חומר רקע
סיוון ת
ש,פ"ג
מאי2023
חוות דעת הלכתית בעניין
הצעת חוק פסיקת ריבית והצמדה(
'תיקון מס9) התשפ"ב-
2022
הצעת חוק ההוצאה לפועל (
'תיקון מס71
) (ריבית ודמי פיגורים), התשפ"ב-
2022
טיוטת תקנות פסיקת ריבית והצמדה (קביעת שיעור הריבית ודרך חישובה) (תיקון), התשפ"ג-
2023
הרב אורי סדן
המסמך אינו משקף בהכרח את עמדת המכון
א.
מבוא
לבקשת יו"ר וועדת חוקה, ח"כ שמחה רוטמן, ולבקשת המשנה ליועמ"שית, עו"ד מאיר לווין, מוגשת
חוות דעת הלכתית הדנה בשאלה האם
הריבית ו
דמי הפיגורים כפי שמוגדרים ב הצעת חוק פסיקת ריבית
והצמדה(
'תיקון מס9) התשפ"ב-
2022
אסורים על פי ההלכה באיסור ריבית או שעל פי ההלכה הנושה
.רשאי לגבות אותם, ואין בהם איסור ריבית
בתחום בו עוסק חוק זה קיים פער מושגי משמעותי ביותר בין ההלכה ובין החוק. במקומות רבים
מתייחסת התורה לאיסור ריבית1
. איסור זה חל הן על מקבל הריבית והן על משלם הריבית2
. בתלמוד
ובפוסקים זוכה הריבית להתייחסות חמורה במיוחד3
. ההתחייבות בריבית )(האסורה מן התורה אינה
זוכה להכרה אפילו לא בדיעבד והתחייבות חוזית בה קבעו הצדדים כי יוטל איסור ריבית אינה תקפה על
פי ההלכה4 .
לעומת זאת על פי המקובל במשק המערבי המודרני, ואשר זכה לה כרה חוקית הריבית מהווה חלק בלתי
נפרד מהכלכלה המודרנית בכלל ומכלל החוזים בפרט. הריבית קובעת למעשה את מחירו של הכסף והיא
,בעלת השפעה רבה הן ברמת המיקרו, על מגוון מערכות יחסים במשק, ובן ברמת המקרו על שער החליפין
.היבוא, היצוא, הצמיחה ועוד
ברצוננו לטעון כי
הש ינויים המרכזיים הבאים לידי ביטוי בהצעת החוק עולים בקנה אחד עם רוח ההלכה
היהודית
ומקרבים בין ההלכה ובין החוק. בין היתר הדבר מתבטא בכך שדמי הפיגורים כפי שמוגדרים
בהצעת החוק לדעתנו אינם מוגדרים כריבית לפי הגדרתה ההלכתית ולפיכך גבייתם מותרת על פי ההלכה
(אף ללא
.היתר עסקא הלכתי
1
:ראו שמות כב, כד" :אִ ם כֶּסֶּ ף תַּ לְוֶּה אֶּ ת עַּמִ י אֶּ ת הֶּ עָנִי עִ מָ ְך לֹא תִ הְ יֶּה לֹו כְ נֹשֶּ ה לֹא תְ שִ ימּון עָלָיו נֶּשֶּ ְך;"
ויקרא כה, לו–
" :לז אַּ ל
ֹתִ קַּ ח מֵ אִ תֹו נֶּשֶּ ְך וְתַּ רְ בִ ית וְיָרֵ אתָ מֵ אֱֹלהֶּ יָך וְחֵ י אָ חִ יָך עִ מָ ְך: אֶּ ת כַּסְ פְ ָך ל
א תִ תֵ ן לֹו בְ נֶּשֶּ ְך ּובְ מַּ רְ בִ ית לֹא תִ תֵ ן אָ כְ לֶָּך;"
דברים כג, כ–
" :כא ֹלֹא תַּ שִ יְך לְאָ חִ יָך נֶּשֶּ ְך כֶּסֶּ ף נֶּשֶּ ְך אֹכֶּל נֶּשֶּ ְך כָל דָ בָר אֲשֶּ ר יִשָ ְך: לַּנָכְ רִ י תַּ שִ יְך ּולְאָ חִ יָך ל
א תַּ שִ יְך ."...
2
ראו משנה
בבא מציעא עה, ע"ב ,
" :מבואר כי איסורים חמורים אלו חלים הן על הלווה והן על המלוה ואלו עוברין בלא
תעשה: המלוה והלוה והערב והעדים, וחכמים אומרים: אף הסופר, עוברים משום לא תתן ומשום אל תקח מאתו, ומשום לא
תהיה לו כנושה, ומשום לא תשימון עליו נשך, ומשום ולפני עור לא תתן מכשול ויראת'מאלהיך אני ה ."
3
ראו
טור יו"ד ,
קס "וכל הנותן ברבית נכסיו מתמוטטין וכאילו כפר ביציאת מצרים ובאלהי ישראל."
4
שולחן ערוך חו"מ נב ,
א. יתר על כן, אם השטר אינו עושה אבחנה ברורה בין הקרן ובין הריבית הוא אינו מחייב אפילו ביחס
.לקרן, שולחן ערוך, שם
ב .
תמצית הצעת החוק
החידוש המרכזי בהצעת החוק המונחת לפתחה של הכנסת
נזכר בפתיחה לדברי ההסבר המלווים את
:הצעת החוק
פיצול מנגנון ריבית הפיגורים לשני רכיבים
–
ריבית ודמי פיגורים ,בשל התכליות השונות של
מנגנון
הריבית והמנגנון התמריצי לתשלום החוב...החלת הריבית השקלית מיועדת לפצות
את
הנושה על הנזק שנגרם לו כתוצאה מאיחור בתשלום
החוב ;הוספת דמי הפיגורים מיועדת
להניע
את החייב
לביצוע התשלום ...המונח "דמי פיגורים" נועד לבטא את
העובדה כי לא מדובר
בריבית
שמטרתה
פיצוי
הנושה
על הנזק
שנגרם לו ,
אלא
בסכום שמטרתו
הנעת
החייב לביצוע תשלום
החוב .
פיצול זה מתבטא ב ארבעה שינויים משמעותיים
הנוגע
ים לרכיב השני, דמי הפיגורים , להלן ציטוטים
מתוך הצעות החוק :
1.
המועד
הראשון להוספת
דמי הפיגורים יהיה בחלוף שלושה חודשים ממועד הפירעון .
2.
הוספת דמי הפיגורים
לחוב אחת לרבעון ,במקום בתדירות יומית
... ז
את ,במטרה
לייצר
נקודת זמן ברורה שבה
על החייב לשלם
את החוב בטרם יתווספו עליו דמי הפיגורים
ובכך
לחזק במידה רבה את התמריץ של החייב לשלם
את
חובו
3.
ביטול
החלת מנגנון
"ריבית דריבית "
על
דמי הפיגורים...
אין הצדקה
להחיל על
דמי
הפיגורים מנגנון של "ריבית דריבית "שכן דמי הפיגורים הם רכיב תמריצי והם אינם
מפצים
על הנזק שנגרם לנושה בשל העיכוב בתשלום ואינם משקפים את חלוף הזמן .
4.
כאשר חייב משלם את
חובו בתשלומים בהתאם להוראת התשלומים שניתנה לו לפי
חוק
ההוצאה לפועל ,הרי
שאין הצדקה שיתווספו דמי פיגורים על החוב, וזאת מכיוון שהחייב
כבר עומד בתשלומים שנקבעו לו .
בנוסף, התקנות המוצעות מבחינות בין אופן חישוב הריבית השקלית ובין האופן בו נקבעים דמי
הפיגורים. הריבית השקלית מחושבת לפי הרכבו הסביר של תיק השקעה סולידי המורכב מ75%
ריבית
בנקאית (ממוצעת) ו25%
"תשואה על אג"ח קונצרני בדירוג גבוה. זהו נסיון לקבוע מהו ה"נזק
(ו בשפה
ההלכתית–
)מניעת הרווח .שנגרם לנושה עקב העובדה שטרם קיבל את הכסף המגיע לו
לעומת זאת ,
בדמי הפיגורים ישנו רכיב קבוע שהוא2%
מעל מחצית גובה הריבית השקלית ובכל מקרה
לא יותר מ-
6%
.לשנה שיעור ריבית זה )(ברף התחתון אמנם מושפע אמנם
ממחירו של הכסף , שכן הוא
נמ,צא ביחס ישר לגובה הריבית השקלית
אך הוא אינו מהווה פיצוי לנושה אלא באופן אקראי בו הריבית
השקלית עומדת בדיוק על4%. אם הריבית השקלית נמוכה מ שיעור זה אזי דמי הפיגורים יהיו גבוהים
מהריבית השקלית
, ואם הריבית השקלית גבוהה מ
שיעור
זה אזי דמי הפיגורים יהיו נמוכים מהריבית
השקלית .
שתי צורות חישוב אלו מבהירות בצורה ברורה כי דמי הפיגורים לא נועדו להוות פיצוי לנושה אלא תמריץ
לחייב לשלם את חובו מהר ככל הניתן
.מה שמעלה את השאלה האם הם אסורים באיסור ריבית
ג.
ריבית פיגורים בהלכה
1.
קנס חד פעמי על איחור בתשלום
5
למרות
העובדה שריבית אסורה באיסור חמור,
נחלקו הפוסקים בשאלה מה די נה של ה תחייב ות של
לווה
לשלם קנס במקרה ש לא יפרע את סכום ההלוואה
במועד שנקבע . לדעת בעל ספר התרומות הדבר מותר
5
בענין זה ראו בהרחבה הרב פרופ' נחום רקובר (המשנה ליועמ"ש לשעבר), פיצויים על עיכוב כספים (ריבית פיגורים), קובץ
שערי צדק ', ג עמ305-409
.שהאריך בנושא
ואין בו משום ריבית6.
הר"י מיגש7
מסביר
כי איסור ריבית קיים רק כאשר הריבית מגלמת את מחירו ש ל
הכסף והלווה נדרש לשלם אותה בכל מצב. לעומת זאת, כאשר המצב שונה כאשר תנאי ההלוואה
הבסיסיים אינם כוללים כל ריבית, ואם היה החייב פורע את חובו במועד לא היה .משלם מעבר לקרן
במצב כזו בו
החיוב בתשלום נוסף מוטל על
הלווה
רק בשל ה
י ,מנעות מפרעון במועד
אין לראות בחיו ב
הנוסף תשלום על החזקת
הכסף שקיבל , אלא קנס על ה
י מנעות מתשלום במועד
ותמריץ ל שלם את ה חוב
במועד8 .
חידוש זה של בעל התרומות, על אף שבתקופתו התקבל כנוהג נפוץ9, אינו מקובל על הרשב"א
שכן לדעתו
הדבר נראה לכל הפחות כ'הערמת ריבית' או כ'ריבית מאוחרת '
10
.
בדרך
בינים הלך הריב"ש . לדעתו באופן עקרוני ניתן לה סתמך על החידוש בעל התרומות המאפשר חיוב
קנס חד פעמי על פיגור בהחזר ההלוואה אפילו לכתחילה.
אולם למעשה הוא מצדד בדעת הרשב"א האוסר
את השימוש באמצעי זה, למעט במקרים בהם החוב לא נוצר בדרך של הלוואה אלא בדרך של עסקת
כר מ11
.
גישה זו נפסקה להלכה על ידי השולחן ערוך והרמ"א אשר מחד אוסרים לגבות כל קנס בגין איחור
בהחזרת הלוואה12
, ומאידך מתירים לעשות כן13 כאשר הקנס מוטל על עיכוב בתשלום עבור מוצר שסופק .
2.
קנס מצטבר על פיגור בתשלום
לדעת הרשב"א בעיה חמורה יותר עולה כאשר הקנס אינו חד פעמי אלא הולך ומצטבר עם הזמן. במקרים
אלו סבור הרשב"א כי על אף שהצדדים הגדירו את התשלום המצטבר כקנס על א י חור
ב פרעון, אין זו
6 תרומות שער מו, ד " :, לב יש דרך שנראה כאגר נטר לי ומותר. וכיצד, כגון שהלוהו אלף דינר וקבע עמו זמן עד שנה ומתנה
.עם הלוה ואמר לו אם לא תפרעני בזמני הרי אתה חייב לי מעכשו ולזמן העכוב באלפים דינרים, הרי זה מותר ואין זה רבית ."
התרומות מבסס את חידושו על ,המשנה
בבא בתרא קסח ע"א , המאפשרת לאדם להתחייב בתשלום כפול של חלק מההלוואה
במקרה של פרעון המאוחר למועד הפרעון המו .סכם, ואינה רואה בכך בעיה מצד איסור ריבית
7 ר"י מיגאש בבא בתרא,
קסז :ע"ב"
וטעמא דמילתא דכי אמרי' ריבית הוא ואסור הני מילי היכא דהוה ההוא תוספת דקא
שקיל אגר נטר ליה ובהא מילתא כד מעיינת בה לא משכחת בה אגר נטר ליה כלל דהא אילו פרע ליה לוה למלוה במשלם זימנא
דקצב ליה מאי דאישתייר גביה מהאי שטרא הוה שקיל ליה מלוה בלא תוספת ...
אשתכח דלא מטיא ליה הנאה למלוה מחמת
האי זימנא דארווח כי היכי דנהוי אגר נטר לי ...
אילו הוה מרווח ליה זימנא אחרינא הויא ליה ההוא תוספת אגר ההוא זימנא
דקא מרווח ליה...וכי מטא זימנא ולא פרע לי ה דקא שקיל ליה כוליה שטרא לא קא מרווח ליה זימנא אחרינא ליכא הכא אגר
נטר לי כלל" .
8
יש להעיר כי הר"י מיגאש עסק במקרה בו החיוב בקנס נעשה
שלא במועד ההלוואה ,, ואותו היה מוכן להחריג מאיסור ריבית
אולם התרומות מבקש לעשות צעד נוסף ולומר כי ניתן להגדיר את הקנס על ה עדר פרעון כבר במועד ההלוואה
.ובכך להתירו
כך מסביר גם ב
שו"ת הריב"ש , שלה , כי במקרה בו "ברגע אחד בעבור קץ הזמן הוא מתחייב בבת אחת בכל התוספת ואין זה
"נקרא רבית אלא קנס ומותר אפי' לכתחלה .לדעתו אין בדבר אפילו לא משום הערמת ריבית
9 שו"ת הרשב"א א , תרנא" :
הורגלו שם לכתוב בשטרי הלואה אם לא אפרעך לזמן פלוני אתן לך כך וכך."
10 שו"ת הרשב"א,
:שם
שאלת :
שהורגלו שם לכתוב בשטרי הלואה אם לא אפרעך לזמן פלוני אתן לך כך וכך. אם יש בזה שום
רבית או לאו? תשובה:
.איברא מיפשטה של משנתי' שאין כאן משום רבית כלל...
וטעמא דמילתא משום דאין רבית אלא דבר
שמתרבה משום אגר נטר לי וזה אינו כן. שאלו פרעו בזמנו לא היה מרבה לו כלום
ואם לא פרעו במשלים זמניה ממש חייב
ליתן לו באותה שעה קרן וקנס ואינו ממתין לו על הקרן כלל. ואם כן ליכא אגר נטר לו כלל. וכן כתב הר"ר יוסי הלוי אבן מיגש
ז"ל בפירושיו..
..
אלא שאני אומר שאסור לעשות כן משום דלא גרע מרבית מאוחרת. שאף על פי שאין כאן אגר נטר לי כיון
שהנאה באה לו מחמת הלואתו אסור. ואמרינן נמי תני רב ספרא ברבית דבי רבי חייא יש דברים שהן מותרין ואסור לעשותן
.מפני הערמת רבית ..ואין מורין בדבר זה להקל. וכל שכן כ
אן שהדעת מכרעת שהם מתכוונים להערמת רבית ."
11
שו"ת הריב"ש, שלה " :
אף הרב ז"ל לא אסר לכתחלה אלא במי שמלוה מעות ומתנה לתת יותר אם לא יפרע בזמנו דהויא
הלואה גמורה והוי כהערמה. אבל בנדון זה שלא היתה הלואה מתחלה אלא מכירת סחורה ואפילו אם הוקרה בסוף ונתן לו
דמיה מו תר אפילו לכתחלה ואין כאן משום הערמה כלל ואף על פי שנוטל יותר ממה שנתן לו כיון שלא היה בדרך הלואה אלא
בדרך מכירה, וא"כ כשהתנה בה בדרך קנס מותר אפילו לכתחלה" .
12 שולחן ערוך ורמ"א
;יו"ד קעז שולחן ערוך
.שם, יד
13
שולחן ערוך
;שם, יח רמ"א., שם, יד
אלא ריבית האסורה מן הדין14
. כך הכריעו הפוסקים להלכה15 ש ,כל תשלום בגין חוב, המצטבר עם הזמן
גם אם
מכונה בהסכם כ קנס, וגם אם לא יתחייב בו
הלווה מייד אלא רק לאחר מועד הפרעון של הקרן ,
אינו אלא ריבית .
אמנם נחלקו הפוסקים בחומרת האיסור בגביית קנס זה: לדעת המהרלב"ח, קנס זה, הינו ריבית האסורה
מדאורייתא16
. לעומתו סבור הרא"ם כי על אף שמדובר בריבית גמורה ולא בהערמת ריבית, הרי שבשל
העובדה שהחיוב בה אינו וודאי, אין זו ריבית האסורה מדאורייתא17
.
כך משמע מלשון הבית יוסף שכתב
"על אפשרות זו "אין לך הערמת ריבית גדולה מזו18
, וכך כתב גם המבי"ט שקנס מצטבר אינו יותר
מהערמת ריבית19 האסורה מדרבנן .
אמנם אחד
מן הראשונים התיר
הטלת
קנס מצטבר
על עיכוב בפרעון חוב20
.
,אולם מרבית הפוסקים מיהרו
לדחות דעה זו בשתי ידים21
.
אם כי לדעת הסמ"ע עצם ה נכונות
ל
דון ב דעה שכזו מכניסה אותה לתוך
"המגרש ההלכתי" ומאפשרת לפסוק כמותה22
.
כיוון חשיבה חדש לכאורה ה ציע הגרש"ז אוירבך23, מגדולי הפוסקים ב
מאה ה -
20
. לדעתו כל מה שאסרו
הפוסקים גביית ק
נס חד פעמי או מצטבר,
היתה רק במקרה בו הסכמה לתשלום הקנס מצד הלווה מקנה
14
שו"ת
הרשב"א ב, ב :
וטעמא דמלתא כדאמרן דליכא כלל אגר נטר לי. דאי פרע ליה בזמניה ארעא הדרה ליה. ואי לא פרע
ליה בההוא שעתא הוא דזכו בה. אבל בנידון שלפנינו דאומר לו אם לא נתתי לך מכאן ועד יום פלוני משם ואילך אתן לך כך
וכך בחודש או לפ' ופ' בליטרא הרי זו רבית גמורה. ו .לא תהיה כזאת בישראל
15
שולחן ערוך והרמ"א
.יו"ד קעז, טז
16 שו"ת מהרלב"ח, קד . בשטר שהובא לפני המהרלב"ח זיהה המהרלב"ח נסיון "להחביא" את הריבית שלא נגבתה על התקופה
הראשונה, בשעור קנס גבוה מעט יותר על התקופה השניה. עובדה זו התגלתה כאשר בבדיקת המהרלב"ח עלה כי פרי סה של
שעור הקנס על כל התקופה הולמת להפליא את שעור הריבית המקובל בתקופתו. מעשה זה שכנע את המהלב"ח כי הגדרת
.הסכום הנוסף כ"קנס" פיקטיבית במהותה
17 שו"ת ר"א מזרחי , כג, הובא
בפתחי תשובה .), שם, ד (לא מצאתיו בשו"ת הרא"ם הנדפס שלפנינו
18 בית יוסף
.יו"ד קעז, טז
19
שו
"ת המבי"ט
;א, נא
גדולי תרומה , שם
20
כך עולה לכאורה מנוסח שטר הלוואה שניסח הקדוש רבי יעקב מאורליינש מובא ב
הגהות מרדכי הנוספות ,, בבא מציעא
:תנה"
הנני ח"מ מודה הודאה גמורה שאני חייב לפב"ב כך וכך מחמת שהלוה לי לירח פלוני שנת כך וכך לפרט למנין שאנו
מונין כאן במת א פלוני והנני מחויב לפורעם לו תוך ט"ו ימים להזמנתו ולהגיע לידו בעיר פלוני באחריותו וכל זמן שאעכבם
ולא אפרע לו עלי לתת לו במתנה כל שבוע ושבוע שאעכבן מיום ההלואה ולמעלה עד יום הפרעון כך וכך פשיטין ממטבע פלוני
וכן בכל שבוע ושבוע והכל אני מחויב להביא בידו בעיר פלוני באחריותו תוך ט"ו ימים להזמנתו...
"
21 בית יוסף
;יו"ד קעז, ד"ה ומ"מ
רמ"א , שם, יד. לדעת המהרלב"ח, שם, דעה זו כה בלתי מסתברת עד אשר קבע בהחלטיות
כי נוסח שטר זה לא יצא מתחת ידו הקדושה של רבי יעקב מאורליינש. לדעתו, בניגוד לספר המרדכי עצמו, הספר הגהות
מרדכי אינו מקור נאמן, בפרט לאור העובדה שהגהות אלו הופיעו לראשונה בדפוסים ולא היו בכתבי היד שעמדו לנגד עיני
.המהרלב"ח, ולדעתו די בסיבה זו בכדי לערער על מהימנותם
22
קונטרס הריבית , לבעל הסמ"ע, בדרך הארוכה, כה. לדעתו ניתן לעשות שימוש בדעה זו, ובלבד שיסוד ההיתר יוסבר היטב
לצדדים לפני שיעשה בו שימוש וזה לשונו: "ואף שב"י פסק שאסור לעשות כן ושהרשב"א כתב דהוי ריבית קצוצה לכו"ע וגם
מור"ם הביא שאסור לעשות כן מ"מ כיון דמצינו שהם הקילו ופרסמו הדבר כתיקון הנוסח והטופס לרבים שמע מינה דשרי
ומצוה לגלות היתרים שהם אליבא דהלכת א לנאמנים הקהילה והם יורו דרך לאיש על פי ענינו וכך נראה לי. אך השמר ופן
שלא יתירו הנאמנים שום היתר עד שיסבירו הענין להלוה והמלוה בענין שיבינו ההיתר וכן יכתבו על גבי השטר שנעשה באופן
."זה מההיתר הנ"ל
23
שו"ת מנחת שלמה, תנינא, ב-ג, עא" :
לענין קנסות הנהוגים בג מ"חים אשר הקנס הוא לפי ערך הזמן, שכשמאחר בהחזרת
ההלואה חצי שנה משלם שקל אחד, וכשמאחר שנה משלם שני שקלים. וטענו רבים שדינו כריבית ולא כקנס, י"ל דכיון שאחר
שהגיע זמן הפרעון יכול הגמ"ח לגבות החוב, נמצא דלאחר הזמן הו"ל כגזילה אצלו, ואין כאן שכר המתנת מעות כי א ם שיעור
גודל העוולה, ועל עוולה של חצי שנה משלם רק שקל אחד, ושל שנה שלמה משלם שני שקלים .
ורק אם היתה תקנה שאם התנאי הוא שאם יתן את הקנס של שקל אחד שוב אין הגמ"ח יכול לתבוע ממנו עד סוף חצי שנה
שפיר חשיב אגר נטר. ועיין בזה היטב בסי' קע"ז סעיף י"ד ובמפרשים ודו "ק היטב, כי אף על פי שבכל הלואות ריבית אפי' אם
לו זכות להמשיך ולהחזיק בכסף גם ללא הסכמת המלווה. אולם אם העיכוב בתשלום וחיוב הקנס אינו
,מונע מהמלווה לדרוש את תשלום החוב באופן מיידי
אין ב קנס משום ריבית. לדעתו יש להתיר לגמ"ח
הלוואות לה
תנות עם הלווים שבמקרה ולא תוחזר ההלוואה במועדה תשולם ריבית פיגורים , אולם אין
זו דעה מקובלת בפוסקים24
.
ד .
איסור גביית ריבית פיגורים על פי החוק בנוסחו הנוכחי
לאור דברי הגרש"ז אוירבך הנזכרים לעיל הסתפק הרב הלל גפן25
בשאלה האם מותר ל גבות ריביות
שנפסקו על ידי
רשם ההוצאה לפועל מכח חוק ריבית והצמדה בנוסחו הקיים ,. בשל חשיבות הדברים
:להבנת החידוש שבהצעת החוק אביא את דבריו כלשונם
.הבעיה הקשה יותר היא תשלומי הריבית המוטלים על החייב על ידי הוצל"פ..
ככלל הריבית
אסורה .יתכן שאפשר להתייחס אל הריבית כקנס המוטל על החייב על
כך שלא שילם את חובו
בזמנו (על פי פסיקת הגרש"ז אוירבך
. א.ס)...
מצד שני לא נראה שכוונת המחוקק היתה להטיל
קנס אלא לפצות את הנושה על ידי הריבית שמטילים על החייב.
כלומר, אם נניח כי ריבית פיגורים היא פיצוי של בעל החוב על מחיר כספו המוחזק בידי החייב, אין עוררין
על כך שהדבר אסור. רק אם נניח שמדובר בקנס המוטל על החייב בשל
יה מנעות מתשלום בזמן, אזי לדעת
הגרש"ז אוירבך התשלום מותר, ואנו נוסיף ונאמר שגם זו דעת יחיד היא. למעש ה, חלק מהציבור הדתי
והחרדי מסתייג מפניה לרשות האכיפה והגביה לשם מימוש חובות, בשל העובדה ש לדעתו פניה שכזו
כרוכה בגביית ריבית שאסורה על פי ההלכה
(למעשה, קיימת אפשרות לדרוש את גביית הקרן בלבד ללא
)ריבית והצמדה אולם לא רבים מודעים לה .
ה .
משמעותם ההלכתית של התיקו נים לחוק
כאמור לעיל החידוש המרכזי בהצעת החוק הוא
פיצול
מנגנון ריבית
הפיגורים לשני רכיבים –
ריבית ודמי
פיגורים ,
אשר מתבטא ב חמשה
שינויים משמעותיים הנוגעים לדמי הפיגורים :
1.
מועד תחולתם
בחלוף שלושה חודשים ממועד
הפירעון
2.
הוספתם בתדירות רבעונית ולא יומית או חודשית
3.
ביטול
החלת מנגנון "ריבית דריבית "על דמי
הפיגורים
4.
ביטול דמי הפיגורים כליל ביחס לחייב משלם
שחובו נפרס לתשלומים כל עוד הוא עומד
בתשלומים
שנקבעו לו.
5.
דמי הפיגורים כוללים מרכיב של ריבית בשיעור קבוע
שאינו תלוי בריבית הנהוגה בשוק .
התנה המלוה שיוכל לגבות בכל שעה שירצה ואז יעשו חשבון לשלם עבור כל שבוע ושבוע ודאי חשיב ריבית, מ"מ הכא דשלא
בהיתר הוא מאחר את הפרעון, שפיר שייך שם של קנס ."
24
האחרונים היו מוכ
נים להתיר על פי סברא זו רק במקרה של ה עלאת מחיר (חד פעמית) עקב עיכוב בתשלום על סחורה, אך
לא במקרה בו מדובר בקנס על הלוואה שם יחשב הדבר כהערמת ריבית ואינו שונה בכהוא זה מן הקנס עליו מדבר הרשב"א
אשר הוגדר כהערמת ריבית. ראו
ב"ח
;קעז ש"ך לו, ע"פ החוות דעת שם הנ"ל כתבו זאת ביחס לדעת התרומות הנזכרת
.לעיל
ועיין
בשו"ת שואל ומשיב
תניינא, ד, קכג, שמתיר ריבית הוצאה לפועל שנגבתה על פי פסיקת בית משפט ממי שלא רצה לעמוד
בדין, אולם השואל ומשיב מוכן לעשות זאת רק במקרה בו החוב לא נוצר בדרך של הלוואה אלא כתוצאה מסירוב לתת תמורה
.לתשלום שקיבל שאינו אלא גזל
למען האמת, רעיון זה נבחן כבר
ב שו"ת
ה מבי"ט א , ר חצ, והוגדר גם אם לא כריבית גמורה–
לכל הפחות כהערמת ריבית
" :שאסורה נתינת הפרחים אינו אלא על העבר דרך קנס על שלא פרע בסוף תשרי לא על זמן העתיד שממתין לו עוד ג' חדשים
על כל הס"ו פרחים ואם כן לא הוי אגר נטר שלא יא מר שאם לא יפרע לסוף תשרי שיתן לו ו' פרחים על ג' חדשים שימתין לו
יותר ב' פרחים לכל חדש אלא על שלא פרע לו בסוף תשרי נתן הו' פרחים דרך קנס...וליכא איסורא אלא מדרבנן."
25
,הרב הלל גפן נייר עמדה מספר6
', הסתייעות בהוצאה לפועל, מכון משפטי ארץ, עמ12
.
כאמור לעיל, ההלכה מסתייג
ת באופן נחרץ מפסיקת ריבית, גם כאשר זו נפסקת על חוב שמועד פ
י רעונו
חלף, אך מוכנה לקבל, בסייגים מסויימים הטלת קנסות על חייבים שנמנעים מלשלם את חובם. בשל
העובדה הזו נמנעו חלק מהפוסקים מלאשר פניה של מלווים להוצאה לפועל בשל החשש מגביה של ריבית
.מהחייב
בחינה של דמי הפיגורים כפי שמופיעים בהצעת החוק מעלה כי יש מקום להתיר אותם על פי ההלכה
.מהשיקולים הבאים
.כאמור לעיל, הפוסקים נחלקו בשאלה האם גביה של קנס חד פעמי בגין עיכוב בתשלום מותרת או אסורה
אולם אם הדבר לא נקבע מראש כ חלק
מתנאי ההלוואה, אין עוררין על כך שהדבר מות.ר
שכן כל הבעיה
אותה מעלה הרשב"א בתשובה הנזכרת לעיל26
היא ש התחייבות בהסכם ההלוואה לפיו עיכוב בתשלום
יהיה כרוך בקנס היא שאסורה משום ריבית מאוחרת ומשום
הערמת ריבית.
שכן בקלות הצדדים יכולים
להפוך זאת לריבית גמורה כגון ש יגדירו תקופת הלוואה קצרה, כאשר בסיומה תשולם הריבית בתחפושת
.של קנס, בעוד כוונתם האמיתית היא להלוואה למשך זמן ארוך בריבית קבועה
אולם
בפניה להוצאה לפועל הצדדים לא סיכמו על כך מראש, שכן כל הליך הגביה מתחיל כאשר הצדדים
.אינם פועלים כמוסכם במקרה זה נראה שיסכים הרשב"א שאין כאן לא משום ריבית מאוחרת ולא משום
הערמת ריבית27
.
" אכן, גביה של קנס מצטבר אסורה כמעט לדעת כל הפוסקים, הרואים בה כריבית בתחפושת", אולם
המאפיינים השונים אשר נקבעו בהצעת החוק הנ"ל מרחיקים את דמי הפיגורים מהגדרה זו. על שלשת
החודשים הראשונים של האיחור כלל לא יגבה תשלום (ואם יש כמה חובות,
משך זמן הגביה הראשונה
עשוי להגיע ל תשעה
חודשים). כמו כן הם אינם נגבים ביחס קבוע למשך העיכוב בתשלום, שכן חייב
המתעכב3.5
חודשים או5.5
חודשים ישלמו את אותו גובה של דמי פיגורים. כמו כן גובה דמי הפיגורים
אינו מבטא כלל את מחירו של הכסף ואינו מהווה פיצוי ריאלי
לבעל החוב
על אובדן הרווחים28
,. ועל הכל
הוא אינו מוטל על מי שפורע את חובו בתשלומים, וזאת על א ף שטרם שילם את חובו. בהצעת החוק
האמורה אם כן נעשית אבחנה ברורה בין ריבית, שאסורה על פי ההלכה ובין דמי פיגורים תוך שימוש
בתבחינים אוב
י .יקטיבים
ו .
מסקנות
:אם הצעת החוק תתקבל אזי יחולו הכללים הבאים מבחינה הלכתית
1.
בכל עסקה ניתן לגבות ריבית ו
דמי פיגורים
אם צוין כ.י היא נעשתה על פי היתר עיסקא
2.
בעסקה ה
מוגדרת כהלוואה (
שלא נעשתה על פי היתר
עיסקא)
:חלים הכללים הבאים
א.
.אסור לגבות את הריבית בשום מצב
26
"שו"ת הרשב
א
.א תרנא
27
כפי שראינו לעיל הרשב"א( בתשובתו
א, תרנא ) מסכים לדברי הר"י מיגאש שכאשר לא היה כל הסכם המחייב את הלווה
לתשלום סכום גבוה מסכום ההלוואה, אלא שהצדדים מסכמים שבמקרה והפרעון לא יבוצע בזמנו המלוה יהיה רשאי לחלוט
כספים ששולמו על ידי הלווה בתורת פרעון על
חשבון יתרת החוב, ולגבות את החוב כולו מחדש, הדבר מותר. מקרה זה אינו
נחשב לא כהערמת ריבית מכיוון שאינו מסוכם מראש, ולא כריבית מאוחרת מכיוון שהתשלומים שהתקבלו אינם מתווספים
" לחוב אלא מוגדרים כמתנה ולא אמרו במשנתי' דמי שפרע מקצת חובו. אלא שאם לא פרע השאר בזמנו הרי הפרעון ראשון
מתנה למפרע. וכשהוא חוזר וגובה עכשו אינו נוטל עכשו רבית כלל. ומה שכבר נטל אינו חייב להחזיר שאינו רבית גמורה ולא
אפילו אבק רבית דנראה כהנאה הבאה לו מחמת הלואתו".
באותה מידה יש לומר גם בדמי הפיגורים שלא סוכמו מראש
שגבייתם שלא כחלק מהחוב , וללא צירופם ליתרת החוב, אלא כקנס על העדר תשלום, אין בעיה לא של הערמת ריבית ולא של
.ריבית מאוחרת
28
לעיל הבאנו בשם המהרלב"ח שהגדיר קנס מצטבר כריבית מכח התאמתו לשעור הרבית המקובל בתקופתו. מדברים אלו
אנו למדים כי כאשר הקנס אינו מקביל לשעור הריבית המקובל קשה .יותר להגדיר אותו כריבית ויש להתירו
ב.
.מותר תמיד לגבות את דמי הפיגורים
ג.
יש מחלוקת האם מותר לכתוב בהסכם שבמקרה של איחור בתשלום ישלם הלווה דמי
.פיגורים
3.
ב עסקה שאינה מוגדרת
הלוואה (שלא
נעשתה
על
פי היתר
עיסקא)
:חלים הכללים הבאים
א.
מותר תמיד לגבות את דמי הפיגורים ואף מותר לציין בהסכם כי במקרה של איחור ישלם
.הלווה אותם
ב.
לגבי תשלום הריבית , בחלק קטן
מ מה ,קרים הדבר יהיה מותר נדון בכך .במסגרת אחרת