הצעת חוק לדיון מוקדם
מספר סימוכין: 483276
הכנסת התשע-עשרה
יוזמים: חברי הכנסת דוד אזולאי
אברהם מיכאלי
נסים זאב
יצחק וקנין
יעקב מרגי
פ/1591/19
הצעת חוק נציבי פניות הציבור בגופים ציבוריים, התשע"ג–2013
דברי הסבר
ההכרה בחשיבותן של פניות ציבור גברה במדינת ישראל, בדומה למתרחש בכל המדינות המתקדמות בעולם. ככל שהביורוקרטיה מתגברת, כך זקוק האזרח לגוף קשוב ובעל סמכות אליו יוכל לפנות כאשר הוא נתקל בקשיים בהתנהלות מול רשות ציבורית.
מטרת חוק זה היא לעגן בחקיקה את דרכי הטיפול הנאות בפניות ציבור בגופים ציבוריים.
הצעת החוק מחייבת מינוי נציב פניות ציבור בכל גוף המוגדר בהצעה כ"גוף ציבורי", וקובעת את סמכויות הנציב, את אופן הגשת פניות ודרכי בירורן, את סוג הפניות שבסמכותו של הנציב לברר. הצעת החוק מבקשת להגדיר את מעמדו העצמאי של נציב פניות הציבור, לצד היותו כפוף לראש הגוף הציבורי. הנציב יקדיש את כל מיומנותו ומרצו לטיפול בפניות ציבור, ולא יעסוק בכך לצד עיסוקים נוספים העלולים להשפיע על עמדותיו ועל החלטותיו. בנוסף, הצעת החוק מחייבת את הנציב בהגשת דיווח מפורט לראש הרשות הציבורית אחת לרבעון ובהגשת דין וחשבון כללי לכנסת אחת לשנה, אשר יונח על שולחן הוועדה לענייני ביקורת המדינה.
---------------------------------
הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים
והונחה על שולחן הכנסת ביום
כ"ב באב התשע"ג – 29.7.13
הגדרות 1. בחוק זה – בחוק זה –
"חוק הביקורת הפנימית" – חוק הביקורת הפנימית, התשנ"ב–1992; "חוק הביקורת הפנימית" – חוק הביקורת הפנימית, התשנ"ב–1992;
"חוק מבקר המדינה" – חוק מבקר המדינה [נוסח משולב], התשי"ח–1958; "חוק מבקר המדינה" – חוק מבקר המדינה [נוסח משולב], התשי"ח–1958;
"מבקר פנימי" – כמשמעו בחוק הביקורת הפנימית; "מבקר פנימי" – כמשמעו בחוק הביקורת הפנימית;
"נציב" – עובד גוף ציבורי שמונה לאחראי על הטיפול בפניות הציבור, כאמור בסעיף 2; "נציב" – עובד גוף ציבורי שמונה לאחראי על הטיפול בפניות הציבור, כאמור בסעיף 2;
"גף ציבורי" – אחד מאלה: "גף ציבורי" – אחד מאלה:
(1) הממשלה ומשרדי הממשלה, לרבות יחידותיהם ויחידות הסמך שלהם; (1) הממשלה ומשרדי הממשלה, לרבות יחידותיהם ויחידות הסמך שלהם;
(2) לשכת נשיא המדינה; (2) לשכת נשיא המדינה;
(3) הכנסת; (3) הכנסת;
(4) משרד מבקר המדינה; (4) משרד מבקר המדינה;
(5) בתי משפט, בתי דין, לשכות הוצאה לפועל, וגופים אחרים בעלי סמכות שפיטה על פי דין, לרבות הנהלת בתי המשפט – למעט לגבי תוכנו של הליך משפטי או פסיקה מכוחו; (5) בתי משפט, בתי דין, לשכות הוצאה לפועל, וגופים אחרים בעלי סמכות שפיטה על פי דין, לרבות הנהלת בתי המשפט – למעט לגבי תוכנו של הליך משפטי או פסיקה מכוחו;
(6) רשות מקומית; (6) רשות מקומית;
(7) תאגיד עירוני, כמשמעותו בסעיף 249א לפקודת העיריות [נוסח חדש] , וכן תאגיד שבו יש למועצה מקומית, כמשמעותה בפקודת המועצות המקומיות [נוסח חדש], לפחות מחצית ההון או מחצית כוח ההצבעה בו; (7) תאגיד עירוני, כמשמעותו בסעיף 249א לפקודת העיריות [נוסח חדש] , וכן תאגיד שבו יש למועצה מקומית, כמשמעותה בפקודת המועצות המקומיות [נוסח חדש], לפחות מחצית ההון או מחצית כוח ההצבעה בו;
(8) תאגיד שהוקם בחוק; (8) תאגיד שהוקם בחוק;
(9) חברה ממשלתית וחברה-בת ממשלתית כהגדרתן בחוק החברות הממשלתיות, התשל"ה–1975, שקבע השר, בהסכמת השרים כהגדרתם בחוק האמור; קביעה כאמור יכול שתהיה לגבי כל פעילותה של החברה או לגבי פעילויות מסוימות; (9) חברה ממשלתית וחברה-בת ממשלתית כהגדרתן בחוק החברות הממשלתיות, התשל"ה–1975, שקבע השר, בהסכמת השרים כהגדרתם בחוק האמור; קביעה כאמור יכול שתהיה לגבי כל פעילותה של החברה או לגבי פעילויות מסוימות;
(10) גוף אחר, הממלא תפקיד ציבורי על פי דין, שהוא גוף מבוקר כמשמעותו בסעיף 9 לחוק מבקר המדינה, שקבע השר, באישור הוועדה לענייני ביקורת המדינה הכנסת; קביעה כאמור יכול שתהיה לגבי כל פעילותו של גוף כאמור או לגבי פעילויות מסוימות; (10) גוף אחר, הממלא תפקיד ציבורי על פי דין, שהוא גוף מבוקר כמשמעותו בסעיף 9 לחוק מבקר המדינה, שקבע השר, באישור הוועדה לענייני ביקורת המדינה הכנסת; קביעה כאמור יכול שתהיה לגבי כל פעילותו של גוף כאמור או לגבי פעילויות מסוימות;
(11) גוף נתמך כהגדרתו בחוק יסודות התקציב, התשמ"ה–1985, ובלבד שהיקף התמיכה באותו גוף לא פחת מ-20% מתקציבו השנתי; (11) גוף נתמך כהגדרתו בחוק יסודות התקציב, התשמ"ה–1985, ובלבד שהיקף התמיכה באותו גוף לא פחת מ-20% מתקציבו השנתי;
"ראש גוף ציבורי" – "ראש גוף ציבורי" –
(1) במשרד ממשלה – השר הממונה על המשרד;
(2) ברשות מקומית – ראש הרשות המקומית;
(3) בגוף ציבורי אחר – המנהל הכללי או מי שממלא תפקיד מקביל או דומה באותו גוף, אף אם תוארו שונה.
"השר" – ראש הממשלה או שר אחר שהממשלה תקבע לעניין חוק זה. "השר" – ראש הממשלה או שר אחר שהממשלה תקבע לעניין חוק זה.
חובת מינוי נציב פניות ציבור 2. (א) ראש גוף ציבורי ימנה נציב שיהיה ממונה על בירור פניות הציבור על הגוף הציבורי ועל יישום הוראות חוק זה באותו גוף. (א) ראש גוף ציבורי ימנה נציב שיהיה ממונה על בירור פניות הציבור על הגוף הציבורי ועל יישום הוראות חוק זה באותו גוף.
(ב) הנציב לא ימלא בגוף הציבורי בו הוא משמש כנציב תפקיד נוסף, זולת תפקידו זה, ולא ימלא מחוץ לגוף הציבורי תפקיד היוצר או העלול ליצור ניגוד עניינים עם תפקידו. (ב) הנציב לא ימלא בגוף הציבורי בו הוא משמש כנציב תפקיד נוסף, זולת תפקידו זה, ולא ימלא מחוץ לגוף הציבורי תפקיד היוצר או העלול ליצור ניגוד עניינים עם תפקידו.
(ג) ראה השר כי ראש הגוף ציבורי אינו ממנה נציב, רשאי הוא לדרוש ממנו, בצו, כי ימנה נציב כאמור בתוך הזמן הנקוב בצו; לא מילא ראש הגוף הציבורי אחר הצו בתוך הזמן האמור, רשאי השר למנות נציב במקומו. (ג) ראה השר כי ראש הגוף ציבורי אינו ממנה נציב, רשאי הוא לדרוש ממנו, בצו, כי ימנה נציב כאמור בתוך הזמן הנקוב בצו; לא מילא ראש הגוף הציבורי אחר הצו בתוך הזמן האמור, רשאי השר למנות נציב במקומו.
(ד) הגוף הציבורי יעמיד לרשות הנציב משאבים הולמים הדרושים לו לשם מילוי תפקידו. (ד) הגוף הציבורי יעמיד לרשות הנציב משאבים הולמים הדרושים לו לשם מילוי תפקידו.
כשירות הנציב 3. (א) לא ימונה אדם לנציב כאמור בפסקה (א) אלא אם כן הוא בעל תואר אקדמי מוכר מאת מוסד להשכלה גבוהה בישראל, כמשמעותו בחוק המועצה להשכלה גבוהה, התשי"ח–1958, בעל השכלה של 12 שנות לימוד לפחות או בעל השכלה תורנית של 10 שנות לימוד לפחות. (א) לא ימונה אדם לנציב כאמור בפסקה (א) אלא אם כן הוא בעל תואר אקדמי מוכר מאת מוסד להשכלה גבוהה בישראל, כמשמעותו בחוק המועצה להשכלה גבוהה, התשי"ח–1958, בעל השכלה של 12 שנות לימוד לפחות או בעל השכלה תורנית של 10 שנות לימוד לפחות.
(ב) מעמדו הציבורי של אדם והיכרותו עם תחום פניות הציבור יובאו בחשבון לעניין מינויו. (ב) מעמדו הציבורי של אדם והיכרותו עם תחום פניות הציבור יובאו בחשבון לעניין מינויו.
עצמאות הנציב במילוי תפקידו 4. במילוי תפקידו יהיה הנציב עצמאי ובלתי תלוי, ואחראי בפני הגוף הציבורי בלבד. במילוי תפקידו יהיה הנציב עצמאי ובלתי תלוי, ואחראי בפני הגוף הציבורי בלבד.
כפיפות הנציב 5. הנציב יהא כפוף לראש הגוף הציבורי. הנציב יהא כפוף לראש הגוף הציבורי.
חובת סודיות 6. הנציב חייב לשמור בסוד כל ידיעה שתגיע אליו עקב מילוי תפקידו, לא לעשות בה שימוש ולא לגלותה לאחר, אלא לשם ביצוע תפקידיו לפי חוק זה, זולת אם הגילוי נדרש על פי כל דין. הנציב חייב לשמור בסוד כל ידיעה שתגיע אליו עקב מילוי תפקידו, לא לעשות בה שימוש ולא לגלותה לאחר, אלא לשם ביצוע תפקידיו לפי חוק זה, זולת אם הגילוי נדרש על פי כל דין.
תיקון חוק הביקורת הפנימית 7. בחוק הביקורת הפנימית, בסעיף 8(א), במקום "ואף זאת – אם מילוי תפקיד נוסף כאמור לא יהיה בו כדי לפגוע במילוי תפקידו העיקרי" יבוא "ובלבד שלא יהיה בכך משום פגיעה באחד מתפקידיו כאמור". בחוק הביקורת הפנימית, בסעיף 8(א), במקום "ואף זאת – אם מילוי תפקיד נוסף כאמור לא יהיה בו כדי לפגוע במילוי תפקידו העיקרי" יבוא "ובלבד שלא יהיה בכך משום פגיעה באחד מתפקידיו כאמור".
הגשת פניה 8. (א) כל אדם הרואה עצמו נפגע בשל מעשה או מחדל של גוף ציבורי, עובד או נושא משרה בו, רשאי לפנות לנציב. (א) כל אדם הרואה עצמו נפגע בשל מעשה או מחדל של גוף ציבורי, עובד או נושא משרה בו, רשאי לפנות לנציב.
(ב) פנייה כאמור בסעיף קטן (א) תהא בעניין הנוגע למילוי תפקידיו של נושא הפנייה ובלבד שהתקיימו שני אלה: (ב) פנייה כאמור בסעיף קטן (א) תהא בעניין הנוגע למילוי תפקידיו של נושא הפנייה ובלבד שהתקיימו שני אלה:
(1) המעשה פוגע במישרין בפונה עצמו, או מונע ממנו במישרין טובת הנאה, או מעשה הפוגע במישרין באדם אחר או המונע ממנו במישרין טובת הנאה והפונה קיבל, להנחת דעתו של הנציב, את הסכמתו של אותו אדם להגיש פנייה בעניינו;
(2) המעשה נעשה בניגוד לחוק או שנעשה בלא סמכות חוקית או בניגוד למינהל תקין, או שיש בו משום נוקשות יתרה או אי-צדק בולט.
דרך הגשת הפנייה 9. פנייה שהוגשה בכתב ונרשמה מפי הפונה תיחתם בידי הפונה ויצוינו בה שם הפונה ומענו, תיאור מפורט של העניין שעליו נסבה הפנייה, לרבות המועד שבו אירע וכל פרט אחר הנוגע לעניין והמסייע לבירור יעיל של הפנייה. פנייה שהוגשה בכתב ונרשמה מפי הפונה תיחתם בידי הפונה ויצוינו בה שם הפונה ומענו, תיאור מפורט של העניין שעליו נסבה הפנייה, לרבות המועד שבו אירע וכל פרט אחר הנוגע לעניין והמסייע לבירור יעיל של הפנייה.
הודעה על הפנייה 10. הנציב יביא את הפניה לידיעת נושא הפנייה, ואם היה עובד, נושא משרה או ממלא תפקיד בגוף הציבורי – גם לידיעת הממונה עליו, ייתן להם הזדמנות נאותה להשיב עליה, והוא רשאי לדרוש מהם כי ישיבו על הפנייה בתוך תקופה שיקבע. הנציב יביא את הפניה לידיעת נושא הפנייה, ואם היה עובד, נושא משרה או ממלא תפקיד בגוף הציבורי – גם לידיעת הממונה עליו, ייתן להם הזדמנות נאותה להשיב עליה, והוא רשאי לדרוש מהם כי ישיבו על הפנייה בתוך תקופה שיקבע.
פניות שאין לבררן 11. (א) לא יהיה בירור בפניות אלה: (א) לא יהיה בירור בפניות אלה:
(1) פנייה שאינה עוסקת בגוף הציבורי או באדם מטעמו;
(2) פנייה בעניין התלוי ועומד בבית משפט או בבית דין או שבית משפט או בית דין הכריע בה לגופה;
(3) פנייה שהיא קנטרנית, טורדנית או עוסקת בזוטי דברים;
(4) פנייה שעניינה בשאלה משפטית או ראייתית מהותית;
(5) פנייה שעניינה במעשה שמתנהלת בשלו חקירה משטרתית;
(6) פנייה של עובד בעניין הנוגע לשירותו כעובד, ואולם יהיה בירור על מעשה החורג מהוראות חוק, תקנות, הסכם קיבוצי או מהסדרים כלליים שנקבעו כדין;
(7) הפנייה היא פניה שאין לברר אותה לפי סעיף 38 לחוק מבקר המדינה.
(ב) הוגשה פנייה שלפי סעיף קטן (א) אין לברר אותה, יודיע הנציב לפונה, בכתב, שלא יטפל בה ויציין את הנימוקים לכך. (ב) הוגשה פנייה שלפי סעיף קטן (א) אין לברר אותה, יודיע הנציב לפונה, בכתב, שלא יטפל בה ויציין את הנימוקים לכך.
דרכי בירור הפנייה 12. (א) הוגשה פנייה, יאשר הנציב את קבלתה בתוך 15 ימים, זולת אם ראה שאין לברר אותה מהטעמים המנויים בסעיף 10. (א) הוגשה פנייה, יאשר הנציב את קבלתה בתוך 15 ימים, זולת אם ראה שאין לברר אותה מהטעמים המנויים בסעיף 10.
(ב) הטיפול בפניה יסתיים לכל המאוחר עד תום 30 ימים מיום קבלתה אצל הנציב; הנציב רשאי להאריך תקופה זו, ב-30 ימים נוספים, אם סבר שהדבר נדרש בנסיבות העניין, ובלבד שהודיע על כך לפונה בכתב ונימק את הצורך בהארכת התקופה. (ב) הטיפול בפניה יסתיים לכל המאוחר עד תום 30 ימים מיום קבלתה אצל הנציב; הנציב רשאי להאריך תקופה זו, ב-30 ימים נוספים, אם סבר שהדבר נדרש בנסיבות העניין, ובלבד שהודיע על כך לפונה בכתב ונימק את הצורך בהארכת התקופה.
(ג) הנציב רשאי לשמוע את הפונה, את נושא הפנייה וכל אדם אחר, אם ראה בכך תועלת. (ג) הנציב רשאי לשמוע את הפונה, את נושא הפנייה וכל אדם אחר, אם ראה בכך תועלת.
(ד) לנציב תהיה גישה לצורך ביצוע תפקידו, לכל מאגר רגיל או ממוחשב, לכל בסיס נתונים ולכל תכנית עבודה של עיבוד נתונים אוטומטי המצויים ברשות הציבורית בה הוא מכהן. (ד) לנציב תהיה גישה לצורך ביצוע תפקידו, לכל מאגר רגיל או ממוחשב, לכל בסיס נתונים ולכל תכנית עבודה של עיבוד נתונים אוטומטי המצויים ברשות הציבורית בה הוא מכהן.
(ה) לצורך הבירור רשאי הנציב – (ה) לצורך הבירור רשאי הנציב –
(1) לדרוש מכל אדם למסור לו, בתוך תקופה שיקבע בדרישה ובאופן שיקבע, כל ידיעה או מסמך העשויים לדעת הנציב לעזור בבירור הפנייה;
(2) לדרוש מכל עובד של גוף ציבורי להתייצב לפניו במועד שיקבע לשם מסירת ידיעות או מסמכים כאמור בפסקה (1).
(ו) אין בהוראות סעיף קטן (ד) ו-(ה) כדי לגרוע מכללי חסיונות עדים או כללי ראיות חסויות. (ו) אין בהוראות סעיף קטן (ד) ו-(ה) כדי לגרוע מכללי חסיונות עדים או כללי ראיות חסויות.
(ז) הוגשה פנייה על הנציב או על עובדים הכפופים לו, יברר היועץ המשפטי של הגוף הציבורי את הפנייה האמורה; בבירור פנייה כאמור יהיו ליועץ המשפטי של הגוף הציבורי סמכויות הנציב לפי חוק זה. (ז) הוגשה פנייה על הנציב או על עובדים הכפופים לו, יברר היועץ המשפטי של הגוף הציבורי את הפנייה האמורה; בבירור פנייה כאמור יהיו ליועץ המשפטי של הגוף הציבורי סמכויות הנציב לפי חוק זה.
(ח) סמכות שהוקנתה בסעיף זה לנציב, וחובה שהוטלה עליו, תחול גם לגבי כל אדם הפועל מטעמו. (ח) סמכות שהוקנתה בסעיף זה לנציב, וחובה שהוטלה עליו, תחול גם לגבי כל אדם הפועל מטעמו.
איסור הפרעה 13. לא יעשה אדם דבר שיש בו כדי להפריע בהגשת פנייה לנציב או בבירורה, למנוע או לעכב את הגשתה או בירורה. לא יעשה אדם דבר שיש בו כדי להפריע בהגשת פנייה לנציב או בבירורה, למנוע או לעכב את הגשתה או בירורה.
הפסקת הבירור 14. הנציב יפסיק בירור פנייה אם ראה כי מלכתחילה לא היה מקום לבירורה לפי הוראות חוק זה, או שראה שעניין הפנייה בא על תיקונו, או שהפונה ביטל את פנייתו; הנציב יודיע בכתב לפונה, לנושא הפנייה ולממונה עליו, שהפסיק את הבירור ויציין את הנימוקים לכך. הנציב יפסיק בירור פנייה אם ראה כי מלכתחילה לא היה מקום לבירורה לפי הוראות חוק זה, או שראה שעניין הפנייה בא על תיקונו, או שהפונה ביטל את פנייתו; הנציב יודיע בכתב לפונה, לנושא הפנייה ולממונה עליו, שהפסיק את הבירור ויציין את הנימוקים לכך.
תוצאות הבירור 15. (א) מצא הנציב שהפנייה היתה מוצדקת, כולה או חלקה, ינהג כמפורט להלן: (א) מצא הנציב שהפנייה היתה מוצדקת, כולה או חלקה, ינהג כמפורט להלן:
(1) ימסור על כך הודעה מנומקת בכתב לפונה, לנושא הפנייה, לממונה עליו ולראש הגוף הציבורי;
(2) היה נושא הפנייה ראש הגוף הציבורי – תימסר הודעה כאמור גם לשר;
(3) העלה בירור הפנייה קיומו של ליקוי – רשאי הנציב להצביע לפני נושא הפנייה ולפני ראש הגוף הציבורי, על הצורך בתיקון הליקוי ועל הדרך והמועד לכך.
(ב) נושא הפניה או הממונה עליו, יודיעו לנציב על האמצעים שננקטו לתיקון הליקוי בתוך המועד כאמור בסעיף קטן (א)(3). (ב) נושא הפניה או הממונה עליו, יודיעו לנציב על האמצעים שננקטו לתיקון הליקוי בתוך המועד כאמור בסעיף קטן (א)(3).
סייגים להודעה 16. בהודעה לפי סעיף 14(א) יהיה הנציב פטור מלציין את ממצאיו או נימוקיו – בהודעה לפי סעיף 14(א) יהיה הנציב פטור מלציין את ממצאיו או נימוקיו –
(1) כשהפנייה היתה בעניין מינוי למשרה פלונית או הטלת תפקיד פלוני; (1) כשהפנייה היתה בעניין מינוי למשרה פלונית או הטלת תפקיד פלוני;
(2) כשהחומר או הראיה עלולים לדעתו לפגוע שלא כדין בזכותו של אדם זולת הפונה; (2) כשהחומר או הראיה עלולים לדעתו לפגוע שלא כדין בזכותו של אדם זולת הפונה;
(3) כשיש לדעתו בגילוי החומר או הראיה משום גילוי סוד מקצועי או ידיעה סודית כמשמעותם לפי כל דין. (3) כשיש לדעתו בגילוי החומר או הראיה משום גילוי סוד מקצועי או ידיעה סודית כמשמעותם לפי כל דין.
דחיית הפנייה 17. מצא הנציב כי הפנייה אינה מוצדקת, יודיע על ממצאיו לפונה, לנושא הפנייה, ולממונה עליו. מצא הנציב כי הפנייה אינה מוצדקת, יודיע על ממצאיו לפונה, לנושא הפנייה, ולממונה עליו.
זכויות וסעדים 18. (א) החלטותיו של הנציב בעניין פנייה – (א) החלטותיו של הנציב בעניין פנייה –
(1) אין בהן כדי להעניק לפונה או לאדם אחר זכות או סעד בבית משפט או בבית דין, שלא היו לו לפני כן;
(2) אין בהן כדי למנוע מהפונה או מאדם אחר להשתמש בזכות או לבקש סעד שהוא זכאי להם, ואולם אם נקבע לכך מועד בחיקוק, לא יוארך המועד בשל הגשת הפנייה או בירורה.
(ב) לא ייזקק בית משפט או בית דין לבקשת סעד נגד החלטותיו וממצאיו של הנציב בעניין פנייה. (ב) לא ייזקק בית משפט או בית דין לבקשת סעד נגד החלטותיו וממצאיו של הנציב בעניין פנייה.
דיווח לראש הגוף הציבורי 19. (א) הנציב ידווח אחת לשלושה חודשים לראש הגוף הציבורי הממונה עליו; הדיווח יכלול תיאור מפורט של פניות הציבור שבירר, תהליך הבירור ותוצאותיו. (א) הנציב ידווח אחת לשלושה חודשים לראש הגוף הציבורי הממונה עליו; הדיווח יכלול תיאור מפורט של פניות הציבור שבירר, תהליך הבירור ותוצאותיו.
(ב) כל דיווח שיגיש הנציב יהיה בכתב; דיווח הנציב יכלול את מסקנותיו, והוא רשאי לכלול בו את המלצותיו. (ב) כל דיווח שיגיש הנציב יהיה בכתב; דיווח הנציב יכלול את מסקנותיו, והוא רשאי לכלול בו את המלצותיו.
דין וחשבון 20. (א) בלי לגרוע מהאמור בסעיף 18, הנציב יגיש לוועדה לענייני ביקורת המדינה של הכנסת, מדי שנה דין וחשבון כללי על פעולותיו, שיתייחס בין השאר, לעניינים אלה: (א) בלי לגרוע מהאמור בסעיף 18, הנציב יגיש לוועדה לענייני ביקורת המדינה של הכנסת, מדי שנה דין וחשבון כללי על פעולותיו, שיתייחס בין השאר, לעניינים אלה:
(1) מספר הפניות שהוגשו ומספר הפניות שבוררו;
(2) מספר הפניות שנמצאו מוצדקות;
(3) הטעמים לאי בירור פניות;
(4) זמן הבירור הממוצע בפניות שבוררו;
(5) מספר הפניות שבירורן טרם הסתיים;
(6) סוגי העניינים שעליהם הוגשו פניות;
(7) דרכים ופתרונות שננקטו על ידו או על ידי הגוף הציבורי לשם טיפול בליקויים ולשם תיקונם;
(8) המלצותיו של הנציב לגוף הציבורי.
(ב) דין וחשבון לפי סעיף זה לא יכלול שמות ופרטים מזהים. (ב) דין וחשבון לפי סעיף זה לא יכלול שמות ופרטים מזהים.
(ג) הוגש דין וחשבון לוועדה לפי סעיף קטן (א), רשאית היא לדון בו, ורשאית היא להגיש לכנסת את סיכומיה והצעותיה. (ג) הוגש דין וחשבון לוועדה לפי סעיף קטן (א), רשאית היא לדון בו, ורשאית היא להגיש לכנסת את סיכומיה והצעותיה.
(ד) דין וחשבון לפי סעיף זה לא יפורסם לפני הגשתו לוועדה. (ד) דין וחשבון לפי סעיף זה לא יפורסם לפני הגשתו לוועדה.
חומר שאינו ראייה 21. (א) דוחות או כל מסמך אחר שהוציא או הכין הנציב במילוי תפקידיו לא ישמשו ראיה בכל הליך משפטי או משמעתי. (א) דוחות או כל מסמך אחר שהוציא או הכין הנציב במילוי תפקידיו לא ישמשו ראיה בכל הליך משפטי או משמעתי.
(ב) הודעה שנתקבלה אגב מילוי תפקידיו של הנציב לא תשמש ראיה בהליך משפטי או משמעתי. (ב) הודעה שנתקבלה אגב מילוי תפקידיו של הנציב לא תשמש ראיה בהליך משפטי או משמעתי.
פרסום 22. הגוף הציבורי יפרסם את פרטי הנציב ודרכי הגשת הפנייה לפי חוק זה – הגוף הציבורי יפרסם את פרטי הנציב ודרכי הגשת הפנייה לפי חוק זה –
(1) במודעות שיציג על לוחות המודעות במשרדי הגוף הציבורי; (1) במודעות שיציג על לוחות המודעות במשרדי הגוף הציבורי;
(2) באתר האינטרנט של הגוף הציבורי; (2) באתר האינטרנט של הגוף הציבורי;
(3) בדרכים נוספות שיקבע השר. (3) בדרכים נוספות שיקבע השר.
עונשין 23. אלה דינם קנס – אלה דינם קנס –
(1) מי שמינה נציב ביודעו שאינו עומד בתנאי הכשירות כאמור בסעיף 3. (1) מי שמינה נציב ביודעו שאינו עומד בתנאי הכשירות כאמור בסעיף 3.
(2) מי שהפר ביודעין חובה המוטלת עליו לפי סעיף 11(ד) ו-(ה). (2) מי שהפר ביודעין חובה המוטלת עליו לפי סעיף 11(ד) ו-(ה).
ביצוע ותקנות 24. השר ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי להתקין תקנות בכל עניין הנוגע לביצועו. השר ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי להתקין תקנות בכל עניין הנוגע לביצועו.
הוראת מעבר 25. אדם שמונה כדין ועסק בפועל בבירור פניות ציבור ערב פרסומו של חוק זה (להלן – יום הפרסום), יראו אותו כאילו מונה להיות נציב פניות הציבור לפי חוק זה, ובלבד שבתום חמש שנים מיום הפרסום, יתקיימו בו תנאי הכשירות הקבועים בסעיף 3. אדם שמונה כדין ועסק בפועל בבירור פניות ציבור ערב פרסומו של חוק זה (להלן – יום הפרסום), יראו אותו כאילו מונה להיות נציב פניות הציבור לפי חוק זה, ובלבד שבתום חמש שנים מיום הפרסום, יתקיימו בו תנאי הכשירות הקבועים בסעיף 3.
תחולת הוראות מחוק הביקורת הפנימית 26. סעיפים 11 עד 13 לחוק הביקורת הפנימית יחולו בשינויים המחויבים על נציב שמונה לפי חוק זה. סעיפים 11 עד 13 לחוק הביקורת הפנימית יחולו בשינויים המחויבים על נציב שמונה לפי חוק זה.
תיקון חוק הביקורת הפנימית 27. בחוק הביקורת הפנימית, בסעיף 8(א), במקום "ואף זאת – אם מילוי תפקיד נוסף כאמור לא יהיה בו כדי לפגוע במילוי תפקידו העיקרי" יבוא "ובלבד שלא יהיה בכך משום פגיעה באחד מתפקידיו כאמור". בחוק הביקורת הפנימית, בסעיף 8(א), במקום "ואף זאת – אם מילוי תפקיד נוסף כאמור לא יהיה בו כדי לפגוע במילוי תפקידו העיקרי" יבוא "ובלבד שלא יהיה בכך משום פגיעה באחד מתפקידיו כאמור".
ביטול חוק הרשויות המקומיות (ממונה על פניות הציבור) 28. חוק הרשויות המקומיות (ממונה על תלונות הציבור), התשס"ח–2008 – בטל. חוק הרשויות המקומיות (ממונה על תלונות הציבור), התשס"ח–2008 – בטל.