חומר רקע

1 8 ביוני2022 לכבוד מר גור בליי, יועץ משפטי ועדת החוקה, חוק ומשפט כנסת ישראל ירושלים9195016 א.נ. ( הנדון: נייר עמדה מטעם חברת לושה מערכות בע"מ לושה,)״ הצעת חוק הגנת הפרטיות (תיקון מס׳14), התשפ״ב- 2022 בהמשך לדיון שהתקיים ביום16.5.2022 בוועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת בנושא מתכבדת לושה להגיש .לוועדה את עמדתה ביחס להצעת החוק .א החרגת ״מידע עסקי״ מהגדרת המונח ״מידע״ הגדרת ״מידע״ כאמור בהצעת החוק היא ״ נתון הנוגע לאדם מזוהה, או לאדם הניתן לזיהוי, במישרין או בעקיפים, באמצעים סבירים, לר בות מזהה ביומטרי, מספר זהות או כל נתון מזהה ייחודי אחר .״ “ ראשית, נציין כי אנו תומכים בהתאמת הגדרת ״מידע״ להגדרתpersonal data .” בחקיקה האירופאית עם זאת, נבקש לתקן את הגדרת המונח ״מידע״ כך שלא יכלול ״מידע עסקי״ (כהגדרתו להלן) בהתאם :לנוסח המוצע להלן "מידע - ,נתון הנוגע לאדם מזוהה, או לאדם הניתן לזיהוי, במישרין או בעקיפין, באמצעים סבירים ,לרבות מזהה ביומטרי, מספר זהות או כל נתון מזהה ייחודי אחר למעט מידע עסקי.״ "מידע עסקי- נתונים ליצירת קשר עסקי (דוגמת שם, תפקיד, כתובת עסקית, מספר טלפון או כתובות דוא"ל של עובד, כאשר הם נאספים, משתמשים בהם או נחשפים אך ורק למטרת תקשורת עם אותו ".)אדם ביחס לעבודתו או למקצועו .ב הסיבות לצורך החרגת עיבוד מידע עסקי 1 . אינטרס הציפייה בסביבה הדיגיטלית והמודרנית של ימינו סביר כי ציפיותיו של מושא המידע ה מ פרסם את הפרסונה העסקית שלו בפומבי (בין באתר הפירמה בה הוא מועסק ובין באמצעות רשתות חברתיות דוגמת Linkedin ) נעשה מתוך ציפייה שיפנו אליו ישירות באמצעות פרטי הקשר שלו בהזדמנויות עסקיות (בין בה .)צעות עבודה ובין בהצעות עסקיות במסגרת עבודתו הנוכחית בהתאם לכך, סביר כי ציפיותיו של מושא המידע ביחס לאופן השימוש במידע זה יהיו שונות לעומת .אופן השימוש במידע אישי אודותיו שאינו חשוף לכל דורש 2 2. איז וני עלות מול תועלת התועלת - כיום בהצעת החוק המוצעת אין בסיסי עיבוד שונים מלבד הסכמה ובכך החוק הופך כל אדם ה מעוניין לעבד מידע אודות מועמדים פוטנציאליים לעבודה (כדוגמת פעילות של מגייסי כח אדם מסוג head hunter ) או אנשי מכירותB2B המעוניינים להציע הזדמנות עסקיות לעסקים, לעבריינים . אי החרגתו של ״מידע עסקי״ מהגדרת ״מידע״ יוצרת, הלכה למעשה, חסם בירוקרטי וחיכוך מיותר בעת ייזום ותחזוקה של קשרים עסקיים- מסחריים. ע״י הבהרה כי ״מידע עסקי״ אינו מהווה ״מידע״ ,עליו חלות הוראות החוק ה מחוקק יפחית מהותי ת את הנטל הבירוקרטי-דבר ה מהווה אינטרס ציבורי. מעבר לכך, סעיף7.2 לחוק כיום מחריג " :"מהגדרת "מאגר מידע אוסף הכולל רק שם, מען ודרכי ,התקשרות שכשלעצמו אינו יוצר איפיון שיש בו פגיעה בפרטיות ,לגבי בני האדם ששמותיהם כלולים בו ובלבד שלבעל האוסף או לתאגיד בשליטתו אין אוסף נוסף". נוסח הצעת החוק הקיימת משמיטה את ההחרגה הזו והופכת את המחזיקים באוסף שכזה לבעלי חובה לרישום מאגר מידע ולמעשה טיוטת הצעת החוק מערימה עוד קשיים על מי שמעבד רק נתוני מידע שכבר הוסכם לגביהם בעבר שאינ ם יוצר ים אפיון שיש בו פגיעה בפרטיות. העלות - לעמדתנו, בעיבוד מידע עסקי גלום סיכון נמוך לזכויות וחירויות של יחידים וכלל אין פגיעה ,ממשית בפרטיות של אדם אשר בחר להציג את המידע העסקי שלו בפומבי. ככתוב בנוסח החוק כיום " הדבר שכשלעצמו אינו יוצר איפיון שיש בו פגיעה בפרטיות" . לרוב, מידע עסקי כלל לא מהווה מידע רגיש, הוא זמין לציבור או לכל הפחות בעל פוטנציאל להיות זמין לציבור לאחר דרישה סבירה. נתוני המידע לא אמורים לפגוע במרחב האישי של מושא המידע אלא ,משמשים את מושא המידע לצורך ביצוע עסקיו במרחב העסקי. לכן בעיבוד מידע עסקי גלום ס יכון מוגבל לזכויות וחירויות של הפרט. לאור האמור לעיל, ההגדרה המוצעת למונח ״מידע״ אינה מספקת בהירות או ודאות מסחרית לארגונים, דבר אשר עלול להוביל ארגונים לנקוט בגישה שמרנית יתר על המידע שמא יעבדו מידע (לרבות מידע עסקי) שלא כדין. כך, ארגונים עלולים להטות את ה איזון ואף למנוע ממושאי המידע את היתרונות הגלומים בעיבוד מידע עסקי. חלק מהפעילות העסקית של חברות גלומה ביכולתן לתקשר עם שותפים עסקיים פוטנציאליים אחרים בצורה חופשית. :טיוטת החוק כיום מזיקה ממספר היבטים א. מונעת תחרות של תאגידים ישראלים מול תאגידים בחו"ל אשר אי נם מנועים מלעבד מידע עסקי .של ישראלים ב. מונע יצירת הזדמנויות מסחריות חדשות לעסקים ומצמצם את אפשרויות המוביליות תעסוקתית ליחידים. ג. מערימה קשיים ויוצרת חסמים בירוקרטיים בצורך לרשום מאגר מידע עבור נ תוני מידע שאינם בעלי איפיון שיש בו לפגוע בפרטיות . 3 .ג חקיקה זרה ניתן להבחין בקלות באמצעות מחקר משווה כי במדינות מפתוחות ומתקדמות, עיבוד מידע עסקי לרוב כפוף לחקיקה מקלה יותר, בהתייחס למידתיות השימוש במידע העסקי ו/או ,ביחס לסיכון הפוטנציאלי ואף לעיתים חוקי הגנת המידע כלל אינם חל:ים על מידע עסקי כלל ● בסינגפור , פרטי קשר עסקיים (אלא אם הם מסופקים מראש רק למטרות אישיות) פטורים לרוב "( מתחולת מהוראות חוק הגנת המידע האישיPDPA )" כמפורט באתר הרשות להגנת הפרטיות של סינגפור: It generally does not apply to: ● Any individual acting in his/her capacity as an employee with an organisation. ● Business contact information such as an individual’s name, position or title, business telephone number, business address, business email, business fax number and similar information. ● בקנדה"( , חוק הגנת מידע אישי ומסמכים אלקטרוניים הקנדיPIPEDA ") מחריג מהחוק מידע ליצירת קשר עסקי (דוגמת שם, תפקיד, כתובת עסקית, מספר טלפון או כתובות דוא"ל של עובד, כאשר הם נאספים, משתמשים בהם או נחשפים אך ורק למטרת תקשורת עם אותו אדם ביחס לעבודתו או למקצועו) כמפורט באתר נציבות הפרטיות של קנדה: “What is not covered by PIPEDA? Business contact information such as an employee’s name, title, business address, telephone number or email addresses that is collected, used or disclosed solely for the purpose of communicating with that person in relation to their employment or profession.” גישה קנדית זו מכירה בכך שעיבוד נתוני ם לצרכי התקשרות בין עסקים הוא מטבעו מהווה סיכון נמוך יותר לזכויות וחירויות של אנשים. זאת ועוד, ניתן לראות את נסיגתה של זכות הגנת הפרטיות לעומת אינטרסים עסקיים גם "( בחקיקה הקנדית הנוגעת לחוק ספאםCASL "), אשר מחריגה הודעות דואר ( אלקטרוניות הנשלחו בין עסקיםB2B ) אם לאותם ארגונים ישנה מערכת יחסים ו/או אם ההודעה .נוגעת לפעילות הארגון אליו נשלחת ההודעה חשוב לציין כי קנדה מוכרת על ידי נציבות האיחוד האירופי כמדינה בעלת תאימות מלאה לדין ה- DPR G באמצעות Adequacy Decision . ● באוסטרליה , בחוק הספאם האוסטרלי מוסדר כי שיווק בדוא"ל על בסיסB2B יכול להתבצע ללא הסכמת מושא המידע כאשר (א) עובד, דירקטור, נושא משרה, שותף, נושא משרה או עצמאי מפרסם באופן 'בולט' את ;)עבודתו או כתובת הדוא״ל העסקית שלו (לדוגמה, באתר אינטרנט, חוברת או מגזין 4 וכן (ב) יהיה סביר להניח שהפרסום התרחש בהסכמתו של האדם, אזי ניתן להניח כי האדם מסכים לקבל הודעות אלקטרוניות מסחריות, כל עוד ההודעות רלוונטיות לעסק או לתפקידו של האדם, וכן לא פורסמה ה צהרה עם הכתובת המציינת שהאדם אינו רוצה לקבל הודעות אלקטרוניות מסחריות לא .רצויות .ד סיכום לאור הסיכון הנמוך לפגיעה בפרטיות של הפרט בעיבוד מידע עסקי אודותיו ,ו לאור האינטרסים המסחריים והפגיעה הגלומה בפגיעה בעסקים תוך יצירת חסמי כניסה בשוק, ולאור הצורך להתאים את חוק הגנת הפרטיות הישראלי למקביליו הבינלאומיים, מבקשת לושה להסדיר עוד בהצעת החוק הנוכחית את החרגת .המונח ״מידע עסקי״ מהגדת ״מידע״ ,בברכה אסף גלעד, יועמ"ש לושה מערכות בע"מ