הצעת חוק לדיון מוקדם

מספר פנימי: 2203885 הכנסת העשרים וחמש יוזמת: חברת הכנסת קטי קטרין שטרית ______________________________________________ פ/3388/25 הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – היוון חלק מגמלת נפגע עבודה לשם תשלום למייצג של עובד זר), התשפ"ג–2023 דברי הסבר מוצע לקבוע בחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה–1995, הוראות בדבר היוון גמלת נפגעי עבודה של עובד זר לצורך תשלום שכר טרחה לעורך דין שייצג אותו בתביעה לקבל הגמלה. התיקון נועד להבטיח את תשלום חוב שכר טרחת עורכי הדין המייצגים את העובדים הזרים בהליכי הביטוח הלאומי במדינת ישראל. התיקון מחויב המציאות, על מנת לאזן מחד בין הצורך לעודד עורכי דין לייצג ולמצות את זכויותיהם של העובדים הזרים במדינת ישראל, בהליכי הביטוח הלאומי לצורך קבלת הגמלאות המגיעות להם ממוסד זה, ומאידך לשמור על הצביון הסוציאלי של גמלאות הביטוח הלאומי שנועדו לסייע לעובד הזר שנפגע בתאונת עבודה ולעודד אותו לעזוב את ישראל, לחזור למולדתו ולעזור לו להשתקם שם. תיקון זה הוא למעשה ברוח קובץ ההנחיות הפנימיות של המוסד לביטוח לאומי, המאפשרות לפקידי השיקום גמישות בטיפול בתביעות להיוון גמלאות הביטוח הלאומי לעובדים זרים. תיקון סעיף 113(ג) יאפשר לעובד הזר להוון חלק מגמלת הנכות מעבודה המשולמת לו, לפי בקשה שלו או של עורך הדין לפי ייפוי כוח מטעמו, באופן שיעודד עורכי דין שעיסוקם מיצוי זכויות נפגעים בביטוח הלאומי, כך שלא יחששו לייצג את העובדים הזרים שנפגעו בתאונות עבודה. חששם של עורכי דין המייצגים עובדים זרים שנפגעו בתאונת עבודה נובע מכך שעורכי הדין גובים את שכר טרחתם באחוזים מסכום הגמלה המשולמת לנפגע לאחר מיצוי ההליכים בביטוח הלאומי, ואילו הגמלה משולמת לנפגע באופן עיתי. כך נוצר קושי בגביית שכר טרחה, וייצוגם של העובדים הזרים הופך לחסר כדאיות עבור עורכי הדין. זאת לעומת עובדים ישראלים שיש ברשותם רזרבות כספיות או נכסים שניתן לממשם לצורך תשלום שכר טרחת עורכי הדין המטפלים במיצוי זכויותיהם. התיקון המוצע מאזן בין הצורך להשאיר בידי הנפגע שהוא עובד זר רזרבות כלכליות שוטפות לצורך קיומו היום יומי ובין הצורך לאפשר לו לצאת מהארץ כאשר נמצאים בידיו מקורות כספיים שיאפשרו לו לשקם עצמו ולמצוא לו מקור פרנסה מיטבי במולדתו. בכך יתאפשר לעורכי הדין המייצגים עובדים זרים לגבות את שכר טרחתם בעד ייצוגם של עובדים אלו מבלי לחשוש כי יעמדו מול שוקת שבורה בבואם לגבות את שכר טרחתם באחוזים מסכום הגמלה שהמוסד לביטוח לאומי משלם לעובד. התיקון יאפשר לעובד הזר להרשות את תשלום ישיר של חלק מהוון של הגמלה - שאינו עולה על סכום שכר הטרחה המותר לפי סעיף 315ב, לפי ההליך שננקט – ישירות לעורך הדין שייצג אותו. תיקון זה ימנע מצב לא רצוי בו עורכי הדין שייצגו עובדים זרים בהליכים למיצוי זכויותיהם בביטוח הלאומי יפעלו לגביית חוב שכר טרחתם, באופן שיפגע בעובד הזר כגון באמצעות הוצאת צו עיכוב יציאה של העובדים הזרים מהארץ, כנגד רצון העובדים הזרים לשוב למולדתם ובניגוד למדיניות ההגירה של מדינת ישראל, המעודדת את העובדים הזרים לשוב למולדתם ולהשתקם שם בסביבתם התרבותית והאתנית הטבעית, החיונית להמשך התפתחותם והשתלבותם החברתית והתעסוקתית. לתיקון גם השלכות חיוביות מבחינת אוצר המדינה, שכן יתקבלו לאוצר המדינה מיסים מהכנסות של עורכי הדין המייצגים עובדים זרים, שלא יהפכו ל''חוב אבוד" כפי שקורה לעיתים כאשר אין אפשרות לעורכי הדין המייצגים את העובדים הזרים לגבות את שכר טרחתם מתוך הגמלאות המשולמות לעובד הזר. -------------------------------- הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים והונחה על שולחן הכנסת ביום ט' בסיוון התשפ"ג (29.05.2023) תיקון סעיף 113 1. בחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ''ה–1995, בסעיף 113, אחרי סעיף קטן (ב) יבוא: "(ג) על אף הוראות סעיפים קטנים (א) ו-(ב) וסעיף 303, נכה עבודה שנפגע בעת שעבד כדין בישראל כעובד זר, רשאי בעצמו או באמצעות עורך דין לפי יפוי כוח מטעמו לבקש מהמוסד כי חלק מהגמלה שאינו עולה השיעור המקסימאלי הקבוע בסעיף 315ב, לפי העניין, ישולם לעורך הדין שייצג אותו בתביעה לקבלת הגמלה, לשם תשלום חוב שכר טרחת עורך דין שנוצר בשל כך, אף אם לא מתקיימים כל התנאים הקבועים בסעיפים הקטנים האמורים."