הצעת חוק לדיון מוקדם

מספר פנימי: 480522 הכנסת התשע-עשרה יוזמים: חברי הכנסת דוד אזולאי אברהם מיכאלי מירי רגב יעקב מרגי יצחק וקנין איתן כבל פ/1751/19 הצעת חוק תאגידי מים וביוב (תיקון – אישור לקביעה ושינוי של תשלומים בעד הקמת מערכת מים או מערכת ביוב), התשע"ד–2013 דברי הסבר שיטת היטלי הפיתוח שנהגה בישראל מאז הקמתה היא שיטת חיוב אשר הוכיחה את עצמה והביאה ליציבות בתחום התקנת מערכות המים והביוב למבנים חדשים. בהתאם לסעיף 103 לחוק תאגידי מים וביוב, התשס"א–2001 (להלן – החוק), מוסמכת מועצת הרשות לקבוע כללים ותעריפים לעניין תשלומים חד פעמיים או שוטפים בעד הקמת מערכת מים או מערכת ביוב כמפורט בסעיף. במסגרת כללי תאגידי מים וביוב (תעריפים לשירותי מים וביוב והקמת מערכות מים או ביוב), התש"ע–2009, בוטלו היטלי הפיתוח המשולמים כיום כדבר שבשגרה על ידי קבלנים ויזמים, כך שצרכנים חדשים הם שאמורים לשאת מעתה בעלויות אלו בפריסה על פני 30 שנה, ואילו הקבלנים והיזמים יהיו פטורים מתשלום זה. בכללים אלה נקבע, שחברה למתן שירותי מים וביוב תהיה רשאית לגבות היטלי פיתוח למים ולביוב כפי שנקבעו בחוקי עזר של רשויות מקומיות, עד יום 31 בדצמבר 2010. העמסת העלויות על הצרכנים, במתכונת החדשה, על אף שברור שהקבלנים לא יוזילו את מחירי המבנים והדירות, אינה תוצאה רצויה. לפיכך, ראוי שכל קביעה או שינוי של הכללים והתעריפים בהתאם לסעיף 103 לחוק, יובאו גם לאישור ועדת הכלכלה של הכנסת. הדבר יביא לפיקוח ציבורי על קביעות מועצת הרשות ויבטא את עמדת הציבור, ולא רק את עמדת גורמי המקצוע. יתר על כן, תאגידי המים והביוב הוקמו על סמך תחשיבים עסקיים הכוללים הסתמכות על תשלום היטלי פיתוח על פי השיטה הנוהגת כיום. שינוי במצב זה יביא בהכרח להרעה במצב תזרים המזומנים של התאגידים ובמספר מקרים – במיוחד בתאגידים להם צפויה תנופת פיתוח רבה, הדבר אף עלול להביא לקריסת התאגיד. משמעות קריסת תאגידי מים וביוב, עת נאסר על הרשויות, על פי חוק, לחזור ולהפעיל את משק המים והביוב בעצמן, מהווה חשש מהותי להפסקה במתן שירותים חיוניים אלו לצרכנים. חשוב לציין, כי היטלי פיתוח אחרים (היטלי סלילה, ניקוז וכן הלאה), הנגבים על ידי הרשויות המקומיות או הוועדות לתכנון ובנייה, אינם אמורים להתבטל, ולכן נוצר עיוות וחוסר תיאום לגבי נשיאה בעלויות פיתוח תשתיות חדשות במדינה. עובדה זו אף מלמדת על חוסר סימטריה בין יכולות הפיתוח של הרשויות המקומיות ובין אלה של תאגידי המים והביוב. לאור האמור, נדרש פיקוח פרלמנטרי בעניין אקוטי זה. בהתאם, הצעת החוק קובעת כי כללים ותעריפים לעניין תשלומים חד-פעמיים או שוטפים בעד הקמת מערכת מים או מערכת ביוב, שקובעת מועצת הרשות בהתאם לסעיף 103 לחוק, יובאו לאישור ועדת הכלכלה של הכנסת. עוד קובעת הצעת החוק, כי כללים ותעריפים שקבעה מועצת הרשות, החל מיום פרסום חוק תאגידי מים וביוב (תיקון – אישור לקביעה ושינוי של תשלומים בעד הקמת מערכת מים או מערכת ביוב), התשע"ד–2013 שלא קיבלו את אישור ועדת הכלכלה של הכנסת, לא יהיו בתוקף. הצעות חוק זהות הונחו על שולחן הכנסת השמונה-עשרה על ידי חברת הכנסת מירי רגב וקבוצת חברי הכנסת (פ/1829/18), ועל ידי חבר הכנסת דוד אזולאי (פ/2619/18), ועל שולחן הכנסת התשע-עשרה על ידי חבר הכנסת דוד אזולאי (פ/1314/19). --------------------------------- הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים והונחה על שולחן הכנסת ביום י"ז בחשוון התשע"ד – 21.10.13 תיקון סעיף 103 1. בחוק תאגידי מים וביוב, התשס"א–2001, בסעיף 103, אחרי סעיף קטן (ב) יבוא: בחוק תאגידי מים וביוב, התשס"א–2001, בסעיף 103, אחרי סעיף קטן (ב) יבוא: "(ג) (1) החל ביום פרסום חוק תאגידי מים וביוב (תיקון – אישור לקביעה ושינוי של התשלומים בעד הקמת מערכת מים או מערכת ביוב), התשע"ד–2013, כללים ותעריפים בהתאם להוראות סעיף זה טעונים אישור ועדת הכלכלה של הכנסת. (2) כללים ותעריפים שקבעה מועצת הרשות החל במועד הקובע לא יהיו בתוקף, אלא אם כן אושרו לפי הוראות פסקה (1)."