז
ד ב ר י ה ס ב ר
11.6.2013 ,, ג' בתמוז התשע"ג768 - הצעות חוק הממשלה
639
; בטל- )סעיף קטן (ג
(ג)
- )בסעיף קטן (ד
(ד)
- )1( בפסקה
)1(
ברישה, במקום "במכרז כאמור בסעיף קטן (ב)" יבוא "במכרז
(א)
לערוץ נושאי";
אחרי פסקת משנה (ד) יבוא:
(ב)
"(ה) בעל רישיון כללי לשידורי כבלים ובעל רישיון לשידורי
בעל רישיון - לוויין כמשמעותם בחוק התקשורת (בפסקה זו
לשידורים);
(ו) מי שהוא בעל עניין בבעל רישיון לשידורים;
(ז) מי שבעל רישיון לשידורים הוא בעל עניין בו;
(ח) מי שאדם מסוים הוא בעל עניין בו וכן בעל עניין בבעל
רישיון לשידורים.";
)(ב) עד (ד)" יבוא "ו–(ו) עד (ח)";1( ), אחרי "בפסקה2( בפסקה
)2(
; בטל- )סעיף קטן (ג
(ג)
- )בסעיף קטן (ד
(ד)
- )1( בפסקה
)1(
ברישה, במקום "במכרז כאמור בסעיף קטן (ב)" יבוא "במכרז
(א)
לערוץ נושאי";
אחרי פסקת משנה (ד) יבוא:
(ב)
"(ה) בעל רישיון כללי לשידורי כבלים ובעל רישיון לשידורי
בעל רישיון - לוויין כמשמעותם בחוק התקשורת (בפסקה זו
לשידורים);
(ו) מי שהוא בעל עניין בבעל רישיון לשידורים;
(ז) מי שבעל רישיון לשידורים הוא בעל עניין בו;
(ח) מי שאדם מסוים הוא בעל עניין בו וכן בעל עניין בבעל
רישיון לשידורים.";
)(ב) עד (ד)" יבוא "ו–(ו) עד (ח)";1( ), אחרי "בפסקה2( בפסקה
)2(
שפרסמה, כך שתחילת השידורים בהתאם לרישיון שיוענק
לזוכה במכרז תהיה במועדים המפורטים להלן:
מועד שלא - ) לעניין משדר הערוץ הנושאי הראשון1(
;)2014 בינואר1( יקדם ליום כ"ט בטבת התשע"ד
מועד - לעניין משדר הערוץ הנושאי השני
)2(
), ובלבד2015 בינואר1( שלא יקדם ליום י' בטבת התשע"ה
שחלפה שנה מיום תחילת שידוריו של משדר הערוץ
הנושאי הראשון;
מועד - לעניין משדר הערוץ הנושאי השלישי
)3(
), ובלבד2016 בינואר1( שלא יקדם ליום כ' בטבת התשע"ו
שחלפה שנה מיום תחילת שידוריו של משדר הערוץ
הנושאי השני."
לפסקת משנה (ג)
(ג) לחוק הפצת שידורים, פרסום 13 בהתאם לסעיף
מכרז לערוץ נושאי טעון אישור של שר התקשורת וועדת
הכלכלה של הכנסת, ולא יינתן אישור כאמור אלא לאחר
שהשר נוכח כי לא יהיה בהענקת הרישיון כדי לסכן באופן
ממשי את יציבותם של גופים משדרים אחרים או את
המשך פעילותם של גופים אחרים הרשאים לשדר שידורי
פרסומת. כפי שנאמר לעיל, כדי לנצל באופן מיטבי את
יכולת העברת השידורים על גבי מערך השידור הדיגיטלי,
יש לאפשר למספר ערוצים מקסימלי לשדר על גבי המערך
באופן המגביר את התחרות ולהימנע ככל האפשר מהטלת
חסמים על הגופים המשדרים. בהתאם לכך אין מקום
להסדר האמור אשר מוסיף בירוקרטיה ומגביל את התחרות.
בהקשר זה, יצוין כי החשש לפגיעה בגופים הרשאים
לשדר שידורי פרסומת יקטן עקב מתן אפשרות לערוצים
הנושאיים לממן את שידוריהם גם באמצעות גביית
תשלום בעבור שידוריהם, כחלופה למימון השידורים
שלא באמצעות פרסומות. יובהר, כי גביית תשלום כאמור
תתאפשר אם הגורם המשדר אינו מממן את שידוריו
(ג) 13 באמצעות פרסומות. לפיכך מוצע לבטל את סעיף
לחוק הפצת שידורים.
(ג) לחוק הפצת שידורים, 13 וזה נוסחו של סעיף
שמוצע לבטלו:
"(ג) פרסום מכרז כאמור בסעיף קטן (ב) טעון את אישור
השר וועדת הכלכלה של הכנסת, ולא יינתן אישור כאמור
אלא לאחר שהשר נוכח כי לא יהיה בהענקת הרישיון כדי
לסכן באופן ממשי את יציבותם של גופים משדרים אחרים
או את המשך פעילותם של גופים אחרים הרשאים לשדר
שידורי פרסומת."
לפסקת משנה (ד)
(ד) לחוק הפצת 13 מוצע להתאים את נוסח סעיף
שידורים לשאר התיקונים המוצעים. כמו כן מוצע להוסיף
מגבלות נוספות על מי שרשאי יהיה להשתתף במכרז
לערוץ נושאי, כך שבעל רישיון כללי לשידורי כבלים ובעל
רישיון לשידורי לוויין וכל מי שקשור אליהם כמפורט
בסעיף המוצע, לא יוכלו להשתתף במכרז כאמור, בדומה
למגבלות הקיימות כיום בחוק על מי ששידוריו כבר
מופצים באמצעות המערך. זאת, בכפוף לחריג המנוי בסעיף
) לחוק הפצת שידורים המאפשר לשר התקשורת, 2()(ד13
באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, לאפשר למי שמתקיים
לגביו סייג מהסייגים כאמור להשתתף במכרז לערוץ נושאי,
אם מצא כי יש בהם לסכל את קיום שידורי הערוץ הנושאי
בהתאם לאמור שם.
ד ב ר י ה ס ב ר
11.6.2013 ,, ג' בתמוז התשע"ג768 - הצעות חוק הממשלה
640
בסעיף קטן (ה), אחרי "את שידוריו" יבוא "באמצעות גביית תשלום בעד
(ה)
קליטת שידוריו או" ובסופו יבוא", ואולם משדר ערוץ נושאי בנושא ילדים לא
יהיה רשאי לממן את שידוריו באמצעות שידורי פרסומת";
בסעיף קטן (ו), במקום "לעניין רישיון לפי סעיף קטן (ב)" יבוא "לעניין
(ו)
רישיון לפי סעיף קטן (א)" ובמקום הסיפה החל במילים "בשינויים המחויבים"
יחולו בעניינים כאמור גם הוראות - יבוא "ולגבי ערוץ נושאי בנושא חדשות
לחוק 2כ6 ) שבסעיף קטן (ג) של סעיף7(–) ו6( ,))(ד) ו–(ה5( ,)4( ) עד1( פסקאות
האמור והוראות סעיפים קטנים (ד) עד (ו) ו–(ח) של אותו סעיף, והכול בשינויים
- לחוק התקשורת1ה6 המחויבים ובשינויים אלה: בסעיף
במקום השיעורים הקבועים בו רשאית המועצה לשידורי כבלים
)1(
;ולוויין לקבוע שיעורים שונים לעניין שידוריו של משדר ערוץ נושאי
), במקום "מהכנסותיו השנתיות מדמי המנוי" יקראו 1בסעיף קטן (א
)2(
.""מהכנסותיו השנתיות
לפסקת משנה (ה)
(ה) לחוק הפצת שידורים כך 13 מוצע לתקן את סעיף
שמשדר ערוץ נושאי יהיה רשאי לבחור לממן את שידוריו
גם באמצעות גביית תשלום בעד קליטת שידוריו, אם בחר
שלא לממנם באמצעות שידורי פרסומת. מטרת המערך היא,
בין השאר, לאפשר מגוון שידורים רחב ככל האפשר. ישנם
ערוצים בנושאים מגוונים אשר אין באפשרותם לממן את
פעילותם באמצעות שידורי פרסומת בלבד, כפי שמאפשר
החוק בנוסחו הנוכחי. לכן, כדי לאפשר את קיומם של
שידורים אלה על גבי המערך, מוצע לאפשר לערוץ מסוים
לגבות תשלום ייחודי בעבור צפייה בשידוריו. בהקשר זה,
מוצע לקבוע כי משדר ערוץ נושאי בנושא ילדים לא יוכל
לממן את שידוריו באמצעות שידורי פרסומת, כפי שמקובל
בכללי מועצת הרשות השנייה לעניין זה.
לפסקת משנה (ו)
(ו) לחוק הפצת שידורים 13 מוצע לתקן את סעיף
כך שיחולו על משדר ערוץ חדשות נושאי הוראות מחוק
התקשורת לעניין מתן רישיון להפקה עצמאית של חדשות,
חובותיו של מפיק חדשות עצמאי וסמכויותיה של המועצה
לשידורי כבלים ולוויין לעניין מפיק חדשות עצמאי, והכול
לחוק הפצת 13 בשינויים המחויבים ובכפוף להוראות סעיף
שידורים.
עוד מוצע, כדי להימנע ככל האפשר מהטלת חסמים
על הגופים המשדרים ערוצים נושאיים וכדי לאפשר
להם לייצר מודל בעל היתכנות כלכלית ריאלית, לאפשר
למועצה לשידורי כבלים ולוויין לקבוע שיעורים שונים
לחוק התקשורת לעניין 1ה6 מהשיעורים הקבועים בסעיף
הקצאת זמן שידור והשקעת כספים לטובת הפקות
מקומיות, שיחולו לעניין הערוצים הנושאיים.
)7( לפסקה
(ג) לחוק הפצת שידורים, קובעים 7–(ב) ו6 סעיפים
את מועד הפצת שידוריהם של משדרי טלוויזיה ורדיו
המנויים בסעיפים האמורים, על גבי המערך. קיומו השוטף
של המערך, על העלויות הכרוכות בהפעלתו, תפעולו
ותחזוקתו, ממומן מדמי הפצה. בתשלום דמי ההפצה
נושאים הגורמים אשר שידוריהם מופצים על גבי המערך
בהתאם לשימוש היחסי של כל אחד מהם בקיבולת על
גבי המערך.
אמורה להסתיים 2013 כאמור לעיל, עד סוף שנת
הרחבתו של המערך שבמסגרתה יוקמו שני מרבבים נוספים
שבאמצעותם יהיה ניתן להפיץ את שידוריהם של גורמים
נוספים. עלות ההפעלה של שני המרבבים הנוספים נאמדת
מיליון שקלים חדשים, וזאת נוסף על התשלומים 60–בכ
והעלויות השוטפות הכרוכות בהפעלתם והמוערכות
מיליון שקלים חדשים לשנה, לכל מרבב. 24 עד20–בכ
לפיכך, להחלטה אם להפעיל מרבב נוסף במסגרת המערך
השפעה כלכלית ישירה על הגורמים המופצים על גבי
המערך והיא צריכה להתקבל בשים לב למגוון השידורים
על גבי המערך אל מול ההשפעה של הפעלת מרבב נוסף
על סך התשלומים והעלויות שבהם נושאים שאר הגורמים
המופצים באמצעות המערך.
לפיכך מוצע לקבוע בחוק הפצת שידורים כי הפעלה
של כל מרבב נוסף, לרבות משדרים ורכיבים אחרים
הנדרשים לשם הפצת שידורים באמצעותו, לצורך הפצת
שידוריו של גורם נוסף כאמור תתבצע רק באישור המועצה
לשידורי כבלים ולוויין לאחר שזו שמעה את עמדתו של
הגורם המפעיל בעניין זה.
)8( לפסקה
(ב) לחוק הפצת שידורים, 9 בהתאם להוראות סעיף
אם נותרה קיבולת פנויה בתחנות השידור הספרתיות,
ד ב ר י ה ס ב ר
11.6.2013 ,, ג' בתמוז התשע"ג768 - הצעות חוק הממשלה
641
תיקון חוק התקשורת
(בזק ושידורים)
.38
- 461982-בחוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ"ב
), אחרי "שירותים שונים" יבוא "ובכלל זה הפרדה בין מתן שירותים 3()2(ד4 בסעיף
)1(
;"לבעל רישיון לבין מתן שירותים למנוי
.38
- 461982-בחוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ"ב
תיקון חוק
התקשורת (בזק
), אחרי "שירותים שונים" יבוא "ובכלל זה הפרדה בין מתן שירותים ושידורים) 3()2(ד4 בסעיף
)1(
;"לבעל רישיון לבין מתן שירותים למנוי
יישא אוצר המדינה בחלק מסך התשלומים והעלויות של
קיבולת פנויה זו, באופן המפורט שם. מוצע לבטל הסדר
זה, כך שעלות ההפצה של קיבולת פנויה במערך תושת
על כלל הגופים ששידוריהם מופצים על גבי המערך,
באופן יחסי למספר הערוצים שבהם מופצים שידוריהם,
(א) לחוק. משמעות ההוראה היא שהגופים 9 כקבוע בסעיף
ששידוריהם מופצים באמצעות מערך שהוקם במימון
המדינה, הנהנים מהפצה זו, יממנו את עלויות ההפצה.
(ב) לחוק הפצת שידורים, שמוצע 9 וזה נוסחו של סעיף
לבטלו:
"(ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), נותרה קיבולת פנויה
בתחנות השידור הספרתיות יישא אוצר המדינה בחלק מסך
התשלומים והעלויות וישלם חלק זה לגורם המפעיל, כך
שחלקו של אוצר המדינה יהיה לפי מספר ערוצי הטלוויזיה,
ומספר ערוצי הרדיו, שניתן - בהתחשב בסוג הטכנולוגיה
לשדר בקיבולת הפנויה בתחנות השידור הספרתיות."
)9( לפסקה
לחוק הפצת שידורים, דמי ההפצה 10 בהתאם לסעיף
שישולמו לגורם המפעיל ישמשו לו לכיסוי ההוצאות
הכרוכות במילוי תפקידיו לפי החוק, וכן נקבע כי אין
לחוק 4 בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מהוראות סעיף
שעניינו מימון עלות ההקמה של המערך. לאור התיקון
המוצע, המאפשר גם לגורמים פרטיים לשמש כגורם
המפעיל, הרי שיש מקום ליצור מודל כלכלי אשר יאפשר
לגורמים כאמור גם להרוויח מעצם היותם הגורם המפעיל.
לחוק 10 לפיכך, אין עוד מקום לקביעה המופיעה בסעיף
הפצת שידורים שלפיה השימוש בדמי ההפצה יהיה אך
ורק לצורך כיסוי הוצאותיו של הגורם המפעיל ככל שאינו
יחול רק על גורם 10 גוף ציבורי. לפיכך מוצע לקבוע כי סעיף
מפעיל שהוא גוף ציבורי כמפורט בסעיף המוצע.
לחוק הפצת שידורים, שמוצע 10 וזה נוסחו של סעיף
להחליפו:
"השימוש בדמי ההפצה
. דמי ההפצה שישולמו לגורם המפעיל ישמשו לו 10
לכיסוי ההוצאות הכרוכות במילוי תפקידיו לפי חוק זה
."4 בלבד; אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מהוראות סעיף
)8( ) עד5(–) ו2(–) ו1( לפסקאות
38 סעיף
המליצה הוועדה לגיבוש 2008 עוד בשנת
כללי
המלצות מפורטות בדבר מדיניות וכללי
, שמונתה בידי 2008 התחרות בתחום התקשורת בישראל
בפברואר 20( שר התקשורת דאז, ביום ט' באדר התשס"ז
), על פיתוחו והסדרתו 2008 ועדת גרונאו- ) (להלן2007
של שוק סיטונאי במגזר הנייח. שוק סיטונאי כאמור
יאפשר לשחקנים שהם חסרי תשתית גישה בפריסה רחבה
להתחרות בחברת בזק, החברה הישראלית לתקשורת
חברת בזק) ובחברת הוט טלקום שותפות - בע"מ (בפרק זה
מוגבלת, אשר להן רשת גישה בפריסה כלל ארצית (בפרק
חברות התשתית), באופן שיסייע בפיתוח התחרות - זה
בשוק הנייח ויאפשר לשחקנים חסרי תשתית הגישה
כאמור להציע לציבור חבילות שירותים הכוללות שירותי
גישה רחבת פס, שירותי טלפוניה ושירותים נוספים,
לרווחת הצרכנים.
, ולצורך הכנת 2008 בהמשך להמלצות ועדת גרונאו
התשתית הרגולטורית והתמחירית לפיתוח שוק סיטונאי
במרס 28( במגזר הנייח, מונתה ביום י"ג בניסן התש"ע
) ועדה ציבורית לבחינת מבנה תעריפי חברת בזק 2010
ועדכונם ולקביעת תעריפי שירותים סיטונאיים בתחום
ועדת חייק). ועדת חייק - התקשורת הנייחת (בפרק זה
הגישה לשר התקשורת דוח ביום ו' בתשרי התשע"ב
), ובו המלצותיה. ביום כ"ב באייר 2011 באוקטובר4(
) אימץ שר התקשורת את עיקרי2013 במאי2( התשע"ג
המלצותיה של ועדת חייק, בשינויים כפי שפורטו במסמך
מדיניות בנושא הרחבת התחרות בתחום התקשורת הנייחת
מסמך המדיניות).- שוק סיטונאי (בפרק זה-
מדיניות שר התקשורת כאמור מהווה צעד משמעותי
נוסף בפיתוח התחרות של שירותי התקשורת בישראל.
בהמשך להמלצת הוועדות הציבוריות, קובעת המדיניות כי
לצד המשך התפתחות התחרות על גבי רשתות עצמאיות,
יונהג בישראל "שוק סיטונאי" כאמור.
כמו כן, לצד מיסוד של שוק סיטונאי, קובע מסמך
המדיניות כי יבוטלו ההפרדות המבניות הקיימות היום,
בתנאים שנקבעו במסמך, לשם קידומם של תהליכי
התייעלות ושיפור מצבו של הצרכן.
התפתחותו של שוק סיטונאי תלויה ביכולתם של
בעלי רישיון חסרי רשת גישה להתחרות בחברות התשתית,
ולצורך כך נדרש, בין השאר, מרווח שיווקי הוגן, שהוא
המרווח שבין המחיר הסיטונאי שמציעות חברות התשתית
לבין המחיר הקמעונאי שהן מציעות. כדי לפקח על
התחרות בעידן של שוק סיטונאי, ובכלל זה כדי לוודא את
קיומו של מרווח שיווקי הוגן, כל זאת תוך התמודדות עם
ריבוי של הצעות שיווקיות הכוללות כמה שירותי בזק,
נדרשת מסגרת משפטית אשר תקנה למשרד התקשורת סל
של סמכויות, לרבות הסמכות לקבוע מחירים באופן יחסי,
ותאפשר לו להגיב לשוק במהירות.
באופן פרטני, המהלך מחייב שינויים מסוימים
במסגרות ההסדרה, לרבות עיגון סמכותו של שר התקשורת,
בהסכמת שר האוצר, לקבוע תעריפים מרביים ומזעריים
בעד שירותי בזק, והסדרת מנגנון פיקוח תעריפי שיאפשר
.48 '; התשע"ג, עמ218 'ס"ח התשמ"ב, עמ
46
ד ב ר י ה ס ב ר
11.6.2013 ,, ג' בתמוז התשע"ג768 - הצעות חוק הממשלה
642
- 5 בסעיף
)2(
- )בסעיף קטן (ב
(א)
), אחרי "והסדרים נלווים למימוש קישור גומלין" יבוא 1( בפסקה
)1(
;""והתשלומים בעדם
), אחרי "למדד המחירים לצרכן" יבוא "או למדד אחר"; 2( בפסקה
)2(
:אחרי סעיף קטן (ב) יבוא
(ב)
) קביעת התשלומים או מתן ההוראות לפי סעיף קטן (ב) (בסעיף קטן 1"(ב
תשלומים בעד קישור גומלין) יכול שתיעשה, בין השאר, בהתבסס על - זה
נקודת ייחוס הנגזרת מאחד מאלה:
תשלום בעד שירותים שנותן בעל הרישיון;
)1(
;תשלום בעד שירותים אחרים ברי–השוואה
)2(
לשר התקשורת לפקח, בין השאר, על קיומו של מרווח
שיווקי הוגן בין שירותי הבזק שיסופקו לבעלי רישיון חסרי
רשת גישה, בסיטונאות כאמור, לבין השירותים שיסופקו
על ידי אותם גורמים באופן קמעונאי. כמו כן מוצעים
שינויים שיחייבו בעלי רישיון בדבר מתן הודעה מוקדמת
על אודות שיווק שירות או חבילות שירותים, כדי לאפשר
למשרד התקשורת לבחון חשש לפגיעה בתחרות, ולהגיב
במהירות הנדרשת.
)1( לפסקה
בהתאם למסמך המדיניות, עם התפתחותו של השוק
הסיטונאי בישראל צפויה להתבטל בהדרגה ההפרדה
המבנית הנוהגת בשוק התקשורת הנייחת, וזאת למעט אם
ראה השר כי ביטול ההפרדה המבנית עלול לגרום לפגיעה
ניכרת בתחרות או בעניינו של הציבור. יובהר, כי ביטול
ההפרדה המבנית צפוי להביא לחיסכון ניכר למפעילים
ולייעול הפעילות בענף.
) לחוק התקשורת מסמיכות את 3()2(ד4 הוראות סעיף
שר התקשורת לקבוע, בתקנות או ברישיון, הוראות בעניין
קיומם של תאגידים נפרדים בין בעל רישיון לבין אחר
לצורך מתן שירותים שונים, ואף להורות בדבר מימוש
ההפרדה. כיום נעשה שימוש בסמכות זו גם לצורך הפרדה
בין מגזרי פעילות שבהם מצוי בעל רישיון שהוא מונופול,
לבין מגזרי פעילות תחרותיים. כאמור, במסגרת הסדרתו של
שוק סיטונאי, והתפתחותה של תחרות בו, צפויה להתבטל
בהדרגה ההפרדה המבנית כאמור.
עם זאת, מוצע לתקן את הסעיף האמור באופן המבהיר
את סמכותו של שר התקשורת להורות בדבר קיומם של
תאגידים נפרדים כאמור, הכוללת גם סמכות להורות בדבר
הפרדה מבנית "אנכית" כמשמעותה במסמך המדיניות:
קרי, דרישה לקיומם של תאגידים נפרדים לצורך הפרדה
בין מתן שירותים לבעל רישיון לבין מתן שירותים למנוי.
שימוש בסמכויות אלה, צפוי להיעשות אם לא
יתפתח שוק סיטונאי כלל או שיתעוררו בעיות בהתפתחותו
כתוצאה, בין השאר, מהפליית מחירים, חסמי כניסה
גבוהים, חוסר שקיפות או שימוש בפרקטיקות אנטי
) על margin squeeze( "תחרותיות כגון "צמצום מרווח
ידי חברות התשתית.
)2( לפסקה
מוצע להבהיר כי במסגרת הסמכות הקיימת בידי שר
) לחוק התקשורת, לעניין מתן 1()(ב5 התקשורת לפי סעיף
הוראות בדבר פעולות, הסדרים ושירותים נלווים (בפרק זה
פעולות) למימוש קישור גומלין ולמימוש שימוש כאמור -
(כגון אירוח ציוד, מיזוג אוויר ואספקת חשמל, שירותי
מחשוב הקשורים בתהליכי הזמנה ואספקה של מוצרים)
נכללת גם סמכותו בדבר מתן הוראות לעניין תשלומים
בעד פעולות אלה. הדבר נדרש כדי שלא לאפשר לחברות
התשתית ליצור חסם נוסף להפעלתו של שוק סיטונאי,
באמצעות הערמת קשיים תפעוליים או גביית מחיר גבוה
במנותק מעלותו בעבור פעולות אלה ובכך להקשות על
גורמים אחרים להתחרות בהן.
עוד מוצע להבהיר כי במסגרת סמכותו של שר
התקשורת לקבוע תשלומים מכוח החוק, כגון קביעת
) 2()(ב5 תעריף של קישור גומלין או של שימוש (סעיף
לחוק התקשורת), או בעת הכרעה במחלוקת בין בעלי
רישיון מקום שלא נקבעו בתקנות תעריפים בעד קישור
(ד) לחוק התקשורת), רשאי הוא 5 גומלין או שימוש (סעיף
לעשות זאת, נוסף על מודל מבוסס העלויות הקיים היום
בחוק, גם, בין השאר, בדרך של השוואה לנקודת ייחוס
שימצא לנכון. הניסיון האירופי מעיד על כך כי נכון יותר
cost( "לקבוע שמחירים יהיו בעלי "אוריינטציית עלויות
cost based( ") ולא רק "מבוססי עלותoriented tariff
). לפיכך, ביחס לשירותים שבהם אין מקום לבנותtariff
מודל עלויות, מוצע להסתמך על נקודת ייחוס השוואתית
) מול שירותים דומים או תחליפיים בשוק benchmark(
התקשורת המקומי, בשווקים מקומיים אחרים או בשווקים
מקבילים בעולם. כמו כן, ישנם מקרים שבהם נכון לנקוט
בשיטת תמחור המבוססת על מחיר מוצר קמעונאי, בניכוי
ד ב ר י ה ס ב ר
11.6.2013 ,, ג' בתמוז התשע"ג768 - הצעות חוק הממשלה
643
) או תשלומים בעד קישור2( ) או1( תשלומים כאמור בפסקאות
)3(
;".גומלין או שירות מקביל לו, במדינות אחרות
בסעיף קטן (ד), במקום "יורה השר על המחיר בהתבסס על עלות קישור
(ג)
הגומלין" יבוא "יורה השר על המחיר בעד קישור הגומלין", במקום "בתוספת
רווח סביר" יבוא "ויכול שהשיטה כאמור תיעשה, בין השאר, בהתבסס על נקודת
)"; 1ייחוס כאמור בסעיף קטן (ב
), במקום "ולצורך 1()בסעיף קטן (ו), בסופו יבוא "ובשינוי זה: בסעיף קטן (ב
(ד)
גביית תשלומים בידי בעל רישיון אחד ממנוייו של בעל רישיון אחר" יקראו "או
ככל שהוא נדרש לצורך מתן שירותים בידי בעל רישיון אחר למנוייו"";
יבוא: 1יא6 אחרי סעיף
)3(
"חבילת בסיס צרה
.2יא6
השר רשאי להורות לבעל רישיון כללי לשידורי כבלים
(א)
להציע לכל דורש חבילת שידורים המונה מספר מצומצם של
חבילת בסיס צרה); השר - ערוצים במחיר קבוע (בסעיף זה
יורה בדבר מספר הערוצים בחבילת הבסיס הצרה ומחירה,
ורשאי הוא להורות גם בדבר מאפייני חבילת הבסיס הצרה
וסוגי הערוצים בה.
הוראות השר לפי סעיף קטן (א) יעמדו בתוקפן לתקופה
(ב)
שלא תעלה על שלוש שנים; ואולם רשאי השר, בהתייעצות
עם המועצה, להורות על הארכת תקופת תוקפן של ההוראות
כאמור לתקופות נוספות שלא יעלו על שלוש שנים כל אחת.
המועצה תיתן הוראות ליישום הוראות השר לפי סעיף
(ג)
קטן (א), ובכלל זה תורה בדבר מפרט הערוצים שייכללו
במסגרת חבילת הבסיס הצרה, תוכן השידורים בערוצים
הכלולים בחבילה, רמתם והיקפם; כמו כן תיתן המועצה
הוראות לעניין פרסומה לציבור של חבילת הבסיס הצרה בידי
בעל רישיון כללי לשידורי כבלים.
) או תשלומים בעד קישור2( ) או1( תשלומים כאמור בפסקאות
)3(
;".גומלין או שירות מקביל לו, במדינות אחרות
בסעיף קטן (ד), במקום "יורה השר על המחיר בהתבסס על עלות קישור
(ג)
הגומלין" יבוא "יורה השר על המחיר בעד קישור הגומלין", במקום "בתוספת
רווח סביר" יבוא "ויכול שהשיטה כאמור תיעשה, בין השאר, בהתבסס על נקודת
)"; 1ייחוס כאמור בסעיף קטן (ב
), במקום "ולצורך 1()בסעיף קטן (ו), בסופו יבוא "ובשינוי זה: בסעיף קטן (ב
(ד)
גביית תשלומים בידי בעל רישיון אחד ממנוייו של בעל רישיון אחר" יקראו "או
ככל שהוא נדרש לצורך מתן שירותים בידי בעל רישיון אחר למנוייו"";
יבוא: 1יא6 אחרי סעיף
)3(
"חבילת בסיס צרה
.2יא6
השר רשאי להורות לבעל רישיון כללי לשידורי כבלים
(א)
להציע לכל דורש חבילת שידורים המונה מספר מצומצם של
חבילת בסיס צרה); השר - ערוצים במחיר קבוע (בסעיף זה
יורה בדבר מספר הערוצים בחבילת הבסיס הצרה ומחירה,
ורשאי הוא להורות גם בדבר מאפייני חבילת הבסיס הצרה
וסוגי הערוצים בה.
הוראות השר לפי סעיף קטן (א) יעמדו בתוקפן לתקופה
(ב)
שלא תעלה על שלוש שנים; ואולם רשאי השר, בהתייעצות
עם המועצה, להורות על הארכת תקופת תוקפן של ההוראות
כאמור לתקופות נוספות שלא יעלו על שלוש שנים כל אחת.
המועצה תיתן הוראות ליישום הוראות השר לפי סעיף
(ג)
קטן (א), ובכלל זה תורה בדבר מפרט הערוצים שייכללו
במסגרת חבילת הבסיס הצרה, תוכן השידורים בערוצים
הכלולים בחבילה, רמתם והיקפם; כמו כן תיתן המועצה
הוראות לעניין פרסומה לציבור של חבילת הבסיס הצרה בידי
בעל רישיון כללי לשידורי כבלים.
). כל זאת, top-down, retail minus( רכיבים מסוימים
כדי לאפשר לגורם המסדיר לקבוע תעריף בפרק זמן סביר
ולספק ודאות רגולטורית וכן כדי לוודא כי מערך קביעת
התעריפים יהיה בעל היגיון פנימי וקוהרנטיות.
הטעמים לשינויים המוצעים כמפורט לעיל, נכונים הן
לשירותים המסופקים בידי בעל רישיון אחד למשנהו (שכן,
במקרים רבים, שירותים כאמור מהווים בסיס לאספקת
שירותים למנויים), וכן לשירותים המסופקים בידי בעל
רשיון למנויים במישרין, ולפיכך מוצע לקבוע מנגנון דומה
גם ביחס לאופן קביעת התשלום בעד שירותי בזק כקבוע
לחוק התקשורת.17– ו15 בסעיפים
) לחוק התקשורת לאפשר לשר 2()(ב5 עוד מוצע בסעיף
התקשורת לקבוע בתקנות לפי הסעיף האמור הצמדה של
מחירי השירותים למדדים נוספים מלבד למדד המחירים
לצרכן כפי שקבוע כיום בחוק התקשורת, אשר לא תמיד
משקף באופן מדויק את השינויים בתעריפים של שירותי
התקשורת, ולאפשר את הצמדתם גם למדדים נוספים, כגון
שינויים במחירי תשומות כפי שמתפרסמים מעת לעת,
התפתחות השכר בענפי משק רלוונטיים ושער חליפין של
מט"ח שונים.
כמו כן, כדי שבעל רישיון שהוא חסר תשתית יוכל
לתת שירותים מבוססי תשתית למנוייו באמצעות שימוש
בתשתית של בעל רישיון בעל תשתית, נדרש כי בעל
הרישיון בעל התשתית יעביר לבעל הרישיון חסר התשתית
את המידע הנדרש לצורך השימוש האמור באופן שיאפשר
את מתן השירותים מבוססי התשתית. כדי להבטיח מעבר
מידע כאמור, שבלעדיו יישאר בעל הרישיון חסר התשתית
בעמדת נחיתות קשה למול ההצעות השיווקיות של בעל
הרישיון בעל התשתית, מוצע להבהיר את סמכות השר
לתת הוראות לבעל רישיון בדבר העברת המידע, וזאת
(ו) לחוק התקשורת המחיל את 5 באמצעות תיקון סעיף
(א) עד (ה) לחוק התקשורת, בשינויים 5 הוראות סעיף
המחויבים, גם על הסדרת השימוש במיתקן בזק של בעל
רישיון בעל התשתית לשם מתן פעולות בזק או מתן שירותי
בזק וקביעת הוראה שלפיה בעת שקוראים את הוראות
ד ב ר י ה ס ב ר
11.6.2013 ,, ג' בתמוז התשע"ג768 - הצעות חוק הממשלה
644
בעל רישיון כללי לשידורי כבלים לא ידרוש ממנוי
(ד)
לחבילת הבסיס הצרה תשלום מעבר למחיר החבילה שעליו
הורה השר לפי סעיף קטן (א), בעבור שירותים נלווים לחבילה
הצרה, ובכלל זה דמי התקנה או עלות התקנה ובעבור ציוד
תשלומים נלווים), ככל שאינו דורש - קצה (בסעיף קטן זה
תשלומים נלווים ממנויים לחבילות אחרות; דרש בעל הרישיון
תשלומים נלווים ממנויים לחבילות אחרות, לא יעלה תשלום
כאמור שיגבה בעל הרישיון ממנויי חבילת הבסיס הצרה,
על התשלום שיגבה ממנויי חבילות שידורים אחרות בעבור
אותם שירותים נלווים, אלא באישור המועצה.
הורה השר כאמור בסעיף קטן (א) לא תהיה המועצה
(ה)
רשאית לתת הוראות בעניין חובת בעל רישיון להציע חבילת
בסיס צרה אחרת.";
";2יא6" " יבוא1יא6" נז, אחרי6 בסעיף
)4(
: יבוא11 אחרי סעיף
)5(
"מתן הוראות
למניעת פגיעה
מיידית
א. 11
(ב), ראה השר כי בשל פעולת11 על אף האמור בסעיף
(א)
בעל רישיון כאמור באותו סעיף קיים חשש לפגיעה מיידית
במתן שירות בזק באופן תקין וסדיר או בתחרות בתחום הבזק,
רשאי השר להורות לבעל הרישיון בדבר פעולות שעליו לנקוט
או בדבר פעולות שעליו להימנע מלנקוט לשם מניעת הפגיעה
כאמור, אף בלא שניתנה לבעל הרישיון הזדמנות להשמיע את
טענותיו, ובלבד שתינתן לבעל הרישיון הזדמנות להשמיע את
הליך השימוע), - (ב) (בסעיף זה11 טענותיו לפי הוראות סעיף
בסמוך ככל האפשר בנסיבות העניין לאחר מתן ההוראות.
) לחוק התקשורת, בהקשר של שימוש כאמור, 1()(ב5 סעיף
רשאי שר התקשורת לתת הוראות בדבר העברת מידע בין
בעלי רישיון, ככל שהדבר נדרש לצורך מתן שירותים בידי
בעל רישיון חסר התשתית למנוייו.
) 5( לפסקה
מוצע לקבוע כי שר התקשורת יוסמך לתת הוראות
לבעל רישיון, שיחולו באופן מיידי ולתקופה מוגבלת, אם
נוכח כי פעולותיו של בעל הרישיון מעוררות חשש לפגיעה
מיידית בתחרות או במתן שירותי בזק באורח תקין וסדיר,
אף בלא שניתנה לבעל הרישיון הזדמנות להשמיע את
טענותיו, ובלבד שתינתן לו הזדמנות להשמיע את טענותיו
בסמוך, ככל האפשר בנסיבות העניין, לאחר מתן ההוראה.
פרקטיקות שמעוררות חשש לפגיעה מיידית בתחרות
המחייבות תגובה מהירה מצד הרגולטור, כוללות, לדוגמה,
קביעת מחיר בעד שירות בזק קמעונאי באופן שיוצר מרווח
שיווקי בינו לבין שירות הבזק הסיטונאי הנדרש לאספקתו,
שקטן מלאפשר לבעל רישיון מתחרה הרוכש את השירות
הסיטונאי, להציע הצעה קמעונאית מקבילה לזו של בעל
הרישיון בעל התשתית המספק הן שירות בזק סיטונאי והן
שירות בזק קמעונאי. פרקטיקה זו מכונה לעתים כ"צמצום
). כמו כן, אפשר כי בעל רישיון margin squeeze( "מרווח
בעל כוח שוק משמעותי יוריד את מחירו של שירות ספציפי
שבו מתקיים יתרון מובהק לגודל, בניסיון להקשות על
חדירתו של בעל רישיון מתחרה אחר שאינו מסוגל לספק
את השירות האמור במחיר הנמוך שקבע. נוסף על כך
חברות התשתית עלולות לערוך שינויים הנדסיים כגון
שינוי פרמטרים טכניים של שירות סיטונאי, שתוצאתם
הפיכת השירות לבלתי שמיש למתחרה לאספקת שירותיו
הקמעונאיים.
במקרים כגון אלה ובשים לב לאינטרס הציבורי
המהותי שבקיום התחרות ובפיתוחה וכן במתן שירותי
בזק תקינים, יש צורך בפעולה מהירה ככל האפשר למול
אותו בעל רישיון. לפיכך וכדי למנוע נזק תחרותי אפשרי,
מוצע לאפשר לשר לתת הוראות מיידיות לבעל הרישיון
עד שישמע את טענותיו.
במטרה למנוע מצב שבו ייעשה שימוש בסעיף המוצע
לחוק התקשורת, ובכך 11 כדי לעקוף את הוראות סעיף
להפוך את החריג לכלל, מוצע לקבוע כי כל עוד לא נתן שר
התקשורת לבעל הרישיון הזדמנות להשמיע את טענותיו
ד ב ר י ה ס ב ר
11.6.2013 ,, ג' בתמוז התשע"ג768 - הצעות חוק הממשלה
645
הוראות השר לפי סעיף קטן (א) יינתנו לתקופה שלא
(ב)
תעלה על שישה חודשים; ואולם אם לא הסתיים הליך
השימוע בתום התקופה האמורה, רשאי השר להאריך את
תוקפן של ההוראות בתקופות נוספות שכל אחת מהן לא
תעלה על שלושה חודשים, עד לסיומו של הליך השימוע.
מצא השר בתום הליך השימוע כי מתקיימים הטעמים
(ג)
(ב), רשאי הוא לאשר את ההוראות 11 למתן הוראות לפי סעיף
לפי סעיף קטן (א) או לשנותן ויראו אותן כאילו ניתנו לפי
(ב).";11 סעיף
- 15 בסעיף
)6(
- )בסעיף קטן (א
(א)
), אחרי "תשלומים" יבוא "תשלומים מרביים או תשלומים 1( בפסקה
)1(
- מזעריים" ובסופה יבוא "קביעת התשלומים לפי פסקה זו (בסעיף זה
תשלומים בעד שירותי הבזק) יכול שתיעשה, בין השאר, בהתבסס על
נקודת ייחוס הנגזרת מכל אחד מאלה:
תשלום בעד שירותים שנותן בעל הרישיון;
)1(
;תשלום בעד שירותים אחרים ברי–השוואה
)2(
הוראות השר לפי סעיף קטן (א) יינתנו לתקופה שלא
(ב)
תעלה על שישה חודשים; ואולם אם לא הסתיים הליך
השימוע בתום התקופה האמורה, רשאי השר להאריך את
תוקפן של ההוראות בתקופות נוספות שכל אחת מהן לא
תעלה על שלושה חודשים, עד לסיומו של הליך השימוע.
מצא השר בתום הליך השימוע כי מתקיימים הטעמים
(ג)
(ב), רשאי הוא לאשר את ההוראות 11 למתן הוראות לפי סעיף
לפי סעיף קטן (א) או לשנותן ויראו אותן כאילו ניתנו לפי
(ב).";11 סעיף
- 15 בסעיף
)6(
- )בסעיף קטן (א
(א)
), אחרי "תשלומים" יבוא "תשלומים מרביים או תשלומים 1( בפסקה
)1(
- מזעריים" ובסופה יבוא "קביעת התשלומים לפי פסקה זו (בסעיף זה
תשלומים בעד שירותי הבזק) יכול שתיעשה, בין השאר, בהתבסס על
נקודת ייחוס הנגזרת מכל אחד מאלה:
תשלום בעד שירותים שנותן בעל הרישיון;
)1(
;תשלום בעד שירותים אחרים ברי–השוואה
)2(
,יחולו ההוראות לתקופה שלא תעלה על שישה חודשים
וכי כל עוד לא הסתיים הליך השימוע השר יהיה רשאי
להאריך את תוקפן של ההוראות לתקופות נוספות שלא
יעלו על שלושה חודשים. מוצע כי במסגרת הליך השימוע
יבדוק השר את קיומם של הטעמים למתן הוראות לפי סעיף
(ב), ובסיומו של ההליך יוכל לאשר את ההוראות שנתן 11
טרם הליך השימוע, או לשנותן, ויראו אותן כאילו ניתנו
(ב).11 לפי סעיף
) 6( לפסקה
בישראל קיים כיום פיקוח על מחירי הטלפוניה
הקמעונאיים של חברת בזק בצורה של מחירים קבועים
) לחוק התקשורת. מנגנון פיקוח 1()(א15 ), מכוח סעיףFixed(
זה היה חיוני בעת שבו השוק היה מונופוליסטי ופעלה
בו בעיקר חברת בזק. בהמשך לאמור במסמך המדיניות,
נבחן הצורך לעדכן את מנגנון הפיקוח הנוכחי על
התשלומים בעד שירותי בזק הקמעונאיים. הצורך האמור
נובע מכמה טעמים: ההתפתחויות הטכנולוגיות, לרבות
, המאפשרת שיחות טלפון באמצעות VOB טכנולוגיית
פרוטוקול האינטרנט; הירידה בנתח השוק של חברת בזק
בתחום הטלפוניה הנייחת והתחזקות הקבוצות המתחרות;
העובדה כי נכון להיום נעשה שימוש רחב בסלי תשלומים
א לחוק 15 חלופיים המוסדרים מכוח הוראות סעיף
התקשורת, לצורך מתן שירותי טלפוניה וכן בשים לב לכך
שחלק משמעותי ממנויי חברת בזק אינם משלמים בעד
השירותים המפוקחים את התעריפים הקבועים בתקנות,
כי אם בהתאם לסלי התשלומים החלופיים.
) בעד שירותי בזק Fixed( קביעתו של תשלום קבוע
קמעונאיים, כפי שקיים היום, בשוק שבו פועלים כמה
שחקנים, עשויה להוביל למצב שבו רמת המחירים בעד
השירותים תהיה אחידה ובגובה התעריף המפוקח, או
קרוב לו. זאת, משום שלחברות המתחרות אין אינטרס
להוריד מחירים הרבה מתחת לתעריף המפוקח. בכך
אפשר שהתעריף המפוקח גורם למחירים גבוהים ולעלויות
עודפות לציבור הצרכנים בישראל. קביעת תעריף מרבי
על שירותי הטלפוניה הקמעונאיים של חברת בזק במקום
התעריף הקבוע, תאפשר מצד אחד הורדת מחירים בתנאי
שוק תחרותיים. מצד שני, מנגנון זה לא יאפשר עליית
מחירים אם קיים כשל שוק שיביא לרמת מחירים הגבוהה
משמעותית מעלות הייצור.
זאת ועוד, לאחר כינונו של שוק סיטונאי, לא מן הנמנע
כי רוב השירותים יסופקו לצרכן בחבילות הכוללות כמה
חבילת - שירותים שונים במחיר קמעונאי אחד (בפרק זה
שירותים ("בנדל")).
כדי לאפשר לחברת בזק לשווק חבילת שירותים, יש
לאפשר לה גמישות בקביעת תעריפים קמעונאיים בתחום
(א) לחוק 15 הטלפוניה הנייחת, באמצעות תיקון סעיף
התקשורת ומעבר לפיקוח מרבי על שירותי הטלפוניה.
שיווק של חבילות שירותים תוך מתן גמישות בתמחור
שירות טלפוניה נייחת לצרכן צפוי להוזיל משמעותית את
סל שירותי התקשורת הנייחת לכלל משקי הבית בישראל
תוך הבטחת חיסכון משקי המוערך בעשרות מיליוני
שקלים חדשים לשנה.
ד ב ר י ה ס ב ר
11.6.2013 ,, ג' בתמוז התשע"ג768 - הצעות חוק הממשלה
646
) או תשלומים בעד2( ) או1( תשלומים כאמור בפסקאות
)3(
;"שירותי הבזק, במדינות אחרות
בטל;- )1סעיף קטן (ג
(ב)
בסעיף קטן (ד), במקום הקטע החל במילים "ולגבי תשלומים בשל שירותי
(ג)
בזק בינלאומיים" עד המילים "עלות שירותי הבזק הבינלאומיים" יבוא "או למדד
אחר";
- א15 בסעיף
)7(
שירותי- בסעיף קטן (א), ברישה, במקום "בידי בעל רישיון (בסעיף זה
(א)
הבזק)" יבוא "בידי בעל רישיון, שאינם תשלומים מרביים או מזעריים (בסעיף זה
שירותי הבזק בתשלומים קבועים)" ואחרי "שירותי הבזק" יבוא "בתשלומים -
;"קבועים
), אחרי "שירותי הבזק" יבוא "בתשלומים קבועים";1בסעיף קטן (א
(ב)
)";1בסעיף קטן (ג), במקום "מכוח סעיף זה" יבוא "לפי סעיף קטן (א) או (א
(ג)
אחרי סעיף קטן (ג) יבוא:
(ד)
בעד 15 או5 "(ד) נקבעו תשלומים מרביים או מזעריים לפי סעיפים
- שירותי בזק הניתנים בידי בעל רישיון לבעל רישיון אחר (בסעיף זה
שירותי הבזק בתשלומים מרביים או מזעריים), רשאי בעל הרישיון להציע
לבעל רישיון אחר סל תשלומים חלופי למקבץ של שירותי הבזק בתשלומים
מרביים או מזעריים ושל שירותי בזק הניתנים בידו אשר לא נקבע להם
, בהתאם לאמור בסעיפים קטנים (א) עד (ג), 15 או5 תשלום לפי סעיפים
בשינויים המחויבים ובשינויים אלה:
) לחוק התקשורת קובע לאמור: 1(ג15 סעיף
) השר, בהסכמת שר האוצר, רשאי, מטעמים של 1()1"(ג
- קידום התחרות בתחום הבזק
(א) להודיע כי לגבי שירותי בזק הניתנים מאת
בעל רישיון פלוני, ייקבעו תשלומים מרביים או
תשלומים מזעריים, לתקופה שלא תעלה על שנה
אחת;
(ב) לקבוע, לאחר מתן ההודעה, את התשלומים
האמורים בפסקת משנה (א), לכל תקופת ההודעה
או מעת לעת במהלך תקופת ההודעה.
) בטרם יקבע השר תשלומים מרביים או תשלומים 2(
)(ב), יתן לבעל1( מזעריים כאמור בפסקת משנה
הרישיון שלגביו מבקש השר לקבוע תשלומים כאמור,
הזדמנות להשמיע את טענותיו.
) השר, בהסכמת שר האוצר ובאישור ועדת 3(
הכלכלה של הכנסת, רשאי להאריך את התקופה
)(א) לתקופות נוספות שלא יעלו 1( האמורה בפסקה
במצטבר על שנה אחת נוספת."
הנה כי כן, בהתאם להוראות החוק היום מוגבלת
קביעת תשלומים מרביים או מזעריים בעד שירותי בזק
הניתנים על ידי בעל רישיון לתקופה של שנה אחת, וניתן
להאריך את התקופה האמורה לתקופות נוספות שלא יעלו
במצטבר על שנה אחת נוספת באישור ועדת הכלכלה של
הכנסת.
התיקון המוצע יאפשר את יישום האמור במסמך
המדיניות, שכן שר התקשורת יוכל לעדכן את מנגנון
הפיקוח הנוכחי על התעריפים הקמעונאיים ולהפכו
לתעריף מרבי. כדי לאפשר קביעת מחיר מרבי כאמור, מוצע
) לחוק התקשורת 1(ג15 לתקן את החוק באופן שיבוטל סעיף
המצוטט לעיל, כך שתתאפשר קביעת תשלום מרבי או
(א) כנוסחו המוצע, בלא 15 מזערי בעד שירות בזק לפי סעיף
). 1(ג15 מגבלת הזמן הקבועה בסעיף
17–(ד) ו5 ,)1(ב5 בדומה לתיקונים המוצעים לסעיפים
לחוק התקשורת, ובהתבסס על תכלית דומה, מוצע להבהיר
כי שר התקשורת רשאי לקבוע את התעריפים בתקנות,
לרבות בדרך של התבססות על נקודת ייחוס וכן לאפשר
הצמדה של תעריפי השירותים למדדים נוספים מלבד
למדד המחירים לצרכן.
)7( לפסקה
א לחוק התקשורת, נוגעות לקביעת 15 הוראות סעיף
סל תשלומים חלופי לתשלומים שקבע שר התקשורת לפי
ד ב ר י ה ס ב ר
11.6.2013 ,, ג' בתמוז התשע"ג768 - הצעות חוק הממשלה
647
- )בסעיף קטן (א
)1(
" ימי עבודה14" ימים" יקראו30" ), במקום2( בפסקה
(א)
ימי עבודה";7" ימים" יקראו15" ובמקום
ימי עבודה";7" ימים" יקראו15" ), במקום3( בפסקה
(ב)
בסעיף קטן (ג), במקום הסיפה החל במילים "בארבעה עיתונים
)2(
;"יומיים" יבוא "באתר האינטרנט של בעל הרישיון
- 17 בסעיף
)8(
;"בכותרת השוליים, בסופה יבוא "קבוע
(א)
או 15 או5 " יבוא "סעיפים15 האמור בו יסומן "(א)" ובו, במקום "סעיף
(ב)
שנקבע לו תשלום מרבי או מזערי לפי סעיפים אלה";
אחרי סעיף קטן (א) יבוא:
(ג)
"(ב) בעל רישיון ידווח לשר או למי שהשר הסמיכו לכך על התשלום שבכוונתו
לדרוש בעד שירותים כאמור בסעיף קטן (א), וכן על כל שינוי בתשלום כאמור,
בטרם מתן השירות או השינוי בתשלום, הכול כפי שיורה השר.
- )בסעיף קטן (א
)1(
" ימי עבודה14" ימים" יקראו30" ), במקום2( בפסקה
(א)
ימי עבודה";7" ימים" יקראו15" ובמקום
ימי עבודה";7" ימים" יקראו15" ), במקום3( בפסקה
(ב)
בסעיף קטן (ג), במקום הסיפה החל במילים "בארבעה עיתונים
)2(
;"יומיים" יבוא "באתר האינטרנט של בעל הרישיון
- 17 בסעיף
)8(
;"בכותרת השוליים, בסופה יבוא "קבוע
(א)
או 15 או5 " יבוא "סעיפים15 האמור בו יסומן "(א)" ובו, במקום "סעיף
(ב)
שנקבע לו תשלום מרבי או מזערי לפי סעיפים אלה";
אחרי סעיף קטן (א) יבוא:
(ג)
"(ב) בעל רישיון ידווח לשר או למי שהשר הסמיכו לכך על התשלום שבכוונתו
לדרוש בעד שירותים כאמור בסעיף קטן (א), וכן על כל שינוי בתשלום כאמור,
בטרם מתן השירות או השינוי בתשלום, הכול כפי שיורה השר.
א לחוק 15 ) לחוק התקשורת. קרי, סעיף1()(א15 הוראות סעיף
קובע הסדר לקביעת סל תשלומים חלופי למקבץ שירותי
בזק (חבילת שירותים) שלהם נקבע תשלום קבוע. בהמשך
) לחוק, שלפיו יהיה ניתן 1()(א15 לתיקון המוצע לעיל לסעיף
לקבוע גם תשלומים מרביים או מזעריים בעבור שירותי
א לחוק התקשורת 15 בזק, מוצע לקבוע כי הוראות סעיף
בדבר קביעת סל תשלומים חלופי, ימשיכו לחול במקום
שבו נקבע תשלום קבוע בעבור שירות הבזק.
כמו כן מוצע כי אם נקבעו תשלומים מרביים או
לחוק התקשורת, בעד 15 או5 מזעריים לפי סעיפים
שירותי בזק המיועדים להינתן באופן סיטונאי, רשאי בעל
הרישיון להציע לבעל רישיון אחר (ולא למנוי) סל תשלומים
חלופי הכולל הן שירותי בזק שנקבע להם תשלום מרבי
או מזערי כאמור, והן שירותי בזק שלא נקבע להם כל
תשלום. בכך, מוצע לאפשר לבעל הרישיון גמישות בהצעת
חבילת שירותים (בנדל) הכוללת כמה שירותים שונים
במחיר סיטונאי לבעל רישיון אחר, אשר יכללו הן שירותים
שבעבורם נקבע תשלום מרבי או מזערי והן שירותים
שבעבורם לא נקבע תשלום כלל (כלומר שירותים שאינם
בפיקוח).
כדי לאפשר למשרד התקשורת לוודא כי חבילות
כאמור לא ישמשו לצורך פגיעה בתחרות, מוצע לקבוע
כי הצעת סל תשלומים חלופי כאמור כפוף לכך שהליך
אישור סל התשלומים התנהל בדומה לקבוע בהוראות
(א) עד (ג) לחוק התקשורת. עם זאת, בשל הריבוי 15 סעיף
הצפוי בהצעות כאמור ובשל הצורך לאפשר התנהלות
של שוק תחרותי ודינמי, יינתן זמן פרק זמן קצר יותר לשר
התקשורת ולשר האוצר למתן עמדה. כמו כן מוצע לקבוע
כי הצעת סל התשלומים כאמור אינה טעונה פרסום
בארבעה עיתונים יומיים לפחות בעלי תפוצה רחבה,
(ג) לחוק, בהקשר לסל תשלומים 15 כפי שנקבע בסעיף
חלופי לשירות בזק שנקבע לו תשלום קבוע, כי אם באתר
האינטרנט של בעל הרישיון בלבד.
)8( לפסקה
לחוק התקשורת, שירות בזק שלא 17 בהתאם לסעיף
, רשאי בעל רישיון לדרוש 15 נקבע לו תשלום לפי סעיף
בהתאם 17 בעדו תשלום סביר. מוצע לתקן את סעיף
להוראות האחרות המוצעות בפרק זה, ולקבוע בסעיף
קטן (א) שבו, כי בעל רישיון יהיה רשאי לדרוש תשלום
סביר בעד שירות בזק במקום שבו לא נקבע לו תשלום
(כפי שהיה קודם לכן בחוק ביחס לתשלומים שלא נקבעו
לחוק), וכן להוסיף כי בעל רישיון יהיה רשאי 15 לפי סעיף
לדרוש תשלום סביר בעד שירות בזק שנקבע לו תשלום
לחוק התקשורת. 15 או5 מרבי או מזערי לפי סעיפים
מאחר שעל פי התיקון המוצע יתאפשר לקבוע תשלום
מרבי או מזערי בעד כל שירות בזק (קמעונאי וסיטונאי),
מוצע כי ההוראה לעניין דרישת התשלום הסביר תחול
גם על שירותים שנקבע להם תשלום כאמור לפי סעיפים
לחוק התקשורת, שכן גם במקום שבו נקבע תשלום 15 או5
מרבי או מזערי נתון לבעל הרישיון שיקול דעת בדבר גובה
התשלום שידרוש בעבור השירות.
(ב) כי בהקשר לשירות בזק 17 עוד מוצע לקבוע בסעיף
לחוק התקשורת 15 או5 שלא נקבע לו תשלום לפי סעיפים
או שירות שנקבע לו תשלום מרבי או מזערי לפי סעיפים
אלה, בעל הרישיון יידרש לעדכן את שר התקשורת או את
מי שהשר הסמיכו לכך על גובה התשלום שידרוש בעד
שירות הבזק, וכן על כל שינוי בתשלום, עוד בטרם יחל
לספק את שירות הבזק או בטרם השינוי בתשלום. מוצע
לקבוע כי שר התקשורת יורה לבעלי הרישיון מהי מתכונת
הדיווח הנדרשת.
ד ב ר י ה ס ב ר
11.6.2013 ,, ג' בתמוז התשע"ג768 - הצעות חוק הממשלה
648
ראה השר כי בעל רישיון מתכוון לדרוש בעד שירות בזק
(ג)
כאמור בסעיף קטן (א) תשלום שאינו סביר או תשלום שמעורר חשש
(ג) מוצע להסמיך את שר התקשורת לתת 17 בסעיף
הוראות לבעל רישיון בדבר התשלום לאחר שזה הודיע
בהתאם לחובת הדיווח שפורטה לעיל, על התשלום
שברצונו להציע, אם יש חשש לפגיעה בתחרות או בשל
חוסר סבירות התשלום. הוראה כאמור, יכול שתינתן
בין השאר בהתבסס על נקודת ייחוס, בדומה לתיקונים
לעיל, ויכול שתינתן לגבי שירות 15– ו5 המוצעים בסעיפים
אחר שמציע בעל הרישיון שמתקיים קשר בינו לבין אותו
שירות כאמור; יובהר כי הוראות בדבר התשלום אינן
מצומצמות רק לקביעה לגבי גובה התשלום אלא יכולות
להתייחס גם להיבטים אחרים הנוגעים לתשלום, כגון משך
הזמן שבו יוצע התשלום.
עוד מוצע לקבוע כי אם ראה שר התקשורת כי יש
חשש לפגיעה בתחרות או חוסר סבירות בתשלום, יוכל
הוא לתת הוראות להפרדת שירות בזק כלשהו שנכלל
בחבילת שירותים ("בנדל") שיכול שתכלול גם שידורים,
שבה נמצא התשלום, ואשר העלתה את החשש כאמור
או שנדרש לגביה מחיר לא סביר כאמור, ויהיה לשירות
שהופרד כאמור תשלום נפרד ממחיר חבילת השירותים
הפרדת שירות).- כולה (בפרק זה
סמכויות השר כאמור, נדרשות, בין השאר, לצורך
מניעת צמצום מרווח שיווקי הוגן בין התשלום בעד שירות
קמעונאי לבין התשלום בעד שירות סיטונאי שנדרש לצורך
אספקתו של השירות הקמעונאי בידי מתחרה.
עוד מוצע בסעיף קטן (ה) להגדיר את "שירותי הבזק"
באופן רחב, כך שיכללו כל שירות בזק שנותן 17 לעניין סעיף
בעל רישיון למנוייו או לבעל רישיון אחר, כולל קישור
, וכן את הפעולות, 5 גומלין ושימוש כמשמעותם בסעיף
השירותים וההסדרים הנלווים לקישור גומלין ולשימוש
. נוסף על כך מתייחסת ההגדרה 5 כמשמעותם בסעיף
למונח מקבץ שירותי בזק, כדי שההסדר הקבוע בסעיף יחול
גם ביחס לשיווק חבילת שירותים ("בנדל") שיכול שתכלול
גם שידורים, למעט אם מדובר בהפעלת סמכות השר לצורך
הפרדת שירות, וזאת מאחר שסמכות זו עניינה הפרדת
שירות בודד מתוך חבילת שירותים ולא ניתן להתייחס
לאותו שירות גם כחבילה.
כללי- )4(–) ו3( לפסקאות
לשם הגדלת התחרות בתחום הטלוויזיה הרב–
ערוצית, ישנה חשיבות לשיווקה של חבילת שידורים
הכוללת כמה ערוצים מצומצם במחיר שיהיה אטרקטיבי
לציבור המנויים, כך שיתאפשר למנוי לבחור ולקבל את
השידורים שבהם הוא חפץ ולשלם רק בעבור השידורים
שבהם בחר. זאת, במטרה לשפר את רווחת המנוי על ידי
הגדלת אפשרויות הבחירה העומדות לפניו תוך תשלום רק
בעבור הערוצים שבחר, והוזלת התשלומים שמשלם מנוי
בעד שידורי הטלוויזיה כאמור.
מטרת התיקון המוצע היא לקבוע בחוק התקשורת
הסדר שיקנה לשר התקשורת סמכות לקבוע הוראות
הנוגעות לחבילת שידורים בסיסית צרה, כפי שיפורט להלן.
ברקע של תיקון החוק המוצע עומדת החלטה מס'
של מועצת הכבלים והלוויין מיום י"א בתשרי 1-19/2012
), בנוגע למקבץ שידורים2012 בספטמבר27( התשע"ג
מצומצם, אשר חייבה את חברת הכבלים וחברת הלוויין
לשווק למנוייהן חבילת שידורים בסיסית צרה. ואולם
נתונים שאספה המועצה מעלים כי שיעור ההצטרפות
לחבילת הבסיס הצרה הוא נמוך. על כן, מוצע תיקון חוק
זה, אשר כאמור, יאפשר לשר התקשורת לתת הוראות
הנוגעות לחבילת בסיס צרה כפי שיפורט להלן. יצוין
כי כחלק ממדיניות משרד התקשורת בדבר יישום שוק
) 6(–) ו2(–) ו1(4 סיטונאי (ר' לעניין זה דברי ההסבר לסעיפים
)), ייתכן שבעל רישיון לשידורים יחויב למכור חבילת 9( עד
בסיס צרה לבעל רישיון אחר באופן סיטונאי.
)3( לפסקה
המוצע 2יא6 לסעיף
לסעיף קטן (א)
לחוק התקשורת 2יא6 מוצע להוסיף את סעיף
ולהסמיך, בסעיף קטן (א), את שר התקשורת להורות לבעל
רישיון כללי לשידורי כבלים להציע לכל דורש חבילת
- שידורים, המונה מספר מצומצם של ערוצים (בפרק זה
חבילת בסיס צרה). חבילת הבסיס הצרה תוצע נוסף על
מקבץ השידורים הבסיסי שאותו חייב בעל הרישיון להציע
על פי כל דין. מוצע כי שר התקשורת יורה מה יהיה מחיר
החבילה ומה יהיה מספר הערוצים שייכללו בה. עוד מוצע
לקבוע כי השר רשאי להורות בדבר מאפייני חבילת הבסיס
הצרה וסוגי הערוצים בה. לעניין זה יובהר, כי סמכות השר
תהיה לקבוע את מאפייניה הכלליים של החבילה, בלי
שקביעתו תדון בערוצים המסוימים שבעל הרישיון ישלב
בחבילה הצרה.
לסעיף קטן (ב)
מוצע לקבוע בסעיף קטן (ב), כי הוראות שקבע שר
התקשורת לפי סעיף קטן (א) יעמדו בתוקפן לתקופה
שלא תעלה על שלוש שנים, שכן בתום תקופה זו צפויה
להשתכלל התחרות בענף הטלוויזיה הרב–ערוצית אשר
תביא לתוצאה של גידול בהיצע וקיומן של חלופות
תחרותיות לחבילות השידורים שמספקות חברות הכבלים
והלוויין או הפחתת מחירים בדרך שאינה בהתערבות
רגולטורית. כך למשל, בתום תקופה זו צפויה הרחבת מערך
") וצפויות טכנולוגיות + השידורים הספרתי (המוכר כ"עידן
אחרות להעברת תכני שידור. עם זאת וכדי שניתן יהיה
להתאים את תוקף ההוראות למצב הקיים בשוק השידורים,
מוצע להסמיך את שר התקשורת, בהתייעצות עם מועצת
הכבלים והלוויין, להורות על הארכת תקופת תוקפן של
ד ב ר י ה ס ב ר
11.6.2013 ,, ג' בתמוז התשע"ג768 - הצעות חוק הממשלה
649
לפגיעה בתחרות בתחום הבזק, רשאי השר לתת לבעל הרישיון הוראות
בכל אחד מאלה:
בדבר התשלום שידרוש בעד אותו שירות בזק;
)1(
;בדבר התשלום שידרוש בעד שירות בזק אחר
)2(
בדבר הפרדת התשלום בעד שירות בזק מסוים מהתשלום בעד
)3(
מקבץ של שירותי בזק, לרבות מקבץ שירותים הכולל שידורים, שבו
נכלל אותו שירות.
(ד)
) בחינת השר לפי סעיף קטן (ג) אם תשלום בעד שירות בזק 1(
כאמור בסעיף קטן (א) הוא תשלום שאינו סביר, יכול שתיעשה, בין
השאר, בהתבסס על נקודת ייחוס הנגזרת מכל אחד מאלה:
תשלום בעד שירותים שנותן בעל הרישיון;
(א)
תשלום בעד שירותים אחרים ברי–השוואה;
(ב)
תשלומים כאמור בפסקאות משנה (א) או (ב) או תשלום
(ג)
בעד שירות בזק כאמור בסעיף קטן (א), במדינות אחרות.
) הוראת השר לפי סעיף קטן (ג) לגבי שירות בזק שנקבע לו 2(
תינתן לתקופה שלא15 או5 תשלום מרבי או מזערי לפי סעיפים
תעלה על שנה.
לרבות כל אחד מאלה: - "(ה) בסעיף זה, "שירות בזק
פעולות, שירותים והסדרים נלווים למימוש קישור גומלין או
)1(
;5 למימוש שימוש כאמור בסעיף
לפגיעה בתחרות בתחום הבזק, רשאי השר לתת לבעל הרישיון הוראות
בכל אחד מאלה:
בדבר התשלום שידרוש בעד אותו שירות בזק;
)1(
;בדבר התשלום שידרוש בעד שירות בזק אחר
)2(
בדבר הפרדת התשלום בעד שירות בזק מסוים מהתשלום בעד
)3(
מקבץ של שירותי בזק, לרבות מקבץ שירותים הכולל שידורים, שבו
נכלל אותו שירות.
(ד)
) בחינת השר לפי סעיף קטן (ג) אם תשלום בעד שירות בזק 1(
כאמור בסעיף קטן (א) הוא תשלום שאינו סביר, יכול שתיעשה, בין
השאר, בהתבסס על נקודת ייחוס הנגזרת מכל אחד מאלה:
תשלום בעד שירותים שנותן בעל הרישיון;
(א)
תשלום בעד שירותים אחרים ברי–השוואה;
(ב)
תשלומים כאמור בפסקאות משנה (א) או (ב) או תשלום
(ג)
בעד שירות בזק כאמור בסעיף קטן (א), במדינות אחרות.
) הוראת השר לפי סעיף קטן (ג) לגבי שירות בזק שנקבע לו 2(
תינתן לתקופה שלא15 או5 תשלום מרבי או מזערי לפי סעיפים
תעלה על שנה.
לרבות כל אחד מאלה: - "(ה) בסעיף זה, "שירות בזק
פעולות, שירותים והסדרים נלווים למימוש קישור גומלין או
)1(
;5 למימוש שימוש כאמור בסעיף
ההוראות כאמור לתקופות נוספות שלא יעלו על שלוש
שנים כל אחת.
לסעיף קטן (ג)
מאחר שמועצת כבלים והלוויין היא הרגולטור
בתחום השידורים הרב–ערוציים ושמתוקף תפקידה זה
היא בעלת הידע וההבנה בתחום האמור, מוצע, בסעיף
קטן (ג), להסמיך את המועצה לצקת תוכן בחבילה הבסיסית
הצרה שעליה הורה שר התקשורת ולהורות בדבר מפרט
הערוצים שייכללו במסגרתה. במסגרת סמכות זו, תוכל
המועצה לקבוע את תוכן השידורים בערוצים שייכללו
בחבילה, את רמתם ואת היקפם (לדוגמה סכומי השקעה
בתכנים אשר ישודרו במסגרת החבילה או היקפי שעות
השידור בערוצים שייכללו בה). כמו כן תוכל המועצה
לקבוע כי ערוץ מסוים ייכלל בחבילת הבסיס הצרה. עוד
מוצע להסמיך את המועצה לתת הוראות לעניין החובה
של בעל רישיון כללי לשידורי כבלים לפרסם לציבור את
דבר קיומה של חבילת הבסיס הצרה ולעניין אופן פרסומה,
כדי להבטיח שהיא תובא לידיעת כלל הציבור.
לסעיף קטן (ד)
כדי למנוע ייקור עקיף של החבילה באמצעות חיוב
בעבור שירותים נלווים כגון דמי התקנה או עלות התקנה,
שירותים נלווים), - ציוד קצה וכיוצא באלה (בפרק זה
מעבר למחיר החבילה שעליו הורה שר התקשורת ומעבר
לחיוב שאותו מטיל בעל רישיון על מנויים הרוכשים
חבילות אחרות שמציעות חברות הכבלים והלוויין, מוצע
להוסיף בסעיף קטן (ד) הוראה שלפיה בעל רישיון כללי
לשידורי כבלים לא ידרוש ממנוי לחבילת הבסיס הצרה
תשלומים נוספים מעבר למחיר החבילה, בעבור שירותים
נלווים ככל שאינו דורש תשלום בעבור שירותים אלה
ממנויים לחבילות אחרות. ככל שבעל הרישיון גובה ממנויי
חבילת הבסיס הצרה תשלום בעבור שירותים נלווים
לא יעלה תשלום כאמור על התשלום שיגבה ממנויים
לחבילות אחרות. ואולם אם נתקיימה סיבה מיוחדת
ומוצדקת לגביית תשלום נלווה בעד חבילת הבסיס הצרה
שיהיה גבוה מהתשלום הנלווה בעד שאר החבילות, יוכל
בעל הרישיון לגבות תשלום זה באישור מועצת הכבלים
והלוויין.
לסעיף קטן (ה)
מאחר שמועצת הכבלים והלוויין קובעת גם היא חובות
בדבר שיווק חבילות שידורים החלות על בעל רישיון כללי
לשידורי כבלים, מוצע להבהיר בסעיף קטן (ה) כי ככל ששר
התקשורת נתן הוראות בדבר חבילת בסיס צרה בהתאם
ד ב ר י ה ס ב ר
11.6.2013 ,, ג' בתמוז התשע"ג768 - הצעות חוק הממשלה
650
מקבץ של- )) ו–(ד2(–) ו1()לעניין סעיפים קטנים (א), (ב), (ג
)2(
".שירותי בזק, לרבות מקבץ שירותים הכולל שידורים
תיקון פקודת
הטלגרף האלחוטי
.39
ד(א), בסופו יבוא "או5 , בסעיף471972-בפקודת הטלגרף האלחוטי [נוסח חדש], התשל"ב
; בהועדת תדרים והקצאתם וכן בשינוי של תנאי 5 בתנאי הרישיון שניתן לפי סעיף
הועדה והקצאה או בביטולן, יכול שיובאו בחשבון, בין השאר, השיקולים המפורטים
".1982-(ב) לחוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ"ב4 בסעיף
המוצע, לא תוכל המועצה לתת 2יא6 לסמכותו לפי סעיף
הוראות בעניין חבילת בסיס צרה אחרת.
)4( לפסקה
כדי להחיל את ההוראות הנוגעות לחבילת הבסיס
הצרה גם על בעל רישיון לשידורי לוויין, מוצע לתקן את
נז לחוק התקשורת, המחיל הוראות שונות בחוק 6 סעיף
הנוגעות לבעל רישיון כללי לשידורי כבלים, גם על בעל
רישיון לשידורי לוויין.
בשל סיבות היסטוריות, פועלים חלק מבעלי 39 סעיף
רישיונות שניתנו מכוח פקודת הטלגרף האלחוטי
פקודת הטלגרף), - (בפרק זה1972-[נוסח חדש], התשל"ב
- לרבות בעלי רישיונות רדיו טלפון נייד (סלולר) (להלן
רט"ן), בין השאר, בתחום תדרי רדיו אשר אינו מותאם
בידי ארגון התקשורת 1 להועדות שנעשו באזור מספר
International Telecommunication( הבין–לאומי
כולל 1 הארגון). אזור מספר- ) (בפרק זהUnion - ITU
)1 אזור- את אירופה, המזרח התיכון ואפריקה (להלן
ומבחינה גאוגרפית אליו משויכת גם מדינת ישראל.
כתוצאה מכך, ניצול תדרי הרדיו אינו היעיל ביותר.
ניצול בלתי יעיל של תדרי רדיו יש בו כדי לפגוע באינטרס
הציבורי לשימוש בתדרי רדיו באופן יעיל ובאפשרות של
הציבור לקבל שירותי בזק מתקדמים באמצעות מערכות
אלחוטיות שמפעילים בעלי רישיונות רט"ן (מפעילים
סלולריים) בתחומים אלה.
נוסף על כך וכתוצאה מהאמור, נוצרות הפרעות
למדינות שכנות וצפויות הפרעות הדדיות בין המערכות
האלחוטיות של בעלי רישיונות רט"ן וגורמים אחרים, לבין
מערכות אלחוטיות של מדינות שכנות.
לנוכח האמור, צפוי כי בעתיד הקרוב ייווצר צורך
בשינוי או בצמצום הקצאות תדרים למי שכבר הוקצו לו
תדרים בתחומים אלה או בתחומים אחרים, לרבות לבעלי
רישיונות רט"ן. שינויים בהקצאות התדרים יאפשרו, בין
השאר, הפעלת המערכות האלחוטיות של בעלי רישיונות
רט"ן בטכנולוגיית ה"דור הרביעי" בהתאם להועדות שנקבעו
במקביל ובאופן מתואם למערכות רט"ן שיפעלו 1 באזור
במדינות שכנות, ויתאפשר ניצול יעיל יותר של התדרים.
הניצול היעיל כאמור יאפשר מיצוי של פוטנציאל התועלת
המשקית והקדמה הטכנולוגית לטובת הציבור בישראל.
לצורך כך ובשים לב לאינטרס הציבורי כאמור, מוצע
ד לפקודת הטלגרף ולהסמיך במפורש את 5 לתקן את סעיף
הגוף המוסמך להועיד ולהקצות תדרים בישראל, בהתאם
מיום י"א בחשוון התשס"ט 4228 'להחלטת ממשלה מס
) (ועדת התדרים), לשקול, במסגרת 2008 בנובמבר9(
השיקולים לעניין הועדת תדרי רדיו והקצאתם ולעניין
שינוי של תנאי הועדה והקצאה כאמור או ביטולן, גם
(ב) לחוק התקשורת, 4 את השיקולים המפורטים בסעיף
בשינויים המחויבים.
(ב) לחוק התקשורת, הם 4 השיקולים המנויים בסעיף
אלה: מדיניות הממשלה בתחום הבזק; שיקולים שבטובת
הציבור; התאמתו של מבקש הרישיון לבצע את פעולות
הבזק ולתת את שירותי הבזק שלגביהם הוא מבקש
רישיון ותרומת מתן הרישיון לתחרות בתחום הבזק ולרמת
השירותים בו.
.143 '; ס"ח התשע"א, עמ505 ', עמ25 דיני מדינת ישראל, נוסח חדש
47
ד ב ר י ה ס ב ר
11.6.2013 ,, ג' בתמוז התשע"ג768 - הצעות חוק הממשלה
651
פרק ו': מסים
סימן א': מס הכנסה
תיקון פקודת
מס הכנסה
.40
- ) הפקודה- (בפרק זה48בפקודת מס הכנסה
פרק ו': מסים
סימן א': מס הכנסה
.40
- ) הפקודה- (בפרק זה48בפקודת מס הכנסה
תיקון פקודת
מס הכנסה
גביית המסים בישראל היא המקור העיקרי40 סעיף
להכנסות המדינה. האופן שבו מבוצעות שומה,
כללי
ביקורת, ואכיפת הגבייה משפיע באופן ישיר
על הכנסות המדינה. על כן, רמת הגבייה קשורה ישירות
ליכולת המדינה לעמוד ביעד הגירעון בטווח הקצר וביעד
החוב בטווח הארוך.
שהביא 2003 עד2001 לאחר המשבר העמוק בשנים
לגידול חד בגירעונות התקציביים ובחוב הציבורי, החל
בישראל תהליך של קונסולידציה פיסקלית וצמצום
משמעותי של הגירעון התקציבי. הירידה בגירעון הביאה
הגיעה ישראל לאיזון תקציבי וצברה 2007 לכך שבשנת
אמינות רבה אל מול השווקים העולמיים. חשיבות תהליך
זה ותרומתו ליציבות המשק התבטאו באופן מלא במהלך
המשבר הכלכלי העולמי שהחל לתת את אותותיו בישראל
. כתוצאה מנקודת פתיחה 2008 במחצית השנייה של שנת
זו ערב המשבר, נהנתה ישראל ממרווח פעולה רחב ויכלה
לאפשר למייצבים האוטומטיים (גידול של הגירעון בהתאם
לירידה בהכנסות ממסים כתוצאה מהמשבר) לפעול באופן
מלא במהלכו, ללא חשש מהגעה למצב של חוסר יכולת
למימון עצמאי של הגירעון.
כתוצאה מהמשבר הכלכלי העולמי שפרץ בשנת
, ירדו הכנסות המדינה ממסים וכפועל יוצא זינק 2008
. ההתאוששות2009 תוצר בשנת5.2%–הגירעון התקציבי ל
המהירה של הכלכלה הביאה לגידול מהיר בהכנסות
. 3.7%– ל2010 ממסים ואפשרה ירידה של הגירעון בשנת
ואולם ההאטה בגידול בהכנסות ממסים שהחלה ברבעון
, עם האטת הצמיחה של המשק, הובילה 2011 השני של שנת
היתה ירידה שולית בלבד בגירעון 2011 לכך שבשנת
הסתכם הגירעון התקציבי 2012 . בשנת3.3%–והוא ירד ל
20– מהתוצר (כ2.2% מהתוצר לערך, קרי חריגה של4.2%–ב
מיליארד שקלים חדשים) מתקרת הגירעון הקבועה בחוק
לבין 2012 לאותה שנה. הפער בין הגירעון המתוכנן לשנת
הגירעון בפועל נבע רובו ככולו מחוסר בהכנסות המדינה
לעומת התחזית המקורית. לפי תחזית ההכנסות, הנגזרת
צפוי חוסר 2014– ו2013 ממשטר המס הנוכחי, גם בשנים
ניכר בהכנסות המדינה ממסים לעומת ההכנסות הדרושות
לעמידה בתקרת הגירעון הקבועה בחוק.
שמירה על מדיניות פיסקלית אחראית, הפועלת
להגדלת היציבות הפיסקלית ולשיפור אמינותה הפיסקלית
של הממשלה היא תנאי הכרחי להמשך צמיחת המשק,
להגברת יכולת הממשלה לספק שירותים איכותיים
לאזרחיה ולשיפור עמידותה של כלכלת ישראל במקרה של
זעזוע חיצוני או מקומי. גירעון תקציבי דומה לזה שנרשם
בשנה האחרונה והמשך סטייה מכלל תקרת הגירעון
הקבוע בחוק לא יאפשרו בשנים הבאות הפחתה של יחס
תוצר ויביאו לפגיעה חמורה באמינותה הפיסקלית -החוב
של הממשלה. לאור האמור, וכדי לעמוד בתקרת הגירעון
הקבועה בחוק ולשם קיום מדיניות פיסקלית אחראית,
התאמות בצד 2014– ו2013 נדרשת הממשלה לבצע בשנים
ההכנסה.
חברתי בראשות -בנוסף, מדוח הוועדה לשינוי כלכלי
הוועדה) שאומץ על ידי - הפרופ' מנואל טרכטנברג (להלן
מיום י"א בתשרי התשע"ב 3756 'הממשלה בהחלטה מס
), עולה, כי קיים פער משמעותי בין 2011 באוקטובר9(
הפעילות הכלכלית המדווחת לבין הפעילות הכלכלית
המתקיימת בפועל במדינת ישראל. נמצא, כי הפעילות
23%–הכלכלית המתקיימת בפועל בישראל גדולה בכ
מהפעילות הכלכלית המדווחת.
הוועדה ראתה חשיבות רבה בהגברת האכיפה
ובהתמודדות עם ה"כלכלה השחורה" במדינת ישראל.
לפי דוח הוועדה, צמצום הפער בין הפעילות המדווחת
לפעילות בפועל, לצד אכיפה יעילה יותר, צפויים להביא
להגדלה משמעותית של בסיס המס בישראל ולפיכך
גם להגדלת המקורות שבידי הממשלה, כמו גם ליצירת
מערכת מס צודקת ושוויונית יותר, שכן בכך יצטמצם
היתרון התחרותי של עסקים מעלימי המס על פני עסקים
שומרי חוק.
עוד עולה מדוח הוועדה, כי לשם הגשמת המטרה
האמורה יש להשתמש במערכות המידע הממוחשבות
המצויות בידי הממשלה, כדי לשדרג את האכיפה בלא
הגדלה של החיכוך בין רשויות המס לציבור בכללותו.
בעקבות המלצותיה של הוועדה, הוקם צוות בראשות
מנהל רשות המסים בישראל, ובהשתתפות נציגי רשות
המסים, אגף התקציבים במשרד האוצר ומשרד המשפטים.
מטרות הצוות היו לבחון את הטיפול בנושא ההון השחור,
אכיפת הגבייה והעלמות המס. חלק מהמלצות הצוות היוו
בסיס להצעת חוק זו.
ההצעה) מוצע לבצע תיקוני - בהצעת חוק זו (להלן
חקיקה במרבית חוקי המס, שעניינם הגברת אכיפת דיני
המס, צמצום היקף העלמות המסים בישראל, שיפור וייעול
גביית המסים, שיפור באיסוף המידע והדיווח לרשות
המסים, ומלחמה בהון השחור.
.35 '; ס"ח התשע"ג, עמ120 ', עמ6 דיני מדינת ישראל, נוסח חדש
48
ד ב ר י ה ס ב ר
11.6.2013 ,, ג' בתמוז התשע"ג768 - הצעות חוק הממשלה
652
- 1 בסעיף
)1(
בהגדרה "תושב חוץ", בפסקה (א), בסופה יבוא "לעניין פסקה זו, חלק מיום
(א)
לא ייחשב ליום";
אחרי ההגדרה "חוק עידוד התעשיה" יבוא:
(ב)
חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), - """חוק הפיקוח על הביטוח
;";1981-התשמ"א
- 3 בסעיף
)2(
בשיעור" יבוא "ועל- בסעיף קטן (ג), במקום "ועל יתרת סכום ההכנסה
(א)
בשיעור";- (א), ואם הוא יחיד126 בשיעור הקבוע בסעיף- יתרת סכום ההכנסה
) אישרה 2012 ביולי30( ביום י"א באב התשע"ב
, את תיקוני החקיקה המוצעים 160 'הממשלה, בהחלטה מס
) חזרה 2013 במאי14( בהצעה זו, וביום ה' בסיוון התשע"ג
הממשלה ואישרה את ההחלטות האמורות.
כמו כן, הצעה זו כוללת שינוי במנגנון הטבות המס
לחיסכון פנסיוני, וזאת במטרה לפשט את מורכבות המודל
הקיים, ולהפחית את הרגרסיביות ואי–השוויון בחלוקת
ההטבה. בנוסף, שינוי זה מהווה חלק מהצעדים להתאמות
הנדרשות בצד ההכנסה לשם קיום מדיניות פיסקלית
אחראית כמפורט לעיל.
)1( לפסקה
- ההגדרה "תושב–חוץ" בפקודת מס הכנסה (להלן
הפקודה) קובעת מבחן כמותי, שלפיו מי ששהה מחוץ
ימים לפחות, ועמד בתנאים נוספים הקבועים 183 לישראל
בהגדרה ייחשב לתושב חוץ. מוצע להבהיר כי במניין
הימים ייכללו רק ימים מלאים.
)43(–) ו19( ,)4())(א16( ,)15( ,)14( ) ולפסקאות2( לפסקה
)(א)2( לפסקה
) לפקודה קובע כי יראו כהכנסה סכומים 1()(ג3 סעיף
שקיבל אדם מפדיון של מניות הניתנות לפדיון, כמפורט
על 35% בסעיף. הסעיף קובע שישולם מס בשיעור של
חלק מסכום ההכנסה שעד למועד הקובע, ועל יתרת סכום
. הואיל ומוצע בחוק זה 25% מס בשיעור של- ההכנסה
לשיעור 25% לתקן את שיעור מס החברות משיעור של
, מוצע להתאים את שיעור המס על יתרת סכום 26.5% של
ההכנסה כאמור לשיעור המס החדש שיחול על חברה.
)43(–) ו19( ,)4())(א16( ,)15( ,)14( ,))(ב2( לפסקאות
לפקודה כמפורט 47 לנוכח ביטולו המוצע של סעיף
), מוצע להתאים את 13(40 להלן בדברי ההסבר לסעיף
ההוראות בפקודה אשר מתייחסות לסעיף האמור ולתקנן
בהתאם.
) 13(–) ו12( ,)10( ,))(ג2( לפסקאות
לנוכח חשיבותו של החיסכון הפנסיוני, ובהתחשב
במשמעויות של העדר חיסכון פנסיוני או קיומו של
חיסכון פנסיוני מועט, נקטה הממשלה במהלך העשורים
האחרונים כמה מהלכים שמטרתם להסדיר היבטים שונים
2008 של החיסכון והגדלת היקפו. כך למשל, הוחל בשנת
הסדר פנסיה חובה לכל השכירים במשק באמצעות צו
הרחבה שהתקין שר התעשייה המסחר והתעסוקה באשר
להסכם קיבוצי כללי בדבר ביטוח פנסיוני במשק בין לשכת
התיאום של הארגונים הכלכליים לבין הסתדרות העובדים
), אשר תוקן 1736 'הכללית החדשה (י"פ התשס"ח, עמ
).6938 ' (י"פ התשע"א, עמ2011 בחודש אוגוסט
בנוסף, במסגרת חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים
(ס"ח התשס"ח, 2008-), התשס"ח3 '(קופות גמל) (תיקון מס
ניתן יהיה לחסוך 2008 ), נקבע כי החל משנת160 'עמ
חיסכון פנסיוני רק בקופת גמל לקצבה. עוד נקבע כי בקופת
גמל משלמת לקצבה ניתן יהיה לבצע משיכת כספים
באמצעות היוון חלק מהקצבה לסכום חד–פעמי, ובלבד
שסכום הקצבה החודשי שייוותר בידו של עמית לאחר
שקלים חדשים 3,850 ביצוע היוון הקצבה יעמוד על סך של
רובד קצבתי מזערי).- (להלן2008 במונחי שנת
משמעות התיקון האמור היא כי ישנו סכום מסוים
מתוך החיסכון הפנסיוני שצבר העמית, שהוא מחויב לקבל
כקצבה ולגבי כספים שצבורים לזכותו מעבר לכספים
שמקנים לו קצבה בסכום האמור, יהיה רשאי העמית
למשכם כקצבה או בסכום חד–פעמי, לפי בחירתו.
- בהתאם להוראות פקודת מס הכנסה (להלן
הפקודה), כספים שהופקדו בקופת גמל לקצבה זכאים
להטבות מס במועד ההפקדה. הטבות המס לחוסכים באות
לידי ביטוי בשלושת שלבי החיסכון: הטבות מס בשלב
ההפקדה, הטבות מס בשלב ניהול הכספים בקופת הגמל
והטבות מס בשלב משיכת הכספים.
בשלב ההפקדה ניתנות הטבות המס בדרך של זיכוי
א לפקודה (היינו: הפחתת תשלום 45 מס כמפורט בסעיף
המס בגובה מכפלת שיעור הזיכוי בסכום ההפקדה) וניכוי
לפקודה (היינו: הפחתת סכום 47 מס כמפורט בסעיף
ההכנסה החייבת במס בגובה סכום ההפקדה). המדובר
בהוראות מורכבות הכוללות תקרות שונות והתייחסות
נפרדת להפקדת שכיר ולהפקדת עצמאי.
ד ב ר י ה ס ב ר
11.6.2013 ,, ג' בתמוז התשע"ג768 - הצעות חוק הממשלה
653
; יימחקו- "47 ), המילים "כמשמעותה בסעיף1()בסעיף קטן (ד
(ב) ; יימחקו- "47 ), המילים "כמשמעותה בסעיף1()בסעיף קטן (ד
(ב)
) לפקודה הטבת מס למעביד 3(ה3 בנוסף, ניתנת בסעיף
בדרך של התרת הוצאה, שלא תיחשב כהכנסה חייבת,
בגובה הסכום ששילם בעבור עובדו לקופת גמל, בכפוף
לתקרה שנקבעה בסעיף האמור.
מטרת הטבות אלה היא, בין השאר, לעודד הפקדות
של חלק מההכנסה השוטפת לחיסכון המיועד לקצבה
בגיל הפרישה. ואולם במתכונתן הנוכחית של הטבות המס
מתקיימים כמה כשלים:
כאמור מודל הטבות המס בעת הפקדה - . מורכבות1
,לקופת גמל מורכב ביותר באופן המקשה על הציבור הרחב
לרבות אנשי מקצוע מתחום המסים והחיסכון הפנסיוני,
להבינו כראוי. מורכבות זו מאיינת את היכולת לתמרץ את
הציבור לחסוך חיסכון פנסיוני.
חלק מהטבות המס לחיסכון פנסיוני - . רגרסיביות2
קבועות כך שההטבה בעבור סכום הפקדה נתון גדולה
יותר ככל שהכנסתו של היחיד גדולה יותר, וזאת מאחר
שהן תלויות בשיעור המס השולי שבו חייב היחיד, וכן
מאחר שתקרת ההטבות גבוהה ביותר ולכן ניתן להגדיל את
סכום ההפקדה ככל שהכנסתו של היחיד עולה.
מתוך סך עלות ההטבה, - . אי–שיוויון בחלוקת ההטבה3
מיליארדי5– מיליארדי שקלים חדשים, כ11.5–המוערכת בכ
שקלים חדשים מנוצלים על ידי שכירים בעשירון העליון,
שקלים חדשים.20,000–שהכנסתם החודשית למעלה מ
בשל כשלים אלה, ולאחר בחינת חלופות שונות,
מוצע לתקן את מנגנון הטבות המס כמפורט להלן. בהתאם
למוצע יוחלפו הטבת הזיכוי והטבת הניכוי בהטבה אחת,
שתהיה לה תקרת שכר אחת ושיעור הטבה קבוע. השינוי
המוצע יפחית את הרגרסיביות בהטבות המס הקיימות
בכך שיצומצמו הטבות הניכוי, ששיעורן תלוי בשיעור
המס השולי של היחיד, ותופחת תקרת השכר שממנו נגזר
סכום ההפקדה המוטב. בנוסף, התיקון המוצע יפחית את
אי–השוויון במתן הטבות המס לחיסכון פנסיוני בכך שהוא
יביא להפחתת ההטבות המוקצות למשתכרים מעל סכום
שקלים חדשים בחודש בלמעלה ממיליארד 18,000 של
שקלים חדשים, בעוד שהמשתכרים מעל השכר הממוצע
שקלים חדשים יוכלו 18,000–במשק ומתחת לסכום של כ
ליהנות מהגדלה בהטבה המוקצית להם.
בנוסף, השינוי המוצע נכלל כחלק ממגוון צעדים
, וזאת כדי לעמוד 2014– ו2013 שיינקטו במהלך השנים
בתקרת הגירעון הקבועה בחוק ולשם קיום מדיניות
פיסקלית אחראית, והכל כפי שפורט לעיל. אם ימשיכו
שהחוסכים לחיסכון פנסיוני להפקיד בקופות גמל את
אותם הסכומים המופקדים כיום, צפויות הכנסות המדינה
מיליארדי שקלים חדשים 1.2–לגדול בסכום שנאמד ב
כתוצאה ממיסוי הפקדות המעביד בעבור שכירים בעלי
רמות שכר גבוהות. ואולם השינויים בתקרת ההפקדה בצד
תגמולי העובד, יחד עם פישוט ניכר של המנגנון, עשויים
להוביל לכך שחוסכים רבים יבחרו לנצל את הטבות המס
המוצעות להם ולהגדיל את החיסכון הצבור לזכותם לגיל
פרישה. כך, הגידול בהכנסות המדינה כתוצאה מהמהלך
צפוי לקטון ככל שחוסכים רבים יותר יבחרו להגדיל את
הפקדותיהם לקופות גמל. זאת ועוד, המדינה צפויה לשאת
בעלויות שונות הכרוכות בהגדלת ההכנסה החייבת במס
60–של עובדיה ושל ציבור השכירים בכלל, המסתכמות בכ
מיליון שקלים חדשים.
) להצעת החוק מוצע 13(–) ו12(40 כאמור, בסעיף
להחליף את ההוראות בדבר מתן ניכוי ומתן זיכוי להפקדת
היחיד, בין אם מדובר בהפקדה במעמד שכיר ובין אם
מדובר בהפקדה במעמד עצמאי, כך שהפקדת היחיד
לקופת גמל לקצבה בעבור עצמו תהיה זכאית להטבת זיכוי
מההפקדה. מוצע כי האמור יחול הן לגבי 35% בשיעור של
הפקדות לחיסכון פנסיוני והן לגבי רכישת כיסויים ביטוחים
לביטוח חיים ולביטוח אובדן כושר עבודה. הפקדות כאמור
יכולות להתבצע לקופת גמל לקצבה או למבטח, ובלבד
שבביטוח כאמור מתקיימים תנאים שנקבעו לפי סעיף
) לחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל), 6()(ד16
חוק קופות גמל). בהתאם לסעיף- (להלן2005-התשס"ה
האמור נקבעו תנאים לעניין ביטוח כאמור בתקנות הפיקוח
על שירותים פיננסיים (קופות גמל) (כיסויים ביטוחיים
).500 ' (ק"ת התשע"ג, עמ2013-בקופות גמל), התשע"ג
במילים אחרות, בהתאם למוצע חבות המס של
מהסכום שהוא הפקיד 35%–העובד תקטן בסכום השווה ל
לקופת הגמל. בנוסף, מוצע כי הטבה זו תינתן להפקדה
מהכנסתו החייבת של העובד, 15% שסכומה המרבי יהיה
השכר הממוצע במשק 20 עד להכנסה שנתית השווה לפי
15,000– שקלים חדשים לשנה, או כ180,000–(כיום, כ
שקלים חדשים לחודש). מהסכום האמור יופחת הסכום
שהפקיד המעביד לקופת גמל בעבור העובד שזכה להטבות
) לפקודה. עוד יופחת שווייה של 3(ה3 מס על פי סעיף
הפקדה שהיה מפקיד מעביד בעבור עובד בהסדר פנסיה
תקציבית אילו היה חל עליו הסדר פנסיה צוברת.
10,000 כך למשל, שכיר ששכרו החודשי לפני מס הוא
משכרו 5% שקלים חדשים בחודש ומעסיקו הפקיד בעבורו
שקלים חדשים), יהיה רשאי להפקיד 500 :לקופת גמל (היינו
שקלים חדשים נוספים לקופת גמל ולקבל בעבור 1,000 עד
מהסכום 35%–הסכום שיפקיד זיכוי במס הכנסה השווה ל
שיפקיד. בנוסף, מוצע כי בגין הכנסתו של עמית במעמד
עצמאי מעסק או משלח יד, הוא יהיה זכאי להפקדה של
נוספים משכרו, עד התקרה כאמור. התוספת האמורה 5%
נועדה להחליף חלק מההטבות הנוספות שניתנו לעצמאים
לפקודה בכל הקשור לתשלומים בעד רכישת 47 לפי סעיף
כיסוי ביטוחי, ואשר כפי שפורט לעיל ניתן יהיה לקבל
א לאחר התיקון המוצע. 45 בשלהם הטבה לפי סעיף
א תידרש 45 ככל שיאושר התיקון המוצע לסעיף
לחוק קופות גמל בדבר 22 התאמה של תקנות לפי סעיף
ד ב ר י ה ס ב ר
11.6.2013 ,, ג' בתמוז התשע"ג768 - הצעות חוק הממשלה
654
:) יבוא3במקום סעיף קטן (ה
(ג)
)3"(ה
תשלומי מעביד, העולים על השיעור המרבי להפקדת תגמולי
)1(
) או בסכום2(2 מעביד כשהוא מוכפל בהכנסתו של העובד לפי סעיף
התקרה השנתית, לפי הנמוך מביניהם, יראו אותם כהכנסת עבודה
של העובד, במועד שבו שולמו על ידי המעביד; תשלומי מעביד אשר
אינם עולים על השיעור המרבי להפקדת תגמולי מעביד כשהוא
מוכפל כאמור, יראו אותם כהכנסת עבודה של העובד, במועד שקיבל
אותם.
השיעורים המרביים לתשלום בשל עמית לקופת גמל
לקצבה.
בהקשר זה יצוין כי כיום יחיד זכאי להטבות מס בעד
הפקדותיו לחיסכון פנסיוני שמקורן בהכנסה חייבת מכל
סוג, וזאת בהבחנה בתקרות בין הכנסה מעבודה להכנסה
שאינה הכנסה מעבודה. בהתאם למוצע, ההכנסה שבשלה
תינתן הטבה לחיסכון פנסיוני תוגדר כהכנסה מעבודה או
מעסק וממשלח יד. משמעות תיקון זה היא כי הכנסתו
של יחיד ממקורות שאינם קשורים בעבודתו לא תהיה
זכאית להטבות אם יפקיד ממנה לחיסכון פנסיוני. הכנסות
אלה כוללות הכנסות שמקורן בקצבאות, לרבות פנסיה
תקציבית, הכנסה משכירות, הכנסה מדיבידנד או ריבית
וכן הכנסות ממקורות שונים, כגון: פטנטים והגרלות. הטעם
למוצע מתבסס, בין השאר, על אלה:
. אדם זקוק למקורות הכנסה במשך כל חייו, או למצער 1
במשך כל חייו הבוגרים. הכנסתו של אדם מעבודה צפויה
להיפסק בהגיעו לגיל פרישת חובה לפי חוק גיל פרישה,
, או לאחר מכן בהתאם להסכמה של העובד 2004-התשס"ד
עם מעבידו. לעתים הכנסתו כאמור עשויה להיפסק עוד
קודם לכן בשל אבדן כושר עבודה. בהתאם לכך, על
הפרט לחסוך חלק מהכנסתו לשימוש בתקופה שבה לא
יוכל עוד לעבוד. מנגד, הכנסתו של אדם מנכסים אחרים,
כגון: הכנסה משכירות, נכסים פיננסיים מניבים או קצבה
ימשיכו להניב הכנסה גם לאחר שלא יוכל לעבוד. בהתאם
לכך, אין מקום ליתן הטבות מס לחיסכון מהכנסות קבועות
שצפויות להימשך גם בגיל הפרישה.
. הטבות המס הניתנות כיום בשל הכנסות שאינן 2
מעבודה כשכיר או מעסק ומשלח יד הן הטבות מסוג ניכוי
הכנסה, שמשמעותן היא שהסכומים המופקדים לחיסכון
פנסיוני אינם חייבים במס שבו היו חייבים אלמלא הופקדו
לחיסכון. כך למשל, הכנסה שמקורה בשכר דירה חייבת
, ואם תופקד לחיסכון פנסיוני לא 10% במס בשיעור של
תהיה חייבת בו. על פי המוצע, ההפקדה לחיסכון פנסיוני
, כך 35% תזכה את החוסך בהטבת זיכוי בשיעור של
10% שההכנסה האמורה תהיה חייבת במס בשיעור של
, היינו: "מענק" 35% ותהיה זכאית להחזר מס בשיעור של
מהסכום המופקד. 25% מס בגובה
. מתן הטבות מס כנגד הכנסות שאינן מעבודה עשוי 3
לשמש מתכונת לתכנוני מס אגב כללי המשיכה מקופות
הגמל הקיימים כיום. כך למשל, יחיד הנהנה מגיל צעיר
מהסדר פנסיה תקציבית המקנה לו קצבה לכל ימי חייו,
יוכל לחסוך חלק מהקצבה ולקבל בגין אותו חלק הטבת
מס, ולאחר מכן, בגיל הפרישה, למשוך במשיכה הונית
חד–פעמית את מלוא הכסף שחסך כשהוא פטור ממס, וזאת
בכפוף להגבלות בדבר קצבה מזערית.
בנוסף, מאחר שמטרתו העיקרית של חיסכון פנסיוני
היא חיסכון לגיל פרישה, ובשים לב לעלות הכרוכה
ברכישת כיסויים ביטוחיים, מוצע להגביל את מתן הטבת
המס בעד רכישת הביטוחים האמורים לשיעור של עד
מהכנסתו החייבת של היחיד, או מהתקרה השנתית, 5%
.הנמוך מביניהם
) לפקודה ניתנה הטבה בעבור 3(ה3 כאמור, בסעיף
הפקדות המעביד לקופת גמל בשל עובדו. כיום, לא רואים
כהכנסת עבודה של עובד הפקדות שהפקיד מעבידו בעבורו
לקופת גמל לקצבה בסכום שאינו עולה על שיעור של
(שהוא השיעור המרבי כיום להפקדת תגמולי מעביד 7.5%
לקופת גמל לקצבה) משכרו של העובד ובלבד שאינו עולה
)(ג), 2(40 על ארבע פעמים השכר הממוצע במשק. בסעיף
) האמור ולקבוע, כי ההטבה 3(ה3 מוצע להחליף את סעיף
האמורה תוגבל לשיעור המרבי להפקדת תגמולי מעביד
כאמור מתוך הכנסתו של עובד או מתוך תקרת השכר
שקלים חדשים 15,000 :א (היינו45 שנקבעה לעניין סעיף
בחודש כיום). בנוסף, מוצע כי במגבלות האמורות ניתן
יהיה לכלול גם תשלומי מעביד לרכישת כיסוי ביטוחי
לסיכוני מוות ואבדן כושר עבודה בעבור עובדו, אשר
מתקיימים בהם התנאים שפורטו לעיל.
) לפקודה שמוצע להחליפו:3(ה3 וזה נוסחו של סעיף
) סכומים ששילמו כל מעבידיו של עובד, בעבורו, 1( )3"(ה
לקופות גמל לקצבה, על חשבון מרכיב תגמולי
המעביד, העולים על השיעור להפקדה כשהוא
מוכפל במשכורתו של העובד או בסכום התקרה,
לפי הנמוך מביניהם, יראו אותם כהכנסת עבודה של
העובד, במועד שבו שולמו לקופות הגמל; סכומים
ששולמו כאמור, לקופות הגמל, אשר אינם עולים על
שיעור ההפקדה כשהוא מוכפל כאמור, יראו אותם
כהכנסת עבודה של העובד, במועד שקיבל אותם;
- בסעיף קטן זה
)2(
ד ב ר י ה ס ב ר
11.6.2013 ,, ג' בתמוז התשע"ג768 - הצעות חוק הממשלה
655
- בסעיף קטן זה
)2(
לחוק הפיקוח21 כמשמעותו לפי סעיף- ""מרכיב תגמולי המעביד
על קופות גמל;
- ""סכום התקרה השנתית" ו"תשלום לרכישת כיסוי ביטוחי
א;45 כהגדרתם בסעיף
השיעור המרבי - ""השיעור המרבי להפקדת תגמולי מעביד
22 להפקדה לקופת גמל למרכיב תגמולי המעביד, לפי סעיף
לחוק הפיקוח על קופות גמל;
סכומים ששילמו כל מעבידיו של עובד בעבורו - ""תשלומי מעביד
לקופת גמל לקצבה על חשבון מרכיב תגמולי המעביד וכן
תשלומים לרכישת כיסוי ביטוחי ששילמו כל מעבידיו של
עובד בעבורו.";
- בסעיף קטן זה
)2(
לחוק הפיקוח21 כמשמעותו לפי סעיף- ""מרכיב תגמולי המעביד
על קופות גמל;
- ""סכום התקרה השנתית" ו"תשלום לרכישת כיסוי ביטוחי
א;45 כהגדרתם בסעיף
השיעור המרבי - ""השיעור המרבי להפקדת תגמולי מעביד
22 להפקדה לקופת גמל למרכיב תגמולי המעביד, לפי סעיף
לחוק הפיקוח על קופות גמל;
סכומים ששילמו כל מעבידיו של עובד בעבורו - ""תשלומי מעביד
לקופת גמל לקצבה על חשבון מרכיב תגמולי המעביד וכן
תשלומים לרכישת כיסוי ביטוחי ששילמו כל מעבידיו של
עובד בעבורו.";
(נמחקה); - ""הכללים
השכר הממוצע כפי - ""השכר הממוצע במשק
שהוא מחושב לצורך גמלאות ודמי ביטוח
(ב) לחוק הביטוח הלאומי [נוסח 2 לפי סעיף
, כפי שמפרסם המוסד 1995-משולב], תשנ"ה
לביטוח לאומי;
(נמחקה); - ""סכומים לפיצויים
22 השיעור הקבוע לפי סעיף- ""השיעור להפקדה
לחוק הפיקוח על קופות גמל, להפקדה על
חשבון מרכיב תגמולי המעביד, או השיעור
ממשכורתו של העובד שאותו הפקיד המעביד
בקופת הגמל, על חשבון מרכיב תגמולי
המעביד, לפי הנמוך מביניהם;
כמשמעותו בכללים;- ""מרכיב תגמולי מעביד
לחוק הפיקוח 22 כמשמעותה לפי סעיף- ""משכורת
על קופות גמל, שבשלה שילם המעביד לקופת
גמל;
סכום השווה לארבע פעמים השכר - ""סכום התקרה
הממוצע במשק בחודש;
) 1( הסכום הנקוב בפסקה- ""תקרת הכנסה מזכה
, לפי 47 שבהגדרה "הכנסה מזכה" שבסעיף
הענין."
) לפקודה נקבע כי אין מתירים הוצאה 14(32 בסעיף
לרכישת ביטוח מפני אבדן כושר עבודה, למעט ניכויים
בשל רכישת ביטוח אבדן כושר עבודה שמתקיימים בו
תנאים כמפורט בסעיף האמור. לנוכח השינויים המוצעים
ולפיהם ניתן זיכוי בעד הוצאה לרכישת ביטוח מפני אבדן
) 6()(ד16 כושר עבודה שמתקיים בו התנאים לפי סעיף
), לבטל את הותרת 10(40 לחוק קופות גמל, מוצע, בסעיף
הניכוי לפי הסעיף האמור. עם זאת, מוצע לקבוע כי סכומים
ששילם המעביד לצורך רכישת ביטוח סיכוני מוות ואבדן
כושר עבודה בעבור עובדו ייחשבו הוצאה המותרת בניכוי
בעבור המעביד והכנסה חייבת בעבור העובד, בכפוף
) לפקודה.3(ה3 להטבה שניתנה לפי סעיף
) שמוצע 14(32 וזה נוסחה של פסקת משנה (ב) בסעיף
להחליפה:
"(ב) על אף הוראות פסקת משנה (א), היתה ההכנסה
שבשלה נרכש ביטוח מפני אבדן כושר עבודה, הכנסה לפי
), והביטוח הוא ביטוח מועדף, יותרו ניכויים 2( ) או1(2 סעיף
בשל הוצאה לרכישת הביטוח המועדף שהיא בסכום של
) או ממשכורתו של 1(2 מההכנסה לפי סעיף3.5% עד
העובד, לפי הענין, שהיא הכנסה חייבת, ובלבד שניכויים
לפי פסקה משנה זו, לא יותרו בשל הכנסה כאמור, העולה
על סכום השווה לסך כל השכר הממוצע במשק בשנת
; ואולם אם שילם המעביד בעבור 3–המס כשהוא מחולק ב
עובדו לקופת גמל, על חשבון מרכיב תגמולי המעביד,
ממשכורתו של העובד, יופחת 4% סכום בשיעור העולה על
), 2(2 מהשיעור הנקוב ברישה, לגבי הכנסה לפי סעיף
;4% ההפרש שבין השיעור ששילם המעביד כאמור, לבין
- לעניין פסקה זו
ביטוח מפני אבדן כושר עבודה, ואם - ""ביטוח מועדף
שנים, 60 נרכש הביטוח בטרם מלאו למבוטח
התקיימו לגבי הביטוח גם שני אלה:
תקופת הביטוח, למעט ביטוח קבוצתי, נמשכת
)1(
; שנים לפחות60 עד שימלאו למבוטח
אם יקרה מקרה הביטוח בטרם ימלאו למבוטח
)2(
שנים, ישתלמו הכספים על פי הביטוח ממועד60
קרות מקרה הביטוח ועד תום תקופת אבדן כושר
שנים לפחות, 60 עבודתו או עד שימלאו למבוטח
לפי המוקדם;
(א);3 כהגדרתו בסעיף- ""ביטוח מפני אבדן כושר עבודה
- ""השכר הממוצע במשק" ו"מרכיב תגמולי המעביד
);2()3(ה3 כהגדרתם בסעיף
ד ב ר י ה ס ב ר
11.6.2013 ,, ג' בתמוז התשע"ג768 - הצעות חוק הממשלה
656
- 5 בסעיף
)3(
במקום כותרת השוליים יבוא "הוראות מיוחדות לעניין חכירת כלי שיט או
(א)
כלי טיס";
תימחק;- הרישה
(ב)
תימחק; - )5( פסקה
(ג)
הכנסת עבודה למעט שוויו של שימוש ברכב - ""משכורת
שהועמד לרשותו של העובד;
(נמחקה);".- ""קופת גמל
)3( לפסקה
לפסקאות משנה (א) עד (ג)
לפקודה נושא את כותרת השוליים "הוראות 5 סעיף
מיוחדות לעניין מקום הכנסה". הסעיף בוטל ברובו ופסקאות
) שנותרו בו לא נוגעות למקום ההכנסה אלא קובעות 5(–) ו4(
הוראות מיוחדות לעניין המיסוי של דמי שכירות מחכירת
כלי שיט או כלי טיס מסוימים ולעניין מיסוי הכנסותיה
חמי"ז). מוצע להתאים - של חברת משלח יד זרה (להלן
את מודל המיסוי של החמי"ז למודל המיסוי הקיים לגבי
חברה נשלטת זרה, תוך התאמה לכך שמדובר במיסוי
של הכנסה ממתן שירותים. בהתאם לכך, מוצע לבטל את
) לפקודה לעניין חמי"ז, ולקבוע 5(5 ההסדר הקיים בסעיף
שבחלק ד' לפקודה, שבו 1 את ההסדר החדש בפרק רביעי
קבוע היום ההסדר בדבר חברה נשלטת זרה, וזאת כפי
).22(40 שיפורט להלן בדברי ההסבר לסעיף
רק 5 מאחר שלפי התיקון המוצע תיוותר בסעיף
), מוצע למחוק את הרישה של הסעיף העוסקת 4( פסקה
במקום הפקת ההכנסה ואינה רלוונטית עוד לסעיף, ולתקן
) שנותרה.4( את כותרת השוליים בהתאם לפסקה
) לפקודה שמוצע לבטלו:5(5 וזה נוסחו של סעיף
. על אף האמור בכל דין בדבר מקום ההכנסה יראו 5"
:כהכנסה מופקת בישראל
[...]
(א) הכנסה שהפיקה חברת משלח יד זרה,
)5(
בגובה- הנובעת מפעילות במשלח יד מיוחד
ההכנסה של בעלי המניות תושבי ישראל.
(ב) לענין הכנסה לפי פסקה זו ודיבידנד
המחולק ממנה לבעלי מניות כאמור בפסקת
משנה (א), יראו את חברת משלח היד הזרה
כאילו השליטה על עסקיה וניהולם מופעלים
בישראל.
(ג) הכנסתה, הכנסתה החייבת ורווחיה של
חברת משלח יד זרה כאמור בפסקת משנה (א),
יחושבו בהתאם לדיני המס החלים; לענין זה,
אחד מאלה, לפי הענין:- ""דיני המס החלים
) לגבי חברת משלח יד זרה שהיא 1(
196 תושבת מדינה גומלת כמשמעותה בסעיף
מדינה גומלת) ושמגישה דוח על - (בסעיף זה
- הכנסותיה או שנישומה, במדינה כאמור
דיני המס באותה מדינה;
) לגבי חברת משלח יד זרה שלא מתקיים 2(
עקרונות- )1( בה האמור בפסקת משנה
חשבונאיים מקובלים בישראל, למעט עקרונות
חשבונאיים לענין רווחי אקוויטי או הפסדי
אקוויטי, ולענין שינויים בערכם של ניירות
ערך.
על אף הוראות חלק י', פרק שלישי, סימן ב',
(ד)
לענין הזיכוי ממסי חוץ, יראו את המסים
ששילמה חברת משלח היד הזרה לרשויות
המס של מדינה מחוץ לישראל, על הכנסתה
כאמור בפסקת משנה (א) בשל הכנסות שעל
א הופקו מחוץ לישראל, כאילו הם 4 פי סעיף
, ואת ההכנסה 199 מסי חוץ כהגדרתם בסעיף
כאמור כאילו היא הכנסת חוץ כהגדרתה
באותו סעיף.
- (ה) לענין פסקה זו
חבר בני אדם תושב חוץ, - ""חברת משלח יד זרה
שמתקיימים בו כל אלה:
הוא חברת מעטים - ) אם הוא חברה1(
;)(א76 כמשמעותה בסעיף
או יותר באחד או יותר מאמצעי 75% )2(
,השליטה בו מוחזקים, במישרין או בעקיפין
בידי יחידים תושבי ישראל או בידי אזרחי
א; 3 ישראל תושבי האזור כהגדרתו בסעיף
לענין זה יחושב שיעור ההחזקה בעקיפים
באמצעי השליטה, בהתאם לאמור בסעיף
) ולא יובא בחשבון שיעור זכותו, 2())(ד1()ב(א75
במישרין או בעקיפין, של יחיד שהיה לתושב
ישראל לראשונה או לתושב חוזר ותיק, כאמור
(א), וטרם חלפו עשר שנים מהמועד 14 בסעיף
שהיה לתושב ישראל כאמור;
) בעלי השליטה או קרוביהם, המחזיקים 3(
או50%–יחד או לחוד, במישרין או בעקיפין, ב
יותר באחד או יותר מאמצעי השליטה, עוסקים
בעבור החברה במשלח יד מיוחד, במישרין או
באמצעות חברה שבה הם מחזיקים במישרין
ד ב ר י ה ס ב ר
11.6.2013 ,, ג' בתמוז התשע"ג768 - הצעות חוק הממשלה
657
;"), אחרי "מוחזקים" יבוא "במישרין או בעקיפין4()(א7 בסעיף
)4(
- )א7(9 בסעיף
)5(
:), אחרי פרט משנה (ד) יבוא4()בפסקת משנה (א
(א)
) על אף הוראות פרט משנה (א) עובד שעם פרישתו ממעבידו 1"(ד
עמדו לזכותו בקופת גמל לפיצויים או במרכיב הפיצויים בקופת גמל
לקצבה כספים המיועדים למענק פרישה או שקיבל מענק פרישה, לא
יראו את הסכומים שהשאיר בקופת גמל כאמור או שהפקיד מיד עם
פרישתו במרכיב הפיצויים בקופת גמל לקצבה, עד לסכום האמור בפסקת
), כאילו נתקבלו בידו, וזאת גם אם לא מתקיים בו האמור 2()משנה (ב
בפרט משנה (א); לעניין זה יחולו הוראות פרטי משנה (ב) ו–(ג), בשינויים
המחויבים, וכן הוראות אלה:
נפטר העובד יחולו הוראות אלה, לפי העניין:
)1(
יחולו- נפטר במהלך תקופת עבודתו אצל מעביד אחר
(א)
) של II(–) וI( לגביו הוראות פסקת משנה (ב) בכפוף להוראות
פרט משנה (ב) ובשינויים המחויבים לפי העניין;
לא עבד העובד, ערב פטירתו, אצל מעביד אחר, יחולו
(ב)
) של II(–) וI( ) בכפוף להוראות2(–) ו1( לגביו הוראות פרטים
פרט משנה (ב);
העובד רשאי, כל עוד לא החל לקבל קצבה פטורה ממס או
)2(
א, לבקש כי הוראות פרט9 היוון קצבאות פטור ממס כאמור בסעיף
משנה זה לא יחולו לגביו; הגיש בקשה כאמור יחולו לגביו הוראות
פרט משנה (ד), בשינויים המחויבים.";
;"), אחרי "מוחזקים" יבוא "במישרין או בעקיפין4()(א7 בסעיף
)4(
- )א7(9 בסעיף
)5(
:), אחרי פרט משנה (ד) יבוא4()בפסקת משנה (א
(א)
) על אף הוראות פרט משנה (א) עובד שעם פרישתו ממעבידו 1"(ד
עמדו לזכותו בקופת גמל לפיצויים או במרכיב הפיצויים בקופת גמל
לקצבה כספים המיועדים למענק פרישה או שקיבל מענק פרישה, לא
יראו את הסכומים שהשאיר בקופת גמל כאמור או שהפקיד מיד עם
פרישתו במרכיב הפיצויים בקופת גמל לקצבה, עד לסכום האמור בפסקת
), כאילו נתקבלו בידו, וזאת גם אם לא מתקיים בו האמור 2()משנה (ב
בפרט משנה (א); לעניין זה יחולו הוראות פרטי משנה (ב) ו–(ג), בשינויים
המחויבים, וכן הוראות אלה:
נפטר העובד יחולו הוראות אלה, לפי העניין:
)1(
יחולו- נפטר במהלך תקופת עבודתו אצל מעביד אחר
(א)
) של II(–) וI( לגביו הוראות פסקת משנה (ב) בכפוף להוראות
פרט משנה (ב) ובשינויים המחויבים לפי העניין;
לא עבד העובד, ערב פטירתו, אצל מעביד אחר, יחולו
(ב)
) של II(–) וI( ) בכפוף להוראות2(–) ו1( לגביו הוראות פרטים
פרט משנה (ב);
העובד רשאי, כל עוד לא החל לקבל קצבה פטורה ממס או
)2(
א, לבקש כי הוראות פרט9 היוון קצבאות פטור ממס כאמור בסעיף
משנה זה לא יחולו לגביו; הגיש בקשה כאמור יחולו לגביו הוראות
פרט משנה (ד), בשינויים המחויבים.";
50% או בעקיפין, באמצעי שליטה בשיעור של
לפחות;
) מרבית הכנסתה או רווחיה של החברה 4(
בשנת המס, למעט רווחי והפסדי אקוויטי
ושינויים בערכם של ניירות הערך, מקורם
במשלח יד מיוחד;
עיסוק או מקצוע שנקבע על ידי - ""משלח יד מיוחד
שר האוצר, באישור ועדת הכספים של הכנסת;
הכנסתה - ""הכנסה של בעלי המניות תושבי ישראל
החייבת של חברת משלח יד זרה הנובעת
מפעילות במשלח יד מיוחד, כשהיא מוכפלת
בשיעור זכותם, במישרין או בעקיפין, של בעלי
מניות תושבי ישראל או אזרחי ישראל תושבי
א, ברווחי החברה; 3 האזור כהגדרתו בסעיף
לעניין זה, לא יובא בחשבון שיעור זכותו,
במישרין או בעקיפין, של יחיד שהיה לתושב
ישראל לראשונה או לתושב חוזר ותיק, כאמור
(א), וטרם חלפו עשר שנים מהמועד 14 בסעיף
שהיה לתושב ישראל כאמור;
כהגדרתם - ""אמצעי שליטה", "בעל שליטה" ו"קרוב
ב."75 בסעיף
)4( לפסקה
) לפקודה, כך שהוראות 4()(א7 מוצע לתקן את סעיף
המסמיכות את המנהל להחיל על 7 הרישה של סעיף
נישומים, לבקשתם, תקופת שומה מיוחדת, יחולו גם על
חברה המוחזקת בעקיפין על ידי חברה תושבת חוץ.
)5( לפסקה
א) לפקודה בעת 7(9 בהתאם להוראות סעיף
שהסתיימה העסקתו של עובד ממוסה העובד על מענק
פרישה שקיבל ממעבידו, וזאת בכפוף לזכאותו לקבל פטור
לפי פסקת משנה (א), אשר עומד על סכום השווה למשכורת
האחרונה של העובד בעבור כל שנת עבודה, ולא יותר
שקלים חדשים) 12,120 מתקרה שנקבעה (כיום סכום של
בעבור כל שנה כאמור. בנוסף, זכאי העובד לפרוס את
(ג) 8 תשלום המס לפי שנים בהתאם להוראות לפי סעיף
לפקודה.
כמו כן, במועד סיום ההעסקה זכאי העובד לבחור
בשתי חלופות אפשריות. החלופה הראשונה, המעוגנת
) לפקודה, היא בחירה במסלול של רצף 4()א)(א7(9 בסעיף
פיצויים, ולפיה לא יראו את הסכומים שעמדו לזכותו
בקופת גמל במרכיב הפיצויים וכן מענק פרישה נוסף
ד ב ר י ה ס ב ר
11.6.2013 ,, ג' בתמוז התשע"ג768 - הצעות חוק הממשלה
658
:אחרי פסקת משנה (ה) יבוא
(ב)
) מעביד המעסיק עובדים שבשלהם הוא חייב בהגשת דוח לפי סעיף 1"(ה
(א) ידווח על פרישה של עובדו למנהל, בטופס שקבע המנהל, ורשאי 166
;";השר לקבוע כי דיווח כאמור ייעשה באופן מקוון
)(א)" יבוא "בפסקאות 4()בפסקת משנה (ז), ברישה, במקום "בפסקת משנה (א
(ג)
)" ואחרי "אם בעת פרישתו" יבוא "ולעניין עובד שהגיש 1)(א) ו–(ד4()משנה (א
אם בעת בקשתו כאמור";- )4()) שבפסקת משנה (א1בקשה לפי פרט משנה (ד
א(א), במקום ההגדרה "תשלומים פטורים" יבוא: 9 בסעיף
)6(
: כל אחד מאלה- """תשלומים פטורים
שקיבל, כאילו נתקבלו בידו, בכפוף לכך שהחל לעבוד
אצל מעביד אחר בתוך שנה מפרישתו מעבודתו. כל האמור
חל עד לסכום השווה לארבע פעמים השכר הממוצע
במשק כשהוא מוכפל במספר שנות עבודתו של העובד
אצל המעביד שממנו פרש ובצירוף הסכום הנדרש לכיסוי
ההתחייבויות של אותו מעביד בעבורו לפי חוק פיצויי
.1963-פיטורים, התשכ"ג
לאחר שיפרוש העובד מעבודתו אצל המעביד
הנוסף, ולא יהיה ניתן להחיל רצף פיצויים נוסף, יראו את
הסכומים האמורים כאילו נתקבלו בידו, וזאת כאילו עבד
במשך כל שנות עבודתו אצל המעבידים שהוחל לגביהם
רצף פיצויים, אצל המעביד האחרון. בנוסף, רשאי העובד
להתחרט מהחלת רצף הפיצויים בתוך שנתיים ממועד
בחירתו כאמור.
חלופה נוספת היא בקשה של העובד בעת פרישתו
מעבודה כי הכספים העומדים לזכותו של העובד בקופת
גמל לקצבה ייועדו למטרת תשלום קצבה ובמקרה זה לא
יראו אותם כמענק שנתקבל בידי העובד. העובד רשאי
לחזור בו מבקשתו כאמור בכל עת. החלופה האמורה
א)(ז) לפקודה.7(9 מכונה רצף קצבה והיא מעוגנת בסעיף
החלופות של רצף פיצויים ורצף קצבה מותנות בהגשת
בקשה לפקיד השומה, אשר חלק מהעובדים אינם מודעים
לה. לנוכח האמור, ובמטרה לאפשר ליחידים לדחות את
ההחלטה בדבר משיכת כספי הפיצויים כחלק מקצבה
או בסכום חד–פעמי, בשים לב לחשיבותו של החיסכון
הפנסיוני, מוצע לקבוע שחלק מהכספים כאמור שנמצאים
בקופת הגמל ייועדו לרצף פיצויים. לאחר הפרישה
מהמעביד האחרון וככל שהעובד לא משך את הכספים
בסכום חד–פעמי, ניתן יהיה למשכם בדרך של קצבה, והכול
בלא צורך בבקשה של העובד. כך במקרה שהעובד לא ביצע
א) לא יראו כספים המיועדים 7(9 בחירה כלשהי לפי סעיף
למענק פרישה או שקיבלם כמענק פרישה, כאילו נתקבלו
בידו, וזאת גם אם לא החל לעבוד בעבודה אחרת בתוך
שנה מפרישתו. מוצע כי האמור יהיה מוגבל לסכום הפטור
על מענק הון שנתקבל עקב מוות (כיום עומד על סכום של
ש"ח), וזאת כדי למנוע דחיית מס שאינה לתכלית 24,260
.הגדלת החיסכון הפנסיוני
תיקון זה מחייב לבצע התאמות בסעיף שמתייחסות
לכך שברירת המחדל בדבר רצף פיצויים כאמור תחול גם
במקרה שהיחיד אינו עובד. כך למשל, במקרה של פטירה
של היחיד כשהוא אינו עובד תחול לגביו תקרת הפטור
הקיימת בפסקת משנה (א), שכן הפטירה כשלעצמה אינה
מזכה בתשלום מענק, במקום התקרה הקיימת במקרה של
פטירה כשהיחיד עובד כאמור (וזאת בהתאם למצב כפי
שהיה בעבר במקרה של רצף פיצויים), שהיא גבוהה יותר
ונקבעה בפסקת משנה (ב).
מאחר שרצף הפיצויים המוצע נקבע כברירת מחדל
ללא בקשה של העובד, מוצע לאפשר לעובד, לבקש כי ברירת
המחדל האמורה לא תחול לגביו, וזאת בין אם הוא עובד
בעת הגשת הבקשה כאמור ובין אם לאו. מאחר שמשיכה של
כספי הפיצויים בסכום חד–פעמי משפיעה על גובה הפטור
שניתן לקצבה, מוצע לקבוע כי ניתן יהיה להגיש בקשה
כאמור כל עוד היחיד לא החל לקבל קצבה פטורה ממס או
היוון קצבאות פטור ממס. מועד הגשת הבקשה האמורה
הוא המועד שבו ההכנסה התקבלה בידו של העובד לצורך
חישוב המס שחל עליה. במועד זה ייקבע הפטור שהמבקש
זכאי לו בהתאם למשכורתו האחרונה אצל מעבידו האחרון
כשהיא צמודה למדד המחירים לצרכן.
בנוסף, מוצע כי עובד שביקש כי ברירת המחדל לרצף
פיצויים לא תחול לגביו יהיה רשאי לבקש במועד הבקשה
כאמור לייעד את הכספים למטרת תשלום קצבה לפי סעיף
א)(ז) לפקודה.7(9
כדי שיהיה אפשר לבצע התחשבנות מדויקת לאחר
דחיית המס כאמור מוצע לחייב מעביד, אשר מחויב
(א) לפקודה, כי ידווח על פרישתו 166 בהגשת דוח לפי סעיף
של העובד למנהל רשות המסים בטופס שקבע המנהל.
עוד מוצע להסמיך את שר האוצר לקבוע כי דיווח כאמור
ייעשה באופן מקוון.
48 ) ולסעיף6( לפסקה
א לפקודה קובע את גובה הפטור ממס בעת 9 סעיף
משיכת כספים בדרך של קצבה מקופת גמל. בהתאם
להוראת הסעיף האמור, כפי שתוקן במסגרת חוק לתיקון
2012- והוראת שעה), התשע"ב190 'פקודת מס הכנסה (מס
), הזכאות היא בגובה שיעור שנקבע 190 ' תיקון מס- (להלן
ד ב ר י ה ס ב ר
11.6.2013 ,, ג' בתמוז התשע"ג768 - הצעות חוק הממשלה
659
סכומים ששולמו לקופת גמל לקצבה בתקופה שמיום כ"ג בטבת
)1(
,)2011 בדצמבר31( ) עד יום ה' בטבת התשע"ב2000 בינואר1( התש"ס
שמתקיים בהם אחד מאלה, בניכוי הסכום המתקבל ממכפלת מכפיל
מתקרת הקצבה המזכה:35% ההמרה להון בשיעור של
), 3(ה3 מקבל הקצבה חויב בשלהם בתשלום מס כאמור בסעיף
(א)
כנוסחו במועד תשלומם;
הם שולמו בידי מקבל הקצבה והוא לא היה זכאי בשלהם
(ב)
, כנוסחו במועד תשלומם;47 לניכוי לפי סעיף
סכומים ששולמו לקופת גמל לקצבה בתקופה שמיום כ"ה בטבת
)2(
- )2013 בדצמבר31( ) עד יום כ"ח בטבת התשע"ד2012 בינואר1( התשע"א
על ידי מעבידיו של עובד, בעבור העובד, על חשבון מרכיב
(א)
תגמולי המעביד, העולים על השיעור המרבי להפקדה של תגמולי
מעביד, כשהוא מוכפל במשכורתו של העובד או בסכום השווה
לארבע פעמים השכר הממוצע במשק בחודש, לפי הנמוך;
סכומים ששולמו לקופת גמל לקצבה בתקופה שמיום כ"ג בטבת
)1(
,)2011 בדצמבר31( ) עד יום ה' בטבת התשע"ב2000 בינואר1( התש"ס
שמתקיים בהם אחד מאלה, בניכוי הסכום המתקבל ממכפלת מכפיל
מתקרת הקצבה המזכה:35% ההמרה להון בשיעור של
), 3(ה3 מקבל הקצבה חויב בשלהם בתשלום מס כאמור בסעיף
(א)
כנוסחו במועד תשלומם;
הם שולמו בידי מקבל הקצבה והוא לא היה זכאי בשלהם
(ב)
, כנוסחו במועד תשלומם;47 לניכוי לפי סעיף
סכומים ששולמו לקופת גמל לקצבה בתקופה שמיום כ"ה בטבת
)2(
- )2013 בדצמבר31( ) עד יום כ"ח בטבת התשע"ד2012 בינואר1( התשע"א
על ידי מעבידיו של עובד, בעבור העובד, על חשבון מרכיב
(א)
תגמולי המעביד, העולים על השיעור המרבי להפקדה של תגמולי
מעביד, כשהוא מוכפל במשכורתו של העובד או בסכום השווה
לארבע פעמים השכר הממוצע במשק בחודש, לפי הנמוך;
מהקצבה המזכה, בתוספת מלוא הקצבה המוכרת. קצבה
מזכה היא סך כל הקצבאות שמקבל היחיד, למעט קצבה
מוכרת. קצבה מוכרת היא קצבה מקופת גמל לקצבה
שאינה קרן ותיקה, שמקורה בהפקדות שלא ניתנו לגביהן
הטבות מס ואשר נכללות בהגדרה "תשלומים פטורים".
לאור שינוי מודל הטבות המס כאמור, יש להתאים את
ההגדרה "תשלומים פטורים" לסכומים שאינם זכאים
להטבת מס בעת ההפקדה. מוצע להחיל את התיקון האמור
לגבי הפקדות לקופת גמל שנעשו ממועד תחילתו של תיקון
זה. במסגרת זו מוצע להבהיר מה נכלל במסגרת ההגדרה
"תשלומים פטורים" לגבי הפקדות שנעשו עד למועד תיקון
זה, בשים לב לכל אחד מתיקוני החקיקה ולתכליתם, והכל
כפי שיפורט להלן.
בחוק ההסדרים במשק מדינת ישראל (תיקוני חקיקה
להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת התקציב
לפקודה. בתיקון 120 ', נערך תיקון מס2000-), התש"ס2000
בינואר1( האמור, שתחילתו נקבעה ליום כ"ג בטבת התש"ס
), נקבע כי הפטור על קצבתו של יחיד יהיה בגובה 2000
מתקרת הקצבה המזכה או בגובה מלוא הקצבה35%
המוכרת, לפי הגבוה מביניהם. בהקשר זה נקבע כי קצבה
מוכרת היא קצבה שמקורה בכספים שחויבו בתשלום מס
) או שלא ניתנה לגביהם הטבת מס לפי סעיף 3(ה3 לפי סעיף
לפקודה. עוד יצוין כי בהתאם להוראות הדין הקיימות 47
ניתן למשוך הפקדות שהופקדו לקופת גמל לקצבה לפני
המועד האמור בסכום חד–פעמי ללא תשלום מס בעניין.
) לתקנות מס הכנסה (כללים 2()(ד34 ראו לעניין זה תקנה
. 1964-לאישור ולניהול קופות גמל), התשכ"ד
לפקודה, שתחילתו נקבעה ליום ו' 190 'בתיקון מס
א לפקודה. 9 ), תוקן סעיף2012 בינואר1( בטבת התשע"ב
בהתאם לתיקון האמור יוגדל בהדרגה השיעור מתקרת
, וזאת בשים לב 67% הקצבה המזכה עד לשיעור של
לביטול החלופה של חיסכון הוני בקופות גמל לתגמולים
, ולאפשרות של הפרט למשוך 3 'כפי שנעשה בתיקון מס
הון מקופת גמל לקצבה בכפוף לכך שיהיה לו רובד קצבתי
מזערי. בנוסף, התיקון האמור כלל הוראה שמטרתה עידוד
הפקדות חדשות לחיסכון הפנסיוני של יחידים שנובע
מכספים שלא ניתנו בשלהם הטבות מס, ועל כן נקבע כי
יחידים יהיו זכאים לקבל פטור ממס בגובה השיעור שנקבע
מהקצבה המזכה בתוספת הקצבה המוכרת.
לנוכח התיקון המוצע להגדרה "תשלומים פטורים",
וההבהרה כי מדובר בהפקדות שבוצעו ממועד תחילתו
של חוק זה ואילך, מוצע להבהיר כי ההגדרה "תשלומים
פטורים", לגבי הפקדות שבוצעו עובר לתיקון זה, אינה
כוללת הפקדות לקופת גמל לקצבה לגבי סכומים ששולמו
בינואר 1( לקופת גמל לקצבה לפני יום כ"ג בטבת התש"ס
, שבמסגרתו הוספה 120 ), הוא מועד תחילתו של תיקון2000
."ההגדרה "תשלומים פטורים
לגבי תשלומים ששולמו לקופת גמל לקצבה בתקופה
) עד יום ה' בטבת 2000 בינואר1( שמיום כ"ג בטבת התש"ס
, מוצע 190 '), היינו לפני תיקון מס2011 בינואר31( התשע"ב
לפקודה, כך 190 'להבהיר, כי יחולו ההוראות ערב תיקון מס
מתקרת 35% שהיחיד יהיה זכאי לקצבה מזכה בשיעור של
הקצבה המזכה או למלוא הקצבה המוכרת, לפי הגבוה
מביניהם. הבהרה זו נדרשת לאור התיקון המוצע כעת,
והיא עולה בקנה אחד עם תכליתה של ההוראה לעודד
הפקדות חדשות כאמור. בנוסף, יש לציין, כי בכל הקשור
קיים 190 'להפקדות שבוצעו לפני תחילתו של תיקון מס
קושי ניכר בזיהוי הכספים שלא ניתנו בשלהם הטבות מס,
וזאת בשים לב לכך שהגופים המנהלים קופות גמל לקצבה
לא היו חייבים בסימונם של הכספים האמורים. זיהוי כאמור
כרוך בשעות עבודה רבות של אנשי רשות המסים לגבי כל
צפויה להתפרסם בימים 190 'יחיד ויחיד. לאור תיקון מס
אלה הסדרה בכל הקשור לסימונם של כספים כאמור. מודל
לא חייב זיהוי של כלל הכספים 190 ההטבות שקדם לתיקון
, שהגדיל את גובה הפטור 190 'האמורים, ואולם תיקון מס
בגובה הקצבה המוכרת, מחייב זיהוי כאמור. לנוכח האמור
לעיל, ברי כי קיים קושי רב, מבחינה יישומית, בהחלת
על הפקדות שבוצעו לפני תחילתו, 190 'הוראות תיקון מס
ד ב ר י ה ס ב ר
11.6.2013 ,, ג' בתמוז התשע"ג768 - הצעות חוק הממשלה
660
על ידי העובד על חשבון מרכיב תגמולי העובד, העולים על
(ב)
השיעור המרבי להפקדה של מרכיב תגמולי העובד, כשהוא מוכפל
במשכורתו של העובד או בשכר הממוצע במשק לחודש, לפי הנמוך;
על ידי יחיד בעד עצמו, בלא תשלום מקביל מטעם מעביד,
(ג)
א או 45 והיחיד לא היה זכאי בשלהם לזיכוי או לניכוי לפי סעיפים
, כנוסחם במועד תשלומם;47
סכומים ששולמו לקופת גמל לקצבה בתקופה שמיום כ"ט בטבת
)3(
:) ואילך ומתקיים בהם אחד מאלה2014 בינואר1( התשע"ד
הם תשלומי מעביד שאינם מוטבים;
(א)
הם שולמו בידי מקבל הקצבה והוא לא היה זכאי בשלהם
(ב)
א;45 לזיכוי לפי סעיף
ב) 2( א) או2()(א23 כספים שהעביר יחיד לחשבון חדש כאמור בסעיף
)4(
;לחוק הפיקוח על קופות גמל ובלבד שהוא מקבל בשלהם קצבה
- לעניין זה
כמשמעותם לפי - ""מרכיב תגמולי המעביד" ו"מרכיב תגמולי העובד
לחוק הפיקוח על קופות גמל;21 סעיף
"השיעור המרבי להפקדה", של מרכיב תגמולי המעביד או של מרכיב
השיעור המרבי להפקדה לקופת גמל למרכיב - תגמולי העובד
תגמולי המעביד או למרכיב תגמולי העובד, לפי העניין, לפי סעיף
לחוק הפיקוח על קופות גמל, כפי שהיה במועד ההפקדה של 22
;אותו מרכיב
א;45 כהגדרתם בסעיף- ""השכר הממוצע במשק", ו"תשלומי מעביד מוטבים
תשלומי מעביד כהגדרתם בסעיף - ""תשלומי מעביד שאינם מוטבים
), שאינם תשלומי מעביד מוטבים;";3(ה3
(א), בהגדרה "תושב", בסופה יבוא "ובלבד שהציג לפקיד השומה או11 בסעיף
)7(
,א לפקודת העיריות300 למעביד אישור תושבות לצורך הטבת מס כהגדרתו בסעיף
בטופס שקבע המנהל";
וזו כמובן לא היתה כוונתו מלכתחילה. מוצע לבטא את
התיקון האמור במסגרת ההגדרה "תשלומים פטורים" ולא
להותיר הוראות שונות בנוגע לגובה הפטור. לשם המרת
הסכום האמור להון ייעשה שימוש במכפיל ההמרה שנקבע
או מכפיל אחר שיקבע 180 א לפקודה, שעומד על9 בסעיף
שר האוצר באישור ועדת העבודה הרווחה והבריאות של
הכנסת. המכפיל האמור משמש לצורך השוואה בין הון
א. באשר לכספים שהופקדו בתקופה שבין 9 לקצבה בסעיף
) עד יום כ"ח בטבת 2012 בינואר1( יום כ"ה בטבת התשע"א
) תחול ההגדרה כפי שהיתה 2013 בדצמבר31( התשע"ד
ועל כן מוצע להבהיר את האמור 190 'בנוסחה בתיקון מס
במפורש בהגדרה "תשלומים פטורים".
נקבע גם כי הפקדות לקופת 190 'במסגרת תיקון מס
גמל לקצבה שהיא קופת ביטוח שאושרה לראשונה לפני
קופת - ) (להלן1995 בינואר1( יום כ"ט בטבת התשנ"ה
ביטוח ישנה), לא ייכללו בגדר תשלומים פטורים, וזאת
לנוכח ההפניה להגדרה "קרן ותיקה" כאמור בחוק קופות
גמל. לנוכח כל האמור לעיל, מוצע לתקן את ההגדרה
קרן ותיקה בחוק האמור, כך שהיא לא תחול לגבי קופת
ביטוח ישנה, ולגבי הפקדות לקופה כאמור יחולו הוראות
תשלומים פטורים בהתאם למועדי הפקדתם כאמור, ובשים
לב לכל התיקונים האמורים ולתכליתם. תיקון זה נכון גם
לצורך השימושים שנעשו בהגדרה האמורה בחוק קופות
גמל.
)7( לפסקה
(א) 11 מוצע לתקן את ההגדרה "תושב" שבסעיף
לפקודה, שעניינו הטבות מס ביישובים, באופן שיחייב את
הנישום להציג אישור תושבות לצורך הטבת מס, כהגדרתו
א לפקודת העיריות. התיקון האמור משלים 300 בסעיף
ד ב ר י ה ס ב ר
11.6.2013 ,, ג' בתמוז התשע"ג768 - הצעות חוק הממשלה
661
- 14 בסעיף
)8(
; יימחקו- )), פסקאות משנה (ג), (ד), (ז) ו–(ח2()בסעיף קטן (ב
(א)
אחרי סעיף קטן (ג) יבוא:
(ב)
), לעניין סעיף זה יראו דיבידנד כאילו 10()א(א4 ) על אף הוראות סעיף1"(ג
הופק או נצמח מחוץ לישראל רק אם מקורו ברווחים שהופקו או נצמחו
מחוץ לישראל או בנכסים שמקורם מחוץ לישראל.";
יימחקו;- )), פסקאות משנה (ג), (ד), (ז) ו–(ח1()בסעיף קטן (ד
(ג)
";133 ), בסופו יבוא "או5(29 בסעיף
)9(
- 14 בסעיף
)8(
; יימחקו- )), פסקאות משנה (ג), (ד), (ז) ו–(ח2()בסעיף קטן (ב
(א)
אחרי סעיף קטן (ג) יבוא:
(ב)
), לעניין סעיף זה יראו דיבידנד כאילו 10()א(א4 ) על אף הוראות סעיף1"(ג
הופק או נצמח מחוץ לישראל רק אם מקורו ברווחים שהופקו או נצמחו
מחוץ לישראל או בנכסים שמקורם מחוץ לישראל.";
יימחקו;- )), פסקאות משנה (ג), (ד), (ז) ו–(ח1()בסעיף קטן (ד
(ג)
";133 ), בסופו יבוא "או5(29 בסעיף
)9(
א לפקודת העיריות, כך300 את התיקון המוצע לסעיף
שלא יינתן אישור כאמור לתושב שלא שילם את חובות
הארנונה שלו.
)8( לפסקה
לפסקת משנה (א)
לפקודה עוסק בהטבות מס שניתנות לעולים 14 סעיף
חדשים או לתושבים חוזרים. הסעיף קובע פטור ממס
בישראל, למשך תקופה של עשר שנים מהמועד שהיו
לתושבי ישראל, על הכנסות שנצמחו או הופקו מחוץ
) מאפשר לדחות בשנה את המועד 1()(ב14 לישראל. סעיף
שבו ייחשבו העולה החדש או התושב החוזר לתושבי
ישראל, אם הם ביקשו זאת והודיעו על כך לפקיד השומה.
) וקובע 1()(ב14 ) מסייג את האמור בסעיף2()(ב14 סעיף
כי אם בתום אותה שנה בחר היחיד להיחשב לתושב
ישראל, תבוא שנת ההסתגלות במניין התקופה לצורך
מתן הטבות לפי הסעיף. הואיל ומוצע לבטל את סעיפים
)(ב) לפקודה, שעניינם פטור מדיווח ליחיד 1(135–ב ו134
)49(–) ו48(40 עולה חדש ולתושב חוזר ותיק, כאמור בסעיף
לחוק המוצע, מוצע לבטל גם את סעיפים קטנים (ז) ו–(ח)
), המתייחסים לסעיפים אלה.2()(ב14 של סעיף
בנוסף, מוצע לערוך באותו סעיף התאמות לאור
ב לפקודה, כנוסחם 75–) ו5(5 התיקון המוצע של סעיפים
) לחוק המוצע, ולבטל את פסקאות 22(–) ו21(40 בסעיף
).21(40 (ג) ו–(ד) שבו, כמפורט להלן בדברי ההסבר לסעיף
וזה נוסחן של פסקאות משנה (ג), (ד), (ז) ו–(ח) בסעיף
) שמוצע לבטלן:2()(ב14
... )2()(ב14"
) להגדרה2( (ג) התקופה האמורה בפסקה
"חברת משלח יד זרה", ובהגדרה "הכנסה של
)(ה);5(5 בעלי המניות תושבי ישראל", שבסעיף
(ד) התקופה האמורה בהגדרה "תושב ישראל"
);15()ב(א75 שבסעיף
ב;134 (ז) התקופה האמורה בסעיף
)(ב)."1(135 (ח) התקופה האמורה בסעיף
לפסקת משנה (ב)
) לפקודה קובע כי לגבי דיבידנד, המקום 10()א(א4 סעיף
שבו נצמחה או הופקה ההכנסה, הוא מקום מושבו של חבר
בני האדם משלם הדיבידנד. הסעיף אינו מבחין, לעניין
קביעת מקום הפקת ההכנסה, בין דיבידנד שחולק מתוך
רווחים שהופקו מפעילות בישראל לבין דיבידנד שחולק
מרווחים שהופקו מחוץ לישראל. לאור האמור, הכנסה
מדיבידנד ששילמה חברה תושבת חוץ ליחיד שהיה
לתושב ישראל לראשונה או תושב חוזר ותיק, מחברה
זרה, פטורה ממס במשך עשר שנים מיום הגעתו לישראל,
ובמשך חמש שנים לתושב חוזר, בין אם מקור ההכנסה
ברווחים שהופקו מחוץ לישראל ובין אם מקורה ברווחים
שהופקו בישראל, או שההכנסה נצמחה מחוץ לישראל
ומקורה בנכסים מחוץ לישראל.
על כן, מוצע לקבוע כי הכנסה מדיבידנד תהיה פטורה
ממס רק אם הופקה או נצמחה מחוץ לישראל ומקורה גם
הוא מחוץ לישראל.
לפסקת משנה (ג)
(ד) לפקודה מסמיך את שר האוצר להאריך, 14 סעיף
בתקנות, את תקופת ההטבות הניתנת לעולים ולתושבים
חוזרים ותיקים, כמפורט בסעיף האמור. כאמור לעיל בדברי
ב 134 ההסבר לפסקת משנה (א), לאור ביטולם של סעיפים
)(ב) לפקודה, שעניינם פטור מדיווח ליחיד עולה 1(135–ו
חדש ולתושב חוזר ותיק, ולאור התיקון המוצע של סעיפים
ב לפקודה, שעניינם בחברה נשלטת זרה ובחברת 75–) ו5(5
)משלח יד זרה, מוצע למחוק את פסקאות משנה (ג), (ד), (ז
), המתייחסות לסעיפים אלה.1()(ד14 ו–(ח) שבסעיף
)9( לפסקה
לפקודה קובע כי הפסד הון שהיה לאדם 29 סעיף
מחוץ לישראל יותר בקיזוז בתנאים הקבועים באותו סעיף.
) לסעיף האמור, הפסד מחוץ לישראל יותר 5( לפי פסקה
בקיזוז רק אם הוגש לפקיד שומה דוח לשנת המס שבה
לפקודה, שקובעים 132– ו131 נוצר ההפסד, כאמור בסעיפים
(ב) 92 את החובה להגיש דוח ואת המועד להגשתו. סעיף
לפקודה מאפשר לקזז את הפסד ההון בשנים הבאות,
לפקודה.132– ו131 ובלבד שהוגש דוח לפי סעיפים
ד ב ר י ה ס ב ר
11.6.2013 ,, ג' בתמוז התשע"ג768 - הצעות חוק הממשלה
662
:), במקום פסקת משנה (ב) יבוא14(32 ) בסעיף10(
"(ב) על אף הוראות פסקת משנה (א), יותרו ניכויים בשל הוצאות המעביד
א;"; 45 בעבור עובדו בעד תשלום לרכישת כיסוי ביטוחי, כהגדרתו בסעיף
בטלים;- ה40 ג עד40 ) סעיפים11(
:א יבוא45 ) במקום סעיף12(
"זיכוי בעד
חיסכון פנסיוני
א.45
: מהנמוך מבין סכומים אלה35%–יחיד יזוכה ממס ב
(א)
סך הסכומים ששילם היחיד או בן זוגו, בשנת מס,
)1(
,לקופת גמל לקצבה, והתשלומים ששילם, בשנת מס
לרכישת כיסוי ביטוחי.
מההכנסה המזכה, בתוספת 15%–סכום השווה ל
)2(
), בניכוי תשלומי1(2 מהכנסתו החייבת לפי סעיף5%
מעביד מוטבים, ובניכוי סך שווי ההפקדות בהסדר
פנסיה תקציבית באותה שנת מס.
לעניין סעיף קטן (א), לא יובאו בחשבון תשלומים לרכישת
(ב)
מההכנסה המזכה.5% כיסוי ביטוחי בסכום העולה על
- בסעיף זה
(ג)
), וקצבאות 2( ) או1(2 הכנסה חייבת לפי סעיף- ""הכנסה מזכה
) להגדרה "הכנסה מיגיעה 4(–א) ו3( כאמור בפסקאות
, והכול עד לסכום התקרה השנתית; 1 אישית" שבסעיף
סכום השווה לעשרים פעמים - ""סכום התקרה השנתית
השכר הממוצע במשק לחודש;
השכר הממוצע כפי שהוא מחושב - ""שכר ממוצע במשק
(ב) לחוק הביטוח 2 לצורך גמלאות ודמי ביטוח לפי סעיף
, כפי שמפרסם 491995-הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה
המוסד לביטוח לאומי;
- "שווי הפקדה בהסדר פנסיה תקציבית", בחודש מסוים
מרכיבי המשכורת המשולמים 6%–סכום השווה ל
ליחיד, שהיו מובאים בחשבון לצורך חישוב הקצבה
ו), אילו 6(9 בהסדר פנסיה תקציבית כהגדרתו בסעיף
אותו יחיד היה פורש לקצבה באותו חודש;
הואיל ובמקרים רבים ניתנת ארכה להגשת הדוח,
מוצע להתיר קיזוז כאמור אם הוגש דוח שהמועד להגשתו
לפקודה.133 נדחה בידי פקיד שומה בהתאם לסעיף
)5()(ב42 ) ולסעיף11( לפסקה
ג לפקודה קובע הטבות מס ליחיד שסיים 40 סעיף
תואר אקדמי ראשון ושני או לחלופין לבוגרי מסלול ישיר
לתואר שלישי, בדמות נקודת זיכוי אחת במס בגין שנות
הלימוד לתואר הראשון או מחצית נקודת הזיכוי במס בגין
ד לפקודה תינתן 40 שנות הלימוד לתואר השני. לפי סעיף
הטבת מס ליחיד שסיים לימודי מקצוע בדמות מחצית
ה לפקודה קובע כי לא יהיה כפל 40 נקודת זיכוי במס. סעיף
ד.40–ג ו40 בהטבות המס האמורות בסעיפים
ההטבה האמורה ניתנת לבעלי השכלה גבוהה או
לבעלי מקצוע אשר נמנים עם שכבת מקבלי שכר גבוה
יחסית, והיא ניתנת לכולם באותו אופן, בלי להתייחס
לנתונים נוספים. ההטבה אינה מייצרת תמריץ חיובי
.210 'ס"ח התשנ"ה, עמ
49
ד ב ר י ה ס ב ר
11.6.2013 ,, ג' בתמוז התשע"ג768 - הצעות חוק הממשלה
663
תשלומי מעביד, כהגדרתם בסעיף- ""תשלומי מעביד מוטבים
), אשר לפי הסעיף האמור יראו אותם כהכנסה של 3(ה3
;העובד במועד שקיבל אותם
סכומים בעד רכישת כיסוי - ""תשלום לרכישת כיסוי ביטוחי
ביטוחי לסיכוני נכות או לסיכוני מוות, שבו יבוטח
היחיד בקופת גמל או במבטח כהגדרתו בחוק הפיקוח
על הביטוח, ובלבד שהתקיימו בביטוח כאמור התנאים
) לחוק הפיקוח על קופות גמל.";6()(ד16 לפי סעיף
תשלומי מעביד, כהגדרתם בסעיף- ""תשלומי מעביד מוטבים
), אשר לפי הסעיף האמור יראו אותם כהכנסה של 3(ה3
;העובד במועד שקיבל אותם
סכומים בעד רכישת כיסוי - ""תשלום לרכישת כיסוי ביטוחי
ביטוחי לסיכוני נכות או לסיכוני מוות, שבו יבוטח
היחיד בקופת גמל או במבטח כהגדרתו בחוק הפיקוח
על הביטוח, ובלבד שהתקיימו בביטוח כאמור התנאים
) לחוק הפיקוח על קופות גמל.";6()(ד16 לפי סעיף
לרכישת השכלה אקדמית או לימודי מקצוע, שכן היא
מוענקת ליחיד בתום הלימודים, אינה משפיעה על מצבו
הכלכלי בזמן הלימודים, ואינה תורמת למשק ברמה
ה 40 ג עד40 הכלכלית. לפיכך, מוצע לבטל את סעיפים
לפקודה, שזה נוסחם:
ג. (א) בחישוב המס של יחיד תושב ישראל (בסעיף 40"
יחיד) תובא בחשבון נקודת זיכוי אחת אם- זה
הוא זכאי לקבל תואר אקדמי ראשון ומחצית נקודת
זיכוי אם הוא זכאי לקבל תואר אקדמי שני, ממוסד
להשכלה גבוהה.
נקודת זיכוי אחת או מחצית נקודת זיכוי כאמור
(ב)
בסעיף זה, לפי הענין, תובא בחשבון במספר שנות
מס שהן כמספר שנות לימודיו האקדמיות, ובלבד
שתובא בחשבון בלא יותר משלוש שנות מס בעבור
לימודי תואר אקדמי ראשון ובלא יותר משתי שנות
מס בעבור לימודי תואר אקדמי שני.
נקודת זיכוי אחת כאמור בסעיף זה בעבור
(ג)
לימודי תואר אקדמי ראשון תובא בחשבון החל
בשנת המס שלאחר שנת המס שבה הסתיימו
לימודיו לתואר אקדמי ראשון, ומחצית נקודת זיכוי
- כאמור בסעיף זה בעבור לימודי תואר אקדמי שני
החל בשנת המס שלאחר שנת המס שבה הסתיימו
לימודיו לתואר אקדמי שני.
) על אף האמור בסעיף קטן (ג), יחיד שזכאי לקבל 1(ג
תואר אקדמי ראשון או שני בתחום עיסוק שנדרשת
בו התמחות והשלמתו היא תנאי להתמחות, זכאי
לבחור אם נקודות זיכוי כאמור בסעיף קטן (א)
יובאו בחשבון החל בשנת המס שלאחר שנת המס
שבה הסתיימו לימודיו לתואר האקדמי האמור
או החל בשנת המס שלאחר שנת המס שבה סיים
את התמחותו, ובלבד שתקופת ההתמחות תחל לא
יאוחר משנת המס שלאחר שנת המס שבה הסתיימו
לימודיו לתואר האקדמי האמור.
- )על אף האמור בסעיפים קטנים (א) עד (ג
(ד)
) היה היחיד זכאי לקבל תואר אקדמי 1(
שלישי ברפואה או ברפואת שיניים תובא
בחשבון נקודת זיכוי אחת, בשלוש שנות מס,
ומחצית נקודת זיכוי, בשתי שנות מס, החל
בשנת המס שלאחר שנת המס שבה הסתיימו
לימודיו לתואר האקדמי השלישי;
) למד היחיד במסלול לימודים ישיר 2(
לתואר אקדמי שלישי תובא בחשבון נקודת
זיכוי אחת בעבור לימודי תואר ראשון, החל
בשנת המס שלאחר שנת המס שבה הסתיימו
לימודיו לתואר הראשון, ובמספר שנות מס
כאמור בסעיף קטן (ב) לענין לימודי תואר
אקדמי ראשון; כמו כן, תובא בחשבון מחצית
נקודת זיכוי, למשך שתי שנות מס, החל בשנת
המס שלאחר שנת המס שבה הסתיימו לימודיו
לתואר אקדמי שלישי.
(ה) נקודת זיכוי אחת או מחצית נקודת זיכוי כאמור
בסעיף זה, לפי הענין, תובא בחשבון בעבור לימודים
לתואר אקדמי ראשון אחד או לתואר אקדמי שני
אחד, בלבד, ולאחר שהיחיד המציא לפקיד השומה
אישור על סיום לימודיו וזכאותו לתואר כאמור.
- בסעיף זה
(ו)
חוק המועצה להשכלה גבוהה, - ""חוק המועצה
; 1958-התשי"ח
כמשמעותו בחוק - ""מוסד להשכלה גבוהה
המועצה;
תואר מוכר כמשמעותו לפי חוק - ""תואר אקדמי
המועצה.
ד. (א) בחישוב המס של יחיד תושב ישראל תובא 40
בחשבון מחצית נקודת זיכוי אם סיים לימודי מקצוע
והיה זכאי לתעודת מקצוע, ובלבד שהמציא לפקיד
השומה אישור על סיום לימודיו וזכאותו לתעודת
מקצוע כאמור.
מחצית נקודת זיכוי כאמור בסעיף זה תובא
(ב)
בחשבון במספר שנות מס כמספר שנות לימודי
המקצוע, ובלבד שתובא בחשבון בלא יותר משלוש
שנות מס.
מחצית נקודת זיכוי כאמור בסעיף זה תובא
(ג)
בחשבון החל בשנת המס שלאחר שנת המס שבה
הסתיימו לימודיו.
- בסעיף זה
(ד)
לימודים לרכישת מקצוע מסוים, - ""לימודי מקצוע
שעות 1,700–בהיקף שעות לימוד הזהה ל
לימוד הנהוגות במוסד להשכלה גבוהה,
ג, לפחות;40 כהגדרתו בסעיף
ד ב ר י ה ס ב ר
11.6.2013 ,, ג' בתמוז התשע"ג768 - הצעות חוק הממשלה
664
; בטל- 47 ) סעיף13(
;"א45–א) ו5(17" " יבוא47–א ו45 ,)א5(17" ג(א), במקום47 ) בסעיף14(
א", והסיפה החל במילים "ואולם לעניין46" " יבוא47–א ו46" (א), במקום57 ) בסעיף15(
; תימחק- "התרת ניכויים
- א64 ) בסעיף16(
- )בסעיף קטן (א
(א)
ברישה, במקום "הכנסתה החייבת של חברה" יבוא "הכנסה חייבת,
)1(
) הכנסה חייבת- לרבות שבח כמשמעותו בחוק מיסוי מקרקעין (בסעיף זה
והפסדים, של חברה תושבת ישראל שהתאגדה בישראל", במקום "והפסדיה
ייחשבו" יבוא "ייחשבו", במקום "לא יאוחר מחודש לפני תחילתה של שנת
מס פלונית, או תוך שלושה חודשים לאחר התאגדותה, הכל לפי העניין"
יבוא "בתוך שלושה חודשים לאחר התאגדותה" ובמקום "ואשר הסכמתו"
יבוא "ובלבד שהוא תושב ישראל והסכמתו";
תקופת ההטבה)" יבוא "וכן - ), אחרי "(להלן בסעיף זה1( בפסקה
)2(
)" ובסופה3רווחים שמקורם בדיבידנד החייב במס לפי סעיף קטן (א
רווחים שחולקו - "יבוא "לעניין זה, "רווחים שחולקו מהכנסות החברה
מהכנסתה החייבת של החברה בתוספת ההכנסה הפטורה ממס, ובהפחתת
המס החל על הנישום בשל ההכנסה החייבת כאמור, אם שולם על ידי
החברה והיא לא חייבה את הנישום בהתאם";
תעודה הניתנת בסיום לימודי - ""תעודת מקצוע
מקצוע, המוכרת על ידי משרד ממשלתי.
ג 40 ה. יחיד שמתקיימים בו התנאים הקבועים בסעיף40
ד, יהיה זכאי לבחור אם יובאו בחשבון40 ובסעיף
בחישוב המס שלו נקודת זיכוי אחת או מחצית
ג או מחצית 40 נקודת זיכוי, לפי הענין, לפי סעיף
ד."40 נקודת זיכוי לפי סעיף
מוצע לקבוע כי ביטולם של הסעיפים האמורים יחול
).2014 בינואר1( מיום כ"ט בטבת התשע"ד
(ה)42 ) ולסעיף16( לפסקה
מוצע לבצע תיקונים במודל המיסוי של חברה
א לפקודה, וזאת כדי למלא 64 משפחתית, המוגדרת בסעיף
לקונות הקיימות היום בחקיקה, לסגור פרצות ולמנוע
תכנוני מס שהמדינה מפסידה בשלהם סכומי כסף ניכרים.
לעתים לקונות ופרצות אלה נסגרות בהכרעה שיפוטית
פקיד שומה למפעלים גדולים 6742/97 (ראו למשל ע"א
, 1–) ה2002 (יוני3/גוד מיכל בע"מ ואח' מיסים טז-נ' בי
ליאור שקלרש ואח' נ' פקיד שומה רמלה, 3319/04 ע"א
1184/05 , ע"מ1183/05 , ע"מ2–) ה2006 (אוגוסט4/מיסים כ
דוד קליימן ואח' נ' פקיד שומה פתח תקווה, 1185/05 ו–ע"מ
), אך לעתים לשון החוק 29-) ה2010 (אוקטובר5/מיסים כד
מאפשרת את אותם תכנוני מס לא נאותים ולא צודקים.
תכנוני מס רבים מתבצעים בתפר ובמעבר בין חברה
משפחתית לחברה רגילה ולהיפך, ולכן מוצע בהצעת חוק
זו לטפל במעברים אלה.
כמו כן מוצע לקבוע הוראות מעבר לעניין חברות
(ה).42 משפחתיות, כמפורט להלן בדברי ההסבר לסעיף
)2(–) ו1()לפסקת משנה (א
א לפקודה ולקבוע כי חברה 64 מוצע לתקן את סעיף
תושבת ישראל שהתאגדה בישראל החל ביום כ"ה באב
), תוכל לבחור בתוך שלושה 2013 באוגוסט1( התשע"ג
חודשים ממועד התאגדותה, אם ברצונה להיות חברה
משפחתית לצורכי מס. עוד מוצע לקבוע כי הנישום
המייצג בחברה יידרש להיות תושב ישראל. היה וחברה
בחרה שלא להיות חברה משפחתית, היא לא תוכל להפוך
לחברה משפחתית בשלב מאוחר יותר.
) קובע מהם הרווחים שחולקו 1()בנוסף, סעיף קטן (א
מהכנסות החברה שיראו אותם כאילו לא חולקו. מוצע
להגדיר רווחים אלה כרווחים שחולקו מההכנסה החייבת
של החברה בתוספת ההכנסה הפטורה ממס ובהפחתת
המס החל על הנישום המייצג, אם שולם על ידי החברה
המשפחתית והיא לא חייבה אותו בהתאם. כמו כן מוצע
לקבוע כי יראו כרווח שלא חולק גם דיבידנד החייב במס
) המוצע, כמפורט בדברי ההסבר לסעיף זה.3לפי סעיף קטן (א
ד ב ר י ה ס ב ר
11.6.2013 ,, ג' בתמוז התשע"ג768 - הצעות חוק הממשלה
665
; תימחק- )2( פסקה
)3(
;"א45" " יבוא47" ), במקום3( בפסקה
)4(
:) יבוא7( במקום פסקה
)5(
:) במכירת מניה של חברה משפחתית, יחולו הוראות אלה7("
, יופחת מהתמורה לגבי מוכר המניה88 לעניין סעיף
(א)
ומהמחיר המקורי לגבי הרוכש, סכום השווה לחלק מסכום
הרווחים שהצטברו בחברה בשנות ההטבה ולא חולקו, שיחסו
לכלל הרווחים שלא חולקו הוא כיחס חלקה של המניה בזכויות
- לרווחי החברה המשפחתית לכלל הזכויות לרווחיה; לעניין זה
רווחים שמקורם בהכנסה החייבת, בתוספת - ""רווחים
ההכנסה הפטורה ממס ובהפחתת המס החל על בעל
המניה בשל ההכנסה, אם שולם על ידי החברה והיא
לא חייבה אותו בהתאם, והכול לרבות רווחים שמקורם
);3בדיבידנד שחויב במס לפי סעיף קטן (א
לרבות מי שרכש מניות מהחברה המשפחתית;- ""רוכש
ב לא יחולו בשל שנות ההטבה;94 הוראות סעיף
(ב)
לעניין חישוב רווח ההון, ייווסף לתמורה של מוכר המניה
(ג)
סכום בגובה ההפסדים שיוחסו לו בתקופת ההטבה; לעניין זה,
סכום השווה להכנסה החייבת שיוחסה למוכר - ""הפסדים
המניה בניכוי הפסדים שיוחסו לו ובלבד שהוא סכום שלילי;
(א) או (ג) או 14 ,)5(9 זכאי הנישום להטבות לפי הוראות סעיפים
)8(
(ב), ולעניין נישום שאינו תושב ישראל החבר בחברה משפחתית97
להקלות- )2013 באוגוסט1( שהתאגדה לפני יום כ"ה באב התשע"ג
ממס או לפטורים הניתנים לפי פקודה זו לתושב חוץ בשל היותו תושב
חוץ, יינתנו ההטבות רק לפי חלקו היחסי של הנישום ברווחי החברה.";
; תימחק- )2( פסקה
)3(
;"א45" " יבוא47" ), במקום3( בפסקה
)4(
:) יבוא7( במקום פסקה
)5(
:) במכירת מניה של חברה משפחתית, יחולו הוראות אלה7("
, יופחת מהתמורה לגבי מוכר המניה88 לעניין סעיף
(א)
ומהמחיר המקורי לגבי הרוכש, סכום השווה לחלק מסכום
הרווחים שהצטברו בחברה בשנות ההטבה ולא חולקו, שיחסו
לכלל הרווחים שלא חולקו הוא כיחס חלקה של המניה בזכויות
- לרווחי החברה המשפחתית לכלל הזכויות לרווחיה; לעניין זה
רווחים שמקורם בהכנסה החייבת, בתוספת - ""רווחים
ההכנסה הפטורה ממס ובהפחתת המס החל על בעל
המניה בשל ההכנסה, אם שולם על ידי החברה והיא
לא חייבה אותו בהתאם, והכול לרבות רווחים שמקורם
);3בדיבידנד שחויב במס לפי סעיף קטן (א
לרבות מי שרכש מניות מהחברה המשפחתית;- ""רוכש
ב לא יחולו בשל שנות ההטבה;94 הוראות סעיף
(ב)
לעניין חישוב רווח ההון, ייווסף לתמורה של מוכר המניה
(ג)
סכום בגובה ההפסדים שיוחסו לו בתקופת ההטבה; לעניין זה,
סכום השווה להכנסה החייבת שיוחסה למוכר - ""הפסדים
המניה בניכוי הפסדים שיוחסו לו ובלבד שהוא סכום שלילי;
(א) או (ג) או 14 ,)5(9 זכאי הנישום להטבות לפי הוראות סעיפים
)8(
(ב), ולעניין נישום שאינו תושב ישראל החבר בחברה משפחתית97
להקלות- )2013 באוגוסט1( שהתאגדה לפני יום כ"ה באב התשע"ג
ממס או לפטורים הניתנים לפי פקודה זו לתושב חוץ בשל היותו תושב
חוץ, יינתנו ההטבות רק לפי חלקו היחסי של הנישום ברווחי החברה.";
)3()לפסקת משנה (א
לאור ביטולו של מס המעסיקים מוצע למחוק את
א(א), שנוסחה מובא להלן:64 ) של סעיף2( פסקה
) שילמה החברה משכורות או שכר עבודה לחבריה, 2("
לא תחול עליה לגביהם חובת תשלום מס מעסיקים ומילווה
חסכון המוטל על מעסיקים;".
)5()לפסקת משנה (א
) של סעיף קטן (א) עוסקת במכירת מניה של 7( פסקה
חברה משפחתית וקובעת כי מתמורת המכירה יופחת סכום
השווה לחלק מסכום הרווחים שהצטברו בחברה בתקופת
ההטבה והיא לא חילקה אותם, זאת, כדי שלא ליצור כפל
מס בעת מכירת המניה בשל אותם רווחים שכבר שולם
) האמורה ולהגדיר 7( בשלהם מס. מוצע להחליף את פסקה
מהם הרווחים שיופחתו מהתמורה, כרווחים שמקורם
בהכנסה החייבת של החברה בתוספת ההכנסה הפטורה
ממס ובהפחתת המס החל על בעל המניות בשל ההכנסה,
אם שולם על ידי החברה המשפחתית והיא לא חייבה
אותו בהתאם, ולרבות רווחים שמקורם בדיבידנד שחויב
).3במס לפי סעיף קטן (א
) שמוצע להחליפה:7( וזה נוסחה של פסקה
) במכירת מניה של חברה משפחתית יופחת 7("
, הן לגבי המוכר והן לגבי הקונה88 מהתמורה, לענין סעיף
סכום השווה לחלק מסכום הרווחים שהצטברו בחברה
בתקופת ההטבה והיא לא חילקה אותם, כחלקה של המניה
בזכויות רווחי החברה; סכומים שהופחתו כאמור, לא יראו
ב."94 אותם כרווחים הראויים לחלוקה לענין סעיף
כמו כן מוצע להגדיר "רוכש", לרבות מי שרכש מניות
מהחברה המשפחתית. בנוסף, מוצע לקבוע כי בעת מכירת
מניות החברה המשפחתית ייווסף לתמורת מכירת המניות
על ידי בעל מניות, סכום עודף ההפסדים על הרווחים
שיוחסו לנישום המייצג, בהתאם לחלקו של בעל המניות
המוכר, כדי שלא לתת כפל הטבה בשל הפסדים אלה.
), 8( א(א) האמור את פסקה64 עוד מוצע להוסיף לסעיף
שלפיה הטבות מס הניתנות באופן אישי, לפי הוראות סעיף
ד ב ר י ה ס ב ר
11.6.2013 ,, ג' בתמוז התשע"ג768 - הצעות חוק הממשלה
666
" לאותה שנה131 ), במקום "יחד עם הגשת הדוח על פי סעיף1בסעיף קטן (א
(ב)
ימים מיום שחדל להתקיים התנאי האמור" ובסופו יבוא "מתחילת 60 יבוא "בתוך
שנת המס שבה חדל להתקיים בנישום התנאי האמור";
) יבוא:1אחרי סעיף קטן (א
(ג)
) אם בתוך שנת המס חדל להתקיים בחברה תנאי כאמור בסעיף 2"(א
קטן (א), תחדל החברה להיות חברה משפחתית זכאית מתחילת שנת המס
שבה חדל להתקיים בה התנאי האמור.
) דיבידנד שהתקבל בשנת המס שבה חדלה חברה להיות חברה 3(א
), יהיה חייב 2) או (א1משפחתית זכאית לפי הוראות סעיפים קטנים (א
(ב).";126 ), ולא יחולו הוראות סעיף3(ב125 במס בהתאם להוראות סעיף
- )בסעיף קטן (ב
(ד)
" יבוא "לא 131 ), במקום "עד למועד להגשת הדוח על פי סעיף1( בפסקה
)1(
יאוחר מחודש לפני תחילת שנת מס פלונית", המילים "לשנת המס שאליה
יימחקו, ובמקום הסיפה החל במילים "ותהא חייבת לשלם" - "מתייחס הדו"ח
יבוא "מתחילת שנת המס שלאחר שנת המס שבה הודיעה כאמור";
(ב) או פטור ממס או הקלות לתושב 97 (א) או (ג) או14 ,)5(9
חוץ, יינתנו רק אם מקבל ההטבה הוא הנישום המייצג של
החברה המשפחתית ורק כפי חלקו בזכויות לרווחי החברה,
זאת כדי למנוע מצב שבו מוקמת חברה משפחתית אך ורק
במטרה לנצל את הטבות המס האישיות בשל כלל הכנסת
בני המשפחה שאינם זכאים להטבות.
לפסקת משנה (ב)
) קובע היום כי אם בתוך שנת המס 1סעיף קטן (א
חדל להתקיים בנישום תנאי כאמור בסעיף קטן (א), יהא
הנישום חבר אחר עליו הודיעה החברה יחד עם הגשת
לאותה שנה. אם לא הודיעה 131 הדו"ח השנתי לפי סעיף
החברה, היא תחדל להיות חברה משפחתית זכאית. הואיל
ומדובר בתקופה ארוכה בין שנת המס לבין מועד הגשת
הדוח לאותה שנה בה החברה לא מודיעה על הנישום
המייצג המחליף, מוצע לקבוע, כי החברה תידרש להודיע
ימים מיום שהנישום הקיים 60 על נישום מייצג אחר בתוך
חדל לקיים את התנאי. כן מוצע לקבוע כי אם לא הודיעה
החברה כאמור, היא תחדל להיות חברה משפחתית זכאית
החל מתחילת שנת המס שבה חדל להתקיים בנישום
התנאי האמור.
לפסקת משנה (ג)
), 2א לפקודה את סעיף קטן (א64 מוצע להוסיף לסעיף
ולקבוע כי חברה שחדלה להיות חברה משפחתית, לאחר
שהפסיקה לעמוד בתנאים לחברה כאמור בסעיף קטן (א)
(לדוגמה, בשל הקצאה או מכירה של מניות למי שאינו
נחשב לבן משפחה), תחדל להיות חברה משפחתית זכאית
מתחילת שנת המס שבה חדל להתקיים בה התנאי האמור.
א האמור את סעיף קטן 64 כמו כן מוצע להוסיף לסעיף
), הקובע כי דיבידנד שהתקבל באותה שנת מס שבה 3(א
חדלה החברה להיות חברה משפחתית זכאית לפי הוראות
), יהיה חייב במס כאילו החברה 2) או (א1סעיפים קטנים (א
) 3(ב125 נשארה במעמד של חברה משפחתית, קרי לפי סעיף
(ב) לפקודה.126 לפקודה, ולא יחולו הוראות סעיף
לפסקת משנה (ד)
) לפקודה קובע כי חברה משפחתית 1()א(ב64 סעיף
זכאית רשאית להודיע לפקיד השומה עד למועד הגשת
לפקודה, כי היא חוזרת שבה מבקשתה 131 הדוח לפי סעיף
להיחשב כחברה משפחתית זכאית לשנת המס שאליה
מתייחס הדוח. הואיל ומדובר בתקופה ארוכה שבה ניתנת
לחברה אפשרות להודיע באופן רטרואקטיבי כי היא חדלה
להיות חברה משפחתית זכאית ובכך מתאפשר לחברה
מרחב תמרון רב המייצר תכנוני מס, מוצע כי החברה תודיע
לפקיד השומה לא יאוחר מחודש לפני תחילת שנת המס
כי היא מבקשת לחדול מלהיות חברה משפחתית זכאית,
ומשהודיעה כאמור תחדל להיות חברה משפחתית זכאית
החל בשנת המס שלאחר שנת המס שבה ניתנה ההודעה.
כמו כן מוצע לקבוע כי חברה משפחתית שחדלה
להיות חברה משפחתית זכאית, בין אם בשל אי–התקיימות
תנאים כאמור בסעיף קטן (א) ובין אם בשל בחירתה, לא
תוכל עוד להיחשב לחברה משפחתית בעתיד.
ד ב ר י ה ס ב ר
11.6.2013 ,, ג' בתמוז התשע"ג768 - הצעות חוק הממשלה
667
. תימחק- "), הסיפה החל במילה "לפני2( בפסקה
)2(
:אחרי סעיף קטן (ג) יבוא
(ה)
ב(א), לא יחולו על 104–א(א) ו104 , למעט סעיפים2'"(ד) הוראות חלק ה
חברה משפחתית.";
בטל;- ') סימן ה' לפרק שני בחלק ד17(
. תימחק- "), הסיפה החל במילה "לפני2( בפסקה
)2(
:אחרי סעיף קטן (ג) יבוא
(ה)
ב(א), לא יחולו על 104–א(א) ו104 , למעט סעיפים2'"(ד) הוראות חלק ה
חברה משפחתית.";
בטל;- ') סימן ה' לפרק שני בחלק ד17(
)לפסקת משנה (ה
2'כדי למנוע תכנוני מס, מוצע לקבוע כי הוראות חלק ה
א(א) 104 לפקודה לא יחולו על חברה משפחתית, למעט סעיף
לפקודה, העוסק בהעברת מלוא הזכויות בנכס לחברה וסעיף
ב(א) לפקודה, העוסק בשותפים המעבירים את מלוא 104
.זכויותיהם בנכס לחברה שהוקמה במיוחד לצורך כך
)17( לפסקה
מוצע לבטל את ההסדר בדבר חברה שקופה הקבוע
. 2003 לפקודה, וטרם נכנס לתוקף משנת1א64 בסעיף
המנגנון האמור נקבע במסגרת הרפורמה במס הכנסה
שבאה לידי ביטוי בחוק לתיקון פקודת מס הכנסה (מס'
, ואמור היה להחליף את מנגנון החברה 2002-), התשס"ב132
המשפחתית. בגלל שעד היום לא נחקקו תקנות מכוח סעיף
האמור, ונוכח הקשיים התפעוליים הנוגעים ליישום 1א64
מודל החברה השקופה וכן החשש שמנגנון החברה השקופה
עלול לגרום לאבדן מס משמעותי, ההוראות לעניין חברה
שקופה לא נכנסו לתוקף עד היום וכעת מוצע לבטלן.
וזה נוסחו של סימן ה' לפרק שני בחלק ד' שמוצע
לבטלו:
"סימן ה': חברה שקופה
- . (א) בסעיף זה1א64
; חבר בחברה שקופה- ""בעל מניות
לרבות שבח כמשמעותו בחוק מיסוי - ""הכנסה חייבת
מקרקעין;
חברה תושבת ישראל שהתקיימו בה - ""חברה שקופה
כל אלה:
) היא אינה חברה ציבורית כהגדרתה בסעיף 1(
לחוק החברות, ולא ניתן לפי תקנונה לשנות את1
;סיווגה לחברה ציבורית
, או על 50 ) מספר בעלי מניותיה אינו עולה על2(
מספר גבוה יותר אם אישר זאת המנהל, בתנאים
שקבע, ולענין זה יראו בני זוג וילדיהם, יורשים של
בעל מניות, או רוכשים מבעל מניות במכירה שלא
מרצון, כבעל מניות אחד;
) כל בעלי מניותיה הם יחידים תושבי ישראל;3(
) מניותיה הן מאותו סוג, למעט מניות המקנות4(
זכויות הצבעה, ואין לבעלי המניות אפשרות לשנות
את הזכויות המוקנות מכוח המניות, למעט שינוי
בזכויות ההצבעה;
) הזכות לרווחי החברה מוקנית מכוח המניות 5(
;בלבד
) זכותו של בעל מניות לרווחים זהה לזכותו 6(
;לנכסי החברה בעת פירוקה
) החברה אינה מוסד כספי, כהגדרתו בחוק מס 7(
;ערך מוסף
) החברה ביקשה להיחשב כחברה שקופה, 8(
בהודעה שעליה חתמו כל בעלי מניותיה, שנמסרה
ימים מיום התאגדותה;60 לפקיד השומה בתוך
שנות המס שבהן היתה החברה חברה - ""שנות ההטבה
שקופה.
(ב) לצורך חישוב המס, שיעור המס וקיזוז ההפסדים וכן לענין
פטורים ממס, תיחשב הכנסתה החייבת של חברה שקופה,
לרבות הכנסתה מדיבידנד והפסדיה, כהכנסתם או כהפסדיהם
של בעלי מניותיה, בהתאם לחלקיהם בזכויות לרווחים בחברה,
ויחולו הוראות אלה:
) רווחים שחולקו מהכנסתה החייבת של החברה 1(
;השקופה, לא יראו אותם כהכנסה
ההכנסה החייבת, - ") לענין זה, "רווחים שחולקו2(
בתוספת ההכנסה הפטורה ממס ובהפחתת המס החל
על בעל המניה בשל ההכנסה, אם שולם על ידי
החברה והיא לא חייבה אותו בהתאם;
) (א) הפסדיה של החברה השקופה בשנת המס 3(
אשר יוחסו לבעל מניות יקוזזו תחילה כנגד
הכנסותיו של בעל המניות מהחברה השקופה,
בהתאם להוראות הפקודה;
(ב) הפסדים אשר יוחסו לבעל מניותיה
בשנות המס הקודמות יותרו בקיזוז רק כנגד
הכנסתו החייבת של אותו בעל המניות,
ולא יותרו בקיזוז כנגד הכנסתה של החברה
השקופה;
(ג) (נמחקה);
) סיווגם של ההכנסה החייבת או של ההפסד, 4(
,לפי הענין, שיוחסו לבעל מניות כאמור בסעיף זה
למקור הכנסה, יהיה בהתאם למקור ההכנסה שממנו
הופקה או נצמחה בידי החברה השקופה, ואולם
הכנסה זו לא תיחשב כהכנסה מיגיעה אישית, אלא
אם כן מילא בעל המניות תפקיד פעיל בחברה;
) לענין הזיכוי בשל מסי חוץ, כהגדרתם5(
, זכאי בעל המניות לחלקו היחסי במס199 בסעיף
החוץ ששילמה החברה השקופה;
) לענין מקדמות של בעל מניות, כאמור בסעיף 6(
, יצורף חלקו היחסי בהכנסתה החייבת של175
ד ב ר י ה ס ב ר
11.6.2013 ,, ג' בתמוז התשע"ג768 - הצעות חוק הממשלה
668
;")(א126 " יבוא "בשיעור הקבוע בסעיף25%" )(ג), במקום4()(א5א64 ) בסעיף18(
;"א47 ,א45" א" יבוא47 ,47 ,א45" ), במקום1( (ג), בפסקה66 ) בסעיף19(
החברה השקופה לרבות בהכנסתה מדיבידנד או
בהפסדיה, למחזור המהווה בסיס למקדמות;
) ניתן לגבות את המס על הכנסת החברה 7(
השקופה, לרבות המקדמות, הן מהחברה והן מבעלי
מניותיה, בגובה המס החל על חלקם היחסי ברווחיה
של החברה השקופה;
) במכירת מניה של חברה שקופה, יחולו הוראות 8(
:אלה
, יופחת מהתמורה לגבי 88 (א) לעניין סעיף
המוכר ומהמחיר המקורי לגבי הרוכש, סכום
השווה לחלק מסכום הרווחים שהצטברו
בחברה בשנות ההטבה ולא חולקו, שיחסו
לכלל הרווחים שלא חולקו הוא כיחס חלקה
של המניה, בזכויות לרווחי החברה השקופה
- לכלל הזכויות לרווחיה; לעניין זה
הכנסתה החייבת של החברה - ""רווחים
השקופה בשנות ההטבה, בניכוי
ההפסדים שהיו לה באותן שנים, ובלבד
שהתוצאה המתקבלת לא תהיה בסכום
שלילי;
לרבות מי שרכש מניות מהחברה - ""רוכש
השקופה;
ב בשל שנות ההטבה;94 (ב) לא יחולו הוראות סעיף
(ג) לענין חישוב רווח ההון, יופחת מהמחיר המקורי
המתואם סכום בגובה ההפסדים שיוחסו למוכר
המניה בשנות ההטבה, עד גובה המחיר המקורי
סכום השווה - "המתואם; לענין זה, "הפסדים
להכנסה החייבת שיוחסה לבעל המניות, בניכוי
ההפסדים שיוחסו לו, ובלבד שהוא סכום שלילי;
) בעל מניות שמכר מניות בחברה שקופה יודיע 9(
ימים מיום90 לחברה השקופה, על המכירה בתוך
המכירה;
למעט פרק שלישי שבו, לא 2) הוראות חלק ה10(
;יחולו על חברה שקופה
) (א) העברת נכסים מחברה שקופה שהוחל 11(
בפירוקה לבעלי מניותיה, בהתאם לשיעור
זכויותיהם בה, לא תחויב במס לפי פקודה
- זו או לפי חוק מיסוי מקרקעין (בפסקה זו
המסים), ובלבד שהנכס המועבר לא שינה
את ייעודו אגב ההעברה, כאמור בסעיפים
ב לחוק מיסוי מקרקעין; 5 ובסעיף100– ו85
ואולם מקום שבו לא מתחייבת המכירה במס
שבח בשל האמור בפסקה זו, תתחייב המכירה
; שר האוצר, 0.5% במס רכישה בשיעור של
באישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי
לקבוע מקרים שבהם לא יחול פטור מהמסים
לפי פסקת משנה זו בפירוק החברה, בתנאים
- "שיקבע; לענין זה, "מס שבח" ו"מס רכישה
כמשמעותם בחוק מיסוי מקרקעין;
(ב) שר האוצר, באישור ועדת הכספים של
הכנסת, רשאי לקבוע תנאים, הוראות ומגבלות
לענין פסקה זו, לרבות לענין קביעת המחיר
המקורי של נכסי החברה השקופה המתפרקת,
יום הרכישה ושווי הרכישה כהגדרתם בחוק
מיסוי מקרקעין, וכן הוראות לענין הפסדים
וחלוקת הכנסות וכן מקרים שבהם תחויב במס
עליית ערך של נכסים.
) שר אוצר, באישור ועדת הכספים 1(
)(ג
של הכנסת, רשאי לקבוע כללים לענין
חברה שקופה שהפסיקה למלא אחר
התנאים וההוראות הקבועים בסעיף
זה, ובכלל זה לקבוע כי החברה תחדל
להיות חברה שקופה; קבע כאמור, לא
תוכל לחזור ולהיחשב כחברה שקופה.
) חברה שחדלה להיות שקופה, 2(
כתוצאה מהפרת הוראה מהוראות סעיף
זה, רשאית, באישור המנהל ובתנאים
שקבע, לבקש להתפרק, בהתאם
), בתוך שנה 11()להוראות סעיף קטן (ב
מתום שנת המס שבה בוצעה הפרה
כאמור; לענין זה, יראו את יום ההפרה
כיום שבו החלו הליכי הפירוק.
(ד) על אף הוראות פקודה זו, יחולו לענין
שומה, השגה וערעור, הוראות אלה:
) נקבעה לחברה השקופה שומה, 1(
רשאי פקיד השומה, על אף הוראות פקודה
זו, לקבוע את שומתו של בעל המניות או
לתקנה, בהתאם, בתוך שנתיים מתום
שנת המס שבה נקבעה שומת החברה או
במועד שבו רשאי הוא לשום את הכנסתו
של בעל המניות, לפי המאוחר;
) החברה השקופה רשאית להשיג או 2(
לערער על השומה שנקבעה לה בהתאם
, לפי הענין; 153 או150 להוראות סעיף
בעל המניות רשאי להשיג או לערער
כאמור על ייחוס הכנסתה החייבת או
הפסדיה של החברה השקופה, ועל
השפעת השומה שנקבעה לחברה
השקופה על הכנסתו, אך לא על השומה
שנקבעה לחברה.
ד ב ר י ה ס ב ר
11.6.2013 ,, ג' בתמוז התשע"ג768 - הצעות חוק הממשלה
669
;" לחלק ד', בסופה יבוא "וחברת משלח יד זרה1) בכותרת פרק רביעי20(
- ב75 ) בסעיף21(
- )בסעיף קטן (א
(א)
- "), בהגדרה "חברה נשלטת זרה1( בפסקה
)1(
בפסקת משנה (א), במקום "הוצעו" יבוא "הונפקו" ובסופה יבוא
(א)
"לעניין זה, לא יובאו במניין מניות או זכויות שהונפקו, המוחזקות
בידי בעל השליטה בחבר בני האדם";
בפסקת משנה (ב), במקום "רוב הכנסתו" יבוא "שליש מהכנסתו
(ב)
לפחות", במקום "שרוב רווחיו" יבוא "ששליש מרווחיו לפחות",
במקום "מרבית הכנסותיה או רווחיה הכוללים" יבוא "שליש לפחות
מהכנסותיה או מרווחיה הכוללים", במקום "נובעת" יבוא "נובע"
)(ג)" יבוא 5(5 ובמקום "בהתאם לדיני המס החלים, כהגדרתם בסעיף
(ב)";1ב75 "כאמור בסעיף
;" לחלק ד', בסופה יבוא "וחברת משלח יד זרה1) בכותרת פרק רביעי20(
- ב75 ) בסעיף21(
- )בסעיף קטן (א
(א)
- "), בהגדרה "חברה נשלטת זרה1( בפסקה
)1(
בפסקת משנה (א), במקום "הוצעו" יבוא "הונפקו" ובסופה יבוא
(א)
"לעניין זה, לא יובאו במניין מניות או זכויות שהונפקו, המוחזקות
בידי בעל השליטה בחבר בני האדם";
בפסקת משנה (ב), במקום "רוב הכנסתו" יבוא "שליש מהכנסתו
(ב)
לפחות", במקום "שרוב רווחיו" יבוא "ששליש מרווחיו לפחות",
במקום "מרבית הכנסותיה או רווחיה הכוללים" יבוא "שליש לפחות
מהכנסותיה או מרווחיה הכוללים", במקום "נובעת" יבוא "נובע"
)(ג)" יבוא 5(5 ובמקום "בהתאם לדיני המס החלים, כהגדרתם בסעיף
(ב)";1ב75 "כאמור בסעיף
(ה) שר האוצר, באישור ועדת הכספים של
הכנסת, רשאי לקבוע כללים, הוראות, תנאים
- ומגבלות לענין סעיף זה, ובכלל זה
) קביעת מחיר מקורי;1(
;) תמורה2(
;) הליכי שומה3(
;) זכות ערעור והליכי ערעור4(
) קביעת מקדמה לחברה, על אף5(
), לפי בסיס6()הוראות סעיף קטן (ב
המקדמות המחושב של החברה,
בשיעור שיקבע, כללים לייחוס מקדמה
כאמור לבעלי המניות, וכללים לקיזוז
מקדמה בשל הוצאות עודפות כאמור
ב;181 בסעיף
) ייחוסה של ההכנסה וחלוקתה 6(
בהתאם לזכות לרווחים, וכללים לעיגול
חלקם היחסי של בעלי המניות בזכויות
לרווחים;
) חבות ותשלום המס בנסיבות שבהן 7(
;נמכרות מניות החברה במהלך השנה
) דוחות שיגישו החברה השקופה 8(
;ובעלי מניותיה
הוראות בדבר הגבלת קיזוז
)9(
;הפסדים
) הוראות לענין בעל תפקיד פעיל 10(
".)4()בחברה, כאמור בסעיף קטן (ב
)18( לפסקה
) עוסק בניכוי מס על ידי קרן להשקעות 4()(א5א64 סעיף
במקרקעין, מהכנסה חייבת שהועברה לבעל מניות שהוא
קרן נאמנות פטורה. פסקת משנה (ג) של הסעיף האמור
. 25% קובעת, כי מהכנסה חייבת אחרת ינוכה מס בשיעור
(א) לפקודה, 126 לאור העלאת שיעור מס החברות בסעיף
) לחוק זה, מוצע להחליף את 46(40 כתיקונו המוצע בסעיף
שיעור המס הקבוע בפסקת משנה (ג) בהפניה לשיעור המס
(א) האמור. 126 הקבוע בסעיף
)20( לפסקה
), מוצע לאגד 3(40 כאמור לעיל בדברי ההסבר לסעיף
חנ"ז) ובדבר - את ההסדר בדבר חברה נשלטת זרה (להלן
לפקודה. לשם כך 1 חברת משלח יד זרה תחת פרק רביעי
מוצע לתקן את כותרת הפרק האמור ל"חברה נשלטת זרה
וחברת משלח יד זרה".
)21( לפסקה
)(א)1()לפסקת משנה (א
)(א) לפקודה קובע כי חברה שמניותיה 1()ב(א75 סעיף
רשומות למסחר בבורסה לא תיחשב לחנ"ז, אלא אם כן
ממניותיה 30%–נרשמו רק חלק מהמניות כאמור, ופחות מ
הוצעו לציבור. במקרים שבהם מניות מוצעות לציבור אך
בסופו של דבר לא מונפקות, נשמעה טענה כי יש להחריג
את החברה מהגדרת חנ"ז, על אף שאין זו כוונת המחוקק.
לאור האמור, מוצע לתקן את פסקת משנה (א) שבסעיף
) ולהבהיר כי המחוקק התכוון להחריג חברה 1()ב(א75
.מהגדרת חנ"ז רק כשאותו חלק ממניותיה כאמור הונפק
כמו כן מוצע להבהיר, כי בעל השליטה, במישרין או
בעקיפין, לפני ההנפקה לא ייחשב לציבור לעניין ההנפקה.
)(ב)1()לפסקת משנה (א
)(ב) לפקודה, אחד התנאים לקיומה 1()ב(א75 לפי סעיף
של חנ"ז הוא שרוב הכנסתה תהיה הכנסה פסיבית או שרוב
רווחיה יהיו רווחים פסיביים. מטרת דרישה זו במקור היתה
לאתר חברות שרוב ההכנסות או הרווחים שלהן הוא פסיבי,
שאז ברור יותר כי השימוש בחברות זרות נועד בעיקרו
ד ב ר י ה ס ב ר
11.6.2013 ,, ג' בתמוז התשע"ג768 - הצעות חוק הממשלה
670
;"15%" " יבוא20%" בפסקת משנה (ג), במקום
(ג)
- )בפסקת משנה (ד
(ד)
), בסיפה, בהגדרה "קרוב", במקום 1( בפסקת משנה
)1(
;"88 (ד)" יבוא "כאמור בסעיף76 "כאמור בסעיף
)(ב), במקום "פחת שיעור ההחזקה באחד 2( בפסקת משנה
)2(
מחברי בני האדם בשרשרת החברות המחזיקים בו בעקיפין
" יבוא "היה שיעור ההחזקה באחד מחברי בני האדם 50%–מ
או פחות";50% בשרשרת החברות המחזיקים בו בעקיפין
- "), בהגדרה "הכנסה פסיבית5( בפסקה
)2(
), בסופה יבוא "לעניין זה לא יובא בחשבון2()בפסקת משנה (א
(א)
דיבידנד שמקורו בהכנסה ששולם עליה מס זר בשיעור העולה על
, ובלבד ששיעור ההחזקה, במישרין או בעקיפין, של החברה 15%
;" לפחות25% מקבלת הדיבידנד בחברה משלמת הדיבידנד הוא
אחרי פסקת משנה (א) יבוא:
(ב)
, אלא 88 ) תמורה ממכירת נייר ערך, כהגדרתם בסעיף1"(א
אם כן נייר הערך הוחזק בידי החברה פחות משנה והוכח
להנחת דעתו של פקיד השומה כי שימש בידי החברה בעסק
או במשלח יד;";
להימנעות או לדחיית תשלומי מסים בישראל. עם זאת,
ייתכנו מקרים שבהם נתח משמעותי מהכנסות החברה,
שלא מהווה את רוב הכנסותיה או רווחיה, יהיה פסיבי.
)(ב) ולקבוע כי כדי 1()ב(א75 לפיכך מוצע לתקן את סעיף
לקיים את התנאי האמור לקיומה של חנ"ז די בכך ששליש
מהכנסותיה או רווחיה של החברה יהיה פסיבי.
)(ג)1()לפסקת משנה (א
ב(ג) לפקודה קובע תנאי נוסף לקיומה של 75 סעיף
חברה נשלטת זרה, והוא ששיעור המס בחוץ לארץ על
או פחות. שיעור זה נקבע 20% הכנסותיה הפסיביות הוא
, כאשר מס החברות בישראל היה בשיעור של 2003 בשנת
ושיעורי מס החברות במדינות העולם היו אף הם 36%
גבוהים יחסית. כיום, לאחר ששיעור מס החברות בישראל
ובמקביל גם שיעור מס 25% ירד לאורך השנים לרמה של
החברות במדינות העולם ירד, יש מקום להתאים את שיעור
המס המהווה תנאי להיכללות בהגדרת חנ"ז, כאשר מדובר
כאמור בסעיף אנטי תכנוני.
)1())(ד1()לפסקת משנה (א
) לפקודה מגדיר קרוב תוך הפניה 1())(ד1()ב(א75 סעיף
(ד) לפקודה. לעומת זאת, סעיף 76 להגדרה "קרוב" בסעיף
88 ) לפקודה מפנה להגדרה "קרוב" לפי סעיף11()ב(א75
לפקודה. כדי שיהיו הגדרות זהות בסעיף, מוצע לתקן את
) לפקודה ולהפנותה 1())(ד1()ב(א75 ההגדרה קרוב שבסעיף
לפקודה, שבו הגדרה רחבה ומתאימה יותר. 88 לסעיף
)2())(ד1()לפסקת משנה (א
) לפקודה, בחישוב שיעור 2())(ד1()ב(א75 בסעיף
ההחזקה בעקיפין בחבר בני אדם מסוים הנמצא בשרשרת
בחבר בני האדם 50% חברות, אין התייחסות להחזקה של
המסוים, אלא יש התייחסות רק לשיעור החזקה העולה
. מוצע על כן לתקן 50%– ולשיעור החזקה הנמוך מ50% על
את הסעיף האמור לפקודה, כך שיכלול התייחסות להחזקה
או פחות.50% בשיעור של
)3(–)(א) ו2()לפסקת משנה (א
) 12()ב(א5 כיום, בהגדרה "רווחים שלא שולמו" בסעיף
לפקודה, ממועטות הכנסות מדיבידנד שמקורו בהכנסה
של חבר בני אדם תושב חוץ ששולם בשלה מס זר בשיעור
. הסדר זה נובע מכך שלכאורה בגין רווחים 20% העולה על
אלה לא נעשה תכנון מס, שכן ממילא שולם בשלהם מס
זר בשיעור גבוה. ואולם אותם דיבידנדים כן נחשבים
), והתוצאה 5()ב(א75 להכנסה פסיבית כהגדרתה בסעיף
היא שיותר חברות נחשבות לחנ"ז, אף שלא מתקיים
בהן הרציונל שבבסיס ההסדר. לאור האמור, מוצע למעט
) דיבידנד 5()ב(א75 מההגדרה "הכנסה פסיבית" שבסעיף
שמקורו בהכנסה ששולם בשלה מס זר בשיעור העולה
, כך שדיבידנד כאמור לא יילקח בחשבון בחישוב 15% על
לא - שיעור ההכנסות הפסיביות מתוך כלל ההכנסות
לעניין חישוב ההכנסות הפסיביות ולא לעניין חישוב כלל
ההכנסות.
ד ב ר י ה ס ב ר
11.6.2013 ,, ג' בתמוז התשע"ג768 - הצעות חוק הממשלה
671
), בהגדרה "רווחים שלא שולמו", במקום הקטע החל12( בפסקה
)3(
במילים "למעט רווחים" עד "במהלך אותה שנה" יבוא "אשר לא שולמו
לבעלי הזכויות בה במהלך אותה שנה, למעט רווחים שמקורם בדיבידנד
שהתקבל מחבר בני אדם תושב חוץ ואשר הוכח להנחת דעתו של פקיד
15% השומה כי מקורו בהכנסה ששולם עליה מס זר בשיעור העולה על
ובלבד ששיעור ההחזקה, במישרין או בעקיפין, של החברה הנשלטת
25% הזרה מקבלת הדיבידנד בחבר בני האדם משלם הדיבידנד הוא
)(ג)" 5(5 לפחות" ובמקום "בהתאם לדיני המס החלים, כהגדרתם בסעיף
(ב)";1ב75 יבוא "כאמור בסעיף
), בהגדרה "תושב ישראל", הסיפה החל במילה "ולמעט" 15( בפסקה
)4(
;תימחק
בטל;- )סעיף קטן (ג
(ב)
), בהגדרה "רווחים שלא שולמו", במקום הקטע החל12( בפסקה
)3(
במילים "למעט רווחים" עד "במהלך אותה שנה" יבוא "אשר לא שולמו
לבעלי הזכויות בה במהלך אותה שנה, למעט רווחים שמקורם בדיבידנד
שהתקבל מחבר בני אדם תושב חוץ ואשר הוכח להנחת דעתו של פקיד
15% השומה כי מקורו בהכנסה ששולם עליה מס זר בשיעור העולה על
ובלבד ששיעור ההחזקה, במישרין או בעקיפין, של החברה הנשלטת
25% הזרה מקבלת הדיבידנד בחבר בני האדם משלם הדיבידנד הוא
)(ג)" 5(5 לפחות" ובמקום "בהתאם לדיני המס החלים, כהגדרתם בסעיף
(ב)";1ב75 יבוא "כאמור בסעיף
), בהגדרה "תושב ישראל", הסיפה החל במילה "ולמעט" 15( בפסקה
)4(
;תימחק
בטל;- )סעיף קטן (ג
(ב)
בנוסף, מוצע לקבוע כי החרגה זו תחול רק מקום
שבו שיעור ההחזקה, במישרין או בעקיפין, של החנ"ז
לפחות, וזאת 25% בחברה שהפיקה את ההכנסה הוא
משום שכאשר מדובר בהחזקה זניחה בחברה (כגון שברירי
אחוזים בחברה בורסאית זרה), מבחינת החנ"ז מדובר
בהשקעה פסיבית לקבלת תשואה בלבד, בעוד שהמחוקק
התכוון להחריג רק דיבידנדים שהתקבלו מחברות שלחנ"ז
יש שליטה על חלוקת הדיבידנד בהן, וששולם בהן מס זר
גבוה כך שאין חשש לתכנון מס.
במקביל, מוצע לתקן את ההגדרה "רווחים שלא
) לפקודה ולמעט ממנה את 12()ב(א75 שולמו" שבסעיף
אותם דיבידנדים שכבר שולם עליהם מס זר.
)(ב)2()לפסקת משנה (א
במסגרת הליכי השומה נתגלו לא פעם מבני החזקות
של פרוייקטים בחוץ לארץ (חלקם בתחום הנדל"ן)
המוחזקים באמצעות תאגידים נפרדים, קרי כל פרוייקט
מוחזק באמצעות תאגיד נפרד. באותם מקרים נטען שהכמות
הגדולה של התאגידים האלה גורמת לכך שמכירת מניות
בחברות המחזיקות תאגידים כאמור, במישרין או בעקיפין,
מהווה הכנסה מעסק (לפחות לצורכי מס בישראל) ולכן,
אין מדובר בהכנסה פסיבית שהיא תנאי לקיומו של חנ"ז.
משום שמדובר בהחזקה פסיבית של תאגידים, שעל פי
רוב, גם מוצגת כך באותן מדינות זרות וזוכה בשל כך
גם להטבות השמורות להחזקות פסיביות (למשל פטור
השתתפות במדינות הרלוונטיות, או פטור ממס רווח הון
למשקיעים זרים במדינות אחרות וכיו"ב), מוצע לקבוע
חזקה שלפיה מכירת נייר ערך תיחשב להכנסה פסיבית
לעניין הוראות החנ"ז, אלא אם כן שוכנע פקיד השומה
אחרת, ובלבד שמכירה של נייר ערך שהוחזק שנה לפחות
תיחשב בכל מקרה הכנסה פסיבית.
)3()לפסקת משנה (א
) קובעת כי סכומי הרווחים, המס 3()פסקת משנה (א
הזר וסכומי ההפסדים יחושבו בהתאם לדיני המס החלים,
) 5(5 )(ג). הואיל ומוצע לבטל את סעיף5(5 כהגדרתם בסעיף
המוצע, מוצע להפנות 1ב75 ולקבוע הסדר חדש בסעיף
(ב), לעניין חישוב סכומי הרווחים, המס 1ב75 לאמור בסעיף
הזר וסכומי ההפסדים כאמור.
)4() לפסקת משנה (א
לפקודה, תושב ישראל לראשונה 14 בהתאם לסעיף
ותושב חוזר ותיק זכאים לפטור ממס בשל הכנסותיהם
לפקודה, 3– ו2 מחוץ לישראל מהמקורות המנויים בסעיפים
וזאת לתקופה הקבועה בסעיף (תקופת ההטבות). סעיף
) לפקודה קובע, כי כדי שחברה תוגדר כחנ"ז 1())(ד1()ב(א75
מאמצעי השליטה בה50%–נדרש, בין השאר, כי למעלה מ
יוחזקו בידי תושבי ישראל. הואיל ותושבי ישראל לראשונה
והתושבים הוותיקים החוזרים אינם נחשבים לצורך
) לפקודה) 15()ב(א75 החישוב כתושבי ישראל (לפי סעיף
אך עם זאת יש להם פטור בגין ההכנסות מדיבידנד מחוץ
לארץ המיוחסות להם, מוצע כי החזקה במניות חנ"ז בידי
עולה חדש ותושב חוזר ותיק תיחשב להחזקה בחנ"ז של
תושב ישראל, ומאידך תושבים אלה לא יחויבו במס בשל
הוראות הפטור החלות עליהם בפקודה.
לפסקת משנה (ב)
(ב)(ג) 75 סוגיית הזיכוי הרעיוני המוסדרת בסעיף
לפקודה ולפיה בעת מיסוי החנ"ז יילקחו בחשבון לצורך
זיכוי מהמס הישראלי מסים אשר היו משולמים במדינה
הזרה אילו חולק הדיבידנד בפועל, היא אחת מסוגיות המס
שסביבן התפתחו תכנוני מס רבים ואגרסיביים. כך למשל,
הוקמו מבני החזקות שכל מטרתם ליצור זיכוי רעיוני על
בסיס המס הזר שהיה משולם אילו היה מחולק דיבידנד,
וזאת בשעה שאין כל כוונה נראית לעין לחלק את הרווחים
כדיבידנדים ולשלם את המס לאותן מדינות זרות. בנוסף,
במדינות אחרות שבהן קיים הסדר של חנ"ז אין הוראות
של זיכוי רעיוני. לאור האמור לעיל, מוצע לבטל את סעיף
ב(ג) לפקודה. עם זאת בשנים מאוחרות שבהן הדיבידנד 75
חולק בפועל או שמניות החנ"ז נמכרו, יינתן זיכוי ממס זר
לפי הכללים הרגילים החלים בעניין זה.
ד ב ר י ה ס ב ר
11.6.2013 ,, ג' בתמוז התשע"ג768 - הצעות חוק הממשלה
672
:ב יבוא75 ) אחרי סעיף22(
"בעלי מניות
ישראלים בחברת
משלח יד זרה
.1ב75
- בסעיף זה
(א)
ב;75 כהגדרתם בסעיף- ""אמצעי שליטה", "בעל שליטה" ו"קרוב
חבר בני אדם תושב חוץ, שמתקיימים - ""חברת משלח יד זרה
בו כל אלה:
הוא חברת מעטים כמשמעותה - אם הוא חברה
)1(
;)(א76 בסעיף
או יותר באחד או יותר מאמצעי השליטה 75%
)2(
בו מוחזקים, במישרין או בעקיפין, בידי יחידים תושבי
ישראל או בידי אזרחי ישראל תושבי האזור כהגדרתו
א; לעניין זה יחושב שיעור ההחזקה בעקיפין 3 בסעיף
);2())(ד1()ב(א75 באמצעי השליטה, בהתאם לאמור בסעיף
בעלי השליטה או קרוביהם, המחזיקים יחד או
)3(
או יותר באחד50%–לחוד, במישרין או בעקיפין, ב
או יותר מאמצעי השליטה, עוסקים בעבור החברה
במשלח יד מיוחד, במישרין או באמצעות חברה שבה
הם מחזיקים במישרין או בעקיפין, באמצעי שליטה
לפחות;50% בשיעור של
כללי- )22( לפסקה
), מוצע 21(–) ו3(40 כאמור לעיל בדברי ההסבר לסעיף
לתקן את ההסדר בדבר חברת משלח יד זרה, הקבוע היום
לפקודה, 1 ) לפקודה, ולקבוע אותו בפרק רביעי5(5 בסעיף
) 5(5 הקובע היום את ההסדר בדבר חנ"ז. במקום סעיף
לפקודה שמוצע לבטלו, מוצע להוסיף לפקודה את סעיף
שבו ייקבע ההסדר החדש בדבר מיסוי חמי"ז. לעניין 1ב75
,)זה יובהר, כי צו מס הכנסה (קביעת משלח יד מיוחד
) כנוסחו לפני 5(5 , אשר הותקן מכוח סעיף2003-התשס"ג
ביטולו בחוק המוצע, ימשיך לעמוד בתוקפו מכוח סעיף
המוצע.1ב75
החמי"ז היא חבר בני אדם תושב חוץ שאמצעי השליטה
בו מוחזקים בעיקרם בידי יחידים תושבי ישראל, שבעלי
השליטה בו או קרוביהם המחזיקים ברוב אמצעי השליטה,
עוסקים בעבור החברה במשלח יד מיוחד ושאותו משלח יד
הוא המקור למרבית הכנסתה או רווחיה של החברה.
) לפקודה, רואים את הכנסתה של 5(5 בהתאם לסעיף
החמי"ז הנובעת ממשלח יד, כהכנסה שהופקה בישראל.
משמעות הדבר היא שהכנסות אלה ממשלח יד יחויבו במס
בישראל (על בסיס טריטוריאלי) כאילו הופקו בישראל, וכן
שבמועד חלוקת הדיבידנד, הוא ייחשב לדיבידנד שמקורו
בהכנסה שהופקה בישראל והתחייבה במס בישראל לעניין
(ב) לפקודה (בדומה לדיבידנד מחברה תושבת ישראל).126 סעיף
ההסדר המתואר לעיל קובע שישראל ממסה הכנסות
של חברה זרה שהופקו בחוץ לארץ. במקרה שהחברה
הזרה התאגדה במדינה החתומה עם ישראל על אמנת מס,
נוצרת סתירה בין מנגנון החמי"ז לבין המנגנון שבאמנות
המס. מאחר שהוראות החמי"ז נועדו להתמודד עם תכנון
מס פשוט של הקמת חברה זרה ומתן שירותי משלח יד על
ידי יחידים תושבי ישראל באמצעותה, ובדרך זו דחיית
תשלומי המסים עד למועד חלוקת הכספים כדיבידנד,
מוצע להתאים את מודל המיסוי של החמי"ז למודל המיסוי
הקיים לגבי חברה נשלטת זרה, הממסה את הכנסתו של
תושב ישראל, תוך התאמה לכך שמדובר במיסוי של
הכנסה ממתן שירותים.
לפסקת משנה (א)
מוצע לקבוע את אותן הגדרות לגבי חמי"ז שהיו
) לפקודה, ולהוסיף עליהן הגדרה למונח 5(5 קבועות בסעיף
"רווחים ממשלח יד מיוחד שלא שולמו", שהם רווחים
שמקורם בהכנסה חייבת של חברת משלח יד זרה, שהופקה
בשנת המס והנובעת מפעילות במשלח יד מיוחד, אשר לא
שולמו לבעלי הזכויות בה באותה שנה, וכן הגדרה למונח
"חלק יחסי של בעל מניות ברווחים ממשלח יד מיוחד
שלא שולמו", שהם חלקו היחסי של בעל מניות תושב
ישראל בזכויות לרווחים בחברת משלח היד הזרה, ביום
האחרון של שנת המס שלה. זאת, בדומה למנגנון הקבוע
היום בחנ"ז, שלפיו בעל המניות תושב ישראל ממוסה בגין
דיבידנד רעיוני, בשל חלקו היחסי בהכנסת החנ"ז שלא
חולקה לבעלי המניות.
בנוסף, מוצע לקבוע כי "תושב ישראל" הוא לרבות
א לפקודה. 3 אזרח ישראל תושב האזור כהגדרתו בסעיף
לעניין חישוב שיעור ההחזקה בחמי"ז, נקבע בסעיף
) לפקודה כי לא יובא בחשבון שיעור זכותו 2())(ה5(5
ד ב ר י ה ס ב ר
11.6.2013 ,, ג' בתמוז התשע"ג768 - הצעות חוק הממשלה
673
מרבית הכנסתה או רווחיה של החברה בשנת
)4(
המס, למעט רווחי והפסדי אקוויטי ושינויים בערכם
של ניירות הערך, מקורם במשלח יד מיוחד;
"חלק יחסי של בעל מניות ברווחים ממשלח יד מיוחד שלא
חלק יחסי מכלל הרווחים ממשלח יד מיוחד - "שולמו
שלא שולמו בהתאם לשיעור חלקו במישרין ובעקיפין,
של בעל מניות תושב ישראל בזכויות לרווחים בחברת
משלח היד הזרה ביום האחרון של שנת המס שלה;
עיסוק או מקצוע שקבע שר האוצר, - ""משלח יד מיוחד
באישור ועדת הכספים של הכנסת;
רווחים שמקורם - ""רווחים ממשלח יד מיוחד שלא שולמו
בהכנסה חייבת של חברת משלח יד זרה שהופקה
בשנת המס והנובעת מפעילות במשלח יד מיוחד, אשר
לא שולמו לבעלי הזכויות בה במהלך אותה שנה;
לרבות אזרח ישראל תושב האזור כהגדרתו - ""תושב ישראל
א.3 בסעיף
לעניין סעיף זה, יחושבו הכנסתה, הכנסתה החייבת
(ב)
ורווחיה של חברת משלח יד זרה בהתאם לדיני המס החלים;
אחד מאלה, לפי העניין:- "לעניין זה, "דיני המס החלים
לגבי חבר בני אדם שהוא תושב מדינה גומלת
)1(
) מדינה גומלת- (בסעיף זה196 כמשמעותה בסעיף
המגיש דוח על הכנסותיו או הנישום במדינה כאמור
דיני המס באותה מדינה; -
לגבי חבר בני אדם שלא מתקיים בו האמור
)2(
. דיני המס בישראל- )1( בפסקה
ואולם בחישוב ההכנסה, ההכנסה החייבת והרווחים של
חברת משלח יד זרה שהיא חבר בני האדם תושב מדינה
גומלת כאמור ייכללו גם אלה:
מרבית הכנסתה או רווחיה של החברה בשנת
)4(
המס, למעט רווחי והפסדי אקוויטי ושינויים בערכם
של ניירות הערך, מקורם במשלח יד מיוחד;
"חלק יחסי של בעל מניות ברווחים ממשלח יד מיוחד שלא
חלק יחסי מכלל הרווחים ממשלח יד מיוחד - "שולמו
שלא שולמו בהתאם לשיעור חלקו במישרין ובעקיפין,
של בעל מניות תושב ישראל בזכויות לרווחים בחברת
משלח היד הזרה ביום האחרון של שנת המס שלה;
עיסוק או מקצוע שקבע שר האוצר, - ""משלח יד מיוחד
באישור ועדת הכספים של הכנסת;
רווחים שמקורם - ""רווחים ממשלח יד מיוחד שלא שולמו
בהכנסה חייבת של חברת משלח יד זרה שהופקה
בשנת המס והנובעת מפעילות במשלח יד מיוחד, אשר
לא שולמו לבעלי הזכויות בה במהלך אותה שנה;
לרבות אזרח ישראל תושב האזור כהגדרתו - ""תושב ישראל
א.3 בסעיף
לעניין סעיף זה, יחושבו הכנסתה, הכנסתה החייבת
(ב)
ורווחיה של חברת משלח יד זרה בהתאם לדיני המס החלים;
אחד מאלה, לפי העניין:- "לעניין זה, "דיני המס החלים
לגבי חבר בני אדם שהוא תושב מדינה גומלת
)1(
) מדינה גומלת- (בסעיף זה196 כמשמעותה בסעיף
המגיש דוח על הכנסותיו או הנישום במדינה כאמור
דיני המס באותה מדינה; -
לגבי חבר בני אדם שלא מתקיים בו האמור
)2(
. דיני המס בישראל- )1( בפסקה
ואולם בחישוב ההכנסה, ההכנסה החייבת והרווחים של
חברת משלח יד זרה שהיא חבר בני האדם תושב מדינה
גומלת כאמור ייכללו גם אלה:
במישרין או בעקיפין, של יחיד שהיה תושב ישראל
לראשונה או לתושב חוזר ותיק, וטרם חלפו עשר שנים
מהמועד שהיה לתושב ישראל כאמור. יובהר, כי בדומה
)21(40 לתיקונים המוצעים לגבי חברה נשלטת זרה, בסעיף
) להצעה זו, שיעור זכותו של עולה חדש או תושב 4()(א
חוזר ותיק יילקח בחשבון לצורך חישוב שיעור ההחזקה של
תושבי ישראל בחמי"ז, ולגבי חלקם ברווחים שלא שולמו
יחולו ההוראות הרגילות בפקודה.
לפסקת משנה (ב)
)(ג) לפקודה, שחל הן על חנ"ז והן על חמי"ז, 5(5 סעיף
קובע כי "דיני המס החלים" הם לגבי חברה כאמור שהיא
דיני המס באותה מדינה, ולגבי - תושבת מדינה גומלת
עקרונות חשבונאיים מקובלים - מדינה שאינה גומלת
בישראל. הואיל וסביב סוגיית דיני המס החלים מתעוררות
שאלות רבות לגבי סוגי ההכנסות וסיווגן במדינה הזרה,
והואיל והדגש במנגנון החמי"ז המוצע הוא מיסוי התושב
(ב) המוצע, לשנות הגדרה 1ב75 הישראלי, מוצע, בסעיף
זו, שתחול הן לגבי חמי"ז והן לגבי חנ"ז, כך שלגבי חברה
כאמור שהיא תושבת מדינה שאינה מדינה גומלת, יחולו
דיני המס בישראל.
בנוסף, מוצע כי לגבי חברות כאמור (חנ"ז וחמי"ז),
שהן תושבות מדינה גומלת, בחישוב ההכנסה, ההכנסה
החייבת והרווחים ייכללו גם דיבידנד או רווח הון גם
אם הם פטורים ממס או שאינם מהווים הכנסה לפי דיני
המדינה הזרה, וכן סכומים שנוכו לצורך מס באותה מדינה
שאינם מוכרים כהוצאה או ניכוי לפי כללי חשבונאות
מקובלים.
ד ב ר י ה ס ב ר
11.6.2013 ,, ג' בתמוז התשע"ג768 - הצעות חוק הממשלה
674
דיבידנד או רווח הון גם אם הם פטורים ממס או
)1(
;שאינם מהווים הכנסה לפי דיני המס באותה המדינה
לעניין זה יחושב רווח ההון בהתאם להוראות חלק ה';
סכומים שנוכו לצורך מס באותה מדינה שאינם
)2(
מוכרים כהוצאה או כניכוי לפי כללי חשבונאות
מקובלים.
בעל מניות תושב ישראל בחברת משלח יד זרה שיש
(ג)
לה רווחים ממשלח יד מיוחד שלא שולמו, יראו אותו כאילו
קיבל כדיבידנד את חלקו היחסי באותם רווחים, ויחול עליו
(א).126 מס בשיעור הקבוע בסעיף
(ד)
חלה במדינת המושב של חברת משלח היד הזרה
)1(
חובת תשלום מס חברות זר, יינתן זיכוי כנגד המס
החל לפי סעיף קטן (ג), בגובה המס הזר ששולם בפועל
בידי החברה, כשהוא מוכפל בשיעור הזכויות של בעל
המניות תושב ישראל ברווחים ממשלח יד מיוחד של
חברת משלח היד הזרה.
) לא יעלה על המס 1( סכום הזיכוי כאמור בפסקה
)2(
שבעל המניות חייב בו בישראל על הכנסתו החייבת על
פי סעיף זה.
שולם דיבידנד בפועל לבעל מניות או לחליפו בחברת
(ה)
משלח יד זרה מתוך רווחים שעליהם שילם מס, הוא או חליפו,
לפי הוראות סעיף קטן (ג), יחולו הוראות אלה:
היה בעל המניות חברה תושבת ישראל שאינה
)1(
, חברה משפחתית64 חברת בית כמשמעותה בסעיף
א, או חברה להחזקת נכסי 64 כמשמעותה בסעיף
ג, יחויב הדיבידנד במס 75 נאמנות כהגדרתה בסעיף
(ב); 126 בהתאם להוראות סעיף
היה בעל המניות חברת בית, חברה משפחתית או
)2(
,)1( חברה להחזקת נכסי נאמנות כמשמעותן בפסקה
ב 125 או יחיד, יחויב הדיבידנד במס לפי הוראות סעיף
. 204 ויחולו הוראות סעיף
לפסקת משנה (ג)
(ב) המוצע, ובהתאם למודל המתואר 1ב75 לפי סעיף
לעיל, בעל מניות תושב ישראל בחמי"ז שיש לה רווחים
ממשלח יד מיוחד שלא שולמו, יראו אותו כאילו קיבל
כדיבידנד את חלקו היחסי באותם רווחים, ויחול עליו מס
(ב) לפקודה.126 בשיעור הקבוע בסעיף
לפסקת משנה (ד)
(ג) המוצע, אשר קובע 1ב75 בהמשך לאמור בסעיף
את החיוב במס על בעל המניות בחמי"ז, מוצע כי אם חלה
במדינת המושב של החמי"ז חובת תשלום מס חברות זר,
יינתן זיכוי כנגד המס החל לפי סעיף קטן (ג) האמור, בגובה
המס הזר ששולם בפועל על ידי החברה, ובהתאם לחלקו
של בעל המניות תושב ישראל בחמי"ז, כאשר סכום הזיכוי
לא יעלה על המס שבעל המניות חייב בו בישראל על
הכנסתו החייבת על פי סעיף זה.
לפסקת משנה (ה)
מוצע, כי במועד חלוקת הדיבידנד בפועל לבעל מניות
שהוא חברה תושבת ישראל, שאינה חברת בית או חברה
משפחתית או חברה להחזקת נכסי נאמנות, יחויב הדיבידנד
(ב) לפקודה. לעומת זאת, 126 במס בהתאם להוראות סעיף
בחלוקת דיבידנד ליחיד, חברת בית, חברה משפחתית או
ד ב ר י ה ס ב ר
11.6.2013 ,, ג' בתמוז התשע"ג768 - הצעות חוק הממשלה
675
מי שקיבל מניה- לעניין סעיף קטן זה, "חליפו", של בעל מניות
מבעל המניות במכירה פטורה ממס או בהורשה.";
- ג75 ) בסעיף23(
:במקום ההגדרה "חברה להחזקת נכסי נאמנות" יבוא
(א)
חברה המחזיקה בנכסי הנאמן בעבור הנאמן - """חברה להחזקת נכסי נאמנות
שמתקיימים בה שניים אלה:
היא הוקמה לשם החזקת נכסי הנאמנות בלבד, ועל התאגדותה
)1(
; ימים מיום ההתאגדות30 נמסרה הודעה לפקיד השומה בתוך
הנאמן מחזיק בכל מניותיה;";
)2(
; תימחק- "ההגדרה "תושב חוץ
(ב)
תימחק;- "בהגדרה "תושב ישראל", הסיפה החל במילים "ולעניין יוצר
(ג)
), במקום "בנאמנות יוצר תושב חוץ" יבוא "בנאמנות נהנה תושב 5()ד(א75 ) בסעיף24(
;"ישראל
), אחרי "שרשרת נאמנויות" יבוא "או באמצעות נהנה אחר באותה 3(ה75 ) בסעיף25(
;"נאמנות
מי שקיבל מניה- לעניין סעיף קטן זה, "חליפו", של בעל מניות
מבעל המניות במכירה פטורה ממס או בהורשה.";
- ג75 ) בסעיף23(
:במקום ההגדרה "חברה להחזקת נכסי נאמנות" יבוא
(א)
חברה המחזיקה בנכסי הנאמן בעבור הנאמן - """חברה להחזקת נכסי נאמנות
שמתקיימים בה שניים אלה:
היא הוקמה לשם החזקת נכסי הנאמנות בלבד, ועל התאגדותה
)1(
; ימים מיום ההתאגדות30 נמסרה הודעה לפקיד השומה בתוך
הנאמן מחזיק בכל מניותיה;";
)2(
; תימחק- "ההגדרה "תושב חוץ
(ב)
תימחק;- "בהגדרה "תושב ישראל", הסיפה החל במילים "ולעניין יוצר
(ג)
), במקום "בנאמנות יוצר תושב חוץ" יבוא "בנאמנות נהנה תושב 5()ד(א75 ) בסעיף24(
;"ישראל
), אחרי "שרשרת נאמנויות" יבוא "או באמצעות נהנה אחר באותה 3(ה75 ) בסעיף25(
;"נאמנות
חברה להחזקת נכסי נאמנות, יחויב הדיבידנד במס נוסף,
204 ב לפקודה, ויחולו הוראות סעיף125 לפי הוראות סעיף
לפקודה לעניין זיכוי ממס בשל מס זר ששולם על דיבידנד
כאמור. מנגנון כאמור יבטיח מניעת התחמקות ממס וכן
יבטיח כי על הכנסה משירותים שנתן תושב ישראל, יחול
שיעור המס החל על הכנסה כאמור בישראל.
)60(–) ו23 עד36( לפסקאות
)23( לפסקה
"חברה להחזקת נכסי נאמנות" היא חברה ייעודית
שמחזיקה את נכסי הנאמן במישרין או בעקיפין. החברה
היא שקופה לצורכי מס ביחס לנאמן, ואינה חייבת בהגשת
דוח. החוק כיום אינו מסדיר את הקריטריונים הנדרשים
לשם סיווג החברה כחברה להחזקת נכסי נאמנות. התיקונים
המוצעים נועדו למנוע תכנוני מס כגון: הפיכתה של חברה
לחברה להחזקת נכסי נאמנות, בלא אירוע מס, או במקרה
ההפוך, שינוי סיווגה של חברה להחזקת נכסי נאמנות
לפקודה. לאור 104 לחברה רגילה בלי שחלות הוראות סעיף
האמור, מוצע להגדיר חברה להחזקת נכסי נאמנות כחברה
שהוקמה לשם החזקת נכסי הנאמנות בלבד, והנאמן מחזיק
בכל מניותיה.
כמו כן מוצע לבטל את ההגדרה "תושב חוץ" שבסעיף
ג לפקודה, הואיל ולאור הסדרת נושא פטירתו של היוצר 75
1 בהוראות הכלליות תחול הגדרת "תושב חוץ" שבסעיף
לפקודה.
וזה נוסח ההגדרות שמוצע לבטלן:
חבר–בני–אדם - """חברה להחזקת נכסי נאמנות
המחזיק בנכסי הנאמן בעבור הנאמן, במישרין
או בעקיפין;
לרבות יוצר שבמועד - "תושב חוץ", לעניין יוצר
פטירתו היה תושב חוץ;".
כללי- )24( לפסקה
נאמנות יוצר תושב חוץ היא נאמנות שכל היוצרים
שלה הם תושבי חוץ, הן בשנת יצירת הנאמנות והן בשנת
המס, או שבשנת המס כל היוצרים וכל הנהנים שלה הם
תושבי חוץ. כיום, נאמנות יוצר תושב חוץ פטורה ממס
על הכנסותיה שהופקו מחוץ לישראל גם אם הנהנים
בנאמנות הם תושבי ישראל. הצעת החוק מבקשת לשנות
מצב זה ולקבוע הסדרים מיוחדים לנאמנות שיוצרה הוא
תושב חוץ ושהנהנים בה הם תושבי ישראל. לשם כך
מוצע לצמצם את הגדרת נאמנות יוצר תושב חוץ לנאמנות
שבשנת המס כל יוצריה וכל הנהנים בה הם תושבי חוץ.
על נאמנות זו ימשיך לחול הפטור ממס הקיים בחוק כיום.
בהתאמה, וכדי למנוע הטעיה, מוצע לשנות את שמה של
נאמנות זו ל"נאמנות תושבי חוץ".
המוצע, כנוסחו 1ח75 בנוסף, מוצע לקבוע בסעיף
), סוג חדש של נאמנות שתיקרא "נאמנות 29(40 בסעיף
נהנה תושב ישראל", שהיא נאמנות שממועד יצירתה ועד
שנת המס כל יוצריה הם תושבי חוץ ובשנת המס יש בה
נהנה אחד לפחות שהוא תושב ישראל, כמפורט בדברי
ההסבר לאותו סעיף.
) לפקודה, 5()ד(א75 לאור האמור, מוצע לתקן את סעיף
כך שהאמור בו יחול על נאמנות נהנה תושב ישראל, שכן
בנאמנות תושבי חוץ, לפי התיקון המוצע בהצעה זו, לא
יהיו נהנים ישראלים.
)25( לפסקה
ה לפקודה קובע כי נהנה בנאמנות הוא מי 75 סעיף
שזכאי ליהנות מנכסי הנאמן או מהכנסת הנאמן, במישרין
ד ב ר י ה ס ב ר
11.6.2013 ,, ג' בתמוז התשע"ג768 - הצעות חוק הממשלה
676
;"1ח75" ז" יבוא75" ו(ב), אחרי75 ) בסעיף26(
- ז75 ) בסעיף27(
), במקום "שאינה נאמנות יוצר תושב חוץ ואינה נאמנות2()בסעיף קטן (א
(א)
נהנה תושב חוץ" יבוא "שאינה נאמנות תושבי חוץ, אינה נאמנות נהנה תושב
חוץ ואינה נאמנות נהנה תושב ישראל";
- (א) או (ג)" יבוא "(בסעיף קטן זה14 בסעיף קטן (ה), אחרי "כאמור בסעיף
(ב)
תושב זכאי)" ובסופו יבוא "ובלבד שגם הנהנה הוא תושב זכאי אשר חלות עליו
ההוראות האמורות";
ח, אחרי סעיף קטן (ג) יבוא:75 ) בסעיף28(
"(ד) חדלה נאמנות להיות נאמנות תושבי ישראל בשל פטירתו של אחרון
יב, 75 היוצרים בנאמנות שהוא תושב ישראל, יחולו על הנאמנות הוראות סעיף
בשינויים המחויבים.";
ח יבוא:75 ) אחרי סעיף29(
"נאמנות נהנה
תושב ישראל
.1ח75
נאמנות נהנה תושב ישראל היא נאמנות שממועד
(א)
יצירתה ועד שנת המס כל יוצריה הם תושבי חוץ ובשנת
המס יש בה נהנה אחד לפחות שהוא תושב ישראל.
או בעקיפין. מוצע להבהיר כי נהנה בעקיפין, שייחשב
לפי הסעיף האמור למי שזכאי ליהנות מנכסי הנאמן או
מהכנסת הנאמן, כולל גם נהנה בעקיפין באמצעות נהנה
אחר באותה נאמנות. זאת, כדי למנוע העברות נכסים למי
שאינו רשום כנהנה בנאמנות, אבל למעשה מקבל לידיו
חלק מהנכסים או ההכנסות של הנאמן בנאמנות.
)26( לפסקה
ו(ב) לפקודה הקובע את 75 מוצע להוסיף לסעיף
1ח75 הוראות המיסוי לגבי הכנסת הנאמן, הפניה לסעיף
), אשר קובע סוג חדש של נאמנות 29(40 המוצע בסעיף
כמפורט לעיל.
)27( לפסקה
לפסקת משנה (א)
) לפקודה, שהוא סעיף 2()(ז)(א75 מוצע להוסיף לסעיף
סל הקובע מתי נאמנות תיחשב לנאמנות תושבי ישראל,
את נאמנות נהנה תושב ישראל, כך שיראו כנאמנות תושבי
ישראל גם נאמנות שאינה נאמנות נהנה תושב ישראל.
לפסקת משנה (ב)
ז(ה) לפקודה קובע כי בנאמנות שהפכה 75 סעיף
לנאמנות תושבי ישראל לאחר שיוצר אחד בה היה
לתושב ישראל לראשונה, לתושב חוזר ותיק או לתושב
(א) או (ג) לפקודה, יחולו על הכנסת 14 ותיק, כאמור בסעיף
הנאמן גם ההקלות במס הניתנות לתושבים אלה. ההצדקה
להסדר המתואר נבעה מההסדר הקיים של מיסוי נאמנויות
שלפיו נאמנות יוצר תושב חוץ פטורה ממס בישראל. זאת,
כדי שלא ליצור תמריץ שלילי ליוצר לעלות לארץ מכיוון
שעלייתו תביא למיסוי הנהנה בנאמנות שיצר.
הואיל ומוצע לקבוע שנאמנות נהנה תושב ישראל,
אשר בה יוצר תושב חוץ ונהנה תושב ישראל, תחויב במס,
ז(ה) האמור. לכן, 75 מתייתר הצורך בפטור הקבוע בסעיף
מוצע להגביל את ההטבה הקבועה בסעיף למקרים שבהם
גם הנהנה הוא תושב הזכאי להטבות המס הניתנות לתושב
ישראל לראשונה, לתושב חוזר ותיק או לתושב ותיק.
)28( לפסקה
לפי הוראות החוק היום, נאמנות תושבי ישראל
תשמור על מעמדה ככזו גם לאחר פטירת כל היוצרים
ג 75 בנאמנות וזאת מכוח הגדרת תושב ישראל בסעיף
לפקודה, הקובעת כי ימשיכו לראות ביוצר שהוא תושב
ישראל כיוצר בנאמנות גם לאחר מועד פטירתו.
מכיוון שמוצע לשנות את הגדרת תושב ישראל ולא
לראות ביוצר כתושב ישראל לאחר פטירתו יש צורך לקבוע
הוראות לעניין נאמנות תושבי ישראל שכל יוצריה תושבי
ישראל נפטרו. מוצע כי במות אחרון היוצרים שהוא תושב
יב, הקובעות 75 ישראל יחולו על הנאמנות הוראות סעיף
את מיסוי הנאמנות לפי הנהנה, בשינויים המחויבים.
תוצאת המס תהיה כי מקום שבו הנהנים הם רק תושבי
החוץ, לא תהיה חבות על הכנסות שהופקו או נצמחו
מחוץ לישראל.
)29( לפסקה
(א) המוצע1ח75 לסעיף
כאמור לעיל, מוצע לקבוע סוג חדש של נאמנות,
"נאמנות נהנה תושב ישראל", שהיא נאמנות שממועד
יצירתה ועד שנת המס כל יוצריה הם תושבי חוץ ובשנת
המס יש בה נהנה אחד לפחות שהוא תושב ישראל. לפני
ד ב ר י ה ס ב ר
11.6.2013 ,, ג' בתמוז התשע"ג768 - הצעות חוק הממשלה
677
נאמנות קרובים היא נאמנות נהנה תושב ישראל שבין
(ב)
כל היוצרים בה לבין הנהנה תושב ישראל מתקיימים יחסי
), והנאמן הודיע על כך 2( ) או1( קרבה כמפורט בפסקאות
ימים מיום הקמתה:30 לפקיד השומה בתוך
היוצר הוא הורה, הורה הורה, בן זוג, ילד או נכד
)1(
;של הנהנה
בין היוצר והנהנה מתקיימים יחסי קרבה כאמור
)2(
,88 ) של ההגדרה "קרוב" שבסעיף2( ) או1( בפסקאות
), ופקיד השומה שוכנע כי 1( שאינם כאמור בפסקה
הנאמנות הוקמה בתום לב וכי הנהנה לא נתן תמורה
בעד זכותו בנכסי הנאמנות.
על נאמנות נהנה תושב ישראל שאינה נאמנות קרובים
(ג)
יחולו ההוראות החלות על נאמנות תושבי ישראל, ואולם על
ז(ב) בנאמנות כאמור יראו את הכנסת 75 אף האמור בסעיף
הנאמן כהכנסתו של הנהנה ואת נכסי הנאמן כנכסי הנהנה.
על נאמנות קרובים יחולו הוראות אלה:
(ד)
חלוקה מהנאמן לנהנה תושב ישראל תחויב במס
)1(
; ואולם אם הוכיח הנאמן כי החלוקה30% בשיעור של
לנהנה, כולה או חלקה, היא של נכס שהוקנה לנאמן
ושאילו היה מועבר מהיוצר לנהנה במישרין היה פטור
הקרן), תהיה החלוקה של אותו נכס - ממס (בסעיף זה
- פטורה ממס; לעניין זה
נאמנות קרובים היא נאמנות נהנה תושב ישראל שבין
(ב)
כל היוצרים בה לבין כל הנהנים תושבי ישראל מתקיימים
), והנאמן הודיע על 2( ) או1( יחסי קרבה כמפורט בפסקאות
ימים מיום הקמתה:30 כך לפקיד השומה בתוך
היוצר הוא הורה, הורה הורה, בן זוג, ילד או נכד
)1(
;של הנהנה
בין היוצר והנהנה מתקיימים יחסי קרבה כאמור
)2(
,88 ) של ההגדרה "קרוב" שבסעיף2( ) או1( בפסקאות
), ופקיד השומה שוכנע כי 1( שאינם כאמור בפסקה
הנאמנות הוקמה בתום לב וכי הנהנה לא נתן תמורה
בעד זכותו בנכסי הנאמנות.
על נאמנות נהנה תושב ישראל שאינה נאמנות קרובים
(ג)
יחולו ההוראות החלות על נאמנות תושבי ישראל, ואולם על
ז(ב) בנאמנות כאמור יראו את הכנסת 75 אף האמור בסעיף
הנאמן כהכנסתו של הנהנה ואת נכסי הנאמן כנכסי הנהנה.
על נאמנות קרובים יחולו הוראות אלה:
(ד)
חלוקה מהנאמן לנהנה תושב ישראל תחויב במס
)1(
; ואולם אם הוכיח הנאמן כי החלוקה30% בשיעור של
לנהנה, כולה או חלקה, היא של נכס שהוקנה לנאמן
ושאילו היה מועבר מהיוצר לנהנה במישרין היה פטור
הקרן), תהיה החלוקה של אותו נכס - ממס (בסעיף זה
- פטורה ממס; לעניין זה
התיקון המוצע נכללה נאמנות זו בגדר נאמנות יוצר תושב
ט לפקודה. לאור השינוי 75 חוץ, שאליה מתייחס סעיף
בהסדר המס המוצע בחוק זה לגבי נאמנות שיש בה יוצר
תושב חוץ ונהנה תושב ישראל, כך שנאמנות כזו תמוסה,
מוצע לקבוע נאמנות זו כסוג נפרד של נאמנות שיחול
עליה הסדר נפרד.
(ב) המוצע1ח75 לסעיף
(ב) המוצע, כי נאמנות נהנה 1ח75 מוצע לקבוע בסעיף
תושב ישראל תפוצל לנאמנות קרובים ולנאמנות שאינה
נאמנות קרובים, המוסדרת בסעיף קטן (ג) המוצע. נאמנות
קרובים היא נאמנות שבה מתקיימים בין כל היוצרים בה
לבין כל הנהנים תושבי ישראל יחסי קרבה מדרגה ראשונה,
) של סעיף קטן (ב) המוצע (בן זוג, הורים, 1( כאמור בפסקה
הורי הורים, ילדים, ונכדים), או שמתקיימים יחסי קרבה
) של 2( ) או1( מדרגה שאינה ראשונה, כאמור בפסקאות
לפקודה, ופקיד השומה שוכנע 88 ההגדרה "קרוב" בסעיף
כי הנאמנות הוקמה בתום לב וכי הנהנה לא נתן תמורה
בעד זכותו בנכסי הנאמנות.
על נאמנות נהנה תושב ישראל שאינה נאמנות
קרובים כאמור יחולו ההוראות החלות על נאמנות תושבי
ישראל, בהתאמות המפורטות להלן. על נאמנות נהנה
תושב ישראל שהיא נאמנות קרובים יחול הסדר מיסוי
מיוחד כמפורט להלן.
הגבלת הסדר המס המיוחד בנאמנות נהנה תושב
ישראל לנאמנות קרובים נובעת מהחשש שתושב ישראל
יעשה שימוש לרעה בכלי זה של הנאמנות על אף שמדובר
בכסף ששייך לו במישרין או בעקיפין. המחוקק היה ער
) לפקודה הדן בסיווג 5()ד(א75 לבעיה ועל כן חוקק סעיף
של נאמנות שמקור הכספים שלה הוא בנהנה שהוא תושב
ישראל. עם זאת, יישומו של החוק לאורך השנים מלמד, כי
במציאות קשה ולעתים בלתי אפשרי לאמת את מקורות
המימון וההון של אותן נאמנויות ואת הסיבה האמיתית
להכללת הנהנה הישראלי ברשימת הנהנים של הנאמנות.
(ג) המוצע1ח75 לסעיף
מוצע, כי על נאמנות נהנה תושב ישראל שאינה
נאמנות קרובים, יחולו ההוראות החלות על נאמנות תושבי
ישראל, ואולם יראו את את הכנסת הנאמן כהכנסתו של
הנהנה ואת נכסי הנאמן כנכסי הנהנה. ראיית הכנסת
הנאמן כהכנסת הנהנה נדרשת הואיל ומיסוי לפי היוצר
הקבוע בנאמנות תושבי ישראל יביא, שוב, לפטור ממס
אשר מוצע, כאמור, לבטלו.
(ד) המוצע1ח75 לסעיף
)(א) ו–(ב)1( לפסקה
מוצע כי בנאמנות קרובים, חלוקה מהנאמן לנהנה
. שיעור המס 30% תושב ישראל תחויב במס בשיעור של
ד ב ר י ה ס ב ר
11.6.2013 ,, ג' בתמוז התשע"ג768 - הצעות חוק הממשלה
678
יראו את החלוקה שאינה של הקרן, כאילו
(א)
נעשתה לפני חלוקת הקרן;
נעשתה החלוקה לכמה נהנים, יראו כאילו
(ב)
חלוקת הקרן לנהנה תושב ישראל נעשתה
בהתאם לחלקו היחסי בחלוקה;
) הנאמן רשאי לבחור, 1( על אף הוראות פסקה
)2(
ימים מיום30 בהודעה שיגיש לפקיד השומה בתוך
הקמת הנאמנות או מיום צירופו לראשונה של נהנה
תושב ישראל לנאמנות, לפי המאוחר, כי הכנסת
הנאמנות המיועדת לחלוקה לנהנה תושב ישראל,
כפי שיפרט בהודעתו, תחויב במס בשנת המס שבה
הופקה או נצמחה, כהכנסה של תושב ישראל, ויחול
; שולם המס כאמור על 25% עליה מס בשיעור של
הכנסת הנאמנות המיועדת יהיה חלק החלוקה בגובה
) 1( ההכנסה המיועדת פטור מהמס כאמור בפסקה
במועד החלוקה; הודיע הנאמן על בחירה כאמור, לא
יוכל לחזור בו כל עוד הנאמנות היא נאמנות קרובים.
נאמנות תיחשב לנאמנות נהנה תושב ישראל בין אם
(ה)
היא נאמנות הדירה ובין אם היא נאמנות בלתי הדירה.
לעניין הוראות חלק ה', בהקניה לנאמן בנאמנות נהנה
(ו)
תושב ישראל יראו את הנכס כאילו הועבר במישרין מהיוצר
לנהנה.
היתה הנאמנות לנאמנות נהנה תושב ישראל לאחר
(ז)
שנהנה אחד בה היה לתושב ישראל לראשונה, לתושב חוזר
(א) או (ג) (בסעיף קטן 14 ותיק או לתושב חוזר כאמור בסעיף
נהנה זכאי), יחולו על הכנסת הנהנה ההוראות לפי - זה
(א) או (ג), לפי העניין.14 סעיפים
החל במיסוי נהנה 25% , הגבוה משיעור מס של30% של
ישראלי בנאמנות תושבי ישראל, נועד לפצות על דחיית
המס הניתנת לנאמנות קרובים ממועד הפקת ההכנסה
למועד החלוקה. עוד מוצע לקבוע, כי אם הוכיח הנאמן כי
החלוקה לנהנה, כולה או חלקה, היא של נכס שאילו היה
מועבר מהנאמן לנהנה במישרין היה פטור ממס (קרי, קרן),
תהיה החלוקה של אותו נכס פטורה ממס. תכליתה של
הוראה זו למנוע מצב שבו תמוסה חלוקה מקרן הנאמנות,
אשר דומה, במהותה, למתנה מהיוצר לנהנה. לעניין זה,
תחול חזקה כי החלוקה שאינה של הקרן נעשתה קודם,
וכי החלוקה בוצעה באופן יחסי (פרו רטה) לפי חלקו של
הנהנה בנאמנות.
)2( לפסקה
(ד) 1ח75 ) של סעיף1( מוצע, כי על אף הוראות פסקה
המוצע, הנאמן יוכל לבחור, בהודעה שיגיש לפקיד השומה
ימים מיום הקמת הנאמנות או מיום צירופו 30 בתוך
לראושנה של נהנה תושב ישראל לנאמנות, לפי המאוחר,
כי הכנסת הנאמנות המיועדת לחלוקה לנהנה ישראלי
תחויב במס בשנת המס שבה הופקה או נצמחה, שאז תהיה
. היה והנאמן בחר 25% חייבת הכנסה זו במס בשיעור של
באפשרות זו, ושילם את המס, חלק ההכנסה ששולם עליו
מס, יהיה פטור בחלוקה.
(ה) המוצע1ח75 לסעיף
מוצע, כי בדומה לנאמנות תושבי ישראל, נאמנות
נהנה תושב ישראל תיחשב לכזו בין אם היא נאמנות
הדירה ובין אם היא נאמנות בלתי הדירה.
(ו) המוצע1ח75 לסעיף
מוצע לקבוע, כי לעניין הוראות חלק ה' לפקודה,
בהקניה לנאמן בנאמנות נהנה תושב ישראל יראו את הנכס
כאילו הועבר במישרין מהיוצר לנהנה, כלומר המיסוי
שיחול הוא המיסוי שהיה חל לולא היתה הנאמנות קיימת.
(ז) המוצע1ח75 לסעיף
מוצע, כי אם היתה הנאמנות לנאמנות נהנה תושב
ישראל לאחר שנהנה אחד בה היה לתושב ישראל
לראשונה, לתושב חוזר ותיק או לתושב ותיק, כאמור
ד ב ר י ה ס ב ר
11.6.2013 ,, ג' בתמוז התשע"ג768 - הצעות חוק הממשלה
679
,נפטר אחד היוצרים בנאמנות נהנה תושב ישראל
(ח)
תהפוך הנאמנות לנאמנות תושבי ישראל מיום הפטירה
ז(ב) בנאמנות כאמור 75 ואילך; ואולם על אף האמור בסעיף
יראו את הכנסת הנאמן כהכנסתו של הנהנה ואת נכסי הנאמן
כנכסי הנהנה.
חדלה נאמנות להיות נאמנות קרובים שחלות עליה
(ט)
) והפכה לנאמנות נהנה תושב ישראל 1()הוראות סעיף קטן (ד
שאינה נאמנות קרובים או לנאמנות מסוג אחר כאמור בפרק
זה, יחולו על חלוקות שמקורן ברווחים שהופקו לפני היום
שבו חדלה הנאמנות להיות נאמנות קרובים, לנהנה שהיה
תושב ישראל במועד הפקת אותם רווחים, הוראות סעיף קטן
), בשינויים המחויבים, ויראו כל חלוקה כאילו מקורה 1()(ד
ברווחים שהופקו לפני היום האמור, אלא אם כן הוכח אחרת.
המנהל רשאי לקבוע טפסים לעניין סעיף זה וכן הוראות
(י)
לעניין אופן חישוב חלק הקרן בחלוקה.";
- ט75 ) בסעיף30(
;"במקום כותרת השוליים יבוא "נאמנות תושבי חוץ
(א)
בסעיף קטן (א), במקום הרישה עד המילים "תושבי חוץ, או" יבוא "נאמנות
(ב)
תושבי חוץ היא נאמנות";
) עד (ג), בכל מקום, במקום "יוצר תושב חוץ" יבוא 1בסעיפים קטנים (א
(ג)
"תושבי חוץ";
), בסופו יבוא "לעניין זה יראו יוצר תושב ישראל גם יוצר שבמועד 3()י(א75 ) בסעיף31(
;"פטירתו היה תושב ישראל
,נפטר אחד היוצרים בנאמנות נהנה תושב ישראל
(ח)
תהפוך הנאמנות לנאמנות תושבי ישראל מיום הפטירה
ז(ב) בנאמנות כאמור 75 ואילך; ואולם על אף האמור בסעיף
יראו את הכנסת הנאמן כהכנסתו של הנהנה ואת נכסי הנאמן
כנכסי הנהנה.
חדלה נאמנות להיות נאמנות קרובים שחלות עליה
(ט)
) והפכה לנאמנות נהנה תושב ישראל 1()הוראות סעיף קטן (ד
שאינה נאמנות קרובים או לנאמנות מסוג אחר כאמור בפרק
זה, יחולו על חלוקות שמקורן ברווחים שהופקו לפני היום
שבו חדלה הנאמנות להיות נאמנות קרובים, לנהנה שהיה
תושב ישראל במועד הפקת אותם רווחים, הוראות סעיף קטן
), בשינויים המחויבים, ויראו כל חלוקה כאילו מקורה 1()(ד
ברווחים שהופקו לפני היום האמור, אלא אם כן הוכח אחרת.
המנהל רשאי לקבוע טפסים לעניין סעיף זה וכן הוראות
(י)
לעניין אופן חישוב חלק הקרן בחלוקה.";
- ט75 ) בסעיף30(
;"במקום כותרת השוליים יבוא "נאמנות תושבי חוץ
(א)
בסעיף קטן (א), במקום הרישה עד המילים "תושבי חוץ, או" יבוא "נאמנות
(ב)
תושבי חוץ היא נאמנות";
) עד (ג), בכל מקום, במקום "יוצר תושב חוץ" יבוא 1בסעיפים קטנים (א
(ג)
"תושבי חוץ";
), בסופו יבוא "לעניין זה יראו יוצר תושב ישראל גם יוצר שבמועד 3()י(א75 ) בסעיף31(
;"פטירתו היה תושב ישראל
(א) או (ג), יחולו על הכנסת הנהנה ההקלות במס 14 בסעיף
הניתנות לתושבים אלה.
(ח) המוצע1ח75 לסעיף
לפי הוראות החוק ערב תיקונו המוצע, ההגדרה
ג לפקודה קובעת כי תושב חוץ 75 "תושב חוץ" שבסעיף
הוא לרבות יוצר שבמועד פטירתו היה תושב חוץ. הגדרה
זו מביאה לתוצאה בעייתית ולפיה הסדר המס המיוחד
הקבוע בחוק לנאמנות שבה היוצר הוא תושב חוץ מקובע
ג 75 לעולם. לכן מוצע לבטל את הגדרת "תושב חוץ" בסעיף
הקובעת כי יוצר תושב חוץ ייחשב ככזה גם לאחר מותו.
בהמשך לשינוי זה, מוצע לקבוע הסדר לגבי סיווג
נאמנות נהנה תושב ישראל לאחר מות היוצר תושב
החוץ. מוצע, כי אם נפטר אחד היוצרים בנאמנות נהנה
תושב ישראל, תהפוך הנאמנות לנאמנות תושבי ישראל
(ג) 1ח75 מיום הפטירה ואילך, ואולם בדומה לאמור בסעיף
המוצע לגבי נאמנות שאינה נאמנות קרובים, ובשונה
מנאמנות תושבי ישראל, יראו את הכנסת הנאמן כהכנסתו
של הנהנה כדי שלא ליתן פטור ממס להכנסות הנהנה
הישראלי.
(ט) המוצע1ח75 לסעיף
מוצע, כי אם חדלה נאמנות להיות נאמנות קרובים,
יחולו על חלוקות שמקורן ברווחים שהופקו לפני היום
) 1()(ד1ח75 שבו חדלה להיות נאמנות כאמור הוראות סעיף
המוצע, בשינויים המחויבים.
)30( לפסקה
), מוצע לקבוע 24(40 כמפורט בדברי ההסבר לסעיף
לגבי נאמנות יוצר תושב חוץ, כי היא תהיה נאמנות
שבשנת המס כל יוצריה וכל הנהנים בה הם תושבי חוץ,
שאז ימשיך ויחול הפטור ממס הקיים בחוק כיום.
)31( לפסקה
לאור תיקון ההגדרה "תושב ישראל" ומחיקת הסיפה
שלפיה יראו כתושב ישראל גם את מי שבמועד פטירתו
היה תושב ישראל, מוצע לקבוע כי בנאמנות נהנה תושב
חוץ, יראו כיוצר תושב ישראל גם יוצר שבמועד פטירתו
היה תושב ישראל. תיקון זה נועד להביא לכך ששינוי
ג לפקודה לא יביא לשינוי 75 הגדרת תושב ישראל בסעיף
הדין הקיים ביחס לנאמנות נהנה תושב חוץ.
ד ב ר י ה ס ב ר
11.6.2013 ,, ג' בתמוז התשע"ג768 - הצעות חוק הממשלה
680
;"יד(א), במקום "נאמנות יוצר תושב חוץ" יבוא "נאמנות תושבי חוץ75 ) בסעיף32(
;"טו(ה), במקום "בנאמנות יוצר תושב חוץ" יבוא "בנאמנות תושבי חוץ75 ) בסעיף33(
), במקום "בנאמנות יוצר תושב חוץ" יבוא "בנאמנות תושבי1()(ג1טז75 ) בסעיף34(
;"חוץ
בטל;- 3טז75 ) סעיף35(
;"), במקום "נאמנות יוצר תושב חוץ" יבוא "נאמנות תושבי חוץ4(יח75 ) בסעיף36(
;"2013 " יבוא "עד2011 א, במקום "עד87 ) בכותרת פרק שביעי ובסעיף37(
- 92 ) בסעיף38(
;"26.5%" " יבוא25%" )(ב), במקום4()בסעיף קטן (א
(א)
";133 " יבוא "או132– ו131 בסעיף קטן (ב), אחרי "בסעיפים
(ב)
, האמור בו יסומן "(א)" ואחריו יבוא:96 ) בסעיף39(
"(ב) הוראות סעיף קטן (א) לא יחולו לגבי רווח הון ממכירת נכס שהוא אחד
מאלה:
, 501961-רכב נוסעים פרטי כהגדרתו בתקנות התעבורה, התשכ"א
)1(
;ששימש להחכרה או להשכרה אחרת
)36(–) ו34( ) עד32( לפסקאות
), הואיל ולפי 24(40 כמפורט בדברי ההסבר לסעיף
התיקון המוצע הדגש אינו על מבחן היוצר, אלא על היוצר
והנהנה, בדומה לנאמנות תושבי ישראל, ועל מנת למנוע
הטעיה, מוצע לשנות את שמה של נאמנות יוצר תושב חוץ
ל"נאמנות תושבי חוץ".
)35( לפסקה
) מוצע לקבוע, 47(40 כמפורט בדברי ההסבר לסעיף
) לפקודה, חובת דיווח על נהנה שקיבל 5()ב5()(א131 בסעיף
חלוקה מנאמן, גם אם אינה חייבת במס בישראל. לאור
לפקודה, ועל כן מוצע 3טז75 האמור, מתייתר הצורך בסעיף
שמוצע לבטלו:3טז75 לבטלו. וזה נוסחו של סעיף
. (א) נהנה תושב ישראל שקיבל מנאמן בחלוקה 3טז75"
נכס שאינו כסף, גם אם החלוקה אינה חייבת במס
30 בישראל, חייב בהגשת הודעה למנהל עד יום
באפריל בשנת המס שלאחר שנת המס שבה היתה
החלוקה כאמור, ואולם אם חלה על הנהנה חובה
במועד הגשת הדוח.- 131 להגיש דוח לפי סעיף
(ב) הודעה כאמור בסעיף קטן (א) תוגש בטופס
שקבע המנהל, והנהנה יפרט בה את פרטי הנכס
שקיבל בחלוקה ואת מועד החלוקה."
)37( לפסקה
מוצע להאריך את אי–תחולתו של תקן חשבונאות
. 2013 , בקביעת ההכנסה החייבת, עד לשנת המס29 'מס
)38( לפסקה
לפסקת משנה (א)
)(ב) לשינוי 4()(א92 מוצע להתאים את הוראות סעיף
(א), כך שגם חברה 126 בשיעור מס החברות המוצע בסעיף
תוכל לקזז הפסד הון כנגד הכנסה מריבית או מדיבידנד
בשל ניירות ערך אחרים, הכנסה אשר חבה אצל חברה
בשיעור מס חברות.
לפסקת משנה (ב)
) לפקודה קובע כי הפסד הון שהיה 3()(א92 סעיף
לאדם מחוץ לישראל, יותר בקיזוז בתנאים הקבועים
(ב) קובע כי תנאי להתרת ההפסד בקיזוז 92 בסעיף. סעיף
בשנים הבאות הוא הגשת דוח לפקיד השומה לשנת המס
לפקודה, 132– ו131 שבה נוצר ההפסד, כאמור בסעיפים
אשר קובעים את החובה להגשת דוח כאמור ואת המועד
לפקודה קובע את דרך הקיזוז 29 להגשתו. במקביל, סעיף
) לפקודה 5(29 של הפסד שהיה לאדם מחוץ לישראל. סעיף
קובע כי הפסד שמקורו מחוץ לישראל יותר בקיזוז רק אם
הוגש דוח לשנת המס שבה נוצר ההפסד, כאמור בסעיפים
לפקודה. 132– ו131
הואיל ובמקרים רבים ניתנת ארכה להגשת דוח
כאמור, מוצע להתיר קיזוז כאמור אם הוגש דוח שהמועד
133 להגשתו נדחה בידי פקיד שומה בהתאם לסעיף
לפקודה.
) 39( לפסקה
לפקודה מאפשר לדחות את רווח ההון 96 סעיף
ממכירת נכס בר פחת אם נרכש נכס חלופי, וזאת בהתקיים
.1425 'ק"ת התשכ"א, עמ
50
ד ב ר י ה ס ב ר
11.6.2013 ,, ג' בתמוז התשע"ג768 - הצעות חוק הממשלה
681
;זכות במקרקעין המצויים מחוץ לישראל
)2(
;".1א100 נכס שנמכר במכירה רעיונית כאמור בסעיף
)3(
), במקום "הם זכויות במקרקעין או זכויות באיגוד2( ), בפסקה3(ב97 ) בסעיף40(
:מקרקעין" יבוא "מקורו באחד או יותר מאלה
ולרבות כל 1 זכות במקרקעין או זכות באיגוד מקרקעין כהגדרתן בסעיף
(א)
; 511969-זכות אחרת במקרקעין כמשמעותה בחוק המקרקעין, התשכ"ט
זכות שימוש במקרקעין או בכל נכס המחובר למקרקעין;
(ב)
זכות לניצול משאבי טבע בישראל;
(ג)
זכות לפירות ממקרקעין הנמצאים בישראל.";
(ד)
;זכות במקרקעין המצויים מחוץ לישראל
)2(
;".1א100 נכס שנמכר במכירה רעיונית כאמור בסעיף
)3(
), במקום "הם זכויות במקרקעין או זכויות באיגוד2( ), בפסקה3(ב97 ) בסעיף40(
:מקרקעין" יבוא "מקורו באחד או יותר מאלה
ולרבות כל 1 זכות במקרקעין או זכות באיגוד מקרקעין כהגדרתן בסעיף
(א)
; 511969-זכות אחרת במקרקעין כמשמעותה בחוק המקרקעין, התשכ"ט
זכות שימוש במקרקעין או בכל נכס המחובר למקרקעין;
(ב)
זכות לניצול משאבי טבע בישראל;
(ג)
זכות לפירות ממקרקעין הנמצאים בישראל.";
(ד)
לפקודה מתיר, בתנאים מסוימים 27 תנאי הסעיף. סעיף
הקבועים בו, ניכוי מיוחד בגין חילוף מכונות וציוד, למעט
לפקודה ולהחריג 96 רכב מנועי פרטי. מוצע לתקן את סעיף
27 מתחולתו כלי רכב פרטיים, בדומה לאמור בסעיף
לפקודה, ששימשו להחכרה או להשכרה אחרת. עוד מוצע
להחריג מתחולת הסעיף האמור מקרקעין בחוץ לארץ ונכס
שנמכר במכירה רעיונית אגב חלוקת נכסי שערוך, כמפורט
).41(40 להלן בדברי ההסבר לסעיף
מטרת התיקון האמור לעניין רכב מנועי פרטי היא
למנוע את דחיית רווח ההון בגין חילוף כלי רכב מנועי
פרטי כהגדרתו בתקנות התעבורה, ששימש להחכרה או
לפקודה 96 להשכרה אחרת. זאת הואיל והשימוש בסעיף
לחילוף רכבי השכרה או החכרה (ליסינג) נעשה במקרים
רבים לצורך החלפת ציי רכב שלמים, אשר מכירתם מהווה
למעשה מלאי שנמכר, כאשר לא לכך כיוון הסעיף.
האמור לא נועד, לפי תכליתו, לעודד 96 מכיוון שסעיף
חילוף מקרקעין בחוץ לארץ, וודאי שלא נועד ליצור לגבי
מקרקעין בחוץ לארץ הסדר מיטיב יותר מזה הקיים לגבי
מקרקעין בישראל, שאינם זכאים לחילוף לפי חוק מיסוי
מקרקעין, מוצע להחריג מתחולת הסעיף מקרקעין בחוץ
88 לארץ. בהמשך לאמור יצוין כי הגדרת "נכס" בסעיף
לפקודה ממעטת זכות במקרקעין בישראל, ומכאן שחילוף
מקרקעין בישראל מלכתחילה לא יכול היה להיכנס לגדרי
לפקודה. 96 סעיף
)40( לפסקה
) לפקודה קובע כי תושב חוץ פטור ממס 3(ב97 סעיף
רווח הון במכירת נייר ערך של חברה תושבת ישראל, או
במכירת זכות בחבר בני אדם תושב חוץ שעיקר נכסיו הם
זכויות, במישרין או בעקיפין, בנכסים הנמצאים בישראל.
) לפקודה קובע כי הפטור האמור לא יחול 2()3(ב97 סעיף
במכירת נייר ערך של חברה, שביום רכישתו ובשנתיים
שקדמו למכירתו, עיקר שווים של הנכסים שבהם מחזיקה
החברה, במישרין או בעקיפין, הם זכויות במקרקעין או
זכויות באיגוד מקרקעין.
הסייג האמור חוקק כדי לשמור את זכויות המיסוי
של מדינת ישראל כמדינת מקור במקום שנהוג לעשות כן
בדין הבין–לאומי בכלל, ובהתאם לאמנת המודל של ארגון
אמנת המודל) בפרט.- (להלןOECD–ה
) לאמנת המודל, "למונח "מקרקעין" 2(6 לפי סעיף
תהיה המשמעות שיש לו לפי דיני המדינה המתקשרת
שבה נמצאים המקרקעין הנדונים. בכל מקרה, יכלול המונח
נכסים הנלווים אל מקרקעין, משק חי וציוד המשמשים
בחקלאות וייעור, זכויות שחלות עליהן הוראות החוק
הכללי הדן במקרקעין, זכות ההנאה מפירות מקרקעין
וזכויות לתשלומים משתנים או קבועים כתמורה בעד
ניצול, או הזכות לנצל, מרבצי מחצבים, מקורות ואוצרות
טבע אחרים; ספינות, סירות, וכלי טיס לא ייראו כמקרקעין".
מכאן, שהגדרת מקרקעין באמנת המודל רחבה
), וכוללת מקרקעין 2()3(ב97 מהגדרת מקרקעין בסעיף
כמשמעותו בדין הכללי, משק חי וציוד המשמש בחקלאות,
זכות להנאה מפירות המקרקעין, וזכויות לתשלומים
משתנים או קבועים כתמורה בעד ניצול, או הזכות לנצל,
מרבצי מחצבים, מקורות ואוצרות טבע אחרים.
לאמנת המודל, שומר את זכות 6 לאור האמור, סעיף
המיסוי למדינת המקור (במקרה זה ישראל) גם ביחס
למימוש זכות שאינה מגיעה כדי "זכות במקרקעין" לפי
חוק המקרקעין), - (להלן1969-חוק המקרקעין, התשכ"ט
אלא היא מוגבלת לזכות להנאה מפירות המקרקעין ולזכות
לניצול משאבי טבע.
) לפקודה, כך 2()3(ב97 לפיכך, מוצע לתקן את סעיף
) לא יחולו גם על רווח הון במכירת נייר 1( שהוראות פסקה
ערך של חברה שעיקר שווים של הנכסים שהיא מחזיקה
מקורו בזכות במקרקעין או זכות באיגוד מקרקעין כהגדרתן
לפקודה, ולרבות כל זכות אחרת במקרקעין 1 בסעיף
, זכות 1969-כמשמעותה בחוק המקרקעין, התשכ"ט
שימוש במקרקעין או בכל נכס המחובר למקרקעין, זכויות
לניצול משאבי טבע בישראל, וכן זכות לפירות ממקרקעין
הנמצאים בישראל.
.259 'ס"ח התשכ"ט, עמ
51
ד ב ר י ה ס ב ר
11.6.2013 ,, ג' בתמוז התשע"ג768 - הצעות חוק הממשלה
682
:א יבוא100 ) אחרי סעיף41(
"חלוקה מרווחי
שערוך
.1א100
- בסעיף זה
(א)
חלוקת דיבידנד מרווחי - ""חלוקת רווחי שערוך
שערוך;
)41( לפסקה
תקני- ) (להלןIFRS( תקני דיווח בין–לאומיים
) כוללים בחלק מהמקרים הוראות בדבר אפשרות IFRS–ה
להערכת שווי של נכסים לפי מודל הערכה מחדש, קרי
מדידה לפי שוויו ההוגן של הנכס (הסכום שבו ניתן להחליף
נכס, בין קונה מרצון לבין מוכר מרצון שאינם קשורים,
הפועלים בצורה מושכלת). במקרים שבהם בחר תאגיד
להעריך את הנכס הנמכר בידו לפי שווי הוגן, ייזקף ההפרש
שבין עלות הנכס לבין שוויו ההוגן לרווח והפסד או לקרן
רווחי שערוך).- הון, לפי סוג הנכס (להלן
משמעות רישום הנכסים לפי שווי הוגן היא הכרה
בעליית ערכו של הנכס כרווח וזאת בלי שהנכס נמכר
, שינוי IAS 39 בפועל. כך למשל, בהתאם להוראות תקן
בשווי ההוגן של ניירות ערך המוחזקים למסחר ייזקף לרווח
והפסד של התאגיד בעוד שההפרשים בגין ניירות ערך
שהתאגיד סיווגם בקבוצת "זמינים למכירה", ייזקפו לקרן
, הפרשים בשווי ההוגן IAS 40 הון. בנוסף, בהתאם לתקן
של נדל"ן להשקעה ייזקפו בכל שנה לרווח והפסד, ובהתאם
הפרשים בשווי ההוגן של נדל"ן המשמש את IAS 16 לתקן
התאגיד כרכוש קבוע ייזקפו לקרן הון.
בדבר אימוץ תקני דיווח 29 'לפי תקן חשבונאות מס
), יחולו הוראות 29 ' תקן מס- ) (להלןIFRS( בין–לאומיים
, ובכללן הוראות בדבר רישום נכסים בהתאם IFRS–תקני ה
לשוויים ההוגן, על חברות הכפופות לחוק ניירות ערך,
, ומדווחות לפיו, וכן על חברות פרטיות 1968-התשכ"ח
, לערוך את דוחותיהן הכספיים 29 שבחרו, בהתאם לתקן
. IFRS–לפי תקני ה
יוער, כי לגבי חברה פרטית שלא עברה ליישום תקני
חלים כללי החשבונאות המקובלים בישראל, IFRS–ה
לרבות תקני החשבונאות של המוסד הישראלי לתקינה
חשבונאית. בשל העובדה שמרבית תקני החשבונאות של
המוסד הישראלי לתקינה חשבונאית מבוססים על תקני
חשבונאות בין–לאומיים, וחלק מהתקנים אימצו מודל
הערכה מחדש של נכסים לפי שווים ההוגן (למשל, "תקן
IASC רכוש קבוע", המבוסס על תקן- 27 חשבונאות מספר
נכסים בלתי מוחשיים", - 30 , "תקן חשבונאות מספר16
- 16 ו"תקן חשבונאות מספרIASC 38 המבוסס על תקן
), גם חברות IASC 40 נדל"ן להשקעה", המבוסס על תקן
פרטיות אלה ירשמו בחלק מהמקרים את נכסיהן לפי
שוויים ההוגן ולא לפי עלותם בפועל, כלומר, יכירו ברווח
טרם מכירת הנכס בפועל.
לעומת כללי החשבונאות המתוארים לעיל, שיטת
המס בישראל בהקשר לרווח הון מבוססת על עקרון
לפקודה, בכפוף לחריגים 88 המימוש. הכלל שנקבע בסעיף
א לפקודה, הוא כי רווח הון 100– ו100 הקבועים בסעיפים
נוצר במועד שבו "יצא הנכס מרשותו של אדם". כלומר,
עליית הערך של הנכס במהלך השנים לא תהא חייבת
במס אלא במועד מימוש הנכס בפועל. בהתאם לעיקרון
זה, יתכן שיהיה פער זמנים משמעותי בין רישום הרווח
מעליית ערכו של הנכס לצורכי חשבונאות לבין רישום
הרווח לצורכי מס ותשלום המס בהתאם.
עיקרון נוסף בפקודה הוא "עקרון המיסוי הדו– שלבי",
ולפיו בשלב הראשון, תאגידים בישראל, למעט חריגים
שלגביהם נקבעו הוראות מיוחדות, חייבים במס חברות
(א) לפקודה על הכנסתם 126 לפי שיעור המס הקבוע בסעיף
החייבת (למעט הכנסות לגביהן קיים פטור בדיני המס),
ובשלב השני, בעת חלוקת רווחי התאגיד לבעלי המניות
ב 125 כדיבידנד, יהיה הדיבידנד חייב במס נוסף לפי סעיף
, אם מדובר בבעל מניות 30% או25% לפקודה בשיעור של
לפקודה. בהתאם לשיטת 88 מהותי כהגדרתו בסעיף
המיסוי הדו–שלבי, דיבידנדים בין–חברתיים שמקורם
בהכנסות שהופקו בישראל על ידי תאגידים החייבים במס
חברות, לא יהיו חייבים במס נוסף, וזאת בהתאם להוראות
(ב) לפקודה, והם יחויבו במס בשלב השני רק 126 סעיף
יחידים, תושבי - בעת חלוקתם לבעלי המניות הסופיים
חוץ ותאגידים מיוחדים, שלא חל לגביהם ההסדר הקבוע
(ב) לפקודה.126 בסעיף
לפי שיטת המיסוי הדו–שלבי שיעור המס האפקטיבי
החל על יחיד שהוא בעל מניות מהותי, הפועל באמצעות
תאגיד החייב במס חברות (כלומר מס החברות החל על
ההכנסה החייבת יחד עם המס החל על הדיבידנד המחולק
מאותה הכנסה) יהיה שקול לשיעור המס השולי הגבוה
לפקודה שהיה חל על הכנסתו החייבת אילו 121 לפי סעיף
לא היה פועל באמצעות התאגיד כאמור.
חוק - (להלן1999-בהתאם לחוק החברות, התשנ"ט
החברות), דיבידנד הוא "כל נכס הניתן על ידי החברה
לבעל מניה מכוח זכותו כבעל מניה, בין במזומן ובין בכל
דרך אחרת, לרבות העברה ללא תמורה שוות ערך ולמעט
מניות הטבה". על חלוקת דיבידנד לעמוד בכללי החלוקה
לחוק האמור, שלפיו חלוקה מתוך 302 הקבועים בסעיף
רווחי החברה (מבחן הרווח) היא חלוקה מותרת, אם לא קיים
חשש סביר שהחלוקה תמנע מן החברה את היכולת לעמוד
בחבויותיה הקיימות והצפויות (מבחן יכולת הפירעון).
רווחיה של החברה בהתאם לאותו סעיף הם, בין השאר,
סכומים הכלולים בהון העצמי של החברה ושמקורם ברווח
הנקי שלה כפי שנקבע על פי כללי חשבונאות מקובלים
. תחולת תקני IFRS–הכוללים, כאמור לעיל, את תקני ה
מאפשרת מצבים שבהם החברה רשאית לחלק IFRS–ה
דיבידנד שלא מתוך הרווחים הממומשים, אלא למשל
ד ב ר י ה ס ב ר
11.6.2013 ,, ג' בתמוז התשע"ג768 - הצעות חוק הממשלה
683
, עודפים שלא נתחייבו במס חברות- ""רווחי שערוך
מהסוג שקבע שר האוצר, באישור ועדת הכספים
סכומים - "של הכנסת; לעניין זה, "עודפים
הכלולים בהון העצמי של חברה שאינם הון
מניות או פרמיה כהגדרתה בחוק החברות, והכול
על פי הדוחות הכספיים המבוקרים או הסקורים
שערכה החברה בהתאם לעקרונות חשבונאיים
מקובלים.
ביצעה חברה חלוקה מרווחי שערוך, יראו את הנכס
(ב)
שבשלו נרשמו בדוחות הכספים של החברה המחלקת רווחי
מכירה - השערוך, כאילו נמכר ביום החלוקה (בסעיף זה
רכישה - רעיונית) ונרכש מחדש ביום האמור (בסעיף זה
רעיונית); על מכירה רעיונית ורכישה רעיונית יחולו הוראות
חלק זה בשינויים אלה:
התמורה בשל המכירה הרעיונית תהיה סכום
)1(
החלוקה המגולמת בתוספת המחיר המקורי של הנכס
סכום - "הנמכר; לעניין זה, "סכום החלוקה המגולמת
החלוקה מרווחי שערוך בתוספת סכום החלוקה מרווחי
שערוך כשהיא מוכפלת בשיעור מס החברות לפי סעיף
(א);126
, עודפים שלא נתחייבו במס חברות- ""רווחי שערוך
מהסוג שקבע שר האוצר, באישור ועדת הכספים
סכומים - "של הכנסת; לעניין זה, "עודפים
הכלולים בהון העצמי של חברה שאינם הון
מניות או פרמיה כהגדרתה בחוק החברות, והכול
על פי הדוחות הכספיים המבוקרים או הסקורים
שערכה החברה בהתאם לעקרונות חשבונאיים
מקובלים.
ביצעה חברה חלוקה מרווחי שערוך, יראו את הנכס
(ב)
שבשלו נרשמו בדוחות הכספים של החברה המחלקת רווחי
מכירה - השערוך, כאילו נמכר ביום החלוקה (בסעיף זה
רכישה - רעיונית) ונרכש מחדש ביום האמור (בסעיף זה
רעיונית); על מכירה רעיונית ורכישה רעיונית יחולו הוראות
חלק זה בשינויים אלה:
התמורה בשל המכירה הרעיונית תהיה סכום
)1(
החלוקה המגולמת בתוספת המחיר המקורי של הנכס
סכום - "הנמכר; לעניין זה, "סכום החלוקה המגולמת
החלוקה מרווחי שערוך בתוספת סכום החלוקה מרווחי
שערוך כשהיא מוכפלת בשיעור מס החברות לפי סעיף
(א);126
מתוך קרנות הון שמקורן ברווחי שערוך שנרשמו כנגד קרן
הונית ולא כנגד רווח והפסד.
בהתאם למפורט לעיל, רווחי שערוך (בין שנרשמו
כנגד רווח והפסד ובין שנרשמו כנגד קרן הון) הם רווחים
חשבונאיים שלא שולם בגינם מס חברות בשלב הראשון
של המיסוי הדו–שלבי. יודגש, כי בשונה מהפרשי עיתוי
רגילים בין רווח לצורכי חשבונאות לבין רווח לצורכי מס
(כגון הפרשי פחת), רווחי שערוך הם הפרשים שבשל טיבם,
ישולם בגינם מס רק לאחר שנים ארוכות, בעת מימוש
נכס ההון.
נוסף על כך, דיני החברות רואים ברווחי שערוך
רווחים הראויים לחלוקה כדיבידנד, וכאמור, אם החברה
עומדת בהגדרה "חלוקה" בחוק החברות, היא אף לא נזקקת
לאישור בית משפט לצורך חלוקתם. בהתאם לכך, ועל
אף שמדובר ברווח רעיוני בלבד, חברות ובעלי השליטה
בהן אינם מחכים למימוש הנכסים בפועל ומחלקים את
הרווחים שמקורם בשערוך כדיבידנד, תוך לקיחת הלוואות
לשם כך.
ההסדר המוצע נועד להתמודד עם הטענה שלפיה
לצורכי מס, חלוקת דיבידנד מרווחי שערוך זהה לחלוקת
דיבידנד מרווחים אחרים, ששולם בגינם מס חברות בשלב
הראשון. לפי עמדה זו, יחיד המקבל דיבידנד שמקורו
ברווחי שערוך חייב במס בשיעור המס הקבוע בסעיף
) ואילו חברה פטורה 30% או25% ב לפקודה (קרי125
(ב) לפקודה. כלומר, מדובר126 ממס בשל הוראות סעיף
בסכומי כסף המתקבלים בידי בעלי המניות בלא מיסוי
ובנוסף זוכים לשיעורי מס - במס חברות- השלב הראשון
מוגבלים השמורים לדיבידנדים שמקורם ברווחים שמוסו
במישור החברה המחלקת. עמדה זו מנוגדת לעקרון המיסוי
הדו–שלבי שהוא עיקרון מרכזי בשיטת מיסוי התאגידים
הנהוגה בפקודה, ופוגעת בו.
יובהר, כי עצם רישום השערוך אינו משנה את מצב
החברה אלא הוא רישומי בלבד ואין בו כדי ליצור אירוע
מס לפי הדין הקיים. ואולם רישום השערוך וחלוקתו בכסף
לבעלי מניות החברה שקול למצב שבו הנכס היה ממומש
והרווח היה מחולק לבעל המניות כדיבידנד.
המוצע, כי כאשר 1א100 לפיכך, מוצע לקבוע, בסעיף
חברה מחלקת רווחי שערוך, כהגדרתם באותו סעיף, לבעלי
המניות, יראו את הנכס שבגינו נרשמו רווחי השערוך
בדוחות הכספיים של החברה המחלקת, כאילו נמכר על ידי
החברה מחלקת הרווחים כאמור ביום החלוקה, ובהתאם
יחולו על המכירה הרעיונית האמורה ההוראות הרלוונטיות
בחלק ה' לפקודה, כאשר התמורה בשל המכירה הרעיונית
תהיה סכום החלוקה המגולמת בתוספת המחיר המקורי
של הנכס הנמכר. הוראה זו מטרתה "לחלץ" את רווח ההון
מהמכירה הרעיונית כפי שהיה אילו היתה החברה מוכרת
את הנכס בפועל ומחלקת דיביבנד לבעלי המניות לאחר
תשלום מס חברות.
בנוסף, כדי למנוע כפל מס בעת מכירת הנכס בפועל,
מוצע לקבוע כי במקביל לאירוע המכירה של הנכס, יראו
ד ב ר י ה ס ב ר
11.6.2013 ,, ג' בתמוז התשע"ג768 - הצעות חוק הממשלה
684
נמכר הנכס לאחר המכירה והרכישה הרעיונית
)2(
מכירת הנכס בפועל), יראו את יום- (בסעיף זה
החלוקה מרווחי השערוך כאמור ברישה כיום רכישה
חדש של הנכס ומחירו המקורי יהיה התמורה כאמור
)."; 1( בפסקה
- א119 ) בסעיף42(
), אחרי "העביר את פעילותו" יבוא "למי שהוא, במישרין2()בסעיף קטן (א
(א)
או בעקיפין, בעל השליטה בו, או" ובמקום "מהחבר האחר" יבוא "מבעל השליטה
או מהחבר האחר, לפי העניין";
בסעיף קטן (ב), אחרי "העביר את נכסיו" יבוא "או את פעילותו", אחרי "ממי
(ב)
שקיבל את הנכסים" יבוא "או הפעילות" ואחרי "שבה הועברו הנכסים" יבוא "או
הפעילות";
בסעיף קטן (ג), בסופו יבוא ", ואולם אם הועברה פעילות של חבר בני אדם
(ג)
) וסבר פקיד השומה כי אחת 2()אל חבר בני אדם אחר כאמור בסעיף קטן (א
ממטרותיה העיקריות של ההעברה היא הימנעות מתשלום מס, רשאי פקיד
השומה לראות בחבר האחר כחליפו של החבר המעביר, ולחייבו בכל חוב המס
של החבר המעביר.";
א, בהגדרה "הנחות סוציאליות", המילים "הסכומים הנקובים120 ) בסעיף43(
; יימחקו- "47 בסעיף
- 121 ) בסעיף44(
בנכס כאילו נרכש מחדש על ידי החברה המחלקת ביום
החלוקה, ומחירו המקורי החדש יהיה התמורה שנקבעה
לגבי המכירה. לאחר מכן יחולו על החברה ועל הנכס
הנרכש מחדש הוראות הפקודה הרגילות. יובהר, כי הסדר
זה יחול גם על חלוקת רווחי "אקוויטי" על ידי החברה,
שנרשמו בשל שערוך שבוצע בחברת בת, כאשר הנכס
הנמכר בגין החלוקה בחברה המחלקת, יהיה מניות החברה
הבת.
כאמור, לנכס שנמכר ונרכש מחדש במסגרת התיקון
המוצע, ייקבע מחיר מקורי חדש ויחולו ההוראות הרגילות,
קרי אם מדובר בנכס בר פחת, לפי תקנות הפחת יחולו
לפקודה מאפשר 96 ההוראות גם לגבי הנכס האמור. סעיף
דחייה של רווח ההון במקרה של חילוף נכסים. הואיל
ובמקרה של רווחי שערוך מדובר במכירה ורכישה מחדש
של אותו נכס, באופן רעיוני בלבד ובעקבות חלוקת רווחים
האמור 96 לבעלי המניות, מוצע לקבוע כי הוראות סעיף
לעניין חילוף נכסים לא יחולו במקרה זה.
) 42( לפסקה
לפסקאות משנה (א) ו–(ב)
א לפקודה קובע, כי במקרה שבו חברה 119 סעיף
בעלת חוב, העבירה לחברה אחרת פעילות בלא תמורה
או בתמורה חלקית, בלי שנותרו בחברה אמצעים לכיסוי
החוב, וחברה זו נשלטת בידי אותם בעלי שליטה, במישרין
או בעקיפין, ניתן לגבות את החוב מהחברה שקיבלה את
הפעילות. מוצע לקבוע, כי ההוראות הקבועות בסעיף
האמור יחולו גם על בעל שליטה המעביר פעילות לחברה
ועל חברה המעבירה פעילות לבעל השליטה, זאת, כדי
לכלול בגדר הסעיף גם העברות מסוגים נוספים ובכך למנוע
דרכים נוספות להברחת נכסים.
לפסקת משנה (ג)
א(ג) לפקודה קובע סייג שלפיו לא יגבו ממי 119 סעיף
שקיבל את הנכסים או הפעילות יותר משווי הנכסים או
הפעילות שקיבל בלא תמורה או מההפרש בין התמורה
החלקית ששילם לבין שווי הנכסים או הפעילות. כדי
להתמודד עם תופעת "גלגול חברות", שפירושה פתיחת
חברה, צבירת חובות ופתיחת חברה חדשה אשר זהה
במהותה ופעילותה לחברה הקודמת, וכל זאת תוך
התחמקות מתשלום החובות של החברה הישנה, מוצע
לקבוע, כי במקרים שבהם הועברה פעילות של חבר בני
אדם אל חבר בני אדם אחר שיש בו, במישרין או בעקיפין,
אותם בעלי שליטה או קרוביהם, ופקיד השומה סבר כי
אחת ממטרותיה העיקריות של ההעברה היא הימנעות
מתשלום מס, יהיה פקיד השומה רשאי לראות בחבר האחר
כחליפו של החבר המעביר, ולחייבו בכל חוב המס של
החבר המעביר.
)44( לפסקה
לפקודה הקובע את שיעורי 121 מוצע לתקן את סעיף
לגבי כל 1.5%–המס על יחיד, כך ששיעור המס יעלה ב
ד ב ר י ה ס ב ר
11.6.2013 ,, ג' בתמוז התשע"ג768 - הצעות חוק הממשלה
685
- )בסעיף קטן (א
(א)
";32.5%" " יבוא31%" ), במקום1( בפסקה
)1(
;"35.5%" " יבוא34%" ), במקום2( בפסקה
)2(
;"49.5%" " יבוא48%" ), במקום3( בפסקה
)3(
- )1()בסעיף קטן (ב
(ב)
";11.5%" " יבוא10%"" בפסקת משנה (א), במקום
)1(
;"15.5%" " יבוא14%" בפסקת משנה (ב), במקום
)2(
;"22.5%" " יבוא21%" בפסקת משנה (ג), במקום
)3(
;"32.5%" " יבוא31%" בפסקת משנה (ד), במקום
)4(
;"30%" " יבוא25%" ב, במקום124 ) בסעיף45(
;"26.5%" " יבוא25%" (א), במקום126 ) בסעיף46(
- 131 ) בסעיף47(
- )בסעיף קטן (א
(א)
) יבוא:4( ב), אחרי פסקת משנה5( בפסקה
)1(
;) נהנה שקיבל חלוקה מנאמן, גם אם אינה חייבת במס בישראל5("
הוראות פסקה זו לא יחולו על חלוקה של נכס שמקורו אינו בישראל
לנהנה בנאמנות תושבי חוץ, לנהנה בנאמנות נהנה תושב חוץ או
לנהנה בנאמנות לפי צוואה שכל הנהנים בה הם תושבי חוץ;
);";2()(ד1ח75 ) נאמן בנאמנות נהנה תושב ישראל שחל עליה סעיף6(
ד), במקום הסיפה החל במילה "פעולה שנקבעה" יבוא5( בפסקה
)2(
;")"פעולה החייבת בדיווח כהגדרתה בסעיף קטן (ז
)" יבוא "לפי סעיף קטן זה";5( ) עד1( ), במקום "לפי פסקאות6( בפסקה
)3(
- )בסעיף קטן (א
(א)
";32.5%" " יבוא31%" ), במקום1( בפסקה
)1(
;"35.5%" " יבוא34%" ), במקום2( בפסקה
)2(
;"49.5%" " יבוא48%" ), במקום3( בפסקה
)3(
- )1()בסעיף קטן (ב
(ב)
";11.5%" " יבוא10%"" בפסקת משנה (א), במקום
)1(
;"15.5%" " יבוא14%" בפסקת משנה (ב), במקום
)2(
;"22.5%" " יבוא21%" בפסקת משנה (ג), במקום
)3(
;"32.5%" " יבוא31%" בפסקת משנה (ד), במקום
)4(
;"30%" " יבוא25%" ב, במקום124 ) בסעיף45(
;"26.5%" " יבוא25%" (א), במקום126 ) בסעיף46(
- 131 ) בסעיף47(
- )בסעיף קטן (א
(א)
) יבוא:4( ב), אחרי פסקת משנה5( בפסקה
)1(
;) נהנה שקיבל חלוקה מנאמן, גם אם אינה חייבת במס בישראל5("
הוראות פסקה זו לא יחולו על חלוקה של נכס שמקורו אינו בישראל
לנהנה בנאמנות תושבי חוץ, לנהנה בנאמנות נהנה תושב חוץ או
לנהנה בנאמנות לפי צוואה שכל הנהנים בה הם תושבי חוץ;
);";2()(ד1ח75 ) נאמן בנאמנות נהנה תושב ישראל שחל עליה סעיף6(
ד), במקום הסיפה החל במילה "פעולה שנקבעה" יבוא5( בפסקה
)2(
;")"פעולה החייבת בדיווח כהגדרתה בסעיף קטן (ז
)" יבוא "לפי סעיף קטן זה";5( ) עד1( ), במקום "לפי פסקאות6( בפסקה
)3(
המדרגות. זאת, מן הטעמים שצוינו בחלק הכללי להצעת
חוק זו.
)45( לפסקה
ב לפקודה הקובע את שיעור 124 מוצע לתקן את סעיף
המס החל על הכנסה מהימורים, מהגרלות או מפרסים,
יעמוד שיעור המס כאמור 25% כך שבמקום שיעור של
, וזאת, מן הטעמים שצוינו בחלק הכללי להצעת 30% על
חוק זו.
)46( לפסקה
(א) לפקודה הקובע את 126 מוצע לתקן את סעיף
שיעור מס החברות, כך שמס החברות יעמוד על שיעור
, זאת, מן הטעמים שצוינו בחלק הכללי להצעת 26.5% של
חוק זו.
כללי - )47( לפסקה
לפקודה קובע מי חייב בהגשת דוח לפקיד 131 סעיף
שומה, כללים לעניין אופן הגשת הדוח ולעניין תוכנו.
)3(–) ו1()לפסקת משנה (א
אשר מוצע לבטלו, נהנה תושב 3טז75 בהתאם לסעיף
ישראל חייב בהודעה לרשות המסים רק על חלוקה של
נכס שקיבל מנאמן שאינו כסף, ואינו חייב בהגשת דוח
שנתי בשל חלוקה כאמור. הסעיף האמור אינו מאפשר
לפקיד השומה לבחון האם מדובר בחלוקה שאינה חייבת
במס בישראל.
ב) לפקודה 5()(א131 לאור האמור, מוצע לתקן את סעיף
ולהטיל חובת דיווח על כל נהנה ישראלי שקיבל חלוקה
(בכסף או בשווה כסף), גם אם החלוקה מנאמנות אינה
חייבת במס בישראל, וזאת ביחס לכל חלוקה החל מכניסת
חוק זה לתוקף. נוסף על כך, מוצע להטיל חובת דיווח
על נאמן בנאמנות נהנה תושב ישראל שחל עליה סעיף
) המוצע.2()(ד1ח75
) לאור6()(א131 עוד מוצע לתקן את נוסחו של סעיף
ד) לאותו סעיף.5( –ג) ו5( ,)ב5( , )א5( הוספת פסקאות משנה
ד ב ר י ה ס ב ר
11.6.2013 ,, ג' בתמוז התשע"ג768 - הצעות חוק הממשלה
686
), במקום הסיפה החל במילים "פעולה שנקבעה" יבוא1בסעיף קטן (ב
(ב)
"פעולה החייבת בדיווח כהגדרתה בסעיף קטן (ז)";
)";6( ) או4(" )" יבוא4( ), ברישה, במקום "או1()1בסעיף קטן (ג
(ג)
במקום סעיף קטן (ז) יבוא:
(ד)
"(ז)
כל אחת מאלה:- "לעניין סעיף זה, "פעולה החייבת בדיווח
)1(
פעולה מסוג שקבע שר האוצר, באישור ועדת הכספים
(א)
עסקה או אירוע הקשורים - "של הכנסת; לעניין זה, "פעולה
להכנסה החייבת של הנישום, להוצאותיו, להפסדיו או
לנכסיו, או המשפיעים על הכנסותיו, הוצאותיו, הפסדיו או
נכסיו של הנישום לרבות השפעה על שווים, ולרבות סדרת
עסקאות או אירועים כאמור או תום פעילות של הנישום,
ולרבות אם חלות לגביהם הוראות חוק מיסוי מקרקעין;
חריגה מהוראות שפרסמה רשות המסים לעניין פירוש
(ב)
ויישום הוראות הפקודה וחוק מיסוי מקרקעין; הוראות כאמור
וכל שינוי בהן יפורסמו באתר האינטרנט של רשות המסים
בציון מועד תחילתם.
שר האוצר רשאי לקבוע הוראות לעניין אופן הדיווח על פעולה
)2(
;".החייבת בדיווח והיקפו
בטל;- ב134 ) סעיף48(
; תימחק- )), פסקת משנה (ב1(135 ) בסעיף49(
)) ו–(ב2()לפסקת משנה (א
בשנים האחרונות גובר בארץ, כמו גם בעולם,
השימוש בתכנוני מס אגרסיביים לשם הפחתת חבות המס,
באופן שאינו תואם את מטרת המחוקק, כאשר המטרה
העיקרית, אם לא הבלעדית של תכנון המס היא הפחתת
מס בלתי נאותה או הימנעות מתשלום מס.
), 147 'במסגרת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (מס
ד), הקובע 5()(א131 , נוסף לפקודה סעיף2005-התשס"ה
חובת דיווח בגין פעולה שנקבעה בתקנות לפי סעיף
(ז) לפקודה כתכנון מס חייב בדיווח. במסגרת התקנות 131
שהותקנו מכוח הסעיף האמור נקבעה רשימה של שלושה
עשר תכנוני מס החייבים בדיווח. ברם, רשימה סגורה של
תכנוני מס, רחבה ככל שתהיה, לוקה בחסר ואינה משמשת
כלי יעיל בידי הרשות לסכל תכנוני מס אגרסיביים. זאת
מכיוון שהרשימה היא קבועה, אינה דינמית, אינה תואמת
את המציאות המשתנה, ומשמשת פתח מילוט בעבור
נישומים כאשר ישנו שינוי בדין או בנסיבות העסקה.
(ז) 131 לפיכך מוצע להרחיב את הגדרת פעולה בסעיף
לפקודה ולהתאים במקביל את חובת הדיווח בסעיפים
) בגין פעולה כאמור. עוד מוצע לתקן, 1(ב131–ד) ו5()(א131
לפקודה שעניינו2א145 בהתאם לתיקון האמור, את סעיף
שומה חלקית לעניין תכנון מס החייב בדיווח.
לפסקת משנה (ד)
כאמור לעיל, מוצע להרחיב את הגדרת פעולה בסעיף
(ז) לפקודה ולקבוע חובת דיווח בגין פעולה החייבת 131
בדיווח, המוגדרת בפסקת משנה (א) כפעולה מסוג ששר
האוצר, באישור ועדת הכספים של הכנסת, קבע כפעולה
החייבת בדיווח, כאשר פעולה מוגדרת באופן רחב יותר
מכפי שהיה בסעיף קטן (ז) בנוסחו לפני התיקון המוצע,
כעסקה או אירוע הקשורים להכנסה החייבת של הנישום,
להוצאותיו, להפסדיו או לנכסיו, או המשפיעים על
הכנסותיו, הוצאותיו, הפסדיו או נכסיו של הנישום לרבות
השפעה על שווים, ולרבות סדרת עסקאות או אירועים
כאמור או תום פעילות של הנישום, ולרבות אם חלות
לגביהם הוראות חוק מיסוי מקרקעין, ובפסקת משנה (ב),
כנקיטת עמדה על ידי הנישום ("פוזיציה"), המהווה חריגה
מהוראות שפרסמה רשות המסים לעניין פירוש ויישום
הוראות הפקודה וחוק מיסוי מקרקעין, כשהוראות כאמור
וכל שינוי בהן יפורסמו באתר האינטרנט של רשות המסים
בציון מועד תחילתם. על אי–דיווח בגין פעולה כאמור יחול
ב לפקודה או קנס גירעון לפי 195 עיצום כספי לפי סעיף
לפקודה. לעניין זה יובהר כי תקנות מס הכנסה 191 סעיף
, אשר הותקנו 2006-(תכנון מס החייב בדיווח), התשס"ז
(ז) כנוסחו לפני תיקונו בחוק המוצע, ימשיכו 131 מכוח סעיף
לעמוד בתוקפן מכוח אותו סעיף.
)49(–) ו48( לפסקאות
ב לפקודת מס הכנסה, שתחילתו ביום י"א 134 סעיף
) קובע פטור מדיווח ליחיד 2007 בינואר1( בטבת התשס"ז
העולים). הפטור - עולה חדש ולתושב חוזר ותיק (להלן
חל על הכנסותיהם של העולים שנצמחו מחוץ לישראל או
ד ב ר י ה ס ב ר
11.6.2013 ,, ג' בתמוז התשע"ג768 - הצעות חוק הממשלה
687
: יבוא141 ) אחרי סעיף50(
"חובת דיווח של
נותני שירותי מטבע
א.141
ג(א) לחוק11 נותן שירותי מטבע כמשמעותו בסעיף
(א)
נותן שירותי - (בסעיף זה522000-איסור הלבנת הון, התש"ס
מטבע), ידווח למנהל, במועד שיקבע שר האוצר, על כל פעולה
שקלים חדשים ומעלה, לרבות פרטי 50,000 שביצע בסכום של
הזיהוי של הצד שעמו התקשר כדי לבצעה, ואם קיים נהנה
גם פרטי - שאינו הצד שעמו התקשר נותן שירותי המטבע
כל אחת מאלה:- "הזיהוי של הנהנה; לעניין זה, "פעולה
המרת מטבע של מדינה אחת במטבע של מדינה
)1(
;אחרת
: יבוא141 ) אחרי סעיף50(
"חובת דיווח של
נותני שירותי מטבע
א.141
ג(א) לחוק11 נותן שירותי מטבע כמשמעותו בסעיף
(א)
נותן שירותי - (בסעיף זה522000-איסור הלבנת הון, התש"ס
מטבע), ידווח למנהל, במועד שיקבע שר האוצר, על כל פעולה
שקלים חדשים ומעלה, לרבות פרטי 50,000 שביצע בסכום של
הזיהוי של הצד שעמו התקשר כדי לבצעה, ואם קיים נהנה
גם פרטי - שאינו הצד שעמו התקשר נותן שירותי המטבע
כל אחת מאלה:- "הזיהוי של הנהנה; לעניין זה, "פעולה
המרת מטבע של מדינה אחת במטבע של מדינה
)1(
;אחרת
שמקורן בנכסים מחוץ לישראל, במשך עשר שנים מהמועד
שבו עלו לישראל. ההקלות לעולים קובעות פטור ממס
להכנסות אלו במשך עשר שנים.
פטור זה עשוי לגרום לכמה בעיות. ראשית, פטור
מדיווח על הכנסות שלכאורה פטורות ממס בישראל אינו
מאפשר לרשות המסים לבדוק האם אכן ההכנסה שלא
דווחה עומדת בכללי הפטור שנקבעו בהטבות לעולים.
שנית, הפטור לעולים מקשה על עריכת שומת אמת על
הכנסותיהם החייבות במס, בישראל, של העולים בתקופת
הפטור. כמו כן, לאחר גמר תקופת הפטור מדיווח צפויים
קשיים בעריכת שומת אמת לעולים, ובקביעת סכומי
ההכנסות שנצמחו בידיהם לאחר תקופת הפטור. קושי
זה צפוי להיווצר משום שבמועד סיום תקופת הפטור, לא
ניתן יהיה לעשות בקרה על ההון ההתחלתי של העולים,
וכך לא ניתן יהיה לערוך "השוואת הון" נאותה לתקופה
שלאחר גמר הפטור.
בנוסף, פטור מדיווח על הכנסות מהווה פגיעה חמורה
בסטנדרטים הבין–לאומיים של שקיפות וחילופי מידע.
בעניין זה, ישראל נמצאת כעת בהליך ביקורת של הפורום
הגלובלי לשקיפות וחילופי מידע, והסוקרים של הפורום
ומסרו לרשות המסים, כי פגיעה זו בסטנדרטים צפויה
להיות ממצא מרכזי בדוח על ישראל. הדוח על ישראל
, ובעקבותיו תיאלץ 2013 צפוי להתפרסם במהלך חודש יוני
ישראל, ככל הנראה, לבטל ממילא את הפטור. לפיכך
מומלץ לעשות זאת בהקדם האפשרי, ולהימנע מפרסום
דוח בעייתי כאמור שהשלכותיו חמורות.
ב134 לאור האמור לעיל, מוצע לבטל את סעיפים
(ב) לפקודה שבהם מעוגן הפטור, וזאת בתחולה לגבי 135–ו
עולים ותושבים חוזרים שיעלו או ישובו לישראל החל
מיום כניסת חוק זה לתוקף. וזה נוסח הסעיפים שמוצע
לבטלם:
, יחיד שהיה לתושב 131 ב. על אף הוראות סעיף134"
ישראל לראשונה או לתושב חוזר ותיק, כאמור בסעיף
, לגבי כל 131 (א), לא יהא חייב בהגשת דוח כאמור בסעיף14
הכנסותיו שהופקו או שנצמחו מחוץ לישראל או שמקורן
בנכסים מחוץ לישראל, במשך עשר שנים מהמועד שהיה
לתושב ישראל כאמור; הוראות סעיף זה לא יחולו על
הכנסות שלגביהן ביקש היחיד, לפי הוראות סעיף קטן (א)
, כי לא יחולו הוראות הסעיף הקטן האמור, 14 של סעיף
ולגבי הכנסות שמקורם בנכס שהגיע לידי היחיד בפטור
החל ביום י"א בטבת התשס"ז - )5()(א97 ממס לפי סעיף
).2007 בינואר1(
... .135
)(ב) על אף הוראות פסקת משנה (א), יחיד1(
שהיה לתושב ישראל לראשונה או לתושב חוזר
(א), לא יהא חייב בהגשת 14 ותיק, כאמור בסעיף
דוח על הונו ונכסיו שמחוץ לישראל, במשך עשר
שנים מהמועד שהיה לתושב ישראל כאמור; הוראות
פסקת משנה זו לא יחולו על הון ונכסים שלגבי
הכנסות שנבעו מהם, כולן או חלקן, ביקש היחיד,
, כי לא יחולו 14 לפי הוראות סעיף קטן (א) של סעיף
הוראות הסעיף הקטן האמור, ועל נכס שהגיע לידי
החל ביום - )5()(א97 היחיד בפטור ממס לפי סעיף
)."2007 בינואר1( י"א בטבת התשס"ז
)50( לפסקה
במטרה להילחם בהון השחור, להעמיק את גביית
המס ולצמצם את תופעת העלמת הכנסות בידי עברייני מס
באמצעות פעילותם של נותני שירותים פיננסים מיוחדים,
מוצע לקבוע חובת דיווח מיוחדת על האחרונים, כך
שנתונים בגין פעילותם ידווחו באופן שוטף לרשות המסים.
א שקובע 141 לשם כך מוצע להוסיף לפקודה את סעיף
חובת דיווח על נותני שירותי מטבע כמשמעותם בסעיף
, רף דיווח 2000-ג(א) לחוק איסור הלבנת הון, התש"ס11
, שקלים חדשים ומעלה, וכן את מועדי הדיווח50,000 של
סוג הפעולות שידווחו, פרטי הפעולות, אופן קבלת ואגירת
המידע בנושא, לרבות המורשים לשימוש בו, בשים לב
לצמצום הפגיעה בפרטיות נושאי המידע, ואופן השימוש
במידע הן בפן האזרחי והן בפן הפלילי. כמו כן מוצע בסעיף
האמור להסמיך את שר האוצר לקבוע תקנות נוספות
בנושא.
.293 'ס"ח התש"ס, עמ
52
ד ב ר י ה ס ב ר
11.6.2013 ,, ג' בתמוז התשע"ג768 - הצעות חוק הממשלה
688
מכירה או פדיון של המחאות נוסעים בכל סוג של
)2(
;מטבע
קבלת נכסים פיננסיים במדינה אחת כנגד העמדת
)3(
;נכסים פיננסיים במדינה אחרת
החלפת מטבע;
)4(
;ניכיון שקים, שטרי חליפין ושטרי חוב
)5(
א לחוק הבנקאות7 שירותי ניכיון כהגדרתם בסעיף
)6(
;531981-(שירות ללקוח), התשמ"א
מסירת נכסים פיננסיים כנגד מטבע;
)7(
כל פעולה אחרת שקבע שר האוצר בהסכמת שר
)8(
.המשפטים
שר האוצר, בהסכמת שר המשפטים, רשאי לקבוע
(ב)
מקרים שבהם יראו כמה פעולות המבוצעות בסמיכות אצל
אותו נותן שירותי מטבע, כפעולה אחת לצורך חישוב הסכום
הקבוע בסעיף קטן (א).
מידע המפורט בדוח לפי סעיף קטן (א) ייאגר במאגר
(ג)
541981-מידע כמשמעותו בחוק הגנת הפרטיות, התשמ"א
חוק הגנת הפרטיות), שהוא מאגר ייעודי, בנפרד - (בסעיף זה
מאגר המידע), לתקופה - מכל מאגר מידע אחר (בסעיף קטן זה
שיקבע שר האוצר, בהסכמת שר המשפטים; בתום התקופה
האמורה יימחק המידע.
מאגר המידע ומערך האיסוף וקליטת הדיווחים
(ד)
המקוונים אליו יעוצבו בדרך שתמזער את הסיכון לפגיעה
בפרטיותם של נושאי המידע, בשים לב, ככל האפשר,
לחלופות הטכנולוגיות המקובלות.
המנהל יסמיך מבין עובדי רשות המסים בישראל מורשי
(ה)
גישה למאגר המידע שיהיו אחראים לניהול המאגר, לשימוש
במידע שבמאגר ולהעברת מידע מן המאגר למי שרשאים
לעשות בו שימוש לפי סעיף קטן (ו); מורשה גישה שהוסמך
מורשה גישה) לא ימלא תפקיד אחר - כאמור (בסעיף זה
מלבד תפקידו האמור.
המנהל או מורשה גישה, לא יעשה שימוש במידע
(ו)
כאמור בסעיף קטן (ג) ולא יעבירו לאחר, אלא כמפורט להלן,
ואם נדרש:
לעובד רשות המסים בעל סמכויות חקירה, לשם
)1(
אם התעורר חשד לביצוע אחת- קיומו של הליך פלילי
או יותר מהעבירות המפורטות להלן:
לפקודה;220 עבירה לפי סעיף
(א)
.258 'ס"ח התשמ"א, עמ
53
.258 'ס"ח התשמ"א, עמ
54
11.6.2013 ,, ג' בתמוז התשע"ג768 - הצעות חוק הממשלה
689
) לחוק מיסוי2(ג98 עבירות לפי סעיף
(ב)
מקרקעין;
(ב) לחוק מס ערך 117 עבירות לפי סעיף
(ג)
מוסף;
, 145 לצורך שומה כאמור בסעיף- לפקיד שומה
)2(
אם יש לפקיד השומה יסוד סביר להניח כי לא דווחו
הכנסות בסכום העולה על הסכום שקבע שר האוצר,
בהסכמת שר המשפטים ובאישור ועדת הכספים של
הכנסת; התקבל מידע לצורך שומה כאמור, שיש בו כדי
לעורר חשד לעבירה לפי פקודה זו, לפי חוק מס ערך
מוסף או לפי חוק מיסוי מקרקעין, רשאי פקיד השומה
להעביר את המידע האמור לעובד רשות המסים בעל
סמכויות חקירה, לשם קיומו של הליך פלילי.
אדם שהגיע אליו מידע לפי סעיף זה, תוך כדי מילוי
(ז)
תפקידו או במהלך עבודתו ישמרנו בסוד, לא יגלה אותו לאחר
ולא יעשה בו כל שימוש אלא לפי הוראות סעיף זה או לפי
צו בית משפט.
המגלה לאחר מידע שהגיע אליו לפי סעיף זה או העושה
(ח)
מאסר שנה או - בו שימוש, בניגוד להוראות סעיף קטן (ז), דינו
) לחוק העונשין; הגורם ברשלנות 3()(א61 קנס כאמור בסעיף
לגילוי מידע לאחר, בניגוד להוראות סעיף קטן (ז), תוך הפרת
הוראה מההוראות שנקבעו לאבטחת מידע לפי סעיף זה,
) לחוק 2()(א61 מאסר חצי שנה או קנס כאמור בסעיף- דינו
העונשין.
השר בהסכמת שר המשפטים יקבע הוראות לעניין
(ט)
איסופו של המידע לפי סעיף זה, שמירתו ואבטחתו וכן
הוראות לעניין קביעת המורשים לקבל מידע מהמנהל או
ממורשה הגישה לפי הוראות סעיף קטן (ו).
שר האוצר, בהסכמת שר המשפטים, רשאי לקבוע כי
(י)
נותן שירותי מטבע החייב בהגשת דוח לפי סעיף קטן (א),
יגיש את הדוח באופן מקוון, ורשאי הוא לקבוע כי החובה
תחול לגבי נותני שירותי מטבע מסוימים; נקבעה חובה
להגשת דוח מקוון כאמור, רשאי המנהל להורות על דרך
הגשת הדוח, ובלבד שהוראות לעניין הגנה על המערכות
לחוק 7 המשמשות לאיסוף ולעיבוד המידע כהגדרתו בסעיף
הגנת הפרטיות אצל נותן שירותי המטבע ייקבעו בהתייעצות
עם רשם מאגרי מידע כמשמעותו בחוק הגנת הפרטיות;
נקבעה חובה להגשת דוח מקוון לפי סעיף קטן זה, יראו את
מי שלא הגיש דוח באופן מקוון, לעניין ההוראות לפי פקודה
זו, כמי שלא הגיש דוח.";
) לחוק מיסוי2(ג98 עבירות לפי סעיף
(ב)
מקרקעין;
(ב) לחוק מס ערך 117 עבירות לפי סעיף
(ג)
מוסף;
, 145 לצורך שומה כאמור בסעיף- לפקיד שומה
)2(
אם יש לפקיד השומה יסוד סביר להניח כי לא דווחו
הכנסות בסכום העולה על הסכום שקבע שר האוצר,
בהסכמת שר המשפטים ובאישור ועדת הכספים של
הכנסת; התקבל מידע לצורך שומה כאמור, שיש בו כדי
לעורר חשד לעבירה לפי פקודה זו, לפי חוק מס ערך
מוסף או לפי חוק מיסוי מקרקעין, רשאי פקיד השומה
להעביר את המידע האמור לעובד רשות המסים בעל
סמכויות חקירה, לשם קיומו של הליך פלילי.
אדם שהגיע אליו מידע לפי סעיף זה, תוך כדי מילוי
(ז)
תפקידו או במהלך עבודתו ישמרנו בסוד, לא יגלה אותו לאחר
ולא יעשה בו כל שימוש אלא לפי הוראות סעיף זה או לפי
צו בית משפט.
המגלה לאחר מידע שהגיע אליו לפי סעיף זה או העושה
(ח)
מאסר שנה או - בו שימוש, בניגוד להוראות סעיף קטן (ז), דינו
) לחוק העונשין; הגורם ברשלנות 3()(א61 קנס כאמור בסעיף
לגילוי מידע לאחר, בניגוד להוראות סעיף קטן (ז), תוך הפרת
הוראה מההוראות שנקבעו לאבטחת מידע לפי סעיף זה,
) לחוק 2()(א61 מאסר חצי שנה או קנס כאמור בסעיף- דינו
העונשין.
השר בהסכמת שר המשפטים יקבע הוראות לעניין
(ט)
איסופו של המידע לפי סעיף זה, שמירתו ואבטחתו וכן
הוראות לעניין קביעת המורשים לקבל מידע מהמנהל או
ממורשה הגישה לפי הוראות סעיף קטן (ו).
שר האוצר, בהסכמת שר המשפטים, רשאי לקבוע כי
(י)
נותן שירותי מטבע החייב בהגשת דוח לפי סעיף קטן (א),
יגיש את הדוח באופן מקוון, ורשאי הוא לקבוע כי החובה
תחול לגבי נותני שירותי מטבע מסוימים; נקבעה חובה
להגשת דוח מקוון כאמור, רשאי המנהל להורות על דרך
הגשת הדוח, ובלבד שהוראות לעניין הגנה על המערכות
לחוק 7 המשמשות לאיסוף ולעיבוד המידע כהגדרתו בסעיף
הגנת הפרטיות אצל נותן שירותי המטבע ייקבעו בהתייעצות
עם רשם מאגרי מידע כמשמעותו בחוק הגנת הפרטיות;
נקבעה חובה להגשת דוח מקוון לפי סעיף קטן זה, יראו את
מי שלא הגיש דוח באופן מקוון, לעניין ההוראות לפי פקודה
זו, כמי שלא הגיש דוח.";
11.6.2013 ,, ג' בתמוז התשע"ג768 - הצעות חוק הממשלה
690
- )(א2א145 ) בסעיף51(
בכותרת השוליים, במקום "תכנון מס החייב בדיווח" יבוא "פעולה החייבת
(א)
בדיווח";
בסעיף קטן (א), במקום "פעולה שנקבעה לפי סעיף קטן (ז) של הסעיף האמור
(ב)
כתכנון מס החייב בדיווח" יבוא "פעולה החייבת בדיווח כהגדרתה בסעיף קטן (ז)
יימחקו;- "של הסעיף האמור" והמילים "בהתעלם מתכנון המס החייב בדיווח
), במקום "פעולה שנקבעה לפי הסעיף האמור כתכנון מס החייב 1(א188 ) בסעיף52(
;"בדיווח" יבוא "פעולה החייבת בדיווח כהגדרתה בסעיף קטן (ז) של הסעיף האמור
- 191 ) בסעיף53(
:) יבוא1במקום סעיפים קטנים (ב) עד (ג
(א)
מהמס שהוא חייב בו 50% "(ב) נישום שלגביו נקבע גירעון העולה על
מסכום הגירעון:30% ומתקיים אחד מאלה, יהיה חייב בקנס בשיעור של
הגירעון נובע בשל אחד או יותר מאלה:
)1(
הנישום לא דיווח על פעולה החייבת בדיווח כהגדרתה
(א)
(ז);131 בסעיף
הנישום פעל בניגוד לעמדה מפורשת ומנומקת של רשות
(ב)
המסים שניתנה לנישום, במסגרת החלטת מיסוי כהגדרתה
ב או שומה סופית, בחמש השנים שקדמו להגשת 158 בסעיף
(ב), לפי 145 או לקביעת שומה לפי סעיף131 הדוח לפי סעיף
העניין, והנישום לא דיווח, בטופס שקבע המנהל, על כך
שפעל בניגוד לעמדה האמורה;
)52(–) ו51( לפסקאות
) לפקודה 1(א188–(א) ו2א145 מוצע לתקן את סעיפים
(ז), כנוסחו בסעיף 131 ולהתאימם לתיקון המוצע לסעיף
)(ד) להצעה זו. 47(40
)53( לפסקה
הוראות פקודת מס הכנסה וחוק מס ערך מוסף
מבוססות על עקרון השומה העצמית, כאשר הנישום מדווח
לפקודה 191 בעצמו על היקף פעילותו החייבת במס. סעיף
נועד להקטין את התמריץ להימנע מדיווח מלא ומדויק,
ובהמשך לכך, להימנע מתשלום מלוא המס על בסיס אותו
דיווח, וזאת בשל התחושה שהסיכוי להיתפס נמוך.
הסעיף האמור מטיל קנס על הנישום במקרים שבהם
הגירעון (הפער בין המס ששילם נישום לפי השומה
50% העצמית לבין המס שהנישום חייב בו) עולה על
מחבות המס של הנישום, בהתאם לתנאים הקבועים
בסעיף. מוצע לעדכן את התנאים להטלת קנס גירעון
בפקודה ובחוק מיסוי מקרקעין, ובמקביל לקבוע סעיף זהה
.1975-בחוק מס ערך מוסף, התשל"ו
לאור האמור, מוצע להחליף את סעיפים קטנים (ב) עד
לפקודה, אשר קבועים בהם מבחנים של 191 ) שבסעיף1(ג
התרשלות וזדון, אותם מוצע להחליף, ולקבוע במקומם כי
מהמס שנישום חייב בו, יהיה חייב 50% גירעון העולה על
מסכום הגירעון, וזאת אם הגירעון נובע 30% בקנס של
(ז) 131 מאחת מאלה: פעולה החייבת בדיווח כהגדרתה בסעיף
לפקודה, הנישום פעל בניגוד לעמדה מפורשת ומנומקת
של רשות המסים שניתנה לנישום, במסגרת החלטת מיסוי
ב או שומה סופית, בחמש השנים שקדמו 158 כהגדרתה בסעיף
או לקביעת שומה לפי סעיף 131 להגשת הדוח לפי סעיף
(ב), לפי העניין, והנישום לא דיווח, בטופס שקבע המנהל, 145
על כך שפעל בניגוד לעמדה האמורה, או שמדובר בתכנון מס
שנקבע לגביו כי הוא מהווה עסקה מלאכותית או בדויה לפי
, וכן גירעון הנובע מכך שספריו של הנישום נמצאו 86 סעיף
).2( בלתי קבילים לפי הסעיפים הקבועים בפסקה
בנוסף מוצע לקבוע בסעיף קטן (ג) המוצע, קנס של
על גירעון חוזר בתקופה של חמש שנים ממועד 50%
או קביעת השומה לפי סעיף131 הגשת הדוח לפי סעיף
(ב). כמו כן מוצע לקבוע כי אם הוגש כתב אישום כנגד 145
הנישום בשל ניהול ספרים בלתי קבילים לא יחויב בשל
אותו מעשה בקנס על הגירעון.
) שמוצע 1(ב) עד (ג191 וזה נוסחם של של סעיפים
לבטלם:
מהמס 50% "(ב) נישום שלגביו נקבע גירעון העולה על
שהוא חייב בו ולא הוכיח להנחת דעתו של פקיד השומה
ד ב ר י ה ס ב ר
11.6.2013 ,, ג' בתמוז התשע"ג768 - הצעות חוק הממשלה
691
תכנון מס שנקבע לגביו כי הוא מהווה עסקה מלאכותית
(ג)
;86 או בדויה לפי סעיף
(ב), 130 ספריו של הנישום נמצאו בלתי קבילים לפי סעיפים
)2(
.)2()ב(א145 (יא) או130
(ג) הוטל על נישום לפי סעיף קטן (ב) קנס על גירעון ובתוך חמש שנים
(ב), לפי 145 או קביעת השומה לפי סעיף131 ממועד הגשת הדוח לפי סעיף
העניין, שבשלהם נקבע הגירעון, נקבע גירעון נוסף, יהיה הנישום חייב
50% בקנס לפי הוראות סעיף קטן (ב) בשל הגירעון הנוסף בשיעור של
מסכום הגירעון הנוסף.
) הוגש כתב אישום נגד הנישום בשל ניהול ספרים שנמצאו בלתי קבילים 1(ג
), לא יחויב בשל אותו מעשה בקנס על הגירעון, ואם 2()כאמור בסעיף קטן (ב
יוחזר לו סכום הקנס ששילם, בתוספת הפרשי - שילם קנס על הגירעון
א(א) מיום תשלומו עד יום החזרתו.";159 הצמדה וריבית כהגדרתם בסעיף
בסעיף קטן (ה), במקום "לפי סעיף קטן (ב) או (ג)" יבוא "לפי סעיף זה";
(ב)
- ב195 ) בסעיף54(
- האמור בו יסומן "(א)" ובו
(א)
ברישה, במקום "בסכום כמפורט להלן, בשל כל חודש מלא של פיגור
)1(
שקלים חדשים בשל כל חודש מלא600 בהגשת הדוח:" יבוא "בסכום של
של פיגור בהגשת הדוח; ואולם לא יוטל עיצום כספי לפי סעיף קטן זה על
)(א)";1()(ב191 הפרה שהוטל בשלה קנס על גירעון לפי סעיף
יימחקו;- )2(–) ו1( פסקאות
)2(
:אחרי סעיף קטן (א) יבוא
(ב)
"(ב) היה למנהל יסוד סביר להניח כי נותן שירותי מטבע לא הגיש דוח
5,000 א רשאי הוא להטיל על המפר עיצום כספי בסכום של141 לפי סעיף
שקלים חדשים, בשל כל חודש מלא של פיגור בהגשת הדוח.";
תכנון מס שנקבע לגביו כי הוא מהווה עסקה מלאכותית
(ג)
;86 או בדויה לפי סעיף
(ב), 130 ספריו של הנישום נמצאו בלתי קבילים לפי סעיפים
)2(
.)2()ב(א145 (יא) או130
(ג) הוטל על נישום לפי סעיף קטן (ב) קנס על גירעון ובתוך חמש שנים
(ב), לפי 145 או קביעת השומה לפי סעיף131 ממועד הגשת הדוח לפי סעיף
העניין, שבשלהם נקבע הגירעון, נקבע גירעון נוסף, יהיה הנישום חייב
50% בקנס לפי הוראות סעיף קטן (ב) בשל הגירעון הנוסף בשיעור של
מסכום הגירעון הנוסף.
) הוגש כתב אישום נגד הנישום בשל ניהול ספרים שנמצאו בלתי קבילים 1(ג
), לא יחויב בשל אותו מעשה בקנס על הגירעון, ואם 2()כאמור בסעיף קטן (ב
יוחזר לו סכום הקנס ששילם, בתוספת הפרשי - שילם קנס על הגירעון
א(א) מיום תשלומו עד יום החזרתו.";159 הצמדה וריבית כהגדרתם בסעיף
בסעיף קטן (ה), במקום "לפי סעיף קטן (ב) או (ג)" יבוא "לפי סעיף זה";
(ב)
- ב195 ) בסעיף54(
- האמור בו יסומן "(א)" ובו
(א)
ברישה, במקום "בסכום כמפורט להלן, בשל כל חודש מלא של פיגור
)1(
שקלים חדשים בשל כל חודש מלא600 בהגשת הדוח:" יבוא "בסכום של
של פיגור בהגשת הדוח; ואולם לא יוטל עיצום כספי לפי סעיף קטן זה על
)(א)";1()(ב191 הפרה שהוטל בשלה קנס על גירעון לפי סעיף
יימחקו;- )2(–) ו1( פסקאות
)2(
:אחרי סעיף קטן (א) יבוא
(ב)
"(ב) היה למנהל יסוד סביר להניח כי נותן שירותי מטבע לא הגיש דוח
5,000 א רשאי הוא להטיל על המפר עיצום כספי בסכום של141 לפי סעיף
שקלים חדשים, בשל כל חודש מלא של פיגור בהגשת הדוח.";
שלא התרשל בעריכת הדו"ח שמסר או באי מסירת דו"ח,
מסכום הגרעון.15% יהא חייב בקנס בשיעור של
(ג) היו למנהל או למי שהוסמך לכך על–ידיו טעמים
סבירים להאמין, כי הגירעון נוצר במזיד ומתוך כוונת
הנישום להתחמק מתשלום מס, יווסף לסכום המס שאותו
נישום חייב בו, כפל הקנסות הנקובים בסעיף קטן (ב).
) כללה שומה סופית שאינה ניתנת עוד לערעור קביעה, 1(ג
(ז) כתכנון מס החייב 131 לענין פעולה שנקבעה לפי סעיף
, 86 בדיווח, כי יש להתעלם ממנה בהתאם להוראות סעיף
מסכום הגירעון 30% יהיה הנישום חייב בקנס בשיעור של
שנוצר בשל תכנון המס האמור; הוטל קנס כאמור, לא יוטל
בשל אותו גירעון קנס לפי הוראות סעיפים קטנים (ב) ו–(ג)."
)54( לפסקה
לפסקת משנה (א)
מוצע להפחית את סכומי העיצומים הקבועים בסעיף
ב לפקודה ולקבוע סכום אחיד, שכן מדובר בסכומים 195
גבוהים המוטלים מדי חודש ובנוסף סכומים אלה גבוהים
לפקודה על מי 188 משמעותית מאלה המוטלים לפי סעיף
שמגיש דוח ידני. בשל קביעת סכום אחיד מופחת כאמור,
ב, שזה נוסחן:195 ) שבסעיף2(–) ו1( מוצע למחוק את פסקאות
) 2(ב131 ) יחיד שלא הגיש דוח עצמאי מקוון לפי סעיף1("
; שקלים חדשים1,140 -
) מעביד שלא הגיש דוח מעביד מקוון או מנכה שלא2(
שקלים1,710 - 166 הגיש דוח מנכה מקוון, לפי סעיף
חדשים."
לפסקת משנה (ב)
), מוצע לאפשר 50( בהמשך לתיקון המוצע בפסקה
שקלים חדשים 5,000 למנהל להטיל עיצום כספי בסכום של
א 141 לחודש על נותני שירותי מטבע, כהגדרתם בסעיף
המוצע, אם היה לו יסוד סביר להניח כי לא הגישו דוח
בהתאם לחובות הדיווח החלות עליהם לפי הסעיף המוצע
האמור.
ד ב ר י ה ס ב ר
11.6.2013 ,, ג' בתמוז התשע"ג768 - הצעות חוק הממשלה
692
1961-ד(ד), במקום "כמשמעותם בחוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ"א195 ) בסעיף55(
;")א(א159 חוק פסיקת ריבית)" יבוא "כהגדרתם בסעיף- (בסימן זה
בטל; - ו195 ) סעיף56(
; יימחקו- "ז, המילים "ותוספת הפיגורים195 ) בסעיף57(
ח(ב), במקום "כמשמעותם בחוק פסיקת ריבית" יבוא "כהגדרתם בסעיף195 ) בסעיף58(
;")א(א159
ט(ב), במקום "כמשמעותם בחוק פסיקת ריבית" יבוא "כהגדרתם בסעיף195 ) בסעיף59(
;")א(א159
:, בסופו יבוא196 ) בסעיף60(
"(ד) לעניין הסכם לפי סעיף זה, חברה להחזקת נכסי נאמנות כהגדרתה בסעיף
ג לא תיחשב כתושבת ישראל.";75
."), במקום "שהיא תכנון מס החייב בדיווח" יבוא "החייבת בדיווח8(216 ) בסעיף61(
הוראת- מס הכנסה
שעה לעניין סעיף
ב120
.41
לא יתואמו2014 בינואר של שנת המס1–ב(א) לפקודה, ב120 על אף הוראות סעיף
(א)
, יתואמו לפי הוראות הסעיף האמור, 2015 בינואר של שנת1–סכומי נקודת הזיכוי; ב
, לפי שיעור עליית המדד בשנת 2014 בינואר של שנת1–סכומי נקודת זיכוי כפי שהיו ב
.2014 המס
- מס הכנסה
תחילה, תחולה
והוראות מעבר
.42
הוראות סימן זה יחולו על הכנסה שהופקה או נצמחה ביום תחילתו של חוק זה
(א)
יום התחילה) ואילך, אלא אם כן נקבע אחרת בסעיף זה.- (בסעיף זה
), 2014 בינואר1( תחילתן של ההוראות כמפורט להלן, ביום כ"ט בטבת התשע"ד
(ב)
והן יחולו על הכנסה שהופקה או נצמחה ביום האמור ואילך:
) לחוק זה;2(40 ) לפקודה, כנוסחו בסעיף3) ו–(ה1()), (ד1()(ג3 סעיף
)1(
;) לחוק זה7(40 לפקודה, כנוסחו בסעיף11 סעיף
)2(
)8(40 ), בסעיף1()) ו–(ד2()(ב14 ביטולן של פסקאות משנה (ג) ו–(ד) בסעיף
)3(
;(א) ו–(ג) לחוק זה
) לחוק זה;10(40 ) לפקודה, כנוסחו בסעיף14(32 סעיף
)4(
)59(–) ו58( ,)55( לפסקאות
מוצע לקבוע כי הפרשי הצמדה וריבית בגין עיצום
א(א), במקום 159 כספי שהוחזר, יהיו כהגדרתם בסעיף
כמשמעותם בחוק פסיקת ריבית, שכן זהו המנגנון המוכר
שלפיו פועלת רשות המסים.
)57(–) ו56( לפסקאות
ב לפקודה לעניין 195 בהמשך לתיקון המוצע לסעיף
) לעיל, מוצע גם 54( גובה העיצום הכספי, כאמור בפסקה
ו לפקודה הקובע הפרשי הצמדה וריבית 195 לבטל את סעיף
לעיצום כספי שלא שולם במועד:
ו. לא שולם עיצום כספי במועד יתווספו עליו, 195"
לתקופת הפיגור, הפרשי הצמדה וריבית כמשמעותם בחוק
תוספת פיגורים)." - פסיקת ריבית, עד לתשלומו (בסעיף זה
) 60( לפסקה
מוצע לקבוע כי חברה להחזקת נכסי נאמנות לא
תיחשב כתושבת ישראל לצורך אמנה למניעת מסי כפל.
)61( לפסקה
לפקודה לסעיף 216 מוצע להתאים את נוסחו של סעיף
)(ד) לחוק המוצע.47(40 (ז) כנוסחו המוצע בסעיף131
)ב(א120 מוצע לקבוע הוראת שעה לעניין סעיף41 סעיף
ולדחות בשנה את תיאום סכומי נקודות הזיכוי
, כך שהתיאום הבא של 2014 בינואר1–שאמור להתבצע ב
, ביחס לשנת 2015 בינואר1–סכומי נקודות הזיכוי יתבצע ב
בלבד. 2014
) לסעיף קטן (ג42 סעיף
מוצע כי תחילתו של התיקון המוצע לסעיף
א) לפקודה בדבר ברירת מחדל לרצף פיצויים, בהעדר 7(9
,) להצעה זו5(40 בקשה כלשהי של עובד, כנוסחו בסעיף
), ותחול 2014 בינואר1( תהיה ביום כ"ט בטבת התשע"ד
גם לגבי מענקי פרישה שניתנו לפני אותו מועד.
ד ב ר י ה ס ב ר
11.6.2013 ,, ג' בתמוז התשע"ג768 - הצעות חוק הממשלה
693
;) לחוק זה11(40 ה לפקודה, בסעיף40 ג עד40 ביטולם של סעיפים
)5(
)3()א(א64–(א) ו57 ,)ג(א47 , וסעיפים47 א, ביטול סעיף45 תחילתם של סעיף
)6(
;) לחוק זה4())(א16(–) ו15( ) עד12(40 לפקודה, כנוסחם בסעיף
) לחוק זה;18(40 )(ג) לפקודה, כנוסחו בסעיף4()(א5א64 סעיף
)7(
;) לחוק זה19(40 ) לפקודה, כנוסחו בסעיף1()(ג66 סעיף
)8(
;) לחוק זה22( ) עד20(40 לחלק ד' לפקודה, כנוסחו בסעיף1פרק רביעי
)9(
;)(א) לחוק זה38(40 )(ב) לפקודה, כנוסחו בסעיף4()(א92 ) סעיף10(
)46( ) עד43(40 (א) לפקודה, כנוסחם בסעיף126–ב ו124 ,121 ,א120 ) סעיפים11(
;לחוק זה
) לחוק זה;50(40 א לפקודה, כנוסחו בסעיף141 ) סעיף12(
) לחוק זה, ביום כ"ט בטבת5(40 א) לפקודה, כנוסחו בסעיף7(9 תחילתו של סעיף
(ג)
), והוא יחול גם על עובד שפרש לפני המועד האמור.2014 בינואר1( התשע"ד
) לחוק זה, ביום ו' בטבת 37(40 תחילתו של הפרק השביעי לפקודה, כנוסחו בסעיף
(ד)
).2012 בינואר1( התשע"ב
(ה)
) לחוק 16(40 א(א) לפקודה, כנוסחו בסעיף64 על אף הוראות הרישה של סעיף
)1(
) לפקודה1()(ד76 זה, חברה שערב יום התחילה חבריה היו בני משפחה שלפי סעיף
חברה משפחתית), אך לא הגישה עד - רואים אותם כאדם אחד (בסעיף קטן זה
המועד האמור בקשה לפקיד השומה לפי אותה רישה כנוסחה באותו מועד, רשאית
להגישה לפקיד השומה בתוך שלושה חודשים מיום התחילה, ובלבד שמתקיימים
) לחוק זה; הגישה חברה 16(40 א(א) לפקודה, כנוסחו בסעיף64 בה התנאים שבסעיף
משפחתית בקשה כאמור יחולו לגביה הוראות אלה:
יראו את החברה המשפחתית כחברה משפחתית זכאית, החל בשנת
(א)
המס שלאחר הגשת הבקשה;
א לפקודה שנצברו 93 יראו את כל העודפים כמשמעותם לפי סעיף
(ב)
יום - ) (בפסקה זו2013 בדצמבר31( בחברה עד יום כ"ח בטבת התשע"ד
הסיום) כאילו חולקו כדיבידנד לבעלי המניות;
מכרה החברה המשפחתית נכסים שהיו בבעלות החברה ביום הסיום,
(ג)
יחויב הנישום במס בשיעור כמפורט להלן:
על רווח ההון הריאלי כשהוא מוכפל ביחס שבין התקופה
)1(
שמיום הרכישה עד יום הסיום לבין התקופה שמיום הרכישה ועד
מס - ) ריווח הון ריאלי עד יום הסיום- יום המכירה (בפסקה זו
לפקודה;121 בשיעור הגבוה ביותר הקבוע בסעיף
;) לחוק זה11(40 ה לפקודה, בסעיף40 ג עד40 ביטולם של סעיפים
)5(
)3()א(א64–(א) ו57 ,)ג(א47 , וסעיפים47 א, ביטול סעיף45 תחילתם של סעיף
)6(
;) לחוק זה4())(א16(–) ו15( ) עד12(40 לפקודה, כנוסחם בסעיף
) לחוק זה;18(40 )(ג) לפקודה, כנוסחו בסעיף4()(א5א64 סעיף
)7(
;) לחוק זה19(40 ) לפקודה, כנוסחו בסעיף1()(ג66 סעיף
)8(
;) לחוק זה22( ) עד20(40 לחלק ד' לפקודה, כנוסחו בסעיף1פרק רביעי
)9(
;)(א) לחוק זה38(40 )(ב) לפקודה, כנוסחו בסעיף4()(א92 ) סעיף10(
)46( ) עד43(40 (א) לפקודה, כנוסחם בסעיף126–ב ו124 ,121 ,א120 ) סעיפים11(
;לחוק זה
) לחוק זה;50(40 א לפקודה, כנוסחו בסעיף141 ) סעיף12(
) לחוק זה, ביום כ"ט בטבת5(40 א) לפקודה, כנוסחו בסעיף7(9 תחילתו של סעיף
(ג)
), והוא יחול גם על עובד שפרש לפני המועד האמור.2014 בינואר1( התשע"ד
) לחוק זה, ביום ו' בטבת 37(40 תחילתו של הפרק השביעי לפקודה, כנוסחו בסעיף
(ד)
).2012 בינואר1( התשע"ב
(ה)
) לחוק 16(40 א(א) לפקודה, כנוסחו בסעיף64 על אף הוראות הרישה של סעיף
)1(
) לפקודה1()(ד76 זה, חברה שערב יום התחילה חבריה היו בני משפחה שלפי סעיף
חברה משפחתית), אך לא הגישה עד - רואים אותם כאדם אחד (בסעיף קטן זה
המועד האמור בקשה לפקיד השומה לפי אותה רישה כנוסחה באותו מועד, רשאית
להגישה לפקיד השומה בתוך שלושה חודשים מיום התחילה, ובלבד שמתקיימים
) לחוק זה; הגישה חברה 16(40 א(א) לפקודה, כנוסחו בסעיף64 בה התנאים שבסעיף
משפחתית בקשה כאמור יחולו לגביה הוראות אלה:
יראו את החברה המשפחתית כחברה משפחתית זכאית, החל בשנת
(א)
המס שלאחר הגשת הבקשה;
א לפקודה שנצברו 93 יראו את כל העודפים כמשמעותם לפי סעיף
(ב)
יום - ) (בפסקה זו2013 בדצמבר31( בחברה עד יום כ"ח בטבת התשע"ד
הסיום) כאילו חולקו כדיבידנד לבעלי המניות;
מכרה החברה המשפחתית נכסים שהיו בבעלות החברה ביום הסיום,
(ג)
יחויב הנישום במס בשיעור כמפורט להלן:
על רווח ההון הריאלי כשהוא מוכפל ביחס שבין התקופה
)1(
שמיום הרכישה עד יום הסיום לבין התקופה שמיום הרכישה ועד
מס - ) ריווח הון ריאלי עד יום הסיום- יום המכירה (בפסקה זו
לפקודה;121 בשיעור הגבוה ביותר הקבוע בסעיף
לסעיף קטן (ה)
)1( לפסקה
מוצע לתת לחברות קיימות שלא הגישו עד
יום התחילה בקשה לפקיד השומה להיחשב כחברה
משפחתית, תקופת מעבר של שלושה חודשים מיום
התחילה, שבמהלכה יוכלו חברות לבחור להפוך מחברה
רגילה לחברה משפחתית, בהודעה לפקיד השומה, ובלבד
א(א) לפקודה, כנוסחו 64 שמתקיימים בה התנאים שבסעיף
) לחוק זה. 16(40 בסעיף
חברה משפחתית שהגישה בקשה כאמור, תיחשב
לחברה משפחתית זכאית החל משנת המס שלאחר שנת
המס שבה נמסרה הודעה כאמור לפקיד השומה, קרי,
.2014 משנת
ד ב ר י ה ס ב ר
11.6.2013 ,, ג' בתמוז התשע"ג768 - הצעות חוק הממשלה
694
על ההפרש שבין רווח ההון הריאלי לבין רווח ההון הריאלי
)2(
), לפי2( ) או1()(ב91 מס בשיעור הקבוע בסעיפים- עד יום הסיום
העניין.
) לחוק זה יחולו גם על מי 16(40 א לפקודה, כנוסחו בסעיף64 הוראות סעיף
)2(
שהיתה חברה משפחתית זכאית כמשמעותה באותו סעיף ערב תחילתו של חוק
חברה זכאית קיימת), בשינויים אלה:- זה (בסעיף קטן זה
חברה זכאית קיימת תחשב לחברה משפחתית זכאית גם אם ערב יום
(א)
תחילתו של חוק זה לא היתה חברה תושבת ישראל שהתאגדה בישראל;
נישום שערב יום התחילה לא היה תושב ישראל רשאי להמשיך
(ב)
ולהיחשב לנישום לעניין אותה חברה זכאית קיימת;
חברה זכאית קיימת שלפני יום התחילה חדל להתקיים בנישום תנאי
(ג)
) לפקודה כנוסחו ערב יום התחילה, וטרם הודיעה 1א(א64 כאמור בסעיף
על כך לפקיד השומה לפי הסעיף האמור, רשאית למסור הודעה לפי סעיף
ימים מיום 60 ) לחוק זה, בתוך16(40 ) לפקודה, כנוסחו בסעיף1א(א64
;התחילה
חברה זכאית קיימת רשאית להודיע לפקיד השומה שהיא חוזרת בה
(ד)
), כנוסחו 1()א(ב64 מבקשתה להיחשב כחברה משפחתית זכאית, לפי סעיף
ימים מיום התחילה; הודיעה כאמור יחולו 60 ) לחוק זה, בתוך16(40 בסעיף
לגביה הוראות הסעיף האמור, כנוסחו ערב יום התחילה.
) לחוק זה, יחולו גם 36( ) עד23(40 לפקודה, כנוסחו בסעיף2 הוראות פרק רביעי
(ו)
על נאמנות שהוקמה לפני יום התחילה, לגבי הכנסות הנאמן שהופקו או שנצמחו ביום
(ב) לפקודה, כנוסחו בסעיף 1ח75 התחילה ואילך, ואולם התקופה למתן הודעה לפי סעיף
ימים מיום התחילה. 60 - ) לחוק זה, תהיה לעניין נאמנות כאמור29(40
,) לחוק זה49(–) ו48(40 )(ב) לפקודה, בסעיף1(135–ב ו134 ביטולם של סעיפים
(ז)
)(א) ו–(ג) לחוק 8(40 ), בסעיף1()) ו–(ד2()(ב14 וביטולן של פסקאות משנה (ז) ו–(ח) בסעיף
זה, יחולו לגבי מי שהיה לתושב ישראל לראשונה או לתושב חוזר ותיק ביום התחילה
ואילך.
) לחוק זה, יחול לגבי גירעון שנקבע בשל 53(40 לפקודה, כנוסחו בסעיף191 סעיף
(ח)
(ב) לפקודה, לשנת 145 לפקודה או שומה שנקבעה לפי סעיף131 דוח שהוגש לפי סעיף
ואילך.2013 המס
בנוסף, לחברה שתבקש בתקופה זו להפוך לחברה
משפחתית, יבוצע מעין פירוק רעיוני לצורכי מס, ערב
הפיכתה לחברה משפחתית, באופן המפורט להלן:
א 93 יראו את כל העודפים כמשמעותם בסעיף
לפקודה הצבורים בידי החברה עד ליום כ"ח בטבת
יום הסיום) כאילו - ) (להלן2013 בדצמבר31( התשע"ד
חולקו כדיבידנד לבעלי המניות והם יתחייבו במס בהתאם;
לגבי הנכסים שהיו בבעלות החברה ביום הסיום, במועד
מכירתם בפועל הרווח יפוצל בצורה ליניארית בין שתי
תקופות: בשל התקופה שמיום רכישתם ועד ליום השינוי
יחויב הנישום במס בשיעור הגבוה ביותר הקבוע בסעיף
לפקודה, ובשל התקופה שמיום הסיום ועד למועד 121
)2( ) או1()(ב91 המכירה בפועל, מס בשיעור הקבוע בסעיף
לפקודה, לפי העניין.
)2( לפסקה
מוצע לקבוע כי חברה משפחתית זכאית תמשיך
להיחשב ככזו גם אם ערב תחילתו של חוק זה לא היתה
חברה תושבת ישראל שהתאגדה בישראל, וכי נישום מייצג
שערב יום התחילה לא היה תושב ישראל ימשיך להיחשב
לנישום כאמור לעניין אותה חברה זכאית קיימת. בנוסף,
חברה זכאית קיימת שלפני יום התחילה חדל להתקיים
) לפקודה 1א(א64 בנישום המייצג תנאי כאמור בסעיף
כנוסחו ערב יום התחילה, וטרם הודיעה על כך לפקיד
השומה לפי הסעיף האמור, תהיה רשאית למסור הודעה
ד ב ר י ה ס ב ר
11.6.2013 ,, ג' בתמוז התשע"ג768 - הצעות חוק הממשלה
695
סימן ב': מיסוי מקרקעין
תיקון חוק מיסוי
מקרקעין
.43
- ) חוק מיסוי מקרקעין- (בפרק זה551963-בחוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה), התשכ"ג
- 1 בסעיף
)1(
- בהגדרה "פעולה באיגוד", במקום "אך למעט" יבוא "אך לעניין מס שבח
(א)
למעט";
בסופו יבוא:
(ב)
לפקודה, בשינוי זה: בכל מקום, במקום 1 כהגדרתו בסעיף- """תושב ישראל
"פקיד השומה" יקראו "המנהל".";
, בסופו יבוא:5 בסעיף
)2(
, לפקודה, יראו1א100 "(ה) ביצעה חברה חלוקה מרווחי שערוך כאמור בסעיף
לעניין מס שבח, את הזכות במקרקעין או הזכות באיגוד מקרקעין, שבשלה
נרשמו בדוחות הכספיים של החברה המחלקת רווחי השערוך, כאילו נמכרה
1א100 ביום החלוקה ונרכשה מחדש ביום האמור, ויחולו לעניין זה הוראות סעיף
לפקודה, בשינויים המחויבים.";
- 9 בסעיף
)3(
- )א1בסעיף קטן (ג
(א)
), ברישה, במקום "שנעשתה ביום" יבוא "שנעשתה מיום" 1( בפסקה
)1(
;")2013 במאי5( ובמקום "או לאחריו" יבוא "עד יום כ"ה באייר התשע"ג
סימן ב': מיסוי מקרקעין
.43
- ) חוק מיסוי מקרקעין- (בפרק זה551963-בחוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה), התשכ"ג
תיקון חוק מיסוי
מקרקעין
- 1 בסעיף
)1(
- בהגדרה "פעולה באיגוד", במקום "אך למעט" יבוא "אך לעניין מס שבח
(א)
למעט";
בסופו יבוא:
(ב)
לפקודה, בשינוי זה: בכל מקום, במקום 1 כהגדרתו בסעיף- """תושב ישראל
"פקיד השומה" יקראו "המנהל".";
, בסופו יבוא:5 בסעיף
)2(
, לפקודה, יראו1א100 "(ה) ביצעה חברה חלוקה מרווחי שערוך כאמור בסעיף
לעניין מס שבח, את הזכות במקרקעין או הזכות באיגוד מקרקעין, שבשלה
נרשמו בדוחות הכספיים של החברה המחלקת רווחי השערוך, כאילו נמכרה
1א100 ביום החלוקה ונרכשה מחדש ביום האמור, ויחולו לעניין זה הוראות סעיף
לפקודה, בשינויים המחויבים.";
- 9 בסעיף
)3(
- )א1בסעיף קטן (ג
(א)
), ברישה, במקום "שנעשתה ביום" יבוא "שנעשתה מיום" 1( בפסקה
)1(
;")2013 במאי5( ובמקום "או לאחריו" יבוא "עד יום כ"ה באייר התשע"ג
)(ב) לחוק 16(40 ) לפקודה, כנוסחו בסעיף1א(א64 לפי סעיף
ימים מיום התחילה, וחברה זכאית קיימת 60 זה, בתוך
תהיה רשאית להודיע לפקיד השומה שהיא חוזרת בה
מבקשתה להיחשב כחברה משפחתית זכאית, לפי סעיף
)(ד) לחוק זה, בתוך 16(40 ) לפקודה, כנוסחו בסעיף1()א(ב64
ימים מיום התחילה, שאז יחולו לגביה הוראות הסעיף60
.האמור, כנוסחו ערב יום התחילה
) 1( לפסקה43 סעיף
מוצע לתקן את ההגדרה "פעולה באיגוד". כיום,
הקצאת זכויות באיגוד לא נחשבת ל"פעולה באיגוד",
לחוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה), 1 כהגדרתה בסעיף
חוק מיסוי מקרקעין), ולכן לא - (להלן1963-התשכ"ג
חבה במס שבח ובמס רכישה. הואיל והמניות באיגוד
משקפות גם זכויות במקרקעין, והואיל וההקצאה מדללת
את זכויותיהם של בעלי המניות הקיימים במקרקעין, הרי
שבעל המניות שהוקצו לו מניות למעשה רכש, בעקיפין,
זכות במקרקעין. לאור האמור, מוצע לתקן את ההגדרה
"פעולה באיגוד", כך שרק לעניין מס שבח הקצאה לא
תיחשב לאירוע מס. ואולם לעניין מס רכישה, כל הקצאה
של זכות באיגוד מקרקעין, לרבות באותם מקרים שבהם
הדילול במניות בעקבות ההקצאה אינו מהותי, תיחשב
לאירוע מס ותחייב במס רכישה.
לחוק מיסוי מקרקעין 1 כמו כן מוצע להוסיף לסעיף
את ההגדרה "תושב ישראל" ולקבוע הגדרה אחידה למונח
זה הן בחוק והן בפקודת מס הכנסה.
)2( לפסקה
לחוק מיסוי מקרקעין עניינו בקביעת פעולות 5 סעיף
נוספות שייחשבו למכירת זכות במקרקעין. מוצע להוסיף
לגדר הפעולות האמורות, בסעיף קטן (ה), מכירה רעיונית
של זכות במקרקעין או זכות באיגוד מקרקעין, שמיוחסת
לחברה המחלקת רווחי שערוך שנרשמו בגין אותה זכות,
המוצע לפקודת מס הכנסה, כמפורט 1א100 כאמור בסעיף
). 41(40 בדברי ההסבר לסעיף
כללי- )3( לפסקה
75 'בחוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה) (תיקון מס
), נוסף 75 ' תיקון מס- (להלן2013-והוראת שעה), התשע"ג
ב) לחוק כהוראת שעה שעניינה קביעת שיעורי 1(ג9 סעיף
מס רכישה מוגדלים ברכישת דירת מגורים שאינה יחידה
וקביעת שיעורי מס רכישה מופחתים ברכישת דירת מגורים
במאי 6( יחידה, והכל בתקופה שמיום כ"ו באייר התשע"ג
).2014 בדצמבר31( ) עד יום ט' בטבת התשע"ה2013
,כחלק ממדיניות הממשלה להקטין את הגירעון
להתמודד עם עליית מחירי הדירות ולהביא להגדלת היצע
הדירות ולצמצום נתח השוק של רוכשי דירות להשקעה,
מוצע לקבוע כי בתקופת הוראת השעה שמיום תחילתו
) 2014 בדצמבר31( של תיקון זה עד יום ט' בטבת התשע"ה
תקופת הוראת השעה) וכן בתקופה שלאחריה - להלן
.64 '; התשע"ג, עמ156 'ס"ח התשכ"ג, עמ
55
ד ב ר י ה ס ב ר
11.6.2013 ,, ג' בתמוז התשע"ג768 - הצעות חוק הממשלה
696
)(א), ברישה, במקום "ביום" יבוא "מיום" ובמקום "או2( בפסקה
)2(
;")2013 במאי5( לאחריו" יבוא "עד יום כ"ה באייר התשע"ג
- )ב1בסעיף קטן (ג
(ב)
תימחק;- הרישה
)1(
")2014 בדצמבר31( ), ברישה, במקום "ט' בטבת התשע"ה1( בפסקה
)2(
;")2013 ביולי31( יבוא "כ"ד באב התשע"ג
- )2( בפסקה
)3(
בדצמבר31( בפסקת משנה (א), במקום "ט' בטבת התשע"ה
(א)
)", במקום הקטע 2013 ביולי31( )" יבוא "כ"ד באב התשע"ג2014
הדירה)" עד המילים "ישלם מס רכישה- החל במילים "(בפסקה זו
בשיעור משווי הזכות הנמכרת כקבוע להלן:" יבוא "והתקיים בו
)(א), 2()א1) של סעיף קטן (ג2( ) או1( אחד התנאים כאמור בפסקאות
ישלם מס רכישה בשיעור משווי הזכות הנמכרת כקבוע להלן:";
במקום פסקת משנה (ב) יבוא:
(ב)
)(ב)2()א1"(ב) לעניין פסקה זו יחולו הוראות סעיף קטן (ג
).";3(–ו
תקופת הקבע), יוגדלו שיעורי מס הרכישה החלים - (להלן
על רוכשי דירות יוקרה ששווין מעל חמישה מיליון שקלים
חדשים, בין אם מדובר בדירה נוספת ובין אם מדובר בדירה
יחידה.
בנוסף, מוצע לקבוע כי בתקופת הוראת השעה יגדל
שיעור מס הרכישה המוטל כיום על רוכשי דירה יחידה
שהם משפרי דיור, הרוכשים דירה יחידה במקום דירתם
הקודמת, אך הם יחויבו במס רכישה בשיעורים נמוכים
מאלה שיחויבו בהם רוכשי דירות להשקעה.
כמו כן מוצע לקבוע כי בתקופת הוראת השעה
ולאחריה קרי, בתקופת הקבע, ייקבעו שיעורי מס רכישה
מופחתים רק למי שרוכש דירה יחידה לראשונה בחייו.
עוד מוצע לקבוע, הן לגבי תקופת הוראת השעה
והן לגבי תקופת הקבע, כי שיעורי מס הרכישה המוטבים
לרוכשי דירה יחידה ראשונה ולמשפרי דיור שזו דירתם
היחידה, לפי העניין, לא יחולו על תושבי חוץ, שכן שיעורי
המס המופחתים כאמור ברכישת דירת מגורים יחידה נועדו
להקל על מצוקת הדיור של צעירים תושבי ישראל שאין
בבעלותם דירת מגורים, ולא לעודד השקעות של תושבי
חוץ בשוק הדיור. מערכת ההקלות מנוצלת, נכון להיום, גם
לרכישת דירות רפאים, שרכישתן תורמת לעליית מחירי
הדיור. לפיכך מוצע לקבוע כי שיעורי המס אשר יחולו על
תושבי החוץ יהיו זהים לאלה החלים על משקיעים.
על אף האמור, מוצע לקבוע כי שיעורי המס
המופחתים לרוכשי דירה יחידה ראשונה ולמשפרי דיור
שזו דירתם היחידה, יחולו גם על תושב חוץ, אם בתוך
שנתיים ממועד רכישת הדירה הוא היה לתושב ישראל
(א) 14 לראשונה או לתושב חוזר ותיק, כמשמעותם בסעיף
לפקודת מס הכנסה.
לפסקת משנה (א)
מאחר שמוצע לשנות את שיעורי מס הרכישה שיחולו
כהוראת קבע בתקופה שלאחר תום הוראת השעה שנקבעה
) 1()א1(ג9 , מוצע לקבוע כי הוראות סעיף75 'בתיקון מס
יום - ) כנוסחו ערב יום תחילתו של חוק זה (להלן2(–ו
התחילה), יחולו רק עד יום תחילתה של הוראת השעה,
). כמו כן 2013 במאי5( קרי, עד יום כ"ה באייר התשע"ג
לחוק מיסוי מקרקעין את סעיף קטן 9 מוצע להוסיף לסעיף
ד), שבו תיקבע הוראת הקבע החדשה שתחילתה בתום 1(ג
תקופת הוראת השעה, קרי, החל ביום י' בטבת התשע"ה
).2015 בינואר1(
)לפסקת משנה (ב
ב) לחוק מיסוי מקרקעין, 1(ג9 מוצע לקבוע כי סעיף
, יחול 75 'שנוסף כאמור לעיל כהוראת שעה בתיקון מס
במכירת זכות במקרקעין כאמור באותו סעיף קטן שנעשתה
), וכי ביתרת 2013 ביולי31( עד יום כ"ד באב התשע"ג
תקופת הוראת השעה, דהיינו מיום כ"ה באב התשע"ג
בדצמבר 31( ) עד יום ט' בטבת התשע"ה2013 באוגוסט1(
.ג) המוצע1(ג9 ) יחולו הוראות סעיף2014
ב) לחוק האמור, על1(ג9 עוד מוצע לתקן את סעיף
א), בפסקאות 1(ג9 דרך של הפניה לתנאים הקבועים בסעיף
) של אותו סעיף, וזאת במקום 3(–)(ב) ו2( ,)2(–) ו1())(א2(
.ב) האמור1(ג9 כתיבתם מחדש בסעיף
ד ב ר י ה ס ב ר
11.6.2013 ,, ג' בתמוז התשע"ג768 - הצעות חוק הממשלה
697
:ב) יבוא1אחרי סעיף קטן (ג
(ג)
ג)1"(ג
במכירת זכות במקרקעין, שהם בניין או חלק ממנו שהוא דירת
)1(
) עד יום2013 באוגוסט1( מגורים, שנעשתה מיום כ"ה באב התשע"ג
), ישולם מס רכישה בשיעור 2014 בדצמבר31( ט' בטבת התשע"ה
משווי הזכות הנמכרת כקבוע להלן:
;5% - שקלים חדשים1,089,350 על חלק השווי שעד
(א)
שקלים חדשים ועד 1,089,350 על חלק השווי העולה על
(ב)
;6% - שקלים חדשים3,268,040
שקלים חדשים ועד3,268,040 על חלק השווי העולה על
(ג)
;7% - שקלים חדשים5,000,000
.8% - שקלים חדשים5,000,000 על חלק השווי העולה על
(ד)
), יחיד תושב ישראל שרכש דירת 1( על אף הוראות פסקה
)2(
) עד יום ט' בטבת2013 באוגוסט1( מגורים מיום כ"ה באב התשע"ג
הדירה), והתקיים - ) (בפסקת משנה זו2014 בדצמבר31( התשע"ה
בו אחד מאלה:
:ב) יבוא1אחרי סעיף קטן (ג
(ג)
ג)1"(ג
במכירת זכות במקרקעין, שהם בניין או חלק ממנו שהוא דירת
)1(
) עד יום2013 באוגוסט1( מגורים, שנעשתה מיום כ"ה באב התשע"ג
), ישולם מס רכישה בשיעור 2014 בדצמבר31( ט' בטבת התשע"ה
משווי הזכות הנמכרת כקבוע להלן:
;5% - שקלים חדשים1,089,350 על חלק השווי שעד
(א)
שקלים חדשים ועד 1,089,350 על חלק השווי העולה על
(ב)
;6% - שקלים חדשים3,268,040
שקלים חדשים ועד3,268,040 על חלק השווי העולה על
(ג)
;7% - שקלים חדשים5,000,000
.8% - שקלים חדשים5,000,000 על חלק השווי העולה על
(ד)
), יחיד תושב ישראל שרכש דירת 1( על אף הוראות פסקה
)2(
) עד יום ט' בטבת2013 באוגוסט1( מגורים מיום כ"ה באב התשע"ג
הדירה), והתקיים - ) (בפסקת משנה זו2014 בדצמבר31( התשע"ה
בו אחד מאלה:
לפסקת משנה (ג)
ג) המוצע1(ג9 לסעיף
באוגוסט 1( מוצע לקבוע כי מיום כ"ה באב התשע"ג
) יסווגו 2014 בדצמבר31( ) ועד ליום ט' בטבת התשע"ה2013
רוכשי הדירות לשלוש קטגוריות, שיחולו עליהן בתקופה
האמורה שיעורי מס רכישה שונים: משקיעים, משפרי דיור
תושבי ישראל הרוכשים דירה יחידה חלופית לדירתם
הקודמת ורוכשים תושבי ישראל הרוכשים דירת מגורים
יחידה לראשונה בחייהם.
ג) המוצע, כי 1(ג9 ) של סעיף1( מוצע לקבוע, בפסקה
ברכישת דירת מגורים בידי מי שזו אינה דירתו היחידה
(משקיע) יחולו מדרגות מס הרכישה שנקבעו בתיקון מס'
, בשינוי זה: על חלק השווי של הזכות הנמכרת העולה 75
שקלים חדשים5,000,000 שקלים חדשים ועד3,268,040 על
) ישולם מס רכישה בשיעור של 2013 (בערכים של ינואר
שקלים חדשים 5,000,000 , ועל חלק השווי העולה על7%
) תיווסף מדרגה חדשה וישולם מס2013 (בערכים של ינואר
. 8% רכישה בשיעור של
ג) המוצע, 1(ג9 ) של סעיף2( מוצע לקבוע, בפסקה
כי ברכישת דירת מגורים יחידה בידי יחיד תושב ישראל
(משפר הדיור) ישולם מס רכישה בשיעורים הקבועים להלן
משווי הזכות הנמכרת:
;3.5% - שקלים חדשים1,744,270 על חלק השווי שעד
שקלים חדשים 1,744,270 על חלק השווי העולה על
;5% - שקלים חדשים5,000,000 ועד
שקלים חדשים 5,000,000 על חלק השווי העולה על
.8% -
,ג) המוצע1(ג9 ) של סעיף3( מוצע לקבוע, בפסקה
כי ברכישת דירת מגורים יחידה, לראשונה, בידי יחיד
תושב ישראל יחולו שיעורי מס רכישה מוטבים בשיעורים
הקבועים להלן משווי הזכות הנמכרת:
לא - שקלים חדשים1,470,560 על חלק השווי שעד
ישולם מס;
שקלים חדשים 1,470,560 על חלק השווי העולה על
;3.5% - שקלים חדשים1,744,270 ועד
שקלים חדשים 1,744,270 על חלק השווי העולה על
;5% - שקלים חדשים5,000,000 ועד
שקלים חדשים 5,000,000 על חלק השווי העולה על
.8% -
ג) המוצע, מוצע לקבוע את1(ג9 ) של סעיף4( בפסקה
ההגדרות והתנאים הנוספים לעניין אותו סעיף, כמפורט
להלן.
מוצע לתקן את ההגדרה "דירה יחידה" כך שרוכש
ייחשב לבעל דירה יחידה גם אם יש לו, נוסף עליה, דירת
מגורים אחרת אם חלקו בזכויות בדירה האחרת אינו עולה
על שליש. זאת, לעומת התנאי הקיים היום, שלפיו נדרש
. כך, התיקון 25%–שחלקו של המוכר בדירה האחרת פחות מ
המוצע מתחשב בחלקים בזכויות בדירה המגיעים לאדם
בדרך של ירושה או מתנה מקרוביו. נוסף על כך, מוצע
להשאיר את ההוראה הקיימת שלפיה גם דירה בשכירות
1( מוגנת שהושכרה כאמור לפני יום כ"ב בטבת התשנ"ז
) לא תיחשב לדירה נוספת בידי הרוכש.1997 בינואר
מוצע לקבוע, בהגדרה "תושב ישראל", כי לעניין סעיף
ג) ייחשב לתושב ישראל גם מי שבתוך שנתיים מיום 1(ג9
רכישת דירת המגורים היה לתושב ישראל לראשונה או
(א) לפקודת מס 14 לתושב חוזר ותיק כמשמעותם בסעיף
ד ב ר י ה ס ב ר
11.6.2013 ,, ג' בתמוז התשע"ג768 - הצעות חוק הממשלה
698
;הדירה שרכש היא דירתו היחידה
(א)
בעשרים וארבעה החודשים שלאחר רכישת הדירה, מכר
(ב)
דירת מגורים אחרת שהיתה דירתו היחידה עד למועד רכישת
בשנים עשר - הדירה; ואולם אם רכישת הדירה היתה מקבלן
החודשים מהמועד שבו היתה החזקה בדירה שרכש אמורה
להימסר לידיו על פי ההסכם עם הקבלן, מכר דירת מגורים
אחרת שהיתה דירתו היחידה עד למועד רכישת הדירה, ואם
חל עיכוב במסירת החזקה בשל נסיבות שאינן בשליטתו של
בשנים עשר החודשים מהמועד שבו נמסרה לידיו - הרוכש
החזקה בדירה בפועל, מכר את דירת המגורים שהיתה דירתו
היחידה עד למועד רכישת הדירה;
הדירה שרכש היא דירה חלופית כמשמעותה
(ג)
ה(א);49 בסעיף
ישלם מס רכישה בשיעור משווי הזכות הנמכרת כקבוע להלן:
;3.5% - שקלים חדשים1,744,270 על חלק השווי שעד
(א)
שקלים חדשים ועד 1,744,270 על חלק השווי העולה על
(ב)
;5% - שקלים חדשים5,000,000
- שקלים חדשים5,000,000 על חלק השווי העולה על
(ג)
.8%
הכנסה, כך שלגבי תושב חוץ שרכש דירה יחידה בישראל
ובתוך שנתיים עלה לארץ או חזר כאמור כתושב חוזר ותיק,
תתוקן שומת מס הרכישה שלו ויחולו עליו השיעורים
הקבועים ליחיד תושב ישראל הרוכש דירה יחידה, לפי
העניין.
ג) המוצע, 1(ג9 )(ג) של סעיף4( מוצע לקבוע, בפסקה
כי הוראות הדומות להוראות לעניין התא המשפחתי
א) לחוק מיסוי מקרקעין יחולו גם על 1(ג9 הקבועות בסעיף
ג), ויראו רוכש ובן זוגו, למעט בן זוג הגר בדרך 1סעיף קטן (ג
שנים, למעט ילד 18 קבע בנפרד, וילדיהם שטרם מלאו להם
כרוכש אחד.- נשוי
ג) 1(ג9 )(ד) של סעיף4( כמו כן מוצע לקבוע, בפסקה
המוצע, הוראה מקילה לעניין רוכש דירה לראשונה בחייו,
כך שיראו כרוכש כאמור גם רוכש שבמועד הרכישה
לראשונה יש לו דירת מגורים אחרת שנתקבלה בירושה או
(א) לחוק מיסוי מקרקעין 62 במתנה מקרוב כהגדרתו בסעיף
כנוסחו בתיקון זה, ושחלקו בה אינו עולה על שליש.
ג) המוצע, 1(ג9 )(ה) של סעיף4( מוצע לקבוע, בפסקה
כי ההוראות בדבר אופן קביעת השווי של הזכות הנרכשת
בידי רוכש בקבוצת רכישה כדירת מגורים בנויה, הקבועות
ג).1(ג9 ), יחולו בדומה גם על סעיף קטן3()א1(ג9 היום בסעיף
ד) המוצע1(ג9 לסעיף
מוצע לקבוע כי לאחר תום תקופת הוראת השעה
), יתייחסו 2015 בינואר1( והחל ביום י' בטבת התשע"ה
הוראות הקבע בנוגע לשיעורי מס הרכישה לשתי קטגוריות
- של רוכשים: הרוכשים לראשונה בחייהם דירת מגורים
ושאר הרוכשים, - אלה יהנו משיעורי מס רכישה מוטבים
שיחויבו בשיעורי מס רכישה רגילים.
) של הסעיף המוצע, את 1( מוצע לקבוע, בפסקה
שיעורי מס הרכישה הרגילים שיחולו בתקופה האמורה
ברכישת דירת מגורים בידי כל רוכש שאינו רוכש לראשונה
דירת מגורים כאמור לעיל, וזאת בשיעורים הקבועים להלן
) 2013 משווי הזכות הנמכרת (בערכים של חודש ינואר
כדלקמן:
;3.5% - שקלים חדשים1,055,935 על חלק השווי שעד
שקלים חדשים 1,055,935 על חלק השווי העולה על
;5% - שקלים חדשים5,000,000 ועד
שקלים חדשים 5,000,000 על חלק השווי העולה על
.8% -
,) של הסעיף המוצע2( מוצע לקבוע, בפסקת משנה
שיעורי מס רכישה מוטבים ליחיד תושב ישראל הרוכש
לראשונה בחייו דירת מגורים יחידה, וזאת בשיעורים
הקבועים להלן משווי הזכות הנמכרת (בערכים של חודש
), כדלקמן:2013 ינואר
ד ב ר י ה ס ב ר
11.6.2013 ,, ג' בתמוז התשע"ג768 - הצעות חוק הממשלה
699
), יחיד תושב ישראל שרכש2(–) ו1( על אף הוראות פסקאות
)3(
לראשונה דירת מגורים בתקופה שמיום כ"ה באב התשע"ג
), 2014 בדצמבר31( ) עד יום ט' בטבת התשע"ה2013 באוגוסט1(
והדירה היא דירתו היחידה, ישלם מס רכישה בשיעור משווי הזכות
הנמכרת כקבוע להלן:
לא - שקלים חדשים1,470,560 על חלק השווי שעד
(א)
ישולם מס;
שקלים חדשים ועד 1,470,560 על חלק השווי העולה
(ב)
;3.5% - שקלים חדשים1,744,270
שקלים חדשים ועד1,744,270 על חלק השווי העולה על
(ג)
;5% - שקלים חדשים5,000,000
.8% - שקלים חדשים5,000,000 על חלק השווי העולה על
(ד)
- בסעיף קטן זה
)4(
דירת מגורים שהיא דירתו היחידה של- ""דירה יחידה
(א)
א; לעניין הגדרה 16 הרוכש בישראל ובאזור כהגדרתו בסעיף
זו יראו דירת מגורים כדירה יחידה גם אם יש לרוכש, נוסף
עליה, דירת מגורים שהושכרה למגורים בשכירות מוגנת
), או דירת מגורים 1997 בינואר1( לפני יום כ"ב בטבת התשנ"ז
שחלקו של הרוכש בה אינו עולה על שליש;
לרבות מי שבתוך שנתיים מיום - ""תושב ישראל
(ב)
רכישת הדירה היה לתושב ישראל לראשונה או לתושב חוזר
(א) לפקודה;14 ותיק, כמשמעותם בסעיף
יראו רוכש ובן זוגו, למעט בן זוג הגר בדרך קבע בנפרד,
(ג)
- שנים, למעט ילד נשוי18 וילדיהם שטרם מלאו להם
כרוכש אחד;
יראו רוכש כאילו רכש דירת מגורים לראשונה גם אם
(ד)
יש לו, נוסף עליה, דירת מגורים שנתקבלה בירושה או במתנה
(א), ושחלקו של הרוכש בה אינו 62 מקרוב כהגדרתו בסעיף
עולה על שליש;
שווי הזכות הנמכרת במכירת זכות במקרקעין לרוכש
(ה)
הנמנה עם קבוצת רכישה יהיה שווי המכירה של הנכס הבנוי
שהוא דירה המיועדת לשמש למגורים; לעניין זה, "קבוצת
) בהגדרה "דירת מגורים" 2( כמשמעותה בפסקה- "רכישה
שבסעיף קטן (ג).
), יחיד תושב ישראל שרכש2(–) ו1( על אף הוראות פסקאות
)3(
לראשונה דירת מגורים בתקופה שמיום כ"ה באב התשע"ג
), 2014 בדצמבר31( ) עד יום ט' בטבת התשע"ה2013 באוגוסט1(
והדירה היא דירתו היחידה, ישלם מס רכישה בשיעור משווי הזכות
הנמכרת כקבוע להלן:
לא - שקלים חדשים1,470,560 על חלק השווי שעד
(א)
ישולם מס;
שקלים חדשים ועד 1,470,560 על חלק השווי העולה
(ב)
;3.5% - שקלים חדשים1,744,270
שקלים חדשים ועד1,744,270 על חלק השווי העולה על
(ג)
;5% - שקלים חדשים5,000,000
.8% - שקלים חדשים5,000,000 על חלק השווי העולה על
(ד)
- בסעיף קטן זה
)4(
דירת מגורים שהיא דירתו היחידה של- ""דירה יחידה
(א)
א; לעניין הגדרה 16 הרוכש בישראל ובאזור כהגדרתו בסעיף
זו יראו דירת מגורים כדירה יחידה גם אם יש לרוכש, נוסף
עליה, דירת מגורים שהושכרה למגורים בשכירות מוגנת
), או דירת מגורים 1997 בינואר1( לפני יום כ"ב בטבת התשנ"ז
שחלקו של הרוכש בה אינו עולה על שליש;
לרבות מי שבתוך שנתיים מיום - ""תושב ישראל
(ב)
רכישת הדירה היה לתושב ישראל לראשונה או לתושב חוזר
(א) לפקודה;14 ותיק, כמשמעותם בסעיף
יראו רוכש ובן זוגו, למעט בן זוג הגר בדרך קבע בנפרד,
(ג)
- שנים, למעט ילד נשוי18 וילדיהם שטרם מלאו להם
כרוכש אחד;
יראו רוכש כאילו רכש דירת מגורים לראשונה גם אם
(ד)
יש לו, נוסף עליה, דירת מגורים שנתקבלה בירושה או במתנה
(א), ושחלקו של הרוכש בה אינו 62 מקרוב כהגדרתו בסעיף
עולה על שליש;
שווי הזכות הנמכרת במכירת זכות במקרקעין לרוכש
(ה)
הנמנה עם קבוצת רכישה יהיה שווי המכירה של הנכס הבנוי
שהוא דירה המיועדת לשמש למגורים; לעניין זה, "קבוצת
) בהגדרה "דירת מגורים" 2( כמשמעותה בפסקה- "רכישה
שבסעיף קטן (ג).
לא - שקלים חדשים1,241,110 על חלק השווי שעד
ישולם מס;
שקלים חדשים 1,241,110 על חלק השווי העולה על
; 3.5% - שקלים חדשים1,744,270 ועד
שקלים חדשים 1,744,270 על חלק השווי העולה על
;5% - שקלים חדשים5,000,000 ועד
שקלים חדשים 5,000,000 על חלק השווי העולה על
.8% -
ד), יחולו1(ג9 עוד מוצע לקבוע כי לעניין סעיף
המוצע.4)ג1(ג9 ההגדרות והתנאים הקבועים בסעיף
ד ב ר י ה ס ב ר
11.6.2013 ,, ג' בתמוז התשע"ג768 - הצעות חוק הממשלה
700
)ד1(ג
במכירת זכות במקרקעין, שהם בניין או חלק ממנו שהוא
)1(
) או2015 בינואר1( דירת מגורים, שנעשתה ביום י' בטבת התשע"ה
לאחריו, ישולם מס רכישה בשיעור משווי הזכות הנמכרת כקבוע
להלן:
;3.5% - שקלים חדשים1,055,935 על חלק השווי שעד
(א)
שקלים חדשים ועד 1,055,935 על חלק השווי העולה על
(ב)
;5% - שקלים חדשים5,000,000
- שקלים חדשים5,000,000 על חלק השווי העולה על
(ג)
.8%
), יחיד תושב ישראל שרכש לראשונה1( על אף הוראות פסקה
)2(
,) או לאחריו2015 בינואר1( דירת מגורים ביום י' בטבת התשע"ה
והדירה היא דירתו היחידה, ישלם מס רכישה בשיעור משווי הזכות
הנמכרת כקבוע להלן:
לא - שקלים חדשים1,241,110 על חלק השווי שעד
(א)
ישולם מס;
שקלים חדשים ועד 1,241,110 על חלק השווי העולה על
(ב)
;3.5% - שקלים חדשים1,744,270
שקלים חדשים ועד1,744,270 על חלק השווי העולה על
(ג)
;5% - שקלים חדשים5,000,000
- שקלים חדשים5,000,000 על חלק השווי העולה על
(ד)
.8%
;".)4()ג1לעניין סעיף קטן זה יחולו הוראות סעיף קטן (ג
)3(
- )2בסעיף קטן (ג
(ד)
ד)";1ג) ו–(ג1ב)" יבוא "(ג1ברישה, במקום "ו–(ג
)1(
ב)" יבוא "בסעיפים1בהגדרה "המדד הבסיסי", במקום "בסעיף קטן (ג
)2(
;")ד1ג) ו–(ג1קטנים (ג
ד)";1ג) ו–(ג1ב)" יבוא "(ג1), במקום "ו–(ג3בסעיף קטן (ג
(ה)
ד)";1ג) ו–(ג1ב)" יבוא "(ג1), במקום "ו–(ג4בסעיף קטן (ג
(ו)
אדם" ו"תושב ישראל" יבוא:-בני-א(א), במקום ההגדרה "חבר16 בסעיף
)4(
;"; לפקודה1 כהגדרתו בסעיף- """חבר בני אדם
לפסקת משנה (ד)
מוצע לקבוע, כי ההוראות בדבר הצמדת הסכומים
) למדד יחולו על הסכומים הקבועים 2(ג9 הקבועים בסעיף
, אך לא יחולו על 9 ד) של סעיף1ג) ו–(ג1בסעיפים קטנים (ג
ב) של אותו סעיף, מהטעם שלאחר תיקון זה 1סעיף קטן (ג
תחולתו מוגבלת לתקופה של כמה חודשים בלבד.
)4( לפסקה
) והוספת ההגדרה 1(43 לאור התיקון המוצע בסעיף
לחוק מיסוי מקרקעין, מוצע למחוק 1 "תושב ישראל" לסעיף
א(א) לחוק.16 את ההגדרה "תושב ישראל" שבסעיף
ד ב ר י ה ס ב ר
11.6.2013 ,, ג' בתמוז התשע"ג768 - הצעות חוק הממשלה
701
:, בסופו יבוא47 בסעיף
)5(
;)(א49 כהגדרתה בסעיף- """דירת מגורים מזכה
)";2014 בינואר1( כ"ט בטבת התשע"ד- ""יום המעבר
לעניין מכירת דירת מגורים מזכה שנעשתה - ""שבח ריאלי עד יום המעבר
החלק - לאחר יום המעבר, כשהזכות במקרקעין נרכשה לפני יום המעבר
מהשבח הריאלי שיחסו לכלל השבח הריאלי הוא כיחס שבין התקופה
שמיום הרכישה ועד ליום המעבר, לבין התקופה שמיום הרכישה ועד
ליום המכירה;
ההפרש שבין השבח הריאלי לבין השבח - ""יתרת שבח ריאלי לאחר יום המעבר
הריאלי עד יום המעבר;";
- א48 בסעיף
)6(
- )1בסעיף קטן (ב
(א)
:, בסופו יבוא47 בסעיף
)5(
;)(א49 כהגדרתה בסעיף- """דירת מגורים מזכה
)";2014 בינואר1( כ"ט בטבת התשע"ד- ""יום המעבר
לעניין מכירת דירת מגורים מזכה שנעשתה - ""שבח ריאלי עד יום המעבר
החלק - לאחר יום המעבר, כשהזכות במקרקעין נרכשה לפני יום המעבר
מהשבח הריאלי שיחסו לכלל השבח הריאלי הוא כיחס שבין התקופה
שמיום הרכישה ועד ליום המעבר, לבין התקופה שמיום הרכישה ועד
ליום המכירה;
ההפרש שבין השבח הריאלי לבין השבח - ""יתרת שבח ריאלי לאחר יום המעבר
הריאלי עד יום המעבר;";
- א48 בסעיף
)6(
- )1בסעיף קטן (ב
(א)
כללי- )13( ) עד5( לפסקאות
בשל העלייה הניכרת במחירי הדיור בשנים האחרונות
עקב המחסור בהיצע דירות למגורים, וכדי להשוות את
מסלול המיסוי של השקעה בנדל"ן למסלולי המיסוי של
אפיקי השקעה אחרים, מוצע לתקן הוראות שונות בפרק
חמישי לחוק מיסוי מקרקעין שעניינו סכום המס, ולשנות
את הסדר המיסוי החל במכירת דירות בידי מי שיש לו כמה
ואילך.2014 דירות, החל משנת
לפי הוראות חוק מיסוי מקרקעין כנוסחו היום, ככלל,
אפשר למכור דירת מגורים מזכה שאינה דירה יחידה
בבעלות המוכר, בכל ארבע שנים, בלא חיוב במס שבח.
מצב חוקי זה מעכב כניסת דירות לשוק משיקולי מיסוי
ואף יוצר אפיק השקעה פטור לנדל"ן, במובחן ממסלולים
אחרים (כגון השקעה בשוק ההון).
לאור האמור, מוצע לבטל את הוראת הפטור הקבועה
) לחוק ולבטל את הפטור ממס שבח הקיים 1(ב49 בסעיף
כיום גם לבעלי כמה דירות המחזיקים בדירות להשקעה,
כך שהחוק יבחין בין מוכרים שבבעלותם כמה דירות
מרובי דירות), אשר יחויבו במס שבח, - מגורים (להלן
לבין מוכרים שבבעלותם דירה יחידה. כיום אין הבחנה
משמעותית בין מרובי דירות לבין בעלי דירה יחידה, שכן
גם דירות המוחזקות להשקעה נהנות במכירתן מפטור ממס
שבח אחת לארבע שנים.
א(א) לחוק מיסוי מקרקעין 49 מוצע לתקן את סעיף
ולהעניק פטור ממס שבח רק למי שביום המכירה הוא
תושב ישראל ובעליה של דירת מגורים מזכה יחידה,
) 2(ב49 והכל בתנאים המפורטים בתיקון המוצע לסעיף
לחוק האמור, ובכללם החזקה בדירה כדירת מגורים במשך
חודשים לפחות. כך מוצע כי בעלים של 18 תקופה של
כמה דירות מגורים יחויב במס שבח בגין כל מכירת דירה,
וזאת עד שיהפוך לבעלים של דירת מגורים מזכה יחידה
) לחוק, כנוסחו 2(ב49 שבשלה יהיה זכאי לפטור לפי סעיף
)(ב).8(43 המוצע בסעיף
עוד מוצע כי הפטור במכירת דירה יחידה לא יינתן
במכירת דירות יוקרה ששוויין עולה על חמישה מיליון
תקרת הפטור), כך שבמכירות - שקלים חדשים (להלן
כאמור יחול חיוב במס שבח על ההפרש שבין שווי המכירה
לתקרת הפטור.
מוצע כי לגבי דירות מגורים מזכות שיום רכישתן
- ) (להלן2014 בינואר1( לפני יום כ"ט בטבת התשע"ד
דירות ישנות) יחושב מס השבח בצורה לינארית, כך ששבח
בינואר 1( שייוחס לתקופה שעד יום כ"ט בטבת התשע"ד
) יהיה פטור ממס שבח, ואילו שבח שייוחס לתקופה 2014
(שיעור המס25% שמיום זה ואילך יחויב במס בשיעור של
החל היום על שבח בידי יחיד).
עוד מוצע לקבוע הוראות לעניין מכירתן של דירות
ישנות בתקופת המעבר של ארבע השנים הראשונות מיום
), זאת כדי לאפשר 2014 בינואר1( כ"ט בטבת התשע"ד
במהלך תקופה זו מימוש מבוקר של דירות מגורים בחיוב
המס הליניארי, אשר משמעו בטווח הקצר פטור ממס על
רובו המכריע של השבח שנצמח בדירות שיום רכישתן לפני
). 2014 בינואר1( יום כ"ט בטבת התשע"ד
)5( לפסקה
הואיל ובמכירת דירות ישנות מוצע לפצל את השבח
לשבח פטור ושבח חייב באופן ליניארי, בהתאם ליחס שבין
) לבין 2014 בינואר1( התקופה שעד יום כ"ט בטבת התשע"ד
כלל תקופת הבעלות, קרי, מיום הרכישה ועד יום המכירה,
לחוק מיסוי מקרקעין ולהוסיף בו 47 מוצע לתקן את סעיף
הגדרות הקובעות את אופן הפיצול כאמור.
)6( לפסקה
הואיל ומוצע להחיל לגבי מכירתן של דירות ישנות
) לחוק 1א(ב48 חישוב ליניארי שונה מזה הקבוע בסעיף
מיסוי מקרקעין, מוצע בהתאם לתקן את הסעיף האמור כך
שהוראותיו לא יחולו במכירת דירת מגרים מזכה.
ד ב ר י ה ס ב ר
11.6.2013 ,, ג' בתמוז התשע"ג768 - הצעות חוק הממשלה
702
ברישה, אחרי "במכירת זכות במקרקעין" יבוא "למעט במכירת דירת
)1(
;"מגורים מזכה
)";2())" יבוא "סעיף קטן (ב2()), במקום "פסקה (ב3( בפסקה
)2(
:) יבוא1אחרי סעיף קטן (ב
(ב)
)2"(ב
) במכירת דירת מגורים מזכה 1()על אף האמור בסעיף קטן (ב
)1(
שיום רכישתה היה לפני יום המעבר, יחויב השבח הריאלי בהתאם
להוראות אלה:
השבח הריאלי עד יום המעבר יהיה פטור ממס;
(א)
על יתרת השבח הריאלי לאחר יום המעבר יחול מס
(ב)
);1()בשיעור הקבוע בסעיף קטן (ב
) יחולו, בשינויים המחויבים, על חיוב 2()הוראות סעיף קטן (ב
)2(
;".במס של יחיד לפי סעיף קטן זה
- א49 בסעיף
)7(
;"בסעיף קטן (א), במקום "מוכר" יבוא "תושב ישראל
(א)
אחרי סעיף קטן (א) יבוא:
(ב)
5,000,000 ב, עלה סכום שווי המכירה על49 ) על אף האמור בסעיף1"(א
סכום התקרה), יהיה המוכר זכאי לפטור ממס - שקלים חדשים (בסעיף קטן זה
על חלק השווי שעד סכום התקרה, ויראו את סכום ההפרש שבין שווי המכירה
לסכום התקרה כדמי מכר של זכות אחרת במקרקעין אשר שווי רכישתה הוא
חלק יחסי משווי הרכישה של הזכות כולה, כיחס חלק שווי המכירה המתייחס
לזכות זו למלוא שווי המכירה, ובהתאם לכך ייוחסו גם הניכויים והתוספות;
הסכום הנקוב בסעיף קטן זה יתואם בתחילת כל שנת מס לפי שיעור עליית
1( המדד, לעומת המדד שפורסם לאחרונה לפני יום כ"ט בטבת התשע"ד
השקלים החדשים הקרובים.";1,000–), ויעוגל ל2014 בינואר
במקום סעיף קטן (ב) יבוא:
(ג)
)7( לפסקה
לפסקת משנה (א)
מוצע להוסיף תנאי נוסף לתנאים לזכאות לפטור
ממס שבח במכירת דירת מגורים מזכה בידי יחיד, שלפיו
היחיד המוכר הוא תושב ישראל. באופן זה, תבוטל הזכאות
לפטור ממס שבח במכירת דירת מגורים מזכה בידי תושב
חוץ. תושבי חוץ מחזיקים לרוב בדירה נוספת בחוץ לארץ
ולפיכך מוצדק להשוות את מעמדם המיסויי למעמדם
של מרובי הדירות. נוסף על כך, בהתאם למרבית האמנות
למניעת מסי כפל שעליהן חתומה מדינת ישראל, למדינות
התושבות של אותם תושבי חוץ יש זכות מיסוי שיורית, כך
שבכל מקרה הפטור בישראל מאוין, שכן ממילא תקום בגין
המכירה האמורה חבות במס במדינת תושבותם.
לפסקת משנה (ב)
מוצע לקבוע מיסוי מיוחד לדירות יוקרה, הגם
שמדובר בדירה יחידה, ולהגביל את הפטור ממס שבח
במכירת דירה כאמור בתקרה של חמישה מיליון שקלים
חדשים. כך, במכירת דירה ששוויה עולה על חמישה מיליון
שקלים חדשים, יתמסה ההפרש שבין שווי המכירה לבין
תקרת הפטור כמכירת זכות אחרת במקרקעין, ובהתאם
ליחס שבין סכום ההפרש לשווי המכירה ייקבעו שווי
הרכישה, הניכויים והתוספות. יצוין כי התיקון המוצע
נעשה במקביל לתיקון המוצע במס רכישה על דירות יוקרה,
בגין רכישת דירות 8% שלפיו תיקבע מדרגה נוספת של
יוקרה בסכום העולה על חמישה מיליון שקלים חדשים.
לפסקת משנה (ג)
א לחוק 49 מוצע להחליף את סעיף קטן (ב) שבסעיף
מיסוי מקרקעין ולקבוע מנגנון שונה לחישוב השבח הפטור
בעסקת קומבינציה כאשר החלק הנמכר בעסקה כולל חלק
מהזכויות בדירת מגורים. עסקת קומבינציה היא מכירה של
חלק מהמקרקעין בתמורה לקבלת שירותי בנייה על יתרת
המקרקעין. כדי לאפשר את ניצול הפטור לדירת מגורים
ד ב ר י ה ס ב ר
11.6.2013 ,, ג' בתמוז התשע"ג768 - הצעות חוק הממשלה
703
ב, מוכר המוכר49 "(ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), אך בכפוף לסעיף
חלק מזכויותיו בדירת מגורים מזכה שתמורתה היא שירותי בנייה בבניין
שייבנה על הקרקע שעליה נמצאת דירת המגורים המזכה, זכאי על פי
בקשתו, שתוגש במועד האמור בסעיף קטן (א), לפטור ממס על החלק הנמכר
בדירת המגורים המזכה.";
- ב49 בסעיף
)8(
; תימחק- )1( פסקה
(א)
), במקום "והמוכר לא מכר" יבוא "והמוכר הוא בעל הזכות בה 2( בפסקה
(ב)
חודשים לפחות מיום שהיתה לדירת מגורים, ולא מכר", הקטע החל 18 במשך
יימחק, במקום "שהוא - "במילים "ובארבע השנים" עד המילים "אחת כאמור
ממנה" יבוא "שאינו עולה על שליש ממנה" ובסופו יבוא "אם בשל 25%–פחות מ
ג במכירת דירת מגורים 49 החלק או הדירה האמורים הוחלה החזקה שבסעיף
אחרת בפטור ממס לפי פסקה זו";
ב, מוכר המוכר49 "(ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), אך בכפוף לסעיף
חלק מזכויותיו בדירת מגורים מזכה שתמורתה היא שירותי בנייה בבניין
שייבנה על הקרקע שעליה נמצאת דירת המגורים המזכה, זכאי על פי
בקשתו, שתוגש במועד האמור בסעיף קטן (א), לפטור ממס על החלק הנמכר
בדירת המגורים המזכה.";
- ב49 בסעיף
)8(
; תימחק- )1( פסקה
(א)
), במקום "והמוכר לא מכר" יבוא "והמוכר הוא בעל הזכות בה 2( בפסקה
(ב)
חודשים לפחות מיום שהיתה לדירת מגורים, ולא מכר", הקטע החל 18 במשך
יימחק, במקום "שהוא - "במילים "ובארבע השנים" עד המילים "אחת כאמור
ממנה" יבוא "שאינו עולה על שליש ממנה" ובסופו יבוא "אם בשל 25%–פחות מ
ג במכירת דירת מגורים 49 החלק או הדירה האמורים הוחלה החזקה שבסעיף
אחרת בפטור ממס לפי פסקה זו";
בעסקאות מסוג זה, גם כאשר על המקרקעין הנמכרים קיים
בית מגורים, נקבעה הוראה מקילה בחוק שלפיה למרות
שלא נמכרו כל הזכויות בדירת המגורים כנדרש בסעיף
א(א), אלא מדובר במכר חלקי בלבד, יינתן פטור בגובה 49
.מלא שווי דירת מגורים
מנהל מס שבח מקרקעין חיפה נ' נפתלי 8789/02 בע"א
) נקבע, כי בשל נוסחת הפטור 2.6.2004 ,שדמי (פורסם בנבו
הקבועה היום בסעיף האמור, ייקבע שווי רכישה ויום
רכישה חדש לדירות התמורה שמקבל בעל המקרקעין
על החלק הנותר בבעלותו, זאת אף שלא רכש דירות אלה
ולא שילם בשלהן מס רכישה, אלא רק קיבל שירותי בנייה
על קרקע שנותרה בבעלותו. ההלכה האמורה משמעותה
פגיעה ברצף המס על החלק הנותר בידי בעל הקרקע
) בלא step-up( וקבלת יום רכישה ושווי רכישה חדשים
תשלום מס רכישה. מוצע לתקן את נוסח הסעיף ולקבוע
כי מאחר שעסקת קומבינציה היא מכר חלקי של הזכויות
במקרקעין, אף הפטור בשל מכירת הזכויות בדירת המגורים
יינתן בגובה החלק הנמכר בדירת המגורים בלבד, וזאת על
א(א).49 אף האמור בסעיף
א(ב) שמוצע להחליפו:49 וזה נוסחו של סעיף
"(ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), אך בכפוף לסעיף
ב, במכירת דירת מגורים מזכה שתמורתה היא זכויות 49
,במקרקעין בבנין שייבנה על הקרקע שעליה נמצאת הדירה
רשאי המוכר לבחור באחת מאלה:
) קבלת פטור לגבי חלק משווי התמורה, כולל 1(
שווי הקרקע המתייחס לזכויות בניה, בסכום
שווי הדירה הנמכרת, וכאשר התמורה הושפעה
מאפשרויות קיימות או צפויות לבנות שטח גדול
זכויות לבניה - יותר מהשטח הכולל הנמכר (להלן
ז; את יתרת סכום 49 בסכום כאמור בסעיף- )נוספת
שווי התמורה יראו כדמי מכר של זכות אחרת
במקרקעין אשר שווי רכישתה הוא חלק יחסי משווי
הרכישה של הזכות כולה, כיחס חלק שווי המכירה
המתייחס לזכות או למלוא שווי המכירה, ובהתאם
לכך ייוחסו גם הניכויים והתוספות;
) תשלום מלוא המס בשל תמורת כל הזכויות 2(
".הנמכרות
)8( לפסקה
לפסקת משנה (א)
) 1(ב49 מוצע לבטל את הפטור הקבוע היום בסעיף
למכירת דירת מגורים, הניתן אחת לארבע שנים, ואשר
ניתן היום גם לדירות ההשקעה, ולקבוע את הפטור
שתכליתו סוציאלית רק למי שבבעלותו דירה יחידה. כך, מי
שבבעלותו יותר מדירת מגורים יחידה יהיה חייב במכירת
דירותיו אלה במס שבח עד אשר יהפוך לבעלים של דירה
יחידה, שרק אותה יוכל למכור בפטור, בהתקיים התנאים
) כנוסחו המוצע להלן בפסקת משנה 2(ב49 הקבועים בסעיף
(ב).
) שמוצע לבטלו:1(ב49 וזה נוסחו של סעיף
) המוכר לא מכר בארבע השנים שקדמו למכירה 1("
האמורה דירת מגורים אחרת בפטור ממס; לענין זה, מכירה
- לרבות מכירה בפטור חלקי, אך למעט- בפטור ממס
לילדו או לבן זוגו 62 (א) מתנה פטורה על פי סעיף
של נותן המתנה;
;61 או60 מתנה פטורה על פי סעיפים
(ב)
69 ,67 ,65 ,64 ,1ז49 מכירה פטורה לפי סעיפים
(ג)
;70 או
);".5( מכירה פטורה לפי פסקה
(ד)
לפסקת משנה (ב)
מוצע להוסיף תנאי לזכאות לפטור ממס שבח במכירת
דירת מגורים יחידה, שלפיו המוכר היה בעל הזכות בדירת
חודשים לפחות מיום 18 המגורים במשך תקופה של
ד ב ר י ה ס ב ר
11.6.2013 ,, ג' בתמוז התשע"ג768 - הצעות חוק הממשלה
704
- ג49 בסעיף
)9(
;"" יבוא "אינו עולה על שליש25%–), במקום "פחות מ3( בפסקה
(א)
) יבוא:3( אחרי פסקה
(ב)
)5(ב49 ) היא דירה שנתקבלה בירושה והתקיימו בה תנאי סעיף4("
;".)(א) ו–(ב
לפחות" יבוא "חלק העולה על שליש";25%" ד, במקום49 ) בסעיף10(
- ה49 ) בסעיף11(
:במקום סעיף קטן (א) יבוא
(א)
- ב, המוכר דירת מגורים מזכה (בסעיף זה49 "(א) על אף הוראות סעיף
הדירה הראשונה), יהיה זכאי לפטור ממס במכירתה, אם התקיימו כל אלה:
במועד המכירה של הדירה הראשונה יש בבעלותו, דירת
)1(
;) הדירה הנוספת- מגורים נוספת אחת בלבד (בסעיף זה
לחוק מיסוי 1 שהיתה לדירת מגורים כהגדרתה בסעיף
מקרקעין, משמע, מיום שהסתיימה בנייתה והיא משמשת
או מיועדת לשמש למגורים לפי טיבה. התנאי האמור נועד
למנוע ממשקיעים לעשות שימוש בפטור לדירת מגורים
יחידה, כך שלא יהיה ניתן למכור דירה שהתקבל בשלה
בסמוך לקבלתו, כפי שנעשה, לדוגמה, בקבוצות 4 טופס
רכישה שבהן נרכשות דירות לצורכי השקעה ונמכרות מיד
. בהתאם לתיקון המוצע, תידרש תקופה 4 לאחר קבלת טופס
מינימלית של בעלות בדירה מיום שהיתה לדירת מגורים
כדי לנצל את הפטור.
נוסף על כך כפי שיפורט להלן בדברי ההסבר לסעיף
ג לחוק, חזקה שלפיה לעניין 49 ), מוצע לקבוע, בסעיף9(43
,), ולעניין דירה יחידה2(ב49 הזכאות לפטור לפי סעיף
לא יובאו בחשבון בעלות בדירה שהושכרה למגורים
בינואר 1( בשכירות מוגנת לפני יום כ"ב בטבת התשנ"ז
) וכן בעלות בחלק מדירה שהוא שליש או פחות (לפני 1997
), כך שדירה או חלק מדירה כאמור לא25% - התיקון
ישללו את הפטור במכירת הדירה שהיא במהותה דירת
המגורים העיקרית. עם זאת מוצע לקבוע בסעיף זה כי
הדירה בשכירות המוגנת או החלק כאמור שבשלם הוחלה
ג ייחשבו לחייבים במס, משמע לא 49 החזקה שבסעיף
) לחוק ולא יהיה ניתן 2(ב49 יחולו לגביהם הוראות סעיף
למכרם בפטור.
)9( לפסקה
ג קובע חזקת דירת מגורים יחידה, שלפיה גם 49 סעיף
אם בבעלותו של מוכר, נוסף על הדירה הנמכרת, דירות
מגורים נוספות מהסוגים הקבועים באותו סעיף (דירה
חליפית, דירה שהושכרה בשכירות מוגנת לפני יום כ"ב
) וחלק בדירה בשיעור של 1997 בינואר1( בטבת התשנ"ז
מהזכויות בה), הדירה הנמכרת תיחשב 25%–פחות מ
) לחוק. 2(ב49 לדירתו היחידה לעניין הפטור לפי סעיף
) לחוק, ובהתחשב בכך 1(ב49 בשל ביטולו המוצע של סעיף
שבעלות בשברירי דירות היא, לרוב, תוצאה של ירושות או
) 3( מתנות פנים משפחתיות, מוצע להקל ולקבוע בפסקה
ג לחוק, כי בעלות בשליש או בפחות משליש 49 של סעיף
בדירת מגורים נוספת על זו הנמכרת לא תמנע את הזכאות
) במכירת הדירה העיקרית. 2(ב49 לפטור לפי סעיף
), שלפיה 4( ג את פסקה49 כמו כן מוצע להוסיף לסעיף
)5(ב49 גם דירה שנתקבלה בירושה ונתקיימו בה תנאי סעיף
(א) ו–(ב) לחוק לא תמנע את הזכאות לפטור בדירה הנמכרת,
אשר תיחשב מכוח החזקה כאמור לדירה יחידה. זאת,
בהתחשב בכך שקיים פטור עצמאי ונוסף לדירות ירושה
) לחוק, ובכך שטרם ביטולו המוצע 5(ב49 כאמור בסעיף
) היה ניתן למכור את הדירה העיקרית 1(ב49 של סעיף
בפטור על אף קיומה של דירת ירושה, וזאת מכוח הפטור
). בהתחשב בכך שמדובר, כמוצע, 1(ב49 הקבוע בסעיף
בדירה נוספת שנתקבלה בירושה ואצל המוריש זו היתה
דירה יחידה, כלומר, מדובר בדירה אשר אפשר היה לקבל
בשלה בזמן כזה או אחר פטור ייחודי ועצמאי מכוח סעיף
), מוצע לקבוע כי דירה זו לא תבוא במניין הדירות 5(ב49
.של המוכר
)10( לפסקה
ד קובע חזקת דירת מגורים נוספת כאשר 49 סעיף
למוכר יש במישרין או בעקיפין, באמצעות זכויות באיגוד,
לפחות בדירה נוספת. בהתאם לתיקון המוצע 25% חלק של
) לחוק, מוצע לקבוע 3(ג49 ), המתקן את סעיף9(43 בסעיף
ד לחוק, שהחזקה האמורה תתקיים כאשר למוכר 49 בסעיף
יש, בעקיפין, באמצעות זכויות באיגוד חלק העולה על
שליש בדירה הנוספת.
)11( לפסקה
ה לחוק מיסוי מקרקעין בנוסחו טרם תיקונו 49 סעיף
בחוק זה, מעניק פטור ייחודי לתושבי ישראל המעוניינים
למכור שתי דירות קטנות ולרכוש תחתן דירה אחת (להלן
משפרי דיור). הפטור מוגבל בתקרה וניתן פעם אחת -
ד ב ר י ה ס ב ר
11.6.2013 ,, ג' בתמוז התשע"ג768 - הצעות חוק הממשלה
705
חודשים12 המוכר מכר את הדירה הנוספת בפטור ממס, בתוך
)2(
;מיום מכירת הדירה הראשונה
סכום השווי של הדירה הראשונה ושל הדירה הנוספת, יחד,
)3(
; שקלים חדשים1,986,000 לא עלה על
המוכר רכש בשנה שלפני מכירת הדירה הנוספת או ירכוש
)4(
בשנה שלאחר מכירתה, דירת מגורים אחרת כהגדרתה בסעיף
הדירה - א (בסעיף זה16 (ג), בישראל או באזור כהגדרתו בסעיף9
החלופית), בסכום השווה לשלושה רבעים לפחות משווי הדירות
); הדירה החלופית לא תבוא במניין הדירות כאמור 3( כאמור בפסקה
).";1( בפסקה
) יבוא: 1במקום סעיף קטן (א
(ב)
ב, התקיימו במוכר דירה ראשונה הוראות 49 ) על אף הוראות סעיף1"(א
), וסכום השווי של הדירה הראשונה והדירה 4(–) ו2( ,)1()סעיף קטן (א
שקלים חדשים, יהיה המוכר זכאי 3,303,000 הנוספת, יחד, לא עלה על
לפטור ממס במכירה של הדירה הראשונה, על סכום השווה להפרש
שקלים חדשים לבין סכום השווי של הדירה הנוספת; את 1,986,000 שבין
יתרת סכום השווי של הדירה הראשונה יראו כדמי מכר של זכות אחרת
במקרקעין אשר שווי רכישתה הוא חלק יחסי מהשווי של הזכות כולה,
כיחס שבין חלק שווי המכירה המתייחס לזכות זו לבין מלוא שווי המכירה,
ובהתאם לכך ייוחסו גם הניכויים והתוספות.";
)" יבוא "י"ט 1999 בינואר1( ), במקום "י"ג בטבת התשנ"ט2בסעיף קטן (א
(ג)
)";2013 בינואר1( בטבת התשע"ג
- )ו(א49 ) בסעיף12(
; יימחקו- " שלוש שנים- ), המילים "וכשנותן המתנה הוא הורה1( בפסקה
(א)
תימחק;- "), הסיפה החל במילים "וכשנותן המתנה2( בפסקה
(ב)
חודשים12 המוכר מכר את הדירה הנוספת בפטור ממס, בתוך
)2(
;מיום מכירת הדירה הראשונה
סכום השווי של הדירה הראשונה ושל הדירה הנוספת, יחד,
)3(
; שקלים חדשים1,986,000 לא עלה על
המוכר רכש בשנה שלפני מכירת הדירה הנוספת או ירכוש
)4(
בשנה שלאחר מכירתה, דירת מגורים אחרת כהגדרתה בסעיף
הדירה - א (בסעיף זה16 (ג), בישראל או באזור כהגדרתו בסעיף9
החלופית), בסכום השווה לשלושה רבעים לפחות משווי הדירות
); הדירה החלופית לא תבוא במניין הדירות כאמור 3( כאמור בפסקה
).";1( בפסקה
) יבוא: 1במקום סעיף קטן (א
(ב)
ב, התקיימו במוכר דירה ראשונה הוראות 49 ) על אף הוראות סעיף1"(א
), וסכום השווי של הדירה הראשונה והדירה 4(–) ו2( ,)1()סעיף קטן (א
שקלים חדשים, יהיה המוכר זכאי 3,303,000 הנוספת, יחד, לא עלה על
לפטור ממס במכירה של הדירה הראשונה, על סכום השווה להפרש
שקלים חדשים לבין סכום השווי של הדירה הנוספת; את 1,986,000 שבין
יתרת סכום השווי של הדירה הראשונה יראו כדמי מכר של זכות אחרת
במקרקעין אשר שווי רכישתה הוא חלק יחסי מהשווי של הזכות כולה,
כיחס שבין חלק שווי המכירה המתייחס לזכות זו לבין מלוא שווי המכירה,
ובהתאם לכך ייוחסו גם הניכויים והתוספות.";
)" יבוא "י"ט 1999 בינואר1( ), במקום "י"ג בטבת התשנ"ט2בסעיף קטן (א
(ג)
)";2013 בינואר1( בטבת התשע"ג
- )ו(א49 ) בסעיף12(
; יימחקו- " שלוש שנים- ), המילים "וכשנותן המתנה הוא הורה1( בפסקה
(א)
תימחק;- "), הסיפה החל במילים "וכשנותן המתנה2( בפסקה
(ב)
בחיים. בשל השינוי המוצע בהוראות הפטור הנוגע למרובי
ה האמור כך שיתאים 49 הדירות, מוצע לתקן את סעיף
לדין החדש המוצע. יובהר כי הפטור המוצע לפי סעיף
זה יחול רק על תושב ישראל, וזאת בשל התיקון המוצע
) 7(43 א(א) לחוק מיסוי מקרקעין, כתיקונו בסעיף49 בסעיף
לחוק המוצע.
ה 49 לאור האמור, מוצע שהפטור הייחודי לפי סעיף
המוצע יינתן במכירת הדירה הראשונה, ואילו מכירת
). כמו כן, 2(ב49 הדירה השנייה תהנה מהפטור לפי סעיף
מוצע לקבוע כי הפטור יינתן רק כאשר בבעלות המוכר שתי
דירות בלבד (למעט המקרה שבו הדירה החלופית נרכשה
טרם מכירת שתי הדירות הישנות).
ה(א) 49 בשל התיקון המוצע של תנאי הזכאות בסעיף
) לחוק ולהתאים 1ה(א49 לחוק, מוצע לתקן בהתאם את סעיף
את הוראותיו לעניין החיוב במס במקרה שבו שווי המכירה
של שתי הדירות הישנות עולה על סכום התקרה שבסעיף
).1ה(א49 ה(א), אך לא על הסכום שבסעיף49
יובהר כי על רוכשי הדירה החלופית בנסיבות
המתוארות לעיל יחול התיקון המוצע לעניין מס הרכישה
שיוטל על משפרי דיור. הדירה החלופית היחידה הנרכשת
תקים חבות במס רכישה כדירה יחידה ויחולו עליה,
ג) המוצע, 1(ג9 בתקופת הוראת השעה, הוראות סעיף
ד) המוצע, כנוסחם בסעיף 1(ג9 ולאחר מכן הוראות סעיף
)(ג) להצעה זו.3(43
)12( לפסקה
ו לחוק הוא ביסודו הוראה אנטי תכנונית, 49 סעיף
שמטרתה למנוע שכפול פטורים במכירת דירות מגורים
בידי מרובי דירות. מוצע לפשט את הסעיף ולהתאימו
לרציונל החדש במיסוי דירות מגורים, כך שההבחנה
היחידה לעניין תקופות הצינון הקבועות בסעיף תתבסס על
מגורי מקבל המתנה בדירה שהתקבלה במתנה. אם התגורר
בדירה, תקופת הצינון לעניין זכאותו לפטור לפי סעיף
ארבע שנים.- ) לחוק תהיה שלוש שנים ואם לאו2(ב49
ד ב ר י ה ס ב ר
11.6.2013 ,, ג' בתמוז התשע"ג768 - הצעות חוק הממשלה
706
כב לא יחול49 כז, במקום "ואולם במכירת" יבוא "ואולם הפטור לפי סעיף49 ) בסעיף13(
;"על תמורה כספית נוספת, אם ניתנה, ובמכירת
- 62 ) בסעיף14(
יהיו- בסעיף קטן (א), במקום הסיפה החל במילה "לקרובו" יבוא "לקרובו
(א)
) להגדרה "קרוב" 2(–) ו1( קרוב כאמור בפסקאות- "פטורים ממס; לעניין זה, "קרוב
";1 שבסעיף
בטל;- )סעיף קטן (ב
(ב)
יבוא:76 ) אחרי סעיף15(
"הגשת הצהרה
באופן מקוון
א. 76
עד73 שר האוצר רשאי לקבוע כי הצהרות לפי סעיפים
(א)
, כולן או חלקן, יוגשו באופן מקוון, בדרך שיורה המנהל.76
קבע שר האוצר כאמור בסעיף קטן (א), יראו את מי שלא
(ב)
הגיש הצהרה באופן מקוון, לעניין ההוראות לפי חוק זה, כמי
שלא הגיש הצהרה.";
)13( לפסקה
בחוק מיסוי מקרקעין מעניק הקלות 4 פרק חמישי
מס משמעותיות במכירת יחידות מגורים ויחידות שאינן
יחידות מגורים במתחמי פינוי בינוי מוכרזים. הוראות
כז לחוק קובע 49 הפרק נקבעו ביחס ליחידת מגורים. סעיף
כי ההוראות יחולו, בשינויים המחויבים, גם על מכירת
יחידות ליזם שאינן יחידות מגורים ומוגדרות בפרק האמור
כ"יחידה אחרת". עוד מוסיף וקובע הסעיף שהיחידה
שנתקבלה כחלופית ליחידה אחרת לא תימכר בפטור ממס
או בהקלת מס. הרציונל העומד בבסיס הבחנה זו הוא
שההקלה שניתנת לדירת מגורים היא פטור מוחלט, בעוד
שההקלה הניתנת ליחידה אחרת (שהיא לרוב בשימוש
עסקי) היא דחיית מס.
בחוק מיסוי מקרקעין (שבח, מכירה ורכישה) (תיקון
, נוספה הקלה לדיירים בפרויקט 2005-), התשס"ה55 'מס
בינוי שמבקשים לקבל כדירה חלופית דירה קטנה - פינוי
יותר מזו שהיתה בידיהם, וזאת בשל עלויות אחזקה,
ארנונה וכדומה, הקלה המאפשרת, למעשה, לקבל נוסף
על הדירה החלופית גם תמורה במזומן, כל עוד סך התמורה
בכסף ובשווה כסף לא יעלה על התקרה הקבועה בחוק.
מאחר שהקלה זו אינה רלוונטית כאשר הנכס המפונה אינו
כז לחוק ולהבהיר כי 49 דירת מגורים, מוצע לתקן את סעיף
הקלה זו אינה חלה בנסיבות האמורות, בדומה לשלילת
הפטור כאשר בתמורה לפינוי יחידה אחרת מתקבלת דירת
מגורים.
)14( לפסקה
לפסקת משנה (א)
כדי למנוע עסקאות מלאכותיות או בדויות, מוצע
(א) לחוק, כי מתנה בפטור ממס שבח יהיה 62 לקבוע, בסעיף
אפשר לתת רק לבן זוג, הורה, הורי הורה, צאצא, צאצאי בן
זוג ובני זוגם של כל אחד מאלה, אך לא לאחים.
לפסקת משנה (ב)
(ב) לחוק נקבעו כהוראות מיוחדות 62 הוראות סעיף
לעניין העברות בין בני זוג ידועים בציבור. בעקבות ההלכה
מנהל מס שבח נגד עליזה לבנון 2622/01 בעניין ע"א
) שבה נקבע כי לעניין מס שבח ומס 29.7.2002 ,(פורסם בנבו
רכישה ומכוח עיקרון השוויון יש לפרש את המונח "בן זוג"
לחוק ככולל גם ידועים בציבור, 1 שבהגדרת קרוב בסעיף
ובעקבות חוות דעתו של היועץ המשפטי לממשלה ולפיה
יש לפרש את המונח ככולל גם בני זוג מאותו מין, מוצע
לבטל את סעיף קטן (ב), כך שההסדר הקבוע בסעיף קטן (א)
יחול גם על ידועים בציבור, לרבות בני אותו מין.
(ב) שמוצע לבטלו:62 וזה נוסחו של סעיף
"(ב) ממכירת זכות במקרקעין בדירת מגורים, ללא תמורה,
מיחיד לבן זוג המתגורר יחד אתו בדירה, פטורה ממס; לענין
מי שעשוי לחול - "זה, "בן זוג המתגורר יחד אתו בדירה
, וחי ביחד עם 1965- לחוק הירושה, התשכ"ה55 עליו סעיף
בן זוגו חיי משפחה במשק בית משותף בדירת המגורים
הנמכרת, שנה לפחות לפני המכירה."
) 15( לפסקה
כדי לייעל את הליכי הדיווח על מכירת זכות
במקרקעין ופעולה באיגוד מקרקעין מוצע להסמיך את
לחוק 76 עד73 שר האוצר לקבוע כי הצהרות לפי סעיפים
מיסוי מקרקעין יוגשו באופן מקוון בדרך שיורה המנהל.
ד ב ר י ה ס ב ר
11.6.2013 ,, ג' בתמוז התשע"ג768 - הצעות חוק הממשלה
707
), במקום "דין החזר" יבוא "דין מס שנוכה במקור לפי1( ד(א), בפסקה94 ) בסעיף16(
;" לפקודה, דין החזר177 לפקודה ולא קוזז לפי סעיף164 סעיף
- 95 ) בסעיף17(
:במקום סעיפים קטנים (א) ו–(ב) יבוא
(א)
מהמס שהוא חייב בו 50% "(א) נישום שלגביו נקבע גירעון העולה על
30% והגירעון נובע בשל אחד או יותר מאלה, יהיה חייב בקנס בשיעור של
מסכום הגירעון:
הנישום לא דיווח על פעולה החייבת בדיווח כהגדרתה בסעיף
)1(
;(ז) לפקודה131
הנישום פעל בניגוד לעמדה מפורשת ומנומקת של רשות
)2(
המסים שניתנה לנישום, במסגרת החלטת מיסוי כהגדרתה בסעיף
ב לפקודה או שומה סופית, בחמש השנים שקדמו להגשת 158
, לפי82 ההצהרה לפי הפרק השביעי או לקביעת שומה לפי סעיף
העניין, והנישום לא דיווח, בטופס שקבע המנהל, על כך שפעל
בניגוד לעמדה האמורה;
תכנון מס שנקבע לגביו כי הוא מהווה עסקה מלאכותית או
)3(
.84 בדויה לפי סעיף
), במקום "דין החזר" יבוא "דין מס שנוכה במקור לפי1( ד(א), בפסקה94 ) בסעיף16(
;" לפקודה, דין החזר177 לפקודה ולא קוזז לפי סעיף164 סעיף
- 95 ) בסעיף17(
:במקום סעיפים קטנים (א) ו–(ב) יבוא
(א)
מהמס שהוא חייב בו 50% "(א) נישום שלגביו נקבע גירעון העולה על
30% והגירעון נובע בשל אחד או יותר מאלה, יהיה חייב בקנס בשיעור של
מסכום הגירעון:
הנישום לא דיווח על פעולה החייבת בדיווח כהגדרתה בסעיף
)1(
;(ז) לפקודה131
הנישום פעל בניגוד לעמדה מפורשת ומנומקת של רשות
)2(
המסים שניתנה לנישום, במסגרת החלטת מיסוי כהגדרתה בסעיף
ב לפקודה או שומה סופית, בחמש השנים שקדמו להגשת 158
, לפי82 ההצהרה לפי הפרק השביעי או לקביעת שומה לפי סעיף
העניין, והנישום לא דיווח, בטופס שקבע המנהל, על כך שפעל
בניגוד לעמדה האמורה;
תכנון מס שנקבע לגביו כי הוא מהווה עסקה מלאכותית או
)3(
.84 בדויה לפי סעיף
)16( לפסקה
לפקודה קובע חובת ניכוי במקור מהכנסה 164 סעיף
ששר האוצר, באישור ועדת הכספים של הכנסת, קבע בצו.
צו מס הכנסה (קביעת תשלומים בעד שירותים או נכסים
, קובע חובת ניכוי מס במקור 1977-כהכנסה), התשל"ז
במכירת נכס, לרבות מקרקעין. בהתאם לזה, בעסקאות
מקרקעין החוסות תחת צו זה יש לנכות מס הכנסה בהתאם
לצו. נוסף על כך באותה עסקת מקרקעין נקבעת חבות במס
גם מכוח חוק מיסוי מקרקעין.
כיום, לא קיים סעיף המאפשר לקזז בין התשלומים
האמורים, ועל כן עד לבירור חבות המס הסופית של המוכר
הוא חשוף לתשלום של כפל מס. לאור האמור, מוצע לתקן
ד לחוק מיסוי מקרקעין כך שיתאפשר קיזוז של 94 את סעיף
ניכוי מס במקור שנוכה בעסקת מקרקעין מכוח הפקודה
והתקנות לפיה, מחבות מס השבח של המנכה לפי חוק
מיסוי מקרקעין.
)17( לפסקה
), הוראות פקודת 53(40 כאמור בדברי ההסבר לפסקה
מס הכנסה, חוק מיסוי מקרקעין וחוק מס ערך מוסף
מבוססות על עיקרון השומה העצמית, כאשר הנישום
95 מדווח בעצמו על היקף פעילותו החייבת במס. סעיף
לחוק מיסוי מקרקעין נועד להקטין את התמריץ להימנע
מדיווח מלא ומדויק, ובהמשך לכך, להימנע מתשלום מלוא
המס על בסיס אותו דיווח, וזאת בשל התחושה שהסיכוי
להיתפס נמוך.
הסעיף האמור מטיל קנס על הנישום במקרים שבהם
הגירעון (הפער בין המס ששילם נישום לפי השומה
50% העצמית לבין המס שהנישום חייב בו) עולה על
מחבות המס של הנישום, בהתאם לתנאים הקבועים
בסעיף. מוצע לעדכן את התנאים להטלת קנס גירעון
בפקודה ובחוק מיסוי מקרקעין, ובמקביל לקבוע סעיף זהה
.1975-בחוק מס ערך מוסף, התשל"ו
לאור האמור, מוצע להחליף את סעיפים קטנים (א)
האמור, אשר קבועים בהם מבחנים של 95 ו–(ב) שבסעיף
התרשלות וזדון, שאותם מוצע להחליף, ולקבוע במקומם
מהמס שנישום חייב בו, יהיה 50% כי גירעון העולה על
מסכום הגירעון, וזאת אם הגירעון נובע 30% חייב בקנס של
מאחת מאלה: פעולה החייבת בדיווח לפי כהגדרתה בסעיף
(ז), הנישום פעל בניגוד לעמדה מפורשת ומנומקת של 131
רשות המסים שניתנה לנישום, במסגרת החלטת מיסוי
ב או שומה סופית, בחמש השנים 158 כהגדרתה בסעיף
שקדמו להגשת ההצהרה לפי הפרק השביעי או לקביעת
, לפי העניין, והנישום לא דיווח, בטופס 82 שומה לפי סעיף
שקבע המנהל, על כך שפעל בניגוד לעמדה האמורה, או
שמדובר בתכנון מס שנקבע לגביו כי הוא מהווה עסקה
.84 מלאכותית או בדויה לפי סעיף
נוסף על כך מוצע לקבוע בסעיף קטן (ג) המוצע, קנס
על גירעון חוזר בתקופה של חמש שנים ממועד 50% של
הגשת ההצהרה לפי הפרק השביעי או קביעת שומה לפי
.82 סעיף
ד ב ר י ה ס ב ר
11.6.2013 ,, ג' בתמוז התשע"ג768 - הצעות חוק הממשלה
708
הוטל על נישום לפי סעיף קטן (א) קנס על גירעון ובתוך חמש שנים
(ב)
ממועד הגשת ההצהרה לפי הפרק השביעי או קביעת השומה לפי סעיף
, לפי העניין, שבשלם נקבע הגירעון, נקבע גירעון נוסף, יהיה הנישום 82
50% חייב בקנס לפי הוראות סעיף קטן (א) בשל הגירעון הנוסף בשיעור של
מסכום הגירעון הנוסף.";
בטל;- )1סעיף קטן (ב
(ב)
יימחקו;- "ח72 בסעיף קטן (ג), בהגדרה "גירעון", המילים "לפי סעיף
(ג)
), במקום "לפי סעיפים קטנים (א) או (ב)" יבוא "לפי סעיף קטן 1בסעיף קטן (ג
(ד)
(א)";
- מיסוי מקרקעין
תחילה, תחולה
והוראות מעבר
.44
)(א
- בסעיף זה
)1(
;(א) לחוק מיסוי מקרקעין49 כהגדרתה בסעיף- ""דירת מגורים מזכה
) ועד יום 2014 בינואר1( התקופה שמיום כ"ט בטבת התשע"ד- ""תקופת המעבר
);2017 בדצמבר31( י"ג בטבת התשע"ח
(ב) לחוק מיסוי מקרקעין.49 לעניין סעיף זה יחולו הוראות סעיף
)2(
הוראות סימן זה יחולו על מכירת זכות במקרקעין או פעולה באיגוד מקרקעין
(ב)
יום התחילה) ואילך, אלא אם כן נקבע - שנעשו ביום תחילתו של חוק זה (בסעיף זה
אחרת בסעיף זה.
ו לחוק מיסוי מקרקעין, 49 ב עד49–) ו1א(א) ו–(א49 ,א48 ,47 תחילתם של סעיפים
(ג)
) (בסעיף 2014 בינואר1( ) לחוק זה, ביום כ"ט בטבת התשע"ד12( ) עד5(43 כנוסחם בסעיף
יום המעבר), והם יחולו על מכירת זכות במקרקעין ביום האמור ואילך.- זה
מוצע לקבוע הוראות מעבר לעניין מכירתן 44 סעיף
של דירות מגורים מזכות שנרכשו לפני יום כ"ט
כללי
דירות - ) (להלן2014 בינואר1( בטבת התשע"ד
השקעה ישנות) וזאת לתקופה של ארבע שנים מהתאריך
) 2017 בדצמבר31( האמור ועד יום י"ג בטבת התשע"ח
תקופת המעבר), הואיל ובטווח הקצר מכירה של - (להלן
דירות השקעה שיום רכישתן הוא לפני כ"ט בטבת התשע"ד
), משמעה הענקת פטור מלא או כמעט מלא, 2014 בינואר1(
וזאת בשל החישוב הליניארי של השבח הפטור והשבח
החישוב - ) המוצע (להלן2א(ב48 החייב, כקבוע בסעיף
הליניארי החדש).
בלא קביעת הוראות מעבר לגבי מכירת דירות מגורים
מזכות בטווח הקצר, תינתן הטבה משמעותית למשקיעים
לעומת הדין הקיים היום, שכן אלה יוכלו לממש את כל
השקעותיהם בדירות מגורים מיד לאחר יום כ"ט בטבת
) בלא כל חיוב במס שבח או בחיוב 2014 בינואר1( התשע"ד
מזערי, וזאת בלא מגבלת כמות או פרק זמן כלשהו בין
מכירה למכירה, דבר שאף עלול לגרום לירידת מחירים
דרסטית ובלתי מבוקרת.
לאור האמור, מוצע לקבוע כי מי שהיה ביום כ"ט
) בעלים של יותר מדירה 2014 בינואר1( בטבת התשע"ד
אחת יוכל להיות מחויב במס בתנאים שיפורטו להלן, לפי
החישוב הליניארי החדש, רק במכירת שתי דירות ישנות.
בכל מכירה נוספת של דירות ישנות בתקופת המעבר,
יחויב מוכר כאמור במס מלא בשל כל תקופת השבח לפי
) לחוק מיסוי 1א(ב48 החישוב הליניארי הישן הקבוע בסעיף
מקרקעין, כנוסחו טרם התיקון המוצע בהצעה זו.
כמו כן מוצע למנוע בתקופת המעבר העברות בין
קרובים, בין בתמורה ובין שלא בתמורה, מהטעם שהעברות
כאלה, אשר אינן משחררות דירות לשוק אלא נשמרות
בתוך המשפחה, עשויות לשמש רק לצורך יצירת יום
) ולשחיקת החלק step-up( רכישה ושווי רכישה חדשים
החייב במס לפי החישוב הליניארי המוצע.
עוד מוצע לקבוע הוראות מיוחדות בתקופת המעבר
לעניין מתנות פטורות וכן לעניין ניצול הפטור בשל דירה
) כנוסחו המוצע בהצעה זו.2(ב49 יחידה לפי סעיף
לסעיף קטן (ד)
)1( לפסקה
לאור האמור, מוצע לקבוע כי בתקופת המעבר, זכאים
אלה שבבעלותם יותר מדירה אחת, ושהדירות שבבעלותם
) (להלן 2014 בינואר1( נרכשו לפני יום כ"ט בטבת התשע"ד
מרובי דירות ישנות), לנצל את החישוב הליניארי החדש -
) במכירתן של שתי דירות מגורים2א(ב48 המוצע בסעיף
מזכות בלבד, וזאת בהתקיים שני תנאים מצטברים:
ד ב ר י ה ס ב ר
11.6.2013 ,, ג' בתמוז התשע"ג768 - הצעות חוק הממשלה
709
על אף הוראות סעיף קטן (ג), במכירת דירת מגורים מזכה בתקופת המעבר יחולו
(ד)
הוראות אלה:
)(ב) לחוק זה, יחול 6(43 ) לחוק מיסוי מקרקעין, כנוסחו בסעיף2א(ב48 סעיף
)1(
על מוכר אחד לגבי מכירת שתי דירות מגורים מזכות, בלבד, ובלבד שמתקיימים
כל אלה:
במכירה הראשונה של דירת מגורים מזכה בתקופת המעבר, המוכר
(א)
) לחוק מיסוי מקרקעין, כנוסחו ערב 1(ב49 היה זכאי לפטור ממס לפי סעיף
יום המעבר, אילו הסעיף האמור היה עומד בתוקפו במועד המכירה כאמור;
במכירה הראשונה ובמכירה השנייה של דירות מגורים מזכות,
(ב)
ו לחוק מיסוי 49 בתקופת המעבר, מתקיימים התנאים הקבועים בסעיף
מקרקעין, כנוסחו ערב יום המעבר;
לחוק מיסוי מקרקעין, בין 1 המכירות אינן לקרוב כהגדרתו בסעיף
(ג)
בתמורה ובין שלא בתמורה;
על מכירת דירת מגורים מזכה בתקופת המעבר, אשר לא חלות לגביה
)2(
א לחוק מיסוי מקרקעין, כנוסחו ערב48 ), יחולו הוראות סעיף1( הוראות פסקה
יום המעבר;
במכירת דירת מגורים מזכה בתקופת המעבר על ידי מוכר שקיבל את
)3(
לחוק מיסוי מקרקעין בתקופה שמיום62 הדירה כמתנה פטורה ממס לפי סעיף
) 2(–) ו1( התחילה עד תום תקופת המעבר, יראו את נותן המתנה, לעניין פסקאות
כאילו הוא המוכר;
) לחוק 2(ב49 במכירת דירת מגורים מזכה בתקופת המעבר, לא יחול סעיף
)4(
)(ב) לחוק זה, על מי שביום המעבר היתה8(43 מיסוי מקרקעין, כנוסחו בסעיף
א; לעניין מניין 16 לו יותר מדירת מגורים אחת בישראל ובאזור כהגדרתו בסעיף
ג לחוק מיסוי מקרקעין.49 הדירות כאמור תחול החזקה שבסעיף
על אף הוראות סעיף קטן (ג), במכירת דירת מגורים מזכה בתקופת המעבר יחולו
(ד)
הוראות אלה:
)(ב) לחוק זה, יחול 6(43 ) לחוק מיסוי מקרקעין, כנוסחו בסעיף2א(ב48 סעיף
)1(
על מוכר אחד לגבי מכירת שתי דירות מגורים מזכות, בלבד, ובלבד שמתקיימים
כל אלה:
במכירה הראשונה של דירת מגורים מזכה בתקופת המעבר, המוכר
(א)
) לחוק מיסוי מקרקעין, כנוסחו ערב 1(ב49 היה זכאי לפטור ממס לפי סעיף
יום המעבר, אילו הסעיף האמור היה עומד בתוקפו במועד המכירה כאמור;
במכירה הראשונה ובמכירה השנייה של דירות מגורים מזכות,
(ב)
ו לחוק מיסוי 49 בתקופת המעבר, מתקיימים התנאים הקבועים בסעיף
מקרקעין, כנוסחו ערב יום המעבר;
לחוק מיסוי מקרקעין, בין 1 המכירות אינן לקרוב כהגדרתו בסעיף
(ג)
בתמורה ובין שלא בתמורה;
על מכירת דירת מגורים מזכה בתקופת המעבר, אשר לא חלות לגביה
)2(
א לחוק מיסוי מקרקעין, כנוסחו ערב48 ), יחולו הוראות סעיף1( הוראות פסקה
יום המעבר;
במכירת דירת מגורים מזכה בתקופת המעבר על ידי מוכר שקיבל את
)3(
לחוק מיסוי מקרקעין בתקופה שמיום62 הדירה כמתנה פטורה ממס לפי סעיף
) 2(–) ו1( התחילה עד תום תקופת המעבר, יראו את נותן המתנה, לעניין פסקאות
כאילו הוא המוכר;
) לחוק 2(ב49 במכירת דירת מגורים מזכה בתקופת המעבר, לא יחול סעיף
)4(
)(ב) לחוק זה, על מי שביום המעבר היתה8(43 מיסוי מקרקעין, כנוסחו בסעיף
א; לעניין מניין 16 לו יותר מדירת מגורים אחת בישראל ובאזור כהגדרתו בסעיף
ג לחוק מיסוי מקרקעין.49 הדירות כאמור תחול החזקה שבסעיף
האחד, כי במכירה הראשונה היה המוכר זכאי לפטור
) כנוסחו טרם ביטולו המוצע בהצעה זו, 1(ב49 לפי סעיף
- ואם אחת הדירות הנמכרות או שתיהן התקבלו במתנה
הושלמו לגבי כל אחת מהן תקופות הצינון הקבועות בסעיף
ו כנוסחו טרם התיקון המוצע; 49
השני, כי אף אחת מהדירות אינה נמכרת לקרוב, בין
בתמורה ובין שלא בתמורה. תכליתו של התנאי האמור
היא למנוע העברות מלאכותיות בתוך המשפחה, שאין
תוצאתן הגדלת ההיצע באופן אמיתי, אלא הן נועדו רק
לניצול החישוב הליניארי החדש, קרי, קבלת פטור מלא או
כמעט מלא, כדי ליצור יום רכישה ושווי רכישה חדשים
) בידי הקרוב. step-up(
)2( לפסקה
מוצע לקבוע כי מי שלא עומד בתנאים האמורים
), קרי, מי שמבקש למכור דירה נוספת ישנה 1()(ד44 בסעיף
מעבר לשתיים שמכר בתקופת המעבר, או שלא מתקיימים
)1()(ד44 בו התנאים בפסקאות משנה (א), (ב) או (ג) של סעיף
האמור, יחול חיוב מלא במס שבח לפי החישוב הליניארי
), כנוסחו טרם התיקון המוצע.1א(ב48 הישן הקבוע בסעיף
)3( לפסקה
כדי למנוע, בתקופת המעבר, שכפול של השימוש
בחישוב הליניארי החדש במכירת דירות השקעה ישנות
), וזאת בדרך של 1()(ד44 מעבר לשתיים כפי שנקבע בסעיף
מתנות פטורות לקרובים, מוצע לקבוע כי במכירת דירת
מגורים מזכה, שיום רכישתה לפני יום כ"ט בטבת התשע"ד
), בידי מוכר שקיבל את הדירה במתנה 2014 בינואר1(
, לחוק מיסוי מקרקעין בתקופת המעבר62 פטורה לפי סעיף
יראו את נותן המתנה כאילו הוא המוכר לעניין פסקאות
(ד), קרי, לעניין מניין המכירות והזכאות 44 ) של סעיף2(–) ו1(
במכירה של דירת המתנה לחישוב הליניארי החדש, וכן
לעניין תחולת החישוב הליניארי הישן.
) 4( לפסקה
) לחוק מיסוי מקרקעין, הקובע 2(ב49 תחילתו של סעיף
את הפטור במכירת דירת מגורים יחידה, ביום כ"ט בטבת
). עם זאת מוצע לקבוע כי הוראות 2014 בינואר1( התשע"ד
סעיף זה יחולו בתקופת המעבר במכירת דירה ישנה, רק
) היתה זו 2014 בינואר1( אם ביום כ"ט בטבת התשע"ד
דירתו היחידה של המוכר. כך, אם המוכר היה לבעלים
ד ב ר י ה ס ב ר
11.6.2013 ,, ג' בתמוז התשע"ג768 - הצעות חוק הממשלה
710
סימן ג': מס ערך מוסף
תיקון חוק מס
ערך מוסף
.45
- ) חוק מס ערך מוסף- (בסימן זה561975-בחוק מס ערך מוסף, התשל"ו
- 12 בסעיף
)1(
:אחרי סעיף קטן (א) יבוא
(א)
) קיבל עוסק תמורה בשל הנפקת מסמך סחיר המקנה זכות לרכישת 1"(א
נכס או לקבלת שירות, יראו את התמורה כחלק ממחיר עסקאותיו, במועד
פקיעת הזכות או כעבור שנתיים מיום הנפקת המסמך הסחיר, לפי המועד
המוקדם."
)";1בסעיף קטן (ב), אחרי "התקבולים" יבוא "והתמורה כאמור בסעיף קטן (א
(ב)
, במקום סעיף קטן (ה) יבוא:67 בסעיף
)2(
)"(ה
לעניין סעיף זה, "פעולה החייבת בדיווח" כל אחת מאלה:
)1(
פעולה מסוג שקבע שר האוצר, באישור ועדת הכספים של
(א)
עסקה או אירוע הקשורים לחבות במס - "הכנסת; לעניין זה, "פעולה
לפי חוק זה או משפיעים עליה, לרבות סדרת עסקאות או אירועים
כאמור;
חריגה מהוראות שפרסמה רשות המסים לעניין פירוש ויישום
(ב)
הוראות החוק; הוראות כאמור וכל שינוי בהן יפורסמו באתר
האינטרנט של רשות המסים בציון מועד תחילתם.
שר האוצר רשאי לקבוע הוראות לעניין אופן הדיווח על פעולה
)2(
;".החייבת בדיווח והיקפו
א, במקום סעיף קטן (ח) יבוא:67 בסעיף
)3(
)"(ח
לעניין סעיף זה, "פעולה החייבת בדיווח" כל אחת מאלה:
)1(
;פעולה מסוג שקבע שר האוצר, באישור ועדת הכספים של הכנסת
(א)
עסקה או אירוע הקשורים לחבות במס לפי חוק - "לעניין זה, "פעולה
זה או משפיעים עליה, לרבות סדרת עסקאות או אירועים כאמור;
של דירה יחידה בתקופת המעבר בעקבות מכירת דירות
בינואר 1( אחרות שהיו בבעלותו ביום כ"ט בטבת התשע"ד
), 2(ב49 ), הוא לא יוכל למכור דירה זו בפטור לפי סעיף2014
) לחוק המוצע, אם מתקיימים1()(ד44 אלא רק לפי סעיף
בו תנאי הסעיף האמור. לא התקיימו במוכר כאמור תנאי
אותו סעיף, יחויב במס לפי החישוב הליניארי הישן בסעיף
) כנוסחו ערב התיקון המוצע בהצעה זו. זאת, כדי 1א(ב48
לא לאפשר בתקופת המעבר מכירה של יותר משתי דירות
בלא חיוב במס או כמעט בלא חיוב במס.
)1( לפסקה45 סעיף
הנפקת מסמכים המעניקים זכות לרכישת
נכס או קבלת שירות, כגון תווי שי וקופונים,
בידי עוסק, אינה חייבת כיום במס, היות והם בגדר "מסמך
לחוק מס 1 סחיר", אשר הוחרג מההגדרה "טובין" שבסעיף
חוק מס ערך מוסף). חלק - (להלן1975-ערך מוסף, התשל"ו
ממסמכים אלה אינו ממומש על ידי מקבליהם, וכתוצאה
מכך נותרים בקופת העסק תקבולים אשר אינם חייבים
במע"מ. כדי לתקן מצב זה מוצע לקבוע כי דינם של
תקבולים אלה יהיה כדין תקבולי תרומה, תמיכה או סיוע
לחוק מס ערך מוסף נחשבים כחלק 12 אחר, אשר לפי סעיף
ממחיר עסקאותיו של העוסק. מועד החיוב במס במקרה
זה יהיה מועד פקיעת הזכות שמקנה המסמך או בחלוף
שנתיים מיום הנפקתו, לפי המוקדם.
)10(–) ו6( ,)3( ,)2( לפסקאות
בדומה לתיקון המוצע בפקודת מס הכנסה בסעיף
לחוק זה מוצע להרחיב את חובת הדיווח בגין פעולה 40
(ה) "תכנון מס החייב בדיווח", גם לעסקה67 שהוגדרה בסעיף
או אירוע הקשורים לחבות במס או משפיעים עליה, כפי
שקבע שר האוצר באישור ועדת הכספים של הכנסת וכן
לחריגה מהוראות שפרסמה רשות המסים לעניין פירוש
.317 '; התשע"ב, עמ52 'ס"ח התשל"ו, עמ
56
ד ב ר י ה ס ב ר
11.6.2013 ,, ג' בתמוז התשע"ג768 - הצעות חוק הממשלה
711
חריגה מהוראות שפרסמה רשות המסים לעניין פירוש ויישום
(ב)
הוראות החוק; הוראות כאמור וכל שינוי בהן יפורסמו באתר
האינטרנט של רשות המסים בציון מועד תחילתם.
שר האוצר רשאי לקבוע הוראות לעניין אופן הדיווח על פעולה
)2(
;".החייבת בדיווח והיקפו
בכותרת פרק י"ב, במקום "וערעור" יבוא "ערעור והחזר יתר";
)4(
: יבוא87 אחרי סעיף
)5(
"החזר סכום
ששולם ביתר
א.87
הוכח להנחת דעתו של המנהל כי חייב במס שילם סכום
יתר על הסכום שהיה חייב בו, יהיה החייב במס זכאי להחזר
הסכום כאמור בתוך חמש שנים מהיום שבו שולם.";
- א96 בסעיף
)6(
;"במקום כותרת השוליים, יבוא "קנס בשל פעולה החייבת בדיווח
(א)
(ה) כתכנון מס החייב בדיווח" יבוא 67 במקום "פעולה שנקבעה לפי סעיף
(ב)
(ה)", ובמקום "בשל תכנון המס 67 "פעולה החייבת בדיווח כהגדרתה בסעיף
האמור" יבוא "בשל הפעולה כאמור";
א יבוא:96 אחרי סעיף
)7(
"קנס על גירעון
ב.96
א96 חייב במס שלגביו נקבע גירעון כמשמעותו בסעיף
(א)
מן המס שהוא חייב בו ומתקיים אחד 50% בסכום העולה על
מסכום הגירעון:30% מאלה, יהיה חייב בקנס בשיעור של
הגירעון נובע בשל אחד או יותר מאלה:
)1(
החייב במס לא דיווח על פעולה החייבת
(א)
(ה);67 בדיווח כהגדרתה בסעיף
החייב במס פעל בניגוד לעמדה מפורשת
(ב)
ומנומקת של רשות המסים שניתנה לו, במסגרת
ב לפקודת 158 החלטת מיסוי כהגדרתה בסעיף
מס הכנסה או שומה סופית, בחמש השנים
א או 67 ו67 שקדמו להגשת הדוח לפי סעיפים
, לפי העניין, והחייב 76 לקביעת מס לפי סעיף
במס לא דיווח, בטופס שקבע המנהל, על כך
שפעל בניגוד לעמדה האמורה;
חריגה מהוראות שפרסמה רשות המסים לעניין פירוש ויישום
(ב)
הוראות החוק; הוראות כאמור וכל שינוי בהן יפורסמו באתר
האינטרנט של רשות המסים בציון מועד תחילתם.
שר האוצר רשאי לקבוע הוראות לעניין אופן הדיווח על פעולה
)2(
;".החייבת בדיווח והיקפו
בכותרת פרק י"ב, במקום "וערעור" יבוא "ערעור והחזר יתר";
)4(
: יבוא87 אחרי סעיף
)5(
"החזר סכום
ששולם ביתר
א.87
הוכח להנחת דעתו של המנהל כי חייב במס שילם סכום
יתר על הסכום שהיה חייב בו, יהיה החייב במס זכאי להחזר
הסכום כאמור בתוך חמש שנים מהיום שבו שולם.";
- א96 בסעיף
)6(
;"במקום כותרת השוליים, יבוא "קנס בשל פעולה החייבת בדיווח
(א)
(ה) כתכנון מס החייב בדיווח" יבוא 67 במקום "פעולה שנקבעה לפי סעיף
(ב)
(ה)", ובמקום "בשל תכנון המס 67 "פעולה החייבת בדיווח כהגדרתה בסעיף
האמור" יבוא "בשל הפעולה כאמור";
א יבוא:96 אחרי סעיף
)7(
"קנס על גירעון
ב.96
א96 חייב במס שלגביו נקבע גירעון כמשמעותו בסעיף
(א)
מן המס שהוא חייב בו ומתקיים אחד 50% בסכום העולה על
מסכום הגירעון:30% מאלה, יהיה חייב בקנס בשיעור של
הגירעון נובע בשל אחד או יותר מאלה:
)1(
החייב במס לא דיווח על פעולה החייבת
(א)
(ה);67 בדיווח כהגדרתה בסעיף
החייב במס פעל בניגוד לעמדה מפורשת
(ב)
ומנומקת של רשות המסים שניתנה לו, במסגרת
ב לפקודת 158 החלטת מיסוי כהגדרתה בסעיף
מס הכנסה או שומה סופית, בחמש השנים
א או 67 ו67 שקדמו להגשת הדוח לפי סעיפים
, לפי העניין, והחייב 76 לקביעת מס לפי סעיף
במס לא דיווח, בטופס שקבע המנהל, על כך
שפעל בניגוד לעמדה האמורה;
א(ח) כי הרחבת 67 ויישום הוראות החוק. מוצע לקבוע בסעיף
חובת הדיווח כאמור תחול גם על עוסקים החייבים בדיווח
מפורט. כמו כן מוצע לקבוע כי קנס הגירעון הקבוע כיום
א יחול לגבי שומות שבהן נכללה קביעה לעניין 96 בסעיף
פעולה החייבת בדיווח כאמור. כדי להטמיע את התיקון בנוסח
א) בהתאם. 6()(א117 סעיף הענישה, מוצע לתקן את סעיף
)5(–) ו4( לפסקאות
ככלל, המועד להגשת תביעה להחזר מס ערך מוסף
אינו מוגבל כיום בזמן, זאת בכפוף להוראות המסדירות
הקובעות מגבלת זמן במקרים שונים. מצב זה מביא לפגיעה
במידת הוודאות התקציבית ולהכבדה בנטל המינהלי על
רשויות המס. נוכח האמור, ובהנחה שראוי לקבוע תקופת
התיישנות להגשת בקשה להחזרי מס, מוצע לקבוע שהיא
תהיה חמש שנים מיום תשלום היתר, בדומה לתקופה
(ב) לחוק, בעניין הסמכות להוציא שומות. 77 הקבועה בסעיף
במקביל מוצע להוסיף את החזרי המס לכותרת פרק
י"ב לחוק, שבו נמצא סעיף זה. הכותרת כיום היא "פרק י"ב:
קביעה, שומה, השגה וערעור".
)7( לפסקה
הוראות חוק מס ערך מוסף מבוססות על עקרון השומה
הנישום מדווח בעצמו על היקף פעילותו - העצמית
ד ב ר י ה ס ב ר
11.6.2013 ,, ג' בתמוז התשע"ג768 - הצעות חוק הממשלה
712
החייב במס לא ניהל פנקסי חשבונות או רשומות
)2(
כפי שנקבע, או שניהלם בסטייה מהותית מהוראות חוק
זה או התקנות על פיו.
הוטל על חייב במס לפי סעיף קטן (א) קנס על גירעון
(ב)
א או 67 או67 ובתוך חמש שנים ממועד הגשת הדוח לפי סעיף
, לפי העניין, שבשלהם נקבע הגירעון, 76 קביעת מס לפי סעיף
נקבע לו גירעון נוסף, יהיה החייב במס חייב בקנס לפי הוראות
מסכום 50% סעיף קטן (א) בשל הגירעון הנוסף בשיעור של
הגירעון הנוסף.
הוגש כתב אישום נגד חייב במס בשל אי–ניהול פנקסי
(ג)
חשבונות, או רשומות אחרות שהיה עליו לנהל, או בשל
ניהולם בסטייה מהותית מן ההוראות, לא יחויב בשל אותו
יוחזר - מעשה בקנס על הגירעון ואם שילם קנס על הגירעון
לו סכום הקנס ששילם, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מיום
תשלומו עד יום החזרתו.";
, במקום סעיף קטן (ג) יבוא: 105 בסעיף
)8(
(ב) והוראות סעיפים קטנים88 א או87 ,87 "(ג) סכום ששולם ביתר כאמור בסעיפים
ימים מיום תשלומו, ייווספו עליו 30 (א) או (ב) אינן חלות לגביו, והוחזר לאחר
הפרשי הצמדה וריבית מיום תשלומו.";
- 106 בסעיף
)9(
;"88" יא" יבוא105" בסעיף קטן (א), בהגדרה "קרוב", במקום
(א)
- )1בסעיף קטן (ב
(ב)
)" ובה, אחרי "העביר את פעילותו" יבוא 1(" האמור בו יסומן כפסקה
)1(
"למי שהוא, במישרין או בעקיפין, בעל שליטה בו, או" ובמקום "מהחבר
האחר" יבוא "מבעל השליטה או מהחבר האחר, לפי העניין";
) יבוא:1( אחרי פסקה
)2(
,החייבת במס. כדי לפגוע בתמריץ להימנע מתשלום מס
תוך הנחה שהסיכוי להיתפס הוא קטן מוצע להטיל קנס
גירעון במקרים שונים שבהם התקיים גירעון העולה על
מהחבות במס, זאת בדומה לתיקון המוצע בפקודת 50%
) לחוק זה (ראו דברי הסבר לסעיף53(40 מס הכנסה בסעיף
האמור).
)8( לפסקה
כי במקרה שבו יש להחזיר 105 מוצע לקבוע בסעיף
לעוסק מס ששילם ביתר, לרבות שיעור מס ביתר על פי
דוח ארעי, וכן כל סכום ששילם ביתר ואשר אינו בגדר
ימים 30 מס תשומות, והסכום כאמור לא הוחזר בתוך
מיום תשלומו, תחול חובת תשלום הפרשי הצמדה וריבית
החל מיום התשלום ועד ליום ההחזר. כמו כן מוצע לבטל
א 87 ) לנוכח סעיף2()(ג105 את התקופה שנקבעה בסעיף
המוצע בחוק זה.
)9( לפסקה
לחוק מס ערך מוסף קובע, כי במקרה שבו 106 סעיף
חברה בעלת חוב, העבירה לחברה אחרת פעילות בלא
תמורה או בתמורה חלקית, בלי שנותרו בחברה אמצעים
לכיסוי החוב, וחברה זו נשלטת בידי אותם בעלי שליטה,
במישרין או בעקיפין, ניתן לגבות את החוב מהחברה
שקיבלה את הפעילות. מוצע לקבוע, בדומה לתיקון המוצע
) להצעת החוק, כי 42(40 א לפקודה, בסעיף119 לסעיף
ההוראות הקבועות בסעיף האמור יחולו גם על בעל שליטה
המעביר פעילות לחברה ועל חברה המעבירה פעילות
לבעל השליטה, זאת, כדי לכלול בגדר הסעיף גם העברות
מסוגים נוספים ובכך למנוע דרכים נוספות להברחת נכסים.
) להצעת החוק, 42(40 כמו כן, ובדומה למוצע בסעיף
כדי להתמודד עם תופעת "גלגול החברות" מוצע לקבוע, כי
במקרים שבהם הועברה פעילותו של חבר בני אדם אל חבר
בני אדם אחר שיש בו, במישרין או בעקיפין, אותם בעלי
ד ב ר י ה ס ב ר
11.6.2013 ,, ג' בתמוז התשע"ג768 - הצעות חוק הממשלה
713
) היה ליחיד חוב סופי והוא העביר את פעילותו בלא תמורה או2("
בתמורה חלקית לקרובו או לחבר בני אדם שהוא בעל שליטה בו, בלי
שנותרו לו אמצעים בישראל לסילוק החוב האמור, ניתן לגבות את
החוב שהוא חייב בו ממי שקיבל את הפעילות בנסיבות כאמור, כל
עוד לא עברו שלוש שנים מתום שנת המס שבה היה החוב לסופי,
או שבה הועברה הפעילות, לפי המאוחר.";
בסעיף קטן (ג), בסופו יבוא "ואולם אם הועברה פעילות של חבר בני אדם
(ג)
) וסבר המנהל כי אחת ממטרותיה 1()1אל חבר בני אדם אחר כאמור בסעיף קטן (ב
העיקריות של ההעברה היא הימנעות מתשלום מס, רשאי המנהל לראות בחבר
האחר כחליפו של החבר המעביר, ולחייבו בכל החוב של החבר המעביר.";
א), המילה "תקופתי" תימחק ובמקום המילים 6( , בסעיף קטן (א), בפסקה117 ) בסעיף10(
;""כתכנון מס החייב" יבוא "כפעולה החייבת
), בסופה יבוא 1( (ב), בהגדרה "חשבונית או תעודת משלוח", בפסקה129 ) בסעיף11(
חשבונית שהוצאה כדין בידי- "ולעניין טובין המובלים לאזור או לשטחי עזה ויריחו
עוסק הרשום לפי חוק זה, הכוללת פרטים שקבע המנהל;";
ב יבוא:137 ) אחרי סעיף12(
"דין נכסי עסק
כשהנכס חדל לשמש
בעסקה חייבת
ג.137
נכס שנרכש בידי עוסק שניכה את מס התשומות בשל רכישתו
או ייבואו, והנכס שימש לאחר מכן בעסקה הפטורה ממס,
יהיה דינו כדין נכס שנעשה בו שימוש לצורך עצמי ביום
שינוי השימוש."
- מס ערך מוסף
תחילה
.46
) לחוק12(–) ו3(45 (ב) לחוק מס ערך מוסף, כנוסחם בסעיף129–א ו67 תחילתם של סעיפים
).2014 בינואר1( זה, ביום כ"ט בטבת התשע"ד
סימן ד': בלו
תיקון חוק הבלו
על דלק
.47
- 571958-בחוק הבלו על דלק, התשי"ח
- 1 בסעיף
)1(
) היה ליחיד חוב סופי והוא העביר את פעילותו בלא תמורה או2("
בתמורה חלקית לקרובו או לחבר בני אדם שהוא בעל שליטה בו, בלי
שנותרו לו אמצעים בישראל לסילוק החוב האמור, ניתן לגבות את
החוב שהוא חייב בו ממי שקיבל את הפעילות בנסיבות כאמור, כל
עוד לא עברו שלוש שנים מתום שנת המס שבה היה החוב לסופי,
או שבה הועברה הפעילות, לפי המאוחר.";
בסעיף קטן (ג), בסופו יבוא "ואולם אם הועברה פעילות של חבר בני אדם
(ג)
) וסבר המנהל כי אחת ממטרותיה 1()1אל חבר בני אדם אחר כאמור בסעיף קטן (ב
העיקריות של ההעברה היא הימנעות מתשלום מס, רשאי המנהל לראות בחבר
האחר כחליפו של החבר המעביר, ולחייבו בכל החוב של החבר המעביר.";
א), המילה "תקופתי" תימחק ובמקום המילים 6( , בסעיף קטן (א), בפסקה117 ) בסעיף10(
;""כתכנון מס החייב" יבוא "כפעולה החייבת
), בסופה יבוא 1( (ב), בהגדרה "חשבונית או תעודת משלוח", בפסקה129 ) בסעיף11(
חשבונית שהוצאה כדין בידי- "ולעניין טובין המובלים לאזור או לשטחי עזה ויריחו
עוסק הרשום לפי חוק זה, הכוללת פרטים שקבע המנהל;";
ב יבוא:137 ) אחרי סעיף12(
"דין נכסי עסק
כשהנכס חדל לשמש
בעסקה חייבת
ג.137
נכס שנרכש בידי עוסק שניכה את מס התשומות בשל רכישתו
או ייבואו, והנכס שימש לאחר מכן בעסקה הפטורה ממס,
יהיה דינו כדין נכס שנעשה בו שימוש לצורך עצמי ביום
שינוי השימוש."
.46
) לחוק12(–) ו3(45 (ב) לחוק מס ערך מוסף, כנוסחם בסעיף129–א ו67 תחילתם של סעיפים
).2014 בינואר1( זה, ביום כ"ט בטבת התשע"ד
- מס ערך מוסף
תחילה
סימן ד': בלו
.47
- 571958-בחוק הבלו על דלק, התשי"ח
תיקון חוק הבלו
על דלק
- 1 בסעיף
)1(
שליטה או קרוביהם וסבר פקיד השומה כי אחת ממטרותיה
העיקריות של ההעברה היא הימנעות מתשלום מס, יהיה
פקיד השומה רשאי לראות בחבר האחר כחליפו של החבר
המעביר, ולחייבו בכל חוב המס של החבר המעביר.
)11( לפסקה
(ב) לחוק מס ערך מוסף קובע כי טובין מובלים 129 סעיף
ילוו במסמך בהתאם למקום הרישום של העוסק. לעניין
טובין המובלים מעוסק הרשום באזור או בשטחי עזה ויריחו
לפי הדין החל שם והמקביל לחוק מס ערך מוסף, על העוסק
להציג חשבונית, הכוללת פרטים שקבע המנהל. ואולם
לעניין טובין המובלים מעוסק ישראלי ניתן לבחור בין הצגת
חשבונית להצגת תעודת משלוח.
לשם ייעול האכיפה והגברת ההדדיות בהעברת טובין
בין שטחי ישראל והרשות הפלסטינית, ובמטרה להגביר את
הוודאות בעניין התחשבנות המסים בין ישראל והרשות
) לחוק כך 1()(ב129 הפלסטינית, מוצע לתקן את סעיף
שהעברת טובין מעוסק הרשום לפי חוק מס ערך מוסף,
לעוסק, מוסד כספי או מלכ"ר הרשומים באזור או בשטחי
עזה ויריחו תלווה אף היא בחשבונית הכוללת פרטים
שקבע המנהל, ולא בתעודת משלוח.
)12( לפסקה
במקרים שבהם עוסק ניכה תשומה בגין רכישת נכס
והנכס הפסיק לשמש אותו בעסקו, נוצר מצב שבו מס
העסקאות בגין רכישת הנכס לא ישולם. מוצע לקבוע,
כי דינו של הנכס יהיה כדין נכס שנעשה בו שימוש
לצורך עצמי עם שינוי השימוש כאמור, ולכן במועד שינוי
השימוש יחויב העוסק במס ערך מוסף בשל מכר רעיוני.
)15(–) ו11( ,))(ג10( ,)9( ) עד6( ,))(א4( ,)1( לפסקאות47 סעיף
1958- לחוק הבלו על הדלק, התשי"ח1 סעיף
חוק הבלו), קובע כי "ייצור" דלק כולל כל שלב - (להלן
בהליך הייצור, לרבות: "זיקוק, עיבוד, פיצוח והחזקת דלק
לחוק הבלו קובע כי 15 לשם מסחר בו בסיטונות". סעיף
.232 '; התשס"ח, עמ160 'ס"ח התשי"ח, עמ
57
ד ב ר י ה ס ב ר
11.6.2013 ,, ג' בתמוז התשע"ג768 - הצעות חוק הממשלה
714
:לפני ההגדרה "המנהל" יבוא
(א)
מקום שבו מוחזק דלק לשם מסחר בו בסיטונות, או שבו - """אתר אחסון
מוחזק דלק כמלאי לשעת חירום;
;";15 כל אדם שניתן לו רישיון לפי סעיף- " "בעל רישיון בלו
אחרי ההגדרה "דלק חב בלו" יבוא:
(ב)
;";581975- חוק מס ערך מוסף, התשל"ו- """חוק מס ערך מוסף
אחרי ההגדרה "יצרן" יבוא:
(ג)
מקום שבו דלק מיוצר, מופק, מופרד, מזוקק, מחודש, - """מקום ייצור
מפוצח או מעובד בכל דרך אחרת.";
- 4 בסעיף
)2(
:במקום סעיף קטן (א) יבוא
(א)
"(א) יצרן המוציא דלק ממקום ייצור, ישלם את הבלו בעת הוצאת הדלק
ממקום הייצור ובשיעור שיחול אותה שעה; המנהל רשאי לקבוע כי אם
הוזרם הדלק בצנרת תת–קרקעית לאתר אחסון שאת מקומו אישר המנהל
, ישלם יצרן הדלק המוציא את הדלק מאתר האחסון את 16 כאמור בסעיף
הבלו בעת הוצאת הדלק מאתר האחסון האמור.";
אחרי סעיף קטן (א) יבוא:
(ב)
) נעשה שימוש בדלק בתוך מקום ייצור או אתר אחסון, ישלם את 1"(א
הבלו מי שעשה בו שימוש ביום השימוש בדלק.";
לא ניתן לייצר דלק אלא אם כן מנהל רשות המסים (בפרק
לחוק הבלו קובע 16 המנהל) נתן רישיון לכך. סעיף- זה
את הצורך לאישור מקום הייצור. חברות המאחסנות דלק
בלא מסחר בו, החזיקו ברישיון "יצרן דלק" ובאישור על
מיתקן הייצור במשך שנים רבות ומדווחות עד היום לרשות
המסים על אספקת הדלק ממיתקניהן. בקרת הרשות על
אחזקת מלאי הדלק במיתקנים אלה חיונית לצורך הפעלת
פיקוח יעיל על גביית מס אמת במועד. הוראות רבות בחוק
הבלו נועדו לקיים פיקוח על מלאי דלק חב בלו המוחזק
באתרי אחסון, שמפעיליהם סוחרים בדלק. בפועל, אותן
הוראות הוחלו גם על מפעילי אתרי האחסון, שאינם
סוחרים בדלק. למרות הפרקטיקה הקיימת עשרות שנים,
נוסח חוק הבלו אינו בהיר לחלוטין בכל הנוגע לסמכויות
הפיקוח של רשות המסים באתרי האחסון, שמפעיליהם
, 1 אינם סוחרים בדלק. לאור האמור מוצע לתקן את סעיפים
לחוק הבלו, כדי להסדיר את חובת 31 –(ד) ו21 ,18 ,17 ,16 ,15
הרישיון, חובת הדיווח, הוראות האכיפה וסמכויות הביצוע
לגבי פעילותן של החברות המפעילות את המיתקנים. כמו
כן כדי לפשט חלק מהוראות החוק, מוצע לתקן את סעיף
ההגדרות לחוק הבלו ולקבוע כי "בעל רישיון בלו" הוא כל
לחוק הבלו. 15 אדם שניתן לו רישיון לפי סעיף
כמו כן מוצע להגדיר מקום ייצור ואתר אחסון. כיום,
אתרי האחסון שבהם מוחזק דלק מאושרים כ"מקומות
ייצור". מטרת ההפרדה היא לאפשר פיקוח אפקטיבי על
מפעיל אתר אחסון, בין אם הוא "יצרן" (סוחר בדלק) ובין
אם לאו.
לאורך חוק הבלו ישנן כמה הפניות לחוק מס ערך
חוק מס ערך מוסף), ולפיכך - (להלן1975-מוסף, התשל"ו
מוצע להוסיף את ההגדרה "חוק מס ערך מוסף" ולתקן את
חוק הבלו בהתאם.
)2( לפסקה
לחוק הבלו קובע כיום הסדר כללי בלבד לגבי 4 סעיף
מועד החיוב במס וזהות החייבים במס, סעיף קטן (א) קובע:
"הבלו ישולם על ידי היצרן בעת הוצאת הדלק ממקום
הייצור ובשיעור שיחול אותה שעה. היה הייצור במקומות
ישולם הבלו בעת הוצאת הדלק על–ידי היצרן - שונים
ממקום הייצור שיקבע המנהל."
כדי להבהיר את מועד החיוב במס מוצע לקבוע כי
ככלל, יצרן דלק ישלם את הבלו בעת הוצאתו ממקום
הייצור אלא אם כן הוזרם הדלק בצנרת תת–קרקעית לאתר
. המנהל רשאי לקבוע כי 16 אחסון שאישר המנהל לפי סעיף
הבלו ישולם בעת הוצאתו מאתר האחסון כאמור.
נעשה שימוש בדלק בתוך מקום ייצור, למעט שימוש
ישולם - בדרך של עיבוד הדלק לסוג אחר של דלק חב בלו
הבלו ביום השימוש בדלק על ידי מי שעשה בו שימוש.
.317 ', התשע"ב, עמ52 'ס"ח התשל"ו, עמ
58
ד ב ר י ה ס ב ר
11.6.2013 ,, ג' בתמוז התשע"ג768 - הצעות חוק הממשלה
715
: יבוא4 אחרי סעיף
)3(
"איסור הוצאת דלק
בדחיית תשלום בלו
א.4
(ב), היה חשש כי הבלו לא ישולם4 על אף האמור בסעיף
במועד שנקבע, רשאי המנהל לאסור הוצאת דלק ממקום
ייצור ומאתר אחסון, בדחיית תשלום הבלו, עד להסרת
יצרן - החשש כאמור, באמצעות הוראה לבעלי רישיון בלו
דלק או מפעיל אתר אחסון; הוטל איסור כאמור, תתאפשר
הוצאת דלק רק לאחר שהמנהל אישר כי הוסר החשש
להנחת דעתו.";
- 9 בסעיף
)4(
; יימחקו-"1975-), המילים "התשל"ו2()בסעיף קטן (ג
(א)
-בסעיף קטן (ד), במקום "ששה חודשים" יבוא "שנה", המילים "התשל"ו
(ב)
תימחק;- " יימחקו והסיפה החל ב"המנהל רשאי- "1975
: יבוא12 אחרי סעיף
)5(
"לא יוכרו חובות
אבודים
א12
שולם בלו על דלק שהוצא ממקום ייצור ולא נמכר או שנמכר
לא יינתן עליו החזר בלו."- בלי ששולמה עליו תמורה
: יבוא4 אחרי סעיף
)3(
"איסור הוצאת דלק
בדחיית תשלום בלו
א.4
(ב), היה חשש כי הבלו לא ישולם4 על אף האמור בסעיף
במועד שנקבע, רשאי המנהל לאסור הוצאת דלק ממקום
ייצור ומאתר אחסון, בדחיית תשלום הבלו, עד להסרת
יצרן - החשש כאמור, באמצעות הוראה לבעלי רישיון בלו
דלק או מפעיל אתר אחסון; הוטל איסור כאמור, תתאפשר
הוצאת דלק רק לאחר שהמנהל אישר כי הוסר החשש
להנחת דעתו.";
- 9 בסעיף
)4(
; יימחקו-"1975-), המילים "התשל"ו2()בסעיף קטן (ג
(א)
-בסעיף קטן (ד), במקום "ששה חודשים" יבוא "שנה", המילים "התשל"ו
(ב)
תימחק;- " יימחקו והסיפה החל ב"המנהל רשאי- "1975
: יבוא12 אחרי סעיף
)5(
"לא יוכרו חובות
אבודים
א12
שולם בלו על דלק שהוצא ממקום ייצור ולא נמכר או שנמכר
לא יינתן עליו החזר בלו."- בלי ששולמה עליו תמורה
)3( לפסקה
(א) לחוק הבלו קובע כי הבלו ישולם בעת 4 סעיף
(ב) לחוק הבלו קובע כי 4 הוצאת הדלק ממקום הייצור. סעיף
בסמכותו של המנהל לדחות תשלום בלו בערובה או בלעדיה
לתקופה שלא תעלה על עשרה ימים. גובה הערבויות נקבע
לפי חבות הבלו של יצרן הדלק. אם יצרן שנדרש להפקיד
ערבויות חורג מהיקף חבות הבלו שעליה הצהיר, נדרש
היצרן להגדיל את סך כל הערבויות, לפי פעילותו בפועל.
כיום לא קיימים בידי רשות המסים אמצעים שבעזרתם
ניתן למנוע בזמן אמת משיכות דלק שלא הובטחו בערבות
כפי שקבע המנהל. האכיפה בעניין זה נעשית בדרך כלל רק
בדיעבד. מצב זה בעייתי לאור העובדה כי משיכות הדלק
בתוך ימי הדחייה עשויות להגיע להיקפים אדירים. כפועל
יוצא, נושאת המדינה בסיכון משמעותי לאבדן הכנסות
ממסים. חשיפה זו לא נוצרת רק במקרים שבהם כמות
הדלק המוצאת בפועל ממקום הייצור עולה על הכמות
שבשלה ניתנה ערבות, אלא גם במקרים נוספים, דוגמת
קיומה של חקירה המצביעה על העדר יכולת של יצרן
הדלק לשלם את הבלו במועד שנקבע. לאור האמור, מוצע
לקבוע כי במקרים מסוג זה רשאי המנהל לאסור הוצאת
דלק ממקום ייצור או אתר אחסון בדחיית תשלום הבלו, עד
יצרן - להסרת החשש, באמצעות הוראה לבעלי רישיון בלו
דלק או מפעיל אתר אחסון.
)(ב)4( לפסקה
(ד) לחוק הבלו קובע כי הישבון בלו כאמור 9 סעיף
(ג) לחוק הבלו יינתן אם הוגשה בקשה בתוך שישה 9 בסעיף
47 חודשים מיום הוצאת חשבונית מס כמשמעותה בסעיף
לחוק מס ערך מוסף וכי המנהל רשאי להאריך תקופה זו
בשישה חודשים נוספים מטעמים מיוחדים שיירשמו. כדי
לאפשר לעוסקים המגישים בקשות להישבון בלו באיחור,
ליהנות מפרק זמן נוסף להגשת הבקשות, זאת בלי לפגוע
בוודאות התקציבית ובהליכי הביקורת שמתקיימים בתחום
זה בשגרה, מוצע להאריך את התקופה להגשת בקשות
כאמור בשישה חודשים נוספים. בשל הארכת התקופה
כאמור, מתייתר הצורך בתקופה נוספת להגשת בקשות,
שתאושר "מטעמים מיוחדים", ועל כן מוצע למחוק את
(ד) הקובעת כי "המנהל רשאי, מטעמים 9 הסיפה של סעיף
מיוחדים שיירשמו, להאריך את המועד להגשת בקשה
כאמור לתקופה נוספת שלא תעלה על שישה חודשים".
)5( לפסקה
הבלו הוא מס המוטל על ייצור דלק המיועד לצריכה
בישראל. בדומה למכס, חל אירוע המס, לפי חוק הבלו,
בעת הוצאת הדלק ממקום האחסון. הן התכלית הפיסקלית
המאפיינת שיטת מס זו והן הצורך בהפנמת ההשפעות
החיצוניות השליליות הנגרמות בשל צריכת הדלק מחייבים
מיסוי לפי הצריכה בפועל. לפיכך ובדומה למדיניות
המקובלת גם במדינות רבות נוספות, מוצע להבהיר בחוק
כי לא יוכרו חובות אבודים לעניין החבות בבלו.
ד ב ר י ה ס ב ר
11.6.2013 ,, ג' בתמוז התשע"ג768 - הצעות חוק הממשלה
716
- 15 בסעיף
)6(
;"(א) בכותרת השוליים, אחרי "לייצור" יבוא "ולהפעלת אתר אחסון
(ב) בסעיף קטן (א), במקום "יעסוק במכירתו" יבוא "יפעיל אתר אחסון" ובמקום
"אלא אם" יבוא "אלא אם כן";
(ג) בסעיף קטן (ג), במקום "כעבור שלושה חודשים" יבוא "כעבור שנה";
- 16 בסעיף
)7(
;"בכותרת השוליים, לאחר "ייצור" יבוא "ומקום אתר אחסון
(א)
אחרי "לא ייצר אדם" יבוא "ולא יפעיל אתר אחסון" ואחרי "מקום הייצור"
(ב)
יבוא "או מקום אתר האחסון";
, במקום "יצרנים או סוגים של יצרנים וכן סוגים של מחזיקי דלק לשם 17 בסעיף
)8(
;"מסחר בו שלא בסיטונות או סוגי מחזיקים כאמור" יבוא "יצרנים ומפעילי אתר אחסון
- 18 בסעיף
)9(
;"(א) בסעיף קטן (א), במקום "מקום הייצור" יבוא "מקום ייצור או אתר אחסון
(ב) בסעיף קטן (ב), במקום "הוצאת" יבוא "הזרמת" ואחרי "למקום ייצור דלק
אחר" יבוא "או אתר אחסון";
(ג) בסעיף קטן (ג), אחרי "מקום הייצור" יבוא "או אתר האחסון", במקום "היצרן"
למקום הייצור או אתר 16 יבוא "בעל רישיון הבלו שקיבל אישור לפי סעיף
האחסון שממנו הוצא הדלק" ובמקום "אלא אם" יבוא "אלא אם כן";
- 21 ) בסעיף10(
; יימחקו- "בסעיף קטן (ג), המילים "לפי פנקסי העסק
(א)
אחרי סעיף קטן (ג) יבוא:
(ב)
) חייב בדיווח יודיע למנהל או למי שהורשה על ידיו על כל שינוי 1"(ג
שחל במידע שמסר לפי סעיף קטן (ג).";
בסעיף קטן (ד), במקום "יצרן" יבוא "בעל רישיון בלו";
(ג)
)(ג)6( לפסקה
רישיון לייצור דלק הניתן בהתאם לחוק הבלו מאפשר
לחברה לרכוש דלק מבתי הזיקוק בלא מרכיב הבלו,
ולהעבירו לרשות המס בעצמה, במועד שנקבע לכך. חקירות
פליליות המתנהלות בחשד לעבירות על דיני הבלו הן
מורכבות ומסועפות, לעתים נגד ארגוני פשיעה, ומעורבות
בהן בדרך כלל גם עבירות על חוקי מס אחרים.
בהתאם, תקופה של שלושה חודשים להגשת תובענה
פלילית אינה מספיקה, ומנגד אין לאפשר לחברה שמתנהלת
חקירה נגדה בחשד לביצוע עבירות על חוק הבלו להמשיך
וליהנות מרישיון לייצור דלק. לאור האמור מוצע להאריך
את התקופה עד להגשת תובענה פלילית, לשנה.
) 10( לפסקה
לפסקת משנה (א)
(ג) לחוק הבלו נועד להרתיע מפני הוצאת דלק 21 סעיף
ממקום ייצור או אתר אחסון בלא דיווח לרשות המסים.
לאור העובדה שחוסרים באתרי אחסון יכולים להתקיים
בלי שיהיו מתועדים בפנקסי העסק, מוצע למחוק את
המילים "לפי פנקסי העסק" מלשון הסעיף.
לפסקת משנה (ב)
- יצרן דלק (ובתיקון המוצע לפסקת משנה (ג) לעיל
בעל רישיון בלו), מי שמשתמש בדלק שניתן עליו פטור ומי
שמשתמש בדלק שניתן עליו הישבון מגישים בקשות שונות
בהתאם לחוק הבלו, ובמסגרתן מצהירים על פרטים שונים,
לפי מהות פעילותם ואופי הבקשה (למשל בקשה לקבלת
רישיון לייצור דלק, בקשה לקבלת דלק בפטור מבלו, בקשה
לקבלת הישבון בלו, דוחות תקופתיים וכיוצא באלה). מוצע
ד ב ר י ה ס ב ר
11.6.2013 ,, ג' בתמוז התשע"ג768 - הצעות חוק הממשלה
717
; יימחקו-"1975-א, המילים "התשל"ו22 ) בסעיף11(
:) יבוא2( (ב), אחרי פסקה23 ) בסעיף12(
23 ) לערוך חיפוש בכל בית או מקום, לפי צו חיפוש, כמשמעותו בסעיף3("
פקודת- (להלן591969-לפקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש), התשכ"ט
45– ו28 עד26 ,)1()(א24 מעצר וחיפוש), על חיפוש כאמור יחולו הוראות סעיפים
לפקודת מעצר וחיפוש בשינויים המחויבים.";
א יבוא:23 ) במקום סעיף13(
"תפיסת חפצים
א.23
על תפיסת חפצים יחולו הוראות הפרק הרביעי בפקודת
מעצר וחיפוש.";
בטלים;- 25– ו24 ) סעיפים14(
- 31 ) בסעיף15(
;"), אחרי "למקום ייצור" יבוא "או אתר אחסון3( בפסקה
(א)
), במקום "יצרן" יבוא "בעל רישיון בלו" והמילים "בהתאם לכל 4( בפסקה
(ב)
יימחקו.-"סוג של ייצור דלק
סימן ה': חוקים נוספים
תיקון חוק הפיקוח
על שירותים
פיננסיים
(קופות גמל)
.48
, בהגדרה1 , בסעיף602005-בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל), התשס"ה
"קרן ותיקה", במקום "שאושרה" יבוא "שאינה קופת ביטוח ושאושרה".
; יימחקו-"1975-א, המילים "התשל"ו22 ) בסעיף11(
:) יבוא2( (ב), אחרי פסקה23 ) בסעיף12(
23 ) לערוך חיפוש בכל בית או מקום, לפי צו חיפוש, כמשמעותו בסעיף3("
פקודת- (להלן591969-לפקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש), התשכ"ט
45– ו28 עד26 ,)1()(א24 מעצר וחיפוש), על חיפוש כאמור יחולו הוראות סעיפים
לפקודת מעצר וחיפוש בשינויים המחויבים.";
א יבוא:23 ) במקום סעיף13(
"תפיסת חפצים
א.23
על תפיסת חפצים יחולו הוראות הפרק הרביעי בפקודת
מעצר וחיפוש.";
בטלים;- 25– ו24 ) סעיפים14(
- 31 ) בסעיף15(
;"), אחרי "למקום ייצור" יבוא "או אתר אחסון3( בפסקה
(א)
), במקום "יצרן" יבוא "בעל רישיון בלו" והמילים "בהתאם לכל 4( בפסקה
(ב)
יימחקו.-"סוג של ייצור דלק
סימן ה': חוקים נוספים
.48
, בהגדרה1 , בסעיף602005-בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל), התשס"ה
"קרן ותיקה", במקום "שאושרה" יבוא "שאינה קופת ביטוח ושאושרה".
תיקון חוק הפיקוח
על שירותים
פיננסיים
(קופות גמל)
לחייב בחוק הבלו את החייבים בדיווח להודיע למנהל על
כל שינוי בכל פרט מהותי שעליו הצהירו.
)12( לפסקה
כיום חסרות הוראות בחוק הבלו המאפשרות להפעיל
סמכויות חיפוש בסיסיות הקיימות בחוקי מס אחרים. כדי
לתקן מצב זה מוצע לקבוע הוראות כאמור.
)14(–) ו13( לפסקאות
תפיסה וחילוט מוסדרים היום בחוק הבלו בסעיפים
בעניין תפיסה 25– ו24 ,א23 . לשונם של סעיפים25 עד23
:וחילוט היא כדלקמן
"ערר על תפיסה
, רשאי מי שהחפץ 23 א. (א) נתפס חפץ לפי סעיף23
נתפס ממנו לפנות לבית משפט שלום כדי שיורה
על החזרת החפץ לידיו.
(ב) המנהל או מי שהחפץ נתפס ממנו, רשאים
לערור על החלטת בית המשפט לפי סעיף קטן (א)
לפני בית המשפט המחוזי, אשר ידון בערר בשופט
אחד.
על החלטת בית המשפט המחוזי לפי סעיף קטן
(ג)
(ב) ניתן לערור לפני בית המשפט העליון, שידון בערר
בשופט אחד, אם ניתנה רשות לכך מאת שופט של
בית המשפט העליון.
תפיסה וחסימה
(א) כל דבר שהמנהל רשאי לתפסו רשאי הוא
.24
לחסמו, לאחר נטילת ערובה או בלעדיה, בידי האדם
שאצלו נמצא הדבר, אם אותו אדם מסכים לכך.
(ב) לא יעלים אדם דבר שנחסם כאמור ולא יגרום
לו נזק.
סייג לתפיסה ולחסימה
. לא הוגשה תוך שלושה חדשים מיום התפיסה או 25
החסימה תובענה פלילית על העבירה שבגללה נתפס או
נחסם הדבר, יוחזר התפוס או ישוחרר החסום."
כדי להתאים את הוראות חוק הבלו עם סדרי הדין
המקובלים בעניין תפיסה וחילוט חפצים, מוצע להחליף את
הקיימים 25 – ו24 א הקיים, ולמחוק את סעיפים23 סעיף
ולקבוע כי על תפיסה וחילוט חפצים יחולו הוראות סעיפים
לפקודת סדר הדין הפלילי (מעצר 45– ו28 עד26 ,)1()(א24
.1969-וחיפוש), התשכ"ט
.284 ', עמ12 דיני מדינת ישראל, נוסח חדש
59
.889 'ס"ח התשס"ה, עמ
60
ד ב ר י ה ס ב ר
11.6.2013 ,, ג' בתמוז התשע"ג768 - הצעות חוק הממשלה
718
תיקון חוק לתיקון
פקודת מס הכנסה
)186 '(מס
.49
, הסיפה החל2 , בסעיף612011-), התשע"ב186 'בחוק לתיקון פקודת מס הכנסה (מס
תימחק. - "במילה "ואשר
תיקון חוק המדיניות
הכלכלית לשנים
(תיקוני 2012– ו2011
)חקיקה
.50
, בסעיף622011- (תיקוני חקיקה), התשע"א2012– ו2011 בחוק המדיניות הכלכלית לשנים
".2013 " יבוא "בשנת המס2014– ו2013 (ב), במקום "בשנות המס38
תיקון חוק לעידוד
השקעות הון
.51
- ) חוק לעידוד השקעות הון- (בפרק זה631959-בחוק לעידוד השקעות הון, התשי"ט
";20%" " יבוא15%" )(א), במקום2()(ב47 בסעיף
)1(
;"20%" " יבוא15%" ), במקום1()ב(ג51 בסעיף
)2(
-טז51 בסעיף
)3(
;"10%" " יבוא6%" ), במקום1( בפסקה
(א)
";15%" " יבוא12%" ), במקום2( בפסקה
(ב)
";20%" " יבוא15%" יח, במקום51 בסעיף
)4(
. בטל- 2 פרק שביעי
)5(
חוק לעידוד
- השקעות הון
תחילה ותחולה
.52
יח, לחוק עידוד השקעות51–טז ו51 ,)1()ב(ג51 ,))(א2()(ב47 תחילתם של סעיפים
(א)
).2014 בינואר1( ) לחוק זה, ביום כ"ט בטבת התשע"ד4( ) עד1(51 הון, כנוסחם בסעיף
) שבחלק ה' לפקודה, שעניינו "רווחי2(ב97 סעיף49 סעיף
הון" קובע כי משקיעים תושבי חוץ פטורים
מתשלום מס על רווחי הון הנובעים ממכירתם של ניירות
לפקודה מגדיר 88 ערך הנסחרים בבורסה בישראל. סעיף
"נייר ערך" לעניין חלק ה' האמור ככולל גם איגרת חוב או
מילווה של מדינת ישראל. פטור זה ניתן במטרה לעודד
פעילות של משקיעים זרים בשוק ההון הישראלי. אלמלא
הפטור האמור היו אותם רווחי הון חייבים במס, בהתאם
בידי 25%-15% לפקודה, בשיעור של91 להוראות סעיף
(א) לפקודה 126 היחיד, ובשיעור מס החברות הקבוע בסעיף
בידי חבר–בני–אדם.
) נכנס 2011 בדצמבר16( ביום כ' בכסלו התשע"ב
לפקודה, אשר החריג מן הפטור 186 'לתוקף תיקון מס
) איגרות חוב או מילווה מדינה של 2(ב97 הקבוע בסעיף
מדינת ישראל או בערבותה, הרשומים למסחר בבורסה
חודשים 13 בישראל ושהמועד לפדיונם אינו עולה על
מלאים מיום הוצאתם, ועל עסקה עתידית שנכס הבסיס
שלה הוא במישרין או בעקיפין מלווה מדינה קצר מועד,
וזאת לגבי רווח הון ממכירת ניירות ערך כאמור שיימכרו
החל מיום התחילה, ואשר נרכשו לפני יום התחילה או
בשנתיים שמיום התחילה.
בבסיסו של התיקון עמדה העובדה כי נוסף על
השקעות זרות רצויות במשק הישראלי, התקיימה עלייה
מט"ח) המיועד, - משמעותית בכניסת מטבע חוץ (להלן
בין השאר, ליצירת רווח פיננסי לטווח קצר כתוצאה מפערי
הריבית בין ישראל לחוץ לארץ. במצב זה מתקיים ייסוף
של השקל העלול לפגוע בכושר התחרות ארוך הטווח של
המשק הישראלי.
בשל החשש כי הפטור מנוצל על ידי משקיעים בשוק
המט"ח למטרות עשיית רווח לטווח קצר, וזאת בעיקר
כאשר מדובר ברכישה של מילווה קצר מועד ואיגרות חוב
לטווח קצר, מוצע לבטל את הפטור על רווחי הון ממכירת
איגרת חוב או מילווה של המדינה או בערבותה, וכן עסקה
עתידית שנכס הבסיס שלה הוא איגרת חוב או מילווה
כאמור, הרשומים למסחר בבורסה בישראל, ושהמועד
חודשים מלאים מיום הוצאתם, 13 לפדיונם אינו עולה על
וזאת כהוראת קבע.
, מינו שר האוצר ושר 2010 בתחילת שנת
סעיפים
התעשייה המסחר והתעסוקה, ועדה
52 עד50
לבחינת מדיניות הטבות המס והמענקים
(להלן 1959-הניתנים לפי חוק עידוד השקעות הון, התשי"ט
החוק או החוק לעידוד השקעות הון), במטרה לגבש את -
הדרכים למצות באופן מיטבי את התקציב המיועד לעידוד
בדצמבר 29( השקעות בתעשייה. ביום כ"ב בטבת התשע"א
2011 ) התקבל בכנסת חוק המדיניות הכלכלית לשנים2010
, במסגרתו, בין2011- (תיקוני חקיקה), התשע"א2012–ו
כלל 68 '). תיקון מס68 ' תיקון מס- השאר, תוקן החוק (להלן
תיקון נרחב בהוראות החוק, שבמסגרתו נקבעו ועודכנו,
23 'ס"ח התשע"ב, עמ
61
138 'ס"ח התשע"א בעמ
62
12 '; התשע"ג, עמ234 'ס"ח התשי"ט עמ
63
ד ב ר י ה ס ב ר
11.6.2013 ,, ג' בתמוז התשע"ג768 - הצעות חוק הממשלה
719
) לחוק זה, יחול1(51 )(א) לחוק לעידוד השקעות הון, כנוסחו בסעיף2()(ב47 סעיף
(ב)
) או לאחריו, מהכנסה 2014 בינואר1( לגבי דיבידנד שיחולק ביום כ"ט בטבת התשע"ד
של חברה כמפורט להלן:
חברה שהיא בעלת מפעל מאושר שהוא מפעל תיירותי כהגדרתו בסעיף
)1(
א לחוק לעידוד השקעות הון, שקיבלה מענק בשל הקמת מפעל לראשונה או40
שקיבלה מענק בשל הרחבה קודמת שלו, והתכנית להקמת המפעל או התכנית
בינואר 1( להרחבה הקודמת שלו אושרה בידי המנהלה ביום כ"ט בטבת התשע"ד
) או לאחריו;2014
חברה שהיא בעלת מפעל חקלאי מאושר, כהגדרתו בחוק לעידוד השקעות
)2(
לגבי הכנסתה שהושגה בתקופת ההטבות- 641980-הון בחקלאות, התשמ"א
א לחוק האמור שתחילתה בתכנית שאושרה, כאמור 35 או34 כמשמעותה בסעיפים
) או לאחריו;2014 בינואר1( לאותו חוק, ביום כ"ט בטבת התשע"ד18 בסעיף
) לחוק זה, יחול לגבי 2(51 ) לחוק לעידוד השקעות הון כנוסחו בסעיף1()ב(ג51 סעיף
(ג)
), מהכנסה של חברה 2014 בינואר1( דיבידנד שיחולק החל ביום כ"ט בטבת התשע"ד
לחוק האמור, שהושגה בתקופת 51 מוטבת שהיא בעלת מפעל מוטב כהגדרתם בסעיף
ד לאותו חוק, שהיא שנת המס 51 ההטבות שתחילתה בשנת בחירה, כמשמעותה בסעיף
ואילך;2014
) לחוק4(–) ו3(51 יח לחוק עידוד השקעות הון, כנוסחם בסעיף51–טז ו51 סעיפים
(ד)
זה, יחולו לגבי הכנסה שהופקה או נצמחה, ודיבידנד שיחולק, לפי העניין, ביום כ"ט
) או לאחריו.2014 בינואר1( בטבת התשע"ד
) לחוק זה, יחול1(51 )(א) לחוק לעידוד השקעות הון, כנוסחו בסעיף2()(ב47 סעיף
(ב)
) או לאחריו, מהכנסה 2014 בינואר1( לגבי דיבידנד שיחולק ביום כ"ט בטבת התשע"ד
של חברה כמפורט להלן:
חברה שהיא בעלת מפעל מאושר שהוא מפעל תיירותי כהגדרתו בסעיף
)1(
א לחוק לעידוד השקעות הון, שקיבלה מענק בשל הקמת מפעל לראשונה או40
שקיבלה מענק בשל הרחבה קודמת שלו, והתכנית להקמת המפעל או התכנית
בינואר 1( להרחבה הקודמת שלו אושרה בידי המנהלה ביום כ"ט בטבת התשע"ד
) או לאחריו;2014
חברה שהיא בעלת מפעל חקלאי מאושר, כהגדרתו בחוק לעידוד השקעות
)2(
לגבי הכנסתה שהושגה בתקופת ההטבות- 641980-הון בחקלאות, התשמ"א
א לחוק האמור שתחילתה בתכנית שאושרה, כאמור 35 או34 כמשמעותה בסעיפים
) או לאחריו;2014 בינואר1( לאותו חוק, ביום כ"ט בטבת התשע"ד18 בסעיף
) לחוק זה, יחול לגבי 2(51 ) לחוק לעידוד השקעות הון כנוסחו בסעיף1()ב(ג51 סעיף
(ג)
), מהכנסה של חברה 2014 בינואר1( דיבידנד שיחולק החל ביום כ"ט בטבת התשע"ד
לחוק האמור, שהושגה בתקופת 51 מוטבת שהיא בעלת מפעל מוטב כהגדרתם בסעיף
ד לאותו חוק, שהיא שנת המס 51 ההטבות שתחילתה בשנת בחירה, כמשמעותה בסעיף
ואילך;2014
) לחוק4(–) ו3(51 יח לחוק עידוד השקעות הון, כנוסחם בסעיף51–טז ו51 סעיפים
(ד)
זה, יחולו לגבי הכנסה שהופקה או נצמחה, ודיבידנד שיחולק, לפי העניין, ביום כ"ט
) או לאחריו.2014 בינואר1( בטבת התשע"ד
בין השאר, מטרותיו של החוק; בוטלה האפשרות לתקופה
שבה ניתן פטור ממס והוגבלו מספר שנות ההטבות, לגבי
מפעלים מאושרים או מפעלים מוטבים כהגדרתם בחוק;
נקבעו שיעורי מס מועדפים שיחולו על כלל הכנסתו של
המפעל המועדף מפעילותו הייצורית בישראל, בהתאם
למיקום המפעל ובלא צורך בחישוב "יחס המחזורים", כפי
לחוק; וכן בוטלה הדרישה ל"השקעה 74 שהיה קבוע בסעיף
מזערית מזכה" ולהודעה על "שנת בחירה" כתנאי לתביעת
הטבות המס.
שיעור המס שחל על החברה המועדפת, נקבע לפי
(א) לפקודה, אשר 126 שיעור מס החברות בהתאם לסעיף
קבע נכון לאותה תקופה מתווה של הפחתת שיעור מס
. כדי לשמור 2015 החל משנת המס18% החברות עד
על התחרותיות של המשק הישראלי, הוועדה החליטה
במרכז הארץ 15% להמליץ על שיעורי מס מועדפים של
בפריפריה, תוך אימוץ מתווה הפחתה, כך שהחל 10%–ו
שיעורי המס על הכנסה של חברה 2015 משנת המס
בפריפריה. שיעורי 6%– במרכז הארץ ו12% מועדפת יהיו
המס כאמור, נקבעו בהתאם לצורך בשימור התחרותיות
של המשק הישראלי ביחס למדינות העולם ובשים לב
למתווה הפחתת המס כאמור. יצוין כי בחוק לשינוי נטל
, הוחלט לבטל את 2011-המס (תיקוני חקיקה), התשע"ב
(א) 126 מתווה ההפחתה בשיעור מס החברות לפי סעיף
לפקודה לגבי כלל החברות במשק.
מטעמים פיסקליים כפי שהוסבר לעיל, מוצע
לחוק 38 לבטל את מתווה ההפחתה שנקבע בסעיף
(תיקוני חקיקה), 2012– ו2011 המדיניות הכלכלית לשנים
טז לחוק עידוד 51 , וכן לתקן את סעיף2011-התשע"א
השקעות הון, כך ששיעור המס שיחול החל משנת המס
במרכז הארץ 15% על הכנסה של חברה מועדפת יהיה2014
.2012– ו2011 בפריפריה, כפי שהיה בשנים10%–ו
בנוסף, לאור העלאת שיעור המס על דיבידנד שאינו
, מוצע להעלות 25%– ל20%–בחוק עידוד השקעות הון מ
את שיעור המס על דיבידנד שמקורו בהכנסה מועדפת,
, לגבי דיבידנד שיחולק החל מיום כ"ט בטבת 20%– ל15%–מ
), וכן את שיעור המס החל על 2014 בינואר1( התשע"ד
)(א) לחוק, וזאת לגבי דיבידנד 2()(ב47 דיבידנד כאמור בסעיף
שיחולק החל במועד האמור לגבי חברה שהיא בעלת מפעל
א לחוק 40 מאושר שהוא מפעל תיירותי כהגדרתו בסעיף
לעידוד השקעות הון, שקיבלה מענק בשל הקמת מפעל
לראשונה או שקיבלה מענק בשל הרחבה קודמת שלו,
והתכנית להקמת המפעל או התכנית להרחבה הקודמת
1( שלו אושרה בידי המנהלה ביום כ"ט בטבת התשע"ד
) או לאחריו, וחברה שהיא בעלת מפעל חקלאי 2014 בינואר
מאושר, כהגדרתו בחוק לעידוד השקעות הון בחקלאות,
, לגבי הכנסתה שהושגה בתקופת ההטבות 1980-התשמ"א
א לחוק האמור, שתחילתה 35 או34 כמשמעותה בסעיפים
לאותו חוק, ביום כ"ט 18 בתכנית שאושרה, כאמור בסעיף
) או לאחריו.2014 בינואר1( בטבת התשע"ד
.996 'ס"ח התשמ"א, עמ
64
ד ב ר י ה ס ב ר
11.6.2013 ,, ג' בתמוז התשע"ג768 - הצעות חוק הממשלה
720
תיקון חוק עידוד
התעשייה (מסים)
.53
), בהגדרה "חברה2(1 , בסעיף651969-בחוק עידוד התעשייה (מסים), התשכ"ט
תעשייתית", אחרי "תושבת ישראל" יבוא "שהתאגדה בישראל" ואחרי "שבבעלותה"
יבוא "הנמצא בישראל".
תיקון חוק אזור סחר
חופשי באילת
.54
- 661985-בחוק אזור סחר חפשי באילת (פטורים והנחות ממסים), התשמ"ה
(ב), אחרי "בשיעור אפס" יבוא "ובלבד שלא תוצג, לגבי אותם טובין, 5 בסעיף
)1(
חשבונית על מס בשיעור אפס, בכניסה לאילת, בלי שהטובין נושא החשבונית נמצאים
עם מציג החשבונית";
מוצע גם להעלות בשיעור דומה את המס על דיבידנד
) לחוק לעידוד השקעות הון, וזאת 1()ב(ג51 כאמור בסעיף
1( לגבי דיבידנד שיחולק החל ביום כ"ט בטבת התשע"ד
), מהכנסה של חברה מוטבת שהיא בעלת 2014 בינואר
לחוק האמור, שהושגה 51 מפעל מוטב כהגדרתם בסעיף
בתקופת ההטבות שתחילתה בשנת בחירה, כמשמעותה
ואילך.2014 ד לאותו חוק, שהיא שנת המס51 בסעיף
לחוק לעידוד השקעות הון, 2 פרק שביעי
חוק עידוד), קובע הטבות במס - , (להלן1959-התשי"ט
53 לחברות למסחר בין–לאומי ולבעלי מניותיהן. סעיף
שבפרק האמור קובע הטבות לחברה למסחר בין–לאומי
ז שבפרק האמור קובע פטור ממס 53 ולבעלי מניותיה וסעיף
על רווח הון, בתנאים הקבועים באותו סעיף. לאור ביטולו
) לפקודת מס הכנסה בחוק לתיקון פקודת מס 1(5 של סעיף
(ס"ח התשס"ב, עמ' 2002-), התשס"ב132 'הכנסה (תיקון מס
), 2003 בינואר1( ), שתחילתו ביום כ"ז בטבת התשס"ג770
לחוק עידוד השקעות הון2 אין עוד משמעות לפרק שביעי
ועל כן מוצע לבטלו.
שמוצע לבטלו:2 וזה נוסחו של פרק שביעי
: הטבות במס לחברות למסחר2 "פרק שביעי
בין–לאומי ולבעלי מניותיהן
הגדרות
- ה. בפרק זה53
מסחר המתנהל כולו מחוץ- ""מסחר בין–לאומי
לישראל ואינו כולל יצוא מישראל או יבוא
אליה;
חברה הרשומה - ""חברה למסחר בין–לאומי
בישראל כחברה נכרית, ואשר כל עיסוקה הוא
במסחר בינלאומי; לענין זה לא יראו כעיסוקה
של החברה עיסוק אחר שהוא טפל למסחר
הבינלאומי ושאושר מראש על ידי המינהלה;
לרבות מי שהיה תושב חוץ בעת - ""תושב חוץ
שרכש מניות בחברה למסחר בינלאומי;
מס הכנסה לרבות מס על ריווח הון וכל מס - ""מס
אחר המוטל על הכנסה;
כמשמעותם בפקודת מס הכנסה - שאר המונחים
הפקודה).- (להלן
הטבות לחברה ולבעלי מניותיה
ו. שר האוצר רשאי, על פי המלצת המינהלה, לפטור 53
- ממס, כולו או מקצתו
הכנסתה של חברה למסחר בין–לאומי, שמקורה
)1(
במסחר בין–לאומי ושרואים אותה כמופקת בישראל
) לפקודה; פטור זה יכול להינתן 1(5 רק לפי סעיף
שנים משנת המס 10 לתקופה שלא תעלה על
הראשונה שבה היתה לחברה הכנסה חייבת;
דיבידנד שחולק לתושב חוץ על ידי חברה
)2(
למסחר בין–לאומי מתוך הכנסה שניתן עליה פטור
); כללה הכנסתה של החברה גם הכנסה 1( לפי פסקה
אחרת, יחול הפטור רק על אותו חלק מהדיבידנד
ששיעורו כיחס הכנסתה של החברה ממסחר בין–
לאומי לכלל הכנסתה; פטור זה יכול להינתן לתקופה
שנה משנת המס הראשונה שבה 20 שלא תעלה על
היתה לחברה הכנסה חייבת.
פטור ממס רווח הון
ו, יהיה גם ריווח הון פטור 53 ז. משניתן פטור לפי סעיף53
- ממס אם
הוא נבע לחברה ממכירת נכסים שמחוץ
)1(
;לישראל בתקופת הפטור שניתן לגבי הכנסת החברה
הוא נבע לתושב חוץ ממכירת מניות בחברה
)2(
".בתקופת הפטור שניתן לגבי הדיבידנד
מוצע להבהיר כי "חברה תעשייתית" תוגדר 53 סעיף
כחברה שהתאגדה בישראל, והמפעל התעשייתי
שבבעלותה נמצא בישראל, וזאת כדי למנוע פרשנות או
תכנון מס שמשמעותו ייבוא הפסדים מחוץ לארץ על ידי
חברות שהתאגדו בחוץ לארץ ושהמפעל שלהן מצוי בחוץ
לארץ ומבקשות לחסות במסגרת החוק, בניגוד למטרותיו.
חוק אזור סחר חפשי באילת (פטורים והנחות 54 סעיף
חוק אזור - (להלן1985-ממסים), התשמ"ה
(ב), מס ערך מוסף 5 סחר חפשי באילת), קובע בסעיף
בשיעור אפס על מכירת טובין בידי עוסק שאינו תושב
אזור אילת לעוסק שהוא תושב אזור אילת לצורך עסקו
באזור אילת. הוראה זו אינה חלה על טובין המפורטים
בתוספת השנייה לחוק האמור. החוק מעניק גם פטור
ממס ערך מוסף על מכירת טובין המצויים באזור אילת,
4 '; התשנ"ח, עמ322 'ס"ח התשכ"ט עמ
65
.35 '; התשע"ב, עמ204 'ס"ח התשמ"ה, עמ
66
ד ב ר י ה ס ב ר
11.6.2013 ,, ג' בתמוז התשע"ג768 - הצעות חוק הממשלה
721
: יבוא8 אחרי סעיף
)2(
"איסור הוצאת טובין
א.8
טובין שהוחל עליהם מס ערך מוסף בשיעור אפס לפי סעיף
(ב), לא יועברו מאזור אילת למקום אחר בישראל בידי העוסק 5
שקיבל את ההטבה כאמור, אלא אם כן בידו מסמך המעיד על
ביטול העסקה בהתאם להוראות לפי חוק זה.";
לפני פרק ה' יבוא:
)3(
: עונשין1'"פרק ד
הצגת חשבונית מס
בלי הטובין
א.13
מי שהציג חשבונית על מס בשיעור אפס בכניסה לאילת בלי
שהיו עמו הטובין נושא החשבונית, בניגוד להוראות סעיף
מאסר שנה.- (ב), דינו5
הוצאת טובין מאילת
ב.13
,מי שהעביר טובין שהוחל עליהם מס ערך מוסף בשיעור אפס
מאזור אילת למקום אחר בישראל, בלי שבידו מסמך המעיד
מאסר - א, דינו8 על ביטול העסקה, בניגוד להוראות סעיף
שנה.
שימוש בטובין שלא
בהתאם למטרה
שבשלה הוענק פטור
ג.13
מי שניתן לו פטור ממסים עקיפים או ממס ערך מוסף לפי
ועשה בטובין שלגביהם ניתן לו הפטור שימוש 6 עד3 סעיפים
שלא בהתאם למטרה שבשלה הוענק הפטור, או שלא בהתאם
מאסר - לתנאים שנקבעו לפי חוק זה למתן הפטור, דינו
שנתיים."
תיקון חוק קיזוז
מסים
.55
- 2 , בסעיף671980-בחוק קיזוז מסים, התש"ם
הרישה עד המילים "על סכום החוב" תסומן "(א)";
)1(
: יבוא8 אחרי סעיף
)2(
"איסור הוצאת טובין
א.8
טובין שהוחל עליהם מס ערך מוסף בשיעור אפס לפי סעיף
(ב), לא יועברו מאזור אילת למקום אחר בישראל בידי העוסק 5
שקיבל את ההטבה כאמור, אלא אם כן בידו מסמך המעיד על
ביטול העסקה בהתאם להוראות לפי חוק זה.";
לפני פרק ה' יבוא:
)3(
: עונשין1'"פרק ד
הצגת חשבונית מס
בלי הטובין
א.13
מי שהציג חשבונית על מס בשיעור אפס בכניסה לאילת בלי
שהיו עמו הטובין נושא החשבונית, בניגוד להוראות סעיף
מאסר שנה.- (ב), דינו5
הוצאת טובין מאילת
ב.13
,מי שהעביר טובין שהוחל עליהם מס ערך מוסף בשיעור אפס
מאזור אילת למקום אחר בישראל, בלי שבידו מסמך המעיד
מאסר - א, דינו8 על ביטול העסקה, בניגוד להוראות סעיף
שנה.
שימוש בטובין שלא
בהתאם למטרה
שבשלה הוענק פטור
ג.13
מי שניתן לו פטור ממסים עקיפים או ממס ערך מוסף לפי
ועשה בטובין שלגביהם ניתן לו הפטור שימוש 6 עד3 סעיפים
שלא בהתאם למטרה שבשלה הוענק הפטור, או שלא בהתאם
מאסר - לתנאים שנקבעו לפי חוק זה למתן הפטור, דינו
שנתיים."
.55
- 2 , בסעיף671980-בחוק קיזוז מסים, התש"ם
תיקון חוק קיזוז
מסים
הרישה עד המילים "על סכום החוב" תסומן "(א)";
)1(
בידי עוסק תושב אזור אילת לצריכה באזור זה או
לשימוש בו (למעט טובין המפורטים בתוספת השנייה
לחוק), ועל מכירתם של מקרקעין המצויים באזור אילת.
אשר למתן שירותים, החוק מעניק פטור ממס ערך מוסף
על מתן שירותים באזור אילת בידי תושב האזור, למעט
השירותים המפורטים בתקנות אזור סחר חפשי באילת
, שחל עליהם 1985-(פטורים והנחות ממסים), התשמ"ו
מס ערך מוסף בשיעור אפס.
עלות ההטבה שמקנה חוק אזור סחר חפשי באילת
מיליון שקלים 500–מוערכת על ידי רשות המסים בכ
חדשים בשנה. אף על פי כן, בחוק לא נקבעה סנקציה
שתינקט כלפי עוסקים או מובילים המבקשים בעת המעבר
במסוף הכניסה לאילת לקבל חותמת אישור של פקיד המכס
על חשבוניות המס, בלי שהטובין ברשותם. בדרך זו ניתן
לנצל לרעה את ההטבות שמקנה החוק, שכן עסקה כזו
מדווחת כחייבת במס ערך מוסף בשיעור אפס. כלומר,
העוסקים יכולים לדווח על הכנסת טובין החייבים במס
ערך מוסף בשיעור אפס בלי שאלה הוכנסו לאילת בפועל.
בדומה, ניתן גם לדווח על הכנסת הטובין החייבים במס
ערך מוסף בשיעור אפס לאילת, ולאחר מכן להוציאם מאזור
אילת בלא שנמכרו באילת. זאת ועוד, לא נקבעה בחוק
סנקציה לגבי שימוש לרעה בפטור, שלא בהתאם לתכלית
החוק.
מוצע על כן לתקן את חוק אזור סחר חפשי באילת
כך שייקבע בו, כי מס ערך מוסף בשיעור אפס יינתן רק אם
חשבונית המס בשיעור אפס מוצגת בעת הכניסה לאילת,
והטובין נושא החשבונית נמצאים עם מציג החשבונית. כן
מוצע לקבוע, כי טובין שהוחל עליהם מס בשיעור אפס
כאמור, לא יועברו מאזור אילת למקום אחר בישראל בידי
העוסק שקיבל את ההטבה, אלא אם כן בידו מסמך המעיד
לתקנות אזור סחר חפשי 11 על ביטול העסקה (ר' תקנה
). 1985-באילת (פטורים והנחות ממסים), התשמ"ו
בנוסף, מוצע לקבוע עבירות פליליות בגין הפרת
הוראות אלה. יצוין, כי תיקון זה נדרש בעקבות דוח מבקר
. 2009 ב לשנת60 'המדינה מס
עוד מוצע לקבוע עבירה פלילית שעניינה שימוש
בפטור שלא לתכלית אשר לשמה הוא ניתן.
, קובע את הזכות 1980- חוק קיזוז מסים, התש"ם55 סעיף
לקזז החזר מס כנגד חוב מס סופי. ואולם בהתאם
לחוק האמור, ביצוע הקיזוז מותנה במתן הודעה בכתב
לנישום. לאור חובת מסירת ההודעה כאמור הועלתה
.50 'ס"ח התש"ם, עמ
67
ד ב ר י ה ס ב ר
11.6.2013 ,, ג' בתמוז התשע"ג768 - הצעות חוק הממשלה
722
;")הסיפה החל במילים "רשות מס רשאית" תסומן "(ב
)2(
:אחרי סעיף קטן (ב) יבוא
)3(
זכות הקיזוז לפי סעיף קטן (א) תהא קודמת לעיקול שהוטל, ובלבד שלא
"(ג)
נתפסו בשלו כספים בטרם התקיימו התנאים הקבועים באותו סעיף קטן, והכול
אף אם טרם ניתנה הודעה כאמור בסעיף קטן (ב); הוטל עיקול כאמור תינתן
ההודעה האמורה בהקדם האפשרי לאחר מכן."
פרק ז': ביטוח לאומי
תיקון חוק הביטוח
הלאומי
.56
חוק הביטוח- (בפרק זה681995-בחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה
- )הלאומי
- ", בהגדרה "הסכום הבסיסי1 בסעיף
)1(
- "), הקטע החל במילים "למעט קצבה" עד המילים "של ההורה2( בפסקה
(א)
שקלים חדשים";140" שקלים חדשים" יבוא144" יימחק, ובמקום
תימחק;- )א2( פסקה
(ב)
- "בסיפה שתחילתה במילים "הסכום הבסיסי יעודכן כמפורט להלן
(ג)
), הקטע החל במילים "בעד הילד" עד המילים "של ההורה" 2( בפסקה
)1(
; יימחק-
"), הקטע החל במילים "בעד הילד" עד המילים "של ההורה3( בפסקה
)2(
;"2015 " יבוא "משנת2013 יימחק, ובמקום "משנת-
, אחרי "הורה מבוטח" יבוא "שאין לו הכנסה החייבת במס נוסף66 בסעיף
)2(
;"ב לפקודת מס הכנסה121 כמשמעותה בסעיף
הטענה, כי זכות מעקל, שהטיל עיקול על זכותו של הנישום
לקבל החזר מס בטרם ניתנה הודעת הקיזוז, קודמת לזכות
הקיזוז של רשות המסים. התוצאה של פרשנות כאמור
היא שרשות המסים תידרש לשלם לנושה של הנישום את
כספי החזר המס, על אף שלא היתה לה כל חובה לשלם
את הסכום לנישום עצמו עקב קיומו של חוב מס סופי שלו.
כדי למנוע את הפגיעה האמורה בהכנסות המדינה
ממסים ולאור חשיבות גביית המסים למשק, מוצע להבהיר
ולקבוע במפורש, כי חובת מסירת ההודעה לנישום אינה
תנאי קונסטיטוטיבי לקיומה של זכות הקיזוז, אלא שזכות זו
נוצרת עם קיומו של חוב מס סופי מול זכות להחזר מס. עם
זאת, יובהר, כי לצורך ביצוע הקיזוז תידרש רשות המסים
למסור הודעה לנישום.
(א) עד (ד) ו–(ט) עד (יב)59- ו58 ,56 סעיפים
כללי- )10(–) ו3( ) עד1( לפסקאות
קצבת ילדים משתלמת לפי חוק הביטוח הלאומי
חוק הביטוח - (להלן1995-[נוסח משולב], התשנ"ה
המוסד) - הלאומי), על ידי המוסד לביטוח לאומי (להלן
לכל הורה מבוטח בעד ילדיו.
במסגרת חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני
), 2010– ו2009 חקיקה ליישום התכנית הכלכלית לשנים
חוק ההתייעלות), הוגדלו שיעורי - (להלן2009-התשס"ט
קצבאות הילדים באופן הדרגתי בעבור הילד השני, השלישי
והרביעי במשפחה. סך ההוצאה על קצבאות הילדים גדלה
מיליארד שקלים חדשים, כך שההוצאה הכוללת 1.5–בכ
מיליארד 7– עמדה על סך של כ2012 על קצבת ילדים בשנת
שקלים חדשים.
הקצבה כיום מורכבת מסכום בסיסי בעבור הילד
175 הראשון והחמישי ואילך, העומד כיום על סך של
שקלים חדשים בחודש. בעבור הילדים השני, השלישי
מהקצבה הבסיסית, 50%–והרביעי, משתלמת תוספת של כ
263 ושיעור הקצבה בעבור כל אחד מילדים אלה הוא
שקלים חדשים בחודש. יצוין ששיעורי הקצבה בעבור
גבוהים אף יותר. 2003 ילדים שנולדו לפני חודש יוני
)(א) ו–(ג)1( לפסקה
בשל מדיניות הממשלה להרחבת השירותים
הממשלתיים הניתנים לילדים בישראל ובכלל זה מתן חינוך
חינם מגיל שלוש, הרחבת מערך התמיכה במעונות היום
.755 '; התשע"ב, עמ210 'ס"ח התשנ"ה, עמ
68
ד ב ר י ה ס ב ר
11.6.2013 ,, ג' בתמוז התשע"ג768 - הצעות חוק הממשלה
723
- 68 בסעיף
)3(
; בטל- )סעיף קטן (ב
(א)
בסעיף קטן (ג), במקום "כאמור בסעיפים קטנים (א) או (ב)" יבוא "כאמור
(ב)
בסעיף קטן (א)";
בטלים;- )סעיפים קטנים (ד) עד (יא
(ג)
- 68 בסעיף
)3(
; בטל- )סעיף קטן (ב
(א)
בסעיף קטן (ג), במקום "כאמור בסעיפים קטנים (א) או (ב)" יבוא "כאמור
(ב)
בסעיף קטן (א)";
בטלים;- )סעיפים קטנים (ד) עד (יא
(ג)
ומימון מסגרות בשעות אחר הצהריים, ובמטרה לאפשר
, 2014– ו2013 לממשלה לעמוד במסגרת התקציב לשנים
מוצע לתקן את מבנה קצבת הילדים ולקבוע כי הקצבאות
המשתלמות בעבור כל ילד במשפחה יהיו אחידות, בלא
תלות במיקומו הסידורי של הילד במשפחה ובמועד הלידה
שלו, כך שתבוטל האבחנה בקצבה בין ילדים שנולדו לפני
לבין ילדים שנולדו אחרי מועד זה, כך 2003 חודש יוני
שקלים 140 ששיעור הקצבה יהיה אחיד ויעמוד על סך של
שקלים חדשים 144 חדשים בחודש בעד כל ילד, במקום
כפי שקבוע כיום.
1–הגמלאות לפי חוק הביטוח הלאומי מתעדכנות ב
בינואר של כל שנה לפי שיעור עליית המדד שפורסם
לאחרונה לפני אותו יום לעומת המדד שפורסם לאחרונה
בינואר של השנה הקודמת.1 לפני יום
140 מוצע לקבוע כי הסכום הבסיסי האמור יעמוד על
), 2015 בינואר1( שקלים חדשים עד יום י' בטבת התשע"ה
וכי ביום זה הוא יעודכן לפי מנגנון העדכון של הגמלאות
לפי חוק הביטוח הלאומי בהתאם לשיעור עליית המדד
.2014 לבין נובמבר2013 בתקופה שבין נובמבר
)(ב)1( לפסקה
1 א) להגדרה "הסכום הבסיסי" שבסעיף2( פסקה
לחוק הביטוח הלאומי קובעת את הסכום הבסיסי לקצבת
הילדים בעד הילדים השני עד הרביעי שבמניין ילדיו של
ההורה ונוסחה הוא:
א) לעניין קצבת הילדים המשתלמת לפי הוראות 2("
סימן ב' בפרק ד' בעד הילד השני, השלישי והרביעי
שקלים חדשים."259 - שבמניין ילדיו של ההורה
לאור קביעת סכום בסיסי אחיד לקצבת הילדים
כמפורט לעיל, מוצע לבטל פסקה זו אשר קובעת את
סכום הקצבה השונה המשולם בעד הילד השני, השלישי
והרביעי במניין ילדיו של ההורה.
(ב)57 ) וסעיף2( לפסקה
לפי הוראות חוק הביטוח הלאומי, הורה מבוטח זכאי
לקצבת ילדים בעד כל אחד מילדיו בלא קשר להכנסותיו.
מוצע לקבוע כי הורה מבוטח שיש לו הכנסה החייבת במס
ב לפקודת מס הכנסה [נוסח 121 נוסף כמשמעותה בסעיף
, לא יהיה זכאי לקצבת ילדים בעד 1961-חדש], התשכ"א
ילדיו. מוצע כי תחילתו של התיקון האמור תהיה ביום
וזאת כדי לאפשר למוסד לביטוח לאומי 2014 בינואר1
.להיערך ליישום התיקון
)10(–) ו3( לפסקאות
(ב) לחוק הביטוח הלאומי קובע לאמור:68 סעיף
"(ב) על אף הוראות סעיף קטן (א), קצבת הילדים לחודש
), 2003 ביוני1( בעד ילד שנולד לפני יום א' בסיון התשס"ג
והוא הילד השלישי ואילך שבמניין ילדיו של ההורה,
תהיה בסכום כמפורט להלן:
) לגבי ילד כאמור שהוא הילד השלישי במניין 1(
סכום השווה לסכום הבסיסי- ילדיו של ההורה
) ברישה שבהגדרה "הסכום הבסיסי" 2( הקבוע בפסקה
בתוספת הסכום כדלקמן:1.2–כשהוא מוכפל ב
1( (א) בתקופה שמיום ט' בתמוז התשס"ט
31( ) ועד ליום י"ח בטבת התשע"ג2009 ביולי
ההפרש שבין הסכום הבסיסי - )2012 בדצמבר
א) ברישה 2( הקבוע לגבי הילד השלישי בפסקה
;159 שבהגדרה "הסכום הבסיסי", לבין
1( (ב) בתקופה שמיום י"ט בטבת התשע"ג
שקלים 100 סכום של- ) ואילך2013 בינואר
חדשים, שיעודכן בשיעור ובמועד שבו
) שבסיפה 3( מתעדכנת קצבת הילדים לפי פסקה
שבהגדרה "הסכום הבסיסי";
) לגבי ילד כאמור שהוא הילד הרביעי ואילך 2(
סכום השווה לסכום- במניין ילדיו של ההורה
) ברישה שבהגדרה "הסכום 2( הבסיסי הקבוע בפסקה
, ולגבי הילד הרביעי 2.22–הבסיסי" כשהוא מוכפל ב
בתוספת הסכום כדלקמן:- בלבד
1( (א) בתקופה שמיום ט' בתמוז התשס"ט
31( ) ועד ליום י"ח בטבת התשע"ג2009 ביולי
ההפרש שבין הסכום הבסיסי - )2012 בדצמבר
א) ברישה 2( הקבוע לגבי הילד הרביעי בפסקה
;159 שבהגדרה "הסכום הבסיסי", לבין
1( (ב) בתקופה שמיום י"ט בטבת התשע"ג
שקלים 100 סכום של- ) ואילך2013 בינואר
חדשים, שיעודכן בשיעור ובמועד שבו
) בסיפה 3( מתעדכנת קצבת הילדים לפי פסקה
שבהגדרה "הסכום הבסיסי."
כאמור לעיל, מוצע לבטל את ההבחנה הקיימת
בסכום קצבת הילדים בעד ילדים שנולדו לפני חודש יוני
לבין ילדים שנולדו אחרי מועד זה, כפי שקבוע בסעיף 2003
(ב) לחוק הביטוח הלאומי וזאת החל מיום כ"ה באב68
.)2013 באוגוסט1( התשע"ג
ד ב ר י ה ס ב ר
11.6.2013 ,, ג' בתמוז התשע"ג768 - הצעות חוק הממשלה
724
- 195 בסעיף
)4(
;"בהגדרה "נכה", אחרי "עקרת בית" יבוא "נכה
(א)
- "בהגדרה "עקרת בית נכה
(ב)
אחרי "שהיא" יבוא "אחת מאלה" והסיפה החל במילים "עקרת בית"
)1(
;")1(" תסומן
), במקום "ושכתוצאה" יבוא "שכתוצאה";1( בפסקה
)2(
(ב) ו–(ד) עד (יא) לחוק הביטוח הלאומי קובע68 סעיף
לאמור:
) תופחת קצבת 2( התקיים בילד האמור בפסקה
) 1( )"(ד
100 הילדים לחודש המשתלמת בעדו, בסכום של
סכום ההפחתה), ובלבד - שקלים חדשים (בסעיף זה
שניתנה הודעה כאמור בסעיף קטן (ה) וחלפה תקופת
הימים כאמור באותו סעיף קטן מיום המצאת 14
); ההפחתה תחל2()ההודעה לפי הוראות סעיף קטן (ח
בחודש שלאחר מסירת ההודעה למוסד כאמור 1–ב
);2( בפסקה
משרד הבריאות הודיע למוסד כי חלפו שישה
)2(
חודשים מהמועד שבו היה על הילד לקבל את
החיסונים הנדרשים בהתאם לגילו ולמצבו הבריאותי
ועל פי תכנית החיסונים שעליה הורה המנהל הכללי
של משרד הבריאות; הודעה כאמור תישלח למוסד
לא יאוחר מתום שבעה ימים מהיום שבו חלפו שישה
חודשים כאמור;
) תפורסם ברשומות 2( תכנית כאמור בפסקה
)3(
,והיא תכלול הוראות בדבר סוג החיסון, מועדי החיסון
ומועדים נוספים שבהם ניתן להשלים חיסון שלא ניתן
במועד שנקבע לו, ואת הגיל המרבי שבו ניתן לקבל
תכנית החיסונים).- כל חיסון (בסעיף זה
(ה) עובד משרד הבריאות, ששר הבריאות הסמיכו לעניין
זה, ישלח הודעה להורה שילדו לא קיבל חיסון בהתאם
לנדרש בתכנית החיסונים; ההודעה תישלח להורה בתום
ארבעה חודשים לאחר המועד שבו היה על ילדו לקבל
את החיסון האמור; בהודעה יצוינו הוראות סעיפים קטנים
(ד) ו–(ז); הורה הילד יוכל לפנות לעובד משרד הבריאות
) 2() ימים מיום המצאת ההודעה לפי סעיף קטן (ח14 בתוך
ולהוכיח כי הילד קיבל את החיסון כנדרש או כי בשל מצבו
הבריאותי של הילד לא ניתן לחסנו; הוכיח הורה הילד
כאמור לא תישלח הודעה למוסד בדבר הפחתת קצבת
הילדים לפי הוראות סעיף קטן (ד).
(ו) על אף האמור בסעיף קטן (ד), סכום ההפחתה לא
יעלה על אלה:
לגבי הורה שמניין ילדיו אינו עולה על שניים
)1(
; שקלים חדשים100 -
200 - לגבי הורה שמניין ילדיו הוא שלושה
)2(
;שקלים חדשים
300 - לגבי הורה שמניין ילדיו עולה על שלושה
)3(
;שקלים חדשים
הסכומים האמורים בסעיף קטן זה וסעיף קטן (ד)
בינואר של כל שנה, לפי 1– ב- ואילך2013 יעודכנו משנת
השיעור שבו מתעדכן הסכום הבסיסי לעניין קצבת ילדים.
(ז) הופחתה קצבת הילדים לפי סעיף קטן (ד), תחושב
בחודש 1–קצבת הילדים מחדש, לפי אותו סעיף קטן, החל ב
שלאחר המועד שבו משרד הבריאות הודיע למוסד כי הילד
קיבל את כל החיסונים הנדרשים על פי תכנית החיסונים
כאמור בסעיף קטן (ד), בהתאם לגילוי ולמצבו הבריאותי,
או כי על פי תכנית החיסונים חלף המועד האחרון שבו היה
ניתן לקבל את החיסון שבשלו ניתנה הודעה כאמור בסעיף
קטן (ד), וכי הילד קיבל את יתרת החיסונים בהתאם לגילו.
) הודעה למוסד כאמור בסעיפים קטנים (ד) ו–(ז)1( )(ח
תימסר באמצעות מסר אלקטרוני כהגדרתו בחוק
מסר - (להלן2001-חתימה אלקטרונית, התשס"א
אלקטרוני);
כל הודעה לפי סעיפים קטנים (ה) ו–(ט), תישלח
)2(
בדואר רשום לפי מענו של הורה הילד, כפי שהוא
מופיע במרשם האוכלוסין; נשלחה הודעה כאמור,
יראוה כהודעה שהומצאה ביום השישי שלאחר יום
המשלוח, ולהוכחת המצאה בדרך זו דיה הוכחה
שהמכתב המכיל את ההודעה נשלח כראוי ומוען
כראוי; הודעה שנשלחה כאמור והנמען סירב לקבלה,
יראוה כאילו הומצאה כדין;
הודעה לפי סעיפים קטנים (ד) ו–(ז) תישלח
)3(
) ותחול עליה הוראת2( להורה הילד כאמור בפסקה
);2( פסקה
הודעה שנמסרה למוסד ולהורה הילד לפי סעיף
)4(
קטן (ד), תעמוד בתוקפה עד למתן הודעה אחרת לפי
הוראות סעיף קטן (ז).
(ט) הרואה את עצמו נפגע מהודעה שניתנה לפי סעיף
קטן (ד), רשאי להשיג עליה לפני עובד משרד הבריאות
ימים מיום המצאת 14 ששר הבריאות הסמיכו לכך, בתוך
); החלטה בהשגה תינתן בתוך 3()ההודעה לפי סעיף קטן (ח
ימים מיום הגשתה ותינתן עליה הודעה להורה הילד; 30
ההודעה בדבר הפחתת קצבת הילדים תעמוד בתוקפה
תימסר על כך - עד מתן החלטה בהשגה; ניתנה החלטה
הודעה למוסד במסר אלקטרוני.
ד ב ר י ה ס ב ר
11.6.2013 ,, ג' בתמוז התשע"ג768 - הצעות חוק הממשלה
725
:) יבוא1( אחרי פסקה
)3(
בינואר1( ) לגבי מבוטחת שנולדה ביום ט"ז בטבת התשכ"ד2("
היא היתה זכאית לגמלה כעקרת בית נכה לפי- ) ואילך1964
הוראות פרק זה כנוסחן ערב יום תחילתו של חוק לשינוי סדרי
עדיפויות לאומיים (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנים
, בתקופה של שנים עשר חודשים בתכוף 2013-), התשע"ג2014– ו2013
כל- ) או בחלק ממנה2014 בינואר1( לפני יום כ"ט בטבת התשע"ד
) להגדרה 1( עוד מתקיים לגביה אי–כושר לתפקד וכן האמור בפסקה
ובלבד שלא חלה הפסקה בזכאותה לגמלה 238 "עקרת בית" שבסעיף
כאמור למשך תקופה העולה על שנים עשר חודשים";
:) יבוא1( אחרי פסקה
)3(
בינואר1( ) לגבי מבוטחת שנולדה ביום ט"ז בטבת התשכ"ד2("
היא היתה זכאית לגמלה כעקרת בית נכה לפי- ) ואילך1964
הוראות פרק זה כנוסחן ערב יום תחילתו של חוק לשינוי סדרי
עדיפויות לאומיים (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנים
, בתקופה של שנים עשר חודשים בתכוף 2013-), התשע"ג2014– ו2013
כל- ) או בחלק ממנה2014 בינואר1( לפני יום כ"ט בטבת התשע"ד
) להגדרה 1( עוד מתקיים לגביה אי–כושר לתפקד וכן האמור בפסקה
ובלבד שלא חלה הפסקה בזכאותה לגמלה 238 "עקרת בית" שבסעיף
כאמור למשך תקופה העולה על שנים עשר חודשים";
(י) על החלטה של עובד משרד הבריאות, שניתנה לפי
הוראות סעיף קטן (ט), ניתן לערער לפני בית הדין האזורי
ימים ממועד 45 לעבודה; ערעור לפי סעיף קטן זה יוגש בתוך
); אין בהגשת ערעור 2()המצאת ההחלטה לפי סעיף קטן (ח
כדי לעכב את ההחלטה בדבר הפחתת קצבת הילדים אלא
אם כן הורה בית הדין אחרת.
(יא) הוראות סעיפים קטנים (ד) עד (י) יחולו על ילד שהוא
עולה או תושב חוזר, רק בתום שלושה חודשים מיום שבו
מיום חזרתו ארצה; - נעשה עולה ואם הוא תושב חוזר
- בסעיף זה
(ג);197 כהגדרתו בסעיף- ""עולה
יחיד ששב והיה לתושב ישראל לאחר - ""תושב חוזר
שהיה תושב חוץ במשך שש שנים רצופות לפחות."
לחוק הביטוח הלאומי קובע לאמור:384 סעיף
ב. (א) משרד הבריאות יעביר למוסד את רשימת 384"
מספרי הזהות, תאריכי הלידה והמין של ילדים אשר לא
חוסנו בהתאם לנדרש בתכנית החיסונים, והכל לשם ביצוע
.68 הוראות סעיף
העברת המידע כאמור בסעיף קטן (א), תהיה לא
(ב)
(ד)."68 יאוחר מהמועד הנקוב בסעיף
נוסף על התוספות אשר נקבעו בחוק ההתייעלות
כמפורט לעיל, נקבע בו הסדר שלפיו אם הורה לא יחסן את
ילדו במועד בהתאם לתכנית החיסונים שתיקבע על ידי
משרד הבריאות, יופחת סכום קצבת הילדים שמשתלמת
בעד הילד בתנאים ובשיעורים הקבועים בחוק הביטוח
הלאומי.
מוצע לבטל את ההסדר האמור אשר קבוע בסעיפים
ב לחוק הביטוח הלאומי. 384 (ד) עד (יא) ואת סעיף68
כללי- )8(–) ו4( לפסקאות
1995-חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב],התשנ"ה
חוק הביטוח הלאומי) וחוק ביטוח בריאות ממלכתי, - (להלן
חוק ביטוח בריאות ממלכתי), - (להלן1994-התשנ"ד
פוטרים עקרות בית מתשלום דמי ביטוח לאומי ודמי
בחוק הביטוח 238 ביטוח בריאות. עקרת בית מוגדרת בסעיף
הלאומי כאישה נשואה, שבן זוגה מבוטח, שאינה עובדת
ואינה עובדת עצמאית. יצוין, כי דמי ביטוח בשיעורים
שונים נגבים מכלל האוכלוסייה, לרבות נשים חד–הוריות
ואלו שאינם עובדים כגון סטודנטים ומקבלי קצבאות
שונות. עקרות הבית, על אף היותן פטורות מתשלום דמי
ביטוח כאמור, זכאיות לשירותי בריאות מלאים ולזכויות
חלקיות לפי חוק הביטוח הלאומי. בהתאם לנתוני המוסד
לביטוח לאומי והלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, ישנן
עקרות בית הפטורות מתשלום דמי הביטוח. 450,000–כ
מוצע לחייב עקרות בית שנולדו ביום ט"ז בטבת
היום הקובע) ואילך, - ) (להלן1964 בינואר1( התשכ"ד
בתשלום דמי ביטוח לאומי בהתאם להכנסותיהם, ואילו
לגבי עקרת בית שנולדה לפני היום הקובע יחול חוק
הביטוח הלאומי במתכונתו הקיימת.
כמו כן מוצע לחייב עקרות הבית, בכל הגילאים
עד גיל פרישה, בתשלום דמי ביטוח בריאות בהתאם
להכנסותיהם.
(ד)59 )(א) וסעיף8(–) ו4( לפסקאות
מוצע לתקן את ההגדרה "נכה" ואת ההגדרה "עקרת
בית נכה" כך שתהיה הבחנה בין מבוטחת שנולדה ביום
הקובע ואילך שהיתה זכאית לגמלה כעקרת בית נכה לפי
הוראות פרק ט' לחוק הביטוח הלאומי, כנוסחן ערב יום
תחילתו של חוק זה, בתקופה של שנים עשר חודשים
) 2014 בינואר1( בתכוף לפני יום כ"ט בטבת התשע"ד
יום התחילה) או בחלק מהתקופה האמורה (להלן - (להלן
מבוטחת קודמת), לבין מבוטחת שנולדה ביום הקובע -
ואילך שלא היתה זכאית לגמלה לפי הוראות פרק ט' לחוק
הביטוח הלאומי, כנוסחן ערב יום תחילתו של חוק זה (להלן
מבוטחת חדשה).-
לפי המוצע רק מבוטחת חדשה לא תיבחן כ"עקרת
בית" בעבור הזכאות לקצבת נכות, אלא ככלל תובעי קצבת
). 2015 בינואר1( נכות וזאת מיום י' בטבת התשע"ה
לעניין פרק ביטוח זקנה ושאירים, מבוטחת חדשה
תהיה זכאית לתוספת ותק על קצבת הזקנה בהתאם
לצבירת הוותק בתנאים הקבועים בחוק הביטוח הלאומי.
ד ב ר י ה ס ב ר
11.6.2013 ,, ג' בתמוז התשע"ג768 - הצעות חוק הממשלה
726
- 223 בסעיף
)5(
:לפני ההגדרה "גמלת סיעוד" יבוא
(א)
הורה, בן זוג, ילד, אח או אחות, וכן בן זוגו וילדו של כל - """בן משפחה
אחד מהם;";
אחרי ההגדרה "גמלת סיעוד" יבוא:
(ב)
);";2014 בינואר1( יום כ"ט בטבת התשע"ד- """היום הקובע
אחרי ההגדרה "מוסד סיעודי" יבוא:
(ג)
מי שנותן שירותי סיעוד בעצמו, תמורת שכר, ומתקיימים בו - """מטפל
שני אלה:
הוא אינו בן משפחה של הזכאי לגמלת סיעוד;
)1(
;ב324 הוא אינו שוהה שלא כדין בישראל, כמשמעותו בסעיף
)2(
;";691991- כהגדרתו בחוק עובדים זרים, התשנ"א- ""עובד זר
- 225 בסעיף
)6(
)א(א225 בסעיף קטן (ג), בתחילתו יבוא "בלי לגרוע מהוראות סעיף
(א)
ב(ב)"; 225–ו
אחרי סעיף קטן (ג) יבוא:
(ב)
ב 225 א או225 ) קיבל זכאי לגמלה את הגמלה לידיו כאמור בסעיפים1"(ג
וסברה הוועדה המקומית המקצועית כי המטפל אינו כשיר או אינו מתאים
לטפל בזכאי או כי שירותי הסיעוד הניתנים לזכאי אינם עונים על צרכיו,
או שמצבו הרפואי של הזכאי אינו מאפשר לו את הטיפול הראוי בעבורו
או אינו מאפשר לו למלא את חובותיו כמעסיק, תוכל במקרים המתאימים
לחוק.";304 להמליץ למוסד להפעיל את סמכותו לפי סעיף
יבוא:225 אחרי סעיף
)7(
"תשלום גמלת
סיעוד לידי זכאי
א.225
(ב), גמלת הסיעוד תשולם לידיו225 על אף הוראות סעיף
(א)
), 2(–א) ו1( ,)1()(א224 של זכאי לגמלת סיעוד כאמור בסעיף
שניתנים לו או לבן משפחתו המתגורר עמו, שירותי סיעוד
בידי מטפל שהוא עובד זר המועסק בהתאם להיתר שניתן
לזכאי או לבן משפחתו המתגורר עמו, ברוב שעות היממה,
שישה ימים בשבוע לפחות, ובלבד שהזכאי או בן המשפחה
החלו לראשונה להעסיק את העובד הזר כאמור ביום הקובע
או לאחריו.
מוצע לקבוע כי תחילתו של התיקון האמור לסעיף
(ד) לחוק זה, 59 לחוק הביטוח הלאומי, כנוסחו בסעיף195
) והוא יחול על2015 בינואר1( ביום י' בטבת התשע"ה
קצבת נכות המשתלמת בעד יום זה ואילך.
כללי- )7( ) עד5( לפסקאות
הסתיימה תכנית ניסיונית 2013 בחודש אפריל
המוסד) - שהופעלה על ידי המוסד לביטוח לאומי (להלן
התכנית הניסיונית). במסגרת - כהוראות שעה (להלן
כהגדרתו - התכנית הניסיונית ניתנה לזכאי לגמלת סיעוד
1995-בחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה
חוק הביטוח הלאומי), אפשרות לבחור בגמלת - (להלן
סיעוד כספית במקום גמלה הניתנת כשירות באמצעות
גמלה בעין). התכנית הניסיונית - חברות הסיעוד (להלן
לוותה במחקר של "המרכז לחקר הזקנה" במכון ברוקדייל.
.112 'ס"ח התשנ"א, עמ
69
ד ב ר י ה ס ב ר
11.6.2013 ,, ג' בתמוז התשע"ג768 - הצעות חוק הממשלה
727
סכום גמלת הסיעוד לפי סעיף קטן (א) יהיה כאמור
(ב)
), ולגבי מי שזכאי לגמלה לפי הוראות סעיף 1(ג225 בסעיף
מקצבת יחיד מלאה.73% - )1()(א224
אין באמור בסעיף זה כדי למנוע מזכאי כאמור בסעיף
(ג)
קטן (א) לבקש לקבל שירותי סיעוד, למעט שירותי סיעוד
הניתנים בידי עובד זר, ממי שקבעה ועדה מקצועית מקומית.
קיבל הזכאי שירותי סיעוד כאמור בסעיף קטן (ג), יהיה
(ד)
מהגמלה המלאה לאחר שנוכו ממנה 80% זכאי לגמלה בשווי
שווי שירותי הסיעוד שאותם קיבל הזכאי.
תשלום גמלת סיעוד
לידי זכאי שבחר
בכך
ב.225
(ב), תשולם גמלת סיעוד225 על אף הוראות סעיף
(א)
ג לידי זכאי לגמלת סיעוד 225 בשיעורים המפורטים בסעיף
שמתקיימים בו התנאים המפורטים להלן, אם בחר בכך:
ניתנים לו או לבן משפחתו המתגורר עמו, שירותי
)1(
סיעוד בידי מטפל, ברוב שעות היממה, שישה ימים
בשבוע לפחות;
מתקיים בו אחד מאלה:
)2(
הוא זכאי לגמלת סיעוד כאמור בסעיף
(א)
) והמטפל אינו עובד זר;2(–א) ו1()(א224
סכום גמלת הסיעוד לפי סעיף קטן (א) יהיה כאמור
(ב)
), ולגבי מי שזכאי לגמלה לפי הוראות סעיף 1(ג225 בסעיף
מקצבת יחיד מלאה.73% - )1()(א224
אין באמור בסעיף זה כדי למנוע מזכאי כאמור בסעיף
(ג)
קטן (א) לבקש לקבל שירותי סיעוד, למעט שירותי סיעוד
הניתנים בידי עובד זר, ממי שקבעה ועדה מקצועית מקומית.
קיבל הזכאי שירותי סיעוד כאמור בסעיף קטן (ג), יהיה
(ד)
מהגמלה המלאה לאחר שנוכו ממנה 80% זכאי לגמלה בשווי
שווי שירותי הסיעוד שאותם קיבל הזכאי.
תשלום גמלת סיעוד
לידי זכאי שבחר
בכך
ב.225
(ב), תשולם גמלת סיעוד225 על אף הוראות סעיף
(א)
ג לידי זכאי לגמלת סיעוד 225 בשיעורים המפורטים בסעיף
שמתקיימים בו התנאים המפורטים להלן, אם בחר בכך:
ניתנים לו או לבן משפחתו המתגורר עמו, שירותי
)1(
סיעוד בידי מטפל, ברוב שעות היממה, שישה ימים
בשבוע לפחות;
מתקיים בו אחד מאלה:
)2(
הוא זכאי לגמלת סיעוד כאמור בסעיף
(א)
) והמטפל אינו עובד זר;2(–א) ו1()(א224
,המחקר בחן מגוון רחב מאוד של נושאים, בין השאר
שביעות רצונם של הזקנים, הטיפול שניתן על ידי בני
המשפחה והעומס המוטל עליהם והיבטים שונים בגיוס
ובתנאי ההעסקה של המטפל. רובם המכריע של הזקנים
) קיבלו את גמלת הסיעוד בעין לפני המעבר לגמלה 84%(
כספית, ובני משפחתם התבקשו לדווח על השינויים שחלו
דיווחו שהם מרוצים 98% .בעקבות המעבר לגמלה כספית
ממליצים ליישם את התכנית 97%–מהגמלה הכספית, ו
אמרו שהמעבר לגמלה 77%–באופן קבוע בכל הארץ. כ
כספית חסך מהם הוצאות מטפל. הסכום שעליו דווח נע
שקלים חדשים בחודש. יתרון בולט שעליו 600– ל400 בין
דיווחו המשפחות, הוא שסידור זה מעניק להן תחושת
שליטה טובה יותר בכל הנוגע לטיפול בבן המשפחה וכי
הסידור מקל עליהם מבחינת ההסדרים הבירוקרטיים של
התשלום למטפל.
במצב הנוכחי ממילא הקשיש מעסיק בפועל את
המטפל הזר ונושא בחובות הנגזרות מכך, ועל כן העסקה
באמצעות חברת הסיעוד אינה מקנה כל יתרון מבחינת
הסדרי התשלום הכרוכים בכך, עובדה הנתמכת בתוצאות
המחקר בנושא. מתוצאות המחקר עולה, כי לא זו בלבד
שהעברת הגמלה בעבור עובד זר דרך חברות הסיעוד
, אלא שגם הזכאי 64%–מייקרת את עלות הגמלה ביותר מ
לגמלה מפסיד שעות סיעוד לעומת המצב שבו הגמלה
היתה משולמת לו בכסף. גם הטענה כאילו העברת הגמלה
באמצעות חברות הסיעוד מקלה את הנטל הבירוקרטי
התגלתה כשגויה, וכי ההפך הוא הנכון.
בהתאם לאמור, מוצע לתקן את חוק הביטוח הלאומי
חוק הביטוח - (להלן1995-[נוסח משולב], התשנ"ה
הלאומי), כפי שיפורט להלן:
)5( לפסקה
לחוק הביטוח 223 מוצע להוסיף כמה הגדרות בסעיף
הלאומי שבהם נעשה שימוש בכמה סעיפים בפרק י' בחוק
הביטוח הלאומי.
)6( לפסקה
מוצע לקבוע כי זכאי לגמלת סיעוד שקיבל את
ב המוצעים 225 א או225 הגמלה לידיו כאמור בסעיפים
והוועדה המקומית המקצועית סברה כי המטפל אינו כשיר
או אינו מתאים לטפל בזכאי או כי שירותי הסיעוד הניתנים
לזכאי אינם עונים על צרכיו, תוכל במקרים המתאימים
לחוק 304 להמליץ למוסד להפעיל את סמכותו לפי סעיף
הביטוח הלאומי.
)7( לפסקה
א לחוק הביטוח הלאומי, 225 מוצע להוסיף את סעיף
שכותרתו "תשלום גמלת סיעוד לידי זכאי" ולקבוע כי זכאי
לגמלת סיעוד אשר יחל להעסיק עובד זר ביום כ"ט בטבת
היום הקובע) ואילך, - ) (להלן2014 בינואר1( התשע"ד
ושמתקיימים בו התנאים כאמור בסעיף המוצע יקבל את
גמלת הסיעוד ישירות לידיו.
עוד מוצע לקבוע כי זכאי כאמור יוכל לקבל שירותי
סיעוד שאינם כוללים העסקת עובד זר. לפי המוצע אם
ד ב ר י ה ס ב ר
11.6.2013 ,, ג' בתמוז התשע"ג768 - הצעות חוק הממשלה
728
הוא זכאי לגמלת סיעוד כאמור בסעיף
(ב)
) והמטפל הוא עובד זר בהתאם 2(–א) ו1()(א224
להיתר שניתן לזכאי או לבן משפחתו המתגורר
עמו, ובלבד שהזכאי או בן המשפחה כאמור
החלו לראשונה להעסיק את המטפל לפני היום
הקובע;
הוא, המבקש להתמנות למקבל גמלה לפי
(ג)
או מי שמונה למקבל גמלה כאמור, 304 סעיף
הגישו למוסד בקשה לקבלת גמלה לפי הוראות
סעיף זה, בטופס שעליו הורה המוסד.
אין באמור בסעיף זה כדי למנוע מזכאי כאמור בסעיף
(ב)
קטן (א), לבקש לקבל שירותי סיעוד, למעט שירותי סיעוד
הניתנים בידי עובד זר, ממי שקבעה ועדה מקצועית מקומית.
קיבל הזכאי לגמלה שירותי סיעוד כאמור בסעיף קטן (ב)
(ג)
מהגמלה המלאה, 80% יהיה זכאי לקבל לידיו גמלה בשווי
ואם אין בידו של הזכאי היתר, או שההיתר הותלה, והוא אינו
מהגמלה המלאה בתוספת השיעורים 80% - מעסיק עובד זר
), והכול לאחר שנוכו ממנה שווי שירותי 2(ג225 לפי סעיף
הסיעוד שקיבל הזכאי בהתאם לסעיף קטן (ב).
שיעורי גמלת סיעוד
המשולמת לידי זכאי
שבחר בכך
ג.225
, גמלת סיעוד המשולמת לזכאי לפי224 על אף הוראות סעיף
ב תהיה בשיעורים כמפורט להלן:225 הוראות סעיף
בחר הזכאי לגמלה בקבלת שירותים כאמור אזי יהיה זכאי
מהגמלה המלאה לאחר שנוכו ממנה 80% לגמלה בשווי
שווי שירותי הסיעוד שאותם קיבל הזכאי.
ג לחוק 225–ב ו225 כמו כן מוצע להוסיף את סעיפים
הביטוח הלאומי שנועדו לקבע את הוראות התכנית
הניסיונית כך שתהיה הוראת קבע אשר תחול על זכאים
לגמלת סיעוד המעסיקים עובדים זרים בכל חלקי הארץ.
א לחוק הביטוח הלאומי 225 בדומה למוצע במסגרת סעיף
לעניין קבלת שירותי סיעוד, מוצע לקבוע כי זכאי לגמלת
סיעוד יוכל לקבל שירותי סיעוד שאינם כוללים העסקת
עובד זר, ואם בחר הזכאי לגמלה לקבל שירותים כאמור
מהגמלה המלאה לאחר 80% אזי יהיה זכאי לגמלה בשווי
שנוכו ממנה שווי שירותי הסיעוד שאותם קיבל הזכאי.
בהתאם לצו ההרחבה לפנסיית חובה בישראל, מחויב
כל מעסיק בישראל בהפרשת סכומים, מעבר לשכרו של
העובד, בעבור חיסכון לפנסיה ולפיצויי פיטורים (להלן
הפרשות המעסיק). השיעור הקבוע בצו ההרחבה החל -
בעבור פנסיה6% קובע חובת הפרשה של2014 משנת
נוספים בעבור פיצויי פיטורים. צו ההרחבה חל 6% ושל
גם על העסקתם של עובדים זרים בכפוף לאמור בסעיף
, ומשכך מחויבים 1991-יא לחוק עובדים זרים, התשנ"א3
גם מעסיקי עובדים זרים בענף הסיעוד לביצוע הפרשות
המעסיק כאמור.
בשנים האחרונות מוגשות תביעות מרובות מצד
עובדים זרים נגד בני משפחותיהם ויורשיהם של קשישים
אשר העסיקו עובד זר ולא הפרישו את הסכומים הנדרשים.
כדי להקל על מקבלי גמלת הסיעוד בכסף, המעסיקים
עובדים זרים, בעמידתם בחובותיהם על פי חוק לעניין
ההפרשה לפנסיה ולפיצויי פיטורים וכדי לייתר את
האפשרות של תביעה מצד המעסיקים, מוצע לתקן את
ד, שעניינו ניכוי 225 חוק הביטוח הלאומי ולהוסיף את סעיף
דמי ביטוח והפרשות סוציאליות מגמלת סיעוד.
במסגרת הסעיף המוצע האמור, תינתן לזכאי אפשרות
לבקש שהמוסד לביטוח לאומי יפריש בשמו, מתוך הגמלה
בכסף אשר אמורה להיות מועברת לזכאי, סכום חודשי
בגובה מכפלת שיעור ההפרשה הנדרש על פי חוק או
צו הרחבה לעניין זה בשכר המינימום, כהגדרתו בחוק
. אם ההפרשה תתבצע 1987-שכר מינימום, התשמ"ז
החל מהחודש הראשון להעסקתו של העובד הזר ינוכה
מהשיעור האמור אחד חלקי שנים עשר מהשיעור, וזאת
למשך שש השנים הראשונות לשהייתו של העובד הזר
כחוק בישראל.
כמו כן מוצע לקבוע, כי זכאי אשר יבחר לעשות כן
יהיה פטור מחובותיו לעניין הפרשות המעסיק על פי חוק,
אלא אם כן נקבע בחוזה העבודה של המטפל הזר שכר רגיל
הגבוה משכר המינימום.
ד ב ר י ה ס ב ר
11.6.2013 ,, ג' בתמוז התשע"ג768 - הצעות חוק הממשלה
729
לגבי מי שזכאי לגמלה לפי הוראות סעיף
)1(
מקצבת יחיד מלאה, ולגבי מי120% - )א1()(א224
מקצבת135% - )2()(א224 שזכאי לגמלה לפי סעיף
יחיד מלאה;
) תינתן תוספת 1( על השיעורים האמורים בפסקה
)2(
מקצבת יחיד מלאה לגבי מי שזכאי22% בשיעור של
29% א), ובשיעור של1()(א224 לגמלה לפי הוראות סעיף
מקצבת יחיד מלאה לגבי מי שזכאי לגמלה לפי הוראות
), והכל אם אין בידו היתר, או שההיתר 2()(א224 סעיף
הותלה, והוא אינו מעסיק עובד זר כאמור.
ניכוי דמי ביטוח
והפרשות סוציאליות
מגמלת סיעוד
ד.225
- בסעיף זה
(א)
חשבון הבנק או הפיקדון כמשמעותם - ""חשבון בנק", "פיקדון
יא(ב) לחוק עובדים זרים;1 בסעיף
השיעור - ""שיעור ההפרשה לפי צו הרחבה או הסכם קיבוצי
הגבוה מבין אלה:
;12%
)1(
האחוז משכר העבודה שחובה על מעסיק בענף
)2(
הסיעוד, לפי הסכם קיבוצי או צו הרחבה, לשלם לקופת
גמל לקצבה בעד עובדו בעבור מרכיב הפיצויים ובעבור
מרכיב התגמולים בגין חלקו של המעביד;
לגבי מי שזכאי לגמלה לפי הוראות סעיף
)1(
מקצבת יחיד מלאה, ולגבי מי120% - )א1()(א224
מקצבת135% - )2()(א224 שזכאי לגמלה לפי סעיף
יחיד מלאה;
) תינתן תוספת 1( על השיעורים האמורים בפסקה
)2(
מקצבת יחיד מלאה לגבי מי שזכאי22% בשיעור של
29% א), ובשיעור של1()(א224 לגמלה לפי הוראות סעיף
מקצבת יחיד מלאה לגבי מי שזכאי לגמלה לפי הוראות
), והכל אם אין בידו היתר, או שההיתר 2()(א224 סעיף
הותלה, והוא אינו מעסיק עובד זר כאמור.
ניכוי דמי ביטוח
והפרשות סוציאליות
מגמלת סיעוד
ד.225
- בסעיף זה
(א)
חשבון הבנק או הפיקדון כמשמעותם - ""חשבון בנק", "פיקדון
יא(ב) לחוק עובדים זרים;1 בסעיף
השיעור - ""שיעור ההפרשה לפי צו הרחבה או הסכם קיבוצי
הגבוה מבין אלה:
;12%
)1(
האחוז משכר העבודה שחובה על מעסיק בענף
)2(
הסיעוד, לפי הסכם קיבוצי או צו הרחבה, לשלם לקופת
גמל לקצבה בעד עובדו בעבור מרכיב הפיצויים ובעבור
מרכיב התגמולים בגין חלקו של המעביד;
בהמשך לאמור לעיל, מעסיק נדרש על פי חוק הביטוח
הלאומי להפריש למטפל דמי ביטוח לאומי. בדומה לאמור
לעיל לעניין ההפרשות בעבור פנסיה ופיצויי פיטורים, וכדי
להקל על הזכאי במילוי חובותיו כמעסיק על פי חוק, מוצע
לאפשר גם במקרה זה של הפרשת הסכומים הנדרשים
בעבור דמי ביטוח לאומי שהמוסד ינכה את הסכומים
הנדרשים מתוך הגמלה בעין, ובכך לפטור את הזכאי
המעסיק עובד זר בהיתר מחובותיו לעניין זה.
ט59 (ב) וסעיף8 לפסקה
מוצע לתקן את ההגדרה "עקרת בית" שבחוק הביטוח
הלאומי, כך שהחל מיום התחילה תיחשב כעקרת בית רק
בינואר 1( מבוטחת שנולדה לפני יום ט"ז בטבת התשכ"ד
). לפי המוצע התיקון האמור יחול על דמי ביטוח ועל 1964
.גמלה המשתלמת בעד יום התחילה ואילך
)9( לפסקה
לחוק הביטוח הלאומי מקנה 328 (י) סעיף59 ולסעיף
למוסד זכות לתבוע מצד שלישי שאינו מעביד (המזיק),
פיצוי על הגמלאות ששילם ושעתיד לשלמן למבוטח
הניזוק). זכות זו הוכרה בפסיקה כזכות - שנפגע (להלן
המוסד נכנס בנעלי הניזוק ותובע את - השיבוב (קרי
המזיק).
הסעיף האמור והפסיקה, העניקו לצד השלישי זכות
לנכות את הגמלאות המשתלמות ואת הגמלאות שעתידות
להשתלם על ידי המוסד לניזוק בתאונת דרכים או באירוע
נזיקי אחר, מקום שבו עולה כי ישתלמו מאוחר יותר, מתוך
הפיצויים המשתלמים לניזוק על ידי הצד השלישי, וזאת
בין אם הגמלאות כבר משתלמות בפועל באותו מועד ובין
אם לאו ("ניכוי רעיוני").
משכך, הצד השלישי, באמצעות חברות הביטוח,
מנכה כיום מסכומי הפיצויים המגיעים לניזוק את סכומי
הגמלאות ששולמו או שעתידות להשתלם על ידי המוסד
או במקרה שבו הניזוק טרם פנה למוסד, הוא מקפיא חלק מן
הפיצוי שעליו לשלם לניזוק, בגובה המשוער של הגמלאות
שהיה מקבל הניזוק לו היה פונה לביטוח הלאומי, וזאת
עד שיושלמו ההליכים מול המוסד. לצד זכות זו של הצד
השלישי לניכוי הגמלאות, אין לו חובה לדווח למוסד על
הניכוי. מצב זה מוביל לכך שבחלק מהמקרים הסכומים
שנוכו לא מגיעים לידי הניזוק או למוסד.
לפיכך מוצע לתקן את הוראות חוק הביטוח הלאומי
ולקבוע בהן כי צד שלישי אשר ניכה או רשאי היה לנכות
סכום כלשהו מפיצויים שהוא חייב לשלם לזכאי, בשל
גמלה ששילם המוסד או שהוא עתיד לשלם לפי חוק
הביטוח הלאומי, ואשר המוסד רשאי היה לתבוע מהצד
השלישי, בין לפי הסכם בין הצד השלישי והזכאי ובין לפי
פסק דין, ידווח למוסד על ביצוע הניכוי או על כך שהוא
רשאי לבצע את הניכוי, בתוך שישים ימים מיום ההסכם
כאמור או מיום מתן פסק הדין, לפי המוקדם.
ד ב ר י ה ס ב ר
11.6.2013 ,, ג' בתמוז התשע"ג768 - הצעות חוק הממשלה
730
שיעור ההפרשה לפי צו הרחבה או- ""שיעור ההפרשה
הסכם קיבוצי, ואולם משיעור ההפרשה לפי צו הרחבה
או הסכם קיבוצי, יופחת אחד חלקי שנים עשר משיעור
ההפרשה האמור בהתקיים כל אלה:
המעביד הוא זכאי לגמלת סיעוד שמקבל את
)1(
;)א(א225 גמלת הסיעוד לידיו לפי הוראת סעיף
המעביד התחיל להעביר, באמצעות המוסד, את
)2(
הפיקדון החל בחודש הראשון שלאחר תחילת העסקת
העובד, לחשבון הבנק, והעברת הפיקדון לחשבון הבנק
לא הופסקה לבקשתו של המעביד לפי הוראות סעיף
קטן (ג);
חודשים מהיום שבו ניתנה לראשונה 72 טרם חלפו
)3(
לתקנות5 לפי תקנה1/לעובד הזר אשרת עבודה מסוג ב
. 701974-הכניסה לישראל, התשל"ד
מזכאי לגמלת סיעוד שהחל לראשונה לקבל לידיו גמלת
(ב)
א(א), 225 סיעוד החל ביום הקובע או לאחריו כאמור בסעיף
ינכה המוסד מגמלת הסיעוד דמי ביטוח שאותם חייב הזכאי,
לפי השיעור הקבוע לגבי עובד זר בטור ג' שבלוח י', כשהוא
בחוק שכר 1 מוכפל בשכר המינימום, לחודש, כמשמעו בסעיף
שכר מינימום), אלא אם כן ביקש הזכאי - מינימום (בסעיף זה
שלא לעשות כן.
מזכאי לגמלת סיעוד שהחל לראשונה לקבל לידיו גמלת
(ג)
א(א), 225 סיעוד החל ביום הקובע או לאחריו כאמור בסעיף
ינכה המוסד סכום השווה לשכר המינימום כפול שיעור
ההפרשה ויעבירו בשם הזכאי לחשבון הבנק, אלא אם כן
ביקש הזכאי שלא לעשות כן.
זכאי לגמלת סיעוד המעסיק עובד זר שהחל לראשונה
(ד)
לקבל לידיו גמלת סיעוד לפני היום הקובע, יהיה רשאי לבקש
מהמוסד לנכות בשמו את הניכויים האמורים בסעיפים קטנים
(ב) ו–(ג).
כמו כן מוצע לקבוע כי אם הצד השלישי לא עמד
7 בחובת הדיווח למוסד, ייחשב הדבר כהונאה לעניין סעיף
, בשינויים המחויבים, כך 1958-לחוק ההתיישנות, התשי"ח
שתחילת תקופת ההתיישנות תהיה ביום שבו קיבל המוסד
את הדיווח או ביום שבו נודע לו על ההליכים בין הניזוק
שזכאי לגמלה לבין הצד השלישי המזיק, ובלבד שלא חלפו
שנים מיום המקרה שחייב את המוסד לשלם את הגמלה.15
עוד מוצע להסמיך את שר הרווחה, באישור שר
האוצר, לקבוע הוראות, כללים ותנאים לעניין חובת הדיווח
כאמור, לרבות קביעת מועדים לדיווח השונים מאלה
) לחוק זה. 9(56 ) המוצע, כנוסחו בסעיף1(א328 שבסעיף קטן
(יב) ו–(יג)59– ו58 ) ולסעיף11( לפסקה
לוח ב' לחוק הביטוח הלאומי קובע את הקצבות
אוצר המדינה בשל גביית דמי הביטוח הלאומי מהציבור
בענפי זקנה ושאירים, נכות וילדים. בהחלטות ממשלה מס'
) נקבע 2013 במאי13( מיום ד' בסיוון התשע"ג218– ו194
כי השתתפות אוצר המדינה כאמור תפחת בגובה מלוא
ההפחתה בקצבאות הילדים, ובגובה מלוא הגידול בגביית
דמי הביטוח הלאומי מן הציבור והשתתפות אוצר המדינה
הנובעת מהגדלת הגבייה כאמור.
בהתאם לכך, מוצע לתקן את שיעורי הקצבות
המדינה בשל גביית דמי הביטוח הלאומי בענף ילדים כך
.1517 'ק"ת התשל"ד, עמ
70
ד ב ר י ה ס ב ר
11.6.2013 ,, ג' בתמוז התשע"ג768 - הצעות חוק הממשלה
731
בוצע ניכוי כאמור בסעיפים קטנים (ב) עד (ד), יראו
(ה)
את הזכאי, בתקופה שבעדה בוצע הניכוי, כאילו ביצע את
חובתו על פי דין לתשלום דמי ביטוח ואת חובתו לפי הסכם
קיבוצי או צו הרחבה לתשלום לקופת גמל לקצבה, לפי
העניין; הוראה זו לא תחול לגבי ההפרש שבין השכר המחושב
711963- לחוק פיצויי פיטורים, התשכ"ג13 לפי הוראות סעיף
חוק פיצויי פיטורים), שזכאי לו המטפל לבין - (בסעיף זה
שכר המינימום, ובלבד שנקבע במפורש בחוזה העבודה שבין
הזכאי לבין מטפל שהוא עובד זר, שכר המחושב כאמור הגבוה
משכר המינימום.
אין בהוראות סעיף קטן (ה) כדי לפטור זכאי מהוראות
(ו)
חוק פיצויי פיטורים, אם התקיימו התנאים הקבועים בו
לתשלום פיצויי פיטורים, והכל לגבי השלמת תשלום פיצויי
הפיטורים העולה על מרכיב הפיצויים שעל המעביד להפריש
לקופת גמל לקצבה לפי צו הרחבה או הסכם קיבוצי.";
- ", בהגדרה "עקרת בית238 בסעיף
)8(
לפני "אשה נשואה" יבוא "מי שהתקיימו לגביה שניים אלה:", הקטע החל
(א)
)" ובו, לפני "אשה 1(" במילים "אשה נשואה" עד המילים עובדת עצמאית" יסומן
נשואה" יבוא "היא";
) יבוא:1( אחרי פסקה
(ב)
);";1964 בינואר1( ) היא נולדה לפני יום ט"ז בטבת התשכ"ד2("
:, אחרי סעיף קטן (א) יבוא328 בסעיף
)9(
) צד שלישי, אשר ניכה או רשאי היה לנכות סכום כלשהו מפיצויים1"(א
שהוא חייב לשלם לזכאי כאמור בסעיף קטן (א), בשל גמלה ששילם המוסד או
שהוא עתיד לשלם לפי חוק זה, ואשר המוסד רשאי היה לתבוע מהצד השלישי
לפי סעיף קטן (א), בין לפי הסכם בין הצד השלישי והזכאי ובין לפי פסק דין,
ידווח למוסד על ביצוע הניכוי או על כך שרשאי הוא לבצע ניכוי נכות, בתוך
שישים ימים מיום ביצוע הניכוי, מיום ההסכם כאמור או מיום מתן פסק הדין,
לפי המוקדם.
בוצע ניכוי כאמור בסעיפים קטנים (ב) עד (ד), יראו
(ה)
את הזכאי, בתקופה שבעדה בוצע הניכוי, כאילו ביצע את
חובתו על פי דין לתשלום דמי ביטוח ואת חובתו לפי הסכם
קיבוצי או צו הרחבה לתשלום לקופת גמל לקצבה, לפי
העניין; הוראה זו לא תחול לגבי ההפרש שבין השכר המחושב
711963- לחוק פיצויי פיטורים, התשכ"ג13 לפי הוראות סעיף
חוק פיצויי פיטורים), שזכאי לו המטפל לבין - (בסעיף זה
שכר המינימום, ובלבד שנקבע במפורש בחוזה העבודה שבין
הזכאי לבין מטפל שהוא עובד זר, שכר המחושב כאמור הגבוה
משכר המינימום.
אין בהוראות סעיף קטן (ה) כדי לפטור זכאי מהוראות
(ו)
חוק פיצויי פיטורים, אם התקיימו התנאים הקבועים בו
לתשלום פיצויי פיטורים, והכל לגבי השלמת תשלום פיצויי
הפיטורים העולה על מרכיב הפיצויים שעל המעביד להפריש
לקופת גמל לקצבה לפי צו הרחבה או הסכם קיבוצי.";
- ", בהגדרה "עקרת בית238 בסעיף
)8(
לפני "אשה נשואה" יבוא "מי שהתקיימו לגביה שניים אלה:", הקטע החל
(א)
)" ובו, לפני "אשה 1(" במילים "אשה נשואה" עד המילים עובדת עצמאית" יסומן
נשואה" יבוא "היא";
) יבוא:1( אחרי פסקה
(ב)
);";1964 בינואר1( ) היא נולדה לפני יום ט"ז בטבת התשכ"ד2("
:, אחרי סעיף קטן (א) יבוא328 בסעיף
)9(
) צד שלישי, אשר ניכה או רשאי היה לנכות סכום כלשהו מפיצויים1"(א
שהוא חייב לשלם לזכאי כאמור בסעיף קטן (א), בשל גמלה ששילם המוסד או
שהוא עתיד לשלם לפי חוק זה, ואשר המוסד רשאי היה לתבוע מהצד השלישי
לפי סעיף קטן (א), בין לפי הסכם בין הצד השלישי והזכאי ובין לפי פסק דין,
ידווח למוסד על ביצוע הניכוי או על כך שרשאי הוא לבצע ניכוי נכות, בתוך
שישים ימים מיום ביצוע הניכוי, מיום ההסכם כאמור או מיום מתן פסק הדין,
לפי המוקדם.
שהשתתפות אוצר המדינה בביטוח הלאומי תפחת בהתאם
לקבוע בהחלטות האמורות וזאת מיום כ"ה באב התשע"ג
). 2013 באוגוסט1(
)(ה) עד (ח59 לסעיף
ב(א) 225 ,223 מוצע לקבוע כי תחילתם של סעיפים
) 7(–) ו5(56 ג לחוק הביטוח הלאומי, כנוסחם בסעיף225–ו
) שהוא יום 2013 במאי5( לחוק זה, ביום כ"ה באייר התשע"ג
פקיעת תוקפה של הוראת השעה לעניין התכנית הניסיונית
אשר מוצע להחיל כהוראת קבע בחוק זה, והם יחולו על
גמלת סיעוד המשתלמת בעד יום זה ואילך וכי תחילתם של
ד(ב), (ד) ו–(ה) לחוק הביטוח הלאומי, 225–א ו225 סעיפים
) לחוק זה, ביום כ"ט בטבת התשע"ד 7(56 כנוסחם בסעיף
) והם יחולו על גמלת סיעוד המשתלמת 2014 בינואר1(
.בעד יום זה ואילך
ד(א), (ג) 225 עוד מוצע לקבוע כי תחילתו של סעיף
) לפרק זה, 7(56 ו–(ו) לחוק הביטוח הלאומי כנוסחו בסעיף
יא(א) 1 יהיה ביום תחילתן של התקנות שיותקנו לפי סעיף
.1991-לחוק עובדים זרים, התשנ"א
.177 '; התשע"ב, עמ136 'ס"ח התשכ"ג, עמ
71
ד ב ר י ה ס ב ר
11.6.2013 ,, ג' בתמוז התשע"ג768 - הצעות חוק הממשלה
732
), ייחשב הדבר1) לא עמד צד שלישי בחובת הדיווח כאמור בסעיף קטן (א2(א
, והוראות הסעיף האמור 721958- לחוק ההתיישנות, התשי"ח7 אונאה לעניין סעיף
יחולו בשינויים המחויבים, כך שתחילת תקופת ההתיישנות של תביעת המוסד
נגד צד שלישי תהיה ביום שבו קיבל המוסד את הדיווח או ביום שבו נודע לו
15 על ההליכים בין הזכאי לבין הצד השלישי, לפי המוקדם, ובלבד שלא חלפו
שנים מיום המקרה שחייב את המוסד לשלם את הגמלה.
) השר, באישור שר האוצר, רשאי לקבוע הוראות, כללים ותנאים לעניין 3(א
), לרבות קביעת מועדים לדיווח השונים 1חובת הדיווח כאמור בסעיף קטן (א
מאלה שבאותו סעיף קטן.";
בטל;- ב384 ) סעיף10(
."175% " יבוא210%" ), במקום4(2 ) בלוח ב', בטור שכותרתו "שיעור", בפרט11(
חוק הביטוח הלאומי
הוראת שעה -
ב225 לעניין סעיף
.57
31( ) ועד יום כ"ח בטבת התשע"ד2013 במאי5( בתקופה שמיום כ"ה באייר התשע"ג
ב(א) לחוק הביטוח הלאומי כך:225 ) בסעיף2( ) יקראו את פסקה2013 בדצמבר
)".2(–א) ו1()(א224 ) הוא זכאי לגמלת סיעוד לפי הוראות סעיף2("
חוק הביטוח הלאומי
הוראת שעה -
'לעניין לוח ב
.58
- ) (בסעיף זה2013 בדצמבר31( בתקופה שמיום התחילה עד יום כ"ח בטבת התשע"ד
תקופת הוראת השעה) יקראו את לוח ב' לחוק הביטוח הלאומי, כך שבטור שכותרתו
".166%" יבוא210% ), במקום4(2 "שיעור", בפרט
- ביטוח הלאומי
תחילה ותחולה
.59
) לחוק זה, יחול לעניין קצבת1(56 לחוק הביטוח הלאומי כנוסחו בסעיף1 סעיף
(א)
יום התחילה) ואילך.- ילדים המשתלמת בעד יום תחילתו של חוק זה (בסעיף זה
) לחוק זה, ביום 2(56 לחוק הביטוח הלאומי כנוסחו בסעיף66 תחילתו של סעיף
(ב)
) והוא יחול על הורה מבוטח הזכאי לקצבת ילדים 2014 בינואר1( כ"ט בטבת התשע"ד
המשתלמת בעד היום האמור ואילך.
) לחוק זה, יחול על קצבת ילדים 3(56 לחוק הביטוח הלאומי כנוסחו בסעיף68 סעיף
(ג)
המשתלמת בעד יום התחילה ואילך.
) לחוק זה, ביום 4(56 לחוק הביטוח הלאומי, כנוסחו בסעיף195 תחילתו של סעיף
(ד)
) והוא יחול על קצבת נכות המשתלמת בעד יום זה 2015 בינואר1( י' בטבת התשע"ה
ואילך.
ג לחוק הביטוח הלאומי, כנוסחם בסעיף 225–ב(א) ו225 ,223 תחילתם של סעיפים
(ה)
) והם יחולו על גמלת סיעוד 2013 במאי5( ) לחוק זה, ביום כ"ה באייר התשע"ג7(–) ו5(56
.המשתלמת בעד יום זה ואילך
ד(ב), (ד) ו–(ה) לחוק הביטוח הלאומי, כנוסחם 225–א ו225 תחילתם של סעיפים
(ו)
), והם יחולו על גמלת 2014 בינואר1( ) לחוק זה, ביום כ"ט בטבת התשע"ד7(56 בסעיף
סיעוד המשתלמת בעד יום זה ואילך.
) לחוק זה, יחול על 7(56 ב(ב) ו–(ג) לחוק הביטוח הלאומי כנוסחו בסעיף225 סעיף
(ז)
גמלת סיעוד המשתלמת בעד יום תחילתו של חוק זה ואילך.
) 7(56 ד(א), (ג) ו–(ו) לחוק הביטוח הלאומי, כנוסחו בסעיף225 תחילתו של סעיף
(ח)
יא(א) לחוק עובדים זרים, 1 לחוק זה, ביום תחילתן של התקנות שיותקנו לפי סעיף
.1991-התשנ"א
.385 '; התשס"ז, עמ112 'ס"ח התשי"ח, עמ
72
11.6.2013 ,, ג' בתמוז התשע"ג768 - הצעות חוק הממשלה
733
,) לפרק זה8(56 לחוק הביטוח הלאומי, כנוסחו בסעיף238 תחילתו של סעיף
(ט)
) והוא יחול על חיוב בדמי ביטוח ועל גמלה 2014 בינואר1( ביום כ"ט בטבת התשע"ד
המשתלמת, בעד יום זה ואילך.
) לחוק זה, יחול 9(56 ) לחוק הביטוח הלאומי כנוסחו בסעיף3) עד (א1(א328 סעיף
(י)
על ביצוע ניכוי או על ניכוי שצד שלישי רשאי היה לבצע לפי הסעיפים האמורים,
ביום התחילה ואילך.
) לחוק זה, ביום 11(56 (יא) תחילתו של לוח ב' לחוק הביטוח הלאומי כנוסחו בסעיף
) והוא יחול על הקצבות אוצר המדינה המשתלמות 2014 בינואר1( כ"ט בטבת התשע"ד
בעד היום האמור ואילך.
יחול על הקצבות אוצר המדינה 58 (יב) לוח ב' לחוק הביטוח הלאומי כנוסחו בסעיף
המשתלמות בעד תקופת הוראת השעה.
פרק ח': מים
תיקון חוק תאגידי
מים וביוב
.63
- ) חוק תאגידי מים וביוב- (בפרק זה732001-בחוק תאגידי מים וביוב, התשס"א
,) לפרק זה8(56 לחוק הביטוח הלאומי, כנוסחו בסעיף238 תחילתו של סעיף
(ט)
) והוא יחול על חיוב בדמי ביטוח ועל גמלה 2014 בינואר1( ביום כ"ט בטבת התשע"ד
המשתלמת, בעד יום זה ואילך.
) לחוק זה, יחול 9(56 ) לחוק הביטוח הלאומי כנוסחו בסעיף3) עד (א1(א328 סעיף
(י)
על ביצוע ניכוי או על ניכוי שצד שלישי רשאי היה לבצע לפי הסעיפים האמורים,
ביום התחילה ואילך.
) לחוק זה, ביום 11(56 (יא) תחילתו של לוח ב' לחוק הביטוח הלאומי כנוסחו בסעיף
) והוא יחול על הקצבות אוצר המדינה המשתלמות 2014 בינואר1( כ"ט בטבת התשע"ד
בעד היום האמור ואילך.
יחול על הקצבות אוצר המדינה 58 (יב) לוח ב' לחוק הביטוח הלאומי כנוסחו בסעיף
המשתלמות בעד תקופת הוראת השעה.
פרק ח': מים
.63
- ) חוק תאגידי מים וביוב- (בפרק זה732001-בחוק תאגידי מים וביוב, התשס"א
תיקון חוק תאגידי
מים וביוב
(בסעיף2001-חוק תאגידי מים וביוב, התשס"א
63 סעיף
החוק), מחייב את הרשויות המקומיות - זה
כללי
לנהל את משק המים והביוב בתחומן באמצעות
חברה שהוקמה לפי הוראות החוק. חובה זו חלה החל
חברות המספקות שירותי 55 . כיום קיימים2007 מחודש יולי
מים וביוב לכשישה מיליון תושבים, ואולם חלק מן הרשויות
המקומיות לא הקימו חברה כאמור, לבדן או יחד עם אחרות.
החוק נועד לתת מענה לכשלים המבניים במשק
המים המוניציפלי ובפרט להשקעות חסר בתשתיות מים
מיליארד 10–וביוב. הגירעון בהשקעות, אשר עמד על כ
שקלים חדשים, נבע בעיקר משימוש בכספים שנגבו בעבור
מים לצרכים אחרים של הרשויות המקומיות. בכך נגרמה
פגיעה קשה במשק המים הן בשל איבוד כמויות מים
רבות כתוצאה מדליפות מתשתיות המים, והן בשל דליפה
מהביוב המאיימת לזהם את מקורות המים הטבעיים.
החברות מנהלות את משק המים והביוב כמשק כספי סגור,
ומבטיחות כי כלל ההכנסות מצרכני המים יופנו להפעלת
משק זה ולהשקעות הנדרשות בו. המטרה העומדת בבסיס
הקמתן ופעולתן של החברות היא ניהול יעיל של משקי
המים והביוב בתחומיהן.
לאחר המועד שייקבע להקמת חברות אזוריות,
תופחת נורמת עלויות התפעול המוכרת לחברות אזוריות
בהתאם לכללים בדבר חישוב עלות שירותי המים והביוב,
באופן שישקף את ההתייעלות הצפויה כתוצאה מן המיזוג.
הפחתת נורמת התפעול צפויה להוביל להפחתה של
התעריפים לשירותי מים וביוב לצרכן.
בשל יתרונות ברורים לגודל בניהול החברה, הגדלת
מקורות המימון העומדים לרשותה והגברת ההשקעות
בתחום המים וביוב, מוצע לצמצם את מספר החברות על
ידי מיזוגן לחברות אזוריות, שיספקו שירותי מים וביוב
בתחומיהן של כמה רשויות מקומיות.
בקביעת פריסת החברות האזוריות יובאו בחשבון,
בין השאר, שיקולים אלה: הבטחת היציבות הכלכלית
של החברות, יכולתן לספק שירותים לתושבים, יעילות
הפריסה על בסיס גאוגרפי, פריסה מיטבית של מערכות
המים והביוב, ניצול אגני ההיקוות ההידרולוגיים, וקיומם
של קשרים קיימים בין רשויות מקומיות לעניין אספקת
שירותי המים והביוב.
לאחר המועד שייקבע להקמת חברות אזוריות, תופחת
נורמת התפעול המוכרת לתאגידים, באופן שישקף את
ההתייעלות הצפויה כתוצאה מן המיזוג. הפחתת נורמת
התפעול צפויה להוביל להפחתה של תעריף המים לצרכן.
עוד מוצע לאפשר מתן פטור מהקמת חברה אזורית או
מיזוג לתוכה לחברה או לכמה חברות אשר בחרו להתקשר
עם חברה אחרת לשם ביצוע כל פעילותן על ידי אותה
חברה, ואשר יעמדו בתנאים המוצעים בהצעת החוק וכל
עוד הן עומדות בתנאים אלה. נורמת התפעול שתיקבע על
ידי מועצת הרשות לגבי חברות אלה תבוסס על הנורמה
שהיתה נקבעת להן לו היו עוברות לחברה אזורית, ועל
כן תחייב אותן, הלכה למעשה, לעמוד ברמת ההתייעלות
שתידרש מן החברות האזוריות.
יובהר כי רשות מקומית שלא העבירה את משק המים
והביוב שבתחומה לחברה, תהא מחויבת לפעול להעברתו,
בהתאם לשלבי ההקמה המפורטים בהצעת החוק, החל
, לחברה אזורית. לרשות מקומית 2014 בינואר31 מיום
כאמור לא יינתן פטור.
בהצעת חוק זו מוצע גם ליישם את החלטת ממשלה
, שעניינה הסדרת יחסי 2011 בנובמבר6 מיום3798 'מס
השלטון המקומי ותאגידי המים והביוב, אשר אימצה
את עיקרי המלצותיה של ועדה בראשות הממונה על
, לבחינת 2011 התקציבים, שמינה ראש הממשלה בינואר
ההתאמות הנדרשות ביחסי השלטון המקומי ותאגידי
.35 '; התשע"ג, עמ454 'ס"ח התשמ"א עמ
73
ד ב ר י ה ס ב ר
11.6.2013 ,, ג' בתמוז התשע"ג768 - הצעות חוק הממשלה
734
- 2 בסעיף
)1(
בהגדרה ""בן משפחה", "החזקה" ו–"רכישה"", אחרי "בחברה אחת" יבוא
(א)
"או בחברה אזורית";";
אחרי ההגדרה "בעל המקרקעין" יבוא:
(ב)
לגבי רשות מקומית בלא חברה יום ג' בסיוון התשע"ד - """המועד הקובע
);2015 ביוני1( י"ד בסיוון התשע"ה- ) ולגבי חברה2014 ביוני1(
;"; לרבות מיזוג לחברה אזורית- "הקמה", של חברה אזורית
אחרי ההגדרה "הממונה" יבוא:
(ג)
הקצאה של מניות בחברה פעילה לרשות מקומית - """הצטרפות לחברה
עקב העברת שירותי המים והביוב של הרשות המקומית להפעלה
בידי החברה;";
, 2 בהגדרה "חברה", בסופה יבוא "וכן חברה אזורית, למעט לעניין סעיפים
(ד)
ט;";6 ב עד6–, ו6 ,5 ,3
:אחרי ההגדרה "חברה" יבוא
(ה)
ג;6 חברה למתן שירותי מים וביוב שהוקמה לפי סעיף- """חברה אזורית
חברה שמספקת לחברה אחרת שירותי ניהול שוטף של - ""חברה מנהלת
ענייני החברה האחרת ושירותי ביצוע של תפקידיה לפי חוק זה,
במסגרת המדיניות שקבע הדירקטוריון של החברה האחרת וכפוף
להנחיותיו ולפיקוחו;";
בהגדרה "יום תחילת פעילות החברה", בסופה יבוא "לגבי רשות מקומית
(ו)
שהצטרפה לחברה או לחברה אזורית או הקימה חברה אזורית ולגבי חברה
שמוזגה לחברה אזורית, יהיה יום תחילת פעילות החברה היום שנקבע, באישור
הממונה, להעברת שירותי המים והביוב שלה להפעלה בידי החברה או החברה
) לחוק 5(323 האזורית, או מועד המיזוג שצוין בתעודת רשם החברות לפי סעיף
החברות, לפי העניין;";
המים והביוב. התיקונים המוצעים במסגרת זו נועדו
להבטיח אי–פגיעה בעצמאות המקצועית של החברות
וביכולתן להפעיל את משק המים והביוב כמשק כספים
סגור ובמילוי חובותיהן לפי כל דין.
) 1( לפסקה
לחוק כמה הגדרות חדשות, 2 מוצע להוסיף לסעיף
הנדרשות לתיקון המוצע, וכן לתקן כמה הגדרות כך
שיחולו גם לגבי חברה אזורית. ההגדרה ה"מועד הקובע"
כוללת שני מועדים להצטרפות לחברה אזורית, האחד
לרשות מקומית אשר לא העבירה את ניהול משק המים
והביוב בתחומה לחברה, כנדרש לפי הוראות החוק, והשני
נוגע לחברה קיימת. ההגדרה "חברה" תוקנה כך שלגבי
רוב הוראות החוק היא תכלול גם חברה אזורית. "חברה
מנהלת" היא חברה אשר מספקת לחברה אחרת שירותי
ניהול וביצוע של כל פעילותיה לפי החוק, בלי שיתקיים
מיזוג ביניהן ובהתאם למדיניות שקבע דירקטוריון החברה
68 האחרת. לעניין זה ראו גם את התיקון המוצע לסעיף
). 18( לחוק, בפסקה
ההגדרה "הצטרפות לחברה" והתיקון להגדרות "יום
תחילת פעילות החברה" ו"תחום חברה" נועדו, בין השאר,
להבהיר כי אחת הדרכים לתיאגוד משק המים והביוב
של רשות מקומית היא הצטרפותה של הרשות המקומית
כבעלת מניות לחברה שהוקמה בעבר על ידי רשות מקומית
אחרת או כמה רשויות מקומיות, והעברת משק המים
והביוב שלה לאותה חברה כדי שתפעילו. במקרה של צירוף
רשות מקומית לחברה קיימת, יחולו ההוראות הנוגעות
להעברת הנכסים והזכויות והחובות של הרשות המקומית
לחברה, החל ממועד העברת תפעול משק המים והביוב
של הרשות המקומית לחברה, ותחום החברה שאליה היא
הצטרפה יהיה חלק מתחום החברה, כפי שהיה באותו
מועד.
ד ב ר י ה ס ב ר
11.6.2013 ,, ג' בתמוז התשע"ג768 - הצעות חוק הממשלה
735
"3 ), אחרי "חברה שהוקמה לפי סעיף1( בהגדרה "פעילות חיונית", בפסקה
(ז)
ג";6 יבוא "או לפי סעיף
אחרי ההגדרה "קולחים" יבוא:
(ח)
קיום החובה להגיש מסמכים כאמור - """קיום שלב משלבי ההקמה
ז(ג) או להשלים הקמה 6 ) שבסעיף3( ) עד1( בפסקה מן הפסקאות
של חברה אזורית או העברת שירותי מים וביוב לחברה איזורית, לפי
ז;";6 העניין, במועד שנקבע לכך בסעיף
א" 151 ולעניין הוראות סעיף6– ו3 בהגדרה "רשות מקומית", במקום "סעיפים
(ט)
ב ולעניין חברה אזורית"; 6– ו6 ,3 יבוא "סעיפים
אחרי ההגדרה "רשות מקומית" יבוא:
(י)
עירייה או מועצה מקומית שעד יום ל' - """רשות מקומית בלא חברה
) לא העבירה את הפעלת שירותי 2014 בינואר31( בשבט התשע"ד
המים והביוב שבתחומה לידי חברה או לידי חברה אזורית;";
), בסופה יבוא "ובחברה שרשות מקומית 1( (יא) בהגדרה "תחום חברה", בפסקה
גם כל השטח שבתחום הרשות המקומית שהצטרפה, כפי שהיה - הצטרפה אליה
ביום תחילת פעילות החברה לגביה" ובמקום "שהקימו את החברה" יבוא "שהן
בעלות אמצעי שליטה בחברה או בחברה האזורית";
יבוא:6 במקום סעיף
)2(
"חובה להקים חברה
או להצטרף לחברה
.6
, החל בתום שש שנים מיום3 על אף האמור בסעיף
(א)
תחילתו של חוק זה לא תפעיל רשות מקומית את שירותי
המים והביוב שבתחומה אלא באמצעות חברה.
לא הפעילה רשות מקומית את שירותי המים והביוב
(ב)
באמצעות חברה עד המועד האמור בסעיף קטן (א), תורה
לה מועצת הרשות להקים חברה או להצטרף לחברה קיימת,
ולהעביר לאותה חברה את הפעלת משק המים והביוב שלה
"3 ), אחרי "חברה שהוקמה לפי סעיף1( בהגדרה "פעילות חיונית", בפסקה
(ז)
ג";6 יבוא "או לפי סעיף
אחרי ההגדרה "קולחים" יבוא:
(ח)
קיום החובה להגיש מסמכים כאמור - """קיום שלב משלבי ההקמה
ז(ג) או להשלים הקמה 6 ) שבסעיף3( ) עד1( בפסקה מן הפסקאות
של חברה אזורית או העברת שירותי מים וביוב לחברה איזורית, לפי
ז;";6 העניין, במועד שנקבע לכך בסעיף
א" 151 ולעניין הוראות סעיף6– ו3 בהגדרה "רשות מקומית", במקום "סעיפים
(ט)
ב ולעניין חברה אזורית"; 6– ו6 ,3 יבוא "סעיפים
אחרי ההגדרה "רשות מקומית" יבוא:
(י)
עירייה או מועצה מקומית שעד יום ל' - """רשות מקומית בלא חברה
) לא העבירה את הפעלת שירותי 2014 בינואר31( בשבט התשע"ד
המים והביוב שבתחומה לידי חברה או לידי חברה אזורית;";
), בסופה יבוא "ובחברה שרשות מקומית 1( (יא) בהגדרה "תחום חברה", בפסקה
גם כל השטח שבתחום הרשות המקומית שהצטרפה, כפי שהיה - הצטרפה אליה
ביום תחילת פעילות החברה לגביה" ובמקום "שהקימו את החברה" יבוא "שהן
בעלות אמצעי שליטה בחברה או בחברה האזורית";
יבוא:6 במקום סעיף
)2(
"חובה להקים חברה
או להצטרף לחברה
.6
, החל בתום שש שנים מיום3 על אף האמור בסעיף
(א)
תחילתו של חוק זה לא תפעיל רשות מקומית את שירותי
המים והביוב שבתחומה אלא באמצעות חברה.
לא הפעילה רשות מקומית את שירותי המים והביוב
(ב)
באמצעות חברה עד המועד האמור בסעיף קטן (א), תורה
לה מועצת הרשות להקים חברה או להצטרף לחברה קיימת,
ולהעביר לאותה חברה את הפעלת משק המים והביוב שלה
על ההצטרפות יחולו כל הוראות החוק החלות על
הקמת חברה, בשינויים המחויבים. כך לדוגמה יחולו
הוראות סימן ב' לפרק ב' לחוק, המסדירות את אופן
העברתם של עובדים, נכסים והתחייבויות מהרשות
המקומית לחברה.
)3(–) ו2( לפסקאות
א 6 , נוסף סעיף2004- לחוק, התשס"ד3 'בתיקון מס
אשר קבע כי לאחר שיחלפו שש שנים מתחילת החוק
) חלה על הרשויות המקומיות 2007 (משמע החל משנת
חובה להקים חברה למתן שירותי מים וביוב, ובהתאם
ישתנו הוראות החוק לגבי רשויות שלא התאגדו, ויחולו
א. 6 בשינויים הקבועים בסעיף6 ההוראות הקבועות בסעיף
א בחוק הקיים:6– ו6 וזה נוסח סעיפים
"חיוב הקמת חברה
לא החליטה רשות מקומית כאמור בסעיף
. (א) 6
בתוך שלוש שנים מיום תחילתו של חוק זה, רשאית3
מועצת הרשות להורות לרשות המקומית להקים חברה
למתן שירותי מים וביוב, ולהעביר את משק המים והביוב
של הרשות המקומית להפעלת החברה.
ניתנה הוראה לפי סעיף קטן (א), תגיש הרשות
(ב)
חודשים; להצעה 6 המקומית לממונה את הצעתה בתוך
יצורפו טיוטות של תקנון החברה ושל הסכם להעברת
. 11 עד9 נכסים, זכויות וחובות, כאמור בסעיפים
הממונה רשאי, לאחר שמיעת עמדת הרשות
(ג)
המקומית, להורות על שינויים בתקנון ובהסכם האמורים
בסעיף קטן (ב).
אישרה מועצת הרשות את הקמת החברה,
(ד)
ואישר הממונה את התקנון וההסכם האמורים בסעיף קטן
(ב), בשינויים או בלי שינויים, תוקם החברה ותוגש בקשה
לרישומה לפי חוק החברות בצירוף התקנון כפי שאושר,
ימים 60 וייחתם ההסכם האמור, כפי שאושר, הכל בתוך
מיום האישור, והוראות חוק זה יחולו על החברה.
ד ב ר י ה ס ב ר
11.6.2013 ,, ג' בתמוז התשע"ג768 - הצעות חוק הממשלה
736
עד המועד ובתנאים שהמועצה תפרט בהוראתה; המועצה
רשאית גם להורות למספר רשויות מקומיות כאמור להקים
חברה במשותף ולהעביר לאותה חברה את הפעלת משקי
המים והביוב שלהן עד המועד ובתנאים שהמועצה תפרט
בהוראתה; הצטרפה רשות מקומית לחברה כאמור, יראו את
ההצטרפות כהקמת חברה לפי הוראות חוק זה, בשינויים
המחויבים.
שר הפנים, בהסכמת שר האוצר ושר האנרגיה והמים
(ג)
ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאי לפטור רשות
מקומית מהוראות סעיף זה, אם נוכח כי קיימים טעמים
מיוחדים לעשות כן.";
בטל;- א6 סעיף
)3(
מועצת הרשות רשאית, לבקשה מנומקת
(ה)
של רשות מקומית, להאריך לגבי הרשות המקומית את
המועד האמור בסעיף קטן (ב), לתקופה שתקבע, ורשאית
היא להתנות את הארכת המועד בתנאים שעל הרשות
המקומית לקיים בענין ניהול משק המים והביוב שלה
בתקופת ההארכה, שנועדו להכינו להעברתו לחברה
ולהשגת מטרותיו של חוק זה.
לא הגישה רשות מקומית הצעה להקמת חברה
(ו)
במועד האמור בסעיף קטן (ב) או במועד שהוארך לפי סעיף
קטן (ה), רשאית מועצת הרשות, בצו, להורות כי משק
המים והביוב של אותה רשות מקומית יופעל בידי חברה
שהקימה רשות מקומית אחרת לפי חוק זה.
מועצת הרשות רשאית להורות כאמור בסעיף
(ז)
קטן (א) גם לכמה רשויות מקומיות, שיקימו חברה במשותף,
והוראות סעיף זה יחולו, בשינויים המחויבים ובהתאמות
אלה:
בכל מקום שבו מדובר בהסכם להעברת נכסים,
)1(
זכויות או עובדים, ייערכו הסכמים נפרדים כאמור בין
כל רשות מקומית לבין החברה;
ההצעה לפי סעיף קטן (ב) תוגש בידי הרשויות
)2(
;המקומיות יחדיו
שמיעת העמדה לפי סעיף קטן (ג) תהיה לגבי
)3(
;כל רשות מקומית בנפרד
הבקשה לפי סעיף קטן (ה) יכול שתהיה של
)4(
רשות מקומית אחת או יותר, והתנאים שניתן
להתנות יכול שיהיו שונים לגבי כל אחת מן הרשויות
המקומיות;
ההוראה לפי סעיף קטן (ו) יכול שתהיה אחת לגבי
)5(
.כל הרשויות המקומיות או שונה לגבי כל אחת מהן
איסור הפעלה עצמית של שירותי המים והביוב
א. (א) רשות מקומית לא תפעיל בעצמה את שירותי 6
המים והביוב שבתחומה החל בתום שש שנים מיום
תחילתו של חוק זה, אלא באמצעות חברה.
לא הוקמה חברה עד תום שש השנים האמורות
(ב)
(ב) עד (ז), בשינויים 6 בסעיף קטן (א), יחולו הוראות סעיף
אלה:
חודשים" 6" בסעיף קטן (ב), במקום הרישה עד
)1(
יבוא "הרשות המקומית תגיש לממונה את הצעתה
חודשים מתום שש השנים 6 להקמת חברה בתוך
מיום תחילתו של חוק זה";
בסעיף קטן (ו), במקום "רשאית מועצת הרשות,
)2(
;"בצו, להורות" יבוא "תורה מועצת הרשות
בסעיף קטן (ז), המילים "כאמור בסעיף קטן (א)"
)3(
. יימחקו-
לפטור רשות מקומית מהוראות סעיפים קטנים
(ג)
(א) ו–(ב), אם נוכח כי קיימים טעמים מיוחדים לעשות כן.".
נוכח העובדה שתקופת שש השנים מתחילתו של
החוק כבר חלפה וכיוון שנדרשים תיקונים נוספים לסעיף
, ולהטמיע 6 , כפי שיפורט להלן, מוצע להחליף את סעיף6
.א6 בסעיף החדש את ההוראות הקבועות בסעיף
(א) ו–(ו) לחוק, בשינוי האמור 6 על פי האמור בסעיף
א, מועצת הרשות רשאית להורות לרשות מקומית 6 בסעיף
תורה מועצת הרשות, בצו, - להקים חברה, ואם לא הקימה
כי משק המים והביוב של הרשות המקומית יופעל בידי
חברה שהקימה רשות מקומית אחרת לפי החוק. מוצע
לקבוע כי מועצת הרשות תוכל גם להורות על הצטרפות
לחברה קיימת ועל הקמת חברה בידי כמה רשויות מקומיות
תורה, בצו, כי משק - במשותף, ואם הדבר לא נעשה
המים והביוב של אותה רשות מקומית יופעל בידי חברה
שהקימה רשות מקומית אחרת.
שלמתן פטור מהקמת חברה או 6 עוד מוצע בסעיף
הצטרפות לחברה תידרש גם הסכמת שר האנרגיה והמים.
ד ב ר י ה ס ב ר
11.6.2013 ,, ג' בתמוז התשע"ג768 - הצעות חוק הממשלה
737
: יבוא7 לפני סעיף
)4(
"ביצוע פעילות
חיונית ופעילות
נוספת בידי חברה
אזורית
ב. 6
החל במועד הקובע רשות מקומית או חברה לא יבצעו
(א)
פעילות חיונית אלא באמצעות חברה אזורית.
חברה העוסקת בפעילות נוספת תעביר אותה לחברה
(ב)
אזורית לא יאוחר מן המועד הקובע.
ו 6 ,)(ג6 הוראות סעיף זה יחולו בכפוף להוראות סעיפים
(ג)
ז. 6–ו
הקמת חברה איזורית
ג. 6
מועצת הרשות, לפי המלצת הממונה, תקבע חלוקה של
(א)
הרשויות המקומיות בישראל והחברות הפועלות בתחומיהן
לקבוצות, במטרה שלכל קבוצה כאמור תהיה חברה אזורית
אחת.
הרשויות המקומיות בלא חברה והחברות שבכל קבוצה
(ב)
יקימו חברה אזורית או יעבירו את שירותי המים והביוב
שבתחומן לחברה אזורית, לפי העניין.
הקמת חברה אזורית טעונה אישור מועצת הרשות לפי
(ג)
המלצת הממונה; מועצת הרשות תקבע, לפי המלצת הממונה,
כללים לעניין ההקמה ולעניין עמידתה של חברה אזורית
בהוראות חוק זה, לרבות כללים בעניינים אלה:
המידע והמסמכים שעל רשות מקומית או חברה
)1(
,להעביר לעיונו של הממונה, לבדיקתו או לאישורו
והמועדים להעברתם;
: יבוא7 לפני סעיף
)4(
"ביצוע פעילות
חיונית ופעילות
נוספת בידי חברה
אזורית
ב. 6
החל במועד הקובע רשות מקומית או חברה לא יבצעו
(א)
פעילות חיונית אלא באמצעות חברה אזורית.
חברה העוסקת בפעילות נוספת תעביר אותה לחברה
(ב)
אזורית לא יאוחר מן המועד הקובע.
ו 6 ,)(ג6 הוראות סעיף זה יחולו בכפוף להוראות סעיפים
(ג)
ז. 6–ו
הקמת חברה איזורית
ג. 6
מועצת הרשות, לפי המלצת הממונה, תקבע חלוקה של
(א)
הרשויות המקומיות בישראל והחברות הפועלות בתחומיהן
לקבוצות, במטרה שלכל קבוצה כאמור תהיה חברה אזורית
אחת.
הרשויות המקומיות בלא חברה והחברות שבכל קבוצה
(ב)
יקימו חברה אזורית או יעבירו את שירותי המים והביוב
שבתחומן לחברה אזורית, לפי העניין.
הקמת חברה אזורית טעונה אישור מועצת הרשות לפי
(ג)
המלצת הממונה; מועצת הרשות תקבע, לפי המלצת הממונה,
כללים לעניין ההקמה ולעניין עמידתה של חברה אזורית
בהוראות חוק זה, לרבות כללים בעניינים אלה:
המידע והמסמכים שעל רשות מקומית או חברה
)1(
,להעביר לעיונו של הממונה, לבדיקתו או לאישורו
והמועדים להעברתם;
)4( לפסקה
ב המוצע 6 לסעיף
"פעילות חיונית" על פי הגדרתה בחוק היא מתן
שירותי מים וביוב לצרכנים יחד עם מתן שירותי ביוב
לצרכנים. מוצע לקבוע כי החל במועד הקובע, פעילות
חיונית שבוצעה על ידי חברה או רשות מקומית תבוצע על
ידי חברה אזורית. הוראה זו לא תחול על חברה שקיבלה
ו המוצע, כל עוד הפטור בתוקף. 6 פטור לפי סעיף
"פעילות נוספת" היא אחד מאלה: הפקת מים, השבה,
הולכה ומכירה של קולחים, ניצול בוצה ומכירתה, ניקוז
ותיעול מי גשמים, ופעילות אחרת שנקבעה בצו. מוצע
לקבוע כי חברה שהוקמה לפי החוק וביצעה פעילות
נוספת, תעביר את ביצועה של אותה פעילות לחברה
אזורית, עד למועד הקובע.
ג המוצע 6 לסעיף
מוצע לקבוע כי הרשויות המקומיות שיהיו בעלות
המניות בכל חברה אזורית, ושהצרכנים בתחומיהן יקבלו
את שירותי המים והביוב מהחברה האזורית, ייקבעו על
ידי מועצת הרשות לפי המלצת הממונה.
עוד מוצע לקבוע כי הממונה יהא רשאי לאשר הקמת
חברה אזורית או מיזוג שבו החברה הקולטת היא חברה
אזורית, לפני המועד הקובע, לפי בקשת רשות מקומיות
שלא העבירה את ניהול משק המים והביוב בתחומה
לחברה או לפי בקשת חברה, ובלבד שהתחייבו שבהקמתה
או בהליכי המיזוג באותו מועד אין כדי לגרוע מהזכויות
והחובות של שאר הרשויות המקומיות הלא מתואגדות
או החברות האחרות שבתחום אותה חברה אזורית, כפי
שנקבע בהחלטת מועצת הרשות, וכן שהתקיימו התנאים
שקבעה המועצה, ולאחר שהממונה הודיע על בקשתן
לשאר הרשויות והחברות שבתחומה של אותה חברה
אזורית, ונתן להן הזדמנות להצטרף אליה.
עוד מוצע להסמיך את מועצת הרשות לקבוע, לפי
המלצת הממונה, כללים לעניין הליכי הקמתה של חברה
אזורית ועמידתה בהוראות החוק ובכלל זה כללים הנוגעים
לקיום השלבים להקמת חברה אזורית במועדיהם. כמו
כן, מוסמך הממונה לקבוע לחברה קיימת כללים ביחס
להתקשרויות חדשות כך שהן יתייחסו באופן מפורש
לאפשרות שבמהלך תקופת ההתקשרות תתמזג החברה
עם חברה אזורית, זאת לשם הגנה על האינטרסים של
האדם עמו התקשרה החברה.
ד ב ר י ה ס ב ר
11.6.2013 ,, ג' בתמוז התשע"ג768 - הצעות חוק הממשלה
738
מינוי נושאי משרה ובעלי תפקידים אחרים
)2(
בחברה אזורית, תקופת כהונתם ועילות להשעייתם
ולסיום כהונתם, בכפוף להוראות פרק ד'.
הממונה רשאי לתת הוראות נוספות לעניין ביצוע
(ד)
ההוראות לפי סעיף זה, שיחולו לגבי כלל החברות האזוריות
או לגבי חלקן, וכן רשאי הוא לתת הוראות לעניין התקשרויות
) עד 2013 ביולי31( של חברה החל ביום כ"ד באב התשע"ג
מועד ההקמה, במטרה להבטיח כי הן מביאות בחשבון את
הקמת החברה האזורית והשלכותיה.
הקמת חברה אזורית
לחלק מקבוצה לפני
המועד הקובע
ד. 6
מועצת הרשות רשאית, לפני המועד הקובע, לאשר בקשה
(א)
להקמת חברה אזורית בידי חלק מן הרשויות המקומיות בלא
ג(א), ובלבד 6 חברה והחברות שבקבוצה שנקבעה לפי סעיף
שהמבקשות התחייבו מראש כי יפעלו לאפשר את המיזוג
וההצטרפות העתידית של שאר הרשויות המקומיות בלא
חברה והחברות שבקבוצה, וכי לא יפגעו בזכויות מהותיות
שלהן; ההתחייבות תהיה לפי כללים שקבעה המועצה ותינתן
באופן שעליו שהורה הממונה.
הוגשה בקשה לפי סעיף קטן (א), יודיע הממונה על כך
(ב)
לשאר הרשויות המקומיות בלא חברה והחברות הכלולות
בקבוצה, וייתן להן הזדמנות להצטרף לבקשה עד למועד
שיציין בהודעתו.
החלת הוראות על
מיזוג
ה. 6
הוראות החלק הראשון בפרק השמיני לחוק החברות, למעט
שבו, יחולו על מיזוג של חברה 321– ו320 ,315 ,314 סעיפים
אזורית לאחר המועד הקובע ובמקרים שבהם לא חל פטור לפי
ו(ב), בשינויים אלה: 6 סעיף
ייקרא כאילו במקום הרישה עד המילים 316 סעיף
(א)
"את המיזוג" נאמר "החברות המתמזגות";
(א) ייקרא בלא הסיפה המתחילה במילים 317 סעיף
(ב)
"בתוך שלושה ימים";
ד המוצע6 לסעיף
מוצע לאפשר לחלק מן החברות או הרשויות
המקומיות הכלולות בקבוצה שקבעה מועצת הרשות לפי
ג להקים חברה אזורית לפני המועד הקובע, ובלבד 6 סעיף
שהן יתחייבו שלא יהיה בכך כדי לפגוע בזכויות של חברות
או רשויות מקומיות אחרות שבאותה קבוצה, או בחובתן
להתמזג אליה או להעביר את שירותי המים והביוב אליה.
ה המוצע 6 לסעיף
מאחר שמיזוגה של חברה לחברה אזורית הוא חלק
מצעד משקי נרחב שלו יתרונות רבים לחברה עצמה,
לצרכנים ולמשק בכלל, ומאחר שהמהלך האמור נעשה
בתיאום עם מרכז השלטון המקומי, ולשם ייעול הליך
המיזוג, מוצע לקבוע כי חלק מהוראות הפרק הדן במיזוג
שבחוק החברות, ובפרט ההוראות הנוגעות לקבלת אישור
האסיפה הכללית והדירקטוריון של החברות השונות, לא
יחולו לגבי מיזוג כפוי לפי הוראות חוק זה. לאור הצעדים
ט המוצע לשם הגנה על נושי חברה 6 המפורטים בסעיף
, 319 מתמזגת, מוצע לקבוע כי חלקו הראשון של סעיף
שעניינו עיכוב או מניעה של המיזוג לפי בקשת נושה,
לא יחול לגבי מיזוג כאמור. הקטע שיימחק על פי ההצעה
מורה כי בית המשפט רשאי, "לבקשת נושה של חברה
מתמזגת, להורות על עיכוב או מניעת ביצוע המיזוג, אם
מצא כי קיים חשש סביר שעקב המיזוג לא יהיה ביכולתה
של החברה הקולטת לקיים את התחייבויותיה של החברה
המתמזגת". עם זאת, לא תבוטל סמכות בית המשפט "לתת
הוראות להבטחת זכויותיהם של נושים", הקבועה בסיפה
של הסעיף.
ד ב ר י ה ס ב ר
11.6.2013 ,, ג' בתמוז התשע"ג768 - הצעות חוק הממשלה
739
(ב) ייקרא בלא המילים "על החלטת317 סעיף
(ג)
האסיפה הכללית, בתוך שלושה ימים ממועד קבלת
ההחלטה, תודיע";
ייקרא בלא הקטע החל במילים "להורות 319 סעיף
(ד)
על" עד המילים "וכן רשאי הוא";
ייקרא בלא המילים "שלושים ימים 323 סעיף
(ה)
ממועד קבלת החלטת האסיפה הכללית בכל אחת מן
החברות המתמזגות".
פטור מהצטרפות
לחברה אזורית
ו.6
ב, מועצת הרשות תפטור חברה6 על אף האמור בסעיף
(א)
מהחובה להתמזג לחברה אזורית, אם החברה ביקשה זאת,
והממונה קבע כי התקיימו לגביה כל אלה:
ביצעה את מלוא תכנית הפיתוח השנתית שאישר
)1(
;112 הממונה לפי סעיף
קיימה את ההוראות, שקבעה מועצת הרשות
)2(
) לעניין יחס המינוף המרבי1(ד21 בכללים, לפי סעיף
ויחס כיסוי החוב;
היא מקיימת את ההוראות ואמות המידה שקבעה
)3(
;99 מועצת הרשות לפי סעיף
בדיקת הממונה לגבי קיום התנאים האמורים תיעשה מדי
שנה לגבי השנה הקודמת.
בינואר 1 בקשה לפטור לפי סעיף זה תוגש עד יום
(ב)
1 והפטור, אם יינתן, יהיה למשך שנה שתחילתה ביום
ביוני שאחריו; מועצת הרשות רשאית להאריך פטור שניתן,
ימים. 30 בנסיבות מיוחדות, לתקופות שלא יעלו יחד על
החלטה שלא לתת לחברה פטור לא תתקבל אלא
(ג)
לאחר שמועצת הרשות נתנה לחברה הזדמנות להשמיע את
טענותיה בעניין קיום התנאים לפטור.
(ב) ייקרא בלא המילים "על החלטת317 סעיף
(ג)
האסיפה הכללית, בתוך שלושה ימים ממועד קבלת
ההחלטה, תודיע";
ייקרא בלא הקטע החל במילים "להורות 319 סעיף
(ד)
על" עד המילים "וכן רשאי הוא";
ייקרא בלא המילים "שלושים ימים 323 סעיף
(ה)
ממועד קבלת החלטת האסיפה הכללית בכל אחת מן
החברות המתמזגות".
פטור מהצטרפות
לחברה אזורית
ו.6
ב, מועצת הרשות תפטור חברה6 על אף האמור בסעיף
(א)
מהחובה להתמזג לחברה אזורית, אם החברה ביקשה זאת,
והממונה קבע כי התקיימו לגביה כל אלה:
ביצעה את מלוא תכנית הפיתוח השנתית שאישר
)1(
;112 הממונה לפי סעיף
קיימה את ההוראות, שקבעה מועצת הרשות
)2(
) לעניין יחס המינוף המרבי1(ד21 בכללים, לפי סעיף
ויחס כיסוי החוב;
היא מקיימת את ההוראות ואמות המידה שקבעה
)3(
;99 מועצת הרשות לפי סעיף
בדיקת הממונה לגבי קיום התנאים האמורים תיעשה מדי
שנה לגבי השנה הקודמת.
בינואר 1 בקשה לפטור לפי סעיף זה תוגש עד יום
(ב)
1 והפטור, אם יינתן, יהיה למשך שנה שתחילתה ביום
ביוני שאחריו; מועצת הרשות רשאית להאריך פטור שניתן,
ימים. 30 בנסיבות מיוחדות, לתקופות שלא יעלו יחד על
החלטה שלא לתת לחברה פטור לא תתקבל אלא
(ג)
לאחר שמועצת הרשות נתנה לחברה הזדמנות להשמיע את
טענותיה בעניין קיום התנאים לפטור.
(א)67 ו המוצע ולסעיף6 לסעיף
מוצע לקבוע כי חברה תהיה פטורה מלהתמזג
לחברה אזורית, למשך שנה בכל פעם, אם הממונה קבע
כי היא קיימה באופן מלא את תכנית הפיתוח השנתית
לחוק, מבחינת ההון שברשותה 112 שאושרה לה לפי סעיף
עולה כי היא קיימה את ההוראות שתקבע מועצת הרשות
לגבי יחס המינוף המרבי ויחס כיסוי חוב, וכן היא מקיימת
את ההוראות והאמות המידה שקבעה מועצת רשות המים
לעניין הרמה, הטיב והאיכות של השירותים שעל חברה
לתת לצרכניה. יצוין כי תנאים אלה מבטיחים שההפחתה
של נורמת התפעול לא תפגע ברמת השירות שאותו
מחויבת החברה לספק לצרכניה.
יובהר כי פטור כאמור יינתן אך ורק לחברה, לרבות
חברה שהתקשרה עם חברה מנהלת לשם ביצוע כלל
פעילותיה לפי החוק, העומדת בתנאים שפורטו, ולא
לרשות מקומית.
במקרה שבו מצא הממונה כי חברה אינה עומדת
בתנאים המפורטים בסעיף זה, תחליט מועצת הרשות על
אי–מתן פטור, שמשמעותה חיוב החברה להתמזג לחברה
אזורית.
על אף האמור, ובמטרה לאפשר לחברות להתאים
את פעילותן לנורמת התפעול החדשה ולבצע הליכי
התייעלות בתחומן, מוצע לקבוע בהוראת המעבר שבסעיף
(א) כי התנאים לבחינת מתן פטור בשנה הראשונה לאחר 67
המועד הקובע, ולעניין זה בלבד, יהיו מקלים יותר, ויכללו
רק עמידה בתכנית פיתוח שנתית בשיעור שלא יפחת
ועמידה בממוצע יחס כיסוי חוב שלא לא יפחת 65%–מ
.1–מ
ד ב ר י ה ס ב ר
11.6.2013 ,, ג' בתמוז התשע"ג768 - הצעות חוק הממשלה
740
שלבי ההקמה של
חברה אזורית בידי
רשות מקומית בלא
חברה ובידי חברה
שלא ניתן לה פטור
ממיזוג לחברה
אזורית
ז.6
רשות מקומית בלא חברה וחברה שאין לה פטור לפי
(א)
ו תגיש לאישור הממונה את המסמכים האמורים 6 סעיף
) שבסעיף קטן (ג) בתוך התקופות הקבועות 3( ) עד1( בפסקאות
בהן, ותשלים את הקמת החברה האזורית או את העברת
שירותי המים והביוב שבתחומה, לפי העניין, לחברה האזורית,
ימים. 120 בתוך תקופה של
התקופות לביצוע כל אחד מארבעת שלבי ההקמה
(ב)
האמורים בסעיף קטן (א), יימנו לגבי רשות מקומית בלא חברה
), ולגבי חברה שאין 2014 בינואר31( מיום ל' בשבט התשע"ד-
בינואר31( מיום י"א בשבט התשע"ה- ו6 לה פטור לפי סעיף
) אם לא ביקשה פטור, ומיום פקיעת פטור שניתן לה או 2015
מיום מתן החלטת מועצת הרשות שלא לתת לה פטור, לפי
העניין, אם ביקשה פטור.
המסמכים שיוגשו לממונה, והתקופות להגשתם שיימנו
(ג)
כאמור בסעיף קטן (ב), הם אלה:
חישוב שווי הנכסים המועברים על ידה לחברה
)1(
; ימים30 - האזורית
ההסכם שבינה לבין החברה האזורית בדבר
)2(
העברת נכסיה, זכויותיה וחובותיה לחברה האזורית
ימים;75 - )(ב11 ותנאי העברתם, כאמור בסעיף
(ב) 73 חלוקת הבעלות בחברה האזורית לפי סעיף
)3(
וכל הסכם בינה לבין החברה האזורית או בינה לבין
חברה אחרת או רשות מקומית בלא חברה בעניינים
ימים;100 - הנוגעים להקמת החברה האזורית
הממונה יבחן את התאמת המסמכים שיוגשו לו להוראות לפי
30 חוק זה ולמטרותיו, וייתן את החלטתו בדבר אישורם בתוך
ימים מיום הגשתם.
מינוי מנהל מורשה
לרשות מקומית בלא
חברה
ח. 6
היה הממונה סבור כי רשות מקומית בלא חברה לא
(א)
קיימה שלב משלבי ההקמה, ישלח לה הודעה; על ההודעה
, כאילו הרשות המקומית היתה115 יחולו הוראות סעיף
ז המוצע6 לסעיף
רשות מקומית שלא העבירה את ניהול משק המים
בינואר 31( והביוב בתחומה עד ליום ל' בשבט התשע"ד
ימים מן המועד האמור, 120 ) תחויב לעשות כן בתוך2014
וחברה אשר מועצת הרשות החליטה שלא לאשר לה
פטור ממיזוג לחברה אזורית, תחויב להשלים את העברת
ניהול משק המים והביוב שבתחומה או המיזוג לחברה
ימים מהיום שבו ניתנה החלטת מועצת 120 אזורית בתוך
הרשות. בתוך תקופה זו הן יחויבו להתקדם בשלבי ההקמה
המפורטים בסעיף קטן (ג), בתוך פרקי הזמן הקבועים בו לכל
שלב, שיימנו החל מן המועדים האמורים.
ח המוצע 6 לסעיף
מוצע לקבוע כי אם רשות מקומית לא תקיים את
חובתה להעביר את ניהול משק המים והביוב בתחומה
לחברה אזורית עד המועד הקובע, ולאחר שהממונה
שלח לה הודעה על כך שבה יפרט את הפרתה ויורה על
התקופה שבה עליה לתקן את ההפרה, יוכל שר האוצר,
בהסכמת שר הפנים, למנות לה מנהל מורשה שיפעל
לשם הבטחת קיום חובותיה. במקרה שבו לא התקבלה
30 הסכמת שר הפנים לבקשת שר האוצר למינוי בתוך
יום, יובא המינוי לאישור הממשלה. עוד מוצע לקבוע
כי למנהל המורשה יהיו כל הסמכויות והתפקידים שיש
ד ב ר י ה ס ב ר
11.6.2013 ,, ג' בתמוז התשע"ג768 - הצעות חוק הממשלה
741
,חברה; חלפה התקופה שנקבעה בהודעה, רשאי שר האוצר
בהסכמת שר הפנים, למנות מנהל מורשה מטעמו שיפעל
לשם הבטחת קיום שלבי ההקמה; לא התקבלה הסכמת שר
ימים, 30 הפנים להצעת שר האוצר בדבר מינוי כאמור בתוך
יובא המינוי לאישור הממשלה.
למנהל מורשה שנתמנה לפי סעיף קטן (א) יהיו כל
(ב)
הסמכויות והתפקידים שיש לראש הרשות המקומית, למועצת
הרשות המקומית ולנושאי משרה בה בכל הנוגע לקיום שלבי
ההקמה; כל עוד ממלא המנהל המורשה את תפקידו לא
ימלאו כל אלה את תפקידיהם ולא ישתמשו בסמכויותיהם
לעניין קיום שלבי ההקמה.
הממונה רשאי להורות לרשות המקומית לשלם למנהל
(ג)
המורשה שכר והוצאות שהוציא לשם ביצוע תפקידו כפי
שיקבע, ואם היה המנהל המורשה עובד המדינה, רשאי
הממונה להורות כי השכר ישולם לאוצר המדינה.
מנהל מורשה יהא רשאי לגבות את שכרו והוצאותיו,
(ד)
כפי שקבע הממונה כאמור בסעיף קטן (ג), מחשבון הרשות
המקומית, והוא יבוא לעניין זה במקום הרשות המקומית, לפי
העניין, והגורמים המוסמכים מטעמם.
הבטחת זכויות נושי
חברה מתמזגת
ט.6
מועצת הרשות תקבע, בהתייעצות עם הממונה, כללים
(א)
לשם הבטחת יציבותן הפיננסית של חברות אזוריות ועמידתן
בהתחייבויות שהועברו אליהן מן החברות המתמזגות.
לא היה ביכולתה של חברה אזורית לעמוד בהתחייבויות
(ב)
שהועברו אליה מחברה מתמזגת, זכאים נושי חברה מתמזגת
לסיוע מאוצר המדינה בשיעור שיקבע שר האוצר, בהסכמת
שר המשפטים.
נושה חברה מתמזגת המבקש סיוע לגבי התחייבות
(ג)
כלפיו יגיש את בקשתו למי ששר האוצר הסמיך לכך, לאחר
30– ימים מן היום שנקבע לפירעון ההתחייבות ו60 שחלפו
ימים מן היום שבו פנה לחברה האזורית בדרישה לקיום
ההתחייבות; שר האוצר רשאי לקבוע הוראות לעניין הגשת
בקשה כאמור.
,חברה; חלפה התקופה שנקבעה בהודעה, רשאי שר האוצר
בהסכמת שר הפנים, למנות מנהל מורשה מטעמו שיפעל
לשם הבטחת קיום שלבי ההקמה; לא התקבלה הסכמת שר
ימים, 30 הפנים להצעת שר האוצר בדבר מינוי כאמור בתוך
יובא המינוי לאישור הממשלה.
למנהל מורשה שנתמנה לפי סעיף קטן (א) יהיו כל
(ב)
הסמכויות והתפקידים שיש לראש הרשות המקומית, למועצת
הרשות המקומית ולנושאי משרה בה בכל הנוגע לקיום שלבי
ההקמה; כל עוד ממלא המנהל המורשה את תפקידו לא
ימלאו כל אלה את תפקידיהם ולא ישתמשו בסמכויותיהם
לעניין קיום שלבי ההקמה.
הממונה רשאי להורות לרשות המקומית לשלם למנהל
(ג)
המורשה שכר והוצאות שהוציא לשם ביצוע תפקידו כפי
שיקבע, ואם היה המנהל המורשה עובד המדינה, רשאי
הממונה להורות כי השכר ישולם לאוצר המדינה.
מנהל מורשה יהא רשאי לגבות את שכרו והוצאותיו,
(ד)
כפי שקבע הממונה כאמור בסעיף קטן (ג), מחשבון הרשות
המקומית, והוא יבוא לעניין זה במקום הרשות המקומית, לפי
העניין, והגורמים המוסמכים מטעמם.
הבטחת זכויות נושי
חברה מתמזגת
ט.6
מועצת הרשות תקבע, בהתייעצות עם הממונה, כללים
(א)
לשם הבטחת יציבותן הפיננסית של חברות אזוריות ועמידתן
בהתחייבויות שהועברו אליהן מן החברות המתמזגות.
לא היה ביכולתה של חברה אזורית לעמוד בהתחייבויות
(ב)
שהועברו אליה מחברה מתמזגת, זכאים נושי חברה מתמזגת
לסיוע מאוצר המדינה בשיעור שיקבע שר האוצר, בהסכמת
שר המשפטים.
נושה חברה מתמזגת המבקש סיוע לגבי התחייבות
(ג)
כלפיו יגיש את בקשתו למי ששר האוצר הסמיך לכך, לאחר
30– ימים מן היום שנקבע לפירעון ההתחייבות ו60 שחלפו
ימים מן היום שבו פנה לחברה האזורית בדרישה לקיום
ההתחייבות; שר האוצר רשאי לקבוע הוראות לעניין הגשת
בקשה כאמור.
לראש הרשות המקומית, למועצתה ולנושאי משרה בה
בכל הקשור לקיום שלבי ההקמה וכי אלה לא ישתמשו
בסמכויותיהם לעניין זה.
64 ט המוצע ולסעיף6 לסעיף
מוצע לקבוע הוראות לשם הגנה על נושים, שאינם
רשות מקומית או חברת מקורות, אשר התקשרו עם חברה
לפני תחילתו של חוק זה, כך שבמועד ההתקשרות לא
ידעו שיש אפשרות שהתקשרותם תוסב להתקשרות עם
החברה האזורית. כך מוצע לקבוע כי מועצת הרשות תקבע,
בהתייעצות עם הממונה, כללים לשם הבטחת יציבותן
הפיננסית של חברות אזוריות ועמידתן בהתחייבויות
שהועברו אליהן על ידי החברות המתמזגות. כמו כן, מוצע
לקבוע כי נושי חברה כאמור יהיו זכאים לסיוע מאוצר
המדינה, במקרה שבו לא יהיה ביכולתה של החברה
האזורית לקיים את התחייבויות החברה כלפי אותם נושים
שהועברו לחברה האזורית.
סיוע כאמור לא יינתן אם מי שהסמיך שר האוצר
לעניין זה החליט, לאחר התייעצות עם הממונה, שאי–
יכולתה של החברה האזורית לקיים את ההתחייבויות
אינו נובע מהמיזוג.
ד ב ר י ה ס ב ר
11.6.2013 ,, ג' בתמוז התשע"ג768 - הצעות חוק הממשלה
742
על אף האמור בסעיף קטן (ב), לא יינתן סיוע אם מי ששר
(ד)
האוצר הסמיך לכך החליט, לאחר התייעצות עם הממונה, כי
אי–יכולתה של החברה האזורית לקיים את התחייבויותיה
אינו נובע מהמיזוג.
ניתן סיוע לפי סעיף קטן (ב) יראו את החוב לנושה
(ה)
החברה המתמזגת, בסכום הסיוע שניתן, כאילו הומחה
למדינה, וזאת אף אם בהסכם שבינו לבין החברה המתמזגת
נקבעה הוראה המונעת המחאה כאמור.
נושה שהתקשר - "בסעיף זה, "נושה חברה מתמזגת
(ו)
עם חברה המחויבת במיזוג לפי הוראות חוק זה או עם
חברת בת של חברה כאמור, לפני מועד תחילתו של חוק
לשינוי סדרי עדיפויות לאומיים (תיקוני חקיקה להשגת יעדי
, בהסכם לתקופה 2013-), התשע"ג2014– ו2013 התקציב לשנים
הנמשכת עד לאחר המועד הקובע, ואינו רשות מקומית או
מקורות חברת מים בע"מ.";
(א), בסופו יבוא: 9 בסעיף
)5(
;".) מאגרי מידע הכוללים פרטי צרכנים6("
- 11 בסעיף
)6(
בסעיף קטן (א), אחרי "לחברה" יבוא "או מן החברה המתמזגת אל החברה
(א)
האזורית";
בסעיף קטן (ב), אחרי "לבין החברה" יבוא "או בהסכם בין החברה המתמזגת
(ב)
לבין החברה האזורית";
- 13 בסעיף
)7(
בסעיף קטן (א), אחרי "לבין החברה" יבוא "והסכמים בין החברה המתמזגת
(א)
לבין החברה האזורית";
המוצע יאפשר הגשת עתירה לבית המשפט 64 סעיף
לענינים מינהליים נגד ההחלטה כאמור.
במקרה שבו יינתן סיוע כאמור, יראו את החוב לנושי
החברה המתמזגת, בסכום הסיוע כאמור, כאילו הומחה
למדינה, וזאת אף אם בהסכם שבין החברה האזורית
לאותו נושה היתה תנייה המונעת המחאה כאמור. כך,
תיכנס המדינה בנעלי הנושה ביחס לגביית חובו מהחברה
האזורית.
)5( לפסקה
לחוק קובע כי רשות מקומית שהקימה חברה 9 סעיף
תעביר לחברה את כל זכויותיה בנכסים התפעוליים
ששימשו ערב הקמת החברה את משק המים והביוב של
) 1( הרשות המקומית, לרבות אלה המפורטים בפסקאות
) באותו סעיף. מוצע להוסיף לרשימת הנכסים שיש 5( עד
להעביר גם את מאגרי המידע הכוללים את פרטי הצרכנים,
בהיותם חיוניים לחברה לצורך מתן שירותי המים והביוב
וגביית התשלומים בעבורם.
)6( לפסקה
לחוק, שעניינו תנאי ההעברה 11 מוצע לתקן את סעיף
של נכסים וזכויות מן הרשות המקומית לחברה, כך שיחול
גם על העברת נכסים וזכויות במיזוג בין חברה לחברה
אזורית.
) 7( לפסקה
לחוק שעניינן פטור 13 מוצע לתקן את הוראות סעיף
ממס בולים על הסכמים בין רשות מקומית לחברה בדבר
הקמת החברה לפי החוק והעברת נכסים אליה, וחישוב
מסים לגבי נכס שהועבר מרשות מקומית לחברה, כך שהן
יחולו גם על הסכמים והעברת נכסים, זכויות וחובות
מחברה לחברה אזורית.
ד ב ר י ה ס ב ר
11.6.2013 ,, ג' בתמוז התשע"ג768 - הצעות חוק הממשלה
743
), אחרי "מהרשות המקומית לחברה" יבוא4( בסעיף קטן (ב), ברישה ובפסקה
(ב)
"או מהחברה המתמזגת לחברה האזורית", ובסיפה המתחילה במילים "לעניין
לחוק החברות, 316 זה", בסופה יבוא "או יום החתימה על הצעת המיזוג לפי סעיף
לפי העניין";
- )(א25 בסעיף
)8(
בסעיף קטן (א), במקום "תאגיד כאמור בסעיף קטן (ב)" יבוא "תאגיד
(א)
שמתקיימים בו התנאים האמורים בסעיף קטן (ב) או חברה מנהלת" ובמקום
"לו" יבוא "להם";
בסעיף קטן (ב), אחרי "בסעיף קטן (א) "יבוא "עם תאגיד";
(ב)
בסעיף קטן (ג), אחרי "ייתן לתאגיד" יבוא "או לחברה מנהלת" ובמקום "עמו"
(ג)
יבוא "עמם";
, במקום סעיפים קטנים (א) ו–(ב) יבוא: 26 בסעיף
)9(
לרבות תאגיד בשליטת הרשות- "א, "רשות מקומית26 "(א) בסעיף זה ובסעיף
המקומית שאינו חברה.
(ב) חברה לא תתקשר בעסקה עם רשות מקומית שבתחומה היא פועלת אלא
מטעמים של יעילות כלכלית לחברה ושיפור השירות לצרכנים, ובלבד שהעסקה
) והתקיימו התנאים הקבועים בו לגביה.1היא אחת מאלה המנויות בסעיף קטן (ב
) העסקאות המותרות לחברה לעניין סעיף קטן (ב) והתנאים לגביהן הם אלה:1(ב
התקשרות לשכירת נכס מאת הרשות המקומית לפי כללים שקבעה
)1(
המועצה ובאישור הממונה מראש ובכתב; הממונה יאשר את ההתקשרות
אם מצא כי השימוש בנכס לא יפגע באיכות השירות שהחברה נותנת
ודמי השכירות הם בתנאי שוק; החלטת הממונה תהיה מנומקת;
), אחרי "מהרשות המקומית לחברה" יבוא4( בסעיף קטן (ב), ברישה ובפסקה
(ב)
"או מהחברה המתמזגת לחברה האזורית", ובסיפה המתחילה במילים "לעניין
לחוק החברות, 316 זה", בסופה יבוא "או יום החתימה על הצעת המיזוג לפי סעיף
לפי העניין";
- )(א25 בסעיף
)8(
בסעיף קטן (א), במקום "תאגיד כאמור בסעיף קטן (ב)" יבוא "תאגיד
(א)
שמתקיימים בו התנאים האמורים בסעיף קטן (ב) או חברה מנהלת" ובמקום
"לו" יבוא "להם";
בסעיף קטן (ב), אחרי "בסעיף קטן (א) "יבוא "עם תאגיד";
(ב)
בסעיף קטן (ג), אחרי "ייתן לתאגיד" יבוא "או לחברה מנהלת" ובמקום "עמו"
(ג)
יבוא "עמם";
, במקום סעיפים קטנים (א) ו–(ב) יבוא: 26 בסעיף
)9(
לרבות תאגיד בשליטת הרשות- "א, "רשות מקומית26 "(א) בסעיף זה ובסעיף
המקומית שאינו חברה.
(ב) חברה לא תתקשר בעסקה עם רשות מקומית שבתחומה היא פועלת אלא
מטעמים של יעילות כלכלית לחברה ושיפור השירות לצרכנים, ובלבד שהעסקה
) והתקיימו התנאים הקבועים בו לגביה.1היא אחת מאלה המנויות בסעיף קטן (ב
) העסקאות המותרות לחברה לעניין סעיף קטן (ב) והתנאים לגביהן הם אלה:1(ב
התקשרות לשכירת נכס מאת הרשות המקומית לפי כללים שקבעה
)1(
המועצה ובאישור הממונה מראש ובכתב; הממונה יאשר את ההתקשרות
אם מצא כי השימוש בנכס לא יפגע באיכות השירות שהחברה נותנת
ודמי השכירות הם בתנאי שוק; החלטת הממונה תהיה מנומקת;
)8( לפסקה
לחוק מאפשר לחברה להתקשר עם תאגיד 25 סעיף
בעל ניסיון כמפורט בסעיף לביצוע כל תפקידיה בפעילות
חיונית או עיקרם, וזאת באישור הממונה, אשר ייתן לתאגיד
האמור רישיון משנה. מוצע לתקן את הסעיף כך שחברה
תהא רשאית להתקשר באופן דומה גם עם חברה מנהלת.
)9( לפסקה
לחוק קובע כי בתקופה של שלוש שנים מיום 26 סעיף
הקמת החברה היא "לא תרכוש שירותים מאת הרשויות
המקומיות שבתחומן היא פועלת, ולא תעשה עמן עסקאות,
לרבות שאילת עובדים, אלא אם כן הם מסוגים ובתנאים
שנקבעו לעניין זה ברישיון החברה", ולאחר תקופה זו
היא לא תרכוש מהן שירותים ולא תתקשר עמן בעסקאות
"אלא באישור מיוחד של הממונה, שיינתן לתקופות שלא
יעלו על שנתיים בכל פעם". מוצע להחליף הוראות אלה
בהוראות שיתירו התקשרות בסוגים מסוימים בלבד של
עסקאות, וזאת בהתאם לכללים שתקבע המועצה ובכפוף
לתנאים המפורטים בסעיף המוצע לגבי כל סוג עסקה. עוד
מוצע לקבוע כי התקשרות בעסקאות מהסוגים האלה,
תיעשה רק מטעמים של יעילות כלכלית לחברה ושיפור
השירות לצרכני החברה. מעבר לסוגי העסקאות המפורטים
) 2) ובסעיף קטן (ב1) בסעיף קטן (ב4( ) עד1( בפסקאות
המוצעים או לעסקה המאושרת באופן חריג ומראש לפי
), לא תותר כל עסקה בין הרשות 1) שבסעיף קטן (ב5( פסקה
המקומית לחברה.
להלן סוגי העסקאות שאותם מוצע להתיר:
מוצע לקבוע כי חברה - ) התקשרות לשכירת נכס1(
תהיה רשאית לשכור נכסים מאת הרשויות המקומיות
שבתחומן היא פועלת לפי כללים שתקבע המועצה
ובאישור הממונה. לגבי כל התקשרות הממונה יבחן אם
ההתקשרות היא בהתאם לכללים שקבעה המועצה וכן
אם אין בשימוש בנכס כדי לפגוע באיכות השירות שנותנת
החברה ואם דמי השכירות הם בתנאי השוק;
מוצע לקבוע - ) התקשרות לצורך עבודות פיתוח2(
כי חברה תהיה רשאית להתקשר עם הרשות המקומית
שבתחומן היא פועלת לצורך עבודות פיתוח, לפי כללים
שתקבע המועצה. לדוגמה, אפשר שהכללים יקבעו תנאים
שבהם החברה והרשות המקומית יוכלו להתקשר יחדיו
עם קבלן אשר יסלול כבישים ומדרכות ויניח בהם צנרת
של מים וביוב;
ד ב ר י ה ס ב ר
11.6.2013 ,, ג' בתמוז התשע"ג768 - הצעות חוק הממשלה
744
;התקשרות לצורך עבודות פיתוח, לפי כללים שקבעה המועצה
)2(
;התקשרות לצורך רכישת טובין, לפי כללים שקבעה המועצה
)3(
התקשרות לקבלת שירותי גבייה מאת הרשות המקומית, לפי כללים
)4(
;שקבעה המועצה ובאישור הממונה מראש ובכתב
כל עסקה אחרת, באישור הממונה והמועצה מראש ובכתב.
)5(
), חברה רשאית לשאול, ביום תחילת פעילות1) נוסף על האמור בסעיף קטן (ב2(ב
החברה, עובדים מקצועיים ממחלקות המים והביוב ברשות המקומית שבתחומה
היא פועלת, ובלבד שהתקיימו כל אלה:
הממונה יאשר שאילה כאמור מראש ובכתב לגבי כל אחד מן
)1(
העובדים האמורים, לאחר שיבחן, בין השאר, טעמים של יעילות כלכלית
לחברה ושיפור השירות לצרכנים;
שאילת העובדים תהיה לתקופה שלא תעלה על עשר שנים מיום
)2(
תחילת פעילות החברה; החברה רשאית להמשיך את שאילתם, כולם או
חלקם, לתקופה נוספת, באישור הממונה בכתב ומראש לאחר שבחן שיש
), ובתנאים שיקבע;1( צורך בכך כאמור בפסקה
החלטות הממונה לפי סעיף קטן זה יהיו מנומקות.";
)3(
מוצע לקבוע כי- ) התקשרות לצורך רכישת טובין3(
חברה תהיה רשאית להתקשר עם הרשות המקומית
שבתחומה היא פועלת לצורך רכישת טובין, לפי כללים
שתקבע המועצה. לדוגמה, אפשר שהכללים יקבעו תנאים
שבהם החברה והרשות המקומית יוכלו לערוך במשותף
מכרז לרכישת טובין הדרושים לשתיהן, כדי להשיג תנאים
טובים יותר בשל היתרון לגודל של העסקה.
) 2( יש לציין כי לצורך התקשרות כאמור בפסקאות
לחוק, שכן 26 המוצע לא די בתיקון סעיף26 ) לסעיף3(–ו
התקשרות במכרז משותף מחייבת לסטות מהחובה הקבועה
בחוק חובת מכרזים לפרסום מכרזים נפרדים של החברה
להלן, 9 ושל הרשות המקומית. לצורך כך מוצע, בסעיף
לתקן גם את חוק חובת המכרזים.
מוצע לאפשר - ) התקשרות לקבלת שירותי גבייה4(
לחברה לרכוש מהרשות המקומית שירותי גבייה וזאת
לפי כללים שתקבע המועצה. בהחלטת הממשלה הנזכרת
במבוא להצעת חוק זו נקבעו לכך תנאים כלהלן:
) הרשות המקומית תעביר את החיובים השוטפים 1(
שגבתה מצרכני החברה בעבור צריכת מים וביוב
ישירות לחשבון הבנק של החברה;
) סך התשלום השנתי המועבר אל החברה לא 2(
יפחת ממכפלת סך החיובים השוטפים שהוצאו על
ידי החברה באחוז הגבייה הנורמטיבי כפי שמוכר
בכללי תעריפי המים;
) החברה תשלם לרשות המקומית עמלת 3(
גבייה כפי שתיקבע בהתאם לאחוזי עמלת הגבייה
המקובלים, באישור הממונה על התאגידים, ובכפוף
לכללים שיקבע;
) ממונה גבייה ופקיד גבייה ימונו מבין עובדי 4(
.החברה
חברה תוכל לעשות שימוש בשירותי גבייה של
רשות מקומית שבתחומה היא פועלת לפי הכללים כאמור
ובאישור מראש ובכתב מהממונה.
הואיל ולא ניתן לצפות את כל סוגי - עסקאות אחרות
המקרים שבהם ראוי יהיה לאפשר התקשרות בין החברה
לבין הרשות המקומית, מוצע להשאיר פתח לאישור חריג
של עסקאות. בשל העובדה שמדובר בחריג לעומת מה
שיותר בחוק, מוצע כי לכל עסקה ספציפית כאמור יידרש
אישור, מראש ובכתב, הן מאת הממונה והן מאת המועצה.
מוצע להאריך את התקופה שבה רשאית חברה
לשאול עובדים מקצועיים בתחום המים והביוב מהרשות
המקומית, משלוש שנים לעשר שנים מהיום שבו החלה
החברה לפעול, וזאת בכפוף לבחינת הממונה ואישורו
לגבי כל אחד מהעובדים, ובתנאים שיקבע. מוצע כי אישור
הממונה יינתן לאחר שישקול טעמים של יעילות כלכלית
לחברה ושיפור השירות לצרכני החברה, וכן שיקולים
נוספים כפי שיימצא לנכון. כן מוצע לקבוע כי הממונה
יהיה רשאי לאשר את שאילת העובדים, כולם או חלקם,
לתקופה נוספת, לאחר שיבחן את הצורך בהמשך השאילה
ובתנאים שיקבע.
ד ב ר י ה ס ב ר
11.6.2013 ,, ג' בתמוז התשע"ג768 - הצעות חוק הממשלה
745
: יבוא26 ) אחרי סעיף10(
"רכישת שירותים
מספק משותף
א. 26
חברה לא תתקשר בעסקה לרכישת שירותים ממי שנותן
שירותים לרשות המקומית שבתחומה היא מספקת שירותי
מים וביוב, אלא אם כן השירותים הנרכשים הם שירותי
מינהלה מסוגים שקבעה המועצה בכללים, וההתקשרות
אינה מעמידה את נותן השירותים במצב של חשש לניגוד
עניינים; כללי המועצה לפי סעיף זה יכללו תנאים להתקשרות
והסדרים למניעת ניגוד עניינים.";
, במקום סעיף קטן (ב) יבוא:54 ) בסעיף11(
) יום הדוח- "(ב) חברה תערוך ליום האחרון של חודש יוני של כל שנה (להלן
דוח ביניים, מסוקר בידי רואה חשבון, ותגישו לרשות ולממונה עד תום חודשיים
דוח ביניים).";- מיום הדוח (בחוק זה
, בסופו יבוא:59 ) בסעיף12(
הוועדה שמונתה לפי סעיף- ""(ג) "הוועדה למינוי דירקטורים" או "הוועדה
א.";63
- 60 ) בסעיף13(
;"בסעיף קטן (ב), אחרי "כחבר מועצה" יבוא "לרבות כראש רשות מקומית
(א)
אחרי סעיף קטן (ב) יבוא:
(ב)
) מבקר של רשות מקומית לא יכהן כדירקטור בחברה שאותה רשות 1"(ב
מקומית היא בעלת אמצעי שליטה בה.";
: יבוא26 ) אחרי סעיף10(
"רכישת שירותים
מספק משותף
א. 26
חברה לא תתקשר בעסקה לרכישת שירותים ממי שנותן
שירותים לרשות המקומית שבתחומה היא מספקת שירותי
מים וביוב, אלא אם כן השירותים הנרכשים הם שירותי
מינהלה מסוגים שקבעה המועצה בכללים, וההתקשרות
אינה מעמידה את נותן השירותים במצב של חשש לניגוד
עניינים; כללי המועצה לפי סעיף זה יכללו תנאים להתקשרות
והסדרים למניעת ניגוד עניינים.";
, במקום סעיף קטן (ב) יבוא:54 ) בסעיף11(
) יום הדוח- "(ב) חברה תערוך ליום האחרון של חודש יוני של כל שנה (להלן
דוח ביניים, מסוקר בידי רואה חשבון, ותגישו לרשות ולממונה עד תום חודשיים
דוח ביניים).";- מיום הדוח (בחוק זה
, בסופו יבוא:59 ) בסעיף12(
הוועדה שמונתה לפי סעיף- ""(ג) "הוועדה למינוי דירקטורים" או "הוועדה
א.";63
- 60 ) בסעיף13(
;"בסעיף קטן (ב), אחרי "כחבר מועצה" יבוא "לרבות כראש רשות מקומית
(א)
אחרי סעיף קטן (ב) יבוא:
(ב)
) מבקר של רשות מקומית לא יכהן כדירקטור בחברה שאותה רשות 1"(ב
מקומית היא בעלת אמצעי שליטה בה.";
)10( לפסקה
מוצע לאפשר לחברה לרכוש שירותי מינהלה, כגון
הנהלת חשבונות, מאדם שמספק שירותים גם לרשויות
מקומיות שבתחומן היא פועלת, ובלבד שההתקשרות אינה
מעמידה את אותו אדם במצב של חשש לניגוד עניינים.
מוצע להסמיך את מועצת הרשות לקבוע כללים לעניין
סעיף זה, לרבות לעניין הסוגים של שירותי המינהלה
המותרים כאמור והסדרים למניעת ניגוד עניינים.
)11( לפסקה
(ב) לחוק מורה כי חברה תערוך ותגיש לרשות 54 סעיף
ולממונה דוחות כספיים לכל רבעון. מוצע להסתפק בדוחות
חצי שנתיים, וזאת משום שהניסיון הראה שבפעילות
חברה אין שינויים מהותיים תכופים ולפיכך אין תועלת
רבה בדוח רבעוני, וכמו כן, הכנת דוחות רבעוניים כרוכה
בעלויות ניכרות.
) 13( לפסקה
(ב) רישה לחוק קובע כי אדם אינו יכול לכהן 60 סעיף
כדירקטור בחברה אם עיסוקיו האחרים עלולים ליצור ניגוד
עניינים עם תפקידו כדירקטור.
בשנים שקדמו להקמת הוועדה לבחינת ההתאמות
הנדרשות ביחסי השלטון המקומי ותאגידי המים הנזכרת
במבוא, התעוררה שאלה לגבי היכולת למנות את ראש
הרשות המקומית, וחלק מנושאי משרה בכירים ברשות
המקומית, לדירקטוריון של חברה, נוכח הוראות הסעיף
כאמור. מדיניות הממונה ועמדת הוועדה לבדיקת מינויים
ב לחוק החברות הממשלתיות, 18 שהוקמה לפי סעיף
הוועדה לבדיקת מינויים), היתה - (להלן1975-התשל"ה
כי לא ניתן לאשר מינויים אלה עקב חשש לניגוד עניינים.
בתיקונים המוצעים בהמשך הצעת החוק ישנם
הסדרים לצמצום החשש לניגוד עניינים כאמור. הסדרים
אלו כוללים הגדלת מספר הדירקטורים החיצוניים
המכהנים בחברה, קביעת הגבלות על התקשרות בעסקאות
עם הרשות המקומית או שלרשות המקומית עניין מיוחד
בהן, וקביעת רוב מיוחד שנדרש לאישור עסקאות כאמור.
נוכח ההסדרים המוצעים, מוצע לקבוע כי עצם כהונתו
של אדם כראש רשות מקומית או כנושא משרה בה, לא
תיחשב כיוצרת ניגוד עניינים. בכך יתאפשר מינוים של
אלה כדירקטורים בחברה, בכפוף, כמובן, לבדיקה פרטנית
של הוועדה לבדיקת מינויים לגבי כל מועמד ומילוי קפדני
של שאר הוראות החוק לפי התיקון המוצע, אשר נועדו
להבטיח שלא יהיה במינויים אלה כדי לפגוע ביכולת
החברה להתנהל באופן עצמאי ומקצועי.
עם זאת, בפסקת משנה (ב) מוצע להבהיר כי מבקר של
הרשות המקומית לא יכהן כדירקטור בחברה.
ד ב ר י ה ס ב ר
11.6.2013 ,, ג' בתמוז התשע"ג768 - הצעות חוק הממשלה
746
:, בסופו יבוא61 ) בסעיף14(
;"(ו) מינוי דירקטורים בחברה אזורית ייעשה בהסכמה של כלל בעלי המניות
לא מונו דירקטורים עד המועד הקובע, תמנה אותם הוועדה למינוי דירקטורים
א.";63 לפי סעיף
- 63 ) בסעיף15(
- )בסעיף קטן (א
(א)
), בסופה יבוא "על אף האמור, מספר חברי הדירקטוריון 1( בפסקה
)1(
תושבים לפחות או שאמצעי השליטה200,000 בחברה אזורית שבתחומה
בה מוחזקים בידי עשר רשויות מקומיות לפחות, לא יעלה על אחד עשר,
אם הסכימו בעלי המניות כי כולם יהיו דירקטורים חיצוניים כמשמעותם
דירקטורים - בסימן ה' בפרק הראשון לחלק השישי בחוק החברות (להלן
חיצוניים).";
) יבוא:1( אחרי פסקה
)2(
א) מספר הדירקטורים החיצוניים בדירקטוריון לא יפחת1("
לא יפחת- משלושה, ובדירקטוריון שמספר חבריו עולה על שבעה
ביותר מאחד ממספר הדירקטורים שאינם חיצוניים;";
) יבוא:2( במקום פסקה
)3(
) לא יותר מרבע מחברי הדירקטוריון יהיו חברי מועצה ברשות2("
;";מקומית
אחרי "אישור הממונה" יבוא "והוא לא יאשר ייעוד רווחים לחלוקה
)4(
;"אם החברה לא קיימה שלב משלבי ההקמה
בסופו יבוא:
)5(
א וכן עסקה של חברה עם26– ו26 ) עסקה כאמור בסעיפים6("
אדם אחר שלרשות מקומית המחזיקה אמצעי שליטה בחברה
יש עניין בה, טעונה אישור ועדת הביקורת של החברה ולאחריו
אישור הדירקטוריון ברוב של הדירקטורים החיצוניים הנוכחים
והמשתתפים בהצבעה, ובלבד שבישיבה נוכח לפחות דירקטור
חיצוני אחד; הוראות אלה לא יחולו לגבי עסקה שעניינה חלוקת
דיבידנד או עסקה אחרת שעניינה של הרשות המקומית בה נובע
מעצם החזקת אמצעי שליטה בחברה;
)14( לפסקה
לחוק קובע כי דירקטורים מטעם רשות 61 סעיף
מקומית בחברה ימונו בידי מועצת הרשות המקומית,
לאחר התייעצות עם הוועדה לבדיקת מינויים ומחיל
עליהם הוראות שונות של חוק החברות הממשלתיות.
מוצע לקבוע כי מינוי דירקטורים בחברה אזורית ייעשה
בהסכמה של כלל בעלי המניות בחברה, ואם הם לא מונו
עד למועד הקובע או אם פחת מספרם מהמספר המזערי
(א), הם ימונו על ידי הוועדה 63 הנדרש לפי הוראות סעיף
) להלן. 16( א המוצע בפסקה63 למינוי דירקטורים לפי סעיף
)15( לפסקה
) לחוק מורה כי "מספר חברי הדירקטוריון 1()(א63 סעיף
של החברה יהיה לפחות חמישה ולא יותר מתשעה".
מוצע לתקן את הסעיף כך שניתן יהיה להגדיל את מספר
חברי הדירקטוריון לאחד עשר בחברה אזורית שבתחומה
תושבים לפחות או שמניותיה מוחזקות בידי עשר 200,000
רשויות מקומיות לפחות, אם הן הסכימו למנות בחברה רק
דירקטורים חיצוניים.
) לחוק קובע כי כל עוד החברה היא 2()(א63 סעיף
בשליטת רשות מקומית, "לא יותר משני שלישים מחברי
הדירקטוריון יהיו חברי מועצה ועובדים ברשויות מקומיות
ד ב ר י ה ס ב ר
11.6.2013 ,, ג' בתמוז התשע"ג768 - הצעות חוק הממשלה
747
) ישיבה או חלק מישיבה שבהם יושב ראש הדירקטוריון מנוע7(
מלהשתתף עקב ניגוד עניינים, ינוהלו בידי דירקטור חיצוני
שהדירקטוריון יבחר.";
בסופו יבוא:
(ב)
"(ג)
) 1()פחת מספר הדירקטורים מן המספר המזערי הקבוע בסעיף קטן (א
)1(
או פחת מספר הדירקטורים החיצוניים מן המספר המזערי הקבוע בסעיף
א), יורה הממונה לרשות המקומית למנות דירקטור לשם השלמת 1()קטן (א
החסר בתוך שלושה חודשים ממועד מתן הוראתו, או בתוך תקופה קצרה
יותר שעליה יורה, אם סבר שנסיבות העניין מצדיקות זאת, ובלבד שלא
תפחת משישים ימים;
לא מונה דירקטור או דירקטור חיצוני כנדרש לפי הוראת הממונה
)2(
;), תמנה אותו הוועדה למינוי דירקטורים1( בתוך התקופה כאמור בפסקה
) תהיה עד 2( תקופת כהונתו של מי שמינתה הוועדה לפי פסקה
)3(
שימונו דירקטורים או דירקטורים חיצוניים במספר ובהרכב הנדרש לפי
א), לפי העניין, או עד תום שנה ממועד מינויו, 1()) או (א1()סעיפים קטנים (א
לפי המאוחר;
יחולו על מינוי וכהונה של מי שמינתה 63 עד60 הוראות סעיפים
)4(
)1( ), בכפוף להוראות פסקאות2( הוועדה למינוי דירקטורים לפי פסקה
).";3( עד
יבוא:63 ) אחרי סעיף16(
"ועדה למינוי
דירקטורים
א.63
.מועצת הרשות תמנה ועדה למינוי דירקטורים בחברות
(א)
) ישיבה או חלק מישיבה שבהם יושב ראש הדירקטוריון מנוע7(
מלהשתתף עקב ניגוד עניינים, ינוהלו בידי דירקטור חיצוני
שהדירקטוריון יבחר.";
בסופו יבוא:
(ב)
"(ג)
) 1()פחת מספר הדירקטורים מן המספר המזערי הקבוע בסעיף קטן (א
)1(
או פחת מספר הדירקטורים החיצוניים מן המספר המזערי הקבוע בסעיף
א), יורה הממונה לרשות המקומית למנות דירקטור לשם השלמת 1()קטן (א
החסר בתוך שלושה חודשים ממועד מתן הוראתו, או בתוך תקופה קצרה
יותר שעליה יורה, אם סבר שנסיבות העניין מצדיקות זאת, ובלבד שלא
תפחת משישים ימים;
לא מונה דירקטור או דירקטור חיצוני כנדרש לפי הוראת הממונה
)2(
;), תמנה אותו הוועדה למינוי דירקטורים1( בתוך התקופה כאמור בפסקה
) תהיה עד 2( תקופת כהונתו של מי שמינתה הוועדה לפי פסקה
)3(
שימונו דירקטורים או דירקטורים חיצוניים במספר ובהרכב הנדרש לפי
א), לפי העניין, או עד תום שנה ממועד מינויו, 1()) או (א1()סעיפים קטנים (א
לפי המאוחר;
יחולו על מינוי וכהונה של מי שמינתה 63 עד60 הוראות סעיפים
)4(
)1( ), בכפוף להוראות פסקאות2( הוועדה למינוי דירקטורים לפי פסקה
).";3( עד
יבוא:63 ) אחרי סעיף16(
"ועדה למינוי
דירקטורים
א.63
.מועצת הרשות תמנה ועדה למינוי דירקטורים בחברות
(א)
ובלבד שלא יותר מרבע מחברי הדירקטוריון יהיו חברי
מועצה ברשות המקומית". מוצע לבטל את המגבלה
בדבר המספר המרבי של חברי הדירקטוריון שהם חברי
מועצה ועובדים ברשויות מקומיות, וחלף זאת לקבוע,
לצד המגבלה שלפיה לא יותר מרבע חברי הדירקטוריון
יהיו חברי מועצה, כי מספר הדירקטורים החיצוניים
בדירקטוריון לא יפחת משלושה, ובדירקטוריון שמספר
חבריו עולה על שבעה, מספר הדירקטורים החיצוניים לא
יפחת ביותר מאחד ממספר הדירקטורים שאינם חיצוניים.
) לחוק קובע כי "החלטות החברה בדבר 5()(א63 סעיף
ייעוד רווחיה טעונות אישור הממונה; חלק הממונה על
החלטת החברה, תובא המחלוקת להכרעת מועצת הרשות.
מוצע לתקן את הסעיף כך שחברה שלא קיבלה פטור ממיזוג
לחברה אזורית, ולא קיימה שלב משלבי ההקמה הקבועים
וז המוצע, לא תוכל להגיש לחלוקת דיבידנד. 6 בסעיף
כמו כן, מוצע לקבוע כי עסקה של החברה עם הרשות
המקומית או עסקה שלרשות המקומית יש עניין בה שאינו
נובע מעצם החזקת מניות בחברה, כגון חלוקת דיבידנד,
טעונה אישור של ועדת הביקורת ולאחריה אישור של
הדירקטוריון, ברוב של הדירקטורים החיצוניים הנוכחים
והמשתתפים בהצבעה, ובלבד שלפחות דירקטור חיצוני
אחד השתתף בהצבעה.
עוד מוצע לקבוע כי כאשר יושב ראש הדירקטוריון
מנוע מלהשתתף בישיבה עקב ניגוד עניינים, ינהל דירקטור
חיצוני את הישיבה.
לחוק נועד 63 סעיף קטן (ג) שמוצע להוסיפו לסעיף
לטפל במצב שבו מספר הדירקטורים או מספר הדירקטורים
החיצוניים בחברה נמוך מהמספר המזערי הנדרש בחוק
לקיום ישיבות. מצב כזה עשוי לנבוע, בין השאר, ממחלוקת
בין בעלי מניות בחברה או מהעדר יכולת של רשות מקומית
שיש לה זכות למינוי דירקטורים למנותם מסיבות פוליטיות
או אחרות. אי–מינוי דירקטורים כאמור מונע מהדירקטוריון
להמשיך ולפעול, ופוגע בממשל התאגידי בחברה. מוצע
א 63 לקבוע כי במצב זה ועדה חיצונית, שתוקם על פי
) להלן, תהיה רשאית, בהתייעצות עם 16( המוצע בפסקה
הוועדה לבדיקת מינויים, למנות דירקטורים או דירקטורים
חיצוניים במספר הדרוש להשלמת הדירקטוריון, כדי
לאפשר לו לחזור ולפעול, וזאת עד למינוי דירקטורים
במניין הנדרש על ידי בעלי המניות.
)16( לפסקה
מוצע להקים ועדה ציבורית בראשות שופט מחוזי
בדימוס, שלה תוקנה הסמכות למנות דירקטורים במקרה
שהרשויות המקומיות אינן עושות זאת, כמפורט בפסקה
) לעיל. חברי הוועדה האחרים יהיו שני חברים שהם 15(
ד ב ר י ה ס ב ר
11.6.2013 ,, ג' בתמוז התשע"ג768 - הצעות חוק הממשלה
748
:הוועדה תהיה בת שלושה חברים, ואלה הם
(ב)
שופט בדימוס של בית המשפט המחוזי, שיציע
)1(
;שר המשפטים והוא יהיה יושב ראש הוועדה
שני חברים, שיציע יושב ראש הוועדה שהם בעלי
)2(
מומחיות בתחום המים והביוב ומתקיים בהם האמור
א לחוק החברות הממשלתיות או שהם אנשי 16 בסעיף
סגל אקדמי בכיר במוסדות להשכלה גבוהה בתחומים
הנוגעים לעניין או מי שהיו אנשי סגל כאמור.
חבר הוועדה יתמנה לתקופה שלא תעלה על שלוש
(ג)
שנים וניתן לשוב ולמנותו לתקופת כהונה אחת נוספת.
על הוועדה ועל חברי הוועדה יחולו הוראות סעיפים
(ד)
ז לחוק הבנקאות (רישוי), 36 ד עד36–ב ו36 ,)א(ג) ו–(ד36
, בשינויים המחויבים, ולעניין סעיפים אלה741981-התשמ"א
במקום בנק ישראל תבוא הרשות ובמקום המפקח או הנגיד
תבוא מועצת הרשות.";
- )(א66 ) בסעיף17(
; תימחק- "), הסיפה החל במילים "ואולם בדירקטוריון1()בסעיף קטן(א
(א)
בסעיף קטן (ב), בסופו יבוא "ובהם לפחות דירקטור חיצוני אחד";
(ב)
- 68 ) בסעיף18(
בסעיף קטן (א), אחרי "מנהל כללי" יבוא "ואולם רשאית החברה לקבוע כי
(א)
לא ימונה בה מנהל כללי, וכי תפקידי המנהל הכללי, שירותי הניהול השוטף של
ענייני החברה האחרת ושירותי הביצוע של תפקידיה יבוצעו באמצעות חברה
מנהלת.";
בעלי מומחיות בתחום משק המים והביוב, אשר באים
משדה המעשה או מהאקדמיה ואשר יוצעו על ידי יושב
ראש הוועדה בהתייעצות עם מועצת הרשות. הרכב כזה
נועד להבטיח שהדירקטורים שימונו יהיו אנשי מקצוע
אשר יוכלו למלא את תפקידם באופן מיטבי.
- הסדר דומה קיים בחוק הבנקאות (רישוי), התשמ"א
חוק הבנקאות רישוי), לעניין מינוי דירקטורים - (להלן1981
בתאגידים בנקאיים. מוצע לקבוע, כי הוראות חוק הבנקאות
רישוי לעניין תקופת הכהונה, הפסקת כהונה, סדרי עבודה,
תוקף פעולות הוועדה, היות הוועדה גוף מבוקר וגמול
לחברי הוועדה, יחולו גם על הוועדה שתוקם לפי חוק זה,
בשינויים המחויבים.
) 17( לפסקה
) לחוק קובע כי המניין החוקי לישיבות 1()(א66 סעיף
הדירקטוריון הוא רוב חברי הדירקטוריון, ובהם לפחות
דירקטור חיצוני אחד. מוצע למחוק את ההוראה המקלה
), שזה לשונה: "ואולם, 1( הקבועה בסיפה של פסקה
בדירקטוריון שמספר חבריו שבעה או יותר, בישיבה
שנתכנסה בשל העדר מנין חוקי בישיבה קודמת, יהיה
מנין חוקי שלושה חברי הדירקטוריון, ובהם לפחות דירקטור
חיצוני אחד".
) לחוק קובע כי המניין החוקי האמור 2()(א66 סעיף
(ב) קובע כי המניין החוקי 66 נדרש בפתיחת הישיבה, וסעיף
לקבלת החלטות הדירקטוריון יהיה שלושה דירקטורים.
לאור הכוונה שביסוד הצעת חוק זו, לייצר איזונים ובלמים
בניהול החברה באופן שיבטיח את עצמאות ניהולה, ובכלל
זה חיזוק כוחם של הדירקטורים החיצוניים בחברה, ובדומה
א לחוק החברות לעניין המניין 116 להסדר הקבוע בסעיף
החוקי לקבלת החלטה בוועדת הביקורת, מוצע לקבוע כי
המניין החוקי לצורך קבלת החלטה יכלול לפחות דירקטור
חיצוני אחד.
)18( לפסקה
(א) לחוק נקבע כי הדירקטוריון ימנה לחברה 68 בסעיף
מנהל כללי. מוצע לתקן את הסעיף כך שדירקטוריון יהא
רשאי לקבוע כי ניהולה השוטף של החברה וביצוע כל
פעילותיה לפי חוק זה יבוצעו באמצעות חברה מנהלת. לפי
.206 '; התשע"ב, עמ232'ס"ח התשמ"א, עמ
74
ד ב ר י ה ס ב ר
11.6.2013 ,, ג' בתמוז התשע"ג768 - הצעות חוק הממשלה
749
:אחרי סעיף קטן (א) יבוא
(ב)
) המנהל הכללי ימונה לתקופה שלא תעלה על ארבע שנים ובתום 1"(א
תקופת כהונתו הראשונה ניתן למנותו לתקופת כהונה אחת נוספת.
) המנהל הכללי הראשון של החברה ימונה לא יאוחר מתום שלושה 2(א
חודשים ממועד מתן הרישיון לחברה.";
(א), בסופו יבוא "ורוב חבריה, ובהם יושב ראש הוועדה, הם דירקטורים 70 ) בסעיף19(
;"חיצוניים
, האמור בו יסומן (א), ואחריו יבוא:73 ) בסעיף20(
"(ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), חלוקת הבעלות בחברה אזורית בין הרשויות
המקומיות תהיה באישור הממונה, לפי כללים שתקבע מועצת הרשות בהתייעצות
עם הממונה; כללים כאמור ייקבעו בהתחשב בשווי הנכסים שבבעלות כל אחת
מהרשויות המקומיות וכמות צריכת המים שבתחום כל אחת מהן.";
יבוא:73 ) אחרי סעיף21(
"החלטות של חברה
אזורית הדורשות
רוב מיוחד
א. 73
החלטות הדירקטוריון והאסיפה הכללית של חברה
(א)
אזורית בנושאים אלה יתקבלו ברוב של שני שלישים:
החלטה על ייעוד רווחים; החלטה כאמור תתקבל
)1(
על ידי האסיפה הכללית, לאחר החלטת הדירקטוריון
על ייעוד רווחים כאמור;
לחוק החברות על ידי 271 אישור עסקה לפי סעיף
)2(
.הדירקטוריון
:אחרי סעיף קטן (א) יבוא
(ב)
) המנהל הכללי ימונה לתקופה שלא תעלה על ארבע שנים ובתום 1"(א
תקופת כהונתו הראשונה ניתן למנותו לתקופת כהונה אחת נוספת.
) המנהל הכללי הראשון של החברה ימונה לא יאוחר מתום שלושה 2(א
חודשים ממועד מתן הרישיון לחברה.";
(א), בסופו יבוא "ורוב חבריה, ובהם יושב ראש הוועדה, הם דירקטורים 70 ) בסעיף19(
;"חיצוניים
, האמור בו יסומן (א), ואחריו יבוא:73 ) בסעיף20(
"(ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), חלוקת הבעלות בחברה אזורית בין הרשויות
המקומיות תהיה באישור הממונה, לפי כללים שתקבע מועצת הרשות בהתייעצות
עם הממונה; כללים כאמור ייקבעו בהתחשב בשווי הנכסים שבבעלות כל אחת
מהרשויות המקומיות וכמות צריכת המים שבתחום כל אחת מהן.";
יבוא:73 ) אחרי סעיף21(
"החלטות של חברה
אזורית הדורשות
רוב מיוחד
א. 73
החלטות הדירקטוריון והאסיפה הכללית של חברה
(א)
אזורית בנושאים אלה יתקבלו ברוב של שני שלישים:
החלטה על ייעוד רווחים; החלטה כאמור תתקבל
)1(
על ידי האסיפה הכללית, לאחר החלטת הדירקטוריון
על ייעוד רווחים כאמור;
לחוק החברות על ידי 271 אישור עסקה לפי סעיף
)2(
.הדירקטוריון
בנוסחו המתוקן לפי חוק זה, התקשרות עם חברה 25 סעיף
מנהלת טעונה את אישור הממונה.
בהתאם להוראות הממונה נקבע בתקנונים של
חברות רבות כי כהונת המנהל הכללי של החברה לא תעלה
על ארבע שנים וניתן להאריכה לתקופה אחת נוספת בלבד.
מטרתה של הוראה זו היא להבטיח חילופים בתפקיד המנהל
הכללי של החברה, שכן יש בכך כדי לסייע להתפתחות
החברה ולמנוע קיפאון. תקופה של שמונה שנים היא, מצד
אחד, ארוכה דיה כדי לבצע מדיניות ארוכת טווח, ומצד
שני היא מבטיחה חשיבה מחדש על יעדיה ומדיניותה של
החברה מדי תקופה. מוצע לעגן הוראה זו בחוק. עוד מוצע
לקבוע כי יש למנות את המנהל הכללי הראשון של החברה
חודשים ממועד מתן רישיון לחברה לפי החוק, וזאת 3 בתוך
כדי למנוע מצב שבו חברה מתחילה לפעול ובמשך זמן רב
לא מתמנה לה מנהל כללי, מצב שאיננו תקין, במיוחד לגבי
חברה בתחילת דרכה.
)19( לפסקה
(א) לחוק קובע כי על הדירקטוריון של חברה 70 סעיף
בשליטת רשות מקומית למנות ועדת ביקורת שמספר
115 חבריה לא יפחת משלושה. בדומה לקבוע בסעיף
לחוק החברות לעניין חברה ציבורית, החל גם על חברה
לפי החוק שאינה בשליטת רשות מקומית, מוצע לקבוע
שרוב חברי ועדת הביקורת ובהם היושב ראש שלה יהיו
דירקטורים חיצוניים.
) 20( לפסקה
לחוק קובע כי "במועד הקמתה תהיה חברה 73 סעיף
בשליטה ובבעלות מלאה של רשות מקומית שבתחומה היא
פועלת; הוקמה החברה בידי יותר מרשות מקומית אחת,
תהיה החברה בשליטה ובבעלות מלאה שלהן, בחלוקה
ביניהן שתקבע מועצת הרשות בהתייעצות עם הממונה,
או בחלוקה אחרת שתוסכם ביניהן באישור הממונה". מוצע
להוסיף על האמור ולקבוע כי הבעלות בחברה אזורית
תיעשה לפי כללים שתקבע מועצת הרשות, בהתייעצות
עם הממונה, אשר ייקבעו בהתחשב בשווי הנכסים
שבבעלות כל אחת מהרשויות המקומיות השותפות בה
וכמות צריכת המים שבתחום כל אחת מהן.
)21( לפסקה
לשם שמירת האינטרסים של בעלי מניות שלהם חלק
קטן יחסית בחברה, מוצע לקבוע שהחלטות חברה אזורית
בנושאים של ייעוד רווחים ואישור עסקאות עם נושא משרה
בה או עסקאות עם אדם אחר שלנושא משרה בחברה יש בה
עניין אישי, יידרש רוב של שני שלישים לפחות בדירקטוריון
או באסיפה הכללית, לפי העניין. עוד מוצע לקבוע כי
מועצת הרשות, לפי המלצת הממונה ובהתייעצות עם שר
ד ב ר י ה ס ב ר
11.6.2013 ,, ג' בתמוז התשע"ג768 - הצעות חוק הממשלה
750
מועצת רשות המים, לפי המלצת הממונה, ובהתייעצות
(ב)
עם שר המשפטים, רשאית לקבוע הוראות לעניין אופן קבלת
החלטות נוספות של חברה אזורית, לשם שמירת ענייניהם
של בעלי אמצעי שליטה בה שאחזקותיהם מצומצמות יחסית
לאחזקותיהם של בעלי אמצעי שליטה אחרים בה או לשם
מניעת פגיעה ברמת שירותי המים והביוב הניתנים לצרכניה.";
- 130 ) בסעיף22(
- )בסעיף קטן (א
(א)
) יבוא:2( במקום פסקה
)1(
;";א26 או26 ) הפר הוראות לפי סעיפים2("
:) יבוא4( אחרי פסקה
)2(
;";)2(א68 א) הפר הוראות סעיף4("
- )בסעיף קטן (ב
(ב)
" יבוא 56 ), במקום "דרישה או צו שניתנו לפי סעיפים4( בפסקה
)1(
;"56 ,)(ב6 "דרישה, הוראה או צו שניתנו לפי סעיפים
) יבוא:4( אחרי פסקה
)2(
(א); הסמכות להטיל עיצום לפי פסקה זו6 א) הפר הוראות סעיף4("
;";)2014 בפברואר3( תחול החל מיום ג' באדר א' התשע"ד
בסופו יבוא:
(ג)
"(ג) היה לממונה יסוד סביר להניח כי רשות מקומית או חברה לא קיימה שלב
משלבי ההקמה, רשאי הוא להטיל עליה עיצום כספי בסכום שהוא מכפלה של
שקלים חדשים במספר התושבים המתגוררים בתחומה.";10
: יבוא130 ) אחרי סעיף23(
"אחריות המנהל
הכללי של חברה
א.130
המנהל הכללי של חברה חייב לפקח ולנקוט את כל
(א)
האמצעים הסבירים הנדרשים לשם קיום כל שלב משלבי
ההקמה.
המשפטים, תהא רשאית לקבוע הוראות לעניין אופן קבלת
החלטות נוספות של חברה אזורית לשם הבטחת שמירת
עניינם של בעלי מניות כאמור או מניעת פגיעה ברמת
שירותי המים והביוב הניתנים על ידה.
)22( לפסקה
נקבעו הוראות החוק, הדרישות והצווים 130 בסעיף
מכוח החוק, שהפרתם מאפשרת הטלת עיצום כספי על
ידי הממונה.
א, 26– ו26 מוצע להוסיף כי הפרת הוראות סעיפים
שעניינן סוגי העסקאות שחברה רשאית לעשות עם
הרשויות המקומיות שבתחומן היא פועלת ורכישת
שירותים מספק משותף, הפרת ההוראה הקבועה בסעיף
) המוצע, שלפיה המנהל הכללי הראשון של החברה 2(א68
ימונה לא יאוחר מתום שלושה חודשים ממועד מתן
הרישיון לחברה, וכן המשך הפעלת משק המים וביוב על
(א) החל מיום ג' באדר א' 6 ידי רשות מקומית בניגוד לסעיף
) או אי–מילוי דרישה או צו בדבר 2014 בפברואר3( התשע"ד
הקמת חברה, הצטרפות לחברה או צירוף את משק המים
והביוב של רשות מקומית לחברה קיימת, שניתנו לפי סעיף
(ב), יהוו אף הם הפרה שבגינה ניתן להטיל עיצום כספי. 6
מוצע לקבוע עוד כי במקרה שבו היה לממונה יסוד
סביר להניח כי רשות מקומית או חברה לא עמדו בשלב
ז למיזוג לחברה אזורית, 6 משלבי ההקמה הקבועים בסעיף
רשאי הוא להטיל עליה עיצום כספי בסכום שהוא מכפלה
ש"ח במספר התושבים המתגוררים בתחומה.10 של
) 23( לפסקה
מוצע להטיל אחריות על המנהל הכללי של חברה
לפקח ולנקוט את האמצעים הדרושים למניעה או עיכוב
ד ב ר י ה ס ב ר
11.6.2013 ,, ג' בתמוז התשע"ג768 - הצעות חוק הממשלה
751
לא קיימה חברה שלב משלבי ההקמה או הפרה הוראות
(ב)
שניתנו לעניין זה לפי כל דין, רשאי הממונה לשלוח למנהל
הכללי של החברה התראה ולפיה עליו לפקח על נקיטת
אמצעים בידי החברה כך שהיא תקיים את שלבי ההקמה או
שתופסק ההפרה של ההוראות המפורטות בהתראה, בתוך
המועד הנקוב בהתראה.
לא ננקטו אמצעים כאמור בהתראה או לא הופסקה
(ג)
הפרת ההוראות שפורטו בהתראה, חזקה היא שהמנהל
הכללי של החברה הפר את חובתו לפי סעיף קטן (א), והממונה
שקלים 50,000 רשאי להטיל עליו עיצום כספי בסכום של
חדשים, אלא אם כן הוכיח כי עשה כל שניתן כדי למלא את
חובתו."
הודעה על כוונת
חיוב
ב.130
היה לממונה יסוד סביר להניח כי אדם הפר הוראה
(א)
מפר) - א (בסימן זה130– ו130 מההוראות המנויות בסעיפים
ובכוונתו להטיל עליו עיצום כספי לפי אותו סעיף, ימסור לו
הודעה על הכוונה להטיל עליו עיצום כספי.
בהודעה לפי סעיף קטן (א) יציין הממונה, בין השאר, את
(ב)
אלה:
המעשה) - המעשה או המחדל (בסימן זה
)1(
;המהווה את ההפרה
שיעור העיצום הכספי והמועד לתשלומו;
)2(
זכותו של המפר להגיש את טענותיו לפי הוראות
)3(
;ג130 סעיף
שיעור התוספת על העיצום הכספי בהפרה
)4(
.131 נמשכת או חוזרת לפי הוראות סעיף
זכות טיעון
ג. 130
מפר שנמסרה לו הודעה על כוונת חיוב רשאי להגיש את
טענותיו, בכתב, לממונה, לעניין הכוונה להטיל את העיצום
הכספי ולעניין שיעורו, בתוך שלושים ימים ממועד מסירת
ההודעה.
דרישת תשלום
ד. 130
הממונה יחליט, לאחר ששקל את הטענות שהוגשו לו
(א)
ג, אם להטיל על המפר עיצום כספי, ורשאי הוא 130 לפי סעיף
א.131 להפחית את סכום העיצום הכספי לפי הוראות סעיף
לא קיימה חברה שלב משלבי ההקמה או הפרה הוראות
(ב)
שניתנו לעניין זה לפי כל דין, רשאי הממונה לשלוח למנהל
הכללי של החברה התראה ולפיה עליו לפקח על נקיטת
אמצעים בידי החברה כך שהיא תקיים את שלבי ההקמה או
שתופסק ההפרה של ההוראות המפורטות בהתראה, בתוך
המועד הנקוב בהתראה.
לא ננקטו אמצעים כאמור בהתראה או לא הופסקה
(ג)
הפרת ההוראות שפורטו בהתראה, חזקה היא שהמנהל
הכללי של החברה הפר את חובתו לפי סעיף קטן (א), והממונה
שקלים 50,000 רשאי להטיל עליו עיצום כספי בסכום של
חדשים, אלא אם כן הוכיח כי עשה כל שניתן כדי למלא את
חובתו."
הודעה על כוונת
חיוב
ב.130
היה לממונה יסוד סביר להניח כי אדם הפר הוראה
(א)
מפר) - א (בסימן זה130– ו130 מההוראות המנויות בסעיפים
ובכוונתו להטיל עליו עיצום כספי לפי אותו סעיף, ימסור לו
הודעה על הכוונה להטיל עליו עיצום כספי.
בהודעה לפי סעיף קטן (א) יציין הממונה, בין השאר, את
(ב)
אלה:
המעשה) - המעשה או המחדל (בסימן זה
)1(
;המהווה את ההפרה
שיעור העיצום הכספי והמועד לתשלומו;
)2(
זכותו של המפר להגיש את טענותיו לפי הוראות
)3(
;ג130 סעיף
שיעור התוספת על העיצום הכספי בהפרה
)4(
.131 נמשכת או חוזרת לפי הוראות סעיף
זכות טיעון
ג. 130
מפר שנמסרה לו הודעה על כוונת חיוב רשאי להגיש את
טענותיו, בכתב, לממונה, לעניין הכוונה להטיל את העיצום
הכספי ולעניין שיעורו, בתוך שלושים ימים ממועד מסירת
ההודעה.
דרישת תשלום
ד. 130
הממונה יחליט, לאחר ששקל את הטענות שהוגשו לו
(א)
ג, אם להטיל על המפר עיצום כספי, ורשאי הוא 130 לפי סעיף
א.131 להפחית את סכום העיצום הכספי לפי הוראות סעיף
של ביצוע שלבי ההקמה או למניעת הפרת הוראות שניתנו
לעניין זה ושפורטו בהתראה. במקרה שבו חברה לא עמדה
בשלבי ההקמה או הפרה הוראות שניתנו לעניין זה לפי כל
דין, הממונה יהא רשאי לשלוח למנהל הכללי התראה ואם
האמור בהתראה לא קוים, ניתן יהיה להטיל על המנהל
ש"ח, אלא אם כן 50,000 הכללי עיצום כספי בשיעור של
הוכיח כי עשה כל שניתן כדי למלא את חובתו.
עוד מוצע לעדכן את מנגנון העיצומים הכספיים
הקבוע בחוק כך בדומה למנגנונים שעוגנו בחקיקה
עדכנית. כך, מוצע להסדיר את מנגנון ההודעה על כוונת
החיוב ומרכיביה, זכות הטיעון של מפר לפני הממונה בטרם
הטלת העיצום, ומסירת דרישת התשלום למפר, לאחר
שנשמעו טענותיו.
ד ב ר י ה ס ב ר
11.6.2013 ,, ג' בתמוז התשע"ג768 - הצעות חוק הממשלה
752
החליט הממונה לפי הוראות סעיף קטן (א) להטיל עיצום
(ב)
כספי, ימסור למפר דרישה לשלם את העיצום הכספי (בסימן
דרישת תשלום); בדרישת תשלום יציין הממונה, בין - זה
132 השאר, את סכום העיצום הכספי המעודכן כאמור בסעיף
והמועד לתשלומו;
החליט הממונה לפי הוראות סעיף קטן (א) שלא להטיל
(ג)
עיצום כספי, ימסור הודעה על כך למפר.
ג, 130 לא הגיש המפר את טענותיו לפי הוראות סעיף
(ד)
בתוך שלושים ימים מיום שנמסרה לו ההודעה על כוונת
חיוב, יראו הודעה זו, בתום שלושים הימים האמורים,
כדרישת תשלום שנמסרה למפר במועד האמור.";
, במקום סעיף קטן (ב) יבוא: 131 ) בסעיף24(
"(ב) בהפרה חוזרת ייווסף על העיצום הכספי הקבוע לאותה הפרה, סכום השווה
הפרת הוראה מההוראות - "לעיצום הכספי כאמור; לעניין זה, "הפרה חוזרת
א, בתוך שנתיים מהפרה קודמת של אותה הוראה 130 או130 המנויות בסעיפים
שבשלה הוטל על המפר עיצום כספי או שבשלה הורשע.";
יבוא:131 ) אחרי סעיף25(
"סכומים מופחתים
א.131
הממונה אינו רשאי להטיל עיצום כספי בסכום הנמוך
(א)
מהסכומים הקבועים בסימן זה, אלא לפי הוראות סעיף
קטן (ב).
מועצת הרשות, בהסכמת שר המשפטים, רשאית לקבוע
(ב)
מקרים, נסיבות ושיקולים שבשלהם יהיה ניתן להטיל עיצום
כספי בסכום הנמוך מהקבוע בסימן זה, בשיעורים שתקבע.";
יבוא:132 ) במקום סעיף26(
"סכום מעודכן של
העיצום הכספי
.132
העיצום הכספי יהיה לפי סכומו המעודכן ביום מסירת
(א)
דרישת התשלום, ולגבי מפר שלא הגיש את טענותיו כאמור
ביום מסירת ההודעה על כוונת החיוב; הוגש - ג130 בסעיף
ערעור, ובית המשפט הורה על עיכוב תשלומו של העיצום
יהיה העיצום הכספי לפי סכומו המעודכן ביום - הכספי
ההחלטה בעתירה.
א 130–(ג) ו130 סכומי העיצום הכספי כאמור בסעיפים
(ב)
יום העדכון), - בינואר בכל שנה (בסעיף קטן זה1–יתעדכנו ב
) 24( לפסקה
(ב) כך שסכום העיצום 131 מוצע לתקן את סעיף
הכספי שיוטל בשל הפרה חוזרת יהא בגובה העיצום
הכספי ולא בגובה מחציתו.
)25( לפסקה
מוצע להסמיך את מועצת הרשות, בהסכמת שר
המשפטים, לקבוע מקרים שבהם ניתן יהיה להטיל עיצום
כספי בסכום הנמוך מזה הקבוע בסימן זה.
) 26( לפסקה
כך, שבין השאר, יעודכן 132 מוצע לתקן את סעיף
סכום העיצום בהתאם לשיעור עליית המדד.
ד ב ר י ה ס ב ר
11.6.2013 ,, ג' בתמוז התשע"ג768 - הצעות חוק הממשלה
753
בהתאם לשיעור עליית המדד הידוע ביום העדכון לעומת
המדד שהיה ידוע ביום העדכון בשנה שקדמה לו, ולעניין
לעומת המדד שהיה ידוע ביום כ"ד - יום העדכון הראשון
); הסכום האמור יעוגל לסכום 2013 ביולי31( באב התשע"ג
הקרוב שהוא מכפלה של עשרה שקלים חדשים; בסימן זה,
מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית - ""מדד
לסטטיסטיקה.
הממונה יפרסם ברשומות הודעה על סכום העיצום
(ג)
הכספי המעודכן לפי סעיף קטן (ב).";
- 133 ) בסעיף27(
א" והסיפה130 או130 " יבוא "סעיפים130 בסעיף קטן (א), במקום "סעיף
(א)
תימחק;- "המתחילה במילים "הדרישה תוצא
במקום סעיף קטן (ב) יבוא:
(ב)
"(ב) הטיל הממונה עיצום כספי לפי סימן זה, יפרסם באתר האינטרנט של
רשות המים את דבר הטלת העיצום, את שמו של המפר אם הוא תאגיד,
את מהות ההפרה שבשלה הוטל ונסיבותיה ואת סכום העיצום.";
ו(ב) ו–(ג), 6 " יבוא "לפי סעיפים51– ו48 ,43 ,36 (א), במקום "לפי סעיפים147 ) בסעיף28(
."51– ו48 ,43 ,36
תיקון חוק בתי
משפט לעניינים
מינהליים
.64
:, בתוספת הראשונה, בסופה יבוא752000-בחוק בתי משפט לעניינים מינהליים, התש"ס
ט(ד) לחוק תאגידי מים וביוב, 6 . החלטה של מי שהסמיך שר האוצר לפי סעיף קטן46"
".2001-התשס"א
תיקון חוק חובת
המכרזים
.65
, בסופו יבוא "ולגבי עסקאות של761992-(ב) לחוק חובת המכרזים, התשנ"ב5 בסעיף
, תבוא 2001-תאגיד מקומי שהוא חברה כהגדרתה בחוק תאגידי מים וביוב, התשס"א
, במקום שר האוצר, מועצת הרשות כהגדרתה בחוק האמור, 4– ו3 לעניין סעיפים
בהתייעצות עם שר האוצר".
בהתאם לשיעור עליית המדד הידוע ביום העדכון לעומת
המדד שהיה ידוע ביום העדכון בשנה שקדמה לו, ולעניין
לעומת המדד שהיה ידוע ביום כ"ד - יום העדכון הראשון
); הסכום האמור יעוגל לסכום 2013 ביולי31( באב התשע"ג
הקרוב שהוא מכפלה של עשרה שקלים חדשים; בסימן זה,
מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית - ""מדד
לסטטיסטיקה.
הממונה יפרסם ברשומות הודעה על סכום העיצום
(ג)
הכספי המעודכן לפי סעיף קטן (ב).";
- 133 ) בסעיף27(
א" והסיפה130 או130 " יבוא "סעיפים130 בסעיף קטן (א), במקום "סעיף
(א)
תימחק;- "המתחילה במילים "הדרישה תוצא
במקום סעיף קטן (ב) יבוא:
(ב)
"(ב) הטיל הממונה עיצום כספי לפי סימן זה, יפרסם באתר האינטרנט של
רשות המים את דבר הטלת העיצום, את שמו של המפר אם הוא תאגיד,
את מהות ההפרה שבשלה הוטל ונסיבותיה ואת סכום העיצום.";
ו(ב) ו–(ג), 6 " יבוא "לפי סעיפים51– ו48 ,43 ,36 (א), במקום "לפי סעיפים147 ) בסעיף28(
."51– ו48 ,43 ,36
.64
:, בתוספת הראשונה, בסופה יבוא752000-בחוק בתי משפט לעניינים מינהליים, התש"ס
תיקון חוק בתי
משפט לעניינים
ט(ד) לחוק תאגידי מים וביוב, מינהליים6 . החלטה של מי שהסמיך שר האוצר לפי סעיף קטן46"
".2001-התשס"א
.65
, בסופו יבוא "ולגבי עסקאות של761992-(ב) לחוק חובת המכרזים, התשנ"ב5 בסעיף
, תבוא 2001-תאגיד מקומי שהוא חברה כהגדרתה בחוק תאגידי מים וביוב, התשס"א
, במקום שר האוצר, מועצת הרשות כהגדרתה בחוק האמור, 4– ו3 לעניין סעיפים
בהתייעצות עם שר האוצר".
תיקון חוק חובת
המכרזים
) 27( לפסקה
לחוק דן בדרישת הממונה לשלם עיצום 133 סעיף
כספי. מוצע להחיל את הוראותיו גם על הפרה של נושא
א המוצע. 130 משרה לפי סעיף
)28( לפסקה
לחוק דן בדרכים להמצאת מסמכים לפי 147 סעיף
סעיפים שונים בחוק. מוצע לקבוע כי הוראות הסעיף יחולו
גם על המצאה של הודעה על מתן פטור ממיזוג או הודעה
שלא ליתן פטור ממיזוג.
מוצע לקבוע כי עתירה על החלטה של מי64 סעיף
ט(ד) המוצע 6 שהסמיך שר האוצר לפי סעיף
לעיל תתברר לפני בית המשפט לעניינים מינהליים.
כדי לאפשר לחברה לבצע עבודות פיתוח65 סעיף
או רכישת טובין יחד עם הרשויות המקומיות
לחוק 26 שבתחומן היא פועלת, לא די בתיקון סעיף
שעניינו עסקאות משותפות לחברה ולרשות המקומית,
) לעיל. יש להסדיר גם את נושא חובת 10( כמוצע בפסקה
המכרז ופטור מחובת המכרז בחברה, שכן התקשרות
במכרז משותף מחייבת פטור מהחובה הקבועה בחוק חובת
מכרזים. לצורך זה וכדי להסדיר את נושא המכרזים ביחס
לחברה לפי חוק תאגידי מים וביוב, מוצע לתקן את סעיף
, באופן שיסמיך את 1992- לחוק חובת המכרזים, התשנ"ב5
מועצת הרשות, בהתייעצות עם שר האוצר, לקבוע כללים
בדבר חובת מכרזים ופטור מחובת מכרזים לגבי עסקאות
של חברה כאמור.
.1047 '; התשע"א, עמ190 'ס"ח התש"ס, עמ
75
.136 '; התשע"א עמ114 'ס"ח התשנ"ב, עמ
76
ד ב ר י ה ס ב ר
11.6.2013 ,, ג' בתמוז התשע"ג768 - הצעות חוק הממשלה
754
תיקון חוק
ההתייעלות
הכלכלית (תיקוני
חקיקה ליישום
התכנית הכלכלית
)2010– ו2009 לשנים
.66
2009 בחוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום התכנית הכלכלית לשנים
- 76 , בסעיף772009-), התשס"ט2010–ו
בכותרת השוליים, במקום "חוק הרשויות" יבוא "פקודת העיריות, פקודת
)1(
;"המועצות המקומיות וחוק הרשויות
בסעיף קטן (א), אחרי ההגדרה "חוק הרשויות המקומיות (ביוב)" יבוא:
)2(
חוק לשינוי סדרי העדיפויות הלאומיים- """חוק שינוי סדרי העדיפויות
-), התשע"ג2014– ו2013 (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנים
;";782013
:במקום סעיף קטן (ב) יבוא
)3(
"(ב) בלי לגרוע מהוראות חוק תאגידי מים וביוב, התעריפים בעד שירותים
בתחום המים שנותנת רשות מקומית בלא תאגיד, למעט איגוד ערים
למים או לביוב, שנקבעו לפי כל דין ושהיו בתוקף ערב תחילתו של חוק
זה, ימשיכו לחול לעניין שירותים בתחום המים שנותנת רשות מקומית
בלא תאגיד לאחר יום תחילתו של חוק שינוי סדרי העדיפויות, ורשאית
מועצת רשות המים והביוב לקבוע עדכונים לתעריפים אלה לפי מדד
המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה או לפי מדד
אחר שייראה לה הולם, וזאת עד שייכנסו לתוקפם תעריפים שקבעה
(א) 112 מועצת רשות המים והביוב לגבי אותה רשות מקומית לפי סעיף
. 791959-לחוק המים, התשי"ט
במסגרת השלמת המהלך של ריכוז כל הסמכויות66 סעיף
בתחום משק המים והביוב בידי רשות המים,
נקבעו בחוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום
2009-), התשס"ט2010– ו2009 התכנית הכלכלית לשנים
חוק ההתייעלות), הוראות שעניינן העברת - (להלן
הסמכויות בתחום זה, בפרט בנוגע למשק המים והביוב
המוניציפלי, מגופים שונים לידי מועצת רשות המים.
במסגרת זו, בוטלו, בין השאר, הוראות בחוקים השונים
המעניקות לרשויות מקומיות ולאיגודי ערים בתחום המים
או הביוב, סמכויות להתקין חוקי עזר בנוגע למים ולביוב.
לחוק ההתייעלות הוראת 76 במקביל נקבעה בסעיף
מעבר שלפיה רשות מקומית שטרם התאגדה תהא רשאית
להמשיך ולגבות היטלי ביוב בעד שירותים בתחום הביוב
שהיא מספקת מכוח חוקי עזר שהיו בתוקף ערב החוק.
רשויות מקומיות החייבות להקים 50–כיום נותרו קרוב ל
חברה למתן שירותי מים וביוב וטרם הקימו אותה אף שהן
. 2008 מחויבות לעשות כן כבר משנת
מכוח הוראת המעבר האמורה, רשויות מקומיות שלא
הקימו תאגיד רשאיות לגבות היטלי ביוב ואף אגרות ביוב
שוטפות מכוח חוקי עזר שהם בתוקף כאמור. נוכח השונות
הקיימת היום בין חוקי העזר השונים, אגרות או היטלים
כאמור עשויים להיות שונים ביחס לרכיב הביוב בתעריפים
הקבועים היום לצרכני החברות או ביחס לתשלומי הפיתוח
חלף דמי החיבור אשר בכוונת רשות המים לקבוע לחברות,
לפי העניין.
לנוכח העיוות שנוצר עקב השונות כאמור וכדי למנוע
את התמריץ לרשויות המקומיות להמשיך את המצב הקיים
ולא להקים חברה כמתחייב לפי חוק, מוצע לבטל את
סמכות הרשויות המקומיות המחויבות להקים חברה ואשר
טרם הקימו אותה להטיל ולגבות כל תשלום בעד שירותי
בדצמבר 31 מים וביוב מכוח חוקי העזר האמורים החל מיום
ולהעביר את סמכות קביעת ההיטלים למועצת רשות 2013
המים והביוב. ביחס לרשות אשר העבירה את שירותי
המים והביוב בתחומה לחברה, ימשיכו לחול הוראות סעיף
, כפי שהיה.2001-(ב) לחוק תאגידי מים וביוב, התשס"א139
.220 'ס"ח התשס"ט, עמ
77
.586 'ס"ח התשע"ג, עמ
78
.394 '; התש"ע, עמ169 'ס"ח התשי"ט, עמ
79
ד ב ר י ה ס ב ר
11.6.2013 ,, ג' בתמוז התשע"ג768 - הצעות חוק הממשלה
755
) בלי לגרוע מהוראות חוק תאגידי מים וביוב, התעריפים בעד שירותים1(ב
בתחום הביוב שנותנת רשות מקומית בלא תאגיד, למעט איגוד ערים
למים או לביוב, שנקבעו לפי כל דין ושהיו בתוקף ערב תחילתו של חוק
זה, והסמכות לגבות תשלום לפי אותם תעריפים, ימשיכו לחול לעניין
שירותים בתחום הביוב שנותנת רשות מקומית בלא תאגיד לאחר אותו
יום, ורשאית מועצת רשות המים והביוב לקבוע עדכונים לתעריפים אלה
לפי מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה או
לפי מדד אחר שייראה לה הולם, וזאת עד שייכנסו לתוקפם תעריפים
שקבעה מועצת רשות המים והביוב לגבי אותה רשות מקומית לפי סעיף
) לחוק זה. 1(75 א(ב) לחוק הרשויות המקומיות (ביוב), כנוסחו בסעיף15
) בלי לגרוע מהוראות חוק תאגידי מים וביוב, התעריפים בעד שירותים2(ב
בתחום המים והביוב שנותנת רשות מקומית שאינה רשות מקומית בלא
תאגיד ואשר טרם העבירה את שירותי המים והביוב בתחומה לחברה,
שנקבעו על ידה לפי כל דין ושהיו בתוקף ערב תחילתו של חוק שינוי סדרי
העדיפויות, והסמכות לגבות תשלום לפי אותם תעריפים, יבוטלו החל ביום
); מועצת רשות המים והביוב תקבע 2013 בדצמבר31( כ"ח בטבת התשע"ד
עד למועד האמור תעריפים בעד שירותים בתחום המים והביוב שנותנת
אותה רשות; רשות מקומית כאמור שהעבירה את שירותי המים והביוב
(ב) לחוק תאגידי מים 139 בתחומה לחברה, יחולו לגביה הוראות סעיף
וביוב."
הוראות מעבר
.67
ו(א) לחוק תאגידי מים וביוב, פטור לשנה הראשונה שלאחר6 על אף האמור בסעיף
(א)
המועד הקובע, כהגדרתו בחוק האמור, יינתן לחברה אם קבע הממונה כי התקיימו
לפי 2014 לגביה כל אלה, ולצורך זה תגיש החברה המבקשת דוח כספי שנתי לשנת
):2015 במרס31( (א) עד יום י"א בניסן התשע"ה54 סעיף
שאישר הממונה לפי סעיף 2014 ביצעה את תכנית הפיתוח השנתית לשנת
)1(
;65%– בשיעור שלא יפחת מ112
ממוצע יחס כיסוי החוב שלה כפי שקבעה מועצת הרשות בכללים לפי
)2(
.1–), לא פחת מ1(ד21 סעיף
- ) לחוק זה9(63 ) לחוק תאגידי מים וביוב, כנוסחו בסעיף2(ב26 לעניין סעיף
(ב)
החלה תקופת שאילתם של עובדים לפני יום תחילתו של חוק זה והעובדים
)1(
היו מושאלים ביום תחילתו של חוק זה, רשאית החברה להאריך את תקופת
שאילתם, כולם או חלקם, עד תום עשר שנים מיום תחילת פעילות החברה,
באישור הממונה בכתב ומראש לגבי כל אחד מהם, לאחר שבחן את הצורך בכך
ובתנאים שיקבע; החלטת הממונה תהיה מנומקת;
) בלי לגרוע מהוראות חוק תאגידי מים וביוב, התעריפים בעד שירותים1(ב
בתחום הביוב שנותנת רשות מקומית בלא תאגיד, למעט איגוד ערים
למים או לביוב, שנקבעו לפי כל דין ושהיו בתוקף ערב תחילתו של חוק
זה, והסמכות לגבות תשלום לפי אותם תעריפים, ימשיכו לחול לעניין
שירותים בתחום הביוב שנותנת רשות מקומית בלא תאגיד לאחר אותו
יום, ורשאית מועצת רשות המים והביוב לקבוע עדכונים לתעריפים אלה
לפי מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה או
לפי מדד אחר שייראה לה הולם, וזאת עד שייכנסו לתוקפם תעריפים
שקבעה מועצת רשות המים והביוב לגבי אותה רשות מקומית לפי סעיף
) לחוק זה. 1(75 א(ב) לחוק הרשויות המקומיות (ביוב), כנוסחו בסעיף15
) בלי לגרוע מהוראות חוק תאגידי מים וביוב, התעריפים בעד שירותים2(ב
בתחום המים והביוב שנותנת רשות מקומית שאינה רשות מקומית בלא
תאגיד ואשר טרם העבירה את שירותי המים והביוב בתחומה לחברה,
שנקבעו על ידה לפי כל דין ושהיו בתוקף ערב תחילתו של חוק שינוי סדרי
העדיפויות, והסמכות לגבות תשלום לפי אותם תעריפים, יבוטלו החל ביום
); מועצת רשות המים והביוב תקבע 2013 בדצמבר31( כ"ח בטבת התשע"ד
עד למועד האמור תעריפים בעד שירותים בתחום המים והביוב שנותנת
אותה רשות; רשות מקומית כאמור שהעבירה את שירותי המים והביוב
(ב) לחוק תאגידי מים 139 בתחומה לחברה, יחולו לגביה הוראות סעיף
וביוב."
.67
ו(א) לחוק תאגידי מים וביוב, פטור לשנה הראשונה שלאחר6 על אף האמור בסעיף
(א)
המועד הקובע, כהגדרתו בחוק האמור, יינתן לחברה אם קבע הממונה כי התקיימו
לפי 2014 לגביה כל אלה, ולצורך זה תגיש החברה המבקשת דוח כספי שנתי לשנת
):2015 במרס31( (א) עד יום י"א בניסן התשע"ה54 סעיף
הוראות מעבר
שאישר הממונה לפי סעיף 2014 ביצעה את תכנית הפיתוח השנתית לשנת
)1(
;65%– בשיעור שלא יפחת מ112
ממוצע יחס כיסוי החוב שלה כפי שקבעה מועצת הרשות בכללים לפי
)2(
.1–), לא פחת מ1(ד21 סעיף
- ) לחוק זה9(63 ) לחוק תאגידי מים וביוב, כנוסחו בסעיף2(ב26 לעניין סעיף
(ב)
החלה תקופת שאילתם של עובדים לפני יום תחילתו של חוק זה והעובדים
)1(
היו מושאלים ביום תחילתו של חוק זה, רשאית החברה להאריך את תקופת
שאילתם, כולם או חלקם, עד תום עשר שנים מיום תחילת פעילות החברה,
באישור הממונה בכתב ומראש לגבי כל אחד מהם, לאחר שבחן את הצורך בכך
ובתנאים שיקבע; החלטת הממונה תהיה מנומקת;
לסעיף קטן (א)67 סעיף
הוראת המעבר נועדה להסדיר את המבחנים
שבהם תצטרך חברה לעמוד כדי שמועצת הרשות תפטור
אותה מהחובה להתמזג לחברה אזורית החל מיום י"ג
) ועד כ"ג באייר התשע"ו 2015 ביוני1( בסיוון התשע"ה
). מוצע כי לשם בחינת מתן פטור לחברות 2016 במאי31(
בשנה זו, ואך ורק לעניין אותה בחינה, ייבחנו החברות
לפי מבחנים מקלים ביחס לאלה הנדרשים מהן בהתאם
לכללים שפרסמה מועצת הרשות.
לסעיף קטן (ב)
הוראת המעבר נועדה להסדיר מקרים שבהם תקופת
שלוש השנים שבה החוק הקיים מאפשר השאלת העובדים
מהרשות המקומית לחברה החלה לפני פרסום חוק זה
והעובדים עודם מושאלים במועד תחילתו. מוצע לקבוע
כי במקרים אלו החברה תהיה רשאית להאריך את תקופת
ההשאלה לעשר שנים מיום תחילת פעילות החברה,
אך הארכה זו לא תהיה אוטומטית אלא כפופה לאישור
ד ב ר י ה ס ב ר
11.6.2013 ,, ג' בתמוז התשע"ג768 - הצעות חוק הממשלה
756
החלה תקופת שאילתם של עובדים למעלה מעשר שנים לפני יום
)2(
,תחילתו של חוק זה והעובדים היו מושאלים ביום פרסומו של חוק זה
רשאית החברה להאריך את תקופת שאילתם, כולם או חלקם, לתקופה נוספת,
באישור הממונה בכתב ומראש לגבי כל אחד מהם, לאחר שבחן את הצורך
בכך ובתנאים שיקבע.
(א) לחוק תאגידי מים וביוב, כנוסחו ערב יום תחילתו של חוק 63 הוראות סעיף
(ג)
זה, ימשיכו לחול על חברה שערב יום התחילה כיהנו בה תשעה חברי דירקטוריון, עד
למועד שבו לראשונה לאחר תחילתו של חוק זה תסתיים תקופת כהונתו של דירקטור
שהוא חבר מועצה או עובד של רשות מקומית.
שהוצאו לפני תחילתו של חוק זה יחולו הוראות 133 על דרישות תשלום לפי סעיף
(ד)
, כנוסחם ערב התחילה. 137 עד130 סעיפים
עד לקביעת כללים על ידי מועצת הרשות, כהגדרתה בחוק תאגידי מים וביוב,
(ה)
, רשאית חברה 65 , כנוסחו בסעיף1992-) לחוק חובת המכרזים, התשנ"ב1(ב5 לפי סעיף
להתקשר, לצורך רכישת טובין, לביצוע עבודה או לרכישת שירות, עם מי שזכה במכרז
שפרסם גוף ציבורי בבעלות גוף שמאגד את רוב הרשויות המקומיות והמוסמך לפעול
מטעמן, והכל לפי הוראות הממונה באישור המועצה.
הממונה לגבי כל אחד מהעובדים האמורים לאחר שבחן
את הצורך בהמשך שאילתם. כן מוצע להסדיר מצב של
שאילת עובדים אשר תקופת השאלתם החלה למעלה
מעשר שנים לפני מועד פרסומו של החוק המתקן ולהקנות
לממונה סמכות לאשר את שאילתם של אותם העובדים,
כולם או חלקם, לתקופה נוספת, לאחר שבחן את הצורך
בהמשך שאילת העובדים ובתנאים שיקבע.
לסעיף קטן (ג)
הוראת מעבר זו נועדה למנוע פגיעה בדירקטור
שמונה כדין לפני תחילת החוק המוצע על ידי החלה
מיידית של ההוראות בדבר המספר המזערי של דירקטורים
(א) לחוק, מספר הדירקטורים בחברה 63 חיצוניים. לפי סעיף
יהיה בין חמישה לתשעה. אם במועד כניסת החוק לתוקף
יש בחברה עד שמונה דירקטורים, מינויו של דירקטור
חיצוני נוסף כדי לעמוד בדרישות החוק המוצע לא יחייב
הפסקת מינוי של דירקטור שאינו חיצוני. הקושי ייווצר
רק אם יש בחברה תשעה דירקטורים. מוצע כי במקרה
כזה ייכנסו ההוראות החדשות לתוקף רק לאחר שתסתיים
תקופת כהונתו של דירקטור אחד בשל תום התקופה שלה
מונה או בשל סיבה שאינה תלויה בחוק המוצע.
לסעיף קטן (ד)
הוראת מעבר זו נועדה להחיל על דרישות תשלום
בעניין עיצום כספי שהוצאו לפני מועד תחילתו של חוק
זה, את ההוראות שהיו קיימות ערב תחילתו.
לסעיף קטן (ה)
מוצע לקבוע כי עד לקביעת כללים בידי המועצה
, שיאפשרו 17 לפי חוק חובת המכרזים כמוצע בסעיף
ביצוע עבודות פיתוח ורכישת טובין משותפים בין החברה
לחוק כנוסחו בתיקון זה, 26 לרשות המקומית לפי סעיף
יהיה הממונה רשאי להוציא הוראות, באישור המועצה,
אשר יאפשרו התקשרות של החברה עם החברה למשק
וכלכלה שבשליטת מרכז השלטון המקומי, לצורך עריכת
מכרזי מסגרת בעבור החברה.
ד ב ר י ה ס ב ר
11.6.2013 ,, ג' בתמוז התשע"ג768 - הצעות חוק הממשלה
757
פרק ט': שונות
תיקון חוק הספריות
תיקון - הציבוריות
3 'מס
.68
- 4 , בסעיף802007-), התשס"ז3 'בחוק הספריות הציבוריות (תיקון מס
" והסיפה 2012 " יבוא "עד שנת הכספים2013 ), במקום "עד שנת הכספים2( בפסקה
)1(
; תימחק- "החל במילים "באופן שעד
) יבוא:2( אחרי פסקה
)2(
בשיעור זהה לשיעור- 2014 ועד שנת הכספים2013 ) משנת הכספים3("
;";2012 שהוקצה לנושא בשנת הכספים
מיליוני שקלים 11 ייווספו לבסיס תקציב הספריות2015 ) בשנת הכספים4(
".חדשים כך שתשולם מלוא ההשתתפות
תיקון חוק לפיצוי
נפגעי גזזת
.69
, אחרי20 חוק הגזזת), בסעיף- (בפרק זה811994-בחוק לפיצוי נפגעי גזזת, התשנ"ד
סעיף קטן (ב) יבוא:
חודשים 12 בעד תקופה העולה על3 "(ג) לא תשולם לנפגע קצבה חודשית לפי סעיף
."6 שקדמו בתכוף לפני החודש שבו הוגשה תביעה למשרד הבריאות כאמור בסעיף
תחילה - חוק הגזזת
ותחולה
.70
' לחוק זה, ביום א' באדר א69 (ג) לחוק הגזזת כנוסחו בסעיף20 תחילתו של סעיף
6 ), והוא יחול על תביעות שיוגשו למשרד הבריאות לפי סעיף2014 בפברואר1( התשע"ד
לחוק הגזזת ביום האמור ואילך.
פרק ט': שונות
.68
- 4 , בסעיף802007-), התשס"ז3 'בחוק הספריות הציבוריות (תיקון מס
תיקון חוק
הספריות
תיקון - הציבוריות
3 '" והסיפה מס2012 " יבוא "עד שנת הכספים2013 ), במקום "עד שנת הכספים2( בפסקה
)1(
; תימחק- "החל במילים "באופן שעד
) יבוא:2( אחרי פסקה
)2(
בשיעור זהה לשיעור- 2014 ועד שנת הכספים2013 ) משנת הכספים3("
;";2012 שהוקצה לנושא בשנת הכספים
מיליוני שקלים 11 ייווספו לבסיס תקציב הספריות2015 ) בשנת הכספים4(
".חדשים כך שתשולם מלוא ההשתתפות
.69
, אחרי20 חוק הגזזת), בסעיף- (בפרק זה811994-בחוק לפיצוי נפגעי גזזת, התשנ"ד
סעיף קטן (ב) יבוא:
תיקון חוק לפיצוי
נפגעי גזזת
חודשים 12 בעד תקופה העולה על3 "(ג) לא תשולם לנפגע קצבה חודשית לפי סעיף
."6 שקדמו בתכוף לפני החודש שבו הוגשה תביעה למשרד הבריאות כאמור בסעיף
.70
' לחוק זה, ביום א' באדר א69 (ג) לחוק הגזזת כנוסחו בסעיף20 תחילתו של סעיף
6 ), והוא יחול על תביעות שיוגשו למשרד הבריאות לפי סעיף2014 בפברואר1( התשע"ד
לחוק הגזזת ביום האמור ואילך.
- חוק הגזזת
תחילה ותחולה
(ב) לחוק הספריות הציבוריות,5 סעיף68 סעיף
חוק הספריות - (בפרק זה1975-התשל"ה
הציבוריות), כפי שתוקן בחוק הספריות הציבוריות (תיקון
), 390 ' (פורסם בס"ח התשס"ז, עמ2007-), התשס"ז3 'מס
קובע כי אוצר המדינה ישתתף בהחזקתן ובניהולן של
ספריות ציבוריות שהוקמו או הוכרו לפי חוק הספריות
מהסכום הכולל של השתתפות 50% הציבוריות בשיעור של
אוצר המדינה והרשויות המקומיות בהחזקתן ובניהולן
, אשר נקבע כ"סכום 2006 של הספריות הציבוריות בשנת
הבסיס" לעניין החוק האמור. תיקון זה הגדיל משמעותית
את תקציב הספריות הציבוריות. כמו כן נקבע, כי ההסדר
האמור יוחל בהדרגה ובכל שנה ייווסף שיעור שווה מתוך
תושלם מלוא 2013 הסכום הכולל, כך שבשנת הכספים
ההשתתפות.
מוצע לדחות את השלמת מלוא השתתפות אוצר
2014 עד שנת הכספים2013 המדינה, כך שבשנת הכספים
השתתפות אוצר המדינה תהיה בשיעור זהה לשיעור
, ושבשנת הכספים 2012 שהוקצה לנושא בשנת הכספים
מיליוני שקלים 11 , ייווספו לבסיס תקציב הספריות2015
.חדשים כך שתושלם מלוא ההשתתפות
(א) לחוק לפיצוי נפגעי גזזת, 20 סעיף69 סעיף
חוק הגזזת), קובע - (להלן1994-התשנ"ד
כי תחילתו של חוק הגזזת ביום כ"ט בטבת התשנ"ה
). 1995 בינואר1(
(ב) לחוק הגזזת קובע כי לא יינתן תשלום20 סעיף
, בשל תקופה 10 לפי חוק הגזזת, למעט מענק כאמור בסעיף
שקדמה ליום התחילה.
לחוק הגזזת 3 נוכח האמור, קצבה חודשית לפי סעיף
תשולם לנפגע החל מיום תחילתו של חוק הגזזת או בעד
התקופה החלה ביום שבו הפך ל"נפגע" כהגדרתו בחוק
הגגזת ואילך, לפי המאוחר מביניהם. זאת, בעוד שעל פי
רוב, חוק הביטוח הלאומי וחוקים אחרים שמופעלים על
ידי המוסד לביטוח הלאומי מגבילים את תקופת התשלום
הרטרואקטיבי לשנים עשר החודשים שקדמו להגשת
התביעה.
לפיכך מוצע להתאים את תקופת התשלום
הרטרואקטיבי שבחוק הגזזת למקובל בחוק הביטוח הלאומי
ולהעמידה על שנים עשר החודשים שקדמו בתכוף לפני
החודש שבו הוגשה התביעה לפי חוק הגזזת.
כדי לאפשר לציבור נפגעי הגזזת להגיש תביעות70 סעיף
עד למועד תחילת החוק, מוצע לקבוע תחילה
מאוחרת, כך שהתיקון האמור יחול על תביעות לקצבה
לפי חוק הגזזת אשר יוגשו החל ביום א' באדר א' התשע"ד
). 2014 בפברואר1(
.390 'ס"ח התשס"ז, עמ
80
.484 '; התשס"ד עמ277 'ס"ח התשנ"ד, עמ
81
ד ב ר י ה ס ב ר
11.6.2013 ,, ג' בתמוז התשע"ג768 - הצעות חוק הממשלה
758
תיקון חוק
התכנון והבנייה
.71
- 821965-בחוק התכנון והבנייה, התשכ"ה
- 159 בסעיף
)1(
:אחרי ההגדרה "ועדה מחוזית" או "ועדה מקומית" יבוא
(א)
כהגדרתה בחוק החברות הממשלתיות;- """חברה ממשלתית
- חוק החברות הממשלתיות, התשל"ה- ""חוק החברות הממשלתיות
;";831975
- "בהגדרה "מיתקן בטחוני", הסיפה המתחילה במילים "לענין הגדרה זו
(ב)
תימחק;
אחרי ההגדרה "מיתקן בטחוני" יבוא:
(ג)
לרבות שני אלה:- """שלוחה אחרת של מערכת הביטחון
) חברה ממשלתית, שהשר שנקבע לפי חוק החברות הממשלתיות 1(
;כאחראי לענייניה הוא שר הביטחון
), והופרטה בהתאם 1( ) חברה שהיתה חברה כאמור בפסקה2(
, לחוק החברות הממשלתיות1 להחלטת הפרטה כמשמעותה בסעיף
למשך שבע שנים מהמועד שבו חדלה להיות חברה ממשלתית,
לגבי מיתקן שהיה קיים באותו מועד; שר הפנים, שר האוצר ושר
הביטחון, באישור ועדת הפנים ואיכות הסביבה של הכנסת, רשאים
להאריך את התקופה האמורה בשנה נוספת, אם ראו כי הליכי הכנת
התכניות והפעולות הנעשות למימושן, לגבי הקרקעות הנדרשות
לאותה חברה, מצויים בשלבים מתקדמים.";
) יבוא:2( , אחרי פסקה172 בסעיף
)2(
) מיתקן של חברה כאמור2( ) או1( ) היה המיתקן הביטחוני כאמור בפסקאות3("
) בהגדרה "שלוחה אחרת של מערכת הביטחון" לא יחולו הוראות סעיף2( בפסקה
) אושרה בידי אגף 2( ) או1( זה אלא אם כן בנייתו של המיתקן כאמור בפסקאות
הבינוי במשרד הביטחון בהתאם לכללים הנהוגים לגבי בינוי שנעשה על ידי
מערכת הביטחון ובכלל זה לעניין בחינת הוועדה למיתקנים ביטחוניים."
המבנים הקיימים המשרתים את פעילותן של 71 סעיף
חברות ממשלתיות העוסקות בייצור מוצרים
ביטחוניים, הוקמו במהלך השנים כמיתקנים ביטחוניים
(להלן 1965-על פי פרק ו' לחוק התכנון והבנייה, התשכ"ה
חוק התכנון והבנייה), אשר מאפשר הקמה והרחבה של -
מבנים מכוח אישורים של הוועדה למיתקנים ביטחוניים
ובלא צורך בתכנית מתאר ובהיתרי בנייה.
כדי לאפשר הפרטה של חברות ששר הביטחון הוא
השר האחראי לענייניהן, ולמנוע מצב שבו המבנים אשר
שימשו חברה ביטחונית שהופרטה יהפכו במועד ההפרטה
למבנים בלתי חוקיים, וכן כדי לאפשר לרוכש החברה
לבצע שינויים במבנים אלה, מוצע להרחיב את ההגדרה
לחוק התכנון והבנייה, 159 של "מיתקן בטחוני" בסעיף
אשר כוללת גם מבנים של חברה ממשלתית ביטחונית, כך
שתכלול גם מבנים של חברה ביטחונית שהופרטה. הרחבת
ההגדרה תהיה רק לגבי מבנים אשר היו קיימים בעת
שהחברה חדלה להיות חברה ממשלתית ולמשך תקופה
של שבע שנים, אשר במהלכה יהיה על החברה להסדיר
את מעמדם של המבנים, בין השאר על ידי הכנה של תכנית
לגבי המקרקעין שבהם הם מצויים. תקופה זו תהיה ניתנת
להארכה למשך שנה נוספת, בהחלטה משותפת של שרי
הביטחון, הפנים והאוצר ובאישור ועדת הפנים ואיכות
הסביבה של הכנסת, ובלבד שהליכי התכנון והביצוע לגבי
הקרקעות הנדרשות לאותה חברה יהיו בשלבים מתקדמים.
בנוגע לבינוי חדש במיתקנים האמורים במהלך תקופת
לחוק התכנון והבנייה, כי 172 הביניים, מוצע לקבוע בסעיף
בינוי כאמור יאושר בידי אגף הבינוי במערכת הביטחון, וכן
יוחלו עליו הוראות הנוהל למיתקנים ביטחוניים שמשרד
.741 '; התשע"ב, עמ307 'ס"ח התשכ"ח, עמ
82
.132 'ס"ח התשל"ה, עמ
83
ד ב ר י ה ס ב ר
11.6.2013 ,, ג' בתמוז התשע"ג768 - הצעות חוק הממשלה
759
תיקון חוק שירותי
הדת היהודיים
.72
:י יבוא11 , אחרי סעיף841971-בחוק שירותי הדת היהודיים [נוסח משולב], התשל"א
"משרתים בקודש
יא.11
ז יחולו11–ה ו11 ,ג11 ,ב11 ,)א(א) ו–(ג11 הוראות סעיפים
(א)
על הוצאות שכרם של המשרתים בקודש בשינויים המחויבים.
המועצה האזורית תפתח חשבון מיוחד לניהול הוצאות
(ב)
שכרם של המשרתים בקודש; המדינה והמועצה האזורית
יעבירו לחשבון המיוחד את חלקן בהוצאות השכר של
המשרתים בקודש.
רבנים, בלניות - "לעניין סעיף זה, "משרתים בקודש
(ג)
ושוחטים שמעסיקה מועצה אזורית שלא הוקמה בה מועצה
דתית או שמעסיק ועד מקומי במועצה אזורית כאמור."
תיקון חוק
האפוטרופוס הכללי
.73
- ) חוק האפוטרופוס הכללי- (להלן851978-בחוק האפוטרופוס הכללי, התשל"ח
שקלים חדשים";50,000" לירות" יבוא10,000" , במקום7 בסעיף
)1(
.72
:י יבוא11 , אחרי סעיף841971-בחוק שירותי הדת היהודיים [נוסח משולב], התשל"א
תיקון חוק שירותי
הדת היהודיים
"משרתים בקודש
יא.11
ז יחולו11–ה ו11 ,ג11 ,ב11 ,)א(א) ו–(ג11 הוראות סעיפים
(א)
על הוצאות שכרם של המשרתים בקודש בשינויים המחויבים.
המועצה האזורית תפתח חשבון מיוחד לניהול הוצאות
(ב)
שכרם של המשרתים בקודש; המדינה והמועצה האזורית
יעבירו לחשבון המיוחד את חלקן בהוצאות השכר של
המשרתים בקודש.
רבנים, בלניות - "לעניין סעיף זה, "משרתים בקודש
(ג)
ושוחטים שמעסיקה מועצה אזורית שלא הוקמה בה מועצה
דתית או שמעסיק ועד מקומי במועצה אזורית כאמור."
.73
- ) חוק האפוטרופוס הכללי- (להלן851978-בחוק האפוטרופוס הכללי, התשל"ח
תיקון חוק
האפוטרופוס
הכללי
שקלים חדשים";50,000" לירות" יבוא10,000" , במקום7 בסעיף
)1(
והוראותיו נהוגות ביחס2009 המשפטים הפיץ במרס
לבינוי חדש במתקנים ביטחוניים של מערכת הביטחון,
ככל שמדובר במבנים שהנוהל חל עליהם.
א(ג) לחוק שירותי הדת היהודיים11 סעיף72 סעיף
חוק - (להלן1971-[נוסח משולב], התשל"א
שירותי הדת), קובע כי ככלל, סכום השתתפות של הרשות
המקומית בהוצאות תקציבה של מועצה דתית יהיה פי
מסכום השתתפות הממשלה בהוצאות אלה. יוצא אם 1.5
כן כי בסכום ההשתתפות הכולל (המתקבל מחיבור סכום
ההשתתפות של הממשלה וסכום ההשתתפות של הרשות
המקומית) היחס בין הממשלה ובין הרשות המקומית הוא
ב לחוק מאפשר לשר לשירותי 11 . סעיף40:60 יחס של
דת, לשר הפנים ולשר האוצר בהחלטה שהתקבלה ברוב
דעות, באישור ועדת הכספים של הכנסת ולפי אמות מידה
שוויוניות, לשנות את היחס שבין הממשלה ובין הרשות
המקומית בסכום ההשתתפות הכולל באופן ששיעור
. 75% לבין25% ההשתתפות של כל אחת מהן יהיה בין
במועצות אזוריות שבהן אין מועצה דתית, נושאת
מעלות שכר המשרתים בקודש. המשרתים 100%–המדינה ב
בקודש, שהם רבנים בלניות ושוחטים, פועלים באופן דומה
לאופן שבו פועלת המועצה הדתית ולפיכך אין הצדקה
לפער זה בין מועצות אזוריות שבהן יש מועצה דתית שבהן
מתקציב המועצה הדתית, ובין 40%–המדינה נושאת ב
מועצות אזוריות שבהן אין מועצות דתיות ושבהן המדינה
מעלות שכר המשרתים בקודש. מוצע 100%–נושאת ב
ז לחוק 11–ה ו11 ,ג11 ,ב11 ,)א(א) ו–(ג11 להחיל את סעיפים
שירותי הדת על עלות שכר המשרתים בקודש בשינויים
ג, במקום "בהוצאות 11–א(ג) ו11 המחויבים. כך למשל בסעיף
התקציב של מועצה הנמצאת בתחום שיפוטה" ייקראו
"בהוצאות שכרם של המשרתים בקודש שבאותה מועצה
א(ב) שכן 11 אזורית"; (יצוין כי אין צורך להחיל את סעיף
ממילא אין צורך בקביעת אמות מידה להשתתפות בשכר
המשרתים בקודש והבחינה היא לפי השכר. בנוסף, היות
שמדובר בתשלומי שכר בלבד אין טעם במנגנון ערעור על
ו(ז) לא יוחל). 11 גובה ההשתתפות ועל כן סעיף
כמו כן מוצע לקבוע כי המועצה האזוריות והמדינה
יעבירו את חלקן בהוצאות השכר לחשבון מיוחד של
המועצה האזורית שממנו ישולמו תשלומי השכר, זאת
כדי שניתן יהיה לבחון בקלות אם אכן מועברים התשלומים
כקבוע בחוק.
1 לפסקה73 סעיף
1978- לחוק האפוטרופוס הכללי, התשל"ח7 סעיף
חוק האפוטרופוס הכללי), קובע כי האפוטרופוס - (בפרק זה
הכללי רשאי לנהל גם בלא צו ניהול נכסים עזובים ששווים
לירות או על סכום אחר שקבע 10,000 אינו עולה על
שר המשפטים בצו, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט
של הכנסת. כיום עומד סכום זה, בהתאם להוראות צו
, 1983-האפוטרופוס הכללי (ניהול ללא צו ניהול), התשמ"ד
שקלים חדשים. 6,137 על
כדי לייעל את ההליכים המשפטיים לפי חוק
האפוטרופוס הכללי ואת ניהול הנכסים על ידו, מוצע
להעלות את שווי הנכסים שרשאי האפוטרופוס הכללי
שקלים חדשים. 50,000 לנהל גם בלא צו ניהול עד לסך של
העלאת שווי הנכסים לניהול שאינם מחייבים צו ניהול
תביא לצמצום במספר הפניות לבית המשפט המחוזי לשם
קבלת צו ניהול על נכסים ששווים נמוך.
.448 '; התשע"ב, עמ130 'ס"ח התשל"א, עמ
84
.330 '; התשס"ט, עמ61 'ס"ח התשל"ח, עמ
85
ד ב ר י ה ס ב ר
11.6.2013 ,, ג' בתמוז התשע"ג768 - הצעות חוק הממשלה
760
:, אחרי סעיף קטן (ג) יבוא9 בסעיף
)2(
"(ד) אחת לחמש שנים מיום תחילת ניהולו של נכס לפי חוק זה, ייזום
האפוטרופוס הכללי הליך של חקירה ובדיקה לאיתור בעלי הזכויות בנכס,
במטרה להשיב את הנכס לבעלי הזכויות בו, ובמסגרתו יבצע את הפעולות האלה:
יפרסם הודעה לציבור באתר האינטרנט של משרד המשפטים
)1(
;שתכלול את סוג הנכס ואת שמו של בעל הזכויות האחרון בנכס
יפנה למינהל האוכלוסין במשרד הפנים ולרשם לענייני ירושה לשם
)2(
;".בירור מידע שיכול לסייע באיתורם של בעלי הזכויות בנכס
(ג), במקום הסיפה החל במילים "באחת הדרכים" יבוא "בדרך של 10 בסעיף
)3(
הפקדתם בפיקדון נושא תשואה ינוהל במשרד האוצר בהתאם למנגנון השקעה
), באחת הדרכים שקבעה ועדת 3(א23 שיקבע שר המשפטים בתקנות לפי הוראות סעיף
ההשקעות בהתאם לתקנות האמורות או בדרך שהורה בית המשפט.";
) יבוא:2( (א), אחרי פסקה23 בסעיף
)4(
) הדרכים והאופן להחזקתם או להשקעתם של הכספים בידי האפוטרופוס3("
".הכללי כדרוש לשם שמירת הקרן והבטחת הפירות
חוק האפוטרופוס
תחילה- הכללי
.74
) לחוק זה ביום3(73 (ג) לחוק האפוטרופוס הכללי, כנוסחו בסעיף10 תחילתו של סעיף
) 3(א23 התקנת תקנות להשקעת כספים בידי האפוטרופוס הכללי לפי הוראות סעיף
) לחוק זה.4(73 לחוק האפוטרופוס הכללי כנוסחו בסעיף
2 לפסקה
לחוק האפוטרופוס הכללי עוסק בדרך ניהול 9 סעיף
הנכסים על ידי האפוטרופוס הכללי. כדי לשפר ולייעל
את הפעולות שמבצע האפוטרופוס הכללי לאיתור בעלי
הזכויות בנכסים הנמצאים בניהולו, מוצע לקבוע כי אחת
לחמש שנים מיום תחילת הניהול של נכס לפי חוק זה,
יידרש האפוטרופוס הכללי ליזום הליך של חקירה ובדיקה
לאיתור בעלי הזכויות בנכס, במטרה להשיב את הנכס
לבעלי הזכויות בו. במסגרת ההליך יפרסם האפוטרופוס
הכללי הודעה לציבור באתר האינטרנט של משרד
המשפטים שתכלול את סוג הנכס ואת שמו של בעל
הזכויות האחרון בנכס. כמו כן יפנה האפוטרופוס הכללי
לרשם לענייני ירושה ולמינהל האוכלוסין במשרד הפנים
לצורך בירור מידע היכול לסייע באיתור בעלי הזכויות
בנכס.
3 לפסקה
(ג) לחוק האפוטרופוס הכללי קובע כי על 10 סעיף
האפוטרופוס הכללי להחזיק ולהשקיע את הכספים
שבניהולו, שאינם נדרשים לצורכי הניהול השוטף,
באופן שישמור על הקרן ויבטיח תשואה, באחת הדרכים
שקבעה ועדת ההשקעות או בדרך שהורה בית המשפט.
חובה זו נגזרת מחובתו של האפוטרופוס הכללי לשמש
כנאמן של הכספים שבניהולו ולעשות בהם מה שעשוי,
לחוק 9 לדעתו, להועיל למעוניינים בהם, כאמור בסעיף
האפוטרופוס הכללי. לצורך כך הוקמה באפוטרופוס
(א) לחוק האפוטרופוס הכללי, ועדת 10 הכללי, מכוח סעיף
השקעות שתפקידה לקבוע את דרכי השקעת הכספים
האמורים. במהלך השנים נצברו בידי האפוטרופוס הכללי
כספים בהיקף רב, אשר טרם אותרו בעליהם וטרם הגיע
לחוק 15 מועד העברתם לקניין המדינה לפי הוראות סעיף
האפוטרופוס הכללי. כספים אלה מושקעים על ידי ועדת
ההשקעות בשוק ההון.
מוצע לקבוע, כי במסגרת האפשרויות להשקעת
לחוק האפוטרופוס הכללי, 10 הכספים המוגדרות בסעיף
האפוטרופוס הכללי יוכל להשקיע נכסים עזובים שבניהולו
גם בפיקדון שינוהל במשרד האוצר, בהתאם למנגנון
השקעה שיקבע שר המשפטים בתקנות, וכי בתקנות אלה
יוסדרו דרכי השקעת הכספים על ידי ועדת ההשקעות.
4 לפסקה
מוצע להסמיך את שר המשפטים להתקין תקנות לחוק
האפוטרופוס הכללי שעניינן הדרכים והאופן להחזקתם של
הכספים או להשקעתם בידי האפוטרופוס הכללי כדרוש
לשם שמירת הקרן והבטחת הפירות.
(ג)10 מוצע לקבוע, כי יום התחילה של סעיף74 סעיף
לחוק האפוטרופוס הכללי, כנוסחו בסעיף
) לחוק זה, ביום התקנת תקנות להשקעת כספים 3(73
) לחוק3(א23 בידי האפוטרופוס הכללי לפי הוראות סעיף
) לחוק זה. 4(73 האפוטרופוס הכללי כנוסחו בסעיף
ד ב ר י ה ס ב ר
11.6.2013 ,, ג' בתמוז התשע"ג768 - הצעות חוק הממשלה
761
תיקון חוק ביטוח
בריאות ממלכתי
.75
- ) חוק ביטוח בריאות ממלכתי- (בפרק זה861994-בחוק ביטוח בריאות ממלכתי, התשנ"ד
, אחרי ההגדרה "חוק הביטוח הלאומי" יבוא: 2 בסעיף
)1(
;";871980- חוק הבטחת הכנסה, התשמ"א- """חוק הבטחת הכנסה
- 14 בסעיף
)2(
; תימחק- "בסעיף קטן (א), ההגדרה "עקרת בית
(א)
)";1), בסופה יבוא "ו–(ו4( בסעיף קטן (ה), בפסקה
(ב)
אחרי סעיף קטן (ו) יבוא:
(ג)
) על אף האמור בסעיף קטן (ו), מבוטחים שהם בני זוג כהגדרתם בחוק 1"(ו
הבטחת הכנסה ושמשתלמת להם גמלה לפי החוק האמור, למעט בני זוג
שלשניהם הכנסה, סך דמי ביטוח הבריאות לפי סעיף זה שישולמו בעדם
לא יעלה על סכום המינימום; ואולם אם לאחד מבני הזוג הכנסה שבשלה
משתלמים בעדו דמי ביטוח בריאות לפי סעיף זה, בסכום העולה על סכום
המינימום, יהיה סך דמי ביטוח הבריאות לפי סעיף זה שישולם בעד שני
- " מההכנסה כאמור; בסעיף קטן זה, "הכנסה5% בני הזוג, בשיעור של
הכנסה או גמלה לפי סעיפים קטנים (ב) עד (ד), לפי העניין.";
יימחקו. - "בסעיף קטן (ז), המילים "בעד עקרת בית
(ד)
חוק ביטוח בריאות
תחילה - ממלכתי
ותחולה
.76
) לחוק זה, ביום2(75 לחוק ביטוח בריאות ממלכתי, כנוסחו בסעיף14 תחילתו של סעיף
), והוא יחול על דמי ביטוח בריאות המשתלמים 2014 בינואר1( כ"ט בטבת התשע"ד
בעד היום האמור ואילך.
תיקון חוק ההגבלים
העסקיים
.77
- ) חוק ההגבלים העסקיים- (בפרק זה881988-בחוק ההגבלים העסקיים, התשמ"ח
.75
- ) חוק ביטוח בריאות ממלכתי- (בפרק זה861994-בחוק ביטוח בריאות ממלכתי, התשנ"ד
תיקון חוק ביטוח
בריאות ממלכתי
, אחרי ההגדרה "חוק הביטוח הלאומי" יבוא: 2 בסעיף
)1(
;";871980- חוק הבטחת הכנסה, התשמ"א- """חוק הבטחת הכנסה
- 14 בסעיף
)2(
; תימחק- "בסעיף קטן (א), ההגדרה "עקרת בית
(א)
)";1), בסופה יבוא "ו–(ו4( בסעיף קטן (ה), בפסקה
(ב)
אחרי סעיף קטן (ו) יבוא:
(ג)
) על אף האמור בסעיף קטן (ו), מבוטחים שהם בני זוג כהגדרתם בחוק 1"(ו
הבטחת הכנסה ושמשתלמת להם גמלה לפי החוק האמור, למעט בני זוג
שלשניהם הכנסה, סך דמי ביטוח הבריאות לפי סעיף זה שישולמו בעדם
לא יעלה על סכום המינימום; ואולם אם לאחד מבני הזוג הכנסה שבשלה
משתלמים בעדו דמי ביטוח בריאות לפי סעיף זה, בסכום העולה על סכום
המינימום, יהיה סך דמי ביטוח הבריאות לפי סעיף זה שישולם בעד שני
- " מההכנסה כאמור; בסעיף קטן זה, "הכנסה5% בני הזוג, בשיעור של
הכנסה או גמלה לפי סעיפים קטנים (ב) עד (ד), לפי העניין.";
יימחקו. - "בסעיף קטן (ז), המילים "בעד עקרת בית
(ד)
.76
) לחוק זה, ביום2(75 לחוק ביטוח בריאות ממלכתי, כנוסחו בסעיף14 תחילתו של סעיף
), והוא יחול על דמי ביטוח בריאות המשתלמים 2014 בינואר1( כ"ט בטבת התשע"ד
בעד היום האמור ואילך.
חוק ביטוח בריאות
תחילה - ממלכתי
ותחולה
.77
- ) חוק ההגבלים העסקיים- (בפרק זה881988-בחוק ההגבלים העסקיים, התשמ"ח
תיקון חוק
ההגבלים
העסקיים
-חוק ביטוח בריאות ממלכתי, התשנ"ד
סעיפים
חוק ביטוח בריאות ממלכתי), פוטר- (להלן1994
76– ו75
עקרת בית מתשלום דמי ביטוח בריאות. בניגוד
לתשלומי מס הכנסה, דמי ביטוח בריאות נגבים מכלל
המבוטחים לרבות מאלה שאינם עובדים (מובטלים,
סטודנטים, מקבלי קצבאות, וכיו"ב). בנוסף, מבוטחים
המקבלים גמלת הבטחת הכנסה משלמים גם הם דמי
ביטוח בריאות, המקוזזים מהגמלה.
מהאמור לעיל נוצר מצב שבו קיימת אוכלוסייה
נרחבת הזכאית לשירותי בריאות, אך לא חלה עליה חובת
תשלום דמי ביטוח בריאות. למצב זה אין הצדקה כלכלית,
שכן אין מדובר בפטור המבוסס על מבחני הכנסה או
בעיקרון של תשלום פרוגרסיבי אלא בקריטריון של מצב
משפחתי.
לפיכך מוצע לחייב עקרת בית בתשלום דמי ביטוח
בריאות בהתאם להכנסותיה.
לפי המוצע תחילתו של התיקון האמור יהיה ביום
) והוא יחול על דמי 2014 בינואר1( כ"ט בטבת התשע"ד
ביטוח המשתלמים בעד יום זה ואילך.
עם זאת, מוצע לקבוע, כי בני זוג כהגדרתם בחוק
הבטחת הכנסה, שמשתלמת להם גמלה לפי החוק האמור,
כל אחד מהם חייב בתשלום דמי ביטוח בריאות לפי הוראות
סעיף זה, ואולם סך דמי ביטוח הבריאות שישלמו שני בני
הזוג כאמור לא יעלה על סכום המינימום אשר מוגדר גם
הוא בחוק ביטוח בריאות ממלכתי. ואולם אם לאחד מבני
הזוג הכנסה שבשלה משתלמים בעדו דמי ביטוח בריאות
לפי סעיף זה, בסכום העולה על סכום המינימום, יהיה סך
דמי ביטוח הבריאות לפי סעיף זה שישולם בעד שני בני
מההכנסה כאמור. הכנסה לעניין 5% הזוג, בשיעור של
סעיף זה תוגדר כהכנסה או גמלה לפי סעיפים קטנים (ב)
עד (ד), לפי העניין.
- (להלן1988-חוק ההגבלים העסקיים, התשמ"ח
סעיפים
חוק ההגבלים), קובע איסור על הסדרים כובלים, 79 עד77
דהיינו הסדרים העלולים לפגוע בתחרות, אלא
כללי
אם כן ניתן להם אישור או פטור ממערך הפיקוח
לחוק ההגבלים מונה שורה 3 על הגבלים עסקיים. סעיף
של הסדרים שלא ייחשבו הסדרים כובלים לעניין חוק
ההגבלים.
.582 '; התשע"ב, עמ156 'ס"ח התשנ"ד, עמ
86
.30 'ס"ח התשמ"א, עמ
87
.382 '; התשע"ב, עמ128 'ס"ח התשמ"ח, עמ
88
ד ב ר י ה ס ב ר
11.6.2013 ,, ג' בתמוז התשע"ג768 - הצעות חוק הממשלה
762
;", בהגדרה "השר" במקום "שר התעשיה והמסחר" יבוא "שר הכלכלה1 בסעיף
)1(
- )4( , בפסקה3 בסעיף
)2(
"האמור בה יסומן כפסקת משנה "(א)" ובה, אחרי "ושיווק" יבוא "בסיטונות
(א)
תוצרת חקלאית), - ובמקום הסיפה החל במילים "אם כל הצדדים" יבוא "(להלן
ומתקיים לגביו אחד מאלה:
כל הצדדים להסדר הם המגדלים של התוצרת החקלאית שאליה
)1(
;נוגע ההסדר
הצדדים להסדר הם מגדל אחד או יותר ורוכש תוצרת חקלאית של
)2(
אותו מגדל או של אותם מגדלים, וכל כבילותיו נוגעות לשיווק בסיטונות
של התוצרת החקלאית שאותו מגדל או שאותם מגדלים מכרו לרוכש;
הוראה זו לא תחול על מוצרים שיוצרו מתוצרת חקלאית כאמור; השר, בהסכמת
שר החקלאות ופיתוח הכפר ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאי בצו
להוסיף סוגים של תוצרת חקלאית או לגרוע מהם;";
) לחוק ההגבלים 4(3 הפטור הסטטוטורי הקבוע בסעיף
הוא רחב מדי, באשר הוא חל, שלא לצורך, גם על הסדרים
כובלים לשיווק תוצרת חקלאית, בין מי שהם אינם מגדלי
התוצרת אלא משווקים בסיטונות.
מצב זה הוא בלתי מידתי והוא פוגע שלא לצורך
בתחרות ובציבור צרכני התוצרת החקלאית ואף בציבור
המגדלים. ההצדקות העקרוניות לפטור הסטטוטורי ביחס
לגידול תוצרת חקלאית ולהגנה על פעילות החקלאים
אינן קמות ביחס לפעילות השיווק לבדה, באמצעות גופים
עסקיים לחלוטין, שאינם חקלאים.
) 4(3 לפיכך מוצע לצמצם את הפטור הקיים כיום בסעיף
לחוק ההגבלים, ולקבוע כי יחול רק על הסדר שכל כבילותיו
נוגעות לגידול ושיווק בסיטונות של תוצרת חקלאית שכל
הצדדים לו הם המגדלים של התוצרת החקלאית שאליה
נוגע ההסדר או שהם מגדל אחד או יותר ורוכש תוצרת
חקלאית של אותו מגדל או של אותם מגדלים.
)2( לפסקה
) לחוק ההגבלים באופן 4(3 מוצע לתקן את סעיף
שיחול רק על הסדר שלפיו כל אחד מהצדדים לו הוא מגדל
(כהגדרתו המוצעת) של התוצרת החקלאית שאליה נוגע
לקוח) שהצדדים -ההסדר, וכן על הסדר אנכי (הסדר ספק
לו הם מגדל אחד או יותר ורוכש של תוצרתו, וכל כבילותיו
נוגעות לשיווק בסיטונות של התוצרת החקלאית של אותו
מגדל או מגדלים.
בהתאם, משווקים סיטונאים שאינם מגדלים לא יוכלו
להיות צד להסדר אופקי (כגון הסדר אופקי בין משווקים
בסיטונות שעניינו קניית תוצרת חקלאית ממגדלים או
מכירתה לקמעונאים). הסדרים אנכיים שכל כבילותיהם
נוגעות לשיווק בסיטונות של התוצרת החקלאית שהצדדים
להם הם מגדל ורוכש תוצרתו לשם שיווק סיטונאי ימשיכו
להיכלל בפטור הסטטוטורי, ואילו הסדרים אנכיים אחרים
יצאו מגדר הפטור.
מוצע לקבוע, כי הסעיף יחול רק על תוצרת חקלאית
שייצר המגדל שהוא צד להסדר ולא על תוצרת חקלאית
שאינה מייצור עצמי. באופן זה, מגדל יוכל לערוך הסדרים
אופקיים עם מגדלים אחרים וכן הסדרים אנכיים, רק
בהתייחס לתוצרת החקלאית שהוא גידל. במקרה שבו
המגדל הוא גם משווק בסיטונות של תוצרת חקלאית של
מגדלים אחרים, הוא לא יוכל לעשות הסדר כובל עם
משווק אחר בנוגע לתוצרת זו.
כמו כן מוצע להוסיף הגדרה למונח "מגדל", אשר
לפחות מפעילותו 25%–תכלול את הגורמים האלה: (א) מי ש
העסקית היא גידול תוצרת חקלאית, כך שגם גוף העוסק
בפעילויות עסקיות נוספות, אך גידול מהווה חלק מהותי
מכלל פעילותו, ייכלל בפטור הסטטוטורי; (ב) מי שסכום
הכנסותיו השנתיות מגידול תוצרת חקלאית עולה על
הסכום המזערי שקבע השר בהתייעצות עם שר האוצר ועם
שר החקלאות ופיתוח הכפר, כך שמי שהכנסותיו מגידול
תוצרת חקלאית הן משמעותיות מאוד, ייחשב כמגדל
בלי שיהיה צורך לבחון את היחס בין פעילותו כמגדל
לפעילותו האחרת; (ג) מי שעוסק בגידול תוצרת חקלאית
והכנסותיו השנתיות משיווק סיטונאי של תוצרת חקלאית
קטנות מעשרה מיליון שקלים חדשים. זאת כדי לכלול
תחת הפטור הסטטוטורי גם מגדלים אשר אינם נכללים
בהגדרות לעיל ובלבד שהיקף פעילותם בשיווק סיטונאי
של תוצרת חקלאית הוא מצומצם דיו, באופן שאינו מעורר
חשש לחריגה מההצדקות הקבועות למתן הפטור; (ד) מי
שהוא בבעלות מלאה של מגדל (כהגדרתו לעיל).
כמו כן מוצע לקבוע כי השר יקבע, בהתייעצות עם
שר האוצר, שר החקלאות והממונה, את דרך החישוב של
הכנסות מגידול תוצרת חקלאית ומשיווק סיטונאי של
תוצרת חקלאית לצורך ההגדרה "מגדל".
ד ב ר י ה ס ב ר
11.6.2013 ,, ג' בתמוז התשע"ג768 - הצעות חוק הממשלה
763
:אחרי פסקת משנה (א) יבוא
(ב)
- כל אחד מאלה- ""(ב) בסעיף זה, "מגדל
לפחות מפעילותו העסקית הם גידול תוצרת 25%–מי ש
)1(
;חקלאית
מי שסכום הכנסותיו השנתיות מגידול תוצרת חקלאית עולה
)2(
על הסכום המזערי שקבע השר בהתייעצות עם שר האוצר ועם שר
החקלאות ופיתוח הכפר;
מי שעוסק בגידול תוצרת חקלאית והכנסותיו השנתיות
)3(
משיווק סיטונאי של תוצרת חקלאית קטנות מעשרה מיליון שקלים
חדשים;
)1( מי שבבעלות מלאה של מגדל כאמור בפסקאות משנה
)4(
.)3( עד
(ג) השר יקבע, בהתייעצות עם שר האוצר, שר החקלאות ופיתוח הכפר
והממונה, את דרך החישוב של הכנסות מגידול תוצרת חקלאית ומשיווק
סיטונאי של תוצרת חקלאית לעניין ההגדרה "מגדל" שבפסקת משנה (ב)".
חוק ההגבלים
תקנות - העסקיים
ראשונות
.78
) לחוק זה2(77 ) לחוק ההגבלים העסקיים כנוסחו בסעיף4(3 תקנות ראשונות לפי סעיף
יותקנו בתוך שישה חודשים מיום פרסומו של חוק זה.
חוק ההגבלים
תחילה - העסקיים
.79
) לחוק זה, שישה2(77 ) לחוק ההגבלים העסקיים, כנוסחו בסעיף4(3 תחילתו של סעיף
לחוק זה.78 חודשים מיום פרסומן של תקנות כאמור בסעיף
תיקון חוק חינוך
ממלכתי
.80
. בטל- א11 חוק חינוך ממלכתי), סעיף- (בפרק זה891953-בחוק חינוך ממלכתי, התשי"ג
:אחרי פסקת משנה (א) יבוא
(ב)
- כל אחד מאלה- ""(ב) בסעיף זה, "מגדל
לפחות מפעילותו העסקית הם גידול תוצרת 25%–מי ש
)1(
;חקלאית
מי שסכום הכנסותיו השנתיות מגידול תוצרת חקלאית עולה
)2(
על הסכום המזערי שקבע השר בהתייעצות עם שר האוצר ועם שר
החקלאות ופיתוח הכפר;
מי שעוסק בגידול תוצרת חקלאית והכנסותיו השנתיות
)3(
משיווק סיטונאי של תוצרת חקלאית קטנות מעשרה מיליון שקלים
חדשים;
)1( מי שבבעלות מלאה של מגדל כאמור בפסקאות משנה
)4(
.)3( עד
(ג) השר יקבע, בהתייעצות עם שר האוצר, שר החקלאות ופיתוח הכפר
והממונה, את דרך החישוב של הכנסות מגידול תוצרת חקלאית ומשיווק
סיטונאי של תוצרת חקלאית לעניין ההגדרה "מגדל" שבפסקת משנה (ב)".
.78
) לחוק זה2(77 ) לחוק ההגבלים העסקיים כנוסחו בסעיף4(3 תקנות ראשונות לפי סעיף
יותקנו בתוך שישה חודשים מיום פרסומו של חוק זה.
חוק ההגבלים
תקנות - העסקיים
ראשונות
.79
) לחוק זה, שישה2(77 ) לחוק ההגבלים העסקיים, כנוסחו בסעיף4(3 תחילתו של סעיף
לחוק זה.78 חודשים מיום פרסומן של תקנות כאמור בסעיף
חוק ההגבלים
תחילה - העסקיים
.80
. בטל- א11 חוק חינוך ממלכתי), סעיף- (בפרק זה891953-בחוק חינוך ממלכתי, התשי"ג
תיקון חוק חינוך
ממלכתי
מוצע לקבוע כי בתוך שישה חודשים מיום
סעיפים
פרסום חוק זה יקבע שר הכלכלה בתנאים
79– ו78
הקבועים בסעיף, את דרך חישוב ההכנסות
מגידול תוצרת חקלאית ומשיווק סיטונאי של תוצרת
חקלאית וכן את הרף הכספי להגדרת מגדל כאמור לעיל.
כמו כן, כדי לאפשר תקופת התארגנות ביחס להסדרים
קיימים ולאפשר, במקרים המתאימים, את הפעולות
הנחוצות להתאמתם לדרישות פרק ב' לחוק ההגבלים,
מוצע לקבוע כי תחילתו של תיקון זה שישה חודשים מיום
שפרסם שר הכלכלה את הצו כאמור.
-א לחוק חינוך ממלכתי, התשי"ג11 סעיף80 סעיף
חוק חינוך ממלכתי), אשר נוסף - (בפרק זה1953
,)7 'לחוק חינוך ממלכתי בחוק חינוך ממלכתי (תיקון מס
התיקון), קובע, כי השיעורים שקבע - (להלן2007-התשס"ז
לחוק האמור, לעניין השתתפות 11 שר החינוך, לפי סעיף
המדינה בתקציבי שעות הלימוד של מוסדות חינוך
מוכרים לא רשמיים, יחולו גם על הרשויות המקומיות
ביחס להשתתפותן בתקציבי מוסדות החינוך האמורים
הפועלים בתחומן.
בשל השוואת תנאי התקצוב של מוסדות חינוך
מוכרים לא רשמיים למוסדות חינוך ממלכתיים רשמיים
נוצר תמריץ שלילי למעבר של מוסדות אלה אל החינוך
רשמי.-הממלכתי
רשמי וכצעד -במטרה לחזק את החינוך הממלכתי
משלים למדיניות שאותה מוביל משרד החינוך בשנים
האחרונות לחיזוק החינוך הרשמי, מוצע לבטל סעיף זה
ולהשיב את המצב לקדמותו, לפני התיקון.
א לחוק חינוך ממלכתי, אשר מוצע 11 נוסחו של סעיף
כאמור לבטל הוא:
"השתתפות רשות מקומית בתקציבי מוסדות חינוך מוכרים
לא רשמיים
, סדרים ותנאים 11 א. (א) קבע השר, לפי סעיף11
להשתתפות המדינה בתקציבי שעות הלימוד של מוסדות
חינוך מוכרים לא רשמיים, בשיעור יחסי להשתתפות
המדינה בתקציביהם של מוסדות חינוך רשמיים דומים
ההסדר הקובע), תשתתף רשות חינוך מקומית - (בסעיף זה
בתקציבי מוסדות חינוך מוכרים לא רשמיים הפועלים
בתחומה בשיעור יחסי להשתתפותה בתקציביהם
.85 '; התשע"ב, עמ137 'ס"ח התשי"ג, עמ
89
ד ב ר י ה ס ב ר
11.6.2013 ,, ג' בתמוז התשע"ג768 - הצעות חוק הממשלה
764
חוק חינוך ממלכתי
הוראת שעה-
.81
לחוק זה, בשנת הלימודים80 א לחוק חינוך ממלכתי, בסעיף11 על אף ביטולו של סעיף
התשע"ד, תשתתף רשות חינוך מקומית בתקציבי מוסדות חינוך מוכרים לא רשמיים
שפעלו בתחומה בשנת הלימודים התשע"ג ואשר הרשות כאמור השתתפה בתקציבם
א; השתתפות הרשות תהיה בהתאם לעמידתם של מוסדות החינוך כאמור 11 לפי סעיף
50% בתנאים לתקצובם כפי שיחולו בשנת הלימודים התשע"ד ובשיעור שלא יעלה על
מסכום השתתפותה בתקציבם בשנת הלימודים התשע"ג.
תיקון חוק לימוד
חובה
.82
- ) חוק לימוד חובה- (בפרק זה901949-בחוק לימוד חובה, התש"ט
, תחת כותרת פרק חמישי יבוא:11 לפני סעיף
)1(
"תקצוב מוסדות
פטורים
א10
השר רשאי לקבוע הוראות ותנאים לעניין תקצוב
(א)
(א) 5 מוסדות חינוך שניתנה לגביהם הוראת פטור לפי סעיף
מוסד פטור), אם החליט כי יש לתקצב מוסדות - (בסעיף זה
כאמור ובלבד שיקבע, בין השאר, תנאים אלה:
היקף תכנית הבסיס ותכנית היסוד שנלמד בו הוא
)1(
:)כמפורט בפסקאות משנה (א) או (ב
תכנית הבסיס נלמדת בו באותו היקף של
(א)
שעות לימוד שהיא נלמדת במוסד חינוך רשמי
לפחות 55% ותכנית היסוד נלמדת בו בהיקף של
משעות הלימוד של תכניות היסוד שנלמדות
במוסד חינוך רשמי;
של מוסדות חינוך רשמיים דומים הפועלים בתחומה,
לפי ההסדר הקובע; השתתפות רשות חינוך מקומית
בתקציביהם של מוסדות חינוך מוכרים לא רשמיים כאמור,
כולה או חלקה, יכול שתהיה גם בכסף או בשווה כסף, כגון
באמצעות העסקת עובדים, לכלל המוסדות או לחלקם,
ובלבד ששווי ההשתתפות לגבי כל מוסד יהיה שווה לסך
ההשתתפות לפי ההסדר הקובע.
אין בהוראות סעיף קטן (א) כדי לגרוע מסמכותה
(ב)
של רשות חינוך מקומית לקבוע שיעור השתתפות בתקציבי
מוסדות חינוך מוכרים לא רשמיים הפועלים בתחומה,
כולם או חלקם, העולה על השיעור בהסדר הקובע, והיא
רשאית לעשות כן גם לגבי רכיב מהרכיבים להשתתפות
בתקציב לפי סעיף זה."
כדי לאפשר למוסדות החינוך שתוקצבו לפי81 סעיף
א לחוק חינוך ממלכתי להתמודד עם 11 סעיף
ההפחתה התקציבית האמורה וכדי לצמצם את הפגיעה
בהם בטווח הזמן המיידי, מוצע לקבוע הוראת מעבר
שלפיה, רשות חינוך מקומית אשר השתתפה בתקציבו
א לחוק 11 של מוסד בשנת הלימודים התשע"ג מכוח סעיף
האמור, תשתתף בתקצובו בשנת הלימודים התשע"ד
משיעור השתתפותה בשנת 50% בשיעור שלא יעלה על
הלימודים התשע"ג ובאופן יחסי לעמידת מוסד החינוך
כאמור בתנאים לתקצוב כפי שיחולו בשנת הלימודים
התשע"ד.
1 לפסקה82 סעיף
1949-(א) לחוק לימוד חובה, התש"ט5 סעיף
חוק לימוד חובה), קובע, כי שר החינוך רשאי - (בפרק זה
להורות שהורי ילדים ונערים וכן הנערים עצמם יהיו
לחוק לימוד 4 פטורים מחובת לימוד סדיר הקבועה בסעיף
חובה, אם הם לומדים באופן סדיר במוסד חינוך המתואר
מוסד פטור).- בהוראה (להלן
לפי המצב החוקי היום, מוסד פטור יסודי נדרש
ללמד את תכנית היסוד, כמשמעותה בחוק חינוך ממלכתי,
, וכפי שהוגדרה בחוזר המנהלת הכללית של 1953-התשי"ג
מההיקף שבו היא נלמדת 55% משרד החינוך, בהיקף של
תכנית היסוד). עמידה בדרישה - במוסד חינוך רשמי (להלן
משיעור 55% זו מהווה תנאי לתקצובם בשיעור של עד
תקצוב שעות הלימוד במוסד חינוך רשמי. ואולם נכון
להיום, אין לשר החינוך הסמכה מפורשת לקבוע הוראות
ותנאים לתקצובו של מוסד פטור.
בשנים האחרונות מוביל משרד החינוך מדיניות של
חיזוק החינוך הרשמי, וחיזוק לימודי היסוד במוסדות לא
רשמיים על ידי חיזוק המוסדות הרשמיים עצמם והן על
ידי קביעת תכנית יסוד ללימודים המחייבת בכלל מערכת
החינוך. מדיניות זו נסמכת גם על פסיקותיו של בית
המשפט העליון אשר קבע כי יש לכבד את האוטונומיה
של המשפחה לבחור את קו החינוך הרצוי לילדיה, אך
תוך הכרה בסמכות המדינה, להתערב באוטונומיה זו לשם
.127 '; התשס"ו, עמ287 'ס"ח התש"ט, עמ
90
ד ב ר י ה ס ב ר
11.6.2013 ,, ג' בתמוז התשע"ג768 - הצעות חוק הממשלה
765
55% תכנית הבסיס נלמדת בו בהיקף של
(ב)
לפחות משעות הלימוד בתכנית הבסיס הנלמדות
במוסד חינוך רשמי, ותכנית היסוד נלמדת בו
לפחות משעות הלימוד בתכנית 55% בהיקף של
היסוד הנלמדות במוסד חינוך רשמי;
הוא משתתף במבחנים ובמחקרים באותה
)2(
;מתכונת שחלה על מוסד חינוך רשמי
הוא מדווח למשרד החינוך על מצבת המורים
)3(
;המלמדים בו
לא קיימת בו אפליית תלמידים לרבות בהליך
)4(
.קבלת התלמידים
55% תכנית הבסיס נלמדת בו בהיקף של
(ב)
לפחות משעות הלימוד בתכנית הבסיס הנלמדות
במוסד חינוך רשמי, ותכנית היסוד נלמדת בו
לפחות משעות הלימוד בתכנית 55% בהיקף של
היסוד הנלמדות במוסד חינוך רשמי;
הוא משתתף במבחנים ובמחקרים באותה
)2(
;מתכונת שחלה על מוסד חינוך רשמי
הוא מדווח למשרד החינוך על מצבת המורים
)3(
;המלמדים בו
לא קיימת בו אפליית תלמידים לרבות בהליך
)4(
.קבלת התלמידים
השגת תכלית חברתית של יצירת מכנה משותף של ערכי
המרכז לפלורליזם יהודי 4805/07 חינוך בסיסיים. בבג"צ
) הכיר 1402 ,)3(2008 על-נ' משרד החינוך (פורסם בתק
בית המשפט בסמכותה של המדינה ולעתים אף בחובתה,
להתערב באוטונומיה השמורה להורים להעניק לילדיהם
חינוך התואם את מורשתם ותרבותם הייחודית, לשם הגנה
על טובת הילד וזכויותיו ולהשגת תכלית חברתית כללית
ביצירת מכנה משותף של ערכי חינוך בסיסיים, המאחדים
את כל בני החברה. כמו כן קבע בית המשפט, כי בתחום
החינוך, מוסמכת המדינה ואף חייבת לדאוג להקניית
ערכי יסוד בחינוך לכל ילד באשר הוא, כדי להכשירו
לקראת חייו הבוגרים ולאפשר לו למצות את אישיותו
ואת יכולותיו בחברה, חובה זו חיונית גם לצורך עיצוב חיי
חברה תקינים בראייה כוללת.
בהתייחסו לחשיבות שילוב תכנית הליבה בתכנית
הלימודים קבע בית המשפט העליון, כי תכנית הליבה
נועדה לחשוף כל תלמיד בישראל, באשר הוא, ובלא שים
לב למגזר החברתי שאליו הוא משתייך, לתכנים לימודיים
בסיסיים בעלי אופי כללי, לאומי ואוניברסלי. תכנים אלה
הם הגרעין הבסיסי, המשותף והמאחד את כל הזרמים
השונים בחברה הישראלית, המהווה "מכנה משותף לכלל
ערכית ובכישורי - תכנית- התלמידים ברמה המושגית
חשיבה ולמידה". לימודי הבסיס והיסוד נועדו להשיג
להוות חוליה מקשרת - שתי מטרות עיקריות: האחת
בין כל פלגי העם וכל מגזריו כדי ליצור מכנה משותף
בסיסי, שהוא חיוני ליצירת הרמוניה חיונית בין הרבדים
לתת בידי כל - האנושיים השונים של החברה; השנייה
ילד בישראל כלים בסיסיים להתמודד עם החיים, ולממש
את הזכות לשוויון הזדמנויות בפיתוח אישיותו ועצמיותו,
הן בילדותו והן בבגרותו.
לאור האמור לעיל, מוצע להסמיך את שר החינוך
לקבוע הוראות ותנאים לתקצובם של מוסדות הפטור
ובתנאי שיקבע תנאים הנוגעים להיקף לימודי תכנית
היסוד. מוצע, כי השר יוכל לקבוע שני מסלולים לתקצוב
מוסדות הפטור: המסלול המרכזי שבמסגרתו יידרש מוסד
הפטור ללמד מקצועות בסיס, שאותם יקבע השר (להלן
מיום 151 תכנית הבסיס) כפי שנקבע בהחלטת ממשלה-
), שעניינה חיזוק לימודי2013 במאי13( ד' בסיוון התשע"ג
ממלכתית, בהיקף זהה -היסוד ומערכת החינוך הרשמית
להיקף לימודם במוסד חינוך רשמי וכן יידרש ללמד את
מהיקף לימודה 55%–תכנית היסוד בהיקף שלא יפחת מ
במוסד חינוך רשמי. כמו כן, יידרש המוסד לעמוד בתנאים
האלה: להשתתף במבחנים ומחקרים במתכונת שחלה על
מוסד חינוך רשמי, לדווח על מצבת המורים המלמדים
במוסד למשרד החינוך ולא להפלות בהליך קבלת תלמידים
התנאים הנוספים). - למוסד או בכל דרך אחרת (להלן
מוסד פטור אשר יעמוד בתנאים אלה יזכה לתקצוב שלא
משיעור תקצוב שעות הלימוד של מוסד 55% יעלה על
חינוך רשמי.
במסגרת המסלול המשני יידרש מוסד הפטור ללמד
55%–את תכנית הבסיס ותכנית היסוד בהיקף שלא יפחת מ
מהיקף לימודן של תכניות אלה במוסד חינוך רשמי, כפי
שקבוע היום בחוזר המנהל הכללי של משרד החינוך. בנוסף
יידרש המוסד לעמוד בכל התנאים הנוספים. מוסד פטור
אשר יעמוד בתנאים אלה יזכה לתקצוב שלא יעלה על
משיעור תקצוב שעות הלימוד של מוסד חינוך רשמי.30%
יובהר, כי אין באמור בתיקון זה בעניין התנאים
הנוספים כדי לפגוע בהוראות כל דין, והאמור בו מתייחס
רק לתנאים לתקצוב המוסד.
כדי לאפשר למוסדות הפטור להתכונן לשינויים
האמורים מוצע לקבוע כי שר החינוך יקבע תחולה
הדרגתית בכל הנוגע להחלת חובת היקף הלימודים
בלימודי הבסיס.
כדי לאפשר לשר החינוך גמישות ניהולית בהפעלת
הכללים לתקצוב מוסדות הפטור ובלי לחרוג מההוראות
והתנאים הנוספים אשר פורטו לעיל, מוצע להסמיך את שר
החינוך, בהסכמת שר האוצר, לקבוע תנאים נוספים בכל
הנוגע ליישום חובת הלימוד של תכנית הבסיס ושל תכנית
היסוד במוסד הפטור שבמסלול המרכזי כאמור.
ד ב ר י ה ס ב ר
11.6.2013 ,, ג' בתמוז התשע"ג768 - הצעות חוק הממשלה
766
החליט השר לתקצב מוסדות פטורים כאמור בסעיף
(ב)
קטן (א), שיעור התקצוב של מוסדות פטורים כאמור בסעיף
משיעור תקצוב שעות הלימוד 55% )(א) לא יעלה על1(קטן א
של מוסד חינוך רשמי, ושיעור התקצוב של מוסדות פטורים
משיעור תקצוב 30% )(ב) לא יעלה על1(כאמור בסעיף קטן א
שעות הלימוד של מוסד חינוך רשמי.
בתקנות לפי סעיף קטן (א), יקבע השר תחולה הדרגתית
(ג)
) של אותו סעיף, באופן שההיקף 1( לתנאי האמור בפסקה
הנדרש לעניין תכנית הבסיס יעלה באופן הדרגתי בכל שנת
לימודים בהתאם לשיעורים שיקבע, עד הגיעו לשיעור הקבוע
בפסקה האמורה.
השר רשאי, בהסכמת שר האוצר, לקבוע הוראות ותנאים
(ד)
)(א) 1()אחרים מאלה שנקבעו למוסד פטור לפי סעיף קטן (א
בכל הנוגע ליישום חובת הלימוד של תכנית הבסיס ושל
תכנית היסוד במוסד, ובלבד שלא יקבע שיעור תקצוב גבוה
משיעור התקצוב האמור בסעיף קטן (ב) וכי מתקיימות במוסד
).4( ) עד2()הוראות סעיף קטן (א
- בסעיף זה
(ה)
מקצועות נבחרים מתוך תכנית היסוד כפי - ""תכנית הבסיס
שיקבע השר;
לחוק חינוך ממלכתי, 1 כמשמעותה בסעיף- ""תכנית היסוד
;";1953-התשי"ג
ד(א), במקום "בכיתת יסוד" יבוא "בכיתה א'";12 בסעיף
)2(
:ד(א) יבוא12 אחרי סעיף
)3(
) בלימודים בכיתה ב' במוסד חינוך רשמי, יילמדו לפחות חמש שעות מסך1"(א
כל שעות הלימוד השבועיות של מיומנויות היסוד במסגרת לימודים שבה מספר
התלמידים למורה אינו עולה על עשרים תלמידים";
תימחק.- "ד(ב), ההגדרה "כיתת יסוד12 בסעיף
)4(
)4( ) עד2( לפסקאות
חוק לימוד חובה תוקן בחוק לימוד חובה (תיקון מס'
), ונוסף לו סעיף 28 ' תיקון מס- (להלן2007-), התשס"ז28
ד שכותרתו הגבלת מספר התלמידים בלימודי מיומנויות12
ד האמור קובע, כי בלימודים המתקיימים12 היסוד. סעיף
שעות 10 במוסד חינוך רשמי, בכיתת יסוד (א' ו–ב') יילמדו
לפחות מסך כל שעות הלימוד השבועיות של מיומנויות
היסוד (קריאה, כתיבה, חשבון) בכיתת לימוד שבה היחס
בין מספר התלמידים למורה אינו עולה על עשרים. לתיקון
האמור נקבעה תחולה הדרגתית אשר תוקנה במסגרת חוק
ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום התכנית
). 2010– ו2009 הכלכלית לשנים
עם זאת, בעקבות יישום רפורמת "אופק חדש" בחינוך
היסודי נוספו שעות לימודים רבות למערכת החינוך,
שמטרתן העיקרית היא לאפשר לימודים בקבוצות קטנות,
שבהן היחס בין מספר התלמידים למורה אינו עולה על
, מיום 4014 ' (שעות פרטניות). החלטות הממשלה מס5
), שעניינה חקיקה2008 באוגוסט24( כ"ג באב התשס"ח
שטרם אושרו בכנסת 2008 ליישום החלטות התקציב לשנת
27( , מיום כ"ט בחשוון התשס"ט4275 'והחלטת ממשלה מס
), שעניינה תכנית להקטנת מספר התלמידים 2008 בנובמבר
בכיתה, קבעו את הפעלתה של התכנית להקטנת מספר
התלמידים בכיתה, באופן הדרגתי, החל בשנת הלימודים
התשס"ט.
ד ב ר י ה ס ב ר
11.6.2013 ,, ג' בתמוז התשע"ג768 - הצעות חוק הממשלה
767
תחילה
.83
), אלא אם כן נקבע בו2013 באוגוסט1( תחילתו של חוק זה ביום כ"ה באב התשע"ג
אחרת.
.83
), אלא אם כן נקבע בו2013 באוגוסט1( תחילתו של חוק זה ביום כ"ה באב התשע"ג
אחרת.
תחילה
יישום רפורמת "אופק חדש" והתכנית להקטנת מספר
התלמידים בכיתה צמצם את הצורך בתוספת שעות לימוד
לשם הקטנת מספר התלמידים במסגרת הלימוד.
28 'לנוכח האמור ולאור עלותו הגבוהה של תיקון מס
מוצע לקבוע, כי בלימודים בכיתה ב' במוסד חינוך רשמי,
יילמדו לפחות חמש מסך כל שעות הלימוד השבועיות של
מיומנויות היסוד במסגרת לימודים שבה מספר התלמידים
למורה אינו עולה על עשרים תלמידים, וזאת כפי שהיה
נהוג בשנת הלימודים התשע"ג. בשעות הלימוד של
מיומנויות היסוד בכיתה א' לא יחול שינוי. למעשה, תיקון
החקיקה אינו גורע מהמצב הקיים כיום אלא רק מבטל
פריסה של חמש שעות לימוד נוספות לכיתות ב'.
השפעת התיקון המוצע על זכויותיהם של ילדים:
התיקון המוצע קובע כאמור, כי בכיתה ב' יילמדו
לפחות חמש מסך כל שעות הלימוד השבועיות של
מיומנויות היסוד במסגרת לימודים שבה מספר התלמידים
שעות כקבוע 10 למורה אינו על עשרים תלמידים במקום
היום. נכון להיום השעות הפרטניות שנוספו למערכת
החינוך היסודית כתוצאה מיישום רפורמת "אופק חדש"
ומהחלטות הממשלה המפעילות את תכנית הקטנת מספר
התלמידים בכיתה מעניקות מענה לתלמידים.
ד ב ר י ה ס ב ר
11.6.2013 ,, ג' בתמוז התשע"ג768 - הצעות חוק הממשלה
סודר במח' רשומות, משרד המשפטים, והודפס במדפיס הממשלתיISSN 0334-3030 שקלים חדשים74.52 המחיר