הצעת חוק לקריאה הראשונה

PDF 11,447 תווים המסמך המקורי ↗
הצעות חוק ה מ מ ש ל ה 2013 באוקטובר16 800 י"ב בחשוון התשע"ד עמוד הוראת שעה) (חלוקת הטיפול בחומר חקירה בין - 62 'הצעת חוק סדר הדין הפלילי (תיקון מס 14 . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . 2013-הפרקליטות לתביעה המשטרתית), התשע"ד 16 . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . 2013-), התשע"ג28 'הצעת חוק הנכים (תגמולים ושיקום) (תיקון מס 14 :מתפרסמות בזה הצעות חוק מטעם הממשלה הוראת שעה) (חלוקת - 62 'הצעת חוק סדר הדין הפלילי (תיקון מס הטיפול בחומר חקירה בין הפרקליטות לתביעה המשטרתית), 2013-התשע"ד 1 תיקון סעיף .1 - 1 , בסעיף1‏2010- הוראת שעה), התשע"א- 62 'בחוק סדר הדין הפלילי (תיקון מס חוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב] כללי חסד"פ), קבע בעבר - (להלן1982-התשמ"ב כי הטיפול בחומר חקירה בין הפרקליטות לתביעה המשטרתית ייקבע בהתאם לעונש הקבוע לעבירה, כך שהתביעה המשטרתית תטפל בעבירות מסוג עוון וחטא, והפרקליטות תטפל בעבירות מסוג פשע. בעבר, חלוקה זו תאמה את החלוקה בין בתי משפט השלום והמחוזי. ואולם בעקבות תיקונים שנעשו בשנות השמונים בחוק , השתנה המצב 1984-בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד ובתי משפט השלום החלו לדון גם בעבירות מסוג פשע. בפרקטיקה, נוצר מצב שבו הועבר חומר חקירה בתיקים בעבירות פשע הנדונים בבתי משפט השלום, לתביעה המשטרתית, בלא קווים מנחים ובלא אחידות. נחקק חוק סדר הדין 2001 על רקע האמור, בשנת (להלן 2001-) (הוראת שעה), התשס"א33 'הפלילי (תיקון מס ), אשר קבע, בין השאר, רשימת עבירות 33 ' תיקון מס- בתוספת לחסד"פ המצויות בסמכותו של בית משפט השלום ושפרקליט המדינה רשאי לקבוע כי חומר החקירה בהן יועבר ישירות לידי התביעה המשטרתית. התיקון נחקק כהוראת שעה לשלוש שנים והיא הוארכה מזמן לזמן עד .2010 שפג תוקפה בחודש נובמבר הוראת שעה), - 62 'חוק סדר הדין הפלילי (תיקון מס 2010 הוראת השעה), נחקק בשנת- (להלן2010-התשע"א לחסד"פ ונכללו בו 33 'במטרה להחליף את תיקון מס ) הוראות בדבר חלוקת סמכויות 1( :שלושה עניינים מרכזיים הטיפול בתיקי חקירה בין הפרקליטות לתביעה המשטרתית ) הוראות בדבר סגירת תיקים (סעיף 2( ;) לחסד"פ60 (סעיף ) התאמת הסעיף המגדיר "תובעים" לחלוקת 3( ;) לחסד"פ62 לחסד"פ וכן הוספת דיווחים60 הטיפול כאמור בסעיף 12 שנתיים לוועדת חוקה על הסמכות של שוטרים (סעיף לחסד"פ). ההסדר בהוראת השעה התבסס על ברירת המחדל שלפיה חומר חקירה בעבירות מסוג פשע, ככלל, מועבר לטיפול פרקליט, ואילו חומר חקירה בעבירות מסוג עוון וחטא מועבר לטיפול תובע משטרתי. עם זאת, החלוקה האמורה סויגה ברשימת עבירות שנקבעה בתוספת: עבירות עוון שיטופלו בידי הפרקליטות; עבירות פשע שיטופלו בידי התביעה המשטרתית; ועבירות מסוג פשע שבהן יש לפרקליט מחוז שיקול דעת להחליט האם יטופלו בידי הפרקליטות או בידי התביעה המשטרתית. החלוקה כאמור התבססה על היתרון היחסי של כל גוף תביעה, דהיינו, תיקים מורכבים, רגישים או בעלי חומרה מיוחדת יטופלו בידי הפרקליטות, ואילו תיקים בעבירות חמורות פחות, אשר אינם מורכבים מבחינה ראייתית, שבהם נדרש בירור מהיר ואשר התביעה המשטרתית התמקצעה בטיפול בהם, יטופלו בידי התביעה המשטרתית. עוד נקבע בהוראת השעה כי שר המשפטים, בהסכמת השר לביטחון הפנים ובאישור ועדת החוקה, רשאי לתקן את התוספת בצו, ובלבד שלא יקבע כי עבירות מסוג פשע שהן בסמכותו הייחודית של בית המשפט המחוזי יטופלו בידי התביעה המשטרתית. מאז חקיקת הוראת השעה לא עשה שר המשפטים שימוש בסמכותו האמורה, וחלוקת הטיפול בחומר חקירה נעשתה בהתאם לרשימת העבירות בתוספות לחסד"פ כאמור בהוראת השעה. בכל הנוגע לסגירת תיקים, הוראת השעה קבעה הסדר ולפיו התביעה המשטרתית תהיה מוסמכת לסגור תיקי חקירה בכל העבירות שבהן היא מוסמכת לטפל לפי סעיף לחסד"פ כאמור בהוראת השעה.60 , לחסד"פ12 עוד קבעה הוראת השעה תיקונים לסעיף לחסד"פ כנוסחו בהוראת 60 שנועדו להתאימו לסעיף השעה ולמנוע העברת תיקים מהפרקליטות לתביעה 7438/01 המשטרתית, כפי שהתיר בית המשפט בבש"פ עניין - (להלן345 ,)1(אליעזר כהן נ' מדינת ישראל, פ"ד נו אליעזר כהן). בעניין אליעזר כהן קבע בית המשפט העליון כי פרקליט מחוז המחליט על העמדת חשוד לדין בעבירת פשע בבית משפט השלום, רשאי להעביר את הטיפול בתיק ואת הגשת כתב האישום לתביעה המשטרתית. בהצעת החוק הממשלתית (הצעת חוק סדר הדין הפלילי (חלוקת הטיפול בחומר חקירה בין הפרקליטות לתביעה ), שהובילה 2010-), התש"ע64 'המשטרתית) (תיקון מס לחקיקת הוראת השעה, הוסבר כי אחת ממטרות הצעת החוק היא לבטל את העברת התיקים הפרטנית, בהתאם לעניין אליעזר כהן, וליצור אחידות בטיפול בחומרי חקירה בין המחוזות השונים. כמו כן במסגרת הדיונים בוועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת נטען כי ניתן לעקוף את חלוקת הטיפול בתיקים לחסד"פ, ועל כן 12 באמצעות הסמכת תובעים לפי סעיף נקבע פיקוח פרלמנטרי באמצעות חובת דיווחים שנתיים לוועדת החוקה חוק ומשפט על הסמכות של תובעים שהם .30 'ס"ח התשע"א, עמ 1 ד ב ר י ה ס ב ר 16.10.2013 ,, י"ב בחשוון התשע"ד800 - הצעות חוק הממשלה 15 ;"ברישה, במקום "שלוש שנים" יבוא "חמש שנים )1( 2‏1982-(ד) לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב60 ), בסעיף2( בפסקה )2( ;" החוק), המובא בה, במקום "בעבירת פשע" יבוא "בעבירה- (להלן ), בתוספת ראשונה א' לחוק, המובאת בה, בכותרת חלק ג', המילה 4( בפסקה )3( . תימחק- ""פשע ;"ברישה, במקום "שלוש שנים" יבוא "חמש שנים )1( 2‏1982-(ד) לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב60 ), בסעיף2( בפסקה )2( ;" החוק), המובא בה, במקום "בעבירת פשע" יבוא "בעבירה- (להלן ), בתוספת ראשונה א' לחוק, המובאת בה, בכותרת חלק ג', המילה 4( בפסקה )3( . תימחק- ""פשע שוטרים בידי היועץ המשפטי לממשלה ובידי פרקליט המדינה. ההסדר האמור נקבע כהוראת שעה לשלוש שנים כדי לאפשר מעקב אחר יישום ההסדר והצלחתו וכן בשל כוונתו של יושב ראש וועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת לקדם את איחוד התביעה המשטרתית עם הפרקליטות. תוקפה של הוראת השעה עומד לפוג ביום ).2013 בנובמבר15( י"ב בחשון התשע"ד הניסיון ביישום הוראת השעה העלה כי ככלל, ההסדר משביע רצון, מחלק חלוקה ראויה את התיקים בין הפרקליטות לתביעה המשטרתית ותורם לאחידות בין המחוזות השונים. כן עלה מהדיווחים השנתיים כי לא נעשה שימוש בהסמכת שוטרים כדי לעקוף את הוראות ההסדר. עם זאת, כדי להמשיך ולבחון את ההסדר המוצע ואת איחוד התביעה המשטרתית עם הפרקליטות, מוצע להאריך את תוקפה של הוראת השעה בשנתיים. כמו כן, יישום החוק העלה את השאלה שבה התלבטו בתי המשפט, האם פרקליט מחוז רשאי לעשות שימוש בשיקול דעתו כדי להעביר חומר חקירה לטיפול התביעה המשטרתית בעבירת עוון, אשר לפי התוספת היא נתונה לטיפול הפרקליטות. אמנם ברוב המקרים שבהם טען נאשם לפסלות הגשת כתב האישום לאחר העברת חומר החקירה כאמור דחה בית המשפט את הטענה, אך כדי להסיר ספק מוצע להבהיר את סמכותו זו פרקליט המחוז והכל כפי שיפורט להלן. ) המוצעת1( לפסקה 1 סעיף כאמור לעיל יישום הוראת השעה בידי הפרקליטות והתביעה המשטרתית העלה כי חלוקת הטיפול בחומרי חקירה כאמור בהוראת השעה יוצרת ודאות ובהירות מצד אחד, אך מאפשרת גמישות בהתאם למורכבות התיקים וחומרתם מן הצד השני. כדי להמשיך ולבחון את ההסדר, מוצע להאריך את הוראת השעה בשנתיים. ) המוצעות3(–) ו2( לפסקאות (ד) לחסד"פ, כנוסחו בהוראת השעה, מסמיך 60 סעיף פרקליט מחוז להעביר לתובע משטרתי שהוא עורך דין, חומר שהושג בחקירה בעבירת פשע, המנויה בחלק ג' לתוספת ראשונה א'. זאת אם מצא כי יש הצדקה לכך בשל העדר חומרה יתרה בנסיבות ביצוע העבירה עבירת ניתוב). ברשימת - ואי–מורכבות הראיות (להלן לחלק 4 עבירות הניתוב שבתוספת האמורה מנויה, בפרט ג', עבירה שבטיפול הפרקליטות ואינה בסמכותו הייחודית של בית משפט מחוזי, אשר נחקרה יחד עם עבירה שבטיפול התביעה המשטרתית והיא כרוכה ושלובה בה, ואשר פרקליט מחוז מצא כי בנסיבות העניין, העבירה שבטיפול - התביעה המשטרתית היא העבירה המרכזית (להלן עבירה כרוכה). לאחר כניסתה לתוקף של הוראת השעה עלתה בפסיקת בתי המשפט השאלה אם רשאי פרקליט מחוז להעביר חומר חקירה בעבירת עוון המנויה בחלק א' לתוספת ראשונה א', לטיפול לשכת התביעות בנסיבות (ד) לחסד"פ, וזאת מאחר שהסעיף נוקט את המילה 60 סעיף "פשע", וכן כותרת חלק ג' לתוספת הראשונה כוללת את המילה "פשע". רוב החלטות בתי המשפט דחו טענות לפסלות כתב אישום במקרה שבו הועבר חומר חקירה בהחלטת פרקליט מחוז כאמור. כך למשל, קבע בית המשפט כ"ץ) בעמ"ת-המחוזי בבאר שבע (כב' השופטת יפה מברטו צגאי נ' מדינת ישראל (החלטה 48925-01-11 ) (פורסם2011 בפברואר13( מיום ט' באדר א' התשע"א בנבו)) כי אם קמה לפרקליט מחוז סמכות להעביר עבירת פשע לטיפולו של תובע משטרתי, קל וחומר שסמכות כזו קיימת לגבי עבירות קלות מעבירות פשע, דוגמת עבירות עוון. בית המשפט חזר על אמירות אלה גם בעמ"ת מדינת ישראל נ' אור כהן (החלטה מיום י"ג 30464-02-11 ) (פורסם בנבו)). לעומת2011 בפברואר17( באדר א' התשע"א זאת, בית משפט השלום בבאר שבע (כב' השופטת חביב) מדינת ישראל נ' מני אלמו (החלטה 42344-11-10 בת"פ ) (פורסם בנבו)) קבע 2011 בינואר9( מיום ד' בשבט התשע"א כי העברת טיפול בתיק חקירה בעבירת עוון כאמור נעשתה בחוסר סמכות ובניגוד לדין. כדי להסיר ספק מוצע להבהיר כי פרקליט מחוז רשאי, (ד) לחסד"פ, להעביר 60 בהתקיים התנאים האמורים בסעיף חומר חקירה גם בעבירה מסוג עוון, אשר לפי החלוקה נמצאת בטיפול הפרקליטות. .43 'ס"ח התשמ"ב, עמ 2 ד ב ר י ה ס ב ר 16.10.2013 ,, י"ב בחשוון התשע"ד800 - הצעות חוק הממשלה 16 2013-), התשע"ד28 'הצעת חוק הנכים (תגמולים ושיקום) (תיקון מס ה7 תיקון סעיף .1 ,) החוק העיקרי- (להלן1‏] [נוסח משולב1959-בחוק הנכים (תגמולים ושיקום), התשי"ט - ה7 בסעיף האמור בו יסומן "(א)"; )1( :אחרי סעיף קטן (א) יבוא )2( ג יחול על נכה שאינו מסוגל לעבוד7 "(ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), סעיף ימים רצופים או שמסוגל לעבוד בהיקף משרה 90 במשך תקופה שאינה עולה על )."1()(ב43 חלקי, ואשר בשל כך משולם לו תגמול לפי סעיף תחילה ותחולה .2 יום- ) (בחוק זה2011 בינואר1( תחילתו של חוק זה ביום כ"ה בטבת התשע"א (א) ג לחוק העיקרי כנוסחו 7 התחילה) והוא יחול על מי שהיה זכאי לתוספת לפי סעיף ביום התחילה ואילך. ה(ב) לחוק העיקרי כנוסחו 7 על אף האמור בסעיף קטן (א), נכה כאמור בסעיף (ב) ג לחוק העיקרי מכוח הוראת נוהל 7 ) לחוק זה, ששולמה לו התוספת לפי סעיף2(1 בסעיף של אגף שיקום נכים במשרד הביטחון, יראו אותו כאילו ניתנה לו התוספת האמורה בחודש שלאחר פרסומו.1–מכוח חוק זה והוראות חוק זה יחולו עליו ב לחוק הנכים (תגמולים ושיקום), 43 סעיף 1 סעיף החוק), שעניינו "טיפול - (להלן1959-התשי"ט בנכים", קובע בסעיף קטן (ב) שבו כי שר הביטחון יקבע בתקנות, בין השאר, את התגמולים שישולמו לנכים המקבלים טיפול לפי הסעיף ובשל הטיפול הם אינם מסוגלים לעבוד. בהתאם לכך, בתקנות הנכים (טיפול רפואי), , נקבעו התנאים למתן התגמול ושיעורי 1954-התשי"ד התגמול, שמשתנים לפי מצבו התעסוקתי והאישי של הנכה. במסגרת זו, קובעות התקנות גם את האפשרות לשלם תגמול טיפול רפואי לנכה שבשל נכותו מסוגל לעבוד בהיקף משרה חלקי. 55 ג לחוק קובע את הסמכות לשלם לנכה בן7 סעיף שנים או יותר תוספת לתגמול, בשיעור שנקבע בתקנות. ה לחוק קובע סייג ולפיו התוספות כאמור 7 סעיף ד לחוק לא ישולמו לנכים המקבלים 7–ג ו7 בסעיפים ) 1()(ב43 לחוק וכן לפי סעיף7 או6 תגמולים לפי סעיפים לחוק והתקנות לפיו, וזאת מהטעם שהתגמולים המוענקים לפי סעיפים אלה גבוהים מהתגמול הבסיסי. ה לחוק ולקבוע כי על אף 7 מוצע לתקן את סעיף ג לחוק תשולם גם 7 הסייג האמור, התוספת שמכוח סעיף לנכה שאינו מסוגל לעבוד ואשר מקבל בשל כך תגמול ימים רצופים, 90 טיפול רפואי לתקופה שאינה עולה על קרי לתקופה קצרה ומוגבלת, וגם לנכה שעקב נכותו מסוגל לעבוד בהיקף משרה חלקי ומקבל עקב כך תגמול טיפול רפואי, שכן נכה זה נמצא במעגל העבודה, הגם שבאופן חלקי, ולכן אין מקום לשלול ממנו את התוספת שלפי סעיף ג לחוק. 7 מוצע לקבוע כי תחילתו של החוק המוצע תהיה 2 סעיף ) וזאת 2011 בינואר1( ביום כ"ה בטבת התשע"א ביוני 16( בהתאם לסיכום דברים מיום י"ד בסיוון התשע"א ) בין משרד הביטחון לבין ארגון נכי צה"ל. כמו כן מוצע 2011 לקבוע כי החוק המוצע יחול על מי שהיה זכאי לתוספת ג לחוק כנוסחו ביום התחילה ואילך.7 לפי סעיף עם זאת, מאחר שכבר כיום התוספת שלפי סעיף ג לחוק משולמת לנכים שמקבלים תגמול טיפול רפואי 7 יום מכוח הוראת נוהל של אגף90 לתקופה שאינה עולה על שיקום נכים במשרד הביטחון, מוצע לקבוע סייג לתחולה, ולפיו נכה שקיבל ערב יום פרסומו של החוק המוצע את ג לחוק מכוח הוראת הנוהל האמורה, 7 התוספת שלפי סעיף יראו אותו כאילו קיבל את התוספת האמורה מכוח התיקון בחודש 1–המוצע, והוראות החוק המוצע יחולו עליו רק ב שלאחר פרסומו של החוק המוצע, וזאת כדי למנוע מצב של תשלום כפל. .158 '; התשע"ב, עמ276 'ס"ח התשי"ט, עמ 1 ד ב ר י ה ס ב ר 16.10.2013 ,, י"ב בחשוון התשע"ד800 - הצעות חוק הממשלה    סודר במח' רשומות, משרד המשפטים, והודפס במדפיס הממשלתיISSN 0334-3030    שקלים חדשים1.62 המחיר