הצעת חוק לדיון מוקדם

מספר פנימי: 480414 הכנסת התשע-עשרה יוזמים: חברי הכנסת עמרם מצנע אלעזר שטרן מאיר שטרית דוד צור קארין אלהרר איציק שמולי פ/1601/19 הצעת חוק לתיקון פקודת מסי העיריה ומסי הממשלה (פטורין) (מקום תעסוקה רגיל), התשע"ג–2013 דברי הסבר פקודת מסי העיריה ומסי הממשלה (פטורין), 1938 (להלן–הפקודה), קובעת בסעיף 5 רשימה של נכסים הפטורים מארנונה כללית או מאגרה ובכלל זה כנסיה, מסגד או בית תפילה אחר, בית כנסת, מקווה, בית קברות, מוסד חינוך מוכר, מעון יום, מקלט לנשים מוכות, מעון לילדים ולנערות בסיכון ובמצוקה ועוד. עוד קובעת הפקודה, לאחר תיקונים מס' 20 עד 22 שמפעלים מוגנים, מסגרת יומית, לרבות מרכז יום, מרכז שיקום ומרכז הכשרה, שעיקר ייעודה מתן אבחון, שיקום, טיפול או הכשרה, מקצועיים- תעסוקתיים יקבלו אף הם פטור מארנונה כללית או מאגרה. עם זאת, על אף התיקונים שקובעים פטור מארנונה למוסדות מסוג זה, נשארה בעינה סוגיית העסקים, החברות והמפעלים שאינם מוגדרים כמפעלים מוגנים, אבל חלק ניכר מהעובדים בהם הם אנשים עם מוגבלות, המועסקים ככל עובד, מקבלים משכורת ותנאים סוציאליים כמתחייב בחוק. לפי המצב החוקי הקיים כיום, לא ניתן פטור מארנונה כללית עסקים, חברות ומפעלים כאלו משום שכחברות פרטיות מטרתם היא לייצר רווח כספי. ברוב המקרים סובלים ממצב זה חברות ועסקים המוגדרים כ'עסקים חברתיים'. עסק חברתי הוא התאגדות שנוסדה במטרה לטפל או לקדם אתגר חברתי או סביבתי תוך שימוש במתודות והתנהלות עסקיות. עסק חברתי מנהל שורת רווח כפולה, פיננסית-חברתית או פיננסית-סביבתית. מטרתו הראשונה היא קידום המטרה החברתית, ולאחריה השאת רווחים. זאת, בשונה מהמגזר העסקי המפעיל לעתים תכניות של אחריות תאגידית בהן המטרה הראשונה היא השאת רווחים, ובשונה ממוסד ללא כוונת רווח שאין בפעולתו שום מטרה להשאת רווח. בעולם קיימת התופעה של עסקים חברתיים כבר למעלה משלושה עשורים ומספרם של העסקים החברתיים בעולם מוערך ב- 240,000 עסקים. בבריטניה לדוגמה, ישנה חקיקה המסדירה את הנושא מאז 2005 וכן תמיכה ממשלתית רחבה. בישראל ישנם למעלה מ-200 עסקים חברתיים (על פי סקר שערכה חברת מינגה- הזירה לעסקים חברתיים) 80% מתוכם עוסקים בצורה זו או אחרת במתן תעסוקה לאוכלוסיות של אנשים עם מוגבלות. עד כה לא הוסדר מעמדם החוקי של 'העסקים החברתיים' והם נחשבים לעסק לכל דבר ועניין, על אף שבראש ובראשונה הם מנסים לקדם מטרה חברתית, אך ללא תלות קבועה בתורמים או במדינה כגורם מממן כפי שקורה במפעלים המוגנים. לצד היותם של העסקים החברתיים 'בני קיימא' משום שאינם תלויים בגורמי מימון, הם גם נבדלים מהפעלים המוגנים שאינם נחשבים כמקום עבודה על פי חוק ועל כן למועסקים בהם לא מוקנות זכויות עובדים כימי חופשה, משכורת, ימי מחלה, פנסיה וכדומה. עד שיוסדר מעמדם החוקי של העסקים החברתיים, הצעת זו מבקשת להוסיף לפקודה מקומות תעסוקה רגילים שמעסיקים אנשים עם מוגבלות לפי הוראות חוק זכויות לאנשים עם מוגבלות המועסקים כמשתקמים (הוראת שעה), התשס"ז–2007, לרשימת הנכסים הפטורים מארנונה, שלעיתים מגיעה עד לסכום של 200,000 שקלים חדשים לשנה. הצעת החוק תסייע לאותם עסקים חברתיים שחלקם על סף סגירה בין היתר עקב הארנונה הגבוהה המושתת עליהם וכן תסייע לאותם אנשים עם מוגבלות המועסקים באותם עסקים חברתיים בכך שלא יאבדו את מקום התעסוקה שלהם ומקור לפרנסתם. הצעות חוק דומות בעיקרן הונחו על שולחן הכנסת השמונה-עשרה על ידי חבר הכנסת דב חנין וקבוצת חברי הכנסת (פ/372/18) ועל ידי חברת הכנסת מרינה סולודקין (פ/635/18). --------------------------------- הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים והונחה על שולחן הכנסת ביום כ"ב באב התשע"ג – 29.7.13 תיקון סעיף 5ג 1. בפקודת מסי העיריה ומסי הממשלה (פטורין), 1938, בסעיף 5ג(ה)(9), לפני "מפעל מוגן" יבוא "מקום תעסוקה רגיל שמעסיק משתקם, וכן", במקום "בתעסוקה בו" יבוא "בתעסוקה בהם", ובסופו יבוא "מקום תעסוקה רגיל", ו"משתקם" – כהגדרתם בחוק זכויות לאנשים עם מוגבלות המועסקים כמשתקמים (הוראת שעה), התשס"ז–2007".