הצעת חוק לקריאה הראשונה

רשומות הצעות חוק ה מ מ ש ל ה 2023 במאי30 1626 י' בסיוון התשפ"ג עמוד 1082 ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸2023-), התשפ''ג10 'הנידמה למסהצעת חוק בתי דין רבניים (קיום פסקי דין של גירושין) (תיקון מס הצתוע חוקהצ1 - הלשממה קוח תועהצעוהצע - הלשממה קוח תו1082 :מתפרסמת בזה הצעת חוק מטעם הממשלה ,)10 'הצעת חוק בתי דין רבניים (קיום פסקי דין של גירושין) (תיקון מס 2023-התשפ''ג 30.5.2023 ,, י' בסיוון התשפ"ג1626 - הצעות חוק הממשלה 1 תיקון סעיף .1 החוק- (להלן1‏1995-בחוק בתי דין רבניים (קיום פסקי דין של גירושין), התשנ"ה - 1 העיקרי), בסעיף בסעיף קטן (א), במקום הסיפה החל במילים "צו הגבלה כמשמעותו" יבוא "צו )1( ;") צו הגבלה- ג (בחוק זה3 עד2 הגבלה, כמשמעותו בסעיפים בסעיף קטן (ב), במקום "מצווה, הצעה או לשון אחרת" יבוא "מצווה או לשון אחרת )2( ;"בעלת משמעות דומה :אחרי סעיף קטן (ו) יבוא )3( לחוק27 "(ז)  המצאת צו הגבלה תהיה בכפוף להוראות שנקבעו לפי סעיף ".2‏1955-הדיינים, התשט"ו 2 תיקון סעיף .2 - לחוק העיקרי2 בסעיף - )בסעיף קטן (א )1( ,)חוק בתי דין רבניים (קיום פסקי דין של גירושין כללי החוק), מסמיך את בתי- (להלן1995-התשנ"ה הדין הרבניים לתת צווי הגבלה מסוגים שונים נגד גבר או סרבן- אישה המסרבים לקיים פסקי דין של גירושין (להלן הגט). בשנים האחרונות משתמשים בתי הדין באופן יעיל במגוון הכלים המשפטיים וההלכתיים במאבק נגד סרבנות גט, לרבות הפעלת "הרחקות דרבנו תם". בשל כך ניכרת הפחתה משמעותית במספר סרבני הגט, אך אין בכך די. מטרתה של הצעת חוק זו היא להסמיך את בתי הדין להשתמש בכלים נוספים במאבק חשוב זה, וכן לעגן במפורש בחוק את סמכותו של בית הדין להפעיל "הרחקות דרבנו תם" נגד סרבני גט. על פי דין תורה, כדי שגט יהיה כשר חייבים אמצעי האכיפה להיות מותאמים להלכה כפי שהיא מתפרשת ומיושמת בבתי הדין הרבניים. בית הדין הוא שיכול ,להחליט על הפעלת אמצעי אכיפה ועל מידת האכיפה בהתאם לאמות מידה הלכתיות. )1( לפסקה 1 סעיף מוצעים תיקוני סגנון ונוסח הדרושים לצורך (א) לחוק, לנוכח שאר1 הבנה וקריאה שוטפת של סעיף התיקונים המוצעים בהצעת חוק זו. יובהר כי הכוונה במילים "צו הגבלה" היא לצו הגבלה אחד או לכמה צווי הגבלה. )2( לפסקה (ב) לחוק קובע כי לעניין סעיף זה אין נפקא1 סעיף ,מינה אם ננקטה בפסק הדין לשון של כפייה, חובה, מצווה הצעה או לשון אחרת. מוצע למחוק מהסעיף את המילה "הצעה" ולדייק יותר את המונח "לשון אחרת". חשוב להבהיר כי בתי הדין מטילים צווי הגבלה רק אם בשלו התנאים לכך לפי דין תורה. חלק מצווי ההגבלה מוטלים רק אם ננקטה לשון של כפייה בפסק הדין, חלק אם ננקטה לשון של ציווי. על פי דין תורה, בתי- לשון של חיוב וחלק הדין אינם מטילים צווי הגבלה בשל סירוב לפעול בהתאם להסכם גירושין או אם לשון פסק הדין הייתה רק בגדר הצעה להתגרש. מוצע אפוא להתאים את לשון החוק למצב ההלכתי־משפטי. )3( לפסקה מוצע לקבוע כי המצאת צווי ההגבלה לפי החוק תהיה בהתאם לכללי ההמצאה שבתקנות הדיון בבתי , לחוק הדיינים27 הדין הרבניים, הנקבעים מכוח סעיף . יוער כי במסגרת תקנות אלה מתוכנן לכלול1955-התשט"ו בעתיד הקרוב גם כללי המצאה באמצעים אלקטרוניים. לחוק הקובע הוראות2 מוצע לתקן את סעיף 2 סעיף :לעניין תוכנו של צו הגבלה, כמפורט להלן )1( לפסקה מוצע לקבוע בסעיף קטן (א) כי סמכותו של בית הדין הרבני לפי חוק זה לפגוע על פי צו הגבלה בזכויות 5.93 '; התשע"ז, עמ139 'ס"ח התשנ"ה, עמ 1 6.8 'ס"ח התשט"ו, עמ 2 ד ב ר י ה ס ב ר 1083 הצתוע חוקהצ1 - הלשממה קוח תועהצעוהצע - הלשממה קוח תו ;"ג7א ו־7 א" יבוא "לפי סעיפים7 ברישה, במקום "לפי סעיף (א) ), בסופה יבוא "או לנהוג ברכב מנועי כהגדרתו בפקודת3( בפסקה (ב) ;"3‏התעבורה ; יימחקו- "6), המילים "לפתוח או להחזיק חשבון בנק או( בפסקה (ג) :6) יבוא( אחרי פסקה (ד) )6א(" לפתוח חשבון בתאגיד בנקאי או בגוף פיננסי מפוקח (בפסקה זו (א) , חשבון) או לבצע כל פעולה בחשבון כאמור, בין לבדו ובין עם אחר- לרבות על ידי מיופה כוח בחשבון, או להיות מורשה או מיופה כוח בחשבון של אחר, ורשאי בית הדין להחריג פעולה או סוגי פעולות צו הקפאת חשבון).- בחשבון (בפסקה זו על אף האמור בפסקת משנה (א), לא ייתן בית הדין הרבני צו (ב) :הקפאת חשבון אלא בהתקיים התנאים האלה הוא הביא בחשבון את הנזק שעלול להיגרם ממתן צו )1( ההגבלה למי שפסק הדין ניתן לזכותו, בין השאר בשל אי־ ;תשלום חובות לצדדים שלישיים הוא נתן לו הזדמנות להשמיע את- היה בחשבון שותף )2( טענותיו ובחן את אפשרותו להיפרד משותפותו בחשבון; לשם כך רשאי בית הדין לתת צו המורה לתאגיד בנקאי או לגוף פיננסי מפוקח למסור לבית הדין מידע המצוי בידו בדבר שם ,בעלי החשבון, מורשי החתימה בחשבון, מספרי הזהות שלהם מספרי טלפון ליצירת קשר עימם, כתובות דואר אלקטרוני ;שלהם וכתובות המגורים שלהם המפורטות בסעיף אינה גורעת מסמכותו של בית הדין ג לחוק בתי דין דתיים (כפיית ציות7 הרבני גם לפי סעיף ,) חוק כפיית ציות- (להלן1965-ודרכי דיון), התשט"ז העוסק בהטלת עיקול זמני כשהוא דן בעניין שבשיפוטו. ) לסעיף קטן (א), בית הדין רשאי למנוע3( לפי פסקה מסרבן הגט "לקבל, להחזיק או לחדש רישיון נהיגה". לפני בתי הדין עלו כמה פעמים טענות של סרבני גט שנמצאו נוהגים חרף צו הגבלה לשלילת רישיון נהיגה, שהאיסור הוא רק "לקבל, להחזיק או לחדש רישיון נהיגה", אך עצם הנהיגה לא נאסרה במסגרת הצו של בית הדין. לכן מוצע להבהיר במפורש כי על סרבן הגט חל איסור לנהוג ברכב מנועי אם בית הדין החליט על כך, כך שעצם הנהיגה של סרבן הגט מהווה הפרה של צו בית הדין, על כל המשתמע מכך. 6) לסעיף קטן (א), שעניינה קביעת הגבלות( פסקה על חשבון בנק ושימוש בשיקים, בנוסחה כיום, אינה מספיקה, ויש קושי לבנקים ביישומה. לפיכך מוצע למחוק את המילים "לפתוח או להחזיק חשבון בנק או" ובמקומם לקבוע בפסקה נפרדת הגבלות שעניינן הקפאת חשבון בנק ובכך לצמצם את הוראותיה להגבלות על שימוש בשיקים בלבד. עוד מוצע בפסקה המוצעת האמורה להסמיך את בית הדין לאסור על סרבן הגט לפתוח או לבצע כל פעולה בחשבון בתאגיד בנקאי או בגוף פיננסי מפוקח, בין לבדו ובין עם אחר, ולרבות על ידי מיופה כוח בחשבון, או להיות מורשה או מיופה כוח בחשבון של אחר ולהחריג פעולה או סוגי פעולות בחשבון; כמו כן מוצעות הוראות שנועדו לשמור על זכויותיו של צד שלישי שותף בחשבון והוראות לעניין הבניית שיקול הדעת של בית הדין. לעניין זה יוער כי מערכת המחשוב בבנקים כיום מאפשרת פעולה אוטומטית בינרית בלבד של סגירה מלאה של כל פעולות החשבון ,בבנק ולא סגירה חלקית של פעולות מסוימות בלבד. לכן על בית הדין לשקול ולאזן מראש את הנזק שעלול להיגרם למי שפסק הדין ניתן לזכותו ואת הנזקים שעלולים להיגרם מאי־תשלום חובות לצדדים שלישיים, וכן את אפשרות היפרדות השותף משותפותו בחשבון שניתן בעניינו צו הקפאת חשבון. להשלמת הדברים יצוין גם כי הכוונה היא להוסיף וללבן במהלך הכנת הצעת החוק לקריאה השנייה והשלישית בכנסת את ההיקף המדויק של ההגבלות שיוטלו על סרבן הגט בקשר לפעילות בנקאית ופעילות במוסדות חוץ־בנקאיים. .173 ', עמ7 דיני מדינת ישראל, נוסח חדש 3 ד ב ר י ה ס ב ר הצתוע חוקהצ1 - הלשממה קוח תועהצעוהצע - הלשממה קוח תו1084 מי שנגדו ניתן צו ההגבלה אינו מורשה חתימה באותו )3( חשבון מכוח ייפוי כוח מתמשך או מכוח צו למינוי אפוטרופוס. ניתן צו הקפאת חשבון, לא יפעל התאגיד הבנקאי או הגוף (ג) הפיננסי המפוקח, אלא בהתאם להוראות הצו. - בפסקה זו (ד) , כהגדרתו בחוק שירותי תשלום- ""גוף פיננסי מפוקח ;4‏2019-התשע"ט כמשמעותם- ""ייפוי כוח מתמשך" ו־"צו למינוי אפוטרופוס -בחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ"ב ;5‏1962 שותף או מורשה חתימה בחשבון, שאינו בעל דין- ""שותף ;בהליך שבו ניתן פסק הדין - כהגדרתו בחוק הבנקאות (רישוי), התשמ"א- ""תאגיד בנקאי 6.‏1981 ;6ב)  לייסד תאגיד או להיות בעל עניין בתאגיד, לרבות באמצעות אחר( ואם השתתף מי שניתן נגדו הצו בייסוד תאגיד או היה בעל עניין בתאגיד לתת הוראות לעניין הפסקת היותו בעל עניין בתאגיד; אין בהוראות- לפי פסקה זו או בהפרתן כדי לגרוע מתוקפה של התאגדות או פעולה משפטית של תאגיד שבו היה מי שניתן נגדו הצו מייסד או בעל עניין - כהגדרתו בחוק ניירות ערך, התשכ"ח- "כאמור; לעניין זה, "בעל עניין חבר בתאגיד או חבר הוועד או- , ולגבי תאגיד שאין לו הון מניות7‏1968 ההנהלה של אותו תאגיד. 6ג)  לכהן כנאמן או בתפקיד דומה בהקדש.( בהתאם לאמור לעיל, מוצע להוסיף ולהבנות את שיקול הדעת של בית הדין, כך שבית הדין ישקול גם את עניינו של צד שלישי שעלול להיפגע והתלויים בו, ובמצב בריאותו, בטרם הוצאת צו הגבלה. לבקשת הבנקים, מוצע להוסיף הוראה הפונה ישירות לתאגידים הבנקאיים והפיננסיים ומורה להם לפעול בהתאם להוראות צו ההרחקה בעניין חשבונות הבנק. כמו כן מוצע לקבוע הגדרות למונחים המופיעים בפסקה מוצעת זו. 6ב) כנוסחה המוצע, מוצע להסמיך את בית( בפסקה הדין לתת צו הגבלה על סרבן גט לייסד תאגיד או להיות בעל עניין בתאגיד, ואם השתתף מי שניתן נגדו הצו בייסוד לתת הוראות לעניין- תאגיד או היה בעל עניין בתאגיד הפסקת היותו בעל עניין בתאגיד. הסלידה מסרבנות גט ,מחייבת להגביל את יכולת הסרבן לפעול בכלים תאגידיים מה גם שפעילות כזו עלולה לשמש מקלט מצווי הגבלה אחרים המוטלים על סרבנות גט. 6ג) כנוסחה המוצע, מוצע לקבוע כי בית הדין( בפסקה רשאי לקבוע כי סרבן גט אינו כשיר לכהונת נאמן או בעל תפקיד דומה בהקדש. .201 'ס"ח התשע"ט, עמ 4 .120 'ס"ח התשכ"ב, עמ 5 .232 'ס"ח התשמ"א, עמ 6 .234 'ס"ח התשכ"ח, עמ 7 ד ב ר י ה ס ב ר 1085הצתוע חוקהצ1 - הלשממה קוח תועהצעוהצע - הלשממה קוח תו ,)6ד)  להשתמש בכרטיס חיוב, כהגדרתו בחוק הבנקאות (רישוי( ; דין הגבלה לפי פסקה זו כדין סיום חוזה שירותי התשלום8‏1981-התשמ"א כלפי מי שניתן נגדו צו ההגבלה; לעניין זה, יראו את מועד סיום החוזה ;"בתום יום העסקים שלאחר מועד קבלת צו ההגבלה. :) יבוא2( בסעיף קטן (ב), אחרי פסקה )2( ") להטיל קנס.3(" א3 תיקון סעיף .3 - א לחוק העיקרי3 בסעיף :אחרי סעיף קטן (א) יבוא )1( )  על אף האמור בסעיפים קטנים (א) ו–(ג), רשאי בית הדין להורות בצו1"(א הגבלה כי האדם שנגדו ניתן הצו יוחזק בבידוד כאמור בסעיף קטן (א), אף אם ימים30 ), ובלבד שעברו7()(א2 ימים מיום מתן צו הגבלה לפי סעיף30 טרם חלפו ;"מעת שהוא במאסר או במעצר ומתקיימות נסיבות מיוחדות שיירשמו. בסעיף קטן (ה), במקום "לפי סעיפים קטנים (א) או (ב)" יבוא "לפי סעיפים קטנים )2( ;")) או (ב1(א), (א )1בסעיף קטן (ו), במקום "לפי סעיף קטן (א) או (ב)" יבוא "לפי סעיפים קטנים (א), (א )3( או (ב)". הוספת סעיפים ג3ב ו־3 .4 :א לחוק העיקרי יבוא3 אחרי סעיף - "צו הגבלה תשלומי כפיית ציות ב.3 ,בית הדין רשאי, בצו הגבלה, מטעמים מיוחדים שיירשמו להטיל על מי שניתן נגדו הצו, תשלומי כפיית ציות לטובת מי שפסק הדין ניתן לזכותו, בדרך של תשלומים עיתיים או בדרך אחרת. 6ד) כנוסחה המוצע, מוצע כצעד משלים( בפסקה להוראות החדשות המגבילות פעילות כספית, לקבוע כי בית הדין רשאי לאסור על סרבן הגט להשתמש בכרטיס חיוב, כמו כרטיסי אשראי וכרטיסי תשלום אחרים למיניהם. )2( לפסקה (ב) לחוק המסמיך את בית הדין2 מוצע לתקן את סעיף לקבוע הגבלות נוספות בצו הגבלה ולהוסיף בו את פסקה ) שבה יוסמך בית הדין להטיל גם קנס בשל סרבנות גט.3( לחוק מסמיך את בית הדין להטיל מאסר על3 סעיף סרבן הגט. מסיבות הקשורות בעיקר להיסטוריה החקיקתית ,הושמטה בחוק האפשרות להטיל קנס לטובת אוצר המדינה אף שבמדרג האכיפה המקובל הגבלה זו פחותה ממאסר. בשנים האחרונות החלו בתי הדין להטיל קנסות בשל סרבנות גט מכוח חוק כפיית ציות, ואולם קנס או מאסר מכוח אותו חוק כפוף לביקורת שיפוטית של נשיא בית המשפט העליון. מאחר שהחוק כבר מאפשר צו הגבלה של מאסר מוצע להסמיך את בית הדין בחוק זה, המיועד לאכיפת קיום פסקי דין של גירושין, להטיל גם קנס כאמור ;בשל סרבנות גט קיימים מקרים שיש הצדקה לתת צו הגבלה 3 סעיף של בידוד על אסיר, בד בבד עם הטלת צו הגבלה למאסר כפייה או בסמוך לכך, ואין הצדקה לתת לסרבן הגט א לחוק3 שהות להתעשת בדעתו. לכן מוצע להוסיף בסעיף ) שלפיו אם סרבן הגט כבר ישב במאסר או1את סעיף קטן (א במעצר (בין מכוח צו הגבלה ובין מסיבות אחרות) לפחות שלושים ימים, יוכל בית הדין להורות על בידודו מטעמים הימים מיום30 מיוחדים שיירשמו, גם אם לא חלפו עדיין ).7()(א2 מתן צו ההגבלה לפי סעיף בהתאם לתיקון זה, מוצע להתאים את ההפניות ) המוצע.1לסעיפים הקטנים כך שיכללו גם את סעיף קטן (א ג3ב ו־3 מוצע להוסיף לחוק את סעיפים 4 סעיף :כמפורט להלן - )ב המוצע3 צו הגבלה תשלומי כפיית ציות (סעיף על פי דין תורה קיים קושי ממשי לפסוק חיוב כספי שאין לו מקור הלכתי מבוסס דיו. רק בשנים האחרונות החלו בתי הדין להפעיל פרקטיקה של הטלת קנס בשל סרבנות גט. משמעות המונח "קנס" בספרות ההלכה והפוסקים היא תשלום (בדרך כלל ממוני) שמוטל על האדם לשלם שלא כפיצוי ישיר על נזק אלא כעונש או כהרתעה. הקנס ההלכתי אינו מכוון בהכרח לחיוב המשולם לקופת המדינה או הציבור. הוא יכול להיות משולם לטובת צד נפגע, לאו ;דווקא בהקשר הנזיקי (למשל, במשפט העברי: תשלומי כפל תשלומי ארבעה וחמישה; האונס; המפתה; ועוד). .232 'ס"ח התשמ"א, עמ 8 ד ב ר י ה ס ב ר הצתוע חוקהצ1 - הלשממה קוח תועהצעוהצע - הלשממה קוח תו1086 - צו הגבלה הרחקות דרבנו תם ג.3 בית הדין רשאי להכריז בצו הגבלה כי הרחקות דרבינו (א) תם יחולו על מי שניתן נגדו הצו; לעניין זה, "הרחקות דרבנו הרחקות דתיות, חברתיות וכלכליות שמטיל בית הדין- "תם על פי דין תורה בשל סרבנות גט, ובכלל זה לעניין צירופו למניין, שיחה עימו, משא ומתן עימו, אירוחו, ביקורו בחוליו וכדומה. כיום, מטעמים הלכתיים, אין בתי הדין דנים דיני קנסות שעל פי דין תורה. ברם, על פי ההלכה רשאי בית הדין לתת הוראות החורגות מן הדין אם מתעורר צורך :ציבורי. כך העיד התנא התלמודי, רבי אליעזר בן יעקב "שמעתי שבית דין מכין ועונשין שלא מן התורה, ולא לעבור על דברי תורה, אלא לעשות סייג לתורה" (יבמות צ, ב). בהתאם לדברים אלה נפסק "בית דין מכין ועונשין לצורך שעה" (שולחן ערוך, חושן משפט, סימן ב). "[...] וְלָאו ּדִינָא קָאָמַר, אֶּלָא ׁש ֶהֵם ּפָסְקּו כְָך לְפִי ׁש ָעָה, אֲבָל ּבְיַד הַּבֵית ,ּדִין לְהַלְקֹותֹו אֹו לִּטֹול מָמֹון ּכְפִי ְראֹות עֵינֵיהֶם, לְפִי הָעִנְיָן ,לְמִגְּדַר מִּלְתָא" (רמ"א, שם). נושאי הכלים של השולחן ערוך ,וכן פוסקי השו"ת, דנים בגדרי הלכות אלה ותנאי יישומן הן באופן כללי והן במקרים פרטניים, ואין הדברים נקיים ממחלוקות מורכבות וקשות. עם זאת, נמצא שהוטל עיצום כספי ("קנס") בשל סרבנות גט, אף שאין לו מקור ישיר בהלכה: רבי דוד בן ;1573 , ה'של"ד- 1479 ,שלמה אבן זמרא (רדב"ז; ה'רל"ט ממגורשי ספרד, פוסק הלכה וראש ישיבה, אב בית דין ומנהיגה של יהדות מצרים, ולאחר מכן רב בצפת) פסק כי אפשר להטיל קנס על בעל הרגיל להכות את אשתו ולבזותה תמיד (שו"ת רדב"ז, ד' קנז (אלף רכח)). כדי להשמיע כי החיוב המוצע בסעיף זה אינו משולם לאוצר המדינה ולא נועד בהכרח לשפות בעבור נזיקין אזרחיים, מוצע לכנותו "תשלומי כפיית ציות". ניסיון רב השנים של בתי הדין מלמד כי צווי הגבלה ,משפיעים באופן סובייקטיבי על כל סרבן בפני עצמו בהתאם לנסיבות המיוחדות לכל עניין. לכן קשה לבנות מדרג אובייקטיבי שמכוחו אפשר להעדיף צו הגבלה מסוג מסוים על צו הגבלה אחר. יש להניח שיהיו בעלי דין שתשלומי כפיית ציות לטובת בעל הדין האחר יהיה יעיל יותר מצווי הגבלה אחרים, לרבות מאסר כפייה. מובהר כי הטלת תשלומי כפיית ציות לטובת בעל דין רחוקה מלהיות נורמה שגרתית בהלכה, אף לא לעניין גט. הקניית סמכות זו בחוק נועדה רק לאפשר לבתי הדין מקור סמכות חוקי. סמכות זו תופעל במקרים שהרכב בית הדין ימצא זאת לנכון ולצודק, על פי דין תורה, בנסיבות המיוחדות של כל עניין ועניין. יש להניח שהסמכות תופעל יותר בפסקי דין לכפייה ופחות בפסקי דין לחיוב גט. - )ג המוצע3 הרחקות דרבנו תם (סעיף- צו הגבלה -1100 רבנו תם (כינוי לרבי יעקב בן מאיר (בערך ), נכדו של רש"י ומגדולי בעלי התוספות), שלל את1171 האפשרות לכפות גט על בעל שאשתו טוענת שהוא מאוס עליה (במובן ההלכתי). ברם, הוא אישר הטלת עיצומים :אישיים והרחקות דתיות, חברתיות וכלכליות "[...] אך אם כל רבותינו שוין בדבר תגזרו באָלָה חמורה על כל איש ואשה מזרע בית ישראל הנלוים אליכם, שלא ]יהו רשאין לדבר עמו לישא וליתן עמו להאריחו [=לארחו ולהאכילו ולהשקותו וללוותו ולבקרו בחלותו. ועוד יוסיפו חומר ברצונם על כל אדם, אם לא יגרש ויתיר אותו האיש ,את הילדה הזאת, שבזה אין כפיה עליו. שאם ירצה מקיים "והוא לא ילקה בגופו מתוך נידוי זה, אך אנו נתפרד מעליו (ספר הישר (חלק התשובות), סימן כד). בשנים האחרונות התפתחו פסיקה וכתיבה הלכתית ענפות לעניין יישום הרחקות דרבינו תם במאבק נגד סרבנות גט. בתי הדין רואים בדברי רבינו תם מקור הלכתי )"חשוב לרשימה לא סגורה ("ועוד יוסיפו חומר ברצונם של הוראות שיכול בית הדין להודיע לציבור (לסקירה ,"מפורטת ראו: פרופ' עמיחי רדזינר, "שובו של רבנו תם ). הרחקות דרבנו179 '), עמ2022( שנתון המשפט העברי, לא בהעדר הוראה חקוקה מפורשת- תם ומעמדן הנורמטיבי נדונו בהרחבה בהרכב מורחב של שבעת שופטים של- 5 פלוני נ' בית הדין הרבני18/513 בית המשפט העליון (בג"ץ עודד גז נ' בית הדין הרבני1031/16 הגדול בירושלים ובג"ץ בג"ץ פלוני- ), (להלן28.02.2017 הגדול (פורסם בנבו ביום וגז). רוב שופטי בית המשפט העליון פסקו כי אף בהעדר הסמכה מפורשת בחוק, מוסמך בית הדין הרבני להמליץ על הרחקות דרבנו תם, לנוכח התנהגותם של העותרים וסרבנותם לתת גט, חרף החלטות שיפוטיות של בית הדין המחייבות אותם לעשות כן. מוצע לעגן את סמכותו זו של בית הדין במפורש בחוק. ואולם לנוכח אופיים המיוחד של ההרחקות, צדדים שלישיים שלא יפעלו בהתאם להרחקות שהטיל בית הדין לא יהיו צפויים להליכי אכיפה, לרבות על פי חוק כפיית ציות. עוד מוצע להבהיר כי הטלת הרחקות לא תהווה עילה להפרת חוזה שנכרת בין סרבן הגט לבין צד שלישי קודם למועד ההכרזה. משמעות הדברים היא כי הרחקות דרבינו תם עשויות להיות פחותות בעוצמתן מחלק של צווי ההגבלה שמוציא ,בית הדין. למשל, צווי הגבלה לשלילת רישיון נהיגה לקבלת דרכון ישראל, להתמנות או להיבחר או לשמש במשרה על פי דין, לעסוק במקצוע שהעיסוק בו טעון רישוי הם צווים מחייבים לחלוטין כלפי צדדים- או היתר ועוד שלישיים. לעומת זאת, לגבי הרחקות דרבינו תם נתונה לצד ד ב ר י ה ס ב ר 1087 הצתוע חוקהצ1 - הלשממה קוח תועהצעוהצע - הלשממה קוח תו הכרזה לפי סעיף קטן (א) לא תהיה בת אכיפה כלפי צד (ב) א לחוק בתי דין דתיים (כפיית ציות ודרכי7 שלישי, וסעיף , לא יחול כלפי צד שלישי כאמור.9‏1965-דיון), התשט"ז הכרזה לפי סעיף קטן (א) לא תהווה עילה להפרת חוזה (ג) שנכרת בין מי שניתן נגדו הצו לבין צד שלישי קודם למועד "ההכרזה. 4 תיקון סעיף 5. (ב) לחוק העיקרי, במקום "במצב בריאותו" יבוא "בעניינו של צד שלישי שעלול4 בסעיף להיפגע ממנו והתלויים בו, ובמצב בריאותו" והמילים "ויכולתו לקיים את התלויים יימחקו.- "בו 5א הוספת סעיף 6.:5 לחוק העיקרי יבוא אחרי סעיף "מרשם סרבני גט 5א. ,בית הדין הרבני רשאי, מיוזמתו או לבקשת בעל דין (א) - לצוות על רישום סרבן גט במרשם סרבני גט (בסעיף זה :המרשם), ובלבד שמתקיימים כל אלה ניתן פסק דין הקובע כי יש לכפות את סרבן הגט )1( לתת גט או לקבל גט, לפי העניין, או כי קיימת חובה או ;מצווה לתת גט או לקבל גט סרבן הגט לא קיים את פסק הדין וחלפו שישה )2( חודשים מהמועד שפסק הדין נעשה סופי, ובנסיבות ; אף תקופה קצרה יותר- מיוחדות שיירשמו השלישי הבחירה אם לפעול בהתאם לצו אם לאו. יודגש כי אם בחר הצד השלישי לפעול לפי הצו, הריהו מוגן מתביעה 6 נזיקית של סרבן הגט כלפיו וזאת בהתאם להוראות סעיף לפקודת הנזיקין [נוסח חדש]. במסגרת הרחקות דרבנו תם נדונו אצל פוסקי הלכה אפשרות להורות על מניעת קבורת סרבן הגט ואפשרות לעכב קבורת קרובי משפחה, כאמצעים לשכנע את סרבן הגט לשחרר את האישה מעגינותה. איסור קבורת הסרבן עצמו נדון באופן חלקי בפרשת בג"ץ פלוני וגז. עמדה הלכתית המסתייגת מאיסור קבורה של סרבן גט הביע הראשון לציון הרב עובדיה יוסף (יביע אומר ח', כ"ה). פסק הלכה לעיכוב קבורת אימו של סרבן גט ניתן על ידי הרב הראשי לישראל לפני כמה שנים (הרב דוד לאו, "עיכוב ,)קבורת קרוב משפחה של סרבן גט", תחומין, מ (התש"ף ; אך ראו עמדה מסתייגת של הרב שלמה דיכובסקי19 'עמ "הפעלת לחץ על צד שלישי כדי להביא לסידור גט", תחומין ), ודיון ציבורי ער התנהל בפרשה.42-40 ' , בעמ34 ,שם לאחרונה שב ועלה הנושא בחוות דעת שנתן בית הדין הרבני האזורי בירושלים, ובה קבע כי על פי ההלכה אפשר לעכב את קבורת קרובי משפחה של סרבן גט. בהמשך לכך הגישה מסורבת הגט עתירה לבג"ץ נגד מועצת הרבנות ,הראשית לישראל, השר לשירותי דת ומשיבים נוספים בדרישה ליישם את חוות הדעת של בית הדין הרבני 851/22 ופוסקי הלכה נוספים בישראל ובארה"ב (בג"ץ פלונית נ. מועצת הרבנות הראשית לישראל ואח'). בדיון 'שנערך בישיבת מועצת הרבנות הראשית לישראל ביום ג ) בעניינה של מסורבת2022 באוגוסט30( באלול התשפ"ב הגט, החליטה מועצת הרבנות הראשית "כי על פי ההלכה במקום של עיגון קשה יש מקום למנוע את הקבורה של בן משפחתו של סרבן הגט". ייתכן כי כדי למנוע סרבנות גט אפשר להגביל את הקבורה ב"קבר ישראל", אך יתאפשר לקבור את הסרבן ובני משפחתו בקבורה אזרחית או "מחוץ לגדר". הינה כי כן, זו סוגיה מורכבת שעשויים להיות לה פנים לכאן ולכאן, הן הלכתית הן אזרחית. הכוונה היא לבחון נושא זה במהלך הכנת הצעת החוק לקריאה שנייה ושלישית בכנסת. (ב) לחוק, ולקבוע כי בבואו4 מוצע לתקן את סעיף 5 סעיף ,לתת את צווי ההגבלה השונים המנויים בחוק יביא בית הדין הרבני בחשבון, בין השאר, גם את אפשרות השלכותיהם של הצווים על ענייניהם של הצדדים השלישיים שעלולים להיפגע ממנו והתלויים בו, כילדיו מנישואין אחרים, וכן על אפשרות השלכותיו על מצב בריאותו של הסרבן. ,בשנים האחרונות התירו בתי הדין הרבניים 6 סעיף במקרים מתאימים, לפרסם את שמו ופרטיו המזהים של סרבן הגט. סמכות פרסום זו כבר מעוגנת בסעיף א לחוק כפיית ציות. בלי לפגוע בסמכות האמורה, ועקב1 הפגיעה הקשה שיוצרת תופעת סרבנות גט, מוצע לקיים מרשם סרבני גט שיפורסם באתר המרשתת של בתי הדין. במרשם סרבני הגט יירשמו פרטי הסרבן ותמונותיו, אם .40 'ס"ח התשט"ז, עמ 9 ד ב ר י ה ס ב ר הצתוע חוקהצ1 - הלשממה קוח תועהצעוהצע - הלשממה קוח תו1088 ;מסורב הגט הסכים לרישום במרשם )3( בית הדין שוכנע כי לרישום סרבן הגט במרשם )4( תהיה תרומה משמעותית לקיום פסק הדין, וכי התועלת מרישום סרבן הגט במרשם עולה על הפגיעה בו. בהחלטת בית הדין אם להורות על רישום סרבן גט (ב) במרשם, יביא בית הדין בחשבון גם את עניינו של צד שלישי העלול להיפגע מרישום סרבן הגט במרשם, לרבות ילדיהם הקטינים של סרבן הגט ושל מסורב הגט, לפי העניין. לא יורה בית הדין על רישום סרבן גט במרשם אלא (ג) ;לאחר שניתנה לכל בעל דין הזדמנות להשמיע את טענותיו לא התייצב צד לדיון אף שזומן כדין, רשאי בית הדין להורות על רישום סרבן גט במרשם בהיעדרו. המרשם יכלול את שמו ותמונתו של סרבן הגט, מספר (ד) הזהות או הדרכון שלו, יישוב מגוריו ומועד הוצאת צו הרישום בעניינו. המרשם יתפרסם באתר האינטרנט של בתי הדין הרבניים. (ה) רישום סרבן הגט במרשם יימחק לאחר סידור הגט. (ו) - בסעיף זה (ז) , איש או אישה שפסק דין ניתן לזכות מי מהם- ""מסורב גט ובשל סרבן הגט היא לא קיבלה או הוא לא נתן את הגט ;במועד שקבע בית הדין לסידור הגט , איש או אישה שניתן נגד מי מהם פסק דין- ""סרבן גט ובמפורש או במשתמע הוא סירב לתת או היא סירבה לקבל את הגט במועד שקבע בית הדין לסידור הגט;". 6 תיקון סעיף .7א ו־5א".4 א עד3" א" יבוא4 ו־4 ,א3" 6 לחוק העיקרי, במקום בסעיף 9 תיקון סעיף .8 לחוק העיקרי, במקום "שר המשפטים" יבוא "השר לשירותי דת" ובמקום9 בסעיף "בהסכמת" יבוא "בהתייעצות עם שר המשפטים ובהסכמת". התקיימו הנסיבות המפורטות בסעיף המוצע. ויודגש כי כאמור סרבן הגט יכול שיהיה גבר או אישה. בשל השלכות רוחב של הפרסום, מוצע לקבוע כי לא ייעשה רישום במרשם אלא בהסכמת מסורב הגט ולאחר שבית הדין בחן את ההשפעה האפשרית על צד שלישי העלול להיפגע מרישום סרבן הגט במרשם, לרבות ילדיהם הקטינים של סרבן הגט ושל מסורב הגט. ג3 ,ב3 - מוצע כי הסעיפים החדשים לחוק 7 סעיף ו־5א, בשינויים המחויבים יחולו גם על סרבני חליצה. לחוק שעניינו, ביצועו9 מוצע לתקן את סעיף 8 סעיף והתקנת תקנות בעניינו, יהיו בידי השר לשירותי דת, אשר בתי הדין מצויים באחריותו, והתקנות לביצוע החוק יותקנו גם בהתייעצות עם שר המשפטים. יצוין כי הצעת חוק זו פורסמה בעבר בהצעות חוק ,)1.3.2022( , מיום כ"ח באדר א' התשפ"ב1522 - הממשלה 6, ומפורסמת שוב בשינויים קלים.84 'עמ סודר במח' רשומות, משרד המשפטים, והודפס במדפיס הממשלתי ISSN 0334-7014 שקלים חדשים3.24 המחיר ד ב ר י ה ס ב ר