חומר רקע
15
ב מאי2023
כ"ד ב אייר
ה
תשפ"ג
אל : חברי
הוועדה המשותפת
מאת: הייעוץ המשפטי לוועד
ת החוקה, חוק ומשפט
מסמך הכנה ראשוני מטעם הייעוץ המשפטי לישיבה ביום16.5.23
/בעניין פ2156
הצעת חוק
העונשין (תיקון–
הגדרת איום), התשפ"ג–
2023
של חה"כ יצחק קרויזר
:רקע
הצעת החוק שבנדון מבקשת להתמודד עם התופעה של ס
חיטת דמי חסות .
כיום עבירה מרכזית לאכיפת העבירה היא עבירת הסחיטה באיומים שבסעיף428
,לחוק העונשין
התשל"ז–
1977
:, שזה לשונה
"
428
.המאיים על אדם בכתב, בעל פה או בהתנהגות , בפגיעה שלא כדין בגופו או בגוף אדם
אחר, בחירותם, ברכושם, בפרנסתם, בשמם הטוב או בצנעת הפרט שלהם, או מאיים על אדם
,לפרסם או להימנע מפרסם דבר הנוגע לו או לאדם אחר
או מטיל אימה על אדם בדרך אחרת ,
הכל כדי להניע את האדם לעשות מעשה או להימנע ממעשה שהוא רשאי לעשות ו, דינו-
מאסר
שבע שנים; נעשו המעשה או המחדל מפני איום או הטלת אימה כאמור או במהלכם, דינו -
מאסר תשע שנים."
,מדברי המשטרה והמשרד לבטחון לאומי
עולה כי תופעת גביית דמי החסות, בעיקר אגב הצעה
לספק שירותי שמירה )"("פרוטקשן ,לבעלי עסקים או קבלני בנייה שינתה את
פניה, ו מתבטאת בין
היתר
במאפיינים אלה:
,ראשית
,על פי רוב
אין
איום מילולי
מפורש וגלוי מצדו של העבריין , כי אם מסרים סמויים
ומרומזים,
ולעתים האיום נעשה רק באמצעות שימוש בשמו של מי שהוא בעל שם עברייני ("מוניטין
;)"עברייני
,ושנית פעמים רבות
אין כלל איום מפורש או סמוי כלפי
כלל בעלי העסקים,
אלא די בכך שמאיימים
על אחד מבעלי העסקים באזור מסוים כדי להביא את
כלל בעלי העסקים
לשלם דמי חסות בלי
שהאיום כוון אליהם או
נקלט אצלם באופן ישיר .
במצבים מסוימים, בעלי העסקים עצמם
פונים
מיוזמתם
לגורם המאיים כדי "להקדים תרופה למכה"
באמצעות"
רכישת
שירותיו" של העבריין.
כל אלו , לפי,הטענה מקשים על מ
ער
כת האכיפה בחקירה ובהעמדה לדין
של העבריינים העוסקים
.בגביית דמי חסות
על מנת להתמודד עם מציאות זו
הצעת החוק הפרטית שבנד
ו ן מבקשת לקבוע עבירה ייחודית
:לגביית דמי חסות בתוך עבירת הסחיטה באיומים שהובאה לעיל, וזאת באופן הבא
א.
פירוט והרחבה של
הגדרת יסוד,האיום ב
אופן ש
יאמר בה במפורש
כי האיום יכול להיעשות
גם כלפי אחרים בסביבתו של הנסחט, ו כי האיום יכול להיות מרומז או
להיעשות ב דרך של
שימוש בשמו של מי שהוא בעל שם עברייני.
ב.
יצירת
חזקה עובדתית, לפיה
אדם שמקבל כסף או טובת הנאה באופן קבוע מבעל עסק,
אולם אינו מספק שירות או תמורה הולמת ,
יראו בו כמי שקיבל את הכספים או התמורה
במסגרת סחיטה באיומים-
אלא אם יסביר את מהות קבלת הכסף או התמורה באופן
.לגיטימי
ג.
הגברת ההרתעה באמצעות קביעת
עונש מינימום של שלוש שנים על ביצוע העבירה;
ו
החמרת עונשי המקסימום הקבועים בחוק.
בהחלטת ועדת השרים שדנה בהצעה (חק/
203
) מיום19.3.23, הוחלט
כי המשך הליך החקיקה של
ההצעה שבנדון יקודם בהסכמת שר המשפטים והמשרד לביטחון לאומי; כי הצעת החוק תוחזר
" לדיון בוועדת השרים לענייני חקיקה לפני הקריאה הראשונה; וכי
משרד המ
שפטים יציע נוסח
חלופי ומאוזן יות
ר להצעת החוק האמורה"
. ואכן, משרד המשפטים גיבש לאחרונה
נוסח כזה
שיובא
להלן.
להלן נציע שאלות לדיון תוך הצגת עבירת הסחיטה באיומים הקיימת והפרשנות שניתנה לה
,בפסיקה ותוך הבאת
ההצעות לתיקונה ובחינתן.
עם זאת נעיר כבר עתה, כי בבחינת התופעה עולים קשיי אכיפה שהפתרון להם אינו מתמצה בהוספת
סעיפי עבירה בחוק העו
נשין, ומחייב לבחון פתרונות נוספים ,, כגון אלו שכבר מצויים בעבודה
ועניינם רגולציה בתחום שירותי השמירה, אכיפה כלכלית, ו כן.אמצעי חקירה מיוחדים
שאלות מוצעות
לדיון:
1.
התייחסות כללית לסוגיית הפרוטקשן
מוצע לשמוע מנציגי המשטרה והפרקליטות על הקשיים העיקריים שבפניהם הם ניצבים בבואם
להתמודד עם תופעת"הפרוטקשן"
.
בכלל זה מוצע לשמוע כיצד מתמודדים עם
תת דיווח
הנובע
מהחשש של הקורבנות להתלונן או להעיד במשפט. זאת, בין היתר, נוכח הקושי לספק
למתלוננים הגנה מפני העבר."יינים "ביום שאחרי
,כמו כן מוצע לשמוע ,מהן דרכי הפעולה הנוספות שנשקלות
לרבות האפשרות להפעיל
טקטיקות חקירה שייתרו את הצורך בהעדת המתלוננים ; עדות מוקדמת/שלא בפני הנאשמים
של העדים במועד ניהול המשפט;
או דרכי תקיפה עקיפה כגון רישוי עסקים; השפעתה
.המשוערת של קידום הרגולציה בתחום שירותי השמירה; וכן פעולות הנעשות לאכיפה כלכלית
2.
הגדרה מרחיבה ל ""איום או הטלת אימה–
?האם נדרשת
כ
פי שניתן להתרשם מהנוסח שהובא לעיל, עבירת "סחיטה באיומים" בנוסח הקיים ,
כוללת
מספר חלופות לאיום, שיכול להיות
בכתב, בעל-פה, בהתנהגות או בדרך אחרת,
ואכן הפסיקה
פירשה את דרכי האיום בעבירת הסחיטה באיומ ים בהרחבה, וככוללת איום מרומז, כמו גם
שימוש בשמו של אדם בעל "מוניטין עברייני"
.
ביטוי לכך נמצא באחת מהחלטות בית המשפט
העליון, בפרשה בה בן למשפחת אלפרון ושליחיו הציבו בבתי עסק מתקני מחזור בניגוד לרצון
בעלי העסקים, ובאיומים מרומזים חייבו אותם לעשות שימוש במתקנים אלו1:
בש"פ5953/10
דרור
אלפרון נ' מדינת ישראל.
"
...
כתב האישום מייחס לעורר עבירות של סחיטה באיומים. איום, כנוד ע, אינו חייב להיות איום מפורש
.ובמפגיע; יכול שיהא משתמע, מרומז או עקיף
מאיים
""מתוחכם
יימנע מאיום מפורש ,אלא ישתמש בלשון
""תמימה
לכאורה ,אשר תשיג אותה מטרה מבלי להביאו בגדרי איום מפורש...
;"
..."
חרף סירוב חלק מבעלי העסקים להצעת העורר והנאשמים הנוספים להציב מיכלי איסוף בעסקיהם, הציבו
הללו את מיכלי האיסוף בניגוד לרצונם. בכך היה כדי "לרמוז" לבעלי העסקים מי "בעל הבית", ולעורר
.בליבם חשש באשר לתוצאות של אי שיתוף פעולה..
; "
..."ברוב המקרים ככולם הובהר
,לבעלי העסקים
כי העורר הוא דרור אלפרון וכי הנאשמים הנוספים פועלים בשמו. טוען בא כוחו של העורר כי זהו שמו של
העורר וכי כיצד יציג עצמו אחרת; על פניה זו טענה שובת לב, הרי אין מתבקש מאדם לשנות את שמו גם אם
.יש בשם כדי להדיף לאנשים מסוימים ניחוח בעייתי ..
המונ
יטין
של העורר כפי שהצטיירו בעיני רבים מבעלי
העסקים, הם של בן למשפחת פשע, העלולה לאנות רע לעסקיהם אם לא יענו לדרישתם...נראה, כי מגמת
הדברים
היתה ליצור אותו איום כלפי בעלי העסקים" ;"לדוגמה נוספת, העור ר אומר לבעל מסעדה באישום
' השישי...
'אנחנו באים אליך ביפה. מה מ'שמעותו של ביטוי זה? האם יעבור ה'יפה ,, במקרה של אי היעתרות
אל''לא יפה'? ומהו אותו 'לא יפה? "
עוד במאמר מוסגר נציין, כי
בתי המשפט הכירו
במסוכנות הנובעת ממבצעיה של עבירת הסחיטה
,באיומים
,ובחשש הטבוע לשיבוש הליכי המשפט ולהטלת אימה על העדים ונקבע כי
ככלל, יש להותיר
את הנאשמים בעבירות האמורות במעצר עד תום ההליכים המשפטיים נגדם2.
,נוכח המתואר לעיל
מוצע לדון ה אם אכן נדרש לפרט עוד את הגדרת האיום
בעבירת הסחיטה ,
כפי שמוצע בהצעת החוק הפרטית.
3.
:חזקות בדין הפלילי
ה נוסח המוצע בהצעה הפרטית שבנדון, כולל חזקה
עובדתית לפיה, "
אדם המקבל כסף או טובת
הנאה מבעל עסק, באופן שאינו חד פעמי, ללא הספקת שירות או תמורה הולמים ומבלי
שסיפק הסבר מניח את הדעת, יראו אותו כמי שאיים על המשלם".
,עפ"י דברי ההסבר להצעה, החזקה מותאמת למציאות לפיה בפועל, בתופעת גביית דמי החסות
אין מסופק .ת תמורה בעבור התשלום
בהקשר זה לא למותר לציין כי עקרון יסוד בדין הפלילי הוא.שנטל ההוכחה מוטל על התביעה
נטל זה נחלק לנטל הבאת הראיות בשלב פרשת התביעה, ולנטל השכנוע ,מעבר לכל ספק סביר
.שנבחן בתום המשפט כולו
בקביעת
חזקה–
יש משום היפוך הנטל באופן שהחשוד הוא
שנדרש ל
הוכיח שפעל ב
נסיבות שאינן מקימות
,עבירה. היפוך כאמור הוא נדיר בדין הפלילי
.כיוון שהוא מנוגד לחזקת החפות
כמו
כן חזקה אמורה לשקף מציאות שבמרבית המקרים תהיה רלוונטית לעבירה, קרי
.שהנסיבות המתוארות בה, ככלל, הן ייחודיות למבצעי העבירה הפלילית
יצוין שניתן למצוא בחקיקה מספר מועט של חזקות שיש בהן
היפוך נטלים:
מחזיק מקום
שנמצא בו סם או נשק מוחזק כמי שהסם או הנשק שייכים לו אלא א
ם ה
ראה אחרת;
חזקת
סרסרות
למי שחי על רווחיה של קורבן
זנות ;בעבירה של החזקת סכין במקום ציבורי –
חזקה
שהוחזק שלא כדין אלא אם הוכיח המחזיק מטרה כשרה; בעבירה של מכירת משקה משכר
לקטין –
,שהיא ככלל עבירת קנס חזקה על ציבור מוכרי האלכוהול שבכוחם למנוע תופעה של
,שכרות קטינים כי
היו מודעים לקטינות הקונה אם לא דרש
ו תעודה מזה
ה; ו כן בעבירה של
2 בש "פ4107/95
מדינת ישראל נ' בוזגלו.
צריכת
מעשה זנות מקטין , ישנה חזקת מודעות לפיה הטוען שלא ידע שמדובר בקטין-
עליו
הראיה.
מובן שמקרים אלו הם
מצומצמים ביותר .
קריטריונים לחקיקת חזקות בסעיפי עבירה יכולים
:להיות, למשל א. קשיי הוכחה הנובעים מ עובדות המצויות בידיעתו הבלעדית של
הנאשם –
כגון המטרה שלשמה החזיק סכין במקום ציבורי ;ב.
,קשיי הוכחה הנובעים מכך שהעדים
בא
ופן מובנה, סובלים מחולשה וחוששים להעיד, כגון
בחזקת הסרסרות המייתרת את עדותה
של
קורבן ;הזנות
ג.
במצבים בהם יש קשר רציונאלי בין נסיבה בעבירה לבין החזקה, שהופכת
את המסקנה בחזקה למובנת מאליה –
כגון החזקת מקום שבו נמצא סם/נשק
ה ,מלמדת שככלל
כמסקנה הגיונית, הסם/הנשק שייכים למחזיק ;ד.
עוד יש להבטיח שישנה לאדם אפשרות
ריאלית לסתור את החזקה3.
במקרה דנן, נראה כי ההיבט העיקרי שעשוי להיות רלוונטי לקביעת חזקה הוא זה שעניינו
בקשיי הוכח
ה הנובעים מהחשש של העדים להעיד.
,ואולם ,מנגד החזקה המוצעת לוקה בכך שהיא עלולה לחול במצבים שאינם ייחודיים למבצעי
העבירה הפלילית. כך, ניתן
להעלות על הדעת אירועי מסחר רגילים
ונורמטיביים שיחסו תחת
החזקה המוצעת
)(קבלת מוצר או שירות באופן שאינו חד פעמי ללא קבלת תמורה הולמת ,
למשל ביחסים עסקיים–
כשספק
מסוים
,במהלך עסקים רגיל
דורש מחיר מופרז תמורת המשך
אספקה או מתן שירות מסוים
, או כושל מלספק את השירות לאחר ששולם לו.
נוכח המורכבות שישנה בקביעת חזקה בדין הפלילי בכלל, ובעבירה זו שקשה להגדרה בפרט
–
.מציע משרד המשפטים נוסח ללא חזקות, כפי שיובא בהמשך
4.
:החמרת ענישה וענישת מינימום
על-
פי המוצע ,בהצעת החוק תוחמר הענישה בצד העבירה, ויתווסף לה עונש מינימאלי של שלוש
.שנות מאסר
כבר כיום, יש ענישה חמורה יחסית ב
עבירת הסחיטה –
עונש מירבי של ,שבע שנות מאסר או
תשע שנים במקום בו הסחיטה פעלה את פעולתה והביאה לתוצאה, כגון מתן התשלום .כמו כן ,
לרוב כשאדם יורשע בביצוע עבירה של סחיטה באיומים
ההרשעה תכלול מספר אירועים–
שאז
ממילא
ניתן להטיל עונש מירבי
על כל אחד מהם.
כפי שנפרט בהמשך, קשיי האכיפה הם שמביאים פעמים
רבות להסדרי טיעון ו גוררים אחריהם
.ענישה מקלה
על כן מוצע לברר אם אכן הענישה הקבועה לצד העבירה אינה מספקת, ואם ישנה הצדקה
ל
החמרת הענישה
או לקביעת
עונש מינימאלי.
3
ד' ביין, "ההגנה החוקתית על חזקת החפות", עיוני משפט
כב (התשנ.)"ט
5.
:הנוסח מטעמו של משרד המשפטים
428
.א אדם המקבל מאדם תשלום עבור שירות או מצרך, ללא שהוא מספק את השירות או
המצרך, או כשהוא מספק שירות או מצרך ששוויו בשוק נמוך באופן משמעותי מהתשלום
,ששולם כשהוא מודע לכך שנותן התשלום מסר את התשלום מחמת איום או הטלת אימה, כלפיו
,או כלפי אדם אחר
דינו– חמש שנות מא ;סר לעניין זה, אחת היא אם האיום או הטלת האימה
.נעשו בידי מקבל התשלום או בידי אדם אחר מטעמו
מטרתה של ההצעה היא להרחיב את עבירת הסחיטה הקיימת למעגל הנוסף שתואר בפתיח
למסמך, היינו
ל מצבים בהם האיום הושמע/נקלט
על-
ידי אחד, ונותני התשלום הם אחרים
שהבינו שכך עליהם לנהוג, על אף שהאיום לא בוצע כלפיהם , וכלל לא ידוע אם בוצע
על-
ידי
מקבל התשלום או
על-
ידי אדם
אחר.
גם נוסח זה נותן ביטוי למציאות לפיה בפועל, לא מסופק שירות / מצרך בעבור התשלום, הולם
או כלשהו, ומסיק ממנה מסקנה לחובת מקבל התשלום- אך האיזון הוא ב ,כך שאין חזקות
ושיש להוכיח, ולו באופן נסיבתי, כי מקבל דמי הסחיטה היה מודע שנותן התשלום מסר את
.התשלום מחמת איום
.הרחבה נוספת על העבירה הקיימת היום היא שאין צורך בהוכחת האיום עצמו
מוצע לשמוע ממשרד המשפטים על
הנוסח המוצע
ובאיזה מידה הוא עונה על הקשיים
שהועלו בהקשר זה.