הצעת חוק לדיון מוקדם

מספר פנימי: 488360 הכנסת התשע-עשרה יוזם: חבר הכנסת ניצן הורוביץ פ/1708/19 הצעת חוק התכנון והבנייה (תיקון – היתר הניתן לפי תכניות ישנות), התשע"ד–2013 דברי הסבר לאחרונה אירעו מספר מקרים בהם התבקשו מוסדות התכנון לתת היתרי בנייה מכוח תכניות בנות עשר ועשרים שנה ואף יותר, כגון תכניות לייבוש ופגיעה בשטחים פתוחים בכנרת, יצירת מוקדי פיתוח בלב שטחים פתוחים ערכיים ועוד. לא פעם, מימושן של תכניות אלה צפוי לגרום נזק סביבתי והוא מנוגד למגמות תכנון ולתכניות מתאר חדשות יותר. זאת ועוד, התכניות יכולות להיות מנוגדות לחקיקה חדשה שחוקקה בשנים האחרונות ומשנה את הכללים, הנורמות והחוקים. ואולם, על פי החוק והפסיקה, גם תכנית שאבד עליה הכלח עודנה תקפה. לכן, כדי לנסות ולצמצמם את הנזק שבביצוע תכנית ישנה בלא שכלל ניתנה הדעת על האפשרות לתקן את הנזקים הגלומים בה, מוצע שבחלוף פרק זמן של שמונה שנים מיום שניתן לה תוקף, יחויבו מוסדות התכנון לעיין מחדש בתכניות ישנות, ובמידת הצורך יוכלו להחליט לבטלן, לשנותן או להתלותן. מובן שהסדר מוצע זה יחול אך ורק על תכניות המאפשרות לבצע פיתוח מכוחן, ולא על תכניות הקובעות מגבלות פיתוח, שביניהן גם רוב תכניות המתאר הארציות והמחוזיות. מוצע שהסדר זה יחול במקרה הצורך גם על תכנית שאושרה במועד מאוחר יותר, כדי שבמקרים מתאימים ניתן יהיה לתקן שגיאות תכנוניות. הסדר מעין זה קיים גם בסעיף 10 לתוספת הראשונה בנוגע לקרקע שהוכרזה כחקלאית. הצעות חוק זהות הונחו על שולחן הכנסת השבע-עשרה על ידי חבר הכנסת אופיר פינס-פז (פ/3538/17), ועל שולחן הכנסת השמונה-עשרה על ידי חבר הכנסת אופיר פינס-פז (פ/275/18), ועל ידי חבר הכנסת אופיר פינס-פז וקבוצת חברי הכנסת (פ/799/18). הצעת חוק דומה בעיקרה הונחה על שולחן הכנסת השמונה-עשרה על ידי חברי הכנסת ניצן הורוביץ ודב חנין (פ/308/18). --------------------------------- הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים והונחה על שולחן הכנסת ביום י' בחשוון התשע"ד – 14.10.13 הוספת סעיף 145א 1. בחוק התכנון והבנייה, התשכ"ה–1965, אחרי סעיף 145 יבוא: בחוק התכנון והבנייה, התשכ"ה–1965, אחרי סעיף 145 יבוא: בחוק התכנון והבנייה, התשכ"ה–1965, אחרי סעיף 145 יבוא: "בדיקת והתאמת תכניות 145א. (א) מוסד תכנון לא ייתן היתר מכוח תכנית שחלפו מעל שמונה שנים מאז שניתן לה תוקף (להלן – תכנית ישנה), אלא לאחר שבדק את התאמתה להוראות כל דין, לרבות תכניות המיתאר המחוזיות והארציות הקיימות והמופקדות, לשינויים שחלו בהם, וכן למגמות התכנון העדכניות, ומצא כי ביצועה של התכנית הישנה לא עלול לגרום נזק סביבתי ניכר (להלן – בחינה מחודשת). (ב) ממצאי הבחינה המחודשת יפורסמו לכל הפחות במשך שלושה חודשים באתר האינטרנט של מוסד התכנון או באתר האינטרנט של רשות מקומית שתחומה הוא במרחב התכנון של מוסד התכנון; לא היה למוסד תכנון או לרשות מקומית כאמור אתר אינטרנט, יפורסמו ממצאי הבחינה המחודשת באתר האינטרנט של משרד הפנים. (ג) כל אדם רשאי להגיש הסתייגותו בכתב למתן היתר לפי התכנית הישנה למוסד התכנון כאמור בסעיף קטן (א) בתוך שלושה חודשים מהיום הראשון שבו פורסמה כאמור בסעיף קטן (ב). (ד) מצא מוסד התכנון בבחינה המחודשת, או לאור הגשת הסתייגות כי התכנית הישנה אינה מותאמת להוראות כל דין, לרבות תכניות ושינויים שחלו בהם, או למגמות כאמור בסעיף קטן (א) או כי ביצועה עלול לגרום נזק סביבתי ניכר – לא ייתן מוסד התכנון היתר מכוח התכנית הישנה, והתכנית הישנה תובא לדיון בפני מוסד התכנון המוסמך בה; חומר הרקע לדיון ופרוטוקול הדיון, יפורסמו באתר האינטרנט כאמור בסעיף קטן (ב). (ה) התקיים דיון כאמור בסעיף קטן (ד), רשאי מוסד התכנון לשנות את התכנית הישנה, לבטלה או להתלותה; החליט מוסד התכנון כאמור, יראו החלטתו כאילו החליט על הכנת תכנית חדשה ויחולו הוראות סעיפים 77 ו-78; כן רשאי מוסד התכנון, בכפוף להוראות כל תכנית אחרת ולהוראות לפי חוק זה, להכין תכנית חדשה לשם העברת זכויות בנייה או פיתוח מתחום התכנית הישנה לאזורים אחרים, שבהם מימוש זכויות אלה מתאים יותר מבחינת תכנונית (להלן – תכנית חדשה). (ו) ראה מוסד התכנון כי נסיבות העניין מצדיקות זאת – רשאי הוא לפעול על פי הוראות סעיף זה אף אם התכנית אינה תכנית ישנה."