הצעת חוק לדיון מוקדם
מספר פנימי: 488505
הכנסת התשע-עשרה
יוזם: חבר הכנסת חמד עמאר
פ/1728/19
הצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (הגבלת תשלום למורה נהיגה בעד שימוש ברכבו במבחן נהיגה), התשע"ד–2013
דברי הסבר
נכון להיום המחיר שגובים מורי נהיגה מתלמידיהם עבור שיעורי הנהיגה איננו מפוקח בחוק. המחיר עבור שיעור נהיגה בודד נקבע על ידי מורה הנהיגה עצמו, ונע בדרך כלל בין 80 ל-120 שקלים חדשים.
הבעיה העיקרית בהקשר זה נוגעת למחיר שגובים המורים עבור השימוש ברכבם לצורך מבחן הנהיגה המעשי של רשות הרישוי, שאף הוא איננו מפוקח. משום שאין פיקוח על המחיר, מורי הנהיגה גובים מהתלמידים סכומים גבוהים מאוד שנעים בדרך כלל בין 400 ל-500 שקלים חדשים, וזאת בנוסף לאגרה על סך 138 שקלים חדשים שמשלם כל תלמיד למשרד רישוי עבור מבחן הנהיגה המעשי.
מרבית תלמידי הנהיגה הם נערים ונערות בני 17–18, כך שהנטל הכספי של לימודי הנהיגה נופל לרוב על ההורים. אם תלמידי הנהיגה נכשלים במבחן המעשי, הם נאלצים לעבור מבחן נהיגה חוזר, ולעיתים אף מספר מבחני נהיגה חוזרים עד אשר יעברו בהצלחה את מבחן הנהיגה המעשי. ההוצאות הרבות הכרוכות במבחני הנהיגה המעשיים, שכאמור כוללות תשלום אגרה למשרד הרישוי ותשלום למורה הנהיגה עבור השימוש ברכבו, מכבידות מאוד מבחינה כלכלית על התלמידים וההורים.
חשוב לציין שהמבחן המעשי נמשך בדרך כלל בין 20 ל-30 דקות, לעומת שיעור נהיגה רגיל שנמשך כ-40 דקות. משום שמבחן הנהיגה המעשי הוא קצר מאורכו של שיעור נהיגה בודד לא הגיוני שמחיר המבחן המעשי יהיה גבוה פי ארבעה מעלותו של שיעור נהיגה. זהו ניצול מופרז ומוגזם מאוד של
התלמידים והוריהם והגיע הזמן לשים לכך סוף. לפיכך, מוצע לקבוע כי הסכום שנגבה עבור השימוש ברכבו של מורה הנהיגה בעת מבחן נהיגה מעשי לא יעלה על המחיר הנגבה עבור שיעור נהיגה בודד. בכך ניתן לחסוך לתלמידים ולהורים הוצאות רבות ולהקל עליהם מבחינה כלכלית.
הצעת חוק זהה הונחה על שולחן הכנסת התשע-עשרה על ידי חבר הכנסת מיקי רוזנטל (פ/1727/19).
---------------------------------
הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים
והונחה על שולחן הכנסת ביום
י' בחשוון התשע"ד – 14.10.13
תיקון סעיף 13 1. בפקודת התעבורה, בסעיף 13 – בפקודת התעבורה, בסעיף 13 –
(1) בכותרת השוליים, אחרי "נהגים" יבוא "ותשלום בעד מבחן נהיגה"; (1) בכותרת השוליים, אחרי "נהגים" יבוא "ותשלום בעד מבחן נהיגה";
(2) האמור בו יסומן "(א)" ואחריו יבוא: (2) האמור בו יסומן "(א)" ואחריו יבוא:
"(ב) בעל רישיון להוראת נהיגה לפי סעיף 16, המעמיד רכב מנועי לרשות נבחן במבחן נהיגה מעשי, לא יגבה תשלום בעד העמדת רכב כאמור, בסכום העולה על המחיר שמשלם לו נבחן בעד שיעור נהיגה."