הצעת חוק לדיון מוקדם
מספר פנימי: 486952
הכנסת התשע-עשרה
יוזמים: חברי הכנסת נסים זאב
מירי רגב
יעקב מרגי
יצחק וקנין
אברהם מיכאלי
פ/1598/19
הצעת חוק שמירת זכויות אזרחי ישראל בשטחי ארץ ישראל שהמשפט הישראלי לא חל בהם, התשע"ג–2013
דברי הסבר
במגילת העצמאות של מדינת ישראל נקבע: "בארץ ישראל קם העם היהודי, בה עוצבה דמותו הרוחנית הדתית והמדינית, בה חי חיי קוממיות ממלכתית, בה יצר נכסי תרבות לאומיים וכלל אנושיים והוריש לעולם כולו את ספר הספרים הנצחי". עובדה היסטורית זו חרותה בדברי הימים ובמשפט העמים המודרני.
זכויות העם היהודי כילידים הקשורים לארץ ישראל מבחינה היסטורית, דתית ותרבותית חרותה בספר הספרים, כפי שכתוב:
"וְאֶת-הָאָרֶץ, אֲשֶׁר נָתַתִּי לְאַבְרָהָם וּלְיִצְחָק--לְךָ אֶתְּנֶנָּה; וּלְזַרְעֲךָ אַחֲרֶיךָ, אֶתֵּן אֶת-הָאָרֶץ" (בראשית ל"ה, י"ב).
"וְהֵבֵאתִי אֶתְכֶם, אֶל-הָאָרֶץ, אֲשֶׁר נָשָׂאתִי אֶת-יָדִי, לָתֵת אֹתָהּ לְאַבְרָהָם לְיִצְחָק וּלְיַעֲקֹב; וְנָתַתִּי אֹתָהּ לָכֶם מוֹרָשָׁה, אֲנִי ד'" (שמות ו, ח).
"זְכֹר לְאַבְרָהָם לְיִצְחָק וּלְיִשְׂרָאֵל עֲבָדֶיךָ, אֲשֶׁר נִשְׁבַּעְתָּ לָהֶם בָּךְ, וַתְּדַבֵּר אֲלֵהֶם, אַרְבֶּה אֶת-זַרְעֲכֶם כְּכוֹכְבֵי הַשָּׁמָיִם; וְכָל-הָאָרֶץ הַזֹּאת אֲשֶׁר אָמַרְתִּי, אֶתֵּן לְזַרְעֲכֶם, וְנָחֲלוּ, לְעֹלָם" (שמות ל"ב, י"ג).
"רְאֵה נָתַתִּי לִפְנֵיכֶם, אֶת-הָאָרֶץ; בֹּאוּ, וּרְשׁוּ אֶת-הָאָרֶץ, אֲשֶׁר נִשְׁבַּע יְהוָה לַאֲבֹתֵיכֶם לְאַבְרָהָם לְיִצְחָק וּלְיַעֲקֹב לָתֵת לָהֶם, וּלְזַרְעָם אַחֲרֵיהֶם" (דברים א, ח).
זכויות העם היהודי לשבת בארץ המובטחת המעוגנות בתנ"ך הוכרו בועידת סן רימו ועל ידי המנדט המקורי בשנת 1922 והושרשו באמנה האנגלו-אמריקאית משנת 1924 (ANGLO AMERICAN TREATY 1924). את הזכויות האלו לא ניתן להפקיע על פי עקרון ה'אסטופל' (ESTOPPEL).
גם הנשיא בוש בנאומו בכנסת (י' באייר התשס"ח, 15.5.2008) ראה לנכון לציין כי הקמת מדינת ישראל היא "לא רק הקמתה של מדינה חדשה אלא למעשה גם הגשמתה של הבטחה עתיקת יומין אשר ניתנה לאברהם, משה ודוד – מולדת לעם הנבחר – ארץ ישראל".
על בסיס זה מוצע לקבוע כי כל הסדר מדיני יבטיח את הזכויות של תושבים אל מול השלטון החדש שלידיו הם מועברים, זכויות המוגנות בהצהרות של משפט העמים כפי שהוא מוגדר בתוספת לחוק.
ביתר פירוט, סעיף 3(א) המוצע בא לעגן את זכותו של העם היהודי על כל שטחי ארץ ישראל שאינם מיושבים על ידי בני עמים אחרים, שהוכרה גם בכתב המנדט על ארץ ישראל אשר הכיר בזכותו של העם היהודי להקמת בית יהודי לאומי בארץ ישראל. סעיף 80 של אמנת האומות המאוחדות העניק תוקף מחודש למנדט על ארץ ישראל ובכך שב והכיר בזכותו של העם היהודי.
כמו כן, מבקשת ההצעה למנוע חתימת הסכם ממנו משתמע פינוי אוכלוסין בניגוד לרצון התושבים ולזכיותיהם השונות על פי החלטות משפט העמים הנ"ל.
נוסף על כך, ההצעה מבקשת מהממשלה לדאוג מראש לביטחונם, זכויותיהם וחירותם של אזרחי ישראל הילידים על ידי הבטחת המסגרת המדינית שתיווצר למענם בין האופציות הקיימות (כדוגמת ממשל ה"קנטונים" הקיים בשווייץ או במשטר המיוחד הקיים בהונג-קונג ועוד) במסגרת ההסכם או אמנה שייחתמו, ובתיאום מלא עם האזרחים והתושבים.
בהקשר זה יצוין, כי ההגדרה שהוצעה על ידי מזכירות הפורום הקבוע לענייני ילידים של האומות המאוחדות למושג ילידים היא "קהילות, עמים ולאומים ילידים הם אלה אשר, על סמך ההמשכיות ההיסטורית שלהם עם קבוצות אתניות שהתפתחו בטריטוריה שלהם לפני תקופת הפלישה ולפני התקופה הקולוניאלית, רואים את עצמם כמובדלים ממגזרים אחרים בחברות השולטות באזורים אלה או בחלקים מהם. כיום הם מהווים מגזרים שאינם דומיננטיים בחברה והם נחושים לשמר, לפתח ולהעביר לדורות הבאים את טריטוריית אבותיהם והזהות האתנית שלהם, כיסוד לקיומם המתמשך כעמים, לפי הדגם התרבותי, מוסדות החברתיים ומערכת המשפט שלהם. המשכיות היסטורית זאת עשויה להיות מורכבת מהמשך אחד או יותר של הגורמים הרשומים מטה לתקופה ארוכה ועד לתקופה הנוכחית:
(א) ישיבה על אדמות האבות, או לפחות על חלק מהם;
(ב) מוצא משותף עם תושבי האדמות המקוריים;
(ג) תרבות באופן כללי, או תופעות מסוימות ממנה (כמו דת, חיים לפי שיטה שבטית, חברות בקהילת ילידים, לבוש, מקורות פרנסה, אורח חיים, וכו');
(ד) שפה (אם בשימוש כשפה היחידה, כשפת האם, או אם נוהגים להשתמש בה כאמצעי התקשורת המקובל בבית או במשפחה, או אם מדברים בה כשפה העיקרית, המועדפת, והרגילה);
(ה) מגורים בחלקים מסוימים של המדינה, או באזורים מסוימים של העולם.
(ו) גורמים רלוונטיים נוספים.
הצעות חוק זהות הונחו על שולחן הכנסת השמונה-עשרה על ידי חבר הכנסת נסים זאב (פ/2459/18, הוסרה מסדר היום ביום י"ט באדר התשע"א (23 בפברואר 2011); פ/3347/18).
---------------------------------
הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים
והונחה על שולחן הכנסת ביום
כ"ב באב התשע"ג – 29.7.13
מטרה 1. מטרת חוק זה לשמור על זכויותיהם המוכרות על פי משפט העמים כפי שמפורט בתוספת, של אזרחי הארץ, תושבי חבלים בארץ ישראל המערבית שנכללו בגבולות המנדט המקורי ולא היו בריבונות של מדינה אחרת, אך המשפט והמינהל של מדינת ישראל לא הוחלו עליהם במלואו עד כה. מטרת חוק זה לשמור על זכויותיהם המוכרות על פי משפט העמים כפי שמפורט בתוספת, של אזרחי הארץ, תושבי חבלים בארץ ישראל המערבית שנכללו בגבולות המנדט המקורי ולא היו בריבונות של מדינה אחרת, אך המשפט והמינהל של מדינת ישראל לא הוחלו עליהם במלואו עד כה.
הגדרות 2. בחוק זה – בחוק זה –
"המנדט המקורי" – מנדט בריטניה על פלשתינה, ארץ-ישראל שניתן על ידי חבר הלאומים בתאריך כ"ח בתמוז התרפ"ב (24.07.1922), לרבות האמנה האנגלו-אמריקנית משנת 1924; "המנדט המקורי" – מנדט בריטניה על פלשתינה, ארץ-ישראל שניתן על ידי חבר הלאומים בתאריך כ"ח בתמוז התרפ"ב (24.07.1922), לרבות האמנה האנגלו-אמריקנית משנת 1924;
"משפט העמים" – הצהרות ואמנות בינלאומיות המנויות בתוספת לחוק זה; "משפט העמים" – הצהרות ואמנות בינלאומיות המנויות בתוספת לחוק זה;
"עקרון המניעות" – זכויות היהודים לחיות בשטחי המנדט המקורי על פי הזכויות ההיסטוריות המפורטות באמנה האנגלו-אמריקנית ואינן ניתנות להפקעה; "עקרון המניעות" – זכויות היהודים לחיות בשטחי המנדט המקורי על פי הזכויות ההיסטוריות המפורטות באמנה האנגלו-אמריקנית ואינן ניתנות להפקעה;
"שטח" – אחד מאלה: "שטח" – אחד מאלה:
(1) שטח שהמשפט, השיפוט והמינהל של מדינת ישראל חלים עליו;
(2) שטח באזור כהגדרתו בחוק לתיקון ולהארכת תוקפן של תקנות שעת חירום (יהודה והשומרון – שיפוט בעבירות ועזרה משפטית), התשס"ז–2007;
"שלטון" – מדינת ישראל. "שלטון" – מדינת ישראל.
זכויות אזרחי ישראל 3. בכל פורום לאומי ובינלאומי הדן בעניין אזרחי ישראל בשטחי ארץ ישראל שהמשפט הישראלי במלואו לא חל בהם, תציג הממשלה את הנושאים האלה: בכל פורום לאומי ובינלאומי הדן בעניין אזרחי ישראל בשטחי ארץ ישראל שהמשפט הישראלי במלואו לא חל בהם, תציג הממשלה את הנושאים האלה:
(1) ההכרה הבינלאומית לקשר ההיסטורי שבין העם היהודי לבין ארץ ישראל ולזכות העם היהודי להקים את ביתו הלאומי בארץ ישראל כפי שבא לידי ביטוי במשפט העמים; (1) ההכרה הבינלאומית לקשר ההיסטורי שבין העם היהודי לבין ארץ ישראל ולזכות העם היהודי להקים את ביתו הלאומי בארץ ישראל כפי שבא לידי ביטוי במשפט העמים;
(2) חובתו של השלטון לשמור על זכויות אזרחי ותושבי ישראל על פי משפט העמים כאמור בסעיף 1 הכוללות את זכותם לביטחון, זכויות הקניין, חופש העיסוק ובכלל זה את זכויות אזרחי ישראל הנובעות מחוקי מדינת ישראל; (2) חובתו של השלטון לשמור על זכויות אזרחי ותושבי ישראל על פי משפט העמים כאמור בסעיף 1 הכוללות את זכותם לביטחון, זכויות הקניין, חופש העיסוק ובכלל זה את זכויות אזרחי ישראל הנובעות מחוקי מדינת ישראל;
(3) חובתו של השלטון להבטיח את ביטחונם, חירותם וזכויותיהם של אזרחי ותושבי ישראל לגור בשטח. (3) חובתו של השלטון להבטיח את ביטחונם, חירותם וזכויותיהם של אזרחי ותושבי ישראל לגור בשטח.
תוספת תוספת
(סעיף 1) (סעיף 1)
משפט העמים משפט העמים
1. United Nations Declaration on the Rights of Indigenous Peoples (G.A Res. 61/295 (2007); United Nations Declaration on the Rights of Indigenous Peoples (G.A Res. 61/295 (2007);
2. Universal Declaration of Human Rights, 1948 (G.A. Res. 217a (III)); Universal Declaration of Human Rights, 1948 (G.A. Res. 217a (III));
3. האמנה הבינלאומית בדבר זכויות כלכליות, חברתיות ותרבותיות, כא' 31, 1037 (1966); האמנה הבינלאומית בדבר זכויות כלכליות, חברתיות ותרבותיות, כא' 31, 1037 (1966);
4. הצהרות והחלטות האומות המאוחדות אלה: הצהרות והחלטות האומות המאוחדות אלה:
(1) The United Nations Millennium World Peace Summit of Religious & Spiritual Leaders Commitment to Global Peace 2000; (1) The United Nations Millennium World Peace Summit of Religious & Spiritual Leaders Commitment to Global Peace 2000;
(2) United Nations Year of Dialogue Among Civilizations (A/RES/53/22); (2) United Nations Year of Dialogue Among Civilizations (A/RES/53/22);
(3) The Declaration and Programme of Action on a Culture of Peace (A/RES/53/243); (3) The Declaration and Programme of Action on a Culture of Peace (A/RES/53/243);
(4) Global Agenda for Dialogue Among Civilizations (A/RES/56/6); (4) Global Agenda for Dialogue Among Civilizations (A/RES/56/6);
(5) The Declaration of Madrid, December 2000 (A/56/56); (5) The Declaration of Madrid, December 2000 (A/56/56);
(6) The International Decade for a Culture of Peace and Non-Violence for the Children of the World (2001 – 2010) (A/53/25); (6) The International Decade for a Culture of Peace and Non-Violence for the Children of the World (2001 – 2010) (A/53/25);
(7) Protection of Religious Sites (2001) (A/RES/55/254); (7) Protection of Religious Sites (2001) (A/RES/55/254);
(8) Promotion of Interreligious Dialogue and Cooperation for Peace (2005) (A/RES/60/10); (8) Promotion of Interreligious Dialogue and Cooperation for Peace (2005) (A/RES/60/10);
(9) Promotion of Interreligious Dialogue (2004) (A/RES/59/23). (9) Promotion of Interreligious Dialogue (2004) (A/RES/59/23).