הצעת חוק לדיון מוקדם
מספר פנימי: 488400
הכנסת התשע-עשרה
יוזמים: חברי הכנסת מיכל רוזין
זהבה גלאון
יפעת קריב
איתן כבל
אחמד טיבי
קארין אלהרר
אורלי לוי אבקסיס
עליזה לביא
תמר זנדברג
שמעון סולומון
רינה פרנקל
מאיר שטרית
אילן גילאון
ניצן הורוביץ
עיסאווי פריג'
דב חנין
מרב מיכאלי
מצטרפת: חברת הכנסת מירי רגב
פ/1715/19
הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – שמירת הריון חלקית), התשע"ד–2013
דברי הסבר
שמירת היריון הוא מצב בו עובדת נאלצת להיעדר מעבודתה בזמן ההיריון עקב סיכון רפואי לה או לעובר, הנובע מן ההיריון. לפי חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה–1995, עובדת הנעדרת מעבודתה במשך 30 ימים רצופים, עקב שמירת היריון, זכאית לקבל גמלת שמירת היריון מהמוסד לביטוח לאומי, שנועדה לפצות על אובדן שכרה בזמן זה.
בחלק מן המקרים, הוראת הרופא היא שעקב סיכון רפואי לעובדת או לעובר, על העובדת להפחית את שעות עבודתה מדי יום, קרי – לשהות בשמירת היריון חלקית. כיום, עובדת המצמצמת את היקף עבודתה כאמור, אינה מקבלת פיצוי בגין ההיעדרות החלקית. מצב דברים זה יוצר תמריצים בעייתיים בקשר להשתתפות נשים בשוק העבודה בתקופת שמירת ההיריון ואין להשאירו על כנו. נשים הזקוקות לפרנסתן בתקופת ההיריון עשויות להמשיך לעבוד ימים מלאים, על אף הוראת הרופא, על מנת לשמור על רמת הכנסתן. זאת ועוד, לנוכח הבעייתיות האמורה, ייתכן שייקבע שיש צורך בשמירת היריון מלאה. התוצאה אם כן, היא דחיקת רגליהן של נשים ממעגל העבודה בתקופת ההיריון מחד גיסא, והטלת מעמסה על אוצר המדינה שלא לצורך מאידך גיסא.
על רקע דברים אלה, הצעת החוק מבקשת לקבוע את זכותה של האישה לקבל גמלה בגין היעדרות מהעבודה עקב שמירת היריון חלקית, מתוך מחויבות לזכויות האישה העובדת. ההצעה עולה בקנה אחד עם תכלית גמלת שמירת ההיריון שנועדה לפצות עובדות על אובדן שכרן בתקופת ההיריון עקב מצב בריאותי שאינו מאפשר את המשך העבודה. באופן כללי יותר, הצעת החוק מגשימה את התכלית החקיקתית של הבטחת מימוש זכותה של אישה לעבוד במהלך ההיריון ולאפשר לה המשך הקשר עם המעסיק מחד גיסא, ומאידך גיסא, הגנה על בריאותה ועל זכותה להורות.
חשוב לציין כי הצורך במתן גמלה בגין שמירת היריון חלקית לעובדת הוכר גם בפסיקת בית הדין הארצי לעבודה. בפס"ד עב"ל (ארצי) 165-08 המוסד לביטוח לאומי נ' רחל בלומנטל (2009), קבע בית הדין הארצי לעבודה בדעת רוב כי מתן גמלת שמירת היריון חלקית במקרה של צמצום היקף שעות העבודה היומיות בלבד נגזרת מתכלית החוק והולמת מדיניות חברתית ותעסוקתית ראויה. ואולם, מאוחר יותר בעניין עב"ל (ארצי) 746-08 המוסד לביטוח לאומי נ' פזית סאיג-אבוקסיס (2009), קבע בית הדין הארצי לעבודה כי לשון החוק אינה סובלת פרשנות של מתן גמלה חלקית הן לאור הנוסח המתייחס לגמלה יומית והן לאור תכלית החוק שהיא לטפל במצב של היזקקות להשגחה תמידית המחייבת היעדרות מלאה מהעבודה. לצד האמור, באותו עניין, יצאה מבית הדין הארצי לעבודה קריאה למחוקק לשקול הסדר חקיקתי מפורש שיחול על אותן נשים עובדות הנדרשות לצמצם את היקף משרתן בתקופת ההיריון, באופן שישקף את המדיניות הרצויה.
הצעת החוק נכתבה בסיוע שדולת הנשים בישראל.
הצעות חוק דומות בעיקרן הונחו על שולחן הכנסת השמונה-עשרה על ידי חבר הכנסת חיים אורון וקבוצת חברי הכנסת (פ/335/18), על ידי חבר הכנסת אריה אלדד (פ/537/18), ועל ידי חבר הכנסת זבולון אורלב (פ/832/18).
---------------------------------
הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים
והונחה על שולחן הכנסת ביום
י' בחשוון התשע"ד – 14.10.13
תיקון סעיף 58 תיקון סעיף 58 1. 1. בחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה–1995 (להלן – החוק העיקרי), בסעיף 58, בהגדרה "שמירת הריון", אחרי "היעדרות מעבודה" יבוא "או היעדרות בחלק משעות יום העבודה". בחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה–1995 (להלן – החוק העיקרי), בסעיף 58, בהגדרה "שמירת הריון", אחרי "היעדרות מעבודה" יבוא "או היעדרות בחלק משעות יום העבודה".
תיקון סעיף 60 תיקון סעיף 60 2. 2. בסעיף 60 לחוק העיקרי, האמור בו יסומן "(א)" ואחריו יבוא: בסעיף 60 לחוק העיקרי, האמור בו יסומן "(א)" ואחריו יבוא:
"(ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), גמלה לשמירת הריון לעובדת שנעדרה בחלק משעות יום העבודה, תחושב לפי כללים שיקבע שר הרווחה והשירותים החברתיים, באישור ועדת העבודה והרווחה." "(ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), גמלה לשמירת הריון לעובדת שנעדרה בחלק משעות יום העבודה, תחושב לפי כללים שיקבע שר הרווחה והשירותים החברתיים, באישור ועדת העבודה והרווחה."
תקנות ראשונות תקנות ראשונות 3. 3. תקנות ראשונות לפי סעיף 60(ב) לחוק העיקרי, כנוסחו בסעיף 2 לחוק זה, יובאו לאישור ועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת בתוך שלושה חודשים מיום פרסומו של חוק זה. תקנות ראשונות לפי סעיף 60(ב) לחוק העיקרי, כנוסחו בסעיף 2 לחוק זה, יובאו לאישור ועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת בתוך שלושה חודשים מיום פרסומו של חוק זה.