הצעת חוק לדיון מוקדם

מספר פנימי: 482323 הכנסת התשע-עשרה יוזמים: חברי הכנסת איתן כבל דוד רותם אורי מקלב דב ליפמן מיכל רוזין ניצן הורוביץ אברהם מיכאלי יעקב מרגי משה מזרחי אלעזר שטרן פ/1619/19 הצעת חוק הגנת הצרכן (תיקון – מימוש תווי קנייה), התשע"ג–2013 דברי הסבר תווי הקנייה הם ההטבה השכיחה ביותר בישראל הניתנת לעובד על ידי המעסיק, שלא דרך קבע, אלא לרגל אירוע מיוחד כגון חגים או ימי הולדת. תווי הקנייה הם הטבה הנוספת לשכר העבודה ומהווה חלק ממנו והעובד משלם עליה מס בהתאם לפקודת מס הכנסה. תווי הקנייה מונפקים על ידי רשתות השיווק, והחלק הארי שלהם נמכר למעסיקים לצורכי מתן הטבה כאמור לעובדים. עוסקים רבים, ובהם אף בתי עסק אשר בשליטת המנפיק, מציבים תנאים לרכישה באמצעות תווי הקנייה כגון שווי ערך נמוך מהערך הנקוב על התו, הגבלות על האפשרות לרכוש מוצרים סוג ב' ועודפים, הגבלת שימוש בתווים רק למוצרים שאינם במכירה מיוחדת או למוצרים ממחלקה מסוימת, וקביעת מועד אחרון למימוש התו. כך עוסקים כובלים למעשה את הצרכנים במשק למגבלות שונות ואלה יוצאים נפסדים מהשימוש בתווים. כחלק מההגנה על זכות הקניין של מקבלי ורוכשי התווים, מוצע לאסור על הגבלת תקופת המימוש של תווי הקנייה לתקופה קצרה משבע שנים מיום הנפקתם. כמו כן מוצע לאסור על עוסקים להגביל את מימוש תווי הקנייה בערך הנמוך מהערך הנקוב עליהם, או לאסור את מימוש תווי הקנייה ברכישת מוצרים או שירותים מסוימים או בהנחות ומבצעים. צעדים אלה מהווים הפחתה סמויה של הערך הנקוב, אשר פוגעת בתועלת שמפיק מקבל התו, ומערפלת את התמורה הממשית למחזיק בו. מוצע להסדיר את סוגיית העודף המגיע לצרכן בשל קנייה באמצעות תווים, שכן במקרים רבים העודף המגיע לצרכן מוחזר לו בדרך של זיכוי בלעדי לבית העסק. באופן זה, בית העסק מחייב למעשה את הצרכן לממש את מלוא שווי תו הקנייה באותו בית עסק. מוצע לחייב עוסק להשיב לצרכן עודף במזומן או בתווי קנייה זהים בתנאיהם לאלה ששימשו לרכישה. בנוסף, אין כל הגנה על הציבור בפן ההוני של הנפקת תווי קנייה, שכן הם אינם נחשבים כניירות ערך, למרות שבפועל הדמיון ביניהם רב. מנפיקי התווים, רשתות שיווק ורשתות קמעוניות גדולות בדרך כלל, מגשימות באמצעות הנפקת התווים מטרה הונית טהורה, וזאת על ידי הזרמה של שטרי התחייבות סדרתיים בערך נקוב כלשהו. המנפיקים זוכים לתזרים מזומנים רחב היקף בתמורה לשטר התחייבות כללי המאפשר גמישות מקסימאלית, בלא מגבלות פיקוח והסדרה המוטלות על אפיקים אחרים של גיוס הון בהיקפים גדולים. גוף המנפיק תווי קנייה או מתקשר בהסדר עם משווקים אחרים לסליקה והעברת תמורת החליפין של תווי הקנייה, אינו מחויב כיום לחשוף מידע כלשהו אודות עסקיו ואיתנותו הפיננסית ואינו מחויב בחשיפת פרטים כלשהם אודות הסדר הסליקה והיקף ההתחייבות. עולה חשש כילעיתים עלולה התמונה החסרה בקשר לעסקיו ולמצבו הפיננסי של המנפיק להביא לנזקים חמורים לרוכשי התווים והמחזיקים בהם, בין שהם צרכנים סופיים ובין שהם מתווכים מוסדיים ואחרים. כך, רשת "קלאבמרקט", שהייתה בשעתו השלישית בגודלה בישראל, נקלעה לקשיים כלכליים ובאותה עת הנפיקה תווי קנייה תוך שהיא מותירה מחזיקי תווים רבים בלא יכולת אמתית לעשות בהם שימוש. ערב קריסתה הנפיקה "קלאבמרקט" לציבור תווי קנייה רב תכליתיים בהיקף של כמאתיים מיליון שקלים חדשים. גיוס הון משמעותי זה בתקופה קצרה, המחיש עם קריסת הרשת את הנזק שנגרם לציבור רחב. רק לאחר תקופת המתנה הושג הסדר בחסות בית המשפט ומפרקי הרשת, לפיהם יוכלו התלושים להיות ממומשים בחלק מוגבל מערכם הנקוב ובתנאים מגבילים שונים. בלא הסדר חוקי, אין ערובה לכך שהדבר לא יישנה. על מנת לצמצם את הסיכון בהסתמכות על תווי קנייה, מוצע להסמיך את הממונה על הגנת הצרכן והסחר ההוגן במשרד הכלכלה לקבוע, לאחר התייעצות עם הרשות לניירות ערך, כללים לעניין אופן הנפקת תווי קנייה, ובכלל זה, אופן הדיווח לציבור, היקף הגילוי הנדרש במסגרתו, והפרטים שיכללו במסמכי ההנפקה. כן יוסמך הממונה לקבוע את הסכום המינימאלי המחייב דיווח כאמור, הן ביחס להנפקה בודדת והן ביחס לסך סדרות מונפקות בשנה אחת. --------------------------------- הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים והונחה על שולחן הכנסת ביום כ"ב באב התשע"ג – 29.7.13 הוספת סעיף 16א 1. בחוק הגנת הצרכן, התשמ"א–1981, אחרי סעיף 16 יבוא: בחוק הגנת הצרכן, התשמ"א–1981, אחרי סעיף 16 יבוא: בחוק הגנת הצרכן, התשמ"א–1981, אחרי סעיף 16 יבוא: בחוק הגנת הצרכן, התשמ"א–1981, אחרי סעיף 16 יבוא: בחוק הגנת הצרכן, התשמ"א–1981, אחרי סעיף 16 יבוא: בחוק הגנת הצרכן, התשמ"א–1981, אחרי סעיף 16 יבוא: "תווי קנייה "תווי קנייה "תווי קנייה 16א. (א) עוסק לא יגביל את תקופת המימוש של תו קנייה לתקופה קצרה משבע שנים ממועד הנפקתו, ולא ימכור תו קנייה, אלא בתוך שנה ממועד הנפקתו. (א) עוסק לא יגביל את תקופת המימוש של תו קנייה לתקופה קצרה משבע שנים ממועד הנפקתו, ולא ימכור תו קנייה, אלא בתוך שנה ממועד הנפקתו. (ב) רכש צרכן מעוסק טובין או שירותים באמצעות תו קנייה, ושווי הטובין או השירותים היו נמוכים משווי תו הקנייה, יחזיר העוסק לצרכן את ההפרש ביניהם במזומן או בתו קנייה שתנאי המימוש שלו זהים לתו הקנייה שבאמצעותו נעשתה הרכישה. (ב) רכש צרכן מעוסק טובין או שירותים באמצעות תו קנייה, ושווי הטובין או השירותים היו נמוכים משווי תו הקנייה, יחזיר העוסק לצרכן את ההפרש ביניהם במזומן או בתו קנייה שתנאי המימוש שלו זהים לתו הקנייה שבאמצעותו נעשתה הרכישה. (ג) עוסק לא יגביל מימוש תווי קנייה – (ג) עוסק לא יגביל מימוש תווי קנייה – (1) לערך כספי נמוך מן הערך הכספי הנקוב בתו; (2) לחלק מסוים בלבד מהטובין או מהשירותים המוצעים על ידי העוסקים המכבדים את התו; (3) למימוש במכירה מיוחדת. (ד) הממונה יקבע, לאחר התייעצות עם הרשות לניירות ערך, כללים לעניין הנפקה של תווי קניה, לרבות אופן דיווח לציבור, היקף הגילוי הנדרש במסגרתו והפרטים שייכללו במסמכי ההנפקה, וכן גובה הסכום המינימאלי המחייב דיווח כאמור, הן ביחס להנפקת סדרה בודדת והן ביחס לסך הסדרות המונפקות על ידי מנפיק בשנה אחת. (ד) הממונה יקבע, לאחר התייעצות עם הרשות לניירות ערך, כללים לעניין הנפקה של תווי קניה, לרבות אופן דיווח לציבור, היקף הגילוי הנדרש במסגרתו והפרטים שייכללו במסמכי ההנפקה, וכן גובה הסכום המינימאלי המחייב דיווח כאמור, הן ביחס להנפקת סדרה בודדת והן ביחס לסך הסדרות המונפקות על ידי מנפיק בשנה אחת. (ה) בסעיף זה – (ה) בסעיף זה – "תו קנייה" – שובר או כרטיס חיוב בעל ערך כספי שנועד לרכישת טובין או שירותים בעסקים המאפשרים רכישה באמצעות תווי קניה מאותו סוג; "תו קנייה" – שובר או כרטיס חיוב בעל ערך כספי שנועד לרכישת טובין או שירותים בעסקים המאפשרים רכישה באמצעות תווי קניה מאותו סוג; "מנפיק" – מי שמנפיק או הנפיק תו קנייה המוצע לציבור, לרבות למעסיק, ארגון עובדים או צרכנים או למי מטעמם, לצרכי הטבה לציבור מסוים או בלתי מסוים." "מנפיק" – מי שמנפיק או הנפיק תו קנייה המוצע לציבור, לרבות למעסיק, ארגון עובדים או צרכנים או למי מטעמם, לצרכי הטבה לציבור מסוים או בלתי מסוים." תחילה 2. תחילתו של חוק זה 90 ימים מיום פרסומו. תחילתו של חוק זה 90 ימים מיום פרסומו. תחילתו של חוק זה 90 ימים מיום פרסומו. תחילתו של חוק זה 90 ימים מיום פרסומו. תחילתו של חוק זה 90 ימים מיום פרסומו. תחילתו של חוק זה 90 ימים מיום פרסומו.