הצעת חוק לדיון מוקדם
מספר פנימי: 487029
הכנסת התשע-עשרה
יוזמים: חברי הכנסת זבולון קלפה
יצחק וקנין
איילת שקד
אלעזר שטרן
אראל מרגלית
דוד אזולאי
מצטרף: חבר הכנסת בועז טופורובסקי
פ/1657/19
הצעת חוק חובת סימון בקר והקמת מאגר גנטי, התשע"ג–2013
דברי הסבר
הצעת החוק נועדה להקים מאגר מידע גנטי שירכז מידע לגבי כל בהמות הבית בישראל, וזאת על מנת לאפשר זיהוי קל, ודאי ויעיל שלהן ושל בעליהן. בנוסף, הקמת המאגר תסייע למאבק בגניבת בקר ובשחיטה פיראטית של בהמות, המביאה להונאה בכשרות. ההצעה תאפשר התמודדות עם מחלות – הן אלה המופצות רק בקרב בעלי חיים, והן אלה המועברות לבני אדם, זאת משום שהנתונים המוזנים במאגר יאפשרו לאתר במהירות את החיה הראשונית בה התגלתה מחלה, דבר אשר יביא למיגורה המהיר, עוד בטרם החלה לפגוע בבעלי חיים אחרים או בצרכנים. כך תובטח גם איכות המזון בארץ. זיהוי הבקר ייעשה על ידי לקיחת דגימת DNA מן החיה הנדונה, והשוואתה לנתונים הנמצאים במאגר הגנטי.
ההצעה קובעת כי במקרה בו קיים חשד כי לא נתקיימו הוראות חוק זה בעניין נטילת דגימת DNA מראש בקר, או במקרה בו נתוני הזיהוי הגנטי של ראש בקר דרושים לחקירת עבירה שאיננה חטא, יהיה עובד מוסמך רשאי ליטול את הדגימה הדרושה. בנוסף, מוצע כי גם למשטרה, תהיה גישה למידע המצוי במאגר, והוראות חוק הגנת הפרטיות, התשמ"א–1981, יחולו על העברת המידע.
על מנת לממן את עלויות הקמת המאגר, מוצע לקבוע אגרה בעד נטילת דגימה גנטית ובעד ביצוע דגימה גנטית. כן מוצע, כי השר יתייעץ בקביעת גובה האגרה, בארגוני המגדלים.
הצעת חוק דומה בעיקרה הונחה על שולחן הכנסת השמונה-עשרה על ידי חברי הכנסת אורי אריאל ושי חרמש (פ/1527/18).
---------------------------------
הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים
והונחה על שולחן הכנסת ביום
כ"ד באב התשע"ג – 31.7.13
מטרה 1. מטרת חוק זה להיאבק בתופעה של גניבות בקר ומסחר בלתי חוקי בבקר, לאפשר מעקב אחר גידולו, להיאבק בשחיטות בלתי מורשות של בקר ובהונאה בכשרות, ולהבטיח את איכות המזון המופק ממנו. מטרת חוק זה להיאבק בתופעה של גניבות בקר ומסחר בלתי חוקי בבקר, לאפשר מעקב אחר גידולו, להיאבק בשחיטות בלתי מורשות של בקר ובהונאה בכשרות, ולהבטיח את איכות המזון המופק ממנו.
הגדרות 2. בחוק זה – בחוק זה –
"בקר" – פר, פרה, עגל או עגלה; "בקר" – פר, פרה, עגל או עגלה;
"בדיקה גנטית" – בדיקת דגימת DNA של בעל חיים לשם אפיון והשוואה של רצפים של DNA; "בדיקה גנטית" – בדיקת דגימת DNA של בעל חיים לשם אפיון והשוואה של רצפים של DNA;
"דגימת DNA" – דגימה ביולוגית של בקר הנלקחת במטרה להפיק ממנה DNA של בקר, במסגרת בדיקה גנטית; "דגימת DNA" – דגימה ביולוגית של בקר הנלקחת במטרה להפיק ממנה DNA של בקר, במסגרת בדיקה גנטית;
"חוק העונשין" – חוק העונשין, התשל"ז–1977; "חוק העונשין" – חוק העונשין, התשל"ז–1977;
"מנהל המאגר" – עובד השירותים הווטרינריים במשרד החקלאות ופיתוח הכפר שמינה לשם כך השר; "מנהל המאגר" – עובד השירותים הווטרינריים במשרד החקלאות ופיתוח הכפר שמינה לשם כך השר;
"מנהל השירותים הווטרינריים" – מנהל השירותים הווטרינריים במשרד החקלאות ופיתוח הכפר; "מנהל השירותים הווטרינריים" – מנהל השירותים הווטרינריים במשרד החקלאות ופיתוח הכפר;
"נתוני זיהוי גנטי" – נתונים שהופקו מדגימת DNA, בשיטה שתיקבע בתקנות שיותקנו לפי חוק זה, והמאפשרים לגלות את זהותו של ראש בקר ברמת הסתברות קרובה לוודאי; "נתוני זיהוי גנטי" – נתונים שהופקו מדגימת DNA, בשיטה שתיקבע בתקנות שיותקנו לפי חוק זה, והמאפשרים לגלות את זהותו של ראש בקר ברמת הסתברות קרובה לוודאי;
"תחנת ההסגר" – בהתאם להוראות לפי סעיף 20 לפקודת מחלות בעלי חיים [נוסח חדש], התשמ"ה–1985 (להלן – פקודת מחלות בעלי חיים); "תחנת ההסגר" – בהתאם להוראות לפי סעיף 20 לפקודת מחלות בעלי חיים [נוסח חדש], התשמ"ה–1985 (להלן – פקודת מחלות בעלי חיים);
"השר" – שר החקלאות ופיתוח הכפר. "השר" – שר החקלאות ופיתוח הכפר.
הקמת מאגר מידע גנטי 3. (א) מנהל השירותים הווטרינריים יקים מאגר מידע גנטי (בחוק זה – המאגר), שיכלול את הפרטים המפורטים להלן: (א) מנהל השירותים הווטרינריים יקים מאגר מידע גנטי (בחוק זה – המאגר), שיכלול את הפרטים המפורטים להלן:
(1) נתוני זיהוי גנטי של כל ראש בקר שניטלה ממנו דגימת DNA לפי חוק זה;
(2) פרטי הבעלים של כל ראש בקר כאמור;
(3) סימנו המספרי של כל ראש בקר כאמור, כפי שנקבע בתקנות לפי סעיפים 20 ו-22 לפקודת מחלות בעלי חיים.
(ב) מקום המאגר ייקבע על ידי מנהל השירותים הווטרינריים; מנהל המאגר יהיה עובד השירותים הווטרינריים שימונה על ידי השר; הודעה על מינוי מנהל המאגר ועל קביעת מקום המאגר תפורסם ברשומות. (ב) מקום המאגר ייקבע על ידי מנהל השירותים הווטרינריים; מנהל המאגר יהיה עובד השירותים הווטרינריים שימונה על ידי השר; הודעה על מינוי מנהל המאגר ועל קביעת מקום המאגר תפורסם ברשומות.
(ג) עם רישום פרטיו של ראש בקר במאגר, תימסר לבעליו תעודת רישום הכוללת את סימנו של אותו ראש בקר. (ג) עם רישום פרטיו של ראש בקר במאגר, תימסר לבעליו תעודת רישום הכוללת את סימנו של אותו ראש בקר.
(ד) נתוני הזיהוי הגנטי והדגימות יועברו למאגר על ידי המעבדות שיוסמכו לפי סעיף 4 לבצע בדיקה גנטית לפי חוק זה, ויישמרו במאגר בהתאם להוראות חוק זה. (ד) נתוני הזיהוי הגנטי והדגימות יועברו למאגר על ידי המעבדות שיוסמכו לפי סעיף 4 לבצע בדיקה גנטית לפי חוק זה, ויישמרו במאגר בהתאם להוראות חוק זה.
(ה) נתוני הזיהוי הגנטי של כל ראש בקר יישמרו במאגר לתקופה של 25 שנים מיום שנמסרו למאגר. (ה) נתוני הזיהוי הגנטי של כל ראש בקר יישמרו במאגר לתקופה של 25 שנים מיום שנמסרו למאגר.
(ו) דגימות ה-DNA של כל ראש בקר יישמרו במאגר לתקופה של עשר שנים מיום שנמסרו למאגר. (ו) דגימות ה-DNA של כל ראש בקר יישמרו במאגר לתקופה של עשר שנים מיום שנמסרו למאגר.
(ז) השר יקבע הוראות בדבר דרכי רישום המידע במאגר ואופן ניהולו; המנהל הכללי של משרד החקלאות ופיתוח הכפר יפרסם מידע לציבור בנוגע להליכי הרישום במאגר, באתר האינטרנט של משרד החקלאות ופיתוח הכפר. (ז) השר יקבע הוראות בדבר דרכי רישום המידע במאגר ואופן ניהולו; המנהל הכללי של משרד החקלאות ופיתוח הכפר יפרסם מידע לציבור בנוגע להליכי הרישום במאגר, באתר האינטרנט של משרד החקלאות ופיתוח הכפר.
הפקת נתוני זיהוי גנטי 4. (א) הפקת נתוני הזיהוי הגנטי ושמירתם תיעשה על ידי מעבדה, אחת או יותר, שתוסמך לעניין זה על ידי השר לפי המלצת ועדה (בחוק זה – הוועדה), שחבריה יהיו אלה: (א) הפקת נתוני הזיהוי הגנטי ושמירתם תיעשה על ידי מעבדה, אחת או יותר, שתוסמך לעניין זה על ידי השר לפי המלצת ועדה (בחוק זה – הוועדה), שחבריה יהיו אלה:
(1) מנהל השירותים הווטרינריים או נציגו, והוא יהיה יושב ראש הוועדה;
(2) מומחה בגנטיקה של בעלי חיים, שימונה על ידי השר, בהתייעצות עם מוסדות אקדמיים שלדעת השר הם מוסדות מובילים בישראל במחקר אקדמי בתחום הגנטיקה של בעלי חיים;
(3) נציג הרשות להסמכת מעבדות במשרד הכלכלה;
(4) נציג משרד הבריאות שימונה על ידי המנהל הכללי של המשרד האמור;
(5) המדען הראשי של משרד החקלאות ופיתוח הכפר או נציגו;
(6) נציג אחד של ארגון מגדלי הבקר לבשר, ונציג אחד של התאחדות מגדלי הבקר לחלב, שיהיו משקיפים בוועדה.
(ב) לא תוסמך מעבדה לפי סעיף זה, אלא אם כן נתקיימו כל אלה: (ב) לא תוסמך מעבדה לפי סעיף זה, אלא אם כן נתקיימו כל אלה:
(1) המעבדה עומדת בדרישות הבטחת האיכות שקבע משרד הבריאות לפי חוק מידע גנטי, התשס"א–2000;
(2) מנהל המעבדה, ואם המעבדה מופעלת על ידי תאגיד – גם בעל השליטה בתאגיד האמור – לא הורשע בעבירה אשר מפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין זה ראוי שתינתן למעבדה הסמכה לפי חוק זה;
(3) המעבדה פועלת לפי שיטה מדעית מקובלת במחקר הגנטי העולמי, המאפשרת זיהוי גנטי של ראשי בקר ברמת הסתברות קרובה לוודאי, שקבע השר, לאחר התייעצות עם הוועדה.
(ג) קבע השר שיטה מדעית כאמור בסעיף קטן (ב)(3), לא תקבל מעבדה הסמכה לפי סעיף זה, אלא אם כן היא פועלת בהתאם לאותה שיטה. (ג) קבע השר שיטה מדעית כאמור בסעיף קטן (ב)(3), לא תקבל מעבדה הסמכה לפי סעיף זה, אלא אם כן היא פועלת בהתאם לאותה שיטה.
(ד) מצא השר, לאחר התייעצות עם הוועדה, כי קיימת שיטה מדעית העדיפה על השיטה שנקבעה על ידו לפי סעיף קטן (ב)(3) (להלן– שיטה חדשה), רשאי הוא לקבוע כי המעבדות הפועלות לפי חוק זה יידרשו לפעול לפי השיטה החדשה, ובלבד שהשיטה החדשה מאפשרת לקבוע זיהוי גנטי של ראשי בקר ברמת הסתברות קרובה לוודאי; קבע השר כאמור, יקבע הוראות מעבר מתאימות. (ד) מצא השר, לאחר התייעצות עם הוועדה, כי קיימת שיטה מדעית העדיפה על השיטה שנקבעה על ידו לפי סעיף קטן (ב)(3) (להלן– שיטה חדשה), רשאי הוא לקבוע כי המעבדות הפועלות לפי חוק זה יידרשו לפעול לפי השיטה החדשה, ובלבד שהשיטה החדשה מאפשרת לקבוע זיהוי גנטי של ראשי בקר ברמת הסתברות קרובה לוודאי; קבע השר כאמור, יקבע הוראות מעבר מתאימות.
חובת סימון 5. כל ראש בקר בישראל יסומן בסימן המזהה שנרשם לו במאגר, בהתאם לאמור בתקנות לפי סעיפים 20 ו-22 לפקודת מחלות בעלי חיים. כל ראש בקר בישראל יסומן בסימן המזהה שנרשם לו במאגר, בהתאם לאמור בתקנות לפי סעיפים 20 ו-22 לפקודת מחלות בעלי חיים.
דיווח על שינוי בבעלות ובהחזקת בקר 6. (א) הרישום במאגר יהווה ראיה לכאורה לבעלות על הבקר. (א) הרישום במאגר יהווה ראיה לכאורה לבעלות על הבקר.
(ב) המוכר או מעביר בכל דרך אחרת זכויות שיש לו בראש בקר, וכן מי שקיבל ראש בקר לחזקתו, ידווח על כך למנהל המאגר בתוך שבעה ימים מיום שנודע לו על כך. (ב) המוכר או מעביר בכל דרך אחרת זכויות שיש לו בראש בקר, וכן מי שקיבל ראש בקר לחזקתו, ידווח על כך למנהל המאגר בתוך שבעה ימים מיום שנודע לו על כך.
(ג) מת ראש בקר, ידווח על כך בעליו למנהל המאגר בתוך שבעה ימים מיום שנודע לו על כך; מת ראש הבקר כשהיה בחזקתו של אדם שאיננו הבעלים, ימסור המחזיק בבקר דיווח לפי סעיף קטן (ב). (ג) מת ראש בקר, ידווח על כך בעליו למנהל המאגר בתוך שבעה ימים מיום שנודע לו על כך; מת ראש הבקר כשהיה בחזקתו של אדם שאיננו הבעלים, ימסור המחזיק בבקר דיווח לפי סעיף קטן (ב).
(ד) נגנב ראש בקר או נעלם, ידווח על כך בעליו של ראש הבקר למנהל המאגר בתוך שבעה ימים מיום שנודע לו על כך; נגנב ראש הבקר או נעלם בשעה שהיה בחזקתו של אדם שאינו בעליו, ימסור המחזיק בבקר דיווח כאמור. (ד) נגנב ראש בקר או נעלם, ידווח על כך בעליו של ראש הבקר למנהל המאגר בתוך שבעה ימים מיום שנודע לו על כך; נגנב ראש הבקר או נעלם בשעה שהיה בחזקתו של אדם שאינו בעליו, ימסור המחזיק בבקר דיווח כאמור.
ביצוע בדיקה ביולוגית לצורך הפקת דגימת DNA 7. (א) מכל ראש בקר שנולד בישראל תינטל דגימת DNA לצורך הפקת נתוני זיהוי גנטי במועד שיקבע השר, ובלבד שמועד זה לא יהיה מאוחר משישה חודשים מיום לידתו; השר רשאי לקבוע מועדים שונים לעניין סעיף זה, לגבי סוגי בקר שונים. (א) מכל ראש בקר שנולד בישראל תינטל דגימת DNA לצורך הפקת נתוני זיהוי גנטי במועד שיקבע השר, ובלבד שמועד זה לא יהיה מאוחר משישה חודשים מיום לידתו; השר רשאי לקבוע מועדים שונים לעניין סעיף זה, לגבי סוגי בקר שונים.
(ב) אין באמור בסעיף קטן (א) כדי לגרוע מחובות הדיווח לפי סעיף 6. (ב) אין באמור בסעיף קטן (א) כדי לגרוע מחובות הדיווח לפי סעיף 6.
(ג) ראש בקר שהגיע לישראל ממדינת חוץ, לא ישוחרר מתחנת ההסגר בטרם ניטלה ממנו דגימת DNA לצורך הפקת נתוני זיהוי גנטי לפי חוק זה. (ג) ראש בקר שהגיע לישראל ממדינת חוץ, לא ישוחרר מתחנת ההסגר בטרם ניטלה ממנו דגימת DNA לצורך הפקת נתוני זיהוי גנטי לפי חוק זה.
(ד) נטילת דגימת DNA כאמור תבוצע על ידי מי שהוסמך לכך על ידי מנהל השירותים הווטרינריים. (ד) נטילת דגימת DNA כאמור תבוצע על ידי מי שהוסמך לכך על ידי מנהל השירותים הווטרינריים.
סמכויות עובד הנוטל דגימת DNA 8. נוכח עובד משרד החקלאות ופיתוח הכפר, שהוסמך לכך על ידי השר (בחוק זה – עובד מוסמך), כי קיים חשד סביר שבמקום מסוים קיימים ראשי בקר שלא ניטלה מהם דגימת DNA לפי חוק זה, או שנתוני הזיהוי הגנטי של ראש בקר דרושים לצורך חקירת עבירה שאיננה חטא, רשאי העובד המוסמך להיכנס למקום כאמור, לאחר שהזדהה לפי סעיף 9, ובלבד שלא ייכנס עובד מוסמך כאמור למקום המשמש למגורים, אלא על פי צו בית משפט; הודעה על הסמכת עובד כאמור תפורסם ברשומות ובאתר האינטרנט של משרד החקלאות ופיתוח הכפר. נוכח עובד משרד החקלאות ופיתוח הכפר, שהוסמך לכך על ידי השר (בחוק זה – עובד מוסמך), כי קיים חשד סביר שבמקום מסוים קיימים ראשי בקר שלא ניטלה מהם דגימת DNA לפי חוק זה, או שנתוני הזיהוי הגנטי של ראש בקר דרושים לצורך חקירת עבירה שאיננה חטא, רשאי העובד המוסמך להיכנס למקום כאמור, לאחר שהזדהה לפי סעיף 9, ובלבד שלא ייכנס עובד מוסמך כאמור למקום המשמש למגורים, אלא על פי צו בית משפט; הודעה על הסמכת עובד כאמור תפורסם ברשומות ובאתר האינטרנט של משרד החקלאות ופיתוח הכפר.
זיהוי עובד שהוכשר ליטול דגימת DNA 9. עובד מוסמך לא יעשה שימוש בסמכויות הנתונות לו לפי חוק זה, אלא בהתקיים כל אלה: עובד מוסמך לא יעשה שימוש בסמכויות הנתונות לו לפי חוק זה, אלא בהתקיים כל אלה:
(1) הוא בעת מילוי תפקידו; (1) הוא בעת מילוי תפקידו;
(2) יש בידו תעודה החתומה בידי השר, המעידה על תפקידו ועל סמכויותיו שאותה יציג לפי דרישה. (2) יש בידו תעודה החתומה בידי השר, המעידה על תפקידו ועל סמכויותיו שאותה יציג לפי דרישה.
מסירת מידע מהמאגר 10. (א) מנהל המאגר ימסור מידע הכלול במאגר לכל אחד מאלה: (א) מנהל המאגר ימסור מידע הכלול במאגר לכל אחד מאלה:
(1) למשטרת ישראל, לצורך חקירת עבירות או מניעתן;
(2) ליחידת הפיקוח על החי והצומח במשרד החקלאות ופיתוח הכפר ולשירותים הווטרינריים במשרד החקלאות ופיתוח הכפר, לצורך מילוי תפקידיהם על פי כל דין;
(3) לבעלים של בקר, לגבי בקר שבבעלותו.
(ב) מנהל המאגר רשאי למסור מידע הכלול במאגר למדען הראשי במשרד החקלאות ופיתוח הכפר או לנציגו, לצורכי מחקר שנועד להגשים את מטרותיו של חוק זה או חלק מהן, וכן לרב שהוסמך לכך על ידי השר הממונה על ביצוע חוק איסור הונאה בכשרות, התשמ"ג–1983, לצורך מילוי תפקידיו על פי החוק האמור. (ב) מנהל המאגר רשאי למסור מידע הכלול במאגר למדען הראשי במשרד החקלאות ופיתוח הכפר או לנציגו, לצורכי מחקר שנועד להגשים את מטרותיו של חוק זה או חלק מהן, וכן לרב שהוסמך לכך על ידי השר הממונה על ביצוע חוק איסור הונאה בכשרות, התשמ"ג–1983, לצורך מילוי תפקידיו על פי החוק האמור.
אגרות 11. (א) השר רשאי לקבוע אגרה בעד נטילת דגימה גנטית ובעד ביצוע בדיקה גנטית, ובלבד שקביעת גובה האגרה תהיה בהתאם לעלות הריאלית של נטילת דגימה גנטית וביצוע בדיקה גנטית. (א) השר רשאי לקבוע אגרה בעד נטילת דגימה גנטית ובעד ביצוע בדיקה גנטית, ובלבד שקביעת גובה האגרה תהיה בהתאם לעלות הריאלית של נטילת דגימה גנטית וביצוע בדיקה גנטית.
(ב) בקביעת גובה האגרה והסדרי התשלום יתייעץ השר עם ארגוני המגדלים. (ב) בקביעת גובה האגרה והסדרי התשלום יתייעץ השר עם ארגוני המגדלים.
(ג) השר יקבע הוראות לעניין פריסת תשלומי האגרה למגדל שבבעלותו מעל 100 ראשי בקר. (ג) השר יקבע הוראות לעניין פריסת תשלומי האגרה למגדל שבבעלותו מעל 100 ראשי בקר.
עונשין
12. (א) המחזיק בראש בקר שלא ניטלה ממנו דגימת DNA לפי הוראות סעיף 7, דינו – קנס כאמור בסעיף 61(א)(1) לחוק העונשין. (א) המחזיק בראש בקר שלא ניטלה ממנו דגימת DNA לפי הוראות סעיף 7, דינו – קנס כאמור בסעיף 61(א)(1) לחוק העונשין.
(ב) המסרב לבקשת עובד מוסמך לנטילת דגימת DNA מבקר שבבעלותו או בחזקתו לפי הוראות סעיף 8, דינו – מאסר שישה חודשים וקנס כאמור בסעיף 61(א)(3) לחוק העונשין. (ב) המסרב לבקשת עובד מוסמך לנטילת דגימת DNA מבקר שבבעלותו או בחזקתו לפי הוראות סעיף 8, דינו – מאסר שישה חודשים וקנס כאמור בסעיף 61(א)(3) לחוק העונשין.
(ג) המבקש לרשום במאגר נתונים כוזבים הכוללים את שמו או את שמו של אחר כבעלים של ראש בקר, דינו – מאסר ארבע שנים וקנס כקבוע בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין. (ג) המבקש לרשום במאגר נתונים כוזבים הכוללים את שמו או את שמו של אחר כבעלים של ראש בקר, דינו – מאסר ארבע שנים וקנס כקבוע בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין.
ביצוע ותקנות 13. (א) השר ממונה על ביצוע חוק זה. (א) השר ממונה על ביצוע חוק זה.
(ב) תקנות לפי חוק זה טעונות אישור ועדת הכלכלה של הכנסת. (ב) תקנות לפי חוק זה טעונות אישור ועדת הכלכלה של הכנסת.
תחילה, תחולה והוראת מעבר 14. (א) תחילתו של חוק זה שנה מיום פרסומו (להלן – יום התחילה).
(א) תחילתו של חוק זה שנה מיום פרסומו (להלן – יום התחילה).
(ב) חובת נטילת דגימת DNA וביצוע בדיקה גנטית לפי חוק זה תחול ביחס לכל ראש בקר שנולד בישראל או שהגיע לישראל החל מיום התחילה. (ב) חובת נטילת דגימת DNA וביצוע בדיקה גנטית לפי חוק זה תחול ביחס לכל ראש בקר שנולד בישראל או שהגיע לישראל החל מיום התחילה.
(ג) בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (ב), תינטל מכל ראש בקר שנולד בישראל או שהגיע לישראל לפני יום התחילה, דגימת DNA לצורך ביצוע בדיקה גנטית לפי חוק זה, לא יאוחר משנתיים מיום התחילה. (ג) בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (ב), תינטל מכל ראש בקר שנולד בישראל או שהגיע לישראל לפני יום התחילה, דגימת DNA לצורך ביצוע בדיקה גנטית לפי חוק זה, לא יאוחר משנתיים מיום התחילה.