הצעת חוק לדיון מוקדם
מספר פנימי:477560
הכנסת התשע-עשרה
יוזמים: חברי הכנסת דב חנין
מוחמד ברכה
חנא סוייד
עפו אגבאריה
פ/1746/19
הצעת חוק שילוב מקורות אנרגיה מתחדשת במערכת ייצור החשמל, התשע"ד–2013
פרק א': מטרה ופרשנות
מטרת החוק
1.
מטרת חוק זה ליצור תשתית מחייבת ותמריצים כלכליים לשילובם של מקורות אנרגיה מתחדשים במערך ייצור החשמל בישראל כדי להגדיל את האפשרות לענות על הצורך באנרגיה באמצעים מקומיים ולהפחית את פליטת המזהמים הנוצרים עקב ייצור חשמל.
הגדרות
2.
(א) בחוק זה –
"אנרגיה מתחדשת" – אנרגיה המופקת ממשאב טבעי בדרך שאין בה כדי לפגוע בכמותו ובאיכותו של אותו משאב טבעי, או שניצולו לצורך זה עדיף, מבחינה סביבתית, על פני אי-ניצולו כאמור; לעניין זה, "משאב טבעי" – שמש, רוח, מים, חומר אורגני, ותופעות טבע אחרות;
"חוק משק החשמל" – חוק משק החשמל, התשנ"ו–19961;
"הרשות" – הרשות לשירותים ציבוריים-חשמל כהגדרתה בחוק משק החשמל;
"יצרן חשמל" – יצרן חשמל ויצרן חשמל פרטי, כהגדרתם בחוק משק החשמל;
"מונה נטו" – מונה או מערכת מונים של חשמל, המודד את צריכת החשמל של צרכן ואת כמות החשמל שסיפק אותו צרכן לרשת החשמל, המאפשר קיזוז ביניהן;
"מחזור משולב" – ניצולה של אנרגיה שיורית הנוצרת בתהליך ייצור של חשמל, אך אינה מנוצלת ישירות בתהליך זה, לצורך הפעלתן של מערכות צורכות אנרגיה, ובכלל זה דוד קיטור ומתקן התפלה, או בתהליכי חימום, ייבוש, מיזוג אויר, או קירור;
"תעודה" – תעודה שהנפיקה הרשות המעידה על כמות החשמל שייצר אדם, בפועל, מאנרגיה מתחדשת;
"השר" – שר התשתיות הלאומיות.
(ב) לשאר המונחים בחוק זה תהיה המשמעות שיש להם בחוק משק החשמל.
פרק ב': ייצור חשמל מאנרגיה מתחדשת
תעודה על ייצור חשמל מאנרגיה מתחדשת
3.
(א) יצרן חשמל יקבל מהרשות, לפי בקשתו, תעודה המעידה על כמות החשמל שייצר בפועל מאנרגיה מתחדשת במשך שנה.
(ב) הרשות רשאית להתנות מתן תעודה בהתקנתה ובהבטחת הפעלתה הסדירה והתקינה של מערכת מדידה שאושרה לצורך זה, ורשאית היא לסרב ליתן תעודה על כמות חשמל העולה על הכמות שנמדדה.
(ג) תוקפה של תעודה יהיה לשנה; הרשות רשאית ליתן תעודה לתקופה שונה, אם נתקיימו הוראות לפי חוק זה.
(ד) יצרן חשמל רשאי לרכוש מיצרן חשמל אחר תעודה המעידה על ייצור חשמל מאנרגיה מתחדשת; נרכשה תעודה כאמור, יחולו הוראות אלה:
(1) יצרן החשמל המוכר ויצרן החשמל הרוכש ימסרו לרשות הודעה על העסקה;
(2) הרשות תמציא ליצרן החשמל המוכר תעודה חדשה, שבה תצוין כמות החשמל שנמכרה מתוך סך כמות החשמל שייצר אותו יצרן חשמל;
(3) כמות החשמל שנרכשה תחושב כאילו יוצרה על ידי יצרן החשמל הרוכש.
חובות בעל רשיון ייצור
4.
(א) יצרן חשמל חייב בייצורו של חשמל מאנרגיה מתחדשת בשיעור המכסה המזערית הקבועה בסעיף 5, בין באמצעות ייצור עצמי ובין באמצעות רכישת תעודה כאמור בסעיף 3(ד).
(ב) לא עמד יצרן חשמל בחובתו כאמור בסעיף קטן (א), יהיה השר רשאי להתלות, לשנות, או לבטל, את רשיון הייצור שניתן לו בהתאם לסעיף 9 לחוק משק החשמל.
(ג) הרשות תהיה רשאית לפטור, לתקופה או דרך קבע, יצרן חשמל מחובת ייצורו של חשמל מאנרגיה מתחדשת במכסה מזערית, אם הוכיח יצרן החשמל, כי הוא מייצר חשמל במחזור משולב בנצילות שנתית של 70% לפחות של מקור האנרגיה, שממנו הוא מייצר חשמל, ובלבד שפטור כאמור יחול רק על אותו חלק של ייצור חשמל המיוצר באופן ובנצילות המזערית האמורות בסעיף קטן זה.
המכסה המזערית
5.
(א) המכסה המזערית בהתאם להוראות סעיף 4 תחושב כשיעור, כמפורט להלן, מכמות החשמל הכוללת שייצר בפועל יצרן חשמל בכל אחת מהשנים שלהלן:
(1) בשנת 2010 – 0.5%;
(2) בשנת 2011 – 1%;
(3) בשנת 2012 – 1.5%;
(4) בשנת 2013 – 2%;
(5) בשנת 2014 – 2.5%;
(6) בשנת 2015 – 3%;
(7) משנת 2016 ואילך – 4% ובתוספת של 1% נוסף בכל שנה שלאחר 2016, במצטבר.
(ב) לצורך קביעתה של המכסה המזערית בה חייב יצרן חשמל, רשאית הרשות לקבוע מנגנון הסדרה מתאים, במסגרתו תוכל להורות ליצרן החשמל להתקין מערכת מדידה שתאושר על ידה, ואשר תראה את כמות החשמל שייצר יצרן החשמל בפועל מאנרגיה מתחדשת ואת כמות החשמל הכוללת שייצר בפועל.
מידע הדרוש לביצועו של
חוק זה
6.
(א) הרשות רשאית לדרוש מיצרן חשמל כל מידע הדרוש לה באופן סביר לביצועו של חוק זה, ובכלל זה גם נתונים באשר לייצור ולמכירה של חשמל על ידיו.
(ב) צדדים לעסקת סחר בתעודות ידווחו לרשות מיד עם השלמתה של העסקה ביניהם, על כל פרטיה.
(ג) הרשות תפרסם הנחיות לגבי אופן וצורת העברת המידע והדיווחים, הדרושים לביצועו של חוק זה.
(ד) לא מסר יצרן חשמל מידע שנדרש ממנו, או סברה הרשות שמידע שהעביר לה בעל רשיון הוא שגוי, תהיה הרשות רשאית, לאחר שנתנה ליצרן החשמל הזדמנות נאותה להביא את טענותיו בפניה, להעריך, לפי שיקול דעתה ובהסתמך על מידע אחר שברשותה, את המידה שבה עמד יצרן החשמל בחובתו לייצר מכסה מזערית של חשמל מאנרגיה מתחדשת.
פרק ג': רכישתו של חשמל מאנרגיה מתחדשת
חובת רכישת חשמל מאנרגיה מתחדשת ומחירו
7.
(א) בעל רשיון הולכה, בעל רשיון חלוקה, או בעל רשיון הספקה, לפי העניין, ירכוש את כל כמות החשמל שיוצרה מאנרגיה מתחדשת ממקור ייצור המתחבר אליו ישירות.
(ב) הרשות תיקבע את מחירו של חשמל מאנרגיה מתחדשת שיירכש כאמור בסעיף קטן (א).
(ג) הרשות תהיה רשאית להפחית את תעריפי הולכתו של חשמל מאנרגיה מתחדשת אם סברה, כי הוצאות הולכתו של חשמל מאנרגיה מתחדשת, נמוכות מהתעריף הקבוע לכך, בין בדרך כלל ובין באזור מסוים או ממקור ייצור מסוים או משיקולים לאומיים אחרים.
חשמל מאנרגיה מתחדשת על דרך של קיזוז
8.
(א) בעל רשיון הספקה יתקין על חשבונו מונה נטו בחצריו של צרכן שמייצר חשמל מאנרגיה מתחדשת כשביקש זאת, אם מתקיימים תנאים אלה:
(1) הצרכן מעוניין למכור חשמל מאנרגיה מתחדשת לרשת;
(2) הספק הייצור המרבי של חשמל מאנרגיה מתחדשת שבידי אותו צרכן, אינו עולה על 5 מגה-וואט, והוא מיועד בעיקרו לצריכה עצמית.
(ב) הרשות תקבע הוראות לענין מונה הנטו שיותקן בחצרי הצרכן לפי הוראות סעיף קטן (א), בהתחשב, בין היתר, בגודל המערכת ובמדיניות תמרוץ לייצור האנרגיה המתחדשת.
(ג) צרכן כאמור בסעיף זה יהיה רשאי לנכות ממחיר החשמל שצרך את מחיר החשמל שמכר לספק ההולכה ולענין זה, ההתחשבנות תהיה על בסיס של קילוואט/שעה נצרך מול קילוואט/שעה מיוצר, כאשר הרשות תיקבע את התעריף שישלם בעל רשיון ההספקה ליצרן החשמל מאנרגיה מתחדשת, ובלבד שהתעריף לא יפחת מהמחיר לקילוואט/שעה אותו משלם יצרן החשמל מאנרגיה מתחדשת, כצרכן, לבעל רשיון ההספקה.
פרק ד': תחולה, ביצוע ותקנות
תחולה על המדינה
9.
הוראות לפי חוק זה יחולו גם על המדינה.
תקנות
10.
הרשות תפרסם הנחיות וכללים ראשונים בכל ענין הנדרש לביצועו של חוק זה, בתוך שישה חודשים ממועד פרסומו של חוק זה.
ביצוע ותקנות
11.
השר ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי להתקין תקנות בכל עניין הנוגע לביצועו.
דברי הסבר
המונח "אנרגיה מתחדשת" מתייחס לאנרגיה המופקת ממשאב טבעי בדרך שאין בה כדי לפגוע בכמותו ובאיכותו של אותו משאב טבעי, או שניצולו לצורך זה עדיף, מבחינה סביבתית, על פני אי-ניצולו. אנרגיה מתחדשת כוללת אנרגית השמש, אנרגית הרוח, אנרגיה גיאותרמית, הפקת אנרגיה מחומר אורגני ומכוח המים.
רוב המדינות המפותחות מעודדות ניצול אנרגיה מתחדשת כתחליף לבניית תחנות כוח חדשות המבוססות על דלק, גז או פחם. מספר מדינות מפותחות אף חוקקו חוקים המעודדים ומבטיחים ניצול אנרגיה מתחדשת בהיקפים גדולים, ובעיקר לייצור חשמל.
מכיוון שהפקת אנרגיה ממקור מתחדש מנצלת ברוב המקרים משאב מקומי, הגברת השימוש בה תורמת לעצמאותן של מדינות, מקטינה את תלותן בדלקים מיובאים, מקטינה את התלות בשרשרת האספקה של דלק ואת התנודות במחירו, מקטינה את הגירעון במאזן התשלומים ומהווה מנוף לפיתוח תעסוקה מקומית.
שימוש בטכנולוגיות אנרגיה מתחדשת עשוי אף לתרום רבות לשיפור איכות האוויר במדינת ישראל ולצמצום פליטת המזהמים וגז החממה, הנובעים מייצור ושימוש באנרגיה.
למדינת ישראל יתרון בולט ביכולת ניצול של אנרגית השמש לעומת מדינות אחרות; ישראל מובילה בעולם בניצול אנרגית השמש לחימום מים ובמחקר ופיתוח בתחומים רבים של אנרגיה מתחדשת, ויחד עם זאת בתחום ייצור חשמל מאנרגיה מתחדשת היא מפגרת בהרבה אחרי מדינות מפותחות. הדבר נובע בעיקר מהעדר חקיקה המעודדת ומחייבת ייצור חשמל מאנרגיה מתחדשת.
לאור הפוטנציאל והתועלת למשק הישראלי, ניסו מספר משרדי הממשלה לקדם ניצול אנרגיה מתחדשת ליצור חשמל. למרות החלטת הממשלה בנושא עידוד ייצור חשמל מאנרגיה מתחדשת, לא הצליחו משרד התשתיות הלאומיות והמשרד להגנת הסביבה לקדם בשנים האחרונות אפילו את המיזמים המופיעים בתכנית הפיתוח של משק החשמל. עקב כך, לא קיים בישראל ניצול של אנרגיה מתחדשת לייצור חשמל בהיקפים משמעותיים, וסביר שהמצב לא ישתנה ללא חקיקה, שתגדיר יעדים ברורים ומנגנונים לעידוד היישום של טכנולוגיות אלה.
הצעת החוק באה לשנות מצב זה. יש לציין, כי ההצעה נוסחה בהסתמך על ניסיון שנצבר בעולם בחקיקת חוקים לעידוד השימוש בטכנולוגיות אנרגיה מתחדשת, ומתבססת על מספר עקרונות מרכזיים:
(1) קביעת יעדים ברורים להיקף יישום –
הצעת החוק קובעת היקפים מזעריים לשילובה של אנרגיה מתחדשת במערכת ייצור חשמל. בקביעת המכסות לאנרגיה מתחדשת, נלקח בחשבון גם הגידול בצריכת החשמל בשנים הבאות. היעדים צריכים אמנם להיות ריאליים, אך לא קלים יתר על המידה להשגה, וזאת על-מנת לעודד את השוק לחיפוש אחר פתרונות יצירתיים ולמחקר ופיתוח נוספים.
(2) הכרה בעובדה שיש לספק תמריץ כלכלי לייצור אנרגיה ממקורות מתחדשים –
רוב טכנולוגיות האנרגיה המתחדשת הן חדשות יחסית, והיקף הייצור שלהן אינו מאפשר עדיין הפחתה משמעותית במחירן. יתרה מזאת, עלות החשמל כיום מתעלמת מעלויות חיצוניות רבות (למשל נזקים סביבתיים ובריאותיים ועלות אבטחת שרשרת האספקה), מה שמביא לכך שמחירי החשמל נמוכים באופן בלתי ריאלי וכתוצאה מכך נוצרת תחרות לא הוגנת. מצד שני, לשימוש באנרגיה מתחדשת יש גם היבטים חיוביים רבים שאינם באים לידי ביטוי במחיר המוצר (למשל עידוד של ייצור ותעסוקה מקומית ושיפור במאזן התשלומים של המדינה).
הניסיון בעולם הוכיח, שללא הפנמה כלכלית של האמור לעיל וקביעת תעריפים מיוחדים לאנרגיה מתחדשת, טכנולוגיות אלה אינן מסוגלות בשלב זה להתחרות ביצרני החשמל המתבססים על דלקים פוסיליים. ביסוס הסיוע הכלכלי על תעריפים מיוחדים בעבור חשמל מיוצר ולא בעזרת מענקי הקמה או הטבות מס על השקעה, גם הוא מתבסס על ניסיון שנצבר בעולם, שהראה כי זו הדרך היעילה ביותר.
מימון תעריפים מיוחדים אלה מתבסס על העיקרון של "המזהם משלם", שעל-פיו העלות הכוללת מתחלקת על פני צרכני החשמל בהתאם לכמות החשמל שהם צורכים ולכן באופן יחסי לזיהום שהם גורמים.
(3) מנגנון בקרה ואכיפה שיאפשר גמישות מרבית בהשגת היעדים –
המנגנון המוצע לבקרה ולאכיפה מתבסס על הענקת תעודות שנתיות בעבור כמות החשמל שיוצר בפועל ממקורות מתחדשים במהלך שנה אחת. מנגנון זה מחייב את היצרן להוכיח כל שנה מחדש את כמות החשמל ממקורות מתחדשים שהוא ייצר בפועל, ומאפשר לגוף המפקח לנהל מעקב אחר ההתקדמות בעמידה ביעדים.
על מנת לאפשר גמישות מרבית לעמידה ביעדים שהוגדרו, ובדומה לנעשה בעולם, מוצע להנהיג מנגנון אשר יאפשר סחר בתעודות אלה. על פי מנגנון זה, גורם שחייב לעמוד במכסת ייצור מסוימת יכול לבחור לייצר מכסה זו בעצמו או לחלופין לרכוש תעודות בהיקף שווה למכסה זו. שיטה זו מאפשרת להקנות ערך כלכלי לחשמל ממקורות מתחדשים ולאזנו בהתאם להיצע והביקוש.
יש לזכור, כי ממשלת ישראל אישרה בפברואר 2004 את פרוטוקול קיוטו, אשר נכנס לתוקף בפברואר 2005. בפרוטוקול זה צוין, כי אחד הכלים המרכזיים להפחתת פליטות גז חממה הוא קביעת מנגנון סחר בינלאומי בזכויות פליטה; ההסדר בחוק המוצע תואם את רוח הפרוטוקול, ויאפשר, בשינויים המחויבים, לגופים במדינת ישראל להשתלב בסחר בינלאומי, כאמור גם על סמך מנגנון הענקת התעודות על ייצור חשמל ממקורות מתחדשים.
(4) מונה נטו –
הצעת חוק זה באה למסד גם את נושא היצרנים הקטנים של אנרגיה ממקורות מתחדשים, בקובעה כי צרכן שהוא גם יצרן חשמל ממקור מתחדש יוכל לקזז מול ספק ההולכה את העודפים שהוא מזרים לרשת החשמל על בסיס קילוואטים. הערך המצטבר של מספר מערכות רב לייצור חשמל ממקורות מתחדשים ברמת הצרכנים הוא בעל חשיבות רבה להקטנת הפסדי הולכה, מיתון הביקוש בשעות שיא, וחיזוק המודעות ליתרונות שבטכנולוגיות אלה. יצירת מנגנון פשוט ומוגדר להתחברות לרשת החשמל הארצית וקביעת עקרון הקיזוז, יקלו מאוד על כניסתם של מערכות אלה.
הצעת חוק דומה בעיקרה הונחה על שולחן הכנסת השש-עשרה על ידי חברי הכנסת רומן ברונפמן ועמרי שרון (פ/3261).
הצעות חוק זהות הונחו על שולחן הכנסת השבע-עשרה על ידי חבר הכנסת יורי שטרן וקבוצת חברי הכנסת (פ/688/17), על ידי חברי הכנסת מיכאל מלכיאור ודב חנין (פ/958/17), ועל ידי חברת הכנסת ליה שמטוב (פ/2683/17), ועל שולחן הכנסת השמונה-עשרה על ידי חברת הכנסת ליה שמטוב (פ/812/18) ועל ידי חבר הכנסת דב חנין וקבוצת חברי הכנסת (פ/813/18).
---------------------------------
הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים
והונחה על שולחן הכנסת ביום
י"ז בחשוון התשע"ד – 21.10.13