הצעת חוק לדיון מוקדם

מספר פנימי: 487733 הכנסת התשע-עשרה יוזמים: חברי הכנסת יחיאל חיליק בר בנימין בן-אליעזר יצחק כהן יצחק הרצוג משה מזרחי נחמן שי איציק שמולי אראל מרגלית אבישי ברוורמן זהבה גלאון אילן גילאון ניצן הורוביץ תמר זנדברג מיכל רוזין עיסאווי פריג' פ/1575/19 הצעת חוק הסדרת הריבונות בשטחי יהודה, השומרון ורצועת עזה במסגרת פתרון שתי מדינות לשני עמים, התשע"ג–2013 דברי הסבר פתרון שתי המדינות הוא הפתרון היחיד אשר יבטיח את עתידה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית וכן המתווה היחיד בו ישראל תסיים את הסכסוך הישראלי-פלסטיני והישראלי-ערבי. פתרון שתי המדינות לא יתממש לעולם אם ישראל תספח אליה שטחים ביהודה והשומרון ורצועת עזה באופן חד צדדי. מטרת הצעת חוק זו היא להבטיח כי עתידם ושייכותם של שטחי יהודה והשומרון ורצועת עזה למי מהצדדים ייקבעו רק במסגרת הסכם המבוסס על שתי מדינות לשני עמים ולא על ידי סיפוח. פתרון זה מובא גם לאור "איומים" המגיעים חדשות לבקרים מהימין על קידום חקיקה לסיפוח חד צדדי של חלקים באזורים האמורים על ידי ישראל. שטחי יהודה והשומרון מוגדרים מאז יוני 1967 על ידי מדינת ישראל כ"שטחים שנויים במחלוקת". משא ומתן מדיני בין מדינת ישראל לבין הנהגת הרשות הפלסטינית סביב מעמדם של שטחים אלו מתקיים באופן פורמאלי מאז ועידת השלום שהתקיימה במדריד באוקטובר 1991, בראשות ראש הממשלה דאז יצחק שמיר ז"ל. מאז ועד העת הנוכחית התגבשה הסכמה לאומית רחבה בדבר הצורך בהפרדה בין מדינת ישראל לבין הפלסטינים, וקביעת גבולות קבע על בסיס פתרון של שתי מדינות לשני העמים ממערב לירדן. הסכמה זו באה לידי ביטוי במדיניות שהובילו ראשי ממשלות ישראל לאורך השנים בשיחות השלום עם הנהגת הרשות הפלסטינית. בעשרים השנים האחרונות ידע תהליך השלום עליות ומורדות ונדמה כי לאחר קיפאון מדיני מתמשך ועמוק שב ועולה מחדש הסיכוי לחידוש משא ומתן שישים קץ לתביעות הצדדים וסוף לסכסוך הישראלי-פלסטיני בפרט והישראלי-ערבי בכלל. על מחויבותו הבלתי מתפשרת לנושא זה הצהיר בעבר ראש הממשלה בנימין נתניהו בנאומיו באוניברסיטת בר אילן ביוני 2009, בכנסת, בקונגרס האמריקאי ובעצרת הכללית של האו"ם. לאחר הבחירות לכנסת התשע-עשרה, שב והצהיר ראש הממשלה על מחויבותו לפתרון של שתי מדינות לשני עמים. לאחרונה חודשו המאמצים לחידוש תהליך השלום מצד ממשלת ישראל, כמו גם מצד מזכיר המדינה של ארצות הברית, ג'ון קרי, ואף מצד מדינות הליגה הערבית. מכאן עולה צורך לעגן בחוק את מחויבותה של מדינת ישראל לשלום ולפשרה היסטורית עם העם הפלסטיני במהלך חקיקתי. מהלך זה ישקף את ההסכמה הרחבה בכנסת, הן בקואליציה והן באופוזיציה, ויקבע את פתרון שתי המדינות כמדיניותה הרשמית של מדינת ישראל בספר חוקיה. חוק זה יעניק תמיכה ורוח גבית למדיניותו המוצהרת של ראש הממשלה ויעביר מסר לפלסטינים בפרט ולקהילה הבינלאומית בכלל כי מדינת ישראל חותרת ומחויבת לשלום עם שכנותיה ותומכת באופן מעשי בקיומן של שתי מדינות שיחיו זו לצד זו בשלום ובביטחון. --------------------------------- הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים והונחה על שולחן הכנסת ביום כ"ב באב התשע"ג – 29.7.13 הגדרות 1. בחוק זה, "אזור" – שטחי יהודה, השומרון ורצועת עזה. הסדרת הריבונות בשטחי האזור ואי סיפוח 2. (א) מעמדם הסופי של שטחי האזור ייקבע רק במסגרת הסכם שיסדיר "שתי מדינות לשני עמים" בין מדינת ישראל לבין הנציגות הרשמית של הרשות הפלסטינית; אין באמור כדי לגרוע מסמכות הממשלה להחליט על ויתור על שליטה ישראלית בשטח באזור. (ב) מדינת ישראל לא תחיל את ריבונותה באופן חד צדדי בשטח באזור, אלא בהסכם כאמור בסעיף קטן (א).