הצעת חוק לקריאה הראשונה

רשומות הצעות חוק ה מ מ ש ל ה 2023 במאי29 1625 ט' בסיוון התשפ"ג עמוד 1080 ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ 2023-), התשפ"ג15 'הנידמה למסהצעת חוק תובענות ייצוגיות (תיקון מס הצעות חוקהצ1 - הלשממה קוח תועהצעוהצע - הלשממה קוח תו1080 :מתפרסמת בזה הצעת חוק מטעם הממשלה 2023-), התשפ"ג15 'הצעת חוק תובענות ייצוגיות (תיקון מס תיקון התוספת השנייה .1 , במקום הסיפה11 , בתוספת השנייה, בפרט1‏2006-בחוק תובענות ייצוגיות, התשס"ו החל במילים "או תשלום חובה אחר" יבוא "או תשלום חובה אחר, וכן תביעה נגד , להשבת2‏1960-רשות מקרקעי ישראל כמשמעותה בחוק רשות מקרקעי ישראל, התש"ך סכומים שגבתה שלא כדין במסגרת פעילותה לפי אותו חוק, אף אם אינם בגדר תשלום "חובה; תביעה כאמור תוגש לפי פרט זה בלבד. 2006- לחוק תובענות ייצוגיות, התשס"ו3 סעיף 1 סעיף החוק), קובע כי תובענה ייצוגית תוגש- (להלן רק בתביעה כמפורט בתוספת השנייה לחוק תובענות ייצוגיות או בעניין שנקבע בהוראת חוק מפורשת שניתן להגיש בו תובענה ייצוגית. בהצעת חוק זו מוצע לעגן בחקיקה ראשית את לתוספת השנייה כפי שנקבע בצו תובענות11 התיקון בפרט 2018-ייצוגיות (תיקון התוספת השנייה לחוק), התשע"ח הצו לתיקון התוספת השנייה), אשר הותקן מכוח- (להלן ).1168 ') לחוק (ראו ק"ת התשע"ח, עמ2(30 סעיף לתוספת השנייה, את11 הצו האמור הוסיף, בפרט האפשרות להגיש תובענות ייצוגיות נגד רשות מקרקעי , רמ"י) להשבת סכומים שנגבו שלא כדין- ישראל (להלן גם כאשר מדובר בתשלומים שאינם תשלומי חובה, ובכך אפשר הגשת תובענות ייצוגיות נגד רמ"י גם במקרה של גביית כספים שאינם בגדר תשלומי חובה ובד בבד החיל על רמ"י את ההגנות החלות על הרשות גם במקרה זה. כמו כן, בהתאם לצו לתיקון התוספת השנייה, תביעות השבה האמור.11 נגד רמ"י, על כל סוגיהן, יוגשו רק בהתאם לפרט הצו לתיקון התוספת השנייה נחקק על רקע עע"ם , ישראל אסל עו"ד ואח' נ' מינהל מקרקעי ישראל7752/12 עניין- ) (להלן2014 בנובמבר2( מיום ט' בחשוון התשע"ה ). בעניין אסל דן בית המשפט2.11.2014 ,אסל) (פורסם באר"ש העליון בערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בתל אביב בשבתו כבית משפט לעניינים מינהליים בעניין תובענה שהוגשה נגד רמ"י בשל גביית דמי היתר בניגוד להחלטות מועצת מקרקעי ישראל. בבקשתם לאישור התובענה פרט- כתובענה ייצוגית נסמכו המערערים על שתי עילות לתוספת השנייה לחוק תובענות ייצוגיות. בית11 ופרט1 המשפט העליון דן בשאלה אם רמ"י פעלה בהחלטותיה 1 למתן פטור מדמי היתר כ"עוסק" כמשמעותו בפרט לתוספת11 לתוספת השנייה, או כ"רשות" כאמור בפרט השנייה שעניינו תביעת השבה כנגד רשות להשבת כספים שנגבו שלא כדין, כמס, אגרה או תשלום חובה אחר. בעניין אסל נקבע כי ההבחנה בין פעולה מסחרית־ פרטית של הרשות לבין פעולה שלטונית־ציבורית תיבחן בכל מקרה לגופו, על יסוד נסיבותיו והתאמתן לתכלית החוק. בעניין זה הוחלט כי להחלטות מושא הערעור של רמ"י יש אופי מעורב והכף נוטה לכך שהאופי הדומיננטי של ההחלטות הוא עסקי־מסחרי, ועל כן יש לראות ברמ"י לתוספת השנייה. יצוין כי בלא1 "עוסק" כאמור בפרט קביעה זו לא היה ניתן להגיש תובענה ייצוגית נגד רמ"י , לתוספת השנייה11 במקרים רבים שאינם נכללים בפרט שבהם אין מדובר בתשלומי חובה, כגון דמי היתר בעת תוספת בניה, דמי שינוי ייעוד וניצול, דמי הסכמה, דמי 11 שימוש וכדומה. בצו לתיקון התוספת השנייה תוקן פרט לתוספת השנייה והוספה לרשימת התביעות שניתן להגיש בהן תובענה ייצוגית, תביעה נגד רמ"י להשבת סכומים שגבתה שלא כדין גם אם אינם בגדר תשלום חובה, ובכך לחוק21– ו9 הוענקו לרמ"י ההגנות הקבועות בסעיפים החלות על תובענה ייצוגית בתביעת השבה נגד רשות. עוד נקבע בצו כי תביעות השבה, על כל סוגיהן, יוגשו רק האמור.11 בהתאם לפרט אברהם נ' שרת המשפטים ואח' (להלן3715/18 בבג"ץ עניין אברהם) נדון תוקפו של הצו לתיקון התוספת- ) נתן2022 באוקטובר25( השנייה, וביום ל' בתשרי התשפ"ג בית המשפט צו שהורה על ביטולו של הצו לתיקון התוספת השנייה מחמת חריגה של שרת המשפטים מסמכותה לפי ) לחוק תובענות ייצוגיות, בהתקנתו (פורסם2(30 סעיף ). עם זאת הורה בית המשפט כי תוקפו25.10.2022 ,באר"ש חודשים ממועד ההחלטה כדי12 של הצו יושעה למשך לאפשר למדינה לקדם הליך חקיקה אשר יעגן בחקיקה ראשית את ההסדר הקבוע בצו לתיקון התוספת השנייה. 11 לנוכח האמור, מוצע לתקן בחקיקה ראשית את פרט לתוספת השנייה לחוק ולעגן בו את התיקון שנעשה בצו לתיקון התוספת השנייה. התיקון מאפשר הגשת תובענות ייצוגיות נגד רמ"י להשבת סכומים שנגבו שלא כדין, גם כאשר מדובר בתשלומים שאינם תשלומי חובה כאמור לתוספת השנייה.11 בפרט זאת, בלא התדיינויות בכל תיק בשאלה אם מדובר לתוספת השנייה או בעוסק כאמור11 ברשות כאמור בפרט לתוספת השנייה. כמו כן מעניק התיקון לרמ"י את1 בפרט ההגנות הקבועות בחוק תובענות ייצוגיות לגבי תובענה ייצוגית נגד רשות. ההצדקות להענקת ההגנות האמורות גם לרמ"י נובעות, בין השאר, מכך שרמ"י היא גוף ציבורי המשרת מטרות ציבוריות, חברתיות ולאומיות, הפועל ככל רשות מרשויות המדינה ומיוצג בערכאות המשפטיות על ידי פרקליטות המדינה. כמו כן, רמ"י פועלת בהתאם להחלטות של מועצת רשות מקרקעי ישראל הכפופה לעקרונות המשפט הציבורי, ותקיפת החלטותיה מחויבת להתברר בבית משפט העוסק במשפט מינהלי. יובהר כי בהתאם להסדר המוצע, במקרה של גביית כספים שלא כדין על ידי רמ"י יהיה ניתן להגיש תובענה בלבד ולא לפי פרט אחר בתוספת.11 ייצוגית לפי פרט .2781 '; התשע"ט, עמ264 'ס"ח התשס"ו, עמ 1 .57 'ס"ח התש"ך, עמ 2 סודר במח' רשומות, משרד המשפטים, והודפס במדפיס הממשלתי ISSN 0334-7014 אגורות81 המחיר ד ב ר י ה ס ב ר