הצעת חוק לדיון מוקדם - נוסח מתוקן

נוסח מתוקן מספר פנימי: 2203151 הכנסת העשרים וחמש יוזמים: חברי הכנסת בנימין גנץ גדי איזנקוט גדעון סער פנינה תמנו יפעת שאשא ביטון חילי טרופר זאב אלקין מיכאל מרדכי ביטון מתן כהנא אורית פרקש הכהן שרן מרים השכל אלון שוסטר ____________________________________________ פ/3316/25 הצעת חוק שירות ישראלי, התשפ"ג–2023 דברי הסבר חזון: עם קום המדינה נחקק חוק שירות ביטחון כללי המחייב כל אזרח ואזרחית בישראל לתרום את חלקו בהגנת המולדת. בד בבד, צה"ל ראה עצמו כמי שמחויב לתרום את חלקו במשימות חינוכיות, קליטת עליה, התיישבות תרבות ואומנות. ברבות השנים, אחוזים ניכרים מקרב בני מחזור הגיוס בחרו שלא לתרום את חלקם במסגרת השירות הצבאי. רובם נמנעו משירות בצה"ל בשל מניעים אידיאולוגיים, חלק אחר בשל העדר התאמה תרבותית לאורחות חייהם ואחרים ממניעים של נוחות והשתמטות. ירידה באחוזי המשרתים, עד כדי פחות ממחצית מקרב בני ובנות מחזור הגיוס, מסכנת את הלכידות החברתית ומאיימת על יסודות הערבות ההדדית. בה בעת, על אף הירידה באחוז המשרתים מקרב בני המחזור, עלה מספר המועמדים לשירות בשל גידול מבורך של כלל האוכלוסייה בישראל. שינויים דמוגרפים אלה מחייבים גיוון של מסלולי השירות והנתינה כדי להפיק משנות השירות את מירב התועלת למשרת ולחברה. לעיני מגישי הצעת החוק עמדו צרכי הביטחון הלאומי הכוללים של ישראל: - שמירה על בכורת צה"ל, על חוזקו ועל יכולותיו לעמוד בצורה מיטיבה במשימותיו לשמור על מדינת ישראל, בטחונה וגבולותיה. - חיזוק הסולידריות וההשתתפות הפעילה של כלל אזרחי ישראל. - פיתוח, טיפוח והנגשה של שירותים חברתיים חיוניים באמצעות המשרתים במסגרות השונות. - התאמת מסגרות השירות לצרכים התרבותיים של הקהילות השונות; יצירת מסלולי שירות מודולריים המאפשרים גמישות והתאמה. - ניצול שנות השירות להכשרה אזרחית, חברתית ומקצועית. יחודו של חוק זה והחידוש שהוא מביא לתחום השירות הוא בכך שהוא כולל את כלל אזרחי ישראל, ומהווה פתרון הולם ליצירת מרחבי תרומה ועשיה מגוונים התואמים את הצרכים של הפרט, הקהילה והמדינה. לראשונה, מוגשת תכנית הכוללת את כלל הקהילות ומאפשרת שירות משמעותי ומגוון לכל אחד ואחד, על פי כישוריו ויכולותיו, בהתאמה לצרכי הביטחון של ישראל. עקרונות: כלל האזרחים ישרתו שירות משמעותי במגוון תחומים המשקפים את ייחודיותם ואת צרכי החברה והמדינה. המועמדים לשירות יתמיינו ויופנו לאחד משלושת ערוצי השירות: צה"ל; שירות חירום והצלה; רווחה וחינוך. צרכי הביטחון של ישראל ישמרו. לצה"ל שמורה זכות ראשונים בבחירת המשרתים והמשרתות. בד בבד, בחירת המשרתים על ידי צה"ל תעשה תוך התחשבות באורחות חיים, בתרבות ובצרכי הקהילה. כל משרת יזכה להכשרה משמעותית הכוללת: השלמת חוסרים (בהתאם לצרכי הקהילות השונות), רכישת מיומנויות וכישורים להשתלבות עתידית בתעסוקה; לימודי אזרחות והשתתפות פעילה. מסלולי השירות שאינם צה"ל, יפתחו מסלולי איכות משמעותיים במגוון תחומים, תוך יצירת מקצועות חדשים' בתחומי הבריאות, החינוך והרווחה סיוע להקלת העומס על הצוותים הקיימים, ייעול ושיפור השירות. התמריצים ודמי הקיום יהיו דיפרנציאליים, הן בין הערוצים והן בין מסלולים שונים בתוך כל ערוץ. התגמול הכלכלי של המשרתים בצה"ל יהיה עדיף. התגמול יהיה תלוי במידת סיכון חיים; בעצימות השירות, במידת הריחוק מהבית והחיכוך וההתערות בקרב קהילות מגוונות. יחד עם זאת, הזכויות המוקנות לבוגר שירות תוקננה לכל המשרתים בכל המסלולים בהתאם. תחולה: התכנית תיושם בהדרגה במשך עשור. החלת התכנית על כלל בני שכבת הגיל דורשת הכנת מרחבי עשיה ותרומה; הכשרה מקצועית; בנית מנגנוני הדרכה; מודל הערכה ומדידה; פיקוח ובקרה. סיכום: השירות בצה"ל הפך למוקד לחיכוך בין אוכלוסיות וקהילות. ממשלות קמו ונפלו; וועדות הגידו את מסקנותיהן; בג"צ אמר את דברו – והמחלוקת נותרה בעינה. סוגיית השירות בישראל גורמת להעמקת הפצעים והשסעים אך בה בעת יש בכוחה להפוך למוקד של ריפוי ואיחוי. לטעמנו, לא נעשה ניסיון כֶן להתבונן על הרעיון של ה'שירות', לצד הדאגה החינוכית לביטחון ישראל, כמהלך המסייע לבניין החברה: חברה המושתתת על ערכים של נתינה ושל סולידריות, כפי שהתכוון בן גוריון בעת שייסד את צה"ל וכפי שכתב חוזה מדינת היהודים, הרצל, בספרו המפורסם אלטנוילנד: "...כל חברי החברה החדשה כאנשים כנשים חייבים להקדיש שתי שנים משנות חייהם לעבודת העם. על פי רוב חלה החובה הזאת על שתי השנים משנת השמנה עשרה עד שנת העשרים לימי חייהם, אחרי תום לימודיהם בבתי הספר [....] מדי דברי בלמודים, אעיר את אוזנך, כי הלמוד בכל המדרגות, ובית המדרש הגבוה בכלל, הוא חנם לכל בני חברתנו. והנה בשתי שנות עבודה חובה לצבור יש לנו מעין-מתגבר של כחות הדרושים לנו לכל מוסדותינו ומעשי צדקתנו ולכל צרכי החברה..." השירות בישראל לא נועד למטרות שימור קהילות, בידול קהילות או למטרות פוליטיות. השירות בישראל נולד כמנגנון הבונה חברה על בסיס ערכים משותפים של התנדבות, תרומה וסולידריות בין כלל אזרחיה. לסעיף 56 תיקון חוק שירות ביטחון מוצע לערוך תיקון עקיף בחוק שירות ביטחון. מוצע לקבוע כי אם הופסק השירות הלאומי-אזרחי של מיועד לשירות ביטחון לפי הוראות חוק שירות לאומי-אזרחי ולא ניתן לו אישור על השלמת שירות כאמור, יראו את תקופת שירותו כדחיית שירות מכוח צו דחיית שירות אשר פקע ביום הפסקת שירותו השירות הלאומי-אזרחי. המיועד יוכל לחזור למעמדו כדחוי שירות על פי בוראות החוק. נוסף על כך מוצע לבטל את יעדי הגיוס וזאת לאור העובדה כי על פי החוק כל מיועד לשירות חייב לשרת תקופת שירות מינימלית באחד ממסלולי השירות הקבועים שירות צבאי בהתאם חוק שירות ביטחון או שירות בגופי ההצלה והחירום בהתאם לחוק השירות בגופי ההצלה שירות תומך חברה וקהילה בהתאם לחוק השירות בקהילה, הרי שהתייתר הצורך בקביעת היעדים. בנוסף מוצע לאפשר למיועד לשירות ביטחון חרדי, שקיבל דחיית שירות ושמלאו לו 21 שנים לבצע שירות סדיר של שלושה חודשים במסלול ייעודי שבין מטרותיו הכשרה לשירות במערך המילואים או שירות בשירות סדיר של שלושה שבועות במסלול ייעודי שמטרתו הכשרה לתפקידי חירום והצלה לשם שירות במערך המילואים, וכן בנוסף השתתפות בהכשרה תעסוקתית מיועדת. כמו כן מוצע לקבוע כי מיועד לשירות כאמור העובר הכשרה תעסוקתית מיועדת בהיקף העולה על 30 שעות שבועיות, יידחה שירות למשך תקופת ההכשרה והוא לא יידרש לעמוד בתנאי של היקף שעות הלימודים בישיבה. בנוסף מוצע להעמיד את גיל הפטור על 24 שנים. לסעיף 57 תיקון חוק שירות לאומי אזרחי מוצע לערוך תיקון עקיף לחוק שירות לאומי אזרחי. מוצע לשנות את שמו של החוק ל"חוק השירות הישראלי בגופי ההצלה, התשע"ד–2014״. בנוסף מוצע כי השר שיהיה אחראי על ביצוע החוק יהיה השר האחראי על ביצוע חוק שירות ישראלי וזאת על לרכז את כל נושא השירות תחת שר אחד . בנוסף מוצע לקבוע כי כל הסמכויות והתפקידים שנתייחדו לרשות לשירות לאומי – אזרחי ביחס לשירות האזרחי בטחוני יועברו לרשות שתוקם על פי חוק השירות הישראלי. לסעיף 58 תיקון חוק שירות אזרחי מוצע לערוך תיקון עקיף לחוק שירות אזרחי. מוצע לשנות את שמו של החוק ל"חוק השירות הישראלי בקהילה, תשע"ז–2017״. בנוסף מוצע כי השר שיהיה אחראי על ביצוע החוק יהיה השר האחראי על ביצוע חוק שירות ישראלי וזאת על מנת לרכז את כל נושא השירות תחת שר אחד. -------------------------------- הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים והונחה על שולחן הכנסת ביום י"ח באייר התשפ"ג (09.05.2023) מטרה 1. מטרתו של חוק זה לשלב, ברוח מגילת העצמאות, את כלל אזרחי ישראל ותושביה ללא הבדל דת, גזע ומין בשירות משמעותי למען המדינה והקהילה ולשם נשיאה משותפת במטלות החיוניות לקיום חברה הישראלית ולרווחתה. מטרתו של חוק זה לשלב, ברוח מגילת העצמאות, את כלל אזרחי ישראל ותושביה ללא הבדל דת, גזע ומין בשירות משמעותי למען המדינה והקהילה ולשם נשיאה משותפת במטלות החיוניות לקיום חברה הישראלית ולרווחתה. מטרתו של חוק זה לשלב, ברוח מגילת העצמאות, את כלל אזרחי ישראל ותושביה ללא הבדל דת, גזע ומין בשירות משמעותי למען המדינה והקהילה ולשם נשיאה משותפת במטלות החיוניות לקיום חברה הישראלית ולרווחתה. מטרתו של חוק זה לשלב, ברוח מגילת העצמאות, את כלל אזרחי ישראל ותושביה ללא הבדל דת, גזע ומין בשירות משמעותי למען המדינה והקהילה ולשם נשיאה משותפת במטלות החיוניות לקיום חברה הישראלית ולרווחתה. מטרתו של חוק זה לשלב, ברוח מגילת העצמאות, את כלל אזרחי ישראל ותושביה ללא הבדל דת, גזע ומין בשירות משמעותי למען המדינה והקהילה ולשם נשיאה משותפת במטלות החיוניות לקיום חברה הישראלית ולרווחתה. מטרתו של חוק זה לשלב, ברוח מגילת העצמאות, את כלל אזרחי ישראל ותושביה ללא הבדל דת, גזע ומין בשירות משמעותי למען המדינה והקהילה ולשם נשיאה משותפת במטלות החיוניות לקיום חברה הישראלית ולרווחתה. הגדרות 2. בחוק זה – בחוק זה – בחוק זה – בחוק זה – בחוק זה – בחוק זה – "בוגר שירות" – מי שביצע את שירותו על פי חוק זה; "בוגר שירות" – מי שביצע את שירותו על פי חוק זה; "בוגר שירות" – מי שביצע את שירותו על פי חוק זה; "בוגר שירות" – מי שביצע את שירותו על פי חוק זה; "בוגר שירות" – מי שביצע את שירותו על פי חוק זה; "בוגר שירות" – מי שביצע את שירותו על פי חוק זה; "חוק השירות בקהילה" – חוק השירות בקהילה, התשע"ז–2017; "חוק השירות בקהילה" – חוק השירות בקהילה, התשע"ז–2017; "חוק השירות בקהילה" – חוק השירות בקהילה, התשע"ז–2017; "חוק השירות בקהילה" – חוק השירות בקהילה, התשע"ז–2017; "חוק השירות בקהילה" – חוק השירות בקהילה, התשע"ז–2017; "חוק השירות בקהילה" – חוק השירות בקהילה, התשע"ז–2017; "חוק שירות בגופי ההצלה" – חוק שירות בגופי ההצלה, התשע"ד–2014; "חוק שירות בגופי ההצלה" – חוק שירות בגופי ההצלה, התשע"ד–2014; "חוק שירות בגופי ההצלה" – חוק שירות בגופי ההצלה, התשע"ד–2014; "חוק שירות בגופי ההצלה" – חוק שירות בגופי ההצלה, התשע"ד–2014; "חוק שירות בגופי ההצלה" – חוק שירות בגופי ההצלה, התשע"ד–2014; "חוק שירות בגופי ההצלה" – חוק שירות בגופי ההצלה, התשע"ד–2014; "חוק שירות ביטחון" – חוק שירות ביטחון [נוסח משולב], התשמ"ו–1986; "חוק שירות ביטחון" – חוק שירות ביטחון [נוסח משולב], התשמ"ו–1986; "חוק שירות ביטחון" – חוק שירות ביטחון [נוסח משולב], התשמ"ו–1986; "חוק שירות ביטחון" – חוק שירות ביטחון [נוסח משולב], התשמ"ו–1986; "חוק שירות ביטחון" – חוק שירות ביטחון [נוסח משולב], התשמ"ו–1986; "חוק שירות ביטחון" – חוק שירות ביטחון [נוסח משולב], התשמ"ו–1986; "חיקוקים" – כל אחד מהחיקוקים המנויים בסעיף 3 לחוק; "חיקוקים" – כל אחד מהחיקוקים המנויים בסעיף 3 לחוק; "חיקוקים" – כל אחד מהחיקוקים המנויים בסעיף 3 לחוק; "חיקוקים" – כל אחד מהחיקוקים המנויים בסעיף 3 לחוק; "חיקוקים" – כל אחד מהחיקוקים המנויים בסעיף 3 לחוק; "חיקוקים" – כל אחד מהחיקוקים המנויים בסעיף 3 לחוק; "מיועד לשירות" – אזרח ישראלי, או תושב קבע שמלאו לו שש עשרה שנים טרם כניסתו לתוקף של חוק זה ושטרם מלאו לו עשרים וארבע שנים; "מיועד לשירות" – אזרח ישראלי, או תושב קבע שמלאו לו שש עשרה שנים טרם כניסתו לתוקף של חוק זה ושטרם מלאו לו עשרים וארבע שנים; "מיועד לשירות" – אזרח ישראלי, או תושב קבע שמלאו לו שש עשרה שנים טרם כניסתו לתוקף של חוק זה ושטרם מלאו לו עשרים וארבע שנים; "מיועד לשירות" – אזרח ישראלי, או תושב קבע שמלאו לו שש עשרה שנים טרם כניסתו לתוקף של חוק זה ושטרם מלאו לו עשרים וארבע שנים; "מיועד לשירות" – אזרח ישראלי, או תושב קבע שמלאו לו שש עשרה שנים טרם כניסתו לתוקף של חוק זה ושטרם מלאו לו עשרים וארבע שנים; "מיועד לשירות" – אזרח ישראלי, או תושב קבע שמלאו לו שש עשרה שנים טרם כניסתו לתוקף של חוק זה ושטרם מלאו לו עשרים וארבע שנים; "מינהל מסלול השירות" – הגוף לו הוקנתה הסמכות בחיקוקים לנהל את מסלול השירות; "מינהל מסלול השירות" – הגוף לו הוקנתה הסמכות בחיקוקים לנהל את מסלול השירות; "מינהל מסלול השירות" – הגוף לו הוקנתה הסמכות בחיקוקים לנהל את מסלול השירות; "מינהל מסלול השירות" – הגוף לו הוקנתה הסמכות בחיקוקים לנהל את מסלול השירות; "מינהל מסלול השירות" – הגוף לו הוקנתה הסמכות בחיקוקים לנהל את מסלול השירות; "מינהל מסלול השירות" – הגוף לו הוקנתה הסמכות בחיקוקים לנהל את מסלול השירות; "המנהל" – מי שמונה על פי חוק זה לשמש כמנהל הכללי של הרשות; "המנהל" – מי שמונה על פי חוק זה לשמש כמנהל הכללי של הרשות; "המנהל" – מי שמונה על פי חוק זה לשמש כמנהל הכללי של הרשות; "המנהל" – מי שמונה על פי חוק זה לשמש כמנהל הכללי של הרשות; "המנהל" – מי שמונה על פי חוק זה לשמש כמנהל הכללי של הרשות; "המנהל" – מי שמונה על פי חוק זה לשמש כמנהל הכללי של הרשות; "מסלול שירות" – אחד מאפשרויות השירות לפי סעיף 3 לחוק, לרבות מסלול או מתנדב לשירות כמשמעותו בחיקוקים כאמור בסעיף 3; "מסלול שירות" – אחד מאפשרויות השירות לפי סעיף 3 לחוק, לרבות מסלול או מתנדב לשירות כמשמעותו בחיקוקים כאמור בסעיף 3; "מסלול שירות" – אחד מאפשרויות השירות לפי סעיף 3 לחוק, לרבות מסלול או מתנדב לשירות כמשמעותו בחיקוקים כאמור בסעיף 3; "מסלול שירות" – אחד מאפשרויות השירות לפי סעיף 3 לחוק, לרבות מסלול או מתנדב לשירות כמשמעותו בחיקוקים כאמור בסעיף 3; "מסלול שירות" – אחד מאפשרויות השירות לפי סעיף 3 לחוק, לרבות מסלול או מתנדב לשירות כמשמעותו בחיקוקים כאמור בסעיף 3; "מסלול שירות" – אחד מאפשרויות השירות לפי סעיף 3 לחוק, לרבות מסלול או מתנדב לשירות כמשמעותו בחיקוקים כאמור בסעיף 3; "משרת בשירות ישראלי" – מי שמשרת באחד ממסלולי השירות לפי סעיף 3; "משרת בשירות ישראלי" – מי שמשרת באחד ממסלולי השירות לפי סעיף 3; "משרת בשירות ישראלי" – מי שמשרת באחד ממסלולי השירות לפי סעיף 3; "משרת בשירות ישראלי" – מי שמשרת באחד ממסלולי השירות לפי סעיף 3; "משרת בשירות ישראלי" – מי שמשרת באחד ממסלולי השירות לפי סעיף 3; "משרת בשירות ישראלי" – מי שמשרת באחד ממסלולי השירות לפי סעיף 3; "עיסוק" – עבודה שמקובל לקבל בעבורה שכר, בין שהיא נעשית בשכר ובין שנעשית שלא בשכר, למעט הכשרה תעסוקתית על פי חוק או על פי החיקוקים, ולרבות כל עיסוק אחר שקבע המנהל בתקנות; "עיסוק" – עבודה שמקובל לקבל בעבורה שכר, בין שהיא נעשית בשכר ובין שנעשית שלא בשכר, למעט הכשרה תעסוקתית על פי חוק או על פי החיקוקים, ולרבות כל עיסוק אחר שקבע המנהל בתקנות; "עיסוק" – עבודה שמקובל לקבל בעבורה שכר, בין שהיא נעשית בשכר ובין שנעשית שלא בשכר, למעט הכשרה תעסוקתית על פי חוק או על פי החיקוקים, ולרבות כל עיסוק אחר שקבע המנהל בתקנות; "עיסוק" – עבודה שמקובל לקבל בעבורה שכר, בין שהיא נעשית בשכר ובין שנעשית שלא בשכר, למעט הכשרה תעסוקתית על פי חוק או על פי החיקוקים, ולרבות כל עיסוק אחר שקבע המנהל בתקנות; "עיסוק" – עבודה שמקובל לקבל בעבורה שכר, בין שהיא נעשית בשכר ובין שנעשית שלא בשכר, למעט הכשרה תעסוקתית על פי חוק או על פי החיקוקים, ולרבות כל עיסוק אחר שקבע המנהל בתקנות; "עיסוק" – עבודה שמקובל לקבל בעבורה שכר, בין שהיא נעשית בשכר ובין שנעשית שלא בשכר, למעט הכשרה תעסוקתית על פי חוק או על פי החיקוקים, ולרבות כל עיסוק אחר שקבע המנהל בתקנות; "הרשות" – רשות השירות הישראלי; "הרשות" – רשות השירות הישראלי; "הרשות" – רשות השירות הישראלי; "הרשות" – רשות השירות הישראלי; "הרשות" – רשות השירות הישראלי; "הרשות" – רשות השירות הישראלי; "שירות" – שירות על פי סעיף 3 לחוק; "שירות" – שירות על פי סעיף 3 לחוק; "שירות" – שירות על פי סעיף 3 לחוק; "שירות" – שירות על פי סעיף 3 לחוק; "שירות" – שירות על פי סעיף 3 לחוק; "שירות" – שירות על פי סעיף 3 לחוק; "שירות לאומי-אזרחי" – כהגדרתו בחוק שירות לאומי-אזרחי; "שירות לאומי-אזרחי" – כהגדרתו בחוק שירות לאומי-אזרחי; "שירות לאומי-אזרחי" – כהגדרתו בחוק שירות לאומי-אזרחי; "שירות לאומי-אזרחי" – כהגדרתו בחוק שירות לאומי-אזרחי; "שירות לאומי-אזרחי" – כהגדרתו בחוק שירות לאומי-אזרחי; "שירות לאומי-אזרחי" – כהגדרתו בחוק שירות לאומי-אזרחי; "תושב קבע" – בעל רישיון לישיבת קבע לפי חוק הכניסה לישראל, התשי"ב–1952, בכל מקום בחוק זה, בו מוזכר גורם כלשהוא בלשון זכר הכוונה לזכר ולנקבה, ולהיפך, בכל מקום בו מוזכר גורם כלשהוא בלשון נקבה הכוונה לזכר ונקבה גם כן, אלא אם כן צוין במפורש אחרת. "תושב קבע" – בעל רישיון לישיבת קבע לפי חוק הכניסה לישראל, התשי"ב–1952, בכל מקום בחוק זה, בו מוזכר גורם כלשהוא בלשון זכר הכוונה לזכר ולנקבה, ולהיפך, בכל מקום בו מוזכר גורם כלשהוא בלשון נקבה הכוונה לזכר ונקבה גם כן, אלא אם כן צוין במפורש אחרת. "תושב קבע" – בעל רישיון לישיבת קבע לפי חוק הכניסה לישראל, התשי"ב–1952, בכל מקום בחוק זה, בו מוזכר גורם כלשהוא בלשון זכר הכוונה לזכר ולנקבה, ולהיפך, בכל מקום בו מוזכר גורם כלשהוא בלשון נקבה הכוונה לזכר ונקבה גם כן, אלא אם כן צוין במפורש אחרת. "תושב קבע" – בעל רישיון לישיבת קבע לפי חוק הכניסה לישראל, התשי"ב–1952, בכל מקום בחוק זה, בו מוזכר גורם כלשהוא בלשון זכר הכוונה לזכר ולנקבה, ולהיפך, בכל מקום בו מוזכר גורם כלשהוא בלשון נקבה הכוונה לזכר ונקבה גם כן, אלא אם כן צוין במפורש אחרת. "תושב קבע" – בעל רישיון לישיבת קבע לפי חוק הכניסה לישראל, התשי"ב–1952, בכל מקום בחוק זה, בו מוזכר גורם כלשהוא בלשון זכר הכוונה לזכר ולנקבה, ולהיפך, בכל מקום בו מוזכר גורם כלשהוא בלשון נקבה הכוונה לזכר ונקבה גם כן, אלא אם כן צוין במפורש אחרת. "תושב קבע" – בעל רישיון לישיבת קבע לפי חוק הכניסה לישראל, התשי"ב–1952, בכל מקום בחוק זה, בו מוזכר גורם כלשהוא בלשון זכר הכוונה לזכר ולנקבה, ולהיפך, בכל מקום בו מוזכר גורם כלשהוא בלשון נקבה הכוונה לזכר ונקבה גם כן, אלא אם כן צוין במפורש אחרת. "תקופת השירות המינימלית" – עשרים וארבעה חודשים; "תקופת השירות המינימלית" – עשרים וארבעה חודשים; "תקופת השירות המינימלית" – עשרים וארבעה חודשים; "תקופת השירות המינימלית" – עשרים וארבעה חודשים; "תקופת השירות המינימלית" – עשרים וארבעה חודשים; "תקופת השירות המינימלית" – עשרים וארבעה חודשים; "השר" – שר הממונה על רשות השירות הישראלי במשרד ראש הממשלה; "השר" – שר הממונה על רשות השירות הישראלי במשרד ראש הממשלה; "השר" – שר הממונה על רשות השירות הישראלי במשרד ראש הממשלה; "השר" – שר הממונה על רשות השירות הישראלי במשרד ראש הממשלה; "השר" – שר הממונה על רשות השירות הישראלי במשרד ראש הממשלה; "השר" – שר הממונה על רשות השירות הישראלי במשרד ראש הממשלה; פרק א' : חובת השירות, הליכי מיון, דחייה ופטור פרק א' : חובת השירות, הליכי מיון, דחייה ופטור פרק א' : חובת השירות, הליכי מיון, דחייה ופטור פרק א' : חובת השירות, הליכי מיון, דחייה ופטור פרק א' : חובת השירות, הליכי מיון, דחייה ופטור פרק א' : חובת השירות, הליכי מיון, דחייה ופטור חובת השירות הישראלי ומסלולי השירות 3. (א) כל מיועד לשירות חייב לשרת תקופת שירות מינימלית באחד ממסלולי השירות הקבועים בחיקוקים הבאים: (א) כל מיועד לשירות חייב לשרת תקופת שירות מינימלית באחד ממסלולי השירות הקבועים בחיקוקים הבאים: (א) כל מיועד לשירות חייב לשרת תקופת שירות מינימלית באחד ממסלולי השירות הקבועים בחיקוקים הבאים: (א) כל מיועד לשירות חייב לשרת תקופת שירות מינימלית באחד ממסלולי השירות הקבועים בחיקוקים הבאים: (א) כל מיועד לשירות חייב לשרת תקופת שירות מינימלית באחד ממסלולי השירות הקבועים בחיקוקים הבאים: (א) כל מיועד לשירות חייב לשרת תקופת שירות מינימלית באחד ממסלולי השירות הקבועים בחיקוקים הבאים: (1) שירות צבאי בהתאם לחוק שירות ביטחון; (1) שירות צבאי בהתאם לחוק שירות ביטחון; (1) שירות צבאי בהתאם לחוק שירות ביטחון; (1) שירות צבאי בהתאם לחוק שירות ביטחון; (1) שירות צבאי בהתאם לחוק שירות ביטחון; (2) שירות אזרחי-ביטחוני בהתאם לחוק השירות בגופי ההצלה; (2) שירות אזרחי-ביטחוני בהתאם לחוק השירות בגופי ההצלה; (2) שירות אזרחי-ביטחוני בהתאם לחוק השירות בגופי ההצלה; (2) שירות אזרחי-ביטחוני בהתאם לחוק השירות בגופי ההצלה; (2) שירות אזרחי-ביטחוני בהתאם לחוק השירות בגופי ההצלה; (3) שירות לאומי או התנדבות קהילתית בהתאם לחוק השירות בקהילה. (3) שירות לאומי או התנדבות קהילתית בהתאם לחוק השירות בקהילה. (3) שירות לאומי או התנדבות קהילתית בהתאם לחוק השירות בקהילה. (3) שירות לאומי או התנדבות קהילתית בהתאם לחוק השירות בקהילה. (3) שירות לאומי או התנדבות קהילתית בהתאם לחוק השירות בקהילה. (ב) קביעת מסלול השירות תעשה תוך התחשבות בצרכי הביטחון של מדינת ישראל, בהתאמתו של המיועד למסלול השירות, ובצרכי מנהלי מסלולי השירות, ותוך מתן משקל להעדפותיו של המיועד לשירות. (ב) קביעת מסלול השירות תעשה תוך התחשבות בצרכי הביטחון של מדינת ישראל, בהתאמתו של המיועד למסלול השירות, ובצרכי מנהלי מסלולי השירות, ותוך מתן משקל להעדפותיו של המיועד לשירות. (ב) קביעת מסלול השירות תעשה תוך התחשבות בצרכי הביטחון של מדינת ישראל, בהתאמתו של המיועד למסלול השירות, ובצרכי מנהלי מסלולי השירות, ותוך מתן משקל להעדפותיו של המיועד לשירות. (ב) קביעת מסלול השירות תעשה תוך התחשבות בצרכי הביטחון של מדינת ישראל, בהתאמתו של המיועד למסלול השירות, ובצרכי מנהלי מסלולי השירות, ותוך מתן משקל להעדפותיו של המיועד לשירות. (ב) קביעת מסלול השירות תעשה תוך התחשבות בצרכי הביטחון של מדינת ישראל, בהתאמתו של המיועד למסלול השירות, ובצרכי מנהלי מסלולי השירות, ותוך מתן משקל להעדפותיו של המיועד לשירות. (ב) קביעת מסלול השירות תעשה תוך התחשבות בצרכי הביטחון של מדינת ישראל, בהתאמתו של המיועד למסלול השירות, ובצרכי מנהלי מסלולי השירות, ותוך מתן משקל להעדפותיו של המיועד לשירות. (ג) כל אחד ממסלולי השירות, בכפוף לצרכי מנהלי מסלולי השירות, יכלול אפיקי שירות המותאמים להווי התרבותי והקהילתי של המגזרים הקיימים בחברה הישראלית ואפיקי שירות המותאמים לאנשים בעלי מוגבלויות כמשמעותם בחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, התשנ"ח– 1998. (ג) כל אחד ממסלולי השירות, בכפוף לצרכי מנהלי מסלולי השירות, יכלול אפיקי שירות המותאמים להווי התרבותי והקהילתי של המגזרים הקיימים בחברה הישראלית ואפיקי שירות המותאמים לאנשים בעלי מוגבלויות כמשמעותם בחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, התשנ"ח– 1998. (ג) כל אחד ממסלולי השירות, בכפוף לצרכי מנהלי מסלולי השירות, יכלול אפיקי שירות המותאמים להווי התרבותי והקהילתי של המגזרים הקיימים בחברה הישראלית ואפיקי שירות המותאמים לאנשים בעלי מוגבלויות כמשמעותם בחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, התשנ"ח– 1998. (ג) כל אחד ממסלולי השירות, בכפוף לצרכי מנהלי מסלולי השירות, יכלול אפיקי שירות המותאמים להווי התרבותי והקהילתי של המגזרים הקיימים בחברה הישראלית ואפיקי שירות המותאמים לאנשים בעלי מוגבלויות כמשמעותם בחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, התשנ"ח– 1998. (ג) כל אחד ממסלולי השירות, בכפוף לצרכי מנהלי מסלולי השירות, יכלול אפיקי שירות המותאמים להווי התרבותי והקהילתי של המגזרים הקיימים בחברה הישראלית ואפיקי שירות המותאמים לאנשים בעלי מוגבלויות כמשמעותם בחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, התשנ"ח– 1998. (ג) כל אחד ממסלולי השירות, בכפוף לצרכי מנהלי מסלולי השירות, יכלול אפיקי שירות המותאמים להווי התרבותי והקהילתי של המגזרים הקיימים בחברה הישראלית ואפיקי שירות המותאמים לאנשים בעלי מוגבלויות כמשמעותם בחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, התשנ"ח– 1998. עדיפות לשירות לפי חוק שירות ביטחון 4. (א) מי שנקרא על ידי פוקד לשירות צבאי לפי סעיף 13 לחוק שירות ביטחון יתייצב לשירות בהתאם להוראות חוק שירות ביטחון. (א) מי שנקרא על ידי פוקד לשירות צבאי לפי סעיף 13 לחוק שירות ביטחון יתייצב לשירות בהתאם להוראות חוק שירות ביטחון. (א) מי שנקרא על ידי פוקד לשירות צבאי לפי סעיף 13 לחוק שירות ביטחון יתייצב לשירות בהתאם להוראות חוק שירות ביטחון. (א) מי שנקרא על ידי פוקד לשירות צבאי לפי סעיף 13 לחוק שירות ביטחון יתייצב לשירות בהתאם להוראות חוק שירות ביטחון. (א) מי שנקרא על ידי פוקד לשירות צבאי לפי סעיף 13 לחוק שירות ביטחון יתייצב לשירות בהתאם להוראות חוק שירות ביטחון. (א) מי שנקרא על ידי פוקד לשירות צבאי לפי סעיף 13 לחוק שירות ביטחון יתייצב לשירות בהתאם להוראות חוק שירות ביטחון. (ב) הרשות תפנה כל אחד מאלו לצורך שיבוצו באחד ממסלולי השירות בהתאם לסעיפים 3(א)(2) או (3): (ב) הרשות תפנה כל אחד מאלו לצורך שיבוצו באחד ממסלולי השירות בהתאם לסעיפים 3(א)(2) או (3): (ב) הרשות תפנה כל אחד מאלו לצורך שיבוצו באחד ממסלולי השירות בהתאם לסעיפים 3(א)(2) או (3): (ב) הרשות תפנה כל אחד מאלו לצורך שיבוצו באחד ממסלולי השירות בהתאם לסעיפים 3(א)(2) או (3): (ב) הרשות תפנה כל אחד מאלו לצורך שיבוצו באחד ממסלולי השירות בהתאם לסעיפים 3(א)(2) או (3): (ב) הרשות תפנה כל אחד מאלו לצורך שיבוצו באחד ממסלולי השירות בהתאם לסעיפים 3(א)(2) או (3): (1) מיועד לשירות ביטחון שפוקד אישר את שירותו בשירות לאומי-אזרחי לפי הוראות סעיף 26ז לחוק שירות ביטחון; (1) מיועד לשירות ביטחון שפוקד אישר את שירותו בשירות לאומי-אזרחי לפי הוראות סעיף 26ז לחוק שירות ביטחון; (1) מיועד לשירות ביטחון שפוקד אישר את שירותו בשירות לאומי-אזרחי לפי הוראות סעיף 26ז לחוק שירות ביטחון; (1) מיועד לשירות ביטחון שפוקד אישר את שירותו בשירות לאומי-אזרחי לפי הוראות סעיף 26ז לחוק שירות ביטחון; (1) מיועד לשירות ביטחון שפוקד אישר את שירותו בשירות לאומי-אזרחי לפי הוראות סעיף 26ז לחוק שירות ביטחון; (2) מיועד לשירות שקיבל פטור מחובת שירות סדיר לפי הוראות פרק ג'1 לחוק שירות ביטחון. (2) מיועד לשירות שקיבל פטור מחובת שירות סדיר לפי הוראות פרק ג'1 לחוק שירות ביטחון. (2) מיועד לשירות שקיבל פטור מחובת שירות סדיר לפי הוראות פרק ג'1 לחוק שירות ביטחון. (2) מיועד לשירות שקיבל פטור מחובת שירות סדיר לפי הוראות פרק ג'1 לחוק שירות ביטחון. (2) מיועד לשירות שקיבל פטור מחובת שירות סדיר לפי הוראות פרק ג'1 לחוק שירות ביטחון. הרשות והניהול מסלולי השירות 5. (א) לשם יישומו של חוק זה מוקמת בזאת רשות השירות הישראלי, שסמכויותיה מפורטות בפרק ב'. (א) לשם יישומו של חוק זה מוקמת בזאת רשות השירות הישראלי, שסמכויותיה מפורטות בפרק ב'. (א) לשם יישומו של חוק זה מוקמת בזאת רשות השירות הישראלי, שסמכויותיה מפורטות בפרק ב'. (א) לשם יישומו של חוק זה מוקמת בזאת רשות השירות הישראלי, שסמכויותיה מפורטות בפרק ב'. (א) לשם יישומו של חוק זה מוקמת בזאת רשות השירות הישראלי, שסמכויותיה מפורטות בפרק ב'. (א) לשם יישומו של חוק זה מוקמת בזאת רשות השירות הישראלי, שסמכויותיה מפורטות בפרק ב'. (ב) כל אחד ממסלולי השירות ינוהל ויופעל על ידי מינהל מסלול השירות מכוח החיקוק המתאים ותחת פיקוח הרשות, כמפורט בחוק זה, ויכלול הכשרת בוגר השירות לצורך מילוי חובת שירותו. (ב) כל אחד ממסלולי השירות ינוהל ויופעל על ידי מינהל מסלול השירות מכוח החיקוק המתאים ותחת פיקוח הרשות, כמפורט בחוק זה, ויכלול הכשרת בוגר השירות לצורך מילוי חובת שירותו. (ב) כל אחד ממסלולי השירות ינוהל ויופעל על ידי מינהל מסלול השירות מכוח החיקוק המתאים ותחת פיקוח הרשות, כמפורט בחוק זה, ויכלול הכשרת בוגר השירות לצורך מילוי חובת שירותו. (ב) כל אחד ממסלולי השירות ינוהל ויופעל על ידי מינהל מסלול השירות מכוח החיקוק המתאים ותחת פיקוח הרשות, כמפורט בחוק זה, ויכלול הכשרת בוגר השירות לצורך מילוי חובת שירותו. (ב) כל אחד ממסלולי השירות ינוהל ויופעל על ידי מינהל מסלול השירות מכוח החיקוק המתאים ותחת פיקוח הרשות, כמפורט בחוק זה, ויכלול הכשרת בוגר השירות לצורך מילוי חובת שירותו. (ב) כל אחד ממסלולי השירות ינוהל ויופעל על ידי מינהל מסלול השירות מכוח החיקוק המתאים ותחת פיקוח הרשות, כמפורט בחוק זה, ויכלול הכשרת בוגר השירות לצורך מילוי חובת שירותו. הוראות למיועד לשרות 6. (א) לשם תהליכי מיון, בדיקה, בירור, התאמה ושיבוץ באחד ממסלולי השירות, המנהל רשאי להורות לכל מיועד לשירות במועדים שיקבע: (א) לשם תהליכי מיון, בדיקה, בירור, התאמה ושיבוץ באחד ממסלולי השירות, המנהל רשאי להורות לכל מיועד לשירות במועדים שיקבע: (א) לשם תהליכי מיון, בדיקה, בירור, התאמה ושיבוץ באחד ממסלולי השירות, המנהל רשאי להורות לכל מיועד לשירות במועדים שיקבע: (א) לשם תהליכי מיון, בדיקה, בירור, התאמה ושיבוץ באחד ממסלולי השירות, המנהל רשאי להורות לכל מיועד לשירות במועדים שיקבע: (א) לשם תהליכי מיון, בדיקה, בירור, התאמה ושיבוץ באחד ממסלולי השירות, המנהל רשאי להורות לכל מיועד לשירות במועדים שיקבע: (א) לשם תהליכי מיון, בדיקה, בירור, התאמה ושיבוץ באחד ממסלולי השירות, המנהל רשאי להורות לכל מיועד לשירות במועדים שיקבע: (1) להתייצב במקום שיקבע ולהזדהות; (1) להתייצב במקום שיקבע ולהזדהות; (1) להתייצב במקום שיקבע ולהזדהות; (1) להתייצב במקום שיקבע ולהזדהות; (1) להתייצב במקום שיקבע ולהזדהות; (2) למלא שאלונים; (2) למלא שאלונים; (2) למלא שאלונים; (2) למלא שאלונים; (2) למלא שאלונים; (3) לעבור בחינות ובדיקות לרבות בדיקות גופניות; (3) לעבור בחינות ובדיקות לרבות בדיקות גופניות; (3) לעבור בחינות ובדיקות לרבות בדיקות גופניות; (3) לעבור בחינות ובדיקות לרבות בדיקות גופניות; (3) לעבור בחינות ובדיקות לרבות בדיקות גופניות; (4) למסור נתונים אודות עצמו והעדפותיו בתחום השירות. (4) למסור נתונים אודות עצמו והעדפותיו בתחום השירות. (4) למסור נתונים אודות עצמו והעדפותיו בתחום השירות. (4) למסור נתונים אודות עצמו והעדפותיו בתחום השירות. (4) למסור נתונים אודות עצמו והעדפותיו בתחום השירות. (ב) מחובתו של כל מיועד לשירות להיענות לכל הוראה שנמסרה לו כאמור לפי סעיף 6(א). (ב) מחובתו של כל מיועד לשירות להיענות לכל הוראה שנמסרה לו כאמור לפי סעיף 6(א). (ב) מחובתו של כל מיועד לשירות להיענות לכל הוראה שנמסרה לו כאמור לפי סעיף 6(א). (ב) מחובתו של כל מיועד לשירות להיענות לכל הוראה שנמסרה לו כאמור לפי סעיף 6(א). (ב) מחובתו של כל מיועד לשירות להיענות לכל הוראה שנמסרה לו כאמור לפי סעיף 6(א). (ב) מחובתו של כל מיועד לשירות להיענות לכל הוראה שנמסרה לו כאמור לפי סעיף 6(א). קביעת מסלול השירות למיועד לשירות 7. (א) המנהל יקבע, לגבי כל מיועד לשירות שלא נקרא על ידי פוקד לשירות ביטחון, לאחר יישום ההליכים כמפורט בסעיף 6 ולאחר התייעצות עם מנהלי מסלולי השירות, את מסלול השירות שבו ישרת המיועד לשירות, בשים לב להוראות סעיף 3(ב). (א) המנהל יקבע, לגבי כל מיועד לשירות שלא נקרא על ידי פוקד לשירות ביטחון, לאחר יישום ההליכים כמפורט בסעיף 6 ולאחר התייעצות עם מנהלי מסלולי השירות, את מסלול השירות שבו ישרת המיועד לשירות, בשים לב להוראות סעיף 3(ב). (א) המנהל יקבע, לגבי כל מיועד לשירות שלא נקרא על ידי פוקד לשירות ביטחון, לאחר יישום ההליכים כמפורט בסעיף 6 ולאחר התייעצות עם מנהלי מסלולי השירות, את מסלול השירות שבו ישרת המיועד לשירות, בשים לב להוראות סעיף 3(ב). (א) המנהל יקבע, לגבי כל מיועד לשירות שלא נקרא על ידי פוקד לשירות ביטחון, לאחר יישום ההליכים כמפורט בסעיף 6 ולאחר התייעצות עם מנהלי מסלולי השירות, את מסלול השירות שבו ישרת המיועד לשירות, בשים לב להוראות סעיף 3(ב). (א) המנהל יקבע, לגבי כל מיועד לשירות שלא נקרא על ידי פוקד לשירות ביטחון, לאחר יישום ההליכים כמפורט בסעיף 6 ולאחר התייעצות עם מנהלי מסלולי השירות, את מסלול השירות שבו ישרת המיועד לשירות, בשים לב להוראות סעיף 3(ב). (א) המנהל יקבע, לגבי כל מיועד לשירות שלא נקרא על ידי פוקד לשירות ביטחון, לאחר יישום ההליכים כמפורט בסעיף 6 ולאחר התייעצות עם מנהלי מסלולי השירות, את מסלול השירות שבו ישרת המיועד לשירות, בשים לב להוראות סעיף 3(ב). (ב) מיועד לשירות שלא נקרא על ידי פוקד לשירות ביטחון ומבקש להתנדב לשירות ביטחון, רשאי המנהל לקבוע כי שירותו לפי חוק זה ימומש במסגרת התנדבות בשירות ביטחון בכפוף להסכמת מנהל מסלול השירות לפי חוק שירות ביטחון. (ב) מיועד לשירות שלא נקרא על ידי פוקד לשירות ביטחון ומבקש להתנדב לשירות ביטחון, רשאי המנהל לקבוע כי שירותו לפי חוק זה ימומש במסגרת התנדבות בשירות ביטחון בכפוף להסכמת מנהל מסלול השירות לפי חוק שירות ביטחון. (ב) מיועד לשירות שלא נקרא על ידי פוקד לשירות ביטחון ומבקש להתנדב לשירות ביטחון, רשאי המנהל לקבוע כי שירותו לפי חוק זה ימומש במסגרת התנדבות בשירות ביטחון בכפוף להסכמת מנהל מסלול השירות לפי חוק שירות ביטחון. (ב) מיועד לשירות שלא נקרא על ידי פוקד לשירות ביטחון ומבקש להתנדב לשירות ביטחון, רשאי המנהל לקבוע כי שירותו לפי חוק זה ימומש במסגרת התנדבות בשירות ביטחון בכפוף להסכמת מנהל מסלול השירות לפי חוק שירות ביטחון. (ב) מיועד לשירות שלא נקרא על ידי פוקד לשירות ביטחון ומבקש להתנדב לשירות ביטחון, רשאי המנהל לקבוע כי שירותו לפי חוק זה ימומש במסגרת התנדבות בשירות ביטחון בכפוף להסכמת מנהל מסלול השירות לפי חוק שירות ביטחון. (ב) מיועד לשירות שלא נקרא על ידי פוקד לשירות ביטחון ומבקש להתנדב לשירות ביטחון, רשאי המנהל לקבוע כי שירותו לפי חוק זה ימומש במסגרת התנדבות בשירות ביטחון בכפוף להסכמת מנהל מסלול השירות לפי חוק שירות ביטחון. (ג) בן העדה הערבית שהינו נוצרי או מוסלמי לא יחויב לשרת במסגרת שירות לפי חוק שירות ביטחון, וישרת לפי הוראות חוק זה. (ג) בן העדה הערבית שהינו נוצרי או מוסלמי לא יחויב לשרת במסגרת שירות לפי חוק שירות ביטחון, וישרת לפי הוראות חוק זה. (ג) בן העדה הערבית שהינו נוצרי או מוסלמי לא יחויב לשרת במסגרת שירות לפי חוק שירות ביטחון, וישרת לפי הוראות חוק זה. (ג) בן העדה הערבית שהינו נוצרי או מוסלמי לא יחויב לשרת במסגרת שירות לפי חוק שירות ביטחון, וישרת לפי הוראות חוק זה. (ג) בן העדה הערבית שהינו נוצרי או מוסלמי לא יחויב לשרת במסגרת שירות לפי חוק שירות ביטחון, וישרת לפי הוראות חוק זה. (ג) בן העדה הערבית שהינו נוצרי או מוסלמי לא יחויב לשרת במסגרת שירות לפי חוק שירות ביטחון, וישרת לפי הוראות חוק זה. קריאה לשירות 8. (א) קבע המנהל את מסלול השירות למיועד לשירות, יקרא מנהל מסלול השירות למיועד לשירות להתייצב במנהל מסלול השירות בהתאם להסדרים הקבועים בחיקוקים לשם מילוי חובתו בהתאם לסעיף 3. (א) קבע המנהל את מסלול השירות למיועד לשירות, יקרא מנהל מסלול השירות למיועד לשירות להתייצב במנהל מסלול השירות בהתאם להסדרים הקבועים בחיקוקים לשם מילוי חובתו בהתאם לסעיף 3. (א) קבע המנהל את מסלול השירות למיועד לשירות, יקרא מנהל מסלול השירות למיועד לשירות להתייצב במנהל מסלול השירות בהתאם להסדרים הקבועים בחיקוקים לשם מילוי חובתו בהתאם לסעיף 3. (א) קבע המנהל את מסלול השירות למיועד לשירות, יקרא מנהל מסלול השירות למיועד לשירות להתייצב במנהל מסלול השירות בהתאם להסדרים הקבועים בחיקוקים לשם מילוי חובתו בהתאם לסעיף 3. (א) קבע המנהל את מסלול השירות למיועד לשירות, יקרא מנהל מסלול השירות למיועד לשירות להתייצב במנהל מסלול השירות בהתאם להסדרים הקבועים בחיקוקים לשם מילוי חובתו בהתאם לסעיף 3. (א) קבע המנהל את מסלול השירות למיועד לשירות, יקרא מנהל מסלול השירות למיועד לשירות להתייצב במנהל מסלול השירות בהתאם להסדרים הקבועים בחיקוקים לשם מילוי חובתו בהתאם לסעיף 3. (ב) לא יקרא מנהל מסלול השירות למיועד לשירות כאמור בסעיף קטן (א), לפני הגיעו לגיל 18, אלא אם ביקש זאת בכתב ואם הוריו או אפוטרופוסו נתנו את הסכמתם לכך ומלאו לו שבע עשרה שנים; ואולם די בהסכמת הורה אחד אם קיים קושי של ממש לקיים קשר עם ההורה השני כדי לברר עמדתו. (ב) לא יקרא מנהל מסלול השירות למיועד לשירות כאמור בסעיף קטן (א), לפני הגיעו לגיל 18, אלא אם ביקש זאת בכתב ואם הוריו או אפוטרופוסו נתנו את הסכמתם לכך ומלאו לו שבע עשרה שנים; ואולם די בהסכמת הורה אחד אם קיים קושי של ממש לקיים קשר עם ההורה השני כדי לברר עמדתו. (ב) לא יקרא מנהל מסלול השירות למיועד לשירות כאמור בסעיף קטן (א), לפני הגיעו לגיל 18, אלא אם ביקש זאת בכתב ואם הוריו או אפוטרופוסו נתנו את הסכמתם לכך ומלאו לו שבע עשרה שנים; ואולם די בהסכמת הורה אחד אם קיים קושי של ממש לקיים קשר עם ההורה השני כדי לברר עמדתו. (ב) לא יקרא מנהל מסלול השירות למיועד לשירות כאמור בסעיף קטן (א), לפני הגיעו לגיל 18, אלא אם ביקש זאת בכתב ואם הוריו או אפוטרופוסו נתנו את הסכמתם לכך ומלאו לו שבע עשרה שנים; ואולם די בהסכמת הורה אחד אם קיים קושי של ממש לקיים קשר עם ההורה השני כדי לברר עמדתו. (ב) לא יקרא מנהל מסלול השירות למיועד לשירות כאמור בסעיף קטן (א), לפני הגיעו לגיל 18, אלא אם ביקש זאת בכתב ואם הוריו או אפוטרופוסו נתנו את הסכמתם לכך ומלאו לו שבע עשרה שנים; ואולם די בהסכמת הורה אחד אם קיים קושי של ממש לקיים קשר עם ההורה השני כדי לברר עמדתו. (ב) לא יקרא מנהל מסלול השירות למיועד לשירות כאמור בסעיף קטן (א), לפני הגיעו לגיל 18, אלא אם ביקש זאת בכתב ואם הוריו או אפוטרופוסו נתנו את הסכמתם לכך ומלאו לו שבע עשרה שנים; ואולם די בהסכמת הורה אחד אם קיים קושי של ממש לקיים קשר עם ההורה השני כדי לברר עמדתו. (ג) הקריאה לשירות תעשה ככל הניתן במהלך השנה הראשונה שלאחר סיום לימודיו העל-יסודיים של המיועד לשירות, ועשויה להידחות בהתאם להוראות חוק זה. (ג) הקריאה לשירות תעשה ככל הניתן במהלך השנה הראשונה שלאחר סיום לימודיו העל-יסודיים של המיועד לשירות, ועשויה להידחות בהתאם להוראות חוק זה. (ג) הקריאה לשירות תעשה ככל הניתן במהלך השנה הראשונה שלאחר סיום לימודיו העל-יסודיים של המיועד לשירות, ועשויה להידחות בהתאם להוראות חוק זה. (ג) הקריאה לשירות תעשה ככל הניתן במהלך השנה הראשונה שלאחר סיום לימודיו העל-יסודיים של המיועד לשירות, ועשויה להידחות בהתאם להוראות חוק זה. (ג) הקריאה לשירות תעשה ככל הניתן במהלך השנה הראשונה שלאחר סיום לימודיו העל-יסודיים של המיועד לשירות, ועשויה להידחות בהתאם להוראות חוק זה. (ג) הקריאה לשירות תעשה ככל הניתן במהלך השנה הראשונה שלאחר סיום לימודיו העל-יסודיים של המיועד לשירות, ועשויה להידחות בהתאם להוראות חוק זה. שירות מצטיינים 9. המנהל רשאי בהתאם לכללים שיקבעו בתקנות לפי חוק זה לבקשתו של מיועד לשירות להכיר בעיסוק בתחום הצטיינותו כשירות לפי חוק זה, אם המיועד לשירות הוכרז על ידי המנהל כספורטאי מצטיין, או כפרח מדע מצטיין או כאמן מצטיין או כמצטיין בלימודי דת (להלן – "מצטיין"), והוא התמיד בעיסוקו זה במשך תקופה שאינה פחותה מתקופת השירות המינימלית במהלך התקופה שבמהלכה נקרא לשירות. המנהל רשאי בהתאם לכללים שיקבעו בתקנות לפי חוק זה לבקשתו של מיועד לשירות להכיר בעיסוק בתחום הצטיינותו כשירות לפי חוק זה, אם המיועד לשירות הוכרז על ידי המנהל כספורטאי מצטיין, או כפרח מדע מצטיין או כאמן מצטיין או כמצטיין בלימודי דת (להלן – "מצטיין"), והוא התמיד בעיסוקו זה במשך תקופה שאינה פחותה מתקופת השירות המינימלית במהלך התקופה שבמהלכה נקרא לשירות. המנהל רשאי בהתאם לכללים שיקבעו בתקנות לפי חוק זה לבקשתו של מיועד לשירות להכיר בעיסוק בתחום הצטיינותו כשירות לפי חוק זה, אם המיועד לשירות הוכרז על ידי המנהל כספורטאי מצטיין, או כפרח מדע מצטיין או כאמן מצטיין או כמצטיין בלימודי דת (להלן – "מצטיין"), והוא התמיד בעיסוקו זה במשך תקופה שאינה פחותה מתקופת השירות המינימלית במהלך התקופה שבמהלכה נקרא לשירות. המנהל רשאי בהתאם לכללים שיקבעו בתקנות לפי חוק זה לבקשתו של מיועד לשירות להכיר בעיסוק בתחום הצטיינותו כשירות לפי חוק זה, אם המיועד לשירות הוכרז על ידי המנהל כספורטאי מצטיין, או כפרח מדע מצטיין או כאמן מצטיין או כמצטיין בלימודי דת (להלן – "מצטיין"), והוא התמיד בעיסוקו זה במשך תקופה שאינה פחותה מתקופת השירות המינימלית במהלך התקופה שבמהלכה נקרא לשירות. המנהל רשאי בהתאם לכללים שיקבעו בתקנות לפי חוק זה לבקשתו של מיועד לשירות להכיר בעיסוק בתחום הצטיינותו כשירות לפי חוק זה, אם המיועד לשירות הוכרז על ידי המנהל כספורטאי מצטיין, או כפרח מדע מצטיין או כאמן מצטיין או כמצטיין בלימודי דת (להלן – "מצטיין"), והוא התמיד בעיסוקו זה במשך תקופה שאינה פחותה מתקופת השירות המינימלית במהלך התקופה שבמהלכה נקרא לשירות. המנהל רשאי בהתאם לכללים שיקבעו בתקנות לפי חוק זה לבקשתו של מיועד לשירות להכיר בעיסוק בתחום הצטיינותו כשירות לפי חוק זה, אם המיועד לשירות הוכרז על ידי המנהל כספורטאי מצטיין, או כפרח מדע מצטיין או כאמן מצטיין או כמצטיין בלימודי דת (להלן – "מצטיין"), והוא התמיד בעיסוקו זה במשך תקופה שאינה פחותה מתקופת השירות המינימלית במהלך התקופה שבמהלכה נקרא לשירות. שירות בוגרי מוסד חינוך חרדי 10. (א) בסעיף זה, "בוגר מוסד חינוך חרדי" – מי שלמד בין גיל 14 לגיל 18, למשך שנתיים לפחות, במוסד חינוך שהוא אחד מאלה: (א) בסעיף זה, "בוגר מוסד חינוך חרדי" – מי שלמד בין גיל 14 לגיל 18, למשך שנתיים לפחות, במוסד חינוך שהוא אחד מאלה: (א) בסעיף זה, "בוגר מוסד חינוך חרדי" – מי שלמד בין גיל 14 לגיל 18, למשך שנתיים לפחות, במוסד חינוך שהוא אחד מאלה: (א) בסעיף זה, "בוגר מוסד חינוך חרדי" – מי שלמד בין גיל 14 לגיל 18, למשך שנתיים לפחות, במוסד חינוך שהוא אחד מאלה: (א) בסעיף זה, "בוגר מוסד חינוך חרדי" – מי שלמד בין גיל 14 לגיל 18, למשך שנתיים לפחות, במוסד חינוך שהוא אחד מאלה: (א) בסעיף זה, "בוגר מוסד חינוך חרדי" – מי שלמד בין גיל 14 לגיל 18, למשך שנתיים לפחות, במוסד חינוך שהוא אחד מאלה: (1) מוסד חינוך תרבותי ייחודי, כהגדרתו בחוק מוסדות תרבותיים ייחודיים, התשס"ח–2008, המיועד לקבוצת האוכלוסייה המפורטת בפסקה (1) להגדרה "קבוצה תרבותית ייחודית" בחוק האמור; (1) מוסד חינוך תרבותי ייחודי, כהגדרתו בחוק מוסדות תרבותיים ייחודיים, התשס"ח–2008, המיועד לקבוצת האוכלוסייה המפורטת בפסקה (1) להגדרה "קבוצה תרבותית ייחודית" בחוק האמור; (1) מוסד חינוך תרבותי ייחודי, כהגדרתו בחוק מוסדות תרבותיים ייחודיים, התשס"ח–2008, המיועד לקבוצת האוכלוסייה המפורטת בפסקה (1) להגדרה "קבוצה תרבותית ייחודית" בחוק האמור; (1) מוסד חינוך תרבותי ייחודי, כהגדרתו בחוק מוסדות תרבותיים ייחודיים, התשס"ח–2008, המיועד לקבוצת האוכלוסייה המפורטת בפסקה (1) להגדרה "קבוצה תרבותית ייחודית" בחוק האמור; (1) מוסד חינוך תרבותי ייחודי, כהגדרתו בחוק מוסדות תרבותיים ייחודיים, התשס"ח–2008, המיועד לקבוצת האוכלוסייה המפורטת בפסקה (1) להגדרה "קבוצה תרבותית ייחודית" בחוק האמור; (2) מוסד לימודי חרדי או חלק ממוסד לימודי המיועד לתלמידים חרדים, שקבע בתקנות המנהל, בהתייעצות עם שר החינוך או עם שר הכלכלה. (2) מוסד לימודי חרדי או חלק ממוסד לימודי המיועד לתלמידים חרדים, שקבע בתקנות המנהל, בהתייעצות עם שר החינוך או עם שר הכלכלה. (2) מוסד לימודי חרדי או חלק ממוסד לימודי המיועד לתלמידים חרדים, שקבע בתקנות המנהל, בהתייעצות עם שר החינוך או עם שר הכלכלה. (2) מוסד לימודי חרדי או חלק ממוסד לימודי המיועד לתלמידים חרדים, שקבע בתקנות המנהל, בהתייעצות עם שר החינוך או עם שר הכלכלה. (2) מוסד לימודי חרדי או חלק ממוסד לימודי המיועד לתלמידים חרדים, שקבע בתקנות המנהל, בהתייעצות עם שר החינוך או עם שר הכלכלה. (ב) המנהל רשאי לקבוע, לבקשתו של מיועד לשירות, כי חובת שירותו על פי חוק זה תמומש במסגרת מסלול המשלב בין לימודים לשירות, ובלבד שהמיועד לשירות עומד בכל אלה: (ב) המנהל רשאי לקבוע, לבקשתו של מיועד לשירות, כי חובת שירותו על פי חוק זה תמומש במסגרת מסלול המשלב בין לימודים לשירות, ובלבד שהמיועד לשירות עומד בכל אלה: (ב) המנהל רשאי לקבוע, לבקשתו של מיועד לשירות, כי חובת שירותו על פי חוק זה תמומש במסגרת מסלול המשלב בין לימודים לשירות, ובלבד שהמיועד לשירות עומד בכל אלה: (ב) המנהל רשאי לקבוע, לבקשתו של מיועד לשירות, כי חובת שירותו על פי חוק זה תמומש במסגרת מסלול המשלב בין לימודים לשירות, ובלבד שהמיועד לשירות עומד בכל אלה: (ב) המנהל רשאי לקבוע, לבקשתו של מיועד לשירות, כי חובת שירותו על פי חוק זה תמומש במסגרת מסלול המשלב בין לימודים לשירות, ובלבד שהמיועד לשירות עומד בכל אלה: (ב) המנהל רשאי לקבוע, לבקשתו של מיועד לשירות, כי חובת שירותו על פי חוק זה תמומש במסגרת מסלול המשלב בין לימודים לשירות, ובלבד שהמיועד לשירות עומד בכל אלה: (1) הוא בוגר מוסד חינוך חרדי, המתמיד בלימודיו בישיבה בעלת אופי חרדית; (1) הוא בוגר מוסד חינוך חרדי, המתמיד בלימודיו בישיבה בעלת אופי חרדית; (1) הוא בוגר מוסד חינוך חרדי, המתמיד בלימודיו בישיבה בעלת אופי חרדית; (1) הוא בוגר מוסד חינוך חרדי, המתמיד בלימודיו בישיבה בעלת אופי חרדית; (1) הוא בוגר מוסד חינוך חרדי, המתמיד בלימודיו בישיבה בעלת אופי חרדית; (2) הוא לומד באופן סדיר, בהיקף שלא יפחת מ-45 שעות בשבוע, למעט בתקופות חופשה שקבע המנהל; (2) הוא לומד באופן סדיר, בהיקף שלא יפחת מ-45 שעות בשבוע, למעט בתקופות חופשה שקבע המנהל; (2) הוא לומד באופן סדיר, בהיקף שלא יפחת מ-45 שעות בשבוע, למעט בתקופות חופשה שקבע המנהל; (2) הוא לומד באופן סדיר, בהיקף שלא יפחת מ-45 שעות בשבוע, למעט בתקופות חופשה שקבע המנהל; (2) הוא לומד באופן סדיר, בהיקף שלא יפחת מ-45 שעות בשבוע, למעט בתקופות חופשה שקבע המנהל; (3) הוא לא עוסק בכל עיסוק נוסף על לימודיו בישיבה. (3) הוא לא עוסק בכל עיסוק נוסף על לימודיו בישיבה. (3) הוא לא עוסק בכל עיסוק נוסף על לימודיו בישיבה. (3) הוא לא עוסק בכל עיסוק נוסף על לימודיו בישיבה. (3) הוא לא עוסק בכל עיסוק נוסף על לימודיו בישיבה. (ג) רשימת הישיבות בעלות אופי חרדי ייקבעו על ידי השר בהתאם לאמות מידה שיקבע. (ג) רשימת הישיבות בעלות אופי חרדי ייקבעו על ידי השר בהתאם לאמות מידה שיקבע. (ג) רשימת הישיבות בעלות אופי חרדי ייקבעו על ידי השר בהתאם לאמות מידה שיקבע. (ג) רשימת הישיבות בעלות אופי חרדי ייקבעו על ידי השר בהתאם לאמות מידה שיקבע. (ג) רשימת הישיבות בעלות אופי חרדי ייקבעו על ידי השר בהתאם לאמות מידה שיקבע. (ג) רשימת הישיבות בעלות אופי חרדי ייקבעו על ידי השר בהתאם לאמות מידה שיקבע. פטור משירות להורה ולהרה 11. מיועד לשירות שהוא הורה או אישה הרה פטורים משירות מעת שהודיעו על כך למנהל; אופן ההודעה והראיות שיצורפו אליה ייקבעו בתקנות. מיועד לשירות שהוא הורה או אישה הרה פטורים משירות מעת שהודיעו על כך למנהל; אופן ההודעה והראיות שיצורפו אליה ייקבעו בתקנות. מיועד לשירות שהוא הורה או אישה הרה פטורים משירות מעת שהודיעו על כך למנהל; אופן ההודעה והראיות שיצורפו אליה ייקבעו בתקנות. מיועד לשירות שהוא הורה או אישה הרה פטורים משירות מעת שהודיעו על כך למנהל; אופן ההודעה והראיות שיצורפו אליה ייקבעו בתקנות. מיועד לשירות שהוא הורה או אישה הרה פטורים משירות מעת שהודיעו על כך למנהל; אופן ההודעה והראיות שיצורפו אליה ייקבעו בתקנות. מיועד לשירות שהוא הורה או אישה הרה פטורים משירות מעת שהודיעו על כך למנהל; אופן ההודעה והראיות שיצורפו אליה ייקבעו בתקנות. פטור מטעמים נוספים 12. (א) המנהל רשאי לפטור משירות מיועד לשירות באופן קבוע או ארעי, להפסיק את שירותו או לדחות אותו, אם הגיע למסקנה על סמך חוות דעת מקצועית כי המיועד לשירות אינו מתאים לשירות או נעדר כשירות רפואית או נפשית. (א) המנהל רשאי לפטור משירות מיועד לשירות באופן קבוע או ארעי, להפסיק את שירותו או לדחות אותו, אם הגיע למסקנה על סמך חוות דעת מקצועית כי המיועד לשירות אינו מתאים לשירות או נעדר כשירות רפואית או נפשית. (א) המנהל רשאי לפטור משירות מיועד לשירות באופן קבוע או ארעי, להפסיק את שירותו או לדחות אותו, אם הגיע למסקנה על סמך חוות דעת מקצועית כי המיועד לשירות אינו מתאים לשירות או נעדר כשירות רפואית או נפשית. (א) המנהל רשאי לפטור משירות מיועד לשירות באופן קבוע או ארעי, להפסיק את שירותו או לדחות אותו, אם הגיע למסקנה על סמך חוות דעת מקצועית כי המיועד לשירות אינו מתאים לשירות או נעדר כשירות רפואית או נפשית. (א) המנהל רשאי לפטור משירות מיועד לשירות באופן קבוע או ארעי, להפסיק את שירותו או לדחות אותו, אם הגיע למסקנה על סמך חוות דעת מקצועית כי המיועד לשירות אינו מתאים לשירות או נעדר כשירות רפואית או נפשית. (א) המנהל רשאי לפטור משירות מיועד לשירות באופן קבוע או ארעי, להפסיק את שירותו או לדחות אותו, אם הגיע למסקנה על סמך חוות דעת מקצועית כי המיועד לשירות אינו מתאים לשירות או נעדר כשירות רפואית או נפשית. (ב) מי שנקבע לגביו פטור ארעי משירות כאמור בסעיף קטן (א), וטרם מלאו לו 26 שנים, ובבדיקה חוזרת נמצא כשיר לשירות, רשאי המנהל לקרוא לו להתייצב להשלמת תקופת השירות שהוא חייב בה לפי חוק זה ומי שנקרא חייב להתייצב כאמור. (ב) מי שנקבע לגביו פטור ארעי משירות כאמור בסעיף קטן (א), וטרם מלאו לו 26 שנים, ובבדיקה חוזרת נמצא כשיר לשירות, רשאי המנהל לקרוא לו להתייצב להשלמת תקופת השירות שהוא חייב בה לפי חוק זה ומי שנקרא חייב להתייצב כאמור. (ב) מי שנקבע לגביו פטור ארעי משירות כאמור בסעיף קטן (א), וטרם מלאו לו 26 שנים, ובבדיקה חוזרת נמצא כשיר לשירות, רשאי המנהל לקרוא לו להתייצב להשלמת תקופת השירות שהוא חייב בה לפי חוק זה ומי שנקרא חייב להתייצב כאמור. (ב) מי שנקבע לגביו פטור ארעי משירות כאמור בסעיף קטן (א), וטרם מלאו לו 26 שנים, ובבדיקה חוזרת נמצא כשיר לשירות, רשאי המנהל לקרוא לו להתייצב להשלמת תקופת השירות שהוא חייב בה לפי חוק זה ומי שנקרא חייב להתייצב כאמור. (ב) מי שנקבע לגביו פטור ארעי משירות כאמור בסעיף קטן (א), וטרם מלאו לו 26 שנים, ובבדיקה חוזרת נמצא כשיר לשירות, רשאי המנהל לקרוא לו להתייצב להשלמת תקופת השירות שהוא חייב בה לפי חוק זה ומי שנקרא חייב להתייצב כאמור. (ב) מי שנקבע לגביו פטור ארעי משירות כאמור בסעיף קטן (א), וטרם מלאו לו 26 שנים, ובבדיקה חוזרת נמצא כשיר לשירות, רשאי המנהל לקרוא לו להתייצב להשלמת תקופת השירות שהוא חייב בה לפי חוק זה ומי שנקרא חייב להתייצב כאמור. דחיית שירות לשם לימודי עתודה 13. המנהל רשאי לדחות את שירותו של מיועד לשירות לשם הכשרתו המקצועית או האקדמית לצרכי שירותו. המנהל רשאי לדחות את שירותו של מיועד לשירות לשם הכשרתו המקצועית או האקדמית לצרכי שירותו. המנהל רשאי לדחות את שירותו של מיועד לשירות לשם הכשרתו המקצועית או האקדמית לצרכי שירותו. המנהל רשאי לדחות את שירותו של מיועד לשירות לשם הכשרתו המקצועית או האקדמית לצרכי שירותו. המנהל רשאי לדחות את שירותו של מיועד לשירות לשם הכשרתו המקצועית או האקדמית לצרכי שירותו. המנהל רשאי לדחות את שירותו של מיועד לשירות לשם הכשרתו המקצועית או האקדמית לצרכי שירותו. דחיית שירות לפי חיקוק 14. נקרא מיועד לשירות באחד ממסלולי השירות, ונדחה שירותו לפי חוק שירות ביטחון, תהא דחייה זו תקפה לצורך חוק זה. נקרא מיועד לשירות באחד ממסלולי השירות, ונדחה שירותו לפי חוק שירות ביטחון, תהא דחייה זו תקפה לצורך חוק זה. נקרא מיועד לשירות באחד ממסלולי השירות, ונדחה שירותו לפי חוק שירות ביטחון, תהא דחייה זו תקפה לצורך חוק זה. נקרא מיועד לשירות באחד ממסלולי השירות, ונדחה שירותו לפי חוק שירות ביטחון, תהא דחייה זו תקפה לצורך חוק זה. נקרא מיועד לשירות באחד ממסלולי השירות, ונדחה שירותו לפי חוק שירות ביטחון, תהא דחייה זו תקפה לצורך חוק זה. נקרא מיועד לשירות באחד ממסלולי השירות, ונדחה שירותו לפי חוק שירות ביטחון, תהא דחייה זו תקפה לצורך חוק זה. הפסקת מוקדמת של שירות 15. מבלי לגרוע מהוראות החיקוקים, מי ששירת באחד ממסלולי השירות תקופת שירות מינימלית והופסק שירותו בטרם עת, יחשב כמי שמילא חובתו לפי חוק זה. מבלי לגרוע מהוראות החיקוקים, מי ששירת באחד ממסלולי השירות תקופת שירות מינימלית והופסק שירותו בטרם עת, יחשב כמי שמילא חובתו לפי חוק זה. מבלי לגרוע מהוראות החיקוקים, מי ששירת באחד ממסלולי השירות תקופת שירות מינימלית והופסק שירותו בטרם עת, יחשב כמי שמילא חובתו לפי חוק זה. מבלי לגרוע מהוראות החיקוקים, מי ששירת באחד ממסלולי השירות תקופת שירות מינימלית והופסק שירותו בטרם עת, יחשב כמי שמילא חובתו לפי חוק זה. מבלי לגרוע מהוראות החיקוקים, מי ששירת באחד ממסלולי השירות תקופת שירות מינימלית והופסק שירותו בטרם עת, יחשב כמי שמילא חובתו לפי חוק זה. מבלי לגרוע מהוראות החיקוקים, מי ששירת באחד ממסלולי השירות תקופת שירות מינימלית והופסק שירותו בטרם עת, יחשב כמי שמילא חובתו לפי חוק זה. מעבר למסלול שירות אחר 16. לא השלים משרת בשירות ישראלי את תקופת השירות המינימלית באחד ממסלולי השירות, יהא עליו לשרת במסלול שירות אחר שיקבע המנהל לשם השלמת תקופת השירות המינימלית, אלא אם קיבל פטור משירות או דחיית שירות, ולצורך כך רשאי המנהל לחייב את בוגר השירות למלא אחר הוראותיו לפי סעיף 6(א), ואולם אם נותרו פחות מ-120 ימים להשלמת תקופת השירות המינימלית, רשאי המנהל לפוטרו מהשלמתה. לא השלים משרת בשירות ישראלי את תקופת השירות המינימלית באחד ממסלולי השירות, יהא עליו לשרת במסלול שירות אחר שיקבע המנהל לשם השלמת תקופת השירות המינימלית, אלא אם קיבל פטור משירות או דחיית שירות, ולצורך כך רשאי המנהל לחייב את בוגר השירות למלא אחר הוראותיו לפי סעיף 6(א), ואולם אם נותרו פחות מ-120 ימים להשלמת תקופת השירות המינימלית, רשאי המנהל לפוטרו מהשלמתה. לא השלים משרת בשירות ישראלי את תקופת השירות המינימלית באחד ממסלולי השירות, יהא עליו לשרת במסלול שירות אחר שיקבע המנהל לשם השלמת תקופת השירות המינימלית, אלא אם קיבל פטור משירות או דחיית שירות, ולצורך כך רשאי המנהל לחייב את בוגר השירות למלא אחר הוראותיו לפי סעיף 6(א), ואולם אם נותרו פחות מ-120 ימים להשלמת תקופת השירות המינימלית, רשאי המנהל לפוטרו מהשלמתה. לא השלים משרת בשירות ישראלי את תקופת השירות המינימלית באחד ממסלולי השירות, יהא עליו לשרת במסלול שירות אחר שיקבע המנהל לשם השלמת תקופת השירות המינימלית, אלא אם קיבל פטור משירות או דחיית שירות, ולצורך כך רשאי המנהל לחייב את בוגר השירות למלא אחר הוראותיו לפי סעיף 6(א), ואולם אם נותרו פחות מ-120 ימים להשלמת תקופת השירות המינימלית, רשאי המנהל לפוטרו מהשלמתה. לא השלים משרת בשירות ישראלי את תקופת השירות המינימלית באחד ממסלולי השירות, יהא עליו לשרת במסלול שירות אחר שיקבע המנהל לשם השלמת תקופת השירות המינימלית, אלא אם קיבל פטור משירות או דחיית שירות, ולצורך כך רשאי המנהל לחייב את בוגר השירות למלא אחר הוראותיו לפי סעיף 6(א), ואולם אם נותרו פחות מ-120 ימים להשלמת תקופת השירות המינימלית, רשאי המנהל לפוטרו מהשלמתה. לא השלים משרת בשירות ישראלי את תקופת השירות המינימלית באחד ממסלולי השירות, יהא עליו לשרת במסלול שירות אחר שיקבע המנהל לשם השלמת תקופת השירות המינימלית, אלא אם קיבל פטור משירות או דחיית שירות, ולצורך כך רשאי המנהל לחייב את בוגר השירות למלא אחר הוראותיו לפי סעיף 6(א), ואולם אם נותרו פחות מ-120 ימים להשלמת תקופת השירות המינימלית, רשאי המנהל לפוטרו מהשלמתה. בקשת מעבר למסלול שירות אחר 17. (א) המשרת בשירות ישראלי רשאי להגיש למנהל בקשה לעבור למסלול שירות אחר בהתאם לכללים שיקבע השר. (א) המשרת בשירות ישראלי רשאי להגיש למנהל בקשה לעבור למסלול שירות אחר בהתאם לכללים שיקבע השר. (א) המשרת בשירות ישראלי רשאי להגיש למנהל בקשה לעבור למסלול שירות אחר בהתאם לכללים שיקבע השר. (א) המשרת בשירות ישראלי רשאי להגיש למנהל בקשה לעבור למסלול שירות אחר בהתאם לכללים שיקבע השר. (א) המשרת בשירות ישראלי רשאי להגיש למנהל בקשה לעבור למסלול שירות אחר בהתאם לכללים שיקבע השר. (א) המשרת בשירות ישראלי רשאי להגיש למנהל בקשה לעבור למסלול שירות אחר בהתאם לכללים שיקבע השר. (ב) הוגשה בקשה כאמור בסעיף קטן (א) רשאי המנהל להתנות את בחינת הבקשה בקיום הוראות לפי סעיף 6(א). (ב) הוגשה בקשה כאמור בסעיף קטן (א) רשאי המנהל להתנות את בחינת הבקשה בקיום הוראות לפי סעיף 6(א). (ב) הוגשה בקשה כאמור בסעיף קטן (א) רשאי המנהל להתנות את בחינת הבקשה בקיום הוראות לפי סעיף 6(א). (ב) הוגשה בקשה כאמור בסעיף קטן (א) רשאי המנהל להתנות את בחינת הבקשה בקיום הוראות לפי סעיף 6(א). (ב) הוגשה בקשה כאמור בסעיף קטן (א) רשאי המנהל להתנות את בחינת הבקשה בקיום הוראות לפי סעיף 6(א). (ב) הוגשה בקשה כאמור בסעיף קטן (א) רשאי המנהל להתנות את בחינת הבקשה בקיום הוראות לפי סעיף 6(א). הימנעות משירות 18. המשרת בשירות ישראלי אשר נמנע ממילוי חובת השירות במהלך תקופת שירות וללא קבלת אישור לכך בהתאם לחיקוקים, או נבצר ממנו למלאה, רשאי מנהל מסלול השירות, שלא להחשיב את תקופת ההימנעות או תקופת הנבצרות כתקופה שבה מילא בוגר השירות את השירות, ועל בוגר השירות יהא להשלים בהתאם את תקופת השירות המינימלית במסגרת מסלול השירות שנקבע לו לפי חוק זה. המשרת בשירות ישראלי אשר נמנע ממילוי חובת השירות במהלך תקופת שירות וללא קבלת אישור לכך בהתאם לחיקוקים, או נבצר ממנו למלאה, רשאי מנהל מסלול השירות, שלא להחשיב את תקופת ההימנעות או תקופת הנבצרות כתקופה שבה מילא בוגר השירות את השירות, ועל בוגר השירות יהא להשלים בהתאם את תקופת השירות המינימלית במסגרת מסלול השירות שנקבע לו לפי חוק זה. המשרת בשירות ישראלי אשר נמנע ממילוי חובת השירות במהלך תקופת שירות וללא קבלת אישור לכך בהתאם לחיקוקים, או נבצר ממנו למלאה, רשאי מנהל מסלול השירות, שלא להחשיב את תקופת ההימנעות או תקופת הנבצרות כתקופה שבה מילא בוגר השירות את השירות, ועל בוגר השירות יהא להשלים בהתאם את תקופת השירות המינימלית במסגרת מסלול השירות שנקבע לו לפי חוק זה. המשרת בשירות ישראלי אשר נמנע ממילוי חובת השירות במהלך תקופת שירות וללא קבלת אישור לכך בהתאם לחיקוקים, או נבצר ממנו למלאה, רשאי מנהל מסלול השירות, שלא להחשיב את תקופת ההימנעות או תקופת הנבצרות כתקופה שבה מילא בוגר השירות את השירות, ועל בוגר השירות יהא להשלים בהתאם את תקופת השירות המינימלית במסגרת מסלול השירות שנקבע לו לפי חוק זה. המשרת בשירות ישראלי אשר נמנע ממילוי חובת השירות במהלך תקופת שירות וללא קבלת אישור לכך בהתאם לחיקוקים, או נבצר ממנו למלאה, רשאי מנהל מסלול השירות, שלא להחשיב את תקופת ההימנעות או תקופת הנבצרות כתקופה שבה מילא בוגר השירות את השירות, ועל בוגר השירות יהא להשלים בהתאם את תקופת השירות המינימלית במסגרת מסלול השירות שנקבע לו לפי חוק זה. המשרת בשירות ישראלי אשר נמנע ממילוי חובת השירות במהלך תקופת שירות וללא קבלת אישור לכך בהתאם לחיקוקים, או נבצר ממנו למלאה, רשאי מנהל מסלול השירות, שלא להחשיב את תקופת ההימנעות או תקופת הנבצרות כתקופה שבה מילא בוגר השירות את השירות, ועל בוגר השירות יהא להשלים בהתאם את תקופת השירות המינימלית במסגרת מסלול השירות שנקבע לו לפי חוק זה. פרק ב' : מוסדות פרק ב' : מוסדות פרק ב' : מוסדות פרק ב' : מוסדות פרק ב' : מוסדות פרק ב' : מוסדות מטרות הרשות 19. הרשות תפעל באמצעות המועצה, המנהל ועובדי הרשות לקידום מטרות אלה: הרשות תפעל באמצעות המועצה, המנהל ועובדי הרשות לקידום מטרות אלה: הרשות תפעל באמצעות המועצה, המנהל ועובדי הרשות לקידום מטרות אלה: הרשות תפעל באמצעות המועצה, המנהל ועובדי הרשות לקידום מטרות אלה: הרשות תפעל באמצעות המועצה, המנהל ועובדי הרשות לקידום מטרות אלה: הרשות תפעל באמצעות המועצה, המנהל ועובדי הרשות לקידום מטרות אלה: (1) קריאה לשירות; (1) קריאה לשירות; (1) קריאה לשירות; (1) קריאה לשירות; (1) קריאה לשירות; (1) קריאה לשירות; (2) מיון מיועדים לשירות למסלולי השירות; (2) מיון מיועדים לשירות למסלולי השירות; (2) מיון מיועדים לשירות למסלולי השירות; (2) מיון מיועדים לשירות למסלולי השירות; (2) מיון מיועדים לשירות למסלולי השירות; (2) מיון מיועדים לשירות למסלולי השירות; (3) קיומם של מסלולי שירות איכותיים ובעלי תרומה משמעותית; (3) קיומם של מסלולי שירות איכותיים ובעלי תרומה משמעותית; (3) קיומם של מסלולי שירות איכותיים ובעלי תרומה משמעותית; (3) קיומם של מסלולי שירות איכותיים ובעלי תרומה משמעותית; (3) קיומם של מסלולי שירות איכותיים ובעלי תרומה משמעותית; (3) קיומם של מסלולי שירות איכותיים ובעלי תרומה משמעותית; (4) קידום ההתלכדות והשילוב החברתיים באמצעות השירות. (4) קידום ההתלכדות והשילוב החברתיים באמצעות השירות. (4) קידום ההתלכדות והשילוב החברתיים באמצעות השירות. (4) קידום ההתלכדות והשילוב החברתיים באמצעות השירות. (4) קידום ההתלכדות והשילוב החברתיים באמצעות השירות. (4) קידום ההתלכדות והשילוב החברתיים באמצעות השירות. תפקידי הרשות 20. תפקידי הרשות לשם קידום מטרותיה הם: תפקידי הרשות לשם קידום מטרותיה הם: תפקידי הרשות לשם קידום מטרותיה הם: תפקידי הרשות לשם קידום מטרותיה הם: תפקידי הרשות לשם קידום מטרותיה הם: תפקידי הרשות לשם קידום מטרותיה הם: (1) הגדרת מדיניות כוללת בתחומי פעילותה; (1) הגדרת מדיניות כוללת בתחומי פעילותה; (1) הגדרת מדיניות כוללת בתחומי פעילותה; (1) הגדרת מדיניות כוללת בתחומי פעילותה; (1) הגדרת מדיניות כוללת בתחומי פעילותה; (1) הגדרת מדיניות כוללת בתחומי פעילותה; (2) קיום מערך מיון וקריאה לשירות; (2) קיום מערך מיון וקריאה לשירות; (2) קיום מערך מיון וקריאה לשירות; (2) קיום מערך מיון וקריאה לשירות; (2) קיום מערך מיון וקריאה לשירות; (2) קיום מערך מיון וקריאה לשירות; (3) קביעת תכניות שנתיות ורב שנתיות; (3) קביעת תכניות שנתיות ורב שנתיות; (3) קביעת תכניות שנתיות ורב שנתיות; (3) קביעת תכניות שנתיות ורב שנתיות; (3) קביעת תכניות שנתיות ורב שנתיות; (3) קביעת תכניות שנתיות ורב שנתיות; (4) הכנת תקציב מפורט לפעולות הרשות; (4) הכנת תקציב מפורט לפעולות הרשות; (4) הכנת תקציב מפורט לפעולות הרשות; (4) הכנת תקציב מפורט לפעולות הרשות; (4) הכנת תקציב מפורט לפעולות הרשות; (4) הכנת תקציב מפורט לפעולות הרשות; (5) קידום שיתופי פעולה עם משרדים ממשלתיים, רשויות מקומיות וגופים נוספים לטובת השירות; (5) קידום שיתופי פעולה עם משרדים ממשלתיים, רשויות מקומיות וגופים נוספים לטובת השירות; (5) קידום שיתופי פעולה עם משרדים ממשלתיים, רשויות מקומיות וגופים נוספים לטובת השירות; (5) קידום שיתופי פעולה עם משרדים ממשלתיים, רשויות מקומיות וגופים נוספים לטובת השירות; (5) קידום שיתופי פעולה עם משרדים ממשלתיים, רשויות מקומיות וגופים נוספים לטובת השירות; (5) קידום שיתופי פעולה עם משרדים ממשלתיים, רשויות מקומיות וגופים נוספים לטובת השירות; (6) לפעול להעמקת המודעות הציבורית בתחומי פעולתה של הרשות, לרבות באמצעות מערכות החינוך והתקשורת, ובניית מערכי הדרכה; (6) לפעול להעמקת המודעות הציבורית בתחומי פעולתה של הרשות, לרבות באמצעות מערכות החינוך והתקשורת, ובניית מערכי הדרכה; (6) לפעול להעמקת המודעות הציבורית בתחומי פעולתה של הרשות, לרבות באמצעות מערכות החינוך והתקשורת, ובניית מערכי הדרכה; (6) לפעול להעמקת המודעות הציבורית בתחומי פעולתה של הרשות, לרבות באמצעות מערכות החינוך והתקשורת, ובניית מערכי הדרכה; (6) לפעול להעמקת המודעות הציבורית בתחומי פעולתה של הרשות, לרבות באמצעות מערכות החינוך והתקשורת, ובניית מערכי הדרכה; (6) לפעול להעמקת המודעות הציבורית בתחומי פעולתה של הרשות, לרבות באמצעות מערכות החינוך והתקשורת, ובניית מערכי הדרכה; (7) הכשרת כוח אדם מקצועי בתחומי פעילות הרשות; (7) הכשרת כוח אדם מקצועי בתחומי פעילות הרשות; (7) הכשרת כוח אדם מקצועי בתחומי פעילות הרשות; (7) הכשרת כוח אדם מקצועי בתחומי פעילות הרשות; (7) הכשרת כוח אדם מקצועי בתחומי פעילות הרשות; (7) הכשרת כוח אדם מקצועי בתחומי פעילות הרשות; (8) ייזום וקביעת אפיקי שירות ותוכניות הכשרה במסלולי השירות השונים; (8) ייזום וקביעת אפיקי שירות ותוכניות הכשרה במסלולי השירות השונים; (8) ייזום וקביעת אפיקי שירות ותוכניות הכשרה במסלולי השירות השונים; (8) ייזום וקביעת אפיקי שירות ותוכניות הכשרה במסלולי השירות השונים; (8) ייזום וקביעת אפיקי שירות ותוכניות הכשרה במסלולי השירות השונים; (8) ייזום וקביעת אפיקי שירות ותוכניות הכשרה במסלולי השירות השונים; (9) ריכוז מידע, ביצוע מחקרים, פעולות הערכה ופיתוח ידע, בתחומי פעילותה, בכפוף להוראות כל דין; (9) ריכוז מידע, ביצוע מחקרים, פעולות הערכה ופיתוח ידע, בתחומי פעילותה, בכפוף להוראות כל דין; (9) ריכוז מידע, ביצוע מחקרים, פעולות הערכה ופיתוח ידע, בתחומי פעילותה, בכפוף להוראות כל דין; (9) ריכוז מידע, ביצוע מחקרים, פעולות הערכה ופיתוח ידע, בתחומי פעילותה, בכפוף להוראות כל דין; (9) ריכוז מידע, ביצוע מחקרים, פעולות הערכה ופיתוח ידע, בתחומי פעילותה, בכפוף להוראות כל דין; (9) ריכוז מידע, ביצוע מחקרים, פעולות הערכה ופיתוח ידע, בתחומי פעילותה, בכפוף להוראות כל דין; (10) פיקוח ובקרה על מנהל מסלולי השירות; (10) פיקוח ובקרה על מנהל מסלולי השירות; (10) פיקוח ובקרה על מנהל מסלולי השירות; (10) פיקוח ובקרה על מנהל מסלולי השירות; (10) פיקוח ובקרה על מנהל מסלולי השירות; (10) פיקוח ובקרה על מנהל מסלולי השירות; (11) לייעץ למשרדי הממשלה, לכנסת, למנהלי מסלולי השירות, לרשויות מקומיות ולגופים נוספים הפועלים בתחום פעילות הרשות; (11) לייעץ למשרדי הממשלה, לכנסת, למנהלי מסלולי השירות, לרשויות מקומיות ולגופים נוספים הפועלים בתחום פעילות הרשות; (11) לייעץ למשרדי הממשלה, לכנסת, למנהלי מסלולי השירות, לרשויות מקומיות ולגופים נוספים הפועלים בתחום פעילות הרשות; (11) לייעץ למשרדי הממשלה, לכנסת, למנהלי מסלולי השירות, לרשויות מקומיות ולגופים נוספים הפועלים בתחום פעילות הרשות; (11) לייעץ למשרדי הממשלה, לכנסת, למנהלי מסלולי השירות, לרשויות מקומיות ולגופים נוספים הפועלים בתחום פעילות הרשות; (11) לייעץ למשרדי הממשלה, לכנסת, למנהלי מסלולי השירות, לרשויות מקומיות ולגופים נוספים הפועלים בתחום פעילות הרשות; (12) ניהול מערך תגמול לבוגרי השירות; (12) ניהול מערך תגמול לבוגרי השירות; (12) ניהול מערך תגמול לבוגרי השירות; (12) ניהול מערך תגמול לבוגרי השירות; (12) ניהול מערך תגמול לבוגרי השירות; (12) ניהול מערך תגמול לבוגרי השירות; (13) פיתוח ויישום תכניות סיוע להשתלבות מיטיבה בחברה; (13) פיתוח ויישום תכניות סיוע להשתלבות מיטיבה בחברה; (13) פיתוח ויישום תכניות סיוע להשתלבות מיטיבה בחברה; (13) פיתוח ויישום תכניות סיוע להשתלבות מיטיבה בחברה; (13) פיתוח ויישום תכניות סיוע להשתלבות מיטיבה בחברה; (13) פיתוח ויישום תכניות סיוע להשתלבות מיטיבה בחברה; (14) אחריות על הפעלת השירות הלאומי-אזרחי ועל הפעלת השירות האזרחי-בטחוני המנויים בסעיף 4 לחוק השירות לאומי-אזרחי. (14) אחריות על הפעלת השירות הלאומי-אזרחי ועל הפעלת השירות האזרחי-בטחוני המנויים בסעיף 4 לחוק השירות לאומי-אזרחי. (14) אחריות על הפעלת השירות הלאומי-אזרחי ועל הפעלת השירות האזרחי-בטחוני המנויים בסעיף 4 לחוק השירות לאומי-אזרחי. (14) אחריות על הפעלת השירות הלאומי-אזרחי ועל הפעלת השירות האזרחי-בטחוני המנויים בסעיף 4 לחוק השירות לאומי-אזרחי. (14) אחריות על הפעלת השירות הלאומי-אזרחי ועל הפעלת השירות האזרחי-בטחוני המנויים בסעיף 4 לחוק השירות לאומי-אזרחי. (14) אחריות על הפעלת השירות הלאומי-אזרחי ועל הפעלת השירות האזרחי-בטחוני המנויים בסעיף 4 לחוק השירות לאומי-אזרחי. הרשות כגוף מבוקר 21. הרשות היא גוף מבוקר כמשמעותו בחוק מבקר המדינה, התשי"ח–1958 [נוסח משולב]. הרשות היא גוף מבוקר כמשמעותו בחוק מבקר המדינה, התשי"ח–1958 [נוסח משולב]. הרשות היא גוף מבוקר כמשמעותו בחוק מבקר המדינה, התשי"ח–1958 [נוסח משולב]. הרשות היא גוף מבוקר כמשמעותו בחוק מבקר המדינה, התשי"ח–1958 [נוסח משולב]. הרשות היא גוף מבוקר כמשמעותו בחוק מבקר המדינה, התשי"ח–1958 [נוסח משולב]. הרשות היא גוף מבוקר כמשמעותו בחוק מבקר המדינה, התשי"ח–1958 [נוסח משולב]. המועצה 22. לרשות תהיה מועצה של 13 חברים שימנה השר, ואלה חבריה: לרשות תהיה מועצה של 13 חברים שימנה השר, ואלה חבריה: לרשות תהיה מועצה של 13 חברים שימנה השר, ואלה חבריה: לרשות תהיה מועצה של 13 חברים שימנה השר, ואלה חבריה: לרשות תהיה מועצה של 13 חברים שימנה השר, ואלה חבריה: לרשות תהיה מועצה של 13 חברים שימנה השר, ואלה חבריה: (1) נציג השר מקרב עובדי משרד ראש הממשלה; (1) נציג השר מקרב עובדי משרד ראש הממשלה; (1) נציג השר מקרב עובדי משרד ראש הממשלה; (1) נציג השר מקרב עובדי משרד ראש הממשלה; (1) נציג השר מקרב עובדי משרד ראש הממשלה; (1) נציג השר מקרב עובדי משרד ראש הממשלה; (2) נציג משרד החינוך, לפי המלצת שר החינוך; (2) נציג משרד החינוך, לפי המלצת שר החינוך; (2) נציג משרד החינוך, לפי המלצת שר החינוך; (2) נציג משרד החינוך, לפי המלצת שר החינוך; (2) נציג משרד החינוך, לפי המלצת שר החינוך; (2) נציג משרד החינוך, לפי המלצת שר החינוך; (3) נציג משרד הביטחון, לפי המלצת שר הביטחון ; (3) נציג משרד הביטחון, לפי המלצת שר הביטחון ; (3) נציג משרד הביטחון, לפי המלצת שר הביטחון ; (3) נציג משרד הביטחון, לפי המלצת שר הביטחון ; (3) נציג משרד הביטחון, לפי המלצת שר הביטחון ; (3) נציג משרד הביטחון, לפי המלצת שר הביטחון ; (4) נציג משרד האוצר, לפי המלצת שר האוצר; (4) נציג משרד האוצר, לפי המלצת שר האוצר; (4) נציג משרד האוצר, לפי המלצת שר האוצר; (4) נציג משרד האוצר, לפי המלצת שר האוצר; (4) נציג משרד האוצר, לפי המלצת שר האוצר; (4) נציג משרד האוצר, לפי המלצת שר האוצר; (5) נציג המשרד לשוויון חברתי לפי המלצת השר לשוויון חברתי; (5) נציג המשרד לשוויון חברתי לפי המלצת השר לשוויון חברתי; (5) נציג המשרד לשוויון חברתי לפי המלצת השר לשוויון חברתי; (5) נציג המשרד לשוויון חברתי לפי המלצת השר לשוויון חברתי; (5) נציג המשרד לשוויון חברתי לפי המלצת השר לשוויון חברתי; (5) נציג המשרד לשוויון חברתי לפי המלצת השר לשוויון חברתי; (6) נציג משרד לביטחון לאומי לפי המלצת השר לביטחון לאומי; (6) נציג משרד לביטחון לאומי לפי המלצת השר לביטחון לאומי; (6) נציג משרד לביטחון לאומי לפי המלצת השר לביטחון לאומי; (6) נציג משרד לביטחון לאומי לפי המלצת השר לביטחון לאומי; (6) נציג משרד לביטחון לאומי לפי המלצת השר לביטחון לאומי; (6) נציג משרד לביטחון לאומי לפי המלצת השר לביטחון לאומי; (7) נציג משרד הרווחה והביטחון החברתי, לפי המלצת השר לרווחה והביטחון החברתי; (7) נציג משרד הרווחה והביטחון החברתי, לפי המלצת השר לרווחה והביטחון החברתי; (7) נציג משרד הרווחה והביטחון החברתי, לפי המלצת השר לרווחה והביטחון החברתי; (7) נציג משרד הרווחה והביטחון החברתי, לפי המלצת השר לרווחה והביטחון החברתי; (7) נציג משרד הרווחה והביטחון החברתי, לפי המלצת השר לרווחה והביטחון החברתי; (7) נציג משרד הרווחה והביטחון החברתי, לפי המלצת השר לרווחה והביטחון החברתי; (8) נציג השלטון המקומי מהמרחב העירוני לפי המלצת מרכז השלטון המקומי; (8) נציג השלטון המקומי מהמרחב העירוני לפי המלצת מרכז השלטון המקומי; (8) נציג השלטון המקומי מהמרחב העירוני לפי המלצת מרכז השלטון המקומי; (8) נציג השלטון המקומי מהמרחב העירוני לפי המלצת מרכז השלטון המקומי; (8) נציג השלטון המקומי מהמרחב העירוני לפי המלצת מרכז השלטון המקומי; (8) נציג השלטון המקומי מהמרחב העירוני לפי המלצת מרכז השלטון המקומי; (9) נציג השלטון המקומי מהמרחב הכפרי לפי המלצת יושב ראש מרכז השלטון האזורי; (9) נציג השלטון המקומי מהמרחב הכפרי לפי המלצת יושב ראש מרכז השלטון האזורי; (9) נציג השלטון המקומי מהמרחב הכפרי לפי המלצת יושב ראש מרכז השלטון האזורי; (9) נציג השלטון המקומי מהמרחב הכפרי לפי המלצת יושב ראש מרכז השלטון האזורי; (9) נציג השלטון המקומי מהמרחב הכפרי לפי המלצת יושב ראש מרכז השלטון האזורי; (9) נציג השלטון המקומי מהמרחב הכפרי לפי המלצת יושב ראש מרכז השלטון האזורי; (10) נציג מקרב המגזר החרדי לפי המלצת השר; (10) נציג מקרב המגזר החרדי לפי המלצת השר; (10) נציג מקרב המגזר החרדי לפי המלצת השר; (10) נציג מקרב המגזר החרדי לפי המלצת השר; (10) נציג מקרב המגזר החרדי לפי המלצת השר; (10) נציג מקרב המגזר החרדי לפי המלצת השר; (11) נציג מקרב המגזר הערבי לפי המלצת השר; (11) נציג מקרב המגזר הערבי לפי המלצת השר; (11) נציג מקרב המגזר הערבי לפי המלצת השר; (11) נציג מקרב המגזר הערבי לפי המלצת השר; (11) נציג מקרב המגזר הערבי לפי המלצת השר; (11) נציג מקרב המגזר הערבי לפי המלצת השר; (12) נציג המגזר הדרוזי והצ'רקסי לפי המלצת השר; (12) נציג המגזר הדרוזי והצ'רקסי לפי המלצת השר; (12) נציג המגזר הדרוזי והצ'רקסי לפי המלצת השר; (12) נציג המגזר הדרוזי והצ'רקסי לפי המלצת השר; (12) נציג המגזר הדרוזי והצ'רקסי לפי המלצת השר; (12) נציג המגזר הדרוזי והצ'רקסי לפי המלצת השר; (13) איש רוח בולט לפי המלצת שר התרבות והספורט. (13) איש רוח בולט לפי המלצת שר התרבות והספורט. (13) איש רוח בולט לפי המלצת שר התרבות והספורט. (13) איש רוח בולט לפי המלצת שר התרבות והספורט. (13) איש רוח בולט לפי המלצת שר התרבות והספורט. (13) איש רוח בולט לפי המלצת שר התרבות והספורט. סייג למינוי חבר מועצה 23. לא ימונה לחבר המועצה מי שהורשע בעבירה שמפאת מהותה, חומרתה, או נסיבותיה, אין הוא ראוי לכהן כחבר המועצה. לא ימונה לחבר המועצה מי שהורשע בעבירה שמפאת מהותה, חומרתה, או נסיבותיה, אין הוא ראוי לכהן כחבר המועצה. לא ימונה לחבר המועצה מי שהורשע בעבירה שמפאת מהותה, חומרתה, או נסיבותיה, אין הוא ראוי לכהן כחבר המועצה. לא ימונה לחבר המועצה מי שהורשע בעבירה שמפאת מהותה, חומרתה, או נסיבותיה, אין הוא ראוי לכהן כחבר המועצה. לא ימונה לחבר המועצה מי שהורשע בעבירה שמפאת מהותה, חומרתה, או נסיבותיה, אין הוא ראוי לכהן כחבר המועצה. לא ימונה לחבר המועצה מי שהורשע בעבירה שמפאת מהותה, חומרתה, או נסיבותיה, אין הוא ראוי לכהן כחבר המועצה. יושב ראש המועצה 24. השר ימנה יושב ראש למועצה וממלא מקום קבוע מבין חברי המועצה. השר ימנה יושב ראש למועצה וממלא מקום קבוע מבין חברי המועצה. השר ימנה יושב ראש למועצה וממלא מקום קבוע מבין חברי המועצה. השר ימנה יושב ראש למועצה וממלא מקום קבוע מבין חברי המועצה. השר ימנה יושב ראש למועצה וממלא מקום קבוע מבין חברי המועצה. השר ימנה יושב ראש למועצה וממלא מקום קבוע מבין חברי המועצה. תפקידי המועצה 25. אלה תפקידי המועצה: אלה תפקידי המועצה: אלה תפקידי המועצה: אלה תפקידי המועצה: אלה תפקידי המועצה: אלה תפקידי המועצה: (1) לקבוע את מדיניות הרשות ולהתוות את קווי פעולתה; (1) לקבוע את מדיניות הרשות ולהתוות את קווי פעולתה; (1) לקבוע את מדיניות הרשות ולהתוות את קווי פעולתה; (1) לקבוע את מדיניות הרשות ולהתוות את קווי פעולתה; (1) לקבוע את מדיניות הרשות ולהתוות את קווי פעולתה; (1) לקבוע את מדיניות הרשות ולהתוות את קווי פעולתה; (2) לאשר את תקציב הרשות, התכנית הרב-שנתית והתכניות השנתיות; (2) לאשר את תקציב הרשות, התכנית הרב-שנתית והתכניות השנתיות; (2) לאשר את תקציב הרשות, התכנית הרב-שנתית והתכניות השנתיות; (2) לאשר את תקציב הרשות, התכנית הרב-שנתית והתכניות השנתיות; (2) לאשר את תקציב הרשות, התכנית הרב-שנתית והתכניות השנתיות; (2) לאשר את תקציב הרשות, התכנית הרב-שנתית והתכניות השנתיות; (3) לפקח על ביצוע המדיניות של הרשות ועל ביצוע קווי פעולתה; (3) לפקח על ביצוע המדיניות של הרשות ועל ביצוע קווי פעולתה; (3) לפקח על ביצוע המדיניות של הרשות ועל ביצוע קווי פעולתה; (3) לפקח על ביצוע המדיניות של הרשות ועל ביצוע קווי פעולתה; (3) לפקח על ביצוע המדיניות של הרשות ועל ביצוע קווי פעולתה; (3) לפקח על ביצוע המדיניות של הרשות ועל ביצוע קווי פעולתה; (4) לדרוש מהמנהל דיווחים על פעילות הרשות. (4) לדרוש מהמנהל דיווחים על פעילות הרשות. (4) לדרוש מהמנהל דיווחים על פעילות הרשות. (4) לדרוש מהמנהל דיווחים על פעילות הרשות. (4) לדרוש מהמנהל דיווחים על פעילות הרשות. (4) לדרוש מהמנהל דיווחים על פעילות הרשות. תקופת כהונה 26. חבר המועצה יתמנה לתקופה של ארבע שנים, והשר רשאי לשוב ולמנותו לתקופת כהונה רצופה נוספת אחת. חבר המועצה יתמנה לתקופה של ארבע שנים, והשר רשאי לשוב ולמנותו לתקופת כהונה רצופה נוספת אחת. חבר המועצה יתמנה לתקופה של ארבע שנים, והשר רשאי לשוב ולמנותו לתקופת כהונה רצופה נוספת אחת. חבר המועצה יתמנה לתקופה של ארבע שנים, והשר רשאי לשוב ולמנותו לתקופת כהונה רצופה נוספת אחת. חבר המועצה יתמנה לתקופה של ארבע שנים, והשר רשאי לשוב ולמנותו לתקופת כהונה רצופה נוספת אחת. חבר המועצה יתמנה לתקופה של ארבע שנים, והשר רשאי לשוב ולמנותו לתקופת כהונה רצופה נוספת אחת. פקיעת כהונה 27. (א) חבר המועצה יחדל לכהן לפני תום תקופת כהונתו בהתקיים אחד מאלה: (א) חבר המועצה יחדל לכהן לפני תום תקופת כהונתו בהתקיים אחד מאלה: (א) חבר המועצה יחדל לכהן לפני תום תקופת כהונתו בהתקיים אחד מאלה: (א) חבר המועצה יחדל לכהן לפני תום תקופת כהונתו בהתקיים אחד מאלה: (א) חבר המועצה יחדל לכהן לפני תום תקופת כהונתו בהתקיים אחד מאלה: (א) חבר המועצה יחדל לכהן לפני תום תקופת כהונתו בהתקיים אחד מאלה: (1) הוא התפטר במסירת כתב התפטרות לשר וליושב ראש המועצה; (1) הוא התפטר במסירת כתב התפטרות לשר וליושב ראש המועצה; (1) הוא התפטר במסירת כתב התפטרות לשר וליושב ראש המועצה; (1) הוא התפטר במסירת כתב התפטרות לשר וליושב ראש המועצה; (1) הוא התפטר במסירת כתב התפטרות לשר וליושב ראש המועצה; (2) חדל להתקיים בו התנאי שמכוחו מונה; (2) חדל להתקיים בו התנאי שמכוחו מונה; (2) חדל להתקיים בו התנאי שמכוחו מונה; (2) חדל להתקיים בו התנאי שמכוחו מונה; (2) חדל להתקיים בו התנאי שמכוחו מונה; (3) נתקיים בו הסייג הקבוע בסעיף 32; (3) נתקיים בו הסייג הקבוע בסעיף 32; (3) נתקיים בו הסייג הקבוע בסעיף 32; (3) נתקיים בו הסייג הקבוע בסעיף 32; (3) נתקיים בו הסייג הקבוע בסעיף 32; (4) נבצר ממנו דרך קבע למלא את תפקידו; (4) נבצר ממנו דרך קבע למלא את תפקידו; (4) נבצר ממנו דרך קבע למלא את תפקידו; (4) נבצר ממנו דרך קבע למלא את תפקידו; (4) נבצר ממנו דרך קבע למלא את תפקידו; (5) הוא הורשע בעבירה כאמור בסעיף 23. (5) הוא הורשע בעבירה כאמור בסעיף 23. (5) הוא הורשע בעבירה כאמור בסעיף 23. (5) הוא הורשע בעבירה כאמור בסעיף 23. (5) הוא הורשע בעבירה כאמור בסעיף 23. (ב) הוגש כתב אישום נגד חבר המועצה בעבירה שמפאת מהותה, חומרתה, או נסיבותיה אין הוא ראוי לכהן כחבר המועצה, רשאי השר להשעותו מכהונתו עד למתן פסק דין סופי בעניינו, ולמנות לו ממלא מקום לתקופת ההשעיה; לא יושעה חבר המועצה אלא לאחר שניתנה לו הזדמנות להביא לפני השר את טענותיו לעניין ההשעיה, בתוך תקופה שהורה השר. (ב) הוגש כתב אישום נגד חבר המועצה בעבירה שמפאת מהותה, חומרתה, או נסיבותיה אין הוא ראוי לכהן כחבר המועצה, רשאי השר להשעותו מכהונתו עד למתן פסק דין סופי בעניינו, ולמנות לו ממלא מקום לתקופת ההשעיה; לא יושעה חבר המועצה אלא לאחר שניתנה לו הזדמנות להביא לפני השר את טענותיו לעניין ההשעיה, בתוך תקופה שהורה השר. (ב) הוגש כתב אישום נגד חבר המועצה בעבירה שמפאת מהותה, חומרתה, או נסיבותיה אין הוא ראוי לכהן כחבר המועצה, רשאי השר להשעותו מכהונתו עד למתן פסק דין סופי בעניינו, ולמנות לו ממלא מקום לתקופת ההשעיה; לא יושעה חבר המועצה אלא לאחר שניתנה לו הזדמנות להביא לפני השר את טענותיו לעניין ההשעיה, בתוך תקופה שהורה השר. (ב) הוגש כתב אישום נגד חבר המועצה בעבירה שמפאת מהותה, חומרתה, או נסיבותיה אין הוא ראוי לכהן כחבר המועצה, רשאי השר להשעותו מכהונתו עד למתן פסק דין סופי בעניינו, ולמנות לו ממלא מקום לתקופת ההשעיה; לא יושעה חבר המועצה אלא לאחר שניתנה לו הזדמנות להביא לפני השר את טענותיו לעניין ההשעיה, בתוך תקופה שהורה השר. (ב) הוגש כתב אישום נגד חבר המועצה בעבירה שמפאת מהותה, חומרתה, או נסיבותיה אין הוא ראוי לכהן כחבר המועצה, רשאי השר להשעותו מכהונתו עד למתן פסק דין סופי בעניינו, ולמנות לו ממלא מקום לתקופת ההשעיה; לא יושעה חבר המועצה אלא לאחר שניתנה לו הזדמנות להביא לפני השר את טענותיו לעניין ההשעיה, בתוך תקופה שהורה השר. (ב) הוגש כתב אישום נגד חבר המועצה בעבירה שמפאת מהותה, חומרתה, או נסיבותיה אין הוא ראוי לכהן כחבר המועצה, רשאי השר להשעותו מכהונתו עד למתן פסק דין סופי בעניינו, ולמנות לו ממלא מקום לתקופת ההשעיה; לא יושעה חבר המועצה אלא לאחר שניתנה לו הזדמנות להביא לפני השר את טענותיו לעניין ההשעיה, בתוך תקופה שהורה השר. (ג) השר רשאי להעביר חבר מועצה מכהונתו לפני תום תקופת כהונתו אם הוא נעדר בלא סיבה מוצדקת משלוש ישיבות רצופות של המועצה או מיותר משליש מהישיבות שקיימה המועצה בשנה אחת. (ג) השר רשאי להעביר חבר מועצה מכהונתו לפני תום תקופת כהונתו אם הוא נעדר בלא סיבה מוצדקת משלוש ישיבות רצופות של המועצה או מיותר משליש מהישיבות שקיימה המועצה בשנה אחת. (ג) השר רשאי להעביר חבר מועצה מכהונתו לפני תום תקופת כהונתו אם הוא נעדר בלא סיבה מוצדקת משלוש ישיבות רצופות של המועצה או מיותר משליש מהישיבות שקיימה המועצה בשנה אחת. (ג) השר רשאי להעביר חבר מועצה מכהונתו לפני תום תקופת כהונתו אם הוא נעדר בלא סיבה מוצדקת משלוש ישיבות רצופות של המועצה או מיותר משליש מהישיבות שקיימה המועצה בשנה אחת. (ג) השר רשאי להעביר חבר מועצה מכהונתו לפני תום תקופת כהונתו אם הוא נעדר בלא סיבה מוצדקת משלוש ישיבות רצופות של המועצה או מיותר משליש מהישיבות שקיימה המועצה בשנה אחת. (ג) השר רשאי להעביר חבר מועצה מכהונתו לפני תום תקופת כהונתו אם הוא נעדר בלא סיבה מוצדקת משלוש ישיבות רצופות של המועצה או מיותר משליש מהישיבות שקיימה המועצה בשנה אחת. (ד) התפטר חבר המועצה או חדל מסיבה אחרת לכהן כחבר המועצה לפני תום תקופת כהונתו, ימונה חבר אחר במקומו, באותה הדרך שבה נתמנה אותו חבר לפי סעיף 22, וליתרת תקופת כהונתו. (ד) התפטר חבר המועצה או חדל מסיבה אחרת לכהן כחבר המועצה לפני תום תקופת כהונתו, ימונה חבר אחר במקומו, באותה הדרך שבה נתמנה אותו חבר לפי סעיף 22, וליתרת תקופת כהונתו. (ד) התפטר חבר המועצה או חדל מסיבה אחרת לכהן כחבר המועצה לפני תום תקופת כהונתו, ימונה חבר אחר במקומו, באותה הדרך שבה נתמנה אותו חבר לפי סעיף 22, וליתרת תקופת כהונתו. (ד) התפטר חבר המועצה או חדל מסיבה אחרת לכהן כחבר המועצה לפני תום תקופת כהונתו, ימונה חבר אחר במקומו, באותה הדרך שבה נתמנה אותו חבר לפי סעיף 22, וליתרת תקופת כהונתו. (ד) התפטר חבר המועצה או חדל מסיבה אחרת לכהן כחבר המועצה לפני תום תקופת כהונתו, ימונה חבר אחר במקומו, באותה הדרך שבה נתמנה אותו חבר לפי סעיף 22, וליתרת תקופת כהונתו. (ד) התפטר חבר המועצה או חדל מסיבה אחרת לכהן כחבר המועצה לפני תום תקופת כהונתו, ימונה חבר אחר במקומו, באותה הדרך שבה נתמנה אותו חבר לפי סעיף 22, וליתרת תקופת כהונתו. סדרי עבודת המועצה 28. (א) המניין החוקי בישיבות המועצה הוא רוב חבריה, ובהם יושב ראש המועצה או ממלא מקומו הקבוע. (א) המניין החוקי בישיבות המועצה הוא רוב חבריה, ובהם יושב ראש המועצה או ממלא מקומו הקבוע. (א) המניין החוקי בישיבות המועצה הוא רוב חבריה, ובהם יושב ראש המועצה או ממלא מקומו הקבוע. (א) המניין החוקי בישיבות המועצה הוא רוב חבריה, ובהם יושב ראש המועצה או ממלא מקומו הקבוע. (א) המניין החוקי בישיבות המועצה הוא רוב חבריה, ובהם יושב ראש המועצה או ממלא מקומו הקבוע. (א) המניין החוקי בישיבות המועצה הוא רוב חבריה, ובהם יושב ראש המועצה או ממלא מקומו הקבוע. (ב) החלטות המועצה יתקבלו ברוב קולות של המשתתפים בהצבעה; היו הקולות שקולים, יהיה ליושב ראש המועצה, או לממלא מקומו הקבוע אם הוא מנהל את הישיבה, קול נוסף. (ב) החלטות המועצה יתקבלו ברוב קולות של המשתתפים בהצבעה; היו הקולות שקולים, יהיה ליושב ראש המועצה, או לממלא מקומו הקבוע אם הוא מנהל את הישיבה, קול נוסף. (ב) החלטות המועצה יתקבלו ברוב קולות של המשתתפים בהצבעה; היו הקולות שקולים, יהיה ליושב ראש המועצה, או לממלא מקומו הקבוע אם הוא מנהל את הישיבה, קול נוסף. (ב) החלטות המועצה יתקבלו ברוב קולות של המשתתפים בהצבעה; היו הקולות שקולים, יהיה ליושב ראש המועצה, או לממלא מקומו הקבוע אם הוא מנהל את הישיבה, קול נוסף. (ב) החלטות המועצה יתקבלו ברוב קולות של המשתתפים בהצבעה; היו הקולות שקולים, יהיה ליושב ראש המועצה, או לממלא מקומו הקבוע אם הוא מנהל את הישיבה, קול נוסף. (ב) החלטות המועצה יתקבלו ברוב קולות של המשתתפים בהצבעה; היו הקולות שקולים, יהיה ליושב ראש המועצה, או לממלא מקומו הקבוע אם הוא מנהל את הישיבה, קול נוסף. (ג) המועצה תקבע את סדרי עבודתה ואת סדרי הדיונים בה, ככל שאלה לא נקבעו לפי חוק זה. (ג) המועצה תקבע את סדרי עבודתה ואת סדרי הדיונים בה, ככל שאלה לא נקבעו לפי חוק זה. (ג) המועצה תקבע את סדרי עבודתה ואת סדרי הדיונים בה, ככל שאלה לא נקבעו לפי חוק זה. (ג) המועצה תקבע את סדרי עבודתה ואת סדרי הדיונים בה, ככל שאלה לא נקבעו לפי חוק זה. (ג) המועצה תקבע את סדרי עבודתה ואת סדרי הדיונים בה, ככל שאלה לא נקבעו לפי חוק זה. (ג) המועצה תקבע את סדרי עבודתה ואת סדרי הדיונים בה, ככל שאלה לא נקבעו לפי חוק זה. החלת דינים על חברי המועצה 29. חברי המועצה שאינם עובדי המדינה, דינם כדין עובדי המדינה לעניין חיקוקים אלה: חברי המועצה שאינם עובדי המדינה, דינם כדין עובדי המדינה לעניין חיקוקים אלה: חברי המועצה שאינם עובדי המדינה, דינם כדין עובדי המדינה לעניין חיקוקים אלה: חברי המועצה שאינם עובדי המדינה, דינם כדין עובדי המדינה לעניין חיקוקים אלה: חברי המועצה שאינם עובדי המדינה, דינם כדין עובדי המדינה לעניין חיקוקים אלה: חברי המועצה שאינם עובדי המדינה, דינם כדין עובדי המדינה לעניין חיקוקים אלה: (1) חוק שירות הציבורי (מתנות), התש"ם–1979; (1) חוק שירות הציבורי (מתנות), התש"ם–1979; (1) חוק שירות הציבורי (מתנות), התש"ם–1979; (1) חוק שירות הציבורי (מתנות), התש"ם–1979; (1) חוק שירות הציבורי (מתנות), התש"ם–1979; (1) חוק שירות הציבורי (מתנות), התש"ם–1979; (2) חוק העונשין, התשל"ז–1977, לגבי ההוראות הנוגעות לעובדי הציבור; (2) חוק העונשין, התשל"ז–1977, לגבי ההוראות הנוגעות לעובדי הציבור; (2) חוק העונשין, התשל"ז–1977, לגבי ההוראות הנוגעות לעובדי הציבור; (2) חוק העונשין, התשל"ז–1977, לגבי ההוראות הנוגעות לעובדי הציבור; (2) חוק העונשין, התשל"ז–1977, לגבי ההוראות הנוגעות לעובדי הציבור; (2) חוק העונשין, התשל"ז–1977, לגבי ההוראות הנוגעות לעובדי הציבור; (3) פקודת הראיות [נוסח חדש], התשל"א–1971; (3) פקודת הראיות [נוסח חדש], התשל"א–1971; (3) פקודת הראיות [נוסח חדש], התשל"א–1971; (3) פקודת הראיות [נוסח חדש], התשל"א–1971; (3) פקודת הראיות [נוסח חדש], התשל"א–1971; (3) פקודת הראיות [נוסח חדש], התשל"א–1971; (4) פקודת הנזיקין [נוסח חדש]. (4) פקודת הנזיקין [נוסח חדש]. (4) פקודת הנזיקין [נוסח חדש]. (4) פקודת הנזיקין [נוסח חדש]. (4) פקודת הנזיקין [נוסח חדש]. (4) פקודת הנזיקין [נוסח חדש]. מנהל הרשות 30. (א) המועצה, באישור השר, תמנה מנהל כללי לרשות. (א) המועצה, באישור השר, תמנה מנהל כללי לרשות. (א) המועצה, באישור השר, תמנה מנהל כללי לרשות. (א) המועצה, באישור השר, תמנה מנהל כללי לרשות. (א) המועצה, באישור השר, תמנה מנהל כללי לרשות. (א) המועצה, באישור השר, תמנה מנהל כללי לרשות. (ב) המנהל ממונה על ביצוע תפקידי הרשות ויישום החלטות המועצה. (ב) המנהל ממונה על ביצוע תפקידי הרשות ויישום החלטות המועצה. (ב) המנהל ממונה על ביצוע תפקידי הרשות ויישום החלטות המועצה. (ב) המנהל ממונה על ביצוע תפקידי הרשות ויישום החלטות המועצה. (ב) המנהל ממונה על ביצוע תפקידי הרשות ויישום החלטות המועצה. (ב) המנהל ממונה על ביצוע תפקידי הרשות ויישום החלטות המועצה. כהונת המנהל 31. תקופת כהונתו של המנהל תהיה ארבע שנים; המועצה, באישור השר, רשאית לשוב ולמנותו לתקופה נוספת אחת. תקופת כהונתו של המנהל תהיה ארבע שנים; המועצה, באישור השר, רשאית לשוב ולמנותו לתקופה נוספת אחת. תקופת כהונתו של המנהל תהיה ארבע שנים; המועצה, באישור השר, רשאית לשוב ולמנותו לתקופה נוספת אחת. תקופת כהונתו של המנהל תהיה ארבע שנים; המועצה, באישור השר, רשאית לשוב ולמנותו לתקופה נוספת אחת. תקופת כהונתו של המנהל תהיה ארבע שנים; המועצה, באישור השר, רשאית לשוב ולמנותו לתקופה נוספת אחת. תקופת כהונתו של המנהל תהיה ארבע שנים; המועצה, באישור השר, רשאית לשוב ולמנותו לתקופה נוספת אחת. הפסקת כהונה 32. המנהל יחדל לכהן לפני תום תקופת כהונתו בהתקיים אחד מאלה: המנהל יחדל לכהן לפני תום תקופת כהונתו בהתקיים אחד מאלה: המנהל יחדל לכהן לפני תום תקופת כהונתו בהתקיים אחד מאלה: המנהל יחדל לכהן לפני תום תקופת כהונתו בהתקיים אחד מאלה: המנהל יחדל לכהן לפני תום תקופת כהונתו בהתקיים אחד מאלה: המנהל יחדל לכהן לפני תום תקופת כהונתו בהתקיים אחד מאלה: (1) התפטר במסירת כתב התפטרות לשר וליושב ראש המועצה; (1) התפטר במסירת כתב התפטרות לשר וליושב ראש המועצה; (1) התפטר במסירת כתב התפטרות לשר וליושב ראש המועצה; (1) התפטר במסירת כתב התפטרות לשר וליושב ראש המועצה; (1) התפטר במסירת כתב התפטרות לשר וליושב ראש המועצה; (1) התפטר במסירת כתב התפטרות לשר וליושב ראש המועצה; (2) נבצר ממנו דרך קבע למלא את תפקידו; (2) נבצר ממנו דרך קבע למלא את תפקידו; (2) נבצר ממנו דרך קבע למלא את תפקידו; (2) נבצר ממנו דרך קבע למלא את תפקידו; (2) נבצר ממנו דרך קבע למלא את תפקידו; (2) נבצר ממנו דרך קבע למלא את תפקידו; (3) הורשע בעבירה שמפאת מהותה, חומרתה, או נסיבותיה, אין הוא ראוי לכהן כמנהל הרשות; (3) הורשע בעבירה שמפאת מהותה, חומרתה, או נסיבותיה, אין הוא ראוי לכהן כמנהל הרשות; (3) הורשע בעבירה שמפאת מהותה, חומרתה, או נסיבותיה, אין הוא ראוי לכהן כמנהל הרשות; (3) הורשע בעבירה שמפאת מהותה, חומרתה, או נסיבותיה, אין הוא ראוי לכהן כמנהל הרשות; (3) הורשע בעבירה שמפאת מהותה, חומרתה, או נסיבותיה, אין הוא ראוי לכהן כמנהל הרשות; (3) הורשע בעבירה שמפאת מהותה, חומרתה, או נסיבותיה, אין הוא ראוי לכהן כמנהל הרשות; (4) המועצה החליטה על הפסקת כהונתו ברוב של לפחות שני שלישים מכלל חבריה בשל כך שאינו ממלא את תפקידו כראוי. (4) המועצה החליטה על הפסקת כהונתו ברוב של לפחות שני שלישים מכלל חבריה בשל כך שאינו ממלא את תפקידו כראוי. (4) המועצה החליטה על הפסקת כהונתו ברוב של לפחות שני שלישים מכלל חבריה בשל כך שאינו ממלא את תפקידו כראוי. (4) המועצה החליטה על הפסקת כהונתו ברוב של לפחות שני שלישים מכלל חבריה בשל כך שאינו ממלא את תפקידו כראוי. (4) המועצה החליטה על הפסקת כהונתו ברוב של לפחות שני שלישים מכלל חבריה בשל כך שאינו ממלא את תפקידו כראוי. (4) המועצה החליטה על הפסקת כהונתו ברוב של לפחות שני שלישים מכלל חבריה בשל כך שאינו ממלא את תפקידו כראוי. השעיה 33. הוגש כתב אישום נגד המנהל בעבירה כאמור בסעיף 32(3), רשאי השר להשעותו מכהונתו עד למתן פסק דין סופי בעניינו, ולמנות לו ממלא מקום לתקופת ההשעיה; לא יושעה המנהל אלא לאחר שניתנה לו הזדמנות להביא לפני השר את טענותיו לעניין ההשעיה, בתוך תקופה שהורה השר. הוגש כתב אישום נגד המנהל בעבירה כאמור בסעיף 32(3), רשאי השר להשעותו מכהונתו עד למתן פסק דין סופי בעניינו, ולמנות לו ממלא מקום לתקופת ההשעיה; לא יושעה המנהל אלא לאחר שניתנה לו הזדמנות להביא לפני השר את טענותיו לעניין ההשעיה, בתוך תקופה שהורה השר. הוגש כתב אישום נגד המנהל בעבירה כאמור בסעיף 32(3), רשאי השר להשעותו מכהונתו עד למתן פסק דין סופי בעניינו, ולמנות לו ממלא מקום לתקופת ההשעיה; לא יושעה המנהל אלא לאחר שניתנה לו הזדמנות להביא לפני השר את טענותיו לעניין ההשעיה, בתוך תקופה שהורה השר. הוגש כתב אישום נגד המנהל בעבירה כאמור בסעיף 32(3), רשאי השר להשעותו מכהונתו עד למתן פסק דין סופי בעניינו, ולמנות לו ממלא מקום לתקופת ההשעיה; לא יושעה המנהל אלא לאחר שניתנה לו הזדמנות להביא לפני השר את טענותיו לעניין ההשעיה, בתוך תקופה שהורה השר. הוגש כתב אישום נגד המנהל בעבירה כאמור בסעיף 32(3), רשאי השר להשעותו מכהונתו עד למתן פסק דין סופי בעניינו, ולמנות לו ממלא מקום לתקופת ההשעיה; לא יושעה המנהל אלא לאחר שניתנה לו הזדמנות להביא לפני השר את טענותיו לעניין ההשעיה, בתוך תקופה שהורה השר. הוגש כתב אישום נגד המנהל בעבירה כאמור בסעיף 32(3), רשאי השר להשעותו מכהונתו עד למתן פסק דין סופי בעניינו, ולמנות לו ממלא מקום לתקופת ההשעיה; לא יושעה המנהל אלא לאחר שניתנה לו הזדמנות להביא לפני השר את טענותיו לעניין ההשעיה, בתוך תקופה שהורה השר. תוקף פעולות 34. קיום המועצה, סמכויותיה ותוקף החלטותיה ופעולותיה לא ייפגעו מחמת שנתפנה מקומו של חבר בה, או מחמת ליקוי במינויו או בהמשך כהונתו. קיום המועצה, סמכויותיה ותוקף החלטותיה ופעולותיה לא ייפגעו מחמת שנתפנה מקומו של חבר בה, או מחמת ליקוי במינויו או בהמשך כהונתו. קיום המועצה, סמכויותיה ותוקף החלטותיה ופעולותיה לא ייפגעו מחמת שנתפנה מקומו של חבר בה, או מחמת ליקוי במינויו או בהמשך כהונתו. קיום המועצה, סמכויותיה ותוקף החלטותיה ופעולותיה לא ייפגעו מחמת שנתפנה מקומו של חבר בה, או מחמת ליקוי במינויו או בהמשך כהונתו. קיום המועצה, סמכויותיה ותוקף החלטותיה ופעולותיה לא ייפגעו מחמת שנתפנה מקומו של חבר בה, או מחמת ליקוי במינויו או בהמשך כהונתו. קיום המועצה, סמכויותיה ותוקף החלטותיה ופעולותיה לא ייפגעו מחמת שנתפנה מקומו של חבר בה, או מחמת ליקוי במינויו או בהמשך כהונתו. ניגוד עניינים 35. (א) לא יתמנה ולא יכהן כמנהל או כחבר המועצה מי שעלול להימצא, במישרין או בעקיפין, במצב של ניגוד עניינים בין תפקידו כמנהל או כחבר המועצה, לפי העניין, לבין ענין אישי שלו או לבין תפקיד אחר שלו. (א) לא יתמנה ולא יכהן כמנהל או כחבר המועצה מי שעלול להימצא, במישרין או בעקיפין, במצב של ניגוד עניינים בין תפקידו כמנהל או כחבר המועצה, לפי העניין, לבין ענין אישי שלו או לבין תפקיד אחר שלו. (א) לא יתמנה ולא יכהן כמנהל או כחבר המועצה מי שעלול להימצא, במישרין או בעקיפין, במצב של ניגוד עניינים בין תפקידו כמנהל או כחבר המועצה, לפי העניין, לבין ענין אישי שלו או לבין תפקיד אחר שלו. (א) לא יתמנה ולא יכהן כמנהל או כחבר המועצה מי שעלול להימצא, במישרין או בעקיפין, במצב של ניגוד עניינים בין תפקידו כמנהל או כחבר המועצה, לפי העניין, לבין ענין אישי שלו או לבין תפקיד אחר שלו. (א) לא יתמנה ולא יכהן כמנהל או כחבר המועצה מי שעלול להימצא, במישרין או בעקיפין, במצב של ניגוד עניינים בין תפקידו כמנהל או כחבר המועצה, לפי העניין, לבין ענין אישי שלו או לבין תפקיד אחר שלו. (א) לא יתמנה ולא יכהן כמנהל או כחבר המועצה מי שעלול להימצא, במישרין או בעקיפין, במצב של ניגוד עניינים בין תפקידו כמנהל או כחבר המועצה, לפי העניין, לבין ענין אישי שלו או לבין תפקיד אחר שלו. (ב) חבר המועצה יימנע מהשתתפות בדיון ומהצבעה בישיבות המועצה אם הנושא הנדון עלול לגרום לו להימצא, במישרין או בעקיפין, במצב של ניגוד עניינים בין תפקידו כחבר המועצה לבין ענין אישי שלו או לבין תפקיד אחר שלו; חבר המועצה לא יטפל במסגרת תפקידו ברשות בנושא כאמור גם מחוץ לישיבות המועצה. (ב) חבר המועצה יימנע מהשתתפות בדיון ומהצבעה בישיבות המועצה אם הנושא הנדון עלול לגרום לו להימצא, במישרין או בעקיפין, במצב של ניגוד עניינים בין תפקידו כחבר המועצה לבין ענין אישי שלו או לבין תפקיד אחר שלו; חבר המועצה לא יטפל במסגרת תפקידו ברשות בנושא כאמור גם מחוץ לישיבות המועצה. (ב) חבר המועצה יימנע מהשתתפות בדיון ומהצבעה בישיבות המועצה אם הנושא הנדון עלול לגרום לו להימצא, במישרין או בעקיפין, במצב של ניגוד עניינים בין תפקידו כחבר המועצה לבין ענין אישי שלו או לבין תפקיד אחר שלו; חבר המועצה לא יטפל במסגרת תפקידו ברשות בנושא כאמור גם מחוץ לישיבות המועצה. (ב) חבר המועצה יימנע מהשתתפות בדיון ומהצבעה בישיבות המועצה אם הנושא הנדון עלול לגרום לו להימצא, במישרין או בעקיפין, במצב של ניגוד עניינים בין תפקידו כחבר המועצה לבין ענין אישי שלו או לבין תפקיד אחר שלו; חבר המועצה לא יטפל במסגרת תפקידו ברשות בנושא כאמור גם מחוץ לישיבות המועצה. (ב) חבר המועצה יימנע מהשתתפות בדיון ומהצבעה בישיבות המועצה אם הנושא הנדון עלול לגרום לו להימצא, במישרין או בעקיפין, במצב של ניגוד עניינים בין תפקידו כחבר המועצה לבין ענין אישי שלו או לבין תפקיד אחר שלו; חבר המועצה לא יטפל במסגרת תפקידו ברשות בנושא כאמור גם מחוץ לישיבות המועצה. (ב) חבר המועצה יימנע מהשתתפות בדיון ומהצבעה בישיבות המועצה אם הנושא הנדון עלול לגרום לו להימצא, במישרין או בעקיפין, במצב של ניגוד עניינים בין תפקידו כחבר המועצה לבין ענין אישי שלו או לבין תפקיד אחר שלו; חבר המועצה לא יטפל במסגרת תפקידו ברשות בנושא כאמור גם מחוץ לישיבות המועצה. (ג) התברר לחבר המועצה כי הנושא הנדון עלול לגרום לו להימצא במצב של ניגוד עניינים כאמור בסעיפים קטנים (א) או (ב), יודיע על כך ליושב ראש המועצה. (ג) התברר לחבר המועצה כי הנושא הנדון עלול לגרום לו להימצא במצב של ניגוד עניינים כאמור בסעיפים קטנים (א) או (ב), יודיע על כך ליושב ראש המועצה. (ג) התברר לחבר המועצה כי הנושא הנדון עלול לגרום לו להימצא במצב של ניגוד עניינים כאמור בסעיפים קטנים (א) או (ב), יודיע על כך ליושב ראש המועצה. (ג) התברר לחבר המועצה כי הנושא הנדון עלול לגרום לו להימצא במצב של ניגוד עניינים כאמור בסעיפים קטנים (א) או (ב), יודיע על כך ליושב ראש המועצה. (ג) התברר לחבר המועצה כי הנושא הנדון עלול לגרום לו להימצא במצב של ניגוד עניינים כאמור בסעיפים קטנים (א) או (ב), יודיע על כך ליושב ראש המועצה. (ג) התברר לחבר המועצה כי הנושא הנדון עלול לגרום לו להימצא במצב של ניגוד עניינים כאמור בסעיפים קטנים (א) או (ב), יודיע על כך ליושב ראש המועצה. (ד) בסעיף זה – (ד) בסעיף זה – (ד) בסעיף זה – (ד) בסעיף זה – (ד) בסעיף זה – (ד) בסעיף זה – "ענין אישי" – לרבות ענין אישי של קרובו או ענין של גוף שחבר המועצה או קרובו מנהלים או עובדים אחראים בו, או ענין של גוף שיש להם בו חלק בהון המניות, בזכות לקבל רווחים, בזכות למנות מנהל או בזכות הצבעה, ולמעט היותו קרוב של מי שהתאבד; "ענין אישי" – לרבות ענין אישי של קרובו או ענין של גוף שחבר המועצה או קרובו מנהלים או עובדים אחראים בו, או ענין של גוף שיש להם בו חלק בהון המניות, בזכות לקבל רווחים, בזכות למנות מנהל או בזכות הצבעה, ולמעט היותו קרוב של מי שהתאבד; "ענין אישי" – לרבות ענין אישי של קרובו או ענין של גוף שחבר המועצה או קרובו מנהלים או עובדים אחראים בו, או ענין של גוף שיש להם בו חלק בהון המניות, בזכות לקבל רווחים, בזכות למנות מנהל או בזכות הצבעה, ולמעט היותו קרוב של מי שהתאבד; "ענין אישי" – לרבות ענין אישי של קרובו או ענין של גוף שחבר המועצה או קרובו מנהלים או עובדים אחראים בו, או ענין של גוף שיש להם בו חלק בהון המניות, בזכות לקבל רווחים, בזכות למנות מנהל או בזכות הצבעה, ולמעט היותו קרוב של מי שהתאבד; "ענין אישי" – לרבות ענין אישי של קרובו או ענין של גוף שחבר המועצה או קרובו מנהלים או עובדים אחראים בו, או ענין של גוף שיש להם בו חלק בהון המניות, בזכות לקבל רווחים, בזכות למנות מנהל או בזכות הצבעה, ולמעט היותו קרוב של מי שהתאבד; "קרוב" – בן זוג, הורה, ילד, אח או אחות או אדם אחר הסמוך על שולחנו של חבר המועצה. "קרוב" – בן זוג, הורה, ילד, אח או אחות או אדם אחר הסמוך על שולחנו של חבר המועצה. "קרוב" – בן זוג, הורה, ילד, אח או אחות או אדם אחר הסמוך על שולחנו של חבר המועצה. "קרוב" – בן זוג, הורה, ילד, אח או אחות או אדם אחר הסמוך על שולחנו של חבר המועצה. "קרוב" – בן זוג, הורה, ילד, אח או אחות או אדם אחר הסמוך על שולחנו של חבר המועצה. תקציב הרשות 36. (א) המנהל יכין בכל שנה, במועד שתקבע המועצה, הצעת תקציב שנתי; התקציב טעון אישור המועצה, השר ושר האוצר. (א) המנהל יכין בכל שנה, במועד שתקבע המועצה, הצעת תקציב שנתי; התקציב טעון אישור המועצה, השר ושר האוצר. (א) המנהל יכין בכל שנה, במועד שתקבע המועצה, הצעת תקציב שנתי; התקציב טעון אישור המועצה, השר ושר האוצר. (א) המנהל יכין בכל שנה, במועד שתקבע המועצה, הצעת תקציב שנתי; התקציב טעון אישור המועצה, השר ושר האוצר. (א) המנהל יכין בכל שנה, במועד שתקבע המועצה, הצעת תקציב שנתי; התקציב טעון אישור המועצה, השר ושר האוצר. (א) המנהל יכין בכל שנה, במועד שתקבע המועצה, הצעת תקציב שנתי; התקציב טעון אישור המועצה, השר ושר האוצר. (ב) התקציב השנתי לפעילותה של הרשות ימומן מתקציב המדינה. (ב) התקציב השנתי לפעילותה של הרשות ימומן מתקציב המדינה. (ב) התקציב השנתי לפעילותה של הרשות ימומן מתקציב המדינה. (ב) התקציב השנתי לפעילותה של הרשות ימומן מתקציב המדינה. (ב) התקציב השנתי לפעילותה של הרשות ימומן מתקציב המדינה. (ב) התקציב השנתי לפעילותה של הרשות ימומן מתקציב המדינה. (ג) על אף האמור בסעיף קטן (ב), רשאית הרשות לקבל הכנסות נוספות, לרבות תרומות, עיזבונות ומענקים, מעבר לתקציבה השנתי, והכל בהתאם להוראות שקבע השר בהסכמת שר האוצר; קיבלה הרשות הכנסות כאמור, תהא רשאית לשלם ולהתחייב גם מתוך סכומים אלה, לאחר שאושרו כדין כתקציב נוסף, וניתנה על כך הודעה לשר. (ג) על אף האמור בסעיף קטן (ב), רשאית הרשות לקבל הכנסות נוספות, לרבות תרומות, עיזבונות ומענקים, מעבר לתקציבה השנתי, והכל בהתאם להוראות שקבע השר בהסכמת שר האוצר; קיבלה הרשות הכנסות כאמור, תהא רשאית לשלם ולהתחייב גם מתוך סכומים אלה, לאחר שאושרו כדין כתקציב נוסף, וניתנה על כך הודעה לשר. (ג) על אף האמור בסעיף קטן (ב), רשאית הרשות לקבל הכנסות נוספות, לרבות תרומות, עיזבונות ומענקים, מעבר לתקציבה השנתי, והכל בהתאם להוראות שקבע השר בהסכמת שר האוצר; קיבלה הרשות הכנסות כאמור, תהא רשאית לשלם ולהתחייב גם מתוך סכומים אלה, לאחר שאושרו כדין כתקציב נוסף, וניתנה על כך הודעה לשר. (ג) על אף האמור בסעיף קטן (ב), רשאית הרשות לקבל הכנסות נוספות, לרבות תרומות, עיזבונות ומענקים, מעבר לתקציבה השנתי, והכל בהתאם להוראות שקבע השר בהסכמת שר האוצר; קיבלה הרשות הכנסות כאמור, תהא רשאית לשלם ולהתחייב גם מתוך סכומים אלה, לאחר שאושרו כדין כתקציב נוסף, וניתנה על כך הודעה לשר. (ג) על אף האמור בסעיף קטן (ב), רשאית הרשות לקבל הכנסות נוספות, לרבות תרומות, עיזבונות ומענקים, מעבר לתקציבה השנתי, והכל בהתאם להוראות שקבע השר בהסכמת שר האוצר; קיבלה הרשות הכנסות כאמור, תהא רשאית לשלם ולהתחייב גם מתוך סכומים אלה, לאחר שאושרו כדין כתקציב נוסף, וניתנה על כך הודעה לשר. (ג) על אף האמור בסעיף קטן (ב), רשאית הרשות לקבל הכנסות נוספות, לרבות תרומות, עיזבונות ומענקים, מעבר לתקציבה השנתי, והכל בהתאם להוראות שקבע השר בהסכמת שר האוצר; קיבלה הרשות הכנסות כאמור, תהא רשאית לשלם ולהתחייב גם מתוך סכומים אלה, לאחר שאושרו כדין כתקציב נוסף, וניתנה על כך הודעה לשר. (ד) הרשות תערוך ותגיש לשר ולשר האוצר, לא יאוחר משישה חודשים מתום כל שנה, דין וחשבון לעניין ביצוע התקציב ולעניין הכנסות הרשות והוצאותיה, באותה שנה; הרשות תעביר עותק של הדין וחשבון לוועדת החוץ והביטחון של הכנסת. (ד) הרשות תערוך ותגיש לשר ולשר האוצר, לא יאוחר משישה חודשים מתום כל שנה, דין וחשבון לעניין ביצוע התקציב ולעניין הכנסות הרשות והוצאותיה, באותה שנה; הרשות תעביר עותק של הדין וחשבון לוועדת החוץ והביטחון של הכנסת. (ד) הרשות תערוך ותגיש לשר ולשר האוצר, לא יאוחר משישה חודשים מתום כל שנה, דין וחשבון לעניין ביצוע התקציב ולעניין הכנסות הרשות והוצאותיה, באותה שנה; הרשות תעביר עותק של הדין וחשבון לוועדת החוץ והביטחון של הכנסת. (ד) הרשות תערוך ותגיש לשר ולשר האוצר, לא יאוחר משישה חודשים מתום כל שנה, דין וחשבון לעניין ביצוע התקציב ולעניין הכנסות הרשות והוצאותיה, באותה שנה; הרשות תעביר עותק של הדין וחשבון לוועדת החוץ והביטחון של הכנסת. (ד) הרשות תערוך ותגיש לשר ולשר האוצר, לא יאוחר משישה חודשים מתום כל שנה, דין וחשבון לעניין ביצוע התקציב ולעניין הכנסות הרשות והוצאותיה, באותה שנה; הרשות תעביר עותק של הדין וחשבון לוועדת החוץ והביטחון של הכנסת. (ד) הרשות תערוך ותגיש לשר ולשר האוצר, לא יאוחר משישה חודשים מתום כל שנה, דין וחשבון לעניין ביצוע התקציב ולעניין הכנסות הרשות והוצאותיה, באותה שנה; הרשות תעביר עותק של הדין וחשבון לוועדת החוץ והביטחון של הכנסת. דין וחשבון שנתי 37. המנהל יכין דין וחשבון שנתי על פעולות הרשות לפי חוק זה ויגישו לשר, באישור המועצה. המנהל יכין דין וחשבון שנתי על פעולות הרשות לפי חוק זה ויגישו לשר, באישור המועצה. המנהל יכין דין וחשבון שנתי על פעולות הרשות לפי חוק זה ויגישו לשר, באישור המועצה. המנהל יכין דין וחשבון שנתי על פעולות הרשות לפי חוק זה ויגישו לשר, באישור המועצה. המנהל יכין דין וחשבון שנתי על פעולות הרשות לפי חוק זה ויגישו לשר, באישור המועצה. המנהל יכין דין וחשבון שנתי על פעולות הרשות לפי חוק זה ויגישו לשר, באישור המועצה. גמול 38. שר האוצר רשאי לקבוע הוראות בדבר תשלום גמול לחבר המועצה בעבור השתתפות בישיבות המועצה או בדבר תשלום החזר הוצאות שהוציא לצורך השתתפות בישיבות המועצה, והוא רשאי לקבוע כללים, תנאים ושיעורים לעניין זה, ובלבד שאינו זכאי לקבל ממקור אחר תמורה בעד ההשתתפות. שר האוצר רשאי לקבוע הוראות בדבר תשלום גמול לחבר המועצה בעבור השתתפות בישיבות המועצה או בדבר תשלום החזר הוצאות שהוציא לצורך השתתפות בישיבות המועצה, והוא רשאי לקבוע כללים, תנאים ושיעורים לעניין זה, ובלבד שאינו זכאי לקבל ממקור אחר תמורה בעד ההשתתפות. שר האוצר רשאי לקבוע הוראות בדבר תשלום גמול לחבר המועצה בעבור השתתפות בישיבות המועצה או בדבר תשלום החזר הוצאות שהוציא לצורך השתתפות בישיבות המועצה, והוא רשאי לקבוע כללים, תנאים ושיעורים לעניין זה, ובלבד שאינו זכאי לקבל ממקור אחר תמורה בעד ההשתתפות. שר האוצר רשאי לקבוע הוראות בדבר תשלום גמול לחבר המועצה בעבור השתתפות בישיבות המועצה או בדבר תשלום החזר הוצאות שהוציא לצורך השתתפות בישיבות המועצה, והוא רשאי לקבוע כללים, תנאים ושיעורים לעניין זה, ובלבד שאינו זכאי לקבל ממקור אחר תמורה בעד ההשתתפות. שר האוצר רשאי לקבוע הוראות בדבר תשלום גמול לחבר המועצה בעבור השתתפות בישיבות המועצה או בדבר תשלום החזר הוצאות שהוציא לצורך השתתפות בישיבות המועצה, והוא רשאי לקבוע כללים, תנאים ושיעורים לעניין זה, ובלבד שאינו זכאי לקבל ממקור אחר תמורה בעד ההשתתפות. שר האוצר רשאי לקבוע הוראות בדבר תשלום גמול לחבר המועצה בעבור השתתפות בישיבות המועצה או בדבר תשלום החזר הוצאות שהוציא לצורך השתתפות בישיבות המועצה, והוא רשאי לקבוע כללים, תנאים ושיעורים לעניין זה, ובלבד שאינו זכאי לקבל ממקור אחר תמורה בעד ההשתתפות. פרק ג' – פיקוח פרק ג' – פיקוח פרק ג' – פיקוח פרק ג' – פיקוח פרק ג' – פיקוח פרק ג' – פיקוח מינוי מפקחים 39. (א) המנהל רשאי למנות, מבין עובדי משרדו, מפקחים שיפקחו על ביצוע ההוראות לפי חוק זה . (א) המנהל רשאי למנות, מבין עובדי משרדו, מפקחים שיפקחו על ביצוע ההוראות לפי חוק זה . (א) המנהל רשאי למנות, מבין עובדי משרדו, מפקחים שיפקחו על ביצוע ההוראות לפי חוק זה . (א) המנהל רשאי למנות, מבין עובדי משרדו, מפקחים שיפקחו על ביצוע ההוראות לפי חוק זה . (א) המנהל רשאי למנות, מבין עובדי משרדו, מפקחים שיפקחו על ביצוע ההוראות לפי חוק זה . (א) המנהל רשאי למנות, מבין עובדי משרדו, מפקחים שיפקחו על ביצוע ההוראות לפי חוק זה . (ב) לא ימונה מפקח לפי הוראות סעיף קטן (א) אלא אם כן מתקיימים בו כל אלה: (ב) לא ימונה מפקח לפי הוראות סעיף קטן (א) אלא אם כן מתקיימים בו כל אלה: (ב) לא ימונה מפקח לפי הוראות סעיף קטן (א) אלא אם כן מתקיימים בו כל אלה: (ב) לא ימונה מפקח לפי הוראות סעיף קטן (א) אלא אם כן מתקיימים בו כל אלה: (ב) לא ימונה מפקח לפי הוראות סעיף קטן (א) אלא אם כן מתקיימים בו כל אלה: (ב) לא ימונה מפקח לפי הוראות סעיף קטן (א) אלא אם כן מתקיימים בו כל אלה: (1) הוא לא הורשע ולא הוגש נגדו כתב אישום, בעבירה שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי לדעת המנהל לשמש מפקח; (1) הוא לא הורשע ולא הוגש נגדו כתב אישום, בעבירה שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי לדעת המנהל לשמש מפקח; (1) הוא לא הורשע ולא הוגש נגדו כתב אישום, בעבירה שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי לדעת המנהל לשמש מפקח; (1) הוא לא הורשע ולא הוגש נגדו כתב אישום, בעבירה שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי לדעת המנהל לשמש מפקח; (1) הוא לא הורשע ולא הוגש נגדו כתב אישום, בעבירה שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי לדעת המנהל לשמש מפקח; (2) הוא קיבל הכשרה מתאימה בתחום הסמכויות שיהיו נתונות לו לפי פרק זה, כפי שהורה המנהל, בהסכמת השר; (2) הוא קיבל הכשרה מתאימה בתחום הסמכויות שיהיו נתונות לו לפי פרק זה, כפי שהורה המנהל, בהסכמת השר; (2) הוא קיבל הכשרה מתאימה בתחום הסמכויות שיהיו נתונות לו לפי פרק זה, כפי שהורה המנהל, בהסכמת השר; (2) הוא קיבל הכשרה מתאימה בתחום הסמכויות שיהיו נתונות לו לפי פרק זה, כפי שהורה המנהל, בהסכמת השר; (2) הוא קיבל הכשרה מתאימה בתחום הסמכויות שיהיו נתונות לו לפי פרק זה, כפי שהורה המנהל, בהסכמת השר; (3) הוא עומד בתנאי כשירות נוספים כפי שהורה המנהל, בהתייעצות עם השר. (3) הוא עומד בתנאי כשירות נוספים כפי שהורה המנהל, בהתייעצות עם השר. (3) הוא עומד בתנאי כשירות נוספים כפי שהורה המנהל, בהתייעצות עם השר. (3) הוא עומד בתנאי כשירות נוספים כפי שהורה המנהל, בהתייעצות עם השר. (3) הוא עומד בתנאי כשירות נוספים כפי שהורה המנהל, בהתייעצות עם השר. סמכויות מפקחים 40. לשם פיקוח על ביצוע ההוראות לפי חוק זה, רשאי מפקח: לשם פיקוח על ביצוע ההוראות לפי חוק זה, רשאי מפקח: לשם פיקוח על ביצוע ההוראות לפי חוק זה, רשאי מפקח: לשם פיקוח על ביצוע ההוראות לפי חוק זה, רשאי מפקח: לשם פיקוח על ביצוע ההוראות לפי חוק זה, רשאי מפקח: לשם פיקוח על ביצוע ההוראות לפי חוק זה, רשאי מפקח: (1) לדרוש מכל אדם למסור לו את שמו ומענו ולהציג לפניו תעודת זהות או תעודה רשמית אחרת המזהה אותו; (1) לדרוש מכל אדם למסור לו את שמו ומענו ולהציג לפניו תעודת זהות או תעודה רשמית אחרת המזהה אותו; (1) לדרוש מכל אדם למסור לו את שמו ומענו ולהציג לפניו תעודת זהות או תעודה רשמית אחרת המזהה אותו; (1) לדרוש מכל אדם למסור לו את שמו ומענו ולהציג לפניו תעודת זהות או תעודה רשמית אחרת המזהה אותו; (1) לדרוש מכל אדם למסור לו את שמו ומענו ולהציג לפניו תעודת זהות או תעודה רשמית אחרת המזהה אותו; (1) לדרוש מכל אדם למסור לו את שמו ומענו ולהציג לפניו תעודת זהות או תעודה רשמית אחרת המזהה אותו; (2) לדרוש מכל אדם הנוגע בדבר למסור לו כל ידיעה או מסמך שיש בהם כדי להבטיח את ביצוען של ההוראות לפי חוק זה או להקל את ביצוען; בפסקה זו, "מסמך" – לרבות הקלטה ופלט כהגדרתו בחוק המחשבים, התשנ"ה–1995; (2) לדרוש מכל אדם הנוגע בדבר למסור לו כל ידיעה או מסמך שיש בהם כדי להבטיח את ביצוען של ההוראות לפי חוק זה או להקל את ביצוען; בפסקה זו, "מסמך" – לרבות הקלטה ופלט כהגדרתו בחוק המחשבים, התשנ"ה–1995; (2) לדרוש מכל אדם הנוגע בדבר למסור לו כל ידיעה או מסמך שיש בהם כדי להבטיח את ביצוען של ההוראות לפי חוק זה או להקל את ביצוען; בפסקה זו, "מסמך" – לרבות הקלטה ופלט כהגדרתו בחוק המחשבים, התשנ"ה–1995; (2) לדרוש מכל אדם הנוגע בדבר למסור לו כל ידיעה או מסמך שיש בהם כדי להבטיח את ביצוען של ההוראות לפי חוק זה או להקל את ביצוען; בפסקה זו, "מסמך" – לרבות הקלטה ופלט כהגדרתו בחוק המחשבים, התשנ"ה–1995; (2) לדרוש מכל אדם הנוגע בדבר למסור לו כל ידיעה או מסמך שיש בהם כדי להבטיח את ביצוען של ההוראות לפי חוק זה או להקל את ביצוען; בפסקה זו, "מסמך" – לרבות הקלטה ופלט כהגדרתו בחוק המחשבים, התשנ"ה–1995; (2) לדרוש מכל אדם הנוגע בדבר למסור לו כל ידיעה או מסמך שיש בהם כדי להבטיח את ביצוען של ההוראות לפי חוק זה או להקל את ביצוען; בפסקה זו, "מסמך" – לרבות הקלטה ופלט כהגדרתו בחוק המחשבים, התשנ"ה–1995; (3) להיכנס בכל עת סבירה למקום שלמפקח יש חשד סביר שבו נמצא מיועד לשירות או של מי שקיבל פטור או דחייה משירות לרבות למקום שבו הוא מועסק או לומד. (3) להיכנס בכל עת סבירה למקום שלמפקח יש חשד סביר שבו נמצא מיועד לשירות או של מי שקיבל פטור או דחייה משירות לרבות למקום שבו הוא מועסק או לומד. (3) להיכנס בכל עת סבירה למקום שלמפקח יש חשד סביר שבו נמצא מיועד לשירות או של מי שקיבל פטור או דחייה משירות לרבות למקום שבו הוא מועסק או לומד. (3) להיכנס בכל עת סבירה למקום שלמפקח יש חשד סביר שבו נמצא מיועד לשירות או של מי שקיבל פטור או דחייה משירות לרבות למקום שבו הוא מועסק או לומד. (3) להיכנס בכל עת סבירה למקום שלמפקח יש חשד סביר שבו נמצא מיועד לשירות או של מי שקיבל פטור או דחייה משירות לרבות למקום שבו הוא מועסק או לומד. (3) להיכנס בכל עת סבירה למקום שלמפקח יש חשד סביר שבו נמצא מיועד לשירות או של מי שקיבל פטור או דחייה משירות לרבות למקום שבו הוא מועסק או לומד. זיהוי מפקחים 41. מפקח לא יעשה שימוש בסמכויות הנתונות לו לפי פרק זה, אלא בעת מילוי תפקידו ובהתקיים שניים אלה: מפקח לא יעשה שימוש בסמכויות הנתונות לו לפי פרק זה, אלא בעת מילוי תפקידו ובהתקיים שניים אלה: מפקח לא יעשה שימוש בסמכויות הנתונות לו לפי פרק זה, אלא בעת מילוי תפקידו ובהתקיים שניים אלה: מפקח לא יעשה שימוש בסמכויות הנתונות לו לפי פרק זה, אלא בעת מילוי תפקידו ובהתקיים שניים אלה: מפקח לא יעשה שימוש בסמכויות הנתונות לו לפי פרק זה, אלא בעת מילוי תפקידו ובהתקיים שניים אלה: מפקח לא יעשה שימוש בסמכויות הנתונות לו לפי פרק זה, אלא בעת מילוי תפקידו ובהתקיים שניים אלה: (1) הוא עונד באופן גלוי תג המזהה אותו ואת תפקידו; (1) הוא עונד באופן גלוי תג המזהה אותו ואת תפקידו; (1) הוא עונד באופן גלוי תג המזהה אותו ואת תפקידו; (1) הוא עונד באופן גלוי תג המזהה אותו ואת תפקידו; (1) הוא עונד באופן גלוי תג המזהה אותו ואת תפקידו; (1) הוא עונד באופן גלוי תג המזהה אותו ואת תפקידו; (2) יש בידו תעודה החתומה בידי המנהל, המעידה על תפקידו ועל סמכויותיו, שאותה יציג על פי דרישה. (2) יש בידו תעודה החתומה בידי המנהל, המעידה על תפקידו ועל סמכויותיו, שאותה יציג על פי דרישה. (2) יש בידו תעודה החתומה בידי המנהל, המעידה על תפקידו ועל סמכויותיו, שאותה יציג על פי דרישה. (2) יש בידו תעודה החתומה בידי המנהל, המעידה על תפקידו ועל סמכויותיו, שאותה יציג על פי דרישה. (2) יש בידו תעודה החתומה בידי המנהל, המעידה על תפקידו ועל סמכויותיו, שאותה יציג על פי דרישה. (2) יש בידו תעודה החתומה בידי המנהל, המעידה על תפקידו ועל סמכויותיו, שאותה יציג על פי דרישה. אי-גריעה מסמכויות פוקד 42. אין באמור בחוק זה כדי לגרוע מסמכויותיו של פוקד על פי חוק שירות ביטחון, למעט באשר למי שנקבע לו פטור משירות על פי חוק זה. אין באמור בחוק זה כדי לגרוע מסמכויותיו של פוקד על פי חוק שירות ביטחון, למעט באשר למי שנקבע לו פטור משירות על פי חוק זה. אין באמור בחוק זה כדי לגרוע מסמכויותיו של פוקד על פי חוק שירות ביטחון, למעט באשר למי שנקבע לו פטור משירות על פי חוק זה. אין באמור בחוק זה כדי לגרוע מסמכויותיו של פוקד על פי חוק שירות ביטחון, למעט באשר למי שנקבע לו פטור משירות על פי חוק זה. אין באמור בחוק זה כדי לגרוע מסמכויותיו של פוקד על פי חוק שירות ביטחון, למעט באשר למי שנקבע לו פטור משירות על פי חוק זה. אין באמור בחוק זה כדי לגרוע מסמכויותיו של פוקד על פי חוק שירות ביטחון, למעט באשר למי שנקבע לו פטור משירות על פי חוק זה. פרק ד' – זכויות בוגרי שירות ומסיימיו פרק ד' – זכויות בוגרי שירות ומסיימיו פרק ד' – זכויות בוגרי שירות ומסיימיו פרק ד' – זכויות בוגרי שירות ומסיימיו פרק ד' – זכויות בוגרי שירות ומסיימיו פרק ד' – זכויות בוגרי שירות ומסיימיו זכויות מוקנות לפי חוק קליטת חיילים משוחררים 43. בוגר שירות לכל הזכויות המוקנות לפי חוק קליטת חיילים משוחררים, התשנ"ד–1994. בוגר שירות לכל הזכויות המוקנות לפי חוק קליטת חיילים משוחררים, התשנ"ד–1994. בוגר שירות לכל הזכויות המוקנות לפי חוק קליטת חיילים משוחררים, התשנ"ד–1994. בוגר שירות לכל הזכויות המוקנות לפי חוק קליטת חיילים משוחררים, התשנ"ד–1994. בוגר שירות לכל הזכויות המוקנות לפי חוק קליטת חיילים משוחררים, התשנ"ד–1994. בוגר שירות לכל הזכויות המוקנות לפי חוק קליטת חיילים משוחררים, התשנ"ד–1994. מענק סיום דיפרנציאלי 44. בוגר שירות זכאי למענק סיום דיפרנציאלי, לפי כללים שיקבע השר. בוגר שירות זכאי למענק סיום דיפרנציאלי, לפי כללים שיקבע השר. בוגר שירות זכאי למענק סיום דיפרנציאלי, לפי כללים שיקבע השר. בוגר שירות זכאי למענק סיום דיפרנציאלי, לפי כללים שיקבע השר. בוגר שירות זכאי למענק סיום דיפרנציאלי, לפי כללים שיקבע השר. בוגר שירות זכאי למענק סיום דיפרנציאלי, לפי כללים שיקבע השר. זכאות להשתתפות בתכניות הרשות 45. בוגר שירות יהיה זכאי להשתתף בתכניות הרשות שמטרתן בין היתר השלמת פערים, מיומנויות חיים, הכשרה מקצועית, הכנה להשכלה אקדמית. בוגר שירות יהיה זכאי להשתתף בתכניות הרשות שמטרתן בין היתר השלמת פערים, מיומנויות חיים, הכשרה מקצועית, הכנה להשכלה אקדמית. בוגר שירות יהיה זכאי להשתתף בתכניות הרשות שמטרתן בין היתר השלמת פערים, מיומנויות חיים, הכשרה מקצועית, הכנה להשכלה אקדמית. בוגר שירות יהיה זכאי להשתתף בתכניות הרשות שמטרתן בין היתר השלמת פערים, מיומנויות חיים, הכשרה מקצועית, הכנה להשכלה אקדמית. בוגר שירות יהיה זכאי להשתתף בתכניות הרשות שמטרתן בין היתר השלמת פערים, מיומנויות חיים, הכשרה מקצועית, הכנה להשכלה אקדמית. בוגר שירות יהיה זכאי להשתתף בתכניות הרשות שמטרתן בין היתר השלמת פערים, מיומנויות חיים, הכשרה מקצועית, הכנה להשכלה אקדמית. פרק ה' – עיצומים כספיים פרק ה' – עיצומים כספיים פרק ה' – עיצומים כספיים פרק ה' – עיצומים כספיים פרק ה' – עיצומים כספיים פרק ה' – עיצומים כספיים עיצום כספי 46. הפר מיועד לשירות או בוגר שירות או המשרת בשירות ישראלי לרבות מי שניתן לו פטור משירות או דחיית שירות הוראה מההוראות לפי חוק זה, רשאי המנהל להטיל עליו עיצום כספי לפי הוראות פרק זה, שגובהו ייקבע בתקנות. הפר מיועד לשירות או בוגר שירות או המשרת בשירות ישראלי לרבות מי שניתן לו פטור משירות או דחיית שירות הוראה מההוראות לפי חוק זה, רשאי המנהל להטיל עליו עיצום כספי לפי הוראות פרק זה, שגובהו ייקבע בתקנות. הפר מיועד לשירות או בוגר שירות או המשרת בשירות ישראלי לרבות מי שניתן לו פטור משירות או דחיית שירות הוראה מההוראות לפי חוק זה, רשאי המנהל להטיל עליו עיצום כספי לפי הוראות פרק זה, שגובהו ייקבע בתקנות. הפר מיועד לשירות או בוגר שירות או המשרת בשירות ישראלי לרבות מי שניתן לו פטור משירות או דחיית שירות הוראה מההוראות לפי חוק זה, רשאי המנהל להטיל עליו עיצום כספי לפי הוראות פרק זה, שגובהו ייקבע בתקנות. הפר מיועד לשירות או בוגר שירות או המשרת בשירות ישראלי לרבות מי שניתן לו פטור משירות או דחיית שירות הוראה מההוראות לפי חוק זה, רשאי המנהל להטיל עליו עיצום כספי לפי הוראות פרק זה, שגובהו ייקבע בתקנות. הפר מיועד לשירות או בוגר שירות או המשרת בשירות ישראלי לרבות מי שניתן לו פטור משירות או דחיית שירות הוראה מההוראות לפי חוק זה, רשאי המנהל להטיל עליו עיצום כספי לפי הוראות פרק זה, שגובהו ייקבע בתקנות. שיקולים בקביעת סכום העיצום הכספי 47. בבואו לקבוע את סכום העיצום הכספי שיטיל, ישקול המנהל, בין השאר, את הנסיבות והשיקולים שלהלן, לפי העניין: בבואו לקבוע את סכום העיצום הכספי שיטיל, ישקול המנהל, בין השאר, את הנסיבות והשיקולים שלהלן, לפי העניין: בבואו לקבוע את סכום העיצום הכספי שיטיל, ישקול המנהל, בין השאר, את הנסיבות והשיקולים שלהלן, לפי העניין: בבואו לקבוע את סכום העיצום הכספי שיטיל, ישקול המנהל, בין השאר, את הנסיבות והשיקולים שלהלן, לפי העניין: בבואו לקבוע את סכום העיצום הכספי שיטיל, ישקול המנהל, בין השאר, את הנסיבות והשיקולים שלהלן, לפי העניין: בבואו לקבוע את סכום העיצום הכספי שיטיל, ישקול המנהל, בין השאר, את הנסיבות והשיקולים שלהלן, לפי העניין: (1) המשך ההפרה; (1) המשך ההפרה; (1) המשך ההפרה; (1) המשך ההפרה; (1) המשך ההפרה; (1) המשך ההפרה; (2) חומרת ההפרה; (2) חומרת ההפרה; (2) חומרת ההפרה; (2) חומרת ההפרה; (2) חומרת ההפרה; (2) חומרת ההפרה; (3) קיומן או העדרן של הפרות קודמות ומועדן ביצוען; (3) קיומן או העדרן של הפרות קודמות ומועדן ביצוען; (3) קיומן או העדרן של הפרות קודמות ומועדן ביצוען; (3) קיומן או העדרן של הפרות קודמות ומועדן ביצוען; (3) קיומן או העדרן של הפרות קודמות ומועדן ביצוען; (3) קיומן או העדרן של הפרות קודמות ומועדן ביצוען; הודעה על כוונת חיוב 48. (א) היה למנהל יסוד סביר להניח כי אדם הפר הוראה מההוראות לפי חוק זה, כאמור בסעיף 43 (בפרק זה – המפר) ,ובכוונתו להטיל עליו עיצום כספי לפי אותו סעיף, ימסור למפר הודעה על הכוונה להטיל עליו עיצום כספי (בפרק זה – הודעה על כוונת חיוב). (א) היה למנהל יסוד סביר להניח כי אדם הפר הוראה מההוראות לפי חוק זה, כאמור בסעיף 43 (בפרק זה – המפר) ,ובכוונתו להטיל עליו עיצום כספי לפי אותו סעיף, ימסור למפר הודעה על הכוונה להטיל עליו עיצום כספי (בפרק זה – הודעה על כוונת חיוב). (א) היה למנהל יסוד סביר להניח כי אדם הפר הוראה מההוראות לפי חוק זה, כאמור בסעיף 43 (בפרק זה – המפר) ,ובכוונתו להטיל עליו עיצום כספי לפי אותו סעיף, ימסור למפר הודעה על הכוונה להטיל עליו עיצום כספי (בפרק זה – הודעה על כוונת חיוב). (א) היה למנהל יסוד סביר להניח כי אדם הפר הוראה מההוראות לפי חוק זה, כאמור בסעיף 43 (בפרק זה – המפר) ,ובכוונתו להטיל עליו עיצום כספי לפי אותו סעיף, ימסור למפר הודעה על הכוונה להטיל עליו עיצום כספי (בפרק זה – הודעה על כוונת חיוב). (א) היה למנהל יסוד סביר להניח כי אדם הפר הוראה מההוראות לפי חוק זה, כאמור בסעיף 43 (בפרק זה – המפר) ,ובכוונתו להטיל עליו עיצום כספי לפי אותו סעיף, ימסור למפר הודעה על הכוונה להטיל עליו עיצום כספי (בפרק זה – הודעה על כוונת חיוב). (א) היה למנהל יסוד סביר להניח כי אדם הפר הוראה מההוראות לפי חוק זה, כאמור בסעיף 43 (בפרק זה – המפר) ,ובכוונתו להטיל עליו עיצום כספי לפי אותו סעיף, ימסור למפר הודעה על הכוונה להטיל עליו עיצום כספי (בפרק זה – הודעה על כוונת חיוב). (ב) בהודעה על כוונת חיוב יציין הממונה בין השאר את אלה: (ב) בהודעה על כוונת חיוב יציין הממונה בין השאר את אלה: (ב) בהודעה על כוונת חיוב יציין הממונה בין השאר את אלה: (ב) בהודעה על כוונת חיוב יציין הממונה בין השאר את אלה: (ב) בהודעה על כוונת חיוב יציין הממונה בין השאר את אלה: (ב) בהודעה על כוונת חיוב יציין הממונה בין השאר את אלה: (1) המעשה או המחדל )בפרק זה – המעשה( המהווה את ההפרה; (1) המעשה או המחדל )בפרק זה – המעשה( המהווה את ההפרה; (1) המעשה או המחדל )בפרק זה – המעשה( המהווה את ההפרה; (1) המעשה או המחדל )בפרק זה – המעשה( המהווה את ההפרה; (1) המעשה או המחדל )בפרק זה – המעשה( המהווה את ההפרה; (2) סכום העיצום הכספי שבכוונתו להטיל על המפר והתקופה לתשלומו; (2) סכום העיצום הכספי שבכוונתו להטיל על המפר והתקופה לתשלומו; (2) סכום העיצום הכספי שבכוונתו להטיל על המפר והתקופה לתשלומו; (2) סכום העיצום הכספי שבכוונתו להטיל על המפר והתקופה לתשלומו; (2) סכום העיצום הכספי שבכוונתו להטיל על המפר והתקופה לתשלומו; (3) זכותו של המפר לטעון את טענותיו לפני הממונה לפי הוראות פרק זה . (3) זכותו של המפר לטעון את טענותיו לפני הממונה לפי הוראות פרק זה . (3) זכותו של המפר לטעון את טענותיו לפני הממונה לפי הוראות פרק זה . (3) זכותו של המפר לטעון את טענותיו לפני הממונה לפי הוראות פרק זה . (3) זכותו של המפר לטעון את טענותיו לפני הממונה לפי הוראות פרק זה . זכות הטיעון 49. (א) מפר שנמסרה לו הודעה על כוונת חיוב לפי הוראות פרק זה, רשאי לטעון את טענותיו, בכתב, לפני המנהל, לעניין הכוונה להטיל עליו עיצום כספי ולעניין סכומו, בתוך 60 ימים ממועד מסירת ההודעה; מפר שטען את טענותיו בכתב, רשאי לטעון את טענותיו לפני המנהל גם בעל פה. (א) מפר שנמסרה לו הודעה על כוונת חיוב לפי הוראות פרק זה, רשאי לטעון את טענותיו, בכתב, לפני המנהל, לעניין הכוונה להטיל עליו עיצום כספי ולעניין סכומו, בתוך 60 ימים ממועד מסירת ההודעה; מפר שטען את טענותיו בכתב, רשאי לטעון את טענותיו לפני המנהל גם בעל פה. (א) מפר שנמסרה לו הודעה על כוונת חיוב לפי הוראות פרק זה, רשאי לטעון את טענותיו, בכתב, לפני המנהל, לעניין הכוונה להטיל עליו עיצום כספי ולעניין סכומו, בתוך 60 ימים ממועד מסירת ההודעה; מפר שטען את טענותיו בכתב, רשאי לטעון את טענותיו לפני המנהל גם בעל פה. (א) מפר שנמסרה לו הודעה על כוונת חיוב לפי הוראות פרק זה, רשאי לטעון את טענותיו, בכתב, לפני המנהל, לעניין הכוונה להטיל עליו עיצום כספי ולעניין סכומו, בתוך 60 ימים ממועד מסירת ההודעה; מפר שטען את טענותיו בכתב, רשאי לטעון את טענותיו לפני המנהל גם בעל פה. (א) מפר שנמסרה לו הודעה על כוונת חיוב לפי הוראות פרק זה, רשאי לטעון את טענותיו, בכתב, לפני המנהל, לעניין הכוונה להטיל עליו עיצום כספי ולעניין סכומו, בתוך 60 ימים ממועד מסירת ההודעה; מפר שטען את טענותיו בכתב, רשאי לטעון את טענותיו לפני המנהל גם בעל פה. (א) מפר שנמסרה לו הודעה על כוונת חיוב לפי הוראות פרק זה, רשאי לטעון את טענותיו, בכתב, לפני המנהל, לעניין הכוונה להטיל עליו עיצום כספי ולעניין סכומו, בתוך 60 ימים ממועד מסירת ההודעה; מפר שטען את טענותיו בכתב, רשאי לטעון את טענותיו לפני המנהל גם בעל פה. (ב) המנהל רשאי להאריך את התקופה האמורה בסעיף 49א בתקופה שלא תעלה על 90 ימים, מנימוקים שיירשמו. (ב) המנהל רשאי להאריך את התקופה האמורה בסעיף 49א בתקופה שלא תעלה על 90 ימים, מנימוקים שיירשמו. (ב) המנהל רשאי להאריך את התקופה האמורה בסעיף 49א בתקופה שלא תעלה על 90 ימים, מנימוקים שיירשמו. (ב) המנהל רשאי להאריך את התקופה האמורה בסעיף 49א בתקופה שלא תעלה על 90 ימים, מנימוקים שיירשמו. (ב) המנהל רשאי להאריך את התקופה האמורה בסעיף 49א בתקופה שלא תעלה על 90 ימים, מנימוקים שיירשמו. (ב) המנהל רשאי להאריך את התקופה האמורה בסעיף 49א בתקופה שלא תעלה על 90 ימים, מנימוקים שיירשמו. החלטת הממונה ודרישת תשלום 50. (א) המנהל יחליט, לאחר ששקל את הטענות שנטענו לפי סעיף 46, אם להטיל על המפר עיצום כספי ואת סכום העיצום הכספי שיוטל. (א) המנהל יחליט, לאחר ששקל את הטענות שנטענו לפי סעיף 46, אם להטיל על המפר עיצום כספי ואת סכום העיצום הכספי שיוטל. (א) המנהל יחליט, לאחר ששקל את הטענות שנטענו לפי סעיף 46, אם להטיל על המפר עיצום כספי ואת סכום העיצום הכספי שיוטל. (א) המנהל יחליט, לאחר ששקל את הטענות שנטענו לפי סעיף 46, אם להטיל על המפר עיצום כספי ואת סכום העיצום הכספי שיוטל. (א) המנהל יחליט, לאחר ששקל את הטענות שנטענו לפי סעיף 46, אם להטיל על המפר עיצום כספי ואת סכום העיצום הכספי שיוטל. (א) המנהל יחליט, לאחר ששקל את הטענות שנטענו לפי סעיף 46, אם להטיל על המפר עיצום כספי ואת סכום העיצום הכספי שיוטל. (ב) החלטת המנהל תינתן בתוך 30 ימים מתום התקופה האמורה בסעיף 46 לפי המאוחר, ואולם מצא המנהל כי נדרשות בדיקות נוספות לשם קבלת החלטתו, ייתן את החלטתו בתוך 30 ימים ממועד סיום הבדיקות הנדרשות. (ב) החלטת המנהל תינתן בתוך 30 ימים מתום התקופה האמורה בסעיף 46 לפי המאוחר, ואולם מצא המנהל כי נדרשות בדיקות נוספות לשם קבלת החלטתו, ייתן את החלטתו בתוך 30 ימים ממועד סיום הבדיקות הנדרשות. (ב) החלטת המנהל תינתן בתוך 30 ימים מתום התקופה האמורה בסעיף 46 לפי המאוחר, ואולם מצא המנהל כי נדרשות בדיקות נוספות לשם קבלת החלטתו, ייתן את החלטתו בתוך 30 ימים ממועד סיום הבדיקות הנדרשות. (ב) החלטת המנהל תינתן בתוך 30 ימים מתום התקופה האמורה בסעיף 46 לפי המאוחר, ואולם מצא המנהל כי נדרשות בדיקות נוספות לשם קבלת החלטתו, ייתן את החלטתו בתוך 30 ימים ממועד סיום הבדיקות הנדרשות. (ב) החלטת המנהל תינתן בתוך 30 ימים מתום התקופה האמורה בסעיף 46 לפי המאוחר, ואולם מצא המנהל כי נדרשות בדיקות נוספות לשם קבלת החלטתו, ייתן את החלטתו בתוך 30 ימים ממועד סיום הבדיקות הנדרשות. (ב) החלטת המנהל תינתן בתוך 30 ימים מתום התקופה האמורה בסעיף 46 לפי המאוחר, ואולם מצא המנהל כי נדרשות בדיקות נוספות לשם קבלת החלטתו, ייתן את החלטתו בתוך 30 ימים ממועד סיום הבדיקות הנדרשות. (ג) החליט המנהל לפי הוראות סעיף 50(א) – (ג) החליט המנהל לפי הוראות סעיף 50(א) – (ג) החליט המנהל לפי הוראות סעיף 50(א) – (ג) החליט המנהל לפי הוראות סעיף 50(א) – (ג) החליט המנהל לפי הוראות סעיף 50(א) – (ג) החליט המנהל לפי הוראות סעיף 50(א) – (1) להטיל על המפר עיצום כספי – ימסור לו דרישה, בכתב, לשלם את העיצום הכספי (בפרק זה – דרישת תשלום); בדרישת התשלום יציין המנהל, בין השאר, את סכום העיצום הכספי המעודכן והתקופה לתשלומו; (1) להטיל על המפר עיצום כספי – ימסור לו דרישה, בכתב, לשלם את העיצום הכספי (בפרק זה – דרישת תשלום); בדרישת התשלום יציין המנהל, בין השאר, את סכום העיצום הכספי המעודכן והתקופה לתשלומו; (1) להטיל על המפר עיצום כספי – ימסור לו דרישה, בכתב, לשלם את העיצום הכספי (בפרק זה – דרישת תשלום); בדרישת התשלום יציין המנהל, בין השאר, את סכום העיצום הכספי המעודכן והתקופה לתשלומו; (1) להטיל על המפר עיצום כספי – ימסור לו דרישה, בכתב, לשלם את העיצום הכספי (בפרק זה – דרישת תשלום); בדרישת התשלום יציין המנהל, בין השאר, את סכום העיצום הכספי המעודכן והתקופה לתשלומו; (1) להטיל על המפר עיצום כספי – ימסור לו דרישה, בכתב, לשלם את העיצום הכספי (בפרק זה – דרישת תשלום); בדרישת התשלום יציין המנהל, בין השאר, את סכום העיצום הכספי המעודכן והתקופה לתשלומו; (2) שלא להטיל על המפר עיצום כספי – ימסור לו הודעה על כך בכתב. (2) שלא להטיל על המפר עיצום כספי – ימסור לו הודעה על כך בכתב. (2) שלא להטיל על המפר עיצום כספי – ימסור לו הודעה על כך בכתב. (2) שלא להטיל על המפר עיצום כספי – ימסור לו הודעה על כך בכתב. (2) שלא להטיל על המפר עיצום כספי – ימסור לו הודעה על כך בכתב. (ד) בדרישת התשלום או בהודעה, לפי סעיף קטן (ב), יפרט המנהל את נימוקי החלטתו, לרבות לעניין סכום העיצום הכספי . (ד) בדרישת התשלום או בהודעה, לפי סעיף קטן (ב), יפרט המנהל את נימוקי החלטתו, לרבות לעניין סכום העיצום הכספי . (ד) בדרישת התשלום או בהודעה, לפי סעיף קטן (ב), יפרט המנהל את נימוקי החלטתו, לרבות לעניין סכום העיצום הכספי . (ד) בדרישת התשלום או בהודעה, לפי סעיף קטן (ב), יפרט המנהל את נימוקי החלטתו, לרבות לעניין סכום העיצום הכספי . (ד) בדרישת התשלום או בהודעה, לפי סעיף קטן (ב), יפרט המנהל את נימוקי החלטתו, לרבות לעניין סכום העיצום הכספי . (ד) בדרישת התשלום או בהודעה, לפי סעיף קטן (ב), יפרט המנהל את נימוקי החלטתו, לרבות לעניין סכום העיצום הכספי . (ה) לא טען המפר את טענותיו לפי הוראות סעיף 46, בתוך 60 ימים מיום נמסרה לו ההודעה על כוונת חיוב או בתוך תקופה ארוכה יותר שנקבעה לפי סעיף 46, ככל שנקבעה, יראו את ההודעה על כוונת החיוב, בתום התקופה האמורה, כדרישת תשלום שנמסרה למפר במועד האמור. (ה) לא טען המפר את טענותיו לפי הוראות סעיף 46, בתוך 60 ימים מיום נמסרה לו ההודעה על כוונת חיוב או בתוך תקופה ארוכה יותר שנקבעה לפי סעיף 46, ככל שנקבעה, יראו את ההודעה על כוונת החיוב, בתום התקופה האמורה, כדרישת תשלום שנמסרה למפר במועד האמור. (ה) לא טען המפר את טענותיו לפי הוראות סעיף 46, בתוך 60 ימים מיום נמסרה לו ההודעה על כוונת חיוב או בתוך תקופה ארוכה יותר שנקבעה לפי סעיף 46, ככל שנקבעה, יראו את ההודעה על כוונת החיוב, בתום התקופה האמורה, כדרישת תשלום שנמסרה למפר במועד האמור. (ה) לא טען המפר את טענותיו לפי הוראות סעיף 46, בתוך 60 ימים מיום נמסרה לו ההודעה על כוונת חיוב או בתוך תקופה ארוכה יותר שנקבעה לפי סעיף 46, ככל שנקבעה, יראו את ההודעה על כוונת החיוב, בתום התקופה האמורה, כדרישת תשלום שנמסרה למפר במועד האמור. (ה) לא טען המפר את טענותיו לפי הוראות סעיף 46, בתוך 60 ימים מיום נמסרה לו ההודעה על כוונת חיוב או בתוך תקופה ארוכה יותר שנקבעה לפי סעיף 46, ככל שנקבעה, יראו את ההודעה על כוונת החיוב, בתום התקופה האמורה, כדרישת תשלום שנמסרה למפר במועד האמור. (ה) לא טען המפר את טענותיו לפי הוראות סעיף 46, בתוך 60 ימים מיום נמסרה לו ההודעה על כוונת חיוב או בתוך תקופה ארוכה יותר שנקבעה לפי סעיף 46, ככל שנקבעה, יראו את ההודעה על כוונת החיוב, בתום התקופה האמורה, כדרישת תשלום שנמסרה למפר במועד האמור. סכום מעודכן של העיצום הכספי 51. (א) העיצום הכספי יהיה לפי סכומו המעודכן ביום מסירת דרישת התשלום, ולגבי מפר שלא טען את טענותיו לפני המנהל כאמור בסעיף 46 – ביום מסירת ההודעה על כוונת החיוב; הוגש ערר לפי סעיף 63 לחוק ועוכב תשלומו של העיצום הכספי – יהיה העיצום הכספי לפי סכומו המעודכן ביום ההחלטה בערר או בערעור. (א) העיצום הכספי יהיה לפי סכומו המעודכן ביום מסירת דרישת התשלום, ולגבי מפר שלא טען את טענותיו לפני המנהל כאמור בסעיף 46 – ביום מסירת ההודעה על כוונת החיוב; הוגש ערר לפי סעיף 63 לחוק ועוכב תשלומו של העיצום הכספי – יהיה העיצום הכספי לפי סכומו המעודכן ביום ההחלטה בערר או בערעור. (א) העיצום הכספי יהיה לפי סכומו המעודכן ביום מסירת דרישת התשלום, ולגבי מפר שלא טען את טענותיו לפני המנהל כאמור בסעיף 46 – ביום מסירת ההודעה על כוונת החיוב; הוגש ערר לפי סעיף 63 לחוק ועוכב תשלומו של העיצום הכספי – יהיה העיצום הכספי לפי סכומו המעודכן ביום ההחלטה בערר או בערעור. (א) העיצום הכספי יהיה לפי סכומו המעודכן ביום מסירת דרישת התשלום, ולגבי מפר שלא טען את טענותיו לפני המנהל כאמור בסעיף 46 – ביום מסירת ההודעה על כוונת החיוב; הוגש ערר לפי סעיף 63 לחוק ועוכב תשלומו של העיצום הכספי – יהיה העיצום הכספי לפי סכומו המעודכן ביום ההחלטה בערר או בערעור. (א) העיצום הכספי יהיה לפי סכומו המעודכן ביום מסירת דרישת התשלום, ולגבי מפר שלא טען את טענותיו לפני המנהל כאמור בסעיף 46 – ביום מסירת ההודעה על כוונת החיוב; הוגש ערר לפי סעיף 63 לחוק ועוכב תשלומו של העיצום הכספי – יהיה העיצום הכספי לפי סכומו המעודכן ביום ההחלטה בערר או בערעור. (א) העיצום הכספי יהיה לפי סכומו המעודכן ביום מסירת דרישת התשלום, ולגבי מפר שלא טען את טענותיו לפני המנהל כאמור בסעיף 46 – ביום מסירת ההודעה על כוונת החיוב; הוגש ערר לפי סעיף 63 לחוק ועוכב תשלומו של העיצום הכספי – יהיה העיצום הכספי לפי סכומו המעודכן ביום ההחלטה בערר או בערעור. (ב) סכומי העיצום הכספי הקבועים בתקנות יעודכנו ב-1 בינואר בכל שנה (להלן – יום העדכון). (ב) סכומי העיצום הכספי הקבועים בתקנות יעודכנו ב-1 בינואר בכל שנה (להלן – יום העדכון). (ב) סכומי העיצום הכספי הקבועים בתקנות יעודכנו ב-1 בינואר בכל שנה (להלן – יום העדכון). (ב) סכומי העיצום הכספי הקבועים בתקנות יעודכנו ב-1 בינואר בכל שנה (להלן – יום העדכון). (ב) סכומי העיצום הכספי הקבועים בתקנות יעודכנו ב-1 בינואר בכל שנה (להלן – יום העדכון). (ב) סכומי העיצום הכספי הקבועים בתקנות יעודכנו ב-1 בינואר בכל שנה (להלן – יום העדכון). (ג) המנהל יפרסם הודעה ברשומות על סכומי העיצום הכספי המעודכנים לפי סעיף 51(ב). (ג) המנהל יפרסם הודעה ברשומות על סכומי העיצום הכספי המעודכנים לפי סעיף 51(ב). (ג) המנהל יפרסם הודעה ברשומות על סכומי העיצום הכספי המעודכנים לפי סעיף 51(ב). (ג) המנהל יפרסם הודעה ברשומות על סכומי העיצום הכספי המעודכנים לפי סעיף 51(ב). (ג) המנהל יפרסם הודעה ברשומות על סכומי העיצום הכספי המעודכנים לפי סעיף 51(ב). (ג) המנהל יפרסם הודעה ברשומות על סכומי העיצום הכספי המעודכנים לפי סעיף 51(ב). גבייה 52. הפר מיועד לשירות או בוגר שירות לרבות מי שניתן לו פטור משירות או דחיית שירות הוראה מההוראות לפי חוק זה, יהיה מנוע מביצוע עבודה בשכר בשירות המדינה, או השתתפות במכרזים של מי מרשויות המדינה. הפר מיועד לשירות או בוגר שירות לרבות מי שניתן לו פטור משירות או דחיית שירות הוראה מההוראות לפי חוק זה, יהיה מנוע מביצוע עבודה בשכר בשירות המדינה, או השתתפות במכרזים של מי מרשויות המדינה. הפר מיועד לשירות או בוגר שירות לרבות מי שניתן לו פטור משירות או דחיית שירות הוראה מההוראות לפי חוק זה, יהיה מנוע מביצוע עבודה בשכר בשירות המדינה, או השתתפות במכרזים של מי מרשויות המדינה. הפר מיועד לשירות או בוגר שירות לרבות מי שניתן לו פטור משירות או דחיית שירות הוראה מההוראות לפי חוק זה, יהיה מנוע מביצוע עבודה בשכר בשירות המדינה, או השתתפות במכרזים של מי מרשויות המדינה. הפר מיועד לשירות או בוגר שירות לרבות מי שניתן לו פטור משירות או דחיית שירות הוראה מההוראות לפי חוק זה, יהיה מנוע מביצוע עבודה בשכר בשירות המדינה, או השתתפות במכרזים של מי מרשויות המדינה. הפר מיועד לשירות או בוגר שירות לרבות מי שניתן לו פטור משירות או דחיית שירות הוראה מההוראות לפי חוק זה, יהיה מנוע מביצוע עבודה בשכר בשירות המדינה, או השתתפות במכרזים של מי מרשויות המדינה. עיצום מנהלי שמירת אחריות פלילית 53. (א) תשלום עיצום כספי לפי פרק זה, לא יגרע מאחריותו הפלילית של אדם בשל הפרת הוראה מההוראות לפי חוק זה, המנויות בפרק ו', המהוות עבירה. (א) תשלום עיצום כספי לפי פרק זה, לא יגרע מאחריותו הפלילית של אדם בשל הפרת הוראה מההוראות לפי חוק זה, המנויות בפרק ו', המהוות עבירה. (א) תשלום עיצום כספי לפי פרק זה, לא יגרע מאחריותו הפלילית של אדם בשל הפרת הוראה מההוראות לפי חוק זה, המנויות בפרק ו', המהוות עבירה. (א) תשלום עיצום כספי לפי פרק זה, לא יגרע מאחריותו הפלילית של אדם בשל הפרת הוראה מההוראות לפי חוק זה, המנויות בפרק ו', המהוות עבירה. (א) תשלום עיצום כספי לפי פרק זה, לא יגרע מאחריותו הפלילית של אדם בשל הפרת הוראה מההוראות לפי חוק זה, המנויות בפרק ו', המהוות עבירה. (א) תשלום עיצום כספי לפי פרק זה, לא יגרע מאחריותו הפלילית של אדם בשל הפרת הוראה מההוראות לפי חוק זה, המנויות בפרק ו', המהוות עבירה. (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), שילם המפר עיצום כספי בשל הפרה כאמור באותו סעיף קטן, לא יוגש נגדו כתב אישום בשל אותו מעשה, אלא אם כן התגלו עובדות או ראיות חדשות, המצדיקות זאת; שילם המפר עיצום כספי והוגש נגדו כתב אישום בנסיבות האמורות בסעיף קטן זה – יוחזר לו הסכום ששילם, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מיום תשלומו עד יום החזרתו. (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), שילם המפר עיצום כספי בשל הפרה כאמור באותו סעיף קטן, לא יוגש נגדו כתב אישום בשל אותו מעשה, אלא אם כן התגלו עובדות או ראיות חדשות, המצדיקות זאת; שילם המפר עיצום כספי והוגש נגדו כתב אישום בנסיבות האמורות בסעיף קטן זה – יוחזר לו הסכום ששילם, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מיום תשלומו עד יום החזרתו. (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), שילם המפר עיצום כספי בשל הפרה כאמור באותו סעיף קטן, לא יוגש נגדו כתב אישום בשל אותו מעשה, אלא אם כן התגלו עובדות או ראיות חדשות, המצדיקות זאת; שילם המפר עיצום כספי והוגש נגדו כתב אישום בנסיבות האמורות בסעיף קטן זה – יוחזר לו הסכום ששילם, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מיום תשלומו עד יום החזרתו. (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), שילם המפר עיצום כספי בשל הפרה כאמור באותו סעיף קטן, לא יוגש נגדו כתב אישום בשל אותו מעשה, אלא אם כן התגלו עובדות או ראיות חדשות, המצדיקות זאת; שילם המפר עיצום כספי והוגש נגדו כתב אישום בנסיבות האמורות בסעיף קטן זה – יוחזר לו הסכום ששילם, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מיום תשלומו עד יום החזרתו. (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), שילם המפר עיצום כספי בשל הפרה כאמור באותו סעיף קטן, לא יוגש נגדו כתב אישום בשל אותו מעשה, אלא אם כן התגלו עובדות או ראיות חדשות, המצדיקות זאת; שילם המפר עיצום כספי והוגש נגדו כתב אישום בנסיבות האמורות בסעיף קטן זה – יוחזר לו הסכום ששילם, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מיום תשלומו עד יום החזרתו. (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), שילם המפר עיצום כספי בשל הפרה כאמור באותו סעיף קטן, לא יוגש נגדו כתב אישום בשל אותו מעשה, אלא אם כן התגלו עובדות או ראיות חדשות, המצדיקות זאת; שילם המפר עיצום כספי והוגש נגדו כתב אישום בנסיבות האמורות בסעיף קטן זה – יוחזר לו הסכום ששילם, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מיום תשלומו עד יום החזרתו. (ג) הוגש נגד אדם כתב אישום בשל הפרה המהווה עבירה כאמור בסעיף 53א, לא ינקוט נגדו המנהל הליכים לפי פרק זה בשל אותה הפרה. (ג) הוגש נגד אדם כתב אישום בשל הפרה המהווה עבירה כאמור בסעיף 53א, לא ינקוט נגדו המנהל הליכים לפי פרק זה בשל אותה הפרה. (ג) הוגש נגד אדם כתב אישום בשל הפרה המהווה עבירה כאמור בסעיף 53א, לא ינקוט נגדו המנהל הליכים לפי פרק זה בשל אותה הפרה. (ג) הוגש נגד אדם כתב אישום בשל הפרה המהווה עבירה כאמור בסעיף 53א, לא ינקוט נגדו המנהל הליכים לפי פרק זה בשל אותה הפרה. (ג) הוגש נגד אדם כתב אישום בשל הפרה המהווה עבירה כאמור בסעיף 53א, לא ינקוט נגדו המנהל הליכים לפי פרק זה בשל אותה הפרה. (ג) הוגש נגד אדם כתב אישום בשל הפרה המהווה עבירה כאמור בסעיף 53א, לא ינקוט נגדו המנהל הליכים לפי פרק זה בשל אותה הפרה. פרק ו' – צו שיפוטי ועונשין פרק ו' – צו שיפוטי ועונשין פרק ו' – צו שיפוטי ועונשין פרק ו' – צו שיפוטי ועונשין פרק ו' – צו שיפוטי ועונשין פרק ו' – צו שיפוטי ועונשין צו שיפוטי 54. נמנע מיועד או בוגר לשירות מלהתייצב בהתאם להוראת המנהל לפי סעיף 6, רשאי המנהל לאחר מתן התראה לפנות לבית משפט על מנת שיוציא צו שיחייבו להתייצב. נמנע מיועד או בוגר לשירות מלהתייצב בהתאם להוראת המנהל לפי סעיף 6, רשאי המנהל לאחר מתן התראה לפנות לבית משפט על מנת שיוציא צו שיחייבו להתייצב. נמנע מיועד או בוגר לשירות מלהתייצב בהתאם להוראת המנהל לפי סעיף 6, רשאי המנהל לאחר מתן התראה לפנות לבית משפט על מנת שיוציא צו שיחייבו להתייצב. נמנע מיועד או בוגר לשירות מלהתייצב בהתאם להוראת המנהל לפי סעיף 6, רשאי המנהל לאחר מתן התראה לפנות לבית משפט על מנת שיוציא צו שיחייבו להתייצב. נמנע מיועד או בוגר לשירות מלהתייצב בהתאם להוראת המנהל לפי סעיף 6, רשאי המנהל לאחר מתן התראה לפנות לבית משפט על מנת שיוציא צו שיחייבו להתייצב. נמנע מיועד או בוגר לשירות מלהתייצב בהתאם להוראת המנהל לפי סעיף 6, רשאי המנהל לאחר מתן התראה לפנות לבית משפט על מנת שיוציא צו שיחייבו להתייצב. עונשין 55. מי שעשה אחת מאלה, דינו – מאסר שנתיים: מי שעשה אחת מאלה, דינו – מאסר שנתיים: מי שעשה אחת מאלה, דינו – מאסר שנתיים: מי שעשה אחת מאלה, דינו – מאסר שנתיים: מי שעשה אחת מאלה, דינו – מאסר שנתיים: מי שעשה אחת מאלה, דינו – מאסר שנתיים: (1) הפר צו שיפוטי כאמור בסעיף 54; (1) הפר צו שיפוטי כאמור בסעיף 54; (1) הפר צו שיפוטי כאמור בסעיף 54; (1) הפר צו שיפוטי כאמור בסעיף 54; (1) הפר צו שיפוטי כאמור בסעיף 54; (1) הפר צו שיפוטי כאמור בסעיף 54; (2) מסר ביודעין לרשות הפועלת לפי חוק זה ידיעה כוזבת; (2) מסר ביודעין לרשות הפועלת לפי חוק זה ידיעה כוזבת; (2) מסר ביודעין לרשות הפועלת לפי חוק זה ידיעה כוזבת; (2) מסר ביודעין לרשות הפועלת לפי חוק זה ידיעה כוזבת; (2) מסר ביודעין לרשות הפועלת לפי חוק זה ידיעה כוזבת; (2) מסר ביודעין לרשות הפועלת לפי חוק זה ידיעה כוזבת; (3) חיבל או הטיל מום בגופו, או הניח לאדם אחר לחבל או להטיל בו מום, בכוונה לפגוע על ידי כך בכשרו הרפואי לשירות. (3) חיבל או הטיל מום בגופו, או הניח לאדם אחר לחבל או להטיל בו מום, בכוונה לפגוע על ידי כך בכשרו הרפואי לשירות. (3) חיבל או הטיל מום בגופו, או הניח לאדם אחר לחבל או להטיל בו מום, בכוונה לפגוע על ידי כך בכשרו הרפואי לשירות. (3) חיבל או הטיל מום בגופו, או הניח לאדם אחר לחבל או להטיל בו מום, בכוונה לפגוע על ידי כך בכשרו הרפואי לשירות. (3) חיבל או הטיל מום בגופו, או הניח לאדם אחר לחבל או להטיל בו מום, בכוונה לפגוע על ידי כך בכשרו הרפואי לשירות. (3) חיבל או הטיל מום בגופו, או הניח לאדם אחר לחבל או להטיל בו מום, בכוונה לפגוע על ידי כך בכשרו הרפואי לשירות. פרק ז' – שונות פרק ז' – שונות פרק ז' – שונות פרק ז' – שונות פרק ז' – שונות פרק ז' – שונות ערר 56. (א) מיועד לשירות או בוגר שירות, הרואה את עצמו נפגע מהחלטת המנהל רשאי לערער עליה בפני ועדת ערר. (א) מיועד לשירות או בוגר שירות, הרואה את עצמו נפגע מהחלטת המנהל רשאי לערער עליה בפני ועדת ערר. (א) מיועד לשירות או בוגר שירות, הרואה את עצמו נפגע מהחלטת המנהל רשאי לערער עליה בפני ועדת ערר. (א) מיועד לשירות או בוגר שירות, הרואה את עצמו נפגע מהחלטת המנהל רשאי לערער עליה בפני ועדת ערר. (א) מיועד לשירות או בוגר שירות, הרואה את עצמו נפגע מהחלטת המנהל רשאי לערער עליה בפני ועדת ערר. (א) מיועד לשירות או בוגר שירות, הרואה את עצמו נפגע מהחלטת המנהל רשאי לערער עליה בפני ועדת ערר. (ב) ועדת ערר תמנה שלושה חברים: שר המשפטים ימנה יושב ראש הועדה שהוא שופט או שופט בדימוס ושני חברים נוספים. (ב) ועדת ערר תמנה שלושה חברים: שר המשפטים ימנה יושב ראש הועדה שהוא שופט או שופט בדימוס ושני חברים נוספים. (ב) ועדת ערר תמנה שלושה חברים: שר המשפטים ימנה יושב ראש הועדה שהוא שופט או שופט בדימוס ושני חברים נוספים. (ב) ועדת ערר תמנה שלושה חברים: שר המשפטים ימנה יושב ראש הועדה שהוא שופט או שופט בדימוס ושני חברים נוספים. (ב) ועדת ערר תמנה שלושה חברים: שר המשפטים ימנה יושב ראש הועדה שהוא שופט או שופט בדימוס ושני חברים נוספים. (ב) ועדת ערר תמנה שלושה חברים: שר המשפטים ימנה יושב ראש הועדה שהוא שופט או שופט בדימוס ושני חברים נוספים. (ג) ועדת הערר רשאית לקבל את הערר במלואו או בחלקו, לשנות את החלטת המנהל או לאשר את החלטתו. (ג) ועדת הערר רשאית לקבל את הערר במלואו או בחלקו, לשנות את החלטת המנהל או לאשר את החלטתו. (ג) ועדת הערר רשאית לקבל את הערר במלואו או בחלקו, לשנות את החלטת המנהל או לאשר את החלטתו. (ג) ועדת הערר רשאית לקבל את הערר במלואו או בחלקו, לשנות את החלטת המנהל או לאשר את החלטתו. (ג) ועדת הערר רשאית לקבל את הערר במלואו או בחלקו, לשנות את החלטת המנהל או לאשר את החלטתו. (ג) ועדת הערר רשאית לקבל את הערר במלואו או בחלקו, לשנות את החלטת המנהל או לאשר את החלטתו. (ד) החלטת ועדת הערר תהיה מנומקת. (ד) החלטת ועדת הערר תהיה מנומקת. (ד) החלטת ועדת הערר תהיה מנומקת. (ד) החלטת ועדת הערר תהיה מנומקת. (ד) החלטת ועדת הערר תהיה מנומקת. (ד) החלטת ועדת הערר תהיה מנומקת. אצילת סמכויות 57. השר רשאי בהודעה להאציל את חלק מסמכויות המנהל לאחר מעובדי הרשות. השר רשאי בהודעה להאציל את חלק מסמכויות המנהל לאחר מעובדי הרשות. השר רשאי בהודעה להאציל את חלק מסמכויות המנהל לאחר מעובדי הרשות. השר רשאי בהודעה להאציל את חלק מסמכויות המנהל לאחר מעובדי הרשות. השר רשאי בהודעה להאציל את חלק מסמכויות המנהל לאחר מעובדי הרשות. השר רשאי בהודעה להאציל את חלק מסמכויות המנהל לאחר מעובדי הרשות. הוראות בדבר מידע אישי 58. השר יקבע תקנות לעניין שימוש וגילוי מידע אישי אודות מיועד לשירות, משרת בשירות ישראלי או בוגר שירות, והמנהל ימנה ממונה על הגנת הפרטיות ברשות. השר יקבע תקנות לעניין שימוש וגילוי מידע אישי אודות מיועד לשירות, משרת בשירות ישראלי או בוגר שירות, והמנהל ימנה ממונה על הגנת הפרטיות ברשות. השר יקבע תקנות לעניין שימוש וגילוי מידע אישי אודות מיועד לשירות, משרת בשירות ישראלי או בוגר שירות, והמנהל ימנה ממונה על הגנת הפרטיות ברשות. השר יקבע תקנות לעניין שימוש וגילוי מידע אישי אודות מיועד לשירות, משרת בשירות ישראלי או בוגר שירות, והמנהל ימנה ממונה על הגנת הפרטיות ברשות. השר יקבע תקנות לעניין שימוש וגילוי מידע אישי אודות מיועד לשירות, משרת בשירות ישראלי או בוגר שירות, והמנהל ימנה ממונה על הגנת הפרטיות ברשות. השר יקבע תקנות לעניין שימוש וגילוי מידע אישי אודות מיועד לשירות, משרת בשירות ישראלי או בוגר שירות, והמנהל ימנה ממונה על הגנת הפרטיות ברשות. הוראות לעניין זכאי חוק השבות 59. המנהל רשאי לאפשר למי שאינו אזרח ישראל או תושב לשרת בשירות על פי בקשתו, אם הוא זכאי לעלות לישראל על פי חוק השבות, התש"י–1950. המנהל רשאי לאפשר למי שאינו אזרח ישראל או תושב לשרת בשירות על פי בקשתו, אם הוא זכאי לעלות לישראל על פי חוק השבות, התש"י–1950. המנהל רשאי לאפשר למי שאינו אזרח ישראל או תושב לשרת בשירות על פי בקשתו, אם הוא זכאי לעלות לישראל על פי חוק השבות, התש"י–1950. המנהל רשאי לאפשר למי שאינו אזרח ישראל או תושב לשרת בשירות על פי בקשתו, אם הוא זכאי לעלות לישראל על פי חוק השבות, התש"י–1950. המנהל רשאי לאפשר למי שאינו אזרח ישראל או תושב לשרת בשירות על פי בקשתו, אם הוא זכאי לעלות לישראל על פי חוק השבות, התש"י–1950. המנהל רשאי לאפשר למי שאינו אזרח ישראל או תושב לשרת בשירות על פי בקשתו, אם הוא זכאי לעלות לישראל על פי חוק השבות, התש"י–1950. ביצוע ותקנות 60. השר ממונה על ביצוע חוק זה, והוא רשאי להתקין תקנות לביצועו. השר ממונה על ביצוע חוק זה, והוא רשאי להתקין תקנות לביצועו. השר ממונה על ביצוע חוק זה, והוא רשאי להתקין תקנות לביצועו. השר ממונה על ביצוע חוק זה, והוא רשאי להתקין תקנות לביצועו. השר ממונה על ביצוע חוק זה, והוא רשאי להתקין תקנות לביצועו. השר ממונה על ביצוע חוק זה, והוא רשאי להתקין תקנות לביצועו. פרק ח' – תיקוני חקיקה פרק ח' – תיקוני חקיקה פרק ח' – תיקוני חקיקה פרק ח' – תיקוני חקיקה פרק ח' – תיקוני חקיקה פרק ח' – תיקוני חקיקה תיקון חוק שירות ביטחון 61. בחוק שירות ביטחון – בחוק שירות ביטחון – בחוק שירות ביטחון – בחוק שירות ביטחון – בחוק שירות ביטחון – בחוק שירות ביטחון – (1) בסעיף 26ח, במקום סעיף קטן (ב) יבוא: (1) בסעיף 26ח, במקום סעיף קטן (ב) יבוא: (1) בסעיף 26ח, במקום סעיף קטן (ב) יבוא: (1) בסעיף 26ח, במקום סעיף קטן (ב) יבוא: (1) בסעיף 26ח, במקום סעיף קטן (ב) יבוא: (1) בסעיף 26ח, במקום סעיף קטן (ב) יבוא: "(ב) לא הושלמה תקופת השירות הלאומי-אזרחי של מיועד לשירות הביטחון, לפי הוראות סעיף 23 לחוק שירות לאומי-אזרחי, יראו לעניין הוראות פרק זה את תקופת השירות הלאומי-אזרחי שביצע כתקופת שירות מכוח צו דחיית שירות, אשר פקע ביום הפסקת השירות הלאומי-אזרחי."; "(ב) לא הושלמה תקופת השירות הלאומי-אזרחי של מיועד לשירות הביטחון, לפי הוראות סעיף 23 לחוק שירות לאומי-אזרחי, יראו לעניין הוראות פרק זה את תקופת השירות הלאומי-אזרחי שביצע כתקופת שירות מכוח צו דחיית שירות, אשר פקע ביום הפסקת השירות הלאומי-אזרחי."; "(ב) לא הושלמה תקופת השירות הלאומי-אזרחי של מיועד לשירות הביטחון, לפי הוראות סעיף 23 לחוק שירות לאומי-אזרחי, יראו לעניין הוראות פרק זה את תקופת השירות הלאומי-אזרחי שביצע כתקופת שירות מכוח צו דחיית שירות, אשר פקע ביום הפסקת השירות הלאומי-אזרחי."; "(ב) לא הושלמה תקופת השירות הלאומי-אזרחי של מיועד לשירות הביטחון, לפי הוראות סעיף 23 לחוק שירות לאומי-אזרחי, יראו לעניין הוראות פרק זה את תקופת השירות הלאומי-אזרחי שביצע כתקופת שירות מכוח צו דחיית שירות, אשר פקע ביום הפסקת השירות הלאומי-אזרחי."; "(ב) לא הושלמה תקופת השירות הלאומי-אזרחי של מיועד לשירות הביטחון, לפי הוראות סעיף 23 לחוק שירות לאומי-אזרחי, יראו לעניין הוראות פרק זה את תקופת השירות הלאומי-אזרחי שביצע כתקופת שירות מכוח צו דחיית שירות, אשר פקע ביום הפסקת השירות הלאומי-אזרחי."; (2) בסעיף 26י, במקום סעיף קטן (ב) יבוא: (2) בסעיף 26י, במקום סעיף קטן (ב) יבוא: (2) בסעיף 26י, במקום סעיף קטן (ב) יבוא: (2) בסעיף 26י, במקום סעיף קטן (ב) יבוא: (2) בסעיף 26י, במקום סעיף קטן (ב) יבוא: (2) בסעיף 26י, במקום סעיף קטן (ב) יבוא: "(ב) לא הושלמה תקופת השירות הלאומי-אזרחי של מיועד לשירות הביטחון לפי הוראות סעיף 23 לחוק שירות לאומי-אזרחי, יראו לעניין הוראות פרק זה את תקופת השירות הלאומי-אזרחי שביצע, כתקופת שירות מכוח צו דחיית שירות, אשר פקע ביום הפסקת השירות הלאומי-אזרחי."; "(ב) לא הושלמה תקופת השירות הלאומי-אזרחי של מיועד לשירות הביטחון לפי הוראות סעיף 23 לחוק שירות לאומי-אזרחי, יראו לעניין הוראות פרק זה את תקופת השירות הלאומי-אזרחי שביצע, כתקופת שירות מכוח צו דחיית שירות, אשר פקע ביום הפסקת השירות הלאומי-אזרחי."; "(ב) לא הושלמה תקופת השירות הלאומי-אזרחי של מיועד לשירות הביטחון לפי הוראות סעיף 23 לחוק שירות לאומי-אזרחי, יראו לעניין הוראות פרק זה את תקופת השירות הלאומי-אזרחי שביצע, כתקופת שירות מכוח צו דחיית שירות, אשר פקע ביום הפסקת השירות הלאומי-אזרחי."; "(ב) לא הושלמה תקופת השירות הלאומי-אזרחי של מיועד לשירות הביטחון לפי הוראות סעיף 23 לחוק שירות לאומי-אזרחי, יראו לעניין הוראות פרק זה את תקופת השירות הלאומי-אזרחי שביצע, כתקופת שירות מכוח צו דחיית שירות, אשר פקע ביום הפסקת השירות הלאומי-אזרחי."; "(ב) לא הושלמה תקופת השירות הלאומי-אזרחי של מיועד לשירות הביטחון לפי הוראות סעיף 23 לחוק שירות לאומי-אזרחי, יראו לעניין הוראות פרק זה את תקופת השירות הלאומי-אזרחי שביצע, כתקופת שירות מכוח צו דחיית שירות, אשר פקע ביום הפסקת השירות הלאומי-אזרחי."; (3) סעיפים 26טו עד 26טו2 – בטלים; (3) סעיפים 26טו עד 26טו2 – בטלים; (3) סעיפים 26טו עד 26טו2 – בטלים; (3) סעיפים 26טו עד 26טו2 – בטלים; (3) סעיפים 26טו עד 26טו2 – בטלים; (3) סעיפים 26טו עד 26טו2 – בטלים; (4) בסעיף 26יט – (4) בסעיף 26יט – (4) בסעיף 26יט – (4) בסעיף 26יט – (4) בסעיף 26יט – (4) בסעיף 26יט – (א) פסקה (1) – תימחק; (א) פסקה (1) – תימחק; (א) פסקה (1) – תימחק; (א) פסקה (1) – תימחק; (א) פסקה (1) – תימחק; (ב) בפסקה (2), המילים "לא הושגו יעדי גיוס באותה שנת גיוס" – יימחקו; (ב) בפסקה (2), המילים "לא הושגו יעדי גיוס באותה שנת גיוס" – יימחקו; (ב) בפסקה (2), המילים "לא הושגו יעדי גיוס באותה שנת גיוס" – יימחקו; (ב) בפסקה (2), המילים "לא הושגו יעדי גיוס באותה שנת גיוס" – יימחקו; (ב) בפסקה (2), המילים "לא הושגו יעדי גיוס באותה שנת גיוס" – יימחקו; (5) בסעיף 26כ – (5) בסעיף 26כ – (5) בסעיף 26כ – (5) בסעיף 26כ – (5) בסעיף 26כ – (5) בסעיף 26כ – (א) במקום סעיף קטן (א) יבוא: (א) במקום סעיף קטן (א) יבוא: (א) במקום סעיף קטן (א) יבוא: (א) במקום סעיף קטן (א) יבוא: (א) במקום סעיף קטן (א) יבוא: "(א) שר הביטחון רשאי להמשיך ולדחות בצו, את מועד התייצבותו לשרות סדיר של מיועד לשירות ביטחון שמתקיים בו האמור בסעיף 26יט רישא, באותו שנת גיוס, עד הגיעו לגיל 24."; "(א) שר הביטחון רשאי להמשיך ולדחות בצו, את מועד התייצבותו לשרות סדיר של מיועד לשירות ביטחון שמתקיים בו האמור בסעיף 26יט רישא, באותו שנת גיוס, עד הגיעו לגיל 24."; "(א) שר הביטחון רשאי להמשיך ולדחות בצו, את מועד התייצבותו לשרות סדיר של מיועד לשירות ביטחון שמתקיים בו האמור בסעיף 26יט רישא, באותו שנת גיוס, עד הגיעו לגיל 24."; "(א) שר הביטחון רשאי להמשיך ולדחות בצו, את מועד התייצבותו לשרות סדיר של מיועד לשירות ביטחון שמתקיים בו האמור בסעיף 26יט רישא, באותו שנת גיוס, עד הגיעו לגיל 24."; (ב) בסעיף קטן (ב), המילים "לפי סעיף קטן (א)" – יימחקו ובמקום "לגיל 26" יבוא "לגיל 24"; (ב) בסעיף קטן (ב), המילים "לפי סעיף קטן (א)" – יימחקו ובמקום "לגיל 26" יבוא "לגיל 24"; (ב) בסעיף קטן (ב), המילים "לפי סעיף קטן (א)" – יימחקו ובמקום "לגיל 26" יבוא "לגיל 24"; (ב) בסעיף קטן (ב), המילים "לפי סעיף קטן (א)" – יימחקו ובמקום "לגיל 26" יבוא "לגיל 24"; (ב) בסעיף קטן (ב), המילים "לפי סעיף קטן (א)" – יימחקו ובמקום "לגיל 26" יבוא "לגיל 24"; (6) סעיפים 26כא ו-26כב – בטלים; (6) סעיפים 26כא ו-26כב – בטלים; (6) סעיפים 26כא ו-26כב – בטלים; (6) סעיפים 26כא ו-26כב – בטלים; (6) סעיפים 26כא ו-26כב – בטלים; (6) סעיפים 26כא ו-26כב – בטלים; (7) אחרי סעיף 26כג יבוא: (7) אחרי סעיף 26כג יבוא: (7) אחרי סעיף 26כג יבוא: (7) אחרי סעיף 26כג יבוא: (7) אחרי סעיף 26כג יבוא: (7) אחרי סעיף 26כג יבוא: "שירות סדיר מקוצר "שירות סדיר מקוצר "שירות סדיר מקוצר 26כג1. מיועד לשירות ביטחון שקיבל צו דחיית שירות ושמלאו לו 21 שנים, אשר שירת בשירות סדיר של שלושה חודשים במסלול ייעודי שבין מטרותיו הכשרה לשירות במערך המילואים כהגדרתו בחוק שירות מילואים, התשס"ח–2008, יפטור אותו שר הביטחון, בצו, משירות סדיר מעבר לתקופת השירות כאמור." תיקון חוק שירות לאומי-אזרחי 62. בחוק שירות לאומי-אזרחי – בחוק שירות לאומי-אזרחי – בחוק שירות לאומי-אזרחי – בחוק שירות לאומי-אזרחי – בחוק שירות לאומי-אזרחי – בחוק שירות לאומי-אזרחי – (1) בשם החוק, במקום "חוק שירות לאומי-אזרחי" יבוא "חוק השירות הישראלי בגופי ההצלה"; (1) בשם החוק, במקום "חוק שירות לאומי-אזרחי" יבוא "חוק השירות הישראלי בגופי ההצלה"; (1) בשם החוק, במקום "חוק שירות לאומי-אזרחי" יבוא "חוק השירות הישראלי בגופי ההצלה"; (1) בשם החוק, במקום "חוק שירות לאומי-אזרחי" יבוא "חוק השירות הישראלי בגופי ההצלה"; (1) בשם החוק, במקום "חוק שירות לאומי-אזרחי" יבוא "חוק השירות הישראלי בגופי ההצלה"; (1) בשם החוק, במקום "חוק שירות לאומי-אזרחי" יבוא "חוק השירות הישראלי בגופי ההצלה"; (2) בסעיף 1 – (2) בסעיף 1 – (2) בסעיף 1 – (2) בסעיף 1 – (2) בסעיף 1 – (2) בסעיף 1 – (א) אחרי ההגדרה "חוק שירות ביטחון" יבוא: (א) אחרי ההגדרה "חוק שירות ביטחון" יבוא: (א) אחרי ההגדרה "חוק שירות ביטחון" יבוא: (א) אחרי ההגדרה "חוק שירות ביטחון" יבוא: (א) אחרי ההגדרה "חוק שירות ביטחון" יבוא: ""מיועד לשירות" – אזרח ישראלי, או תושב קבע שמלאו לו 16 שנים ושטרם מלאו לו 24 שנים אשר אחת מהחלופות הקבועות בסעיף 2 חל לגביו;"; ""מיועד לשירות" – אזרח ישראלי, או תושב קבע שמלאו לו 16 שנים ושטרם מלאו לו 24 שנים אשר אחת מהחלופות הקבועות בסעיף 2 חל לגביו;"; ""מיועד לשירות" – אזרח ישראלי, או תושב קבע שמלאו לו 16 שנים ושטרם מלאו לו 24 שנים אשר אחת מהחלופות הקבועות בסעיף 2 חל לגביו;"; ""מיועד לשירות" – אזרח ישראלי, או תושב קבע שמלאו לו 16 שנים ושטרם מלאו לו 24 שנים אשר אחת מהחלופות הקבועות בסעיף 2 חל לגביו;"; (ב) אחרי ההגדרה "הרשות" יבוא: (ב) אחרי ההגדרה "הרשות" יבוא: (ב) אחרי ההגדרה "הרשות" יבוא: (ב) אחרי ההגדרה "הרשות" יבוא: (ב) אחרי ההגדרה "הרשות" יבוא: "הרשות לשירות ישראלי" – הרשות שהוקמה לפי חוק שירות ישראלי, התשפ"ג–2023;"; "הרשות לשירות ישראלי" – הרשות שהוקמה לפי חוק שירות ישראלי, התשפ"ג–2023;"; "הרשות לשירות ישראלי" – הרשות שהוקמה לפי חוק שירות ישראלי, התשפ"ג–2023;"; "הרשות לשירות ישראלי" – הרשות שהוקמה לפי חוק שירות ישראלי, התשפ"ג–2023;"; (ג) בהגדרה "שירות לאומי-אזרחי", במקום "למי שהופנה על ידי פוקד לפי הוראות פרק ג'1 לחוק שירות ביטחון" יבוא "למי שמנוי בסעיף 2"; (ג) בהגדרה "שירות לאומי-אזרחי", במקום "למי שהופנה על ידי פוקד לפי הוראות פרק ג'1 לחוק שירות ביטחון" יבוא "למי שמנוי בסעיף 2"; (ג) בהגדרה "שירות לאומי-אזרחי", במקום "למי שהופנה על ידי פוקד לפי הוראות פרק ג'1 לחוק שירות ביטחון" יבוא "למי שמנוי בסעיף 2"; (ג) בהגדרה "שירות לאומי-אזרחי", במקום "למי שהופנה על ידי פוקד לפי הוראות פרק ג'1 לחוק שירות ביטחון" יבוא "למי שמנוי בסעיף 2"; (ג) בהגדרה "שירות לאומי-אזרחי", במקום "למי שהופנה על ידי פוקד לפי הוראות פרק ג'1 לחוק שירות ביטחון" יבוא "למי שמנוי בסעיף 2"; (ד) בהגדרה "השר" במקום האמור בה יבוא "השר כהגדרתו בחוק שירות ישראלי, התשפ"ג-2023". (ד) בהגדרה "השר" במקום האמור בה יבוא "השר כהגדרתו בחוק שירות ישראלי, התשפ"ג-2023". (ד) בהגדרה "השר" במקום האמור בה יבוא "השר כהגדרתו בחוק שירות ישראלי, התשפ"ג-2023". (ד) בהגדרה "השר" במקום האמור בה יבוא "השר כהגדרתו בחוק שירות ישראלי, התשפ"ג-2023". (ד) בהגדרה "השר" במקום האמור בה יבוא "השר כהגדרתו בחוק שירות ישראלי, התשפ"ג-2023". (3) במקום סעיף 2 יבוא: (3) במקום סעיף 2 יבוא: (3) במקום סעיף 2 יבוא: (3) במקום סעיף 2 יבוא: (3) במקום סעיף 2 יבוא: (3) במקום סעיף 2 יבוא: "מסגרת השירות האזרחי לתלמידי ישיבות "מסגרת השירות האזרחי לתלמידי ישיבות "מסגרת השירות האזרחי לתלמידי ישיבות 2. הרשות תפנה כל אחד מאלו לצורך שיבוצו בשירות לאומי-אזרחי: (1) מיועד לשירות ביטחון שפוקד אישר את שירותו בשירות לאומי-אזרחי לפי הוראות סעיף 26ז או 26ח לחוק שירות ביטחון; (2) מיועד לשירות שקיבל פטור מחובת שירות סדיר לפי הוראות פרק ג'1 לחוק שירות ביטחון."; (4) בסעיף 6(ז)(2), במקום "מיועד לשירות ביטחון" יבוא "מיועד לשירות"; (4) בסעיף 6(ז)(2), במקום "מיועד לשירות ביטחון" יבוא "מיועד לשירות"; (4) בסעיף 6(ז)(2), במקום "מיועד לשירות ביטחון" יבוא "מיועד לשירות"; (4) בסעיף 6(ז)(2), במקום "מיועד לשירות ביטחון" יבוא "מיועד לשירות"; (4) בסעיף 6(ז)(2), במקום "מיועד לשירות ביטחון" יבוא "מיועד לשירות"; (4) בסעיף 6(ז)(2), במקום "מיועד לשירות ביטחון" יבוא "מיועד לשירות"; (5) בסעיף 19 לחוק אחרי סעיף קטן (ו)יבוא: (5) בסעיף 19 לחוק אחרי סעיף קטן (ו)יבוא: (5) בסעיף 19 לחוק אחרי סעיף קטן (ו)יבוא: (5) בסעיף 19 לחוק אחרי סעיף קטן (ו)יבוא: (5) בסעיף 19 לחוק אחרי סעיף קטן (ו)יבוא: (5) בסעיף 19 לחוק אחרי סעיף קטן (ו)יבוא: "(ז) כל הסמכויות והתפקידים שנתייחדו לרשות לפי חוק זה ביחס לשירות האזרחי בטחוני יהיו נתונים לרשות לשירות ישראלי והיא תבוא במקומה של הרשות לכל עניין שבחוק בקשר לשירות האזרחי בטחוני."; "(ז) כל הסמכויות והתפקידים שנתייחדו לרשות לפי חוק זה ביחס לשירות האזרחי בטחוני יהיו נתונים לרשות לשירות ישראלי והיא תבוא במקומה של הרשות לכל עניין שבחוק בקשר לשירות האזרחי בטחוני."; "(ז) כל הסמכויות והתפקידים שנתייחדו לרשות לפי חוק זה ביחס לשירות האזרחי בטחוני יהיו נתונים לרשות לשירות ישראלי והיא תבוא במקומה של הרשות לכל עניין שבחוק בקשר לשירות האזרחי בטחוני."; "(ז) כל הסמכויות והתפקידים שנתייחדו לרשות לפי חוק זה ביחס לשירות האזרחי בטחוני יהיו נתונים לרשות לשירות ישראלי והיא תבוא במקומה של הרשות לכל עניין שבחוק בקשר לשירות האזרחי בטחוני."; "(ז) כל הסמכויות והתפקידים שנתייחדו לרשות לפי חוק זה ביחס לשירות האזרחי בטחוני יהיו נתונים לרשות לשירות ישראלי והיא תבוא במקומה של הרשות לכל עניין שבחוק בקשר לשירות האזרחי בטחוני."; תיקון חוק שירות אזרחי 63. בחוק שירות אזרחי – בחוק שירות אזרחי – בחוק שירות אזרחי – בחוק שירות אזרחי – בחוק שירות אזרחי – בחוק שירות אזרחי – (1) בשם החוק, במקום "שירות אזרחי" יבוא "השירות הישראלי בקהילה"; (1) בשם החוק, במקום "שירות אזרחי" יבוא "השירות הישראלי בקהילה"; (1) בשם החוק, במקום "שירות אזרחי" יבוא "השירות הישראלי בקהילה"; (1) בשם החוק, במקום "שירות אזרחי" יבוא "השירות הישראלי בקהילה"; (1) בשם החוק, במקום "שירות אזרחי" יבוא "השירות הישראלי בקהילה"; (1) בשם החוק, במקום "שירות אזרחי" יבוא "השירות הישראלי בקהילה"; (2) בסעיף 1, בהגדרה "השר" במקום "ראש הממשלה או שר אחר שהממשלה הסמיכה אותו להיות ממונה על ביצוע חוק זה" יבוא "השר כהגדרתו בחוק שירות ישראלי התשפ"ג–2023. (2) בסעיף 1, בהגדרה "השר" במקום "ראש הממשלה או שר אחר שהממשלה הסמיכה אותו להיות ממונה על ביצוע חוק זה" יבוא "השר כהגדרתו בחוק שירות ישראלי התשפ"ג–2023. (2) בסעיף 1, בהגדרה "השר" במקום "ראש הממשלה או שר אחר שהממשלה הסמיכה אותו להיות ממונה על ביצוע חוק זה" יבוא "השר כהגדרתו בחוק שירות ישראלי התשפ"ג–2023. (2) בסעיף 1, בהגדרה "השר" במקום "ראש הממשלה או שר אחר שהממשלה הסמיכה אותו להיות ממונה על ביצוע חוק זה" יבוא "השר כהגדרתו בחוק שירות ישראלי התשפ"ג–2023. (2) בסעיף 1, בהגדרה "השר" במקום "ראש הממשלה או שר אחר שהממשלה הסמיכה אותו להיות ממונה על ביצוע חוק זה" יבוא "השר כהגדרתו בחוק שירות ישראלי התשפ"ג–2023. (2) בסעיף 1, בהגדרה "השר" במקום "ראש הממשלה או שר אחר שהממשלה הסמיכה אותו להיות ממונה על ביצוע חוק זה" יבוא "השר כהגדרתו בחוק שירות ישראלי התשפ"ג–2023. פרק ט' – תחילה והוראות מעבר פרק ט' – תחילה והוראות מעבר פרק ט' – תחילה והוראות מעבר פרק ט' – תחילה והוראות מעבר פרק ט' – תחילה והוראות מעבר פרק ט' – תחילה והוראות מעבר תחילה והוראות מעבר 64. (א) תחילתו של חוק זה בתום שנה ביום פרסומו. (א) תחילתו של חוק זה בתום שנה ביום פרסומו. (א) תחילתו של חוק זה בתום שנה ביום פרסומו. (א) תחילתו של חוק זה בתום שנה ביום פרסומו. (א) תחילתו של חוק זה בתום שנה ביום פרסומו. (א) תחילתו של חוק זה בתום שנה ביום פרסומו. (ב) במהלך 10 השנים מיום תחילתו של החוק (להלן – תקופת המעבר), יתקיימו ההסדרים הקבועים כאמור בסעיף 3(א)לחוק זה ומי שלא ייקרא לשירות ביטחון, יוכל להתנדב לשירות אזרחי, ויחולו עליו כל התנאים והזכויות לפי חוק זה. (ב) במהלך 10 השנים מיום תחילתו של החוק (להלן – תקופת המעבר), יתקיימו ההסדרים הקבועים כאמור בסעיף 3(א)לחוק זה ומי שלא ייקרא לשירות ביטחון, יוכל להתנדב לשירות אזרחי, ויחולו עליו כל התנאים והזכויות לפי חוק זה. (ב) במהלך 10 השנים מיום תחילתו של החוק (להלן – תקופת המעבר), יתקיימו ההסדרים הקבועים כאמור בסעיף 3(א)לחוק זה ומי שלא ייקרא לשירות ביטחון, יוכל להתנדב לשירות אזרחי, ויחולו עליו כל התנאים והזכויות לפי חוק זה. (ב) במהלך 10 השנים מיום תחילתו של החוק (להלן – תקופת המעבר), יתקיימו ההסדרים הקבועים כאמור בסעיף 3(א)לחוק זה ומי שלא ייקרא לשירות ביטחון, יוכל להתנדב לשירות אזרחי, ויחולו עליו כל התנאים והזכויות לפי חוק זה. (ב) במהלך 10 השנים מיום תחילתו של החוק (להלן – תקופת המעבר), יתקיימו ההסדרים הקבועים כאמור בסעיף 3(א)לחוק זה ומי שלא ייקרא לשירות ביטחון, יוכל להתנדב לשירות אזרחי, ויחולו עליו כל התנאים והזכויות לפי חוק זה. (ב) במהלך 10 השנים מיום תחילתו של החוק (להלן – תקופת המעבר), יתקיימו ההסדרים הקבועים כאמור בסעיף 3(א)לחוק זה ומי שלא ייקרא לשירות ביטחון, יוכל להתנדב לשירות אזרחי, ויחולו עליו כל התנאים והזכויות לפי חוק זה. (ג) במהלך תקופת המעבר תפעל המנהלת לעידוד ההצטרפות ההתנדבותית למסגרות השירות השונות, לרבות באמצעות פעולות שיווק, תימרוץ כספי ופעילות חינוכית. (ג) במהלך תקופת המעבר תפעל המנהלת לעידוד ההצטרפות ההתנדבותית למסגרות השירות השונות, לרבות באמצעות פעולות שיווק, תימרוץ כספי ופעילות חינוכית. (ג) במהלך תקופת המעבר תפעל המנהלת לעידוד ההצטרפות ההתנדבותית למסגרות השירות השונות, לרבות באמצעות פעולות שיווק, תימרוץ כספי ופעילות חינוכית. (ג) במהלך תקופת המעבר תפעל המנהלת לעידוד ההצטרפות ההתנדבותית למסגרות השירות השונות, לרבות באמצעות פעולות שיווק, תימרוץ כספי ופעילות חינוכית. (ג) במהלך תקופת המעבר תפעל המנהלת לעידוד ההצטרפות ההתנדבותית למסגרות השירות השונות, לרבות באמצעות פעולות שיווק, תימרוץ כספי ופעילות חינוכית. (ג) במהלך תקופת המעבר תפעל המנהלת לעידוד ההצטרפות ההתנדבותית למסגרות השירות השונות, לרבות באמצעות פעולות שיווק, תימרוץ כספי ופעילות חינוכית. (ד) במהלך תקופת המעבר ייבחן יישום החוק, ויבוצעו שינויים נדרשים לצורך התאמתו ושיפורו, לאור המטרה. (ד) במהלך תקופת המעבר ייבחן יישום החוק, ויבוצעו שינויים נדרשים לצורך התאמתו ושיפורו, לאור המטרה. (ד) במהלך תקופת המעבר ייבחן יישום החוק, ויבוצעו שינויים נדרשים לצורך התאמתו ושיפורו, לאור המטרה. (ד) במהלך תקופת המעבר ייבחן יישום החוק, ויבוצעו שינויים נדרשים לצורך התאמתו ושיפורו, לאור המטרה. (ד) במהלך תקופת המעבר ייבחן יישום החוק, ויבוצעו שינויים נדרשים לצורך התאמתו ושיפורו, לאור המטרה. (ד) במהלך תקופת המעבר ייבחן יישום החוק, ויבוצעו שינויים נדרשים לצורך התאמתו ושיפורו, לאור המטרה.